בתשובה של הרב גרוס שהעתקתי

גם שאלתי אישית את הרב אליהו זצ"ל עם להוסיף על מכוונות עוד 200 ש"ח כתב לי שכן.  

וזאת תשובתו

אין לדבר רמז לא בתלמוד ולא בראשונים (וגם לא באחרונים)

אולי הרב זצ"ל אמר כך בגלל שהבתים מקשה יותר איכותיים בד"כ (בגלל שהם יקרים)

אני משוכנע לגמרי שהרב לא היה ממציא הידורים וחומרות שלא היה להם שום מקור 

אני גם שמעתי מאנשים ששמעו מהרב, 

אף אחד לא שאל מה נימוקו

אי אפשר להמציא דבר שאין לו מקור כלל ללא נימוק טכני או לא יודע מה...

זה הידור רק לכיס של היצרן

בין המחייבים כוח גברא לבין אלא הסוברים שמכונה מספיק

יש לזה המון נפק"מ מצה חשמל בשבת וכד'

יש ברזל שמסתובב שתפקידו לשייף - לאכול את העור, ויש אדם שמקרב ומרחיק את הבית

מה זה משנה מי מסובב את המכשיר הרי את הבית מחזיק יהודי?

לכאורה כאן הרבה יותר קל ממצה.

ראיתי עכשיו ביו טיוב

אני אישית לא מקפיד בזה

נראה לי חומרא יתרה שאין לה שום משמעות. 

אבל לא שאלתי חכם אף פעם 

שזה במילא מגיע למרבע באופן של ריבוע כשר אזי לא משנה מה יעשו מכונה או גברא זה כבר כשר

לכן אם לא אמרו בר"ר לשמה לא מקפידים הבדצים כיוון שזה מימלא מגיע מרובע כשר כבר

שכל הסיבה שהמציאו את המקשה כיוון שהבית שלהם נמוך והפרשיות יורדות לתיתורא אזי רוצים שזה יהיה מעור אחד כך הכל יחשב בית אבל אם יקנו בית עם קציצה גבוהה שכל הפרשיה תכנס לבית אין שום שחר למקשה כי הרי כולם מודים שאם יהיה חור בתיתור העליונה שזה כשר א"כ אין טעם למקשה ולא לשטות של ללא כפלים אם לוקחים בית גבוה פותרים את כל הבעיה

 נראה לי שגוי לחלוטין.

(למדתי סופרות-סת"ם)

כך השיבוני. ועדיין אין הדברים מתיישבים היטב בלשון המחבר:
 

אסביר את הענין ומקווה שלזה התכוון בספר שציינת,

אכן כל אות צריכה להיות ע"י מעשה כתיבה כצורתה ולא ע"י חקיקה או אמצעי אחר שאינו מעשה כתיבה (כמו נפלה טיפת דיו ונעשה אות או חצי אות,

חק תוכות הגדרתו חוקק תוך האות או סביבתה וע"י זה נוצר האות, אמנם נחלקו האחרונים (ב"י ורמ"א באה"ע עם הרד"ך) אם חקק חצי אות והשלימה ע"י כתיבה או שנפלה טיפת דיו ונעשה חצי אות כגון גג וא"ו או יו"ד והשלים את האות (עשה לה ירך) ע"י כתיבה אם אזלינן בתר הסוף, שסיים האות ע"י מעשה כתיבה או שכיון שחלק נעשה בפסול ולא כל האות נוצרה ע"י כתיבה הכל פסול (ע משנ"ב סי ל"ב סע י"ז ס"ק ס"ז).

אבל ישנו עוד דין שמובא באחרונים שנקרא ח"ת ע"י כתיבה כלומר שגרם לאות לעמוד בצורתה והכשירה ע"י כתיבה אע"פ שבאמת זה לא ע"י חקיקה מ"מ קרי ליה חק תוכות ע"י כתיבה, כיון שגם היא לא נוצרה ע"י מעשה בגוף האות עצמה, אחת הדוגמאות לזה היא: כתב כ"ף כפופה מתחת לכ"ף פשוטה וצד ימין של הגג נגע בירך הכ"ף שלמעלה באותו רגע הכ"ף פשוטה נעשתה לכ"ף כפופה גדולה ופסולה, אלא שאם ממשיך בכתיבה אחת את צורת הכ"ף כפופה כבר ניכר שלמעלה זו כ"ף פשוטה ולמטה זו כ"ף כפופה רק שנוגעת קצת והרי להלכה אפשר להפריד אותיות שנדבקו אם ניכרת צורתן, רק כאן נעשה שינוי צורה לרגע אחד והסכימו רוב ככל האחרונים (מלבד היריעות שלמה) שהסת"ם פסול כיון שנעשה ח"ת ע"י כתיבה ואסור להפריד ובתו"מ אין תקנה ובס"ת צריך לגרור הכ"ף שלמעלה ולכותבה מחדש. (מיהו גם הרב מועלם מסכים לעצם הדין של השינוי צורה רק שאם זה היה ע"י מעשה כתיבה אחד בלי שהגביה ידו כיון שהיה שינוי צורה לרגע אחד ובאותו מעשה נכשר שרי לתקן). וישנם הרבה דוגמאות לזה ולכן צריך זהירות.

אבל לשון הרב הנזכר שצטטת לכאורה מורה שכל שעשה אות שאינה שלימה ואחר"כ הוסיף עליה הוי ח"ת ובפשטות זה אינו נכון מדין חק תוכות אלא מדין כסדרן בתו"מ אם המשיך לכתוב.

אלא אם כן כוונתו שהאות הראשונה היתה לא לשמה או לא ע"י מעשה כתיבה שאז באנו למחלוקת שהזכרתי למעלה בין הרד"ך לב"י והרמ"א.

בעל החנות זאב גפני יהודי מיוחד שמבין בקלף, מוכר דברים טובים. 

נראה לי שבהכשר של הרב מועלם

אפילו לא כתבת איזה כתב אתה כותב

אבל בכל מקרה אני לא מבין גדול בעולם הסוחרים

יש את הדברים החשובים בכל תפילין, שזה כתב הלכתי, ללא דיבוקים עם תגים שחורים וברורים וכו וכו

תוספות חשובות לפצפונים:

1. קלף של תפילין של ראש, צריך להיות דק מאוד (במיוחד קדש ו והיה אם)

2. כדאי שהפרשיות הנל שיהיו גם קצרות כמה שאפשר.

3. לגבי גודל הבתים רש"י ורת ביחד לא יהיו יותר מ 8ס"מ ביחד עם תיתורא ומעברתא. כדאי שרשי יהיה מעט גדול יותר מר"ת

באתר יש רשימה מפורטת של 60 או 70 הידורים וזה רק בפרשיות התפילין. אולי יש שם גם רשימת הידורים בבתי תפילין צריך לחפש..

אני ממליץ ללמוד באופן פרטי או בקבוצה קטנטנה

אם תרצה תפנה אלי בפרטי ואוכל לתת לך מספרים של מלמדים בכתב אשכנזי.