אני חושב שזה לא קשור.

מה שחבר שלך עשה היה אנושי. כרגע לא עומד מולו אויב שלו, אלא ילד קטן בן 5-6, שתקוע במצב לא נעים - והחבר עושה את הדבר הכי הגיוני - מסייע לאותו ילד לצאת מהמצב הזה. לא משנה בכלל אם היה מישהו אחר שהיה יכול לעזור לו או לא - זה לא משנה.

למה צחקת עליו? ובכן - זה דבר שאתה צריך לשאול את עצמך, לא אותנו.

הייתי צוחק גם אם זה היה יהודי.. נראלי..

אבל אז הייתי הולך לעזור לו.

בא חסדי הים ומחדש לנו שגם הם אויב אכזרי שרוצה לפגוע בנו

ואם הרגש הטבעי שלך מעורר אותך לרחם עליו

אז דעי שלרגש אין שכל ואין עיניים והוא לא מבחין בין אמת לשקר

אלא מתוכנת להתעורר במצבים מסויימים

ותפקידנו לבחור מתי להיענות לו ומתי להתנגד לו

אם הם באמת אויבים אסור לרחם עליהם

בלי להתייחס לשאלה הלכתית האם מותר לעזור להם, שחסדי טוען שזה פשוט אסור

בעיני ראיתי 

נראה לי שכמה כאן איבדו משהו באנושיות הבסיסית ביותר

א. כן. כי זו לא מלחמה של פרטים, זו מלחמה של עמים. והוא חלק מתוך עמו. הוא מזדהה וגדל על ברכי האידיאולוגיה הדתית המנחה את בני עמו. כך שגם הוא נכלל בהגדרה הזו- בהחלט.

וברמה המעשית, הקטן הזה- זורק אבנים על חיילי צה"ל כל שני וחמישי, שלא נדבר על אנשים פשוטים

ב. אין היוצא דופן מעיד על הכלל (בהנחה שהוא כזה)

ג. תודה

או שאשכרה את רוצה להגיד לי שראית איזה ילדון פותח השרשור דיבר עליו, וגם ראית אותו בעצמך זורק אבנים על יהודים?

הבעיה היא שמרוב המצב המסובך פה, לצערי יש כמה אנשים שבגלל זה איבדו את הרגש האנושי והבסיסי האנושי של לראות מישהו במצוקה ופשוט לעזור לו. אותו ילדון כעת לא מהווה עליך שום איום. מעולם לא ראית שהוא עושה לך משהו רע. את ממציאה מציאות בשם מה שאת "מכירה" מאחרים, ועל סמך זה כבר קובעת שאותו ילדון הוא מחבל שרוצה לרצוח יהודים.

אני מתפלא עלייך שלא דחפת אותו יותר עמוק לחבית וחנקת אותו. הרי אם הוא מחבל לשעתיד, עדיף להרוג אותו שהוא עדיין קטן, לא?

ממש "משה רבנו" חדשים מוצאים פה על ימין ועל שמאל - כל האנשים האלו שכבר יכולים על ימין ועל שמאל להסתכל לאורך כל קו חייהם של אנשים כאלו ואחרים וככה לקבוע האם להכות את המצרי ולטמונו בחול, או שלעזור לילד קטן שתקוע כעת בתוך גיגית וצריך עזרה, ולא נראה לי בדיוק שהוא זורק עליך עכשיואבן.

עצוב, שהמצב שקורה כאן, גורם גם לנו לאבד את האנושיות שלנו. צריך להיזהר מזה מאוד. ברי לי שלא על זה נאמר "כל המרחם על אכזרים".

אגב - בשבילך - כשתראי ילד כזה תקוע בתוך הגיגית, פשוט תגידי לעצמך שאבא שלו משת"פ של השב"כ שבזכותו נעצרו מאות פיגועים, ובזכות זה תוציאי את הבן שלו מהגיגית. (גם לי מותר לברוא מציאות אם את עושה את זה ראשונה).

ילד קטן שתקוע בתוך גיגית בצורה שככל הנראה לא נוחה לו?

זה קצת הגזמה, במחילה... 

הגדולה האמיתית היא לדעת שיש הבדל בין המאבק שלנו על הארץ מול הערבים, לבין עזרה פשוטה ובסיסית, אנושית "הומנית" מה שנקרא, לאדם שכרגע עומד מולך לא בתור האויב שלך, לא מסכן אותך ולא כלום.

להאשים אדם שפועל בצורה הכי הגיונית שיש, שהוא עובר איסור דאורייתא - זה כשלעצמו יכול להיות איסור דאורייתא של להלבין פני חברך ברבים... תחשוב על זה.

השנאה של חלק מהאנשים, לכל המושג הזה שנקרא "ערבים" (שנאה שבהחלט יש לה בסיס מובן לגמרי) העבירה אותם על דעתם, לדעתי.

ולנסות להסיט את זה לזה, זה מגוחך, מצטער.

מדובר פה באדם שנמצא במצב לא ראוי, ואתה עוזר לו בסך הכל פיזית לצאת מהמצב הזה. לא נתתי כלום לילד הזה.

לגבי:1. הילד הערבי בן ה6 ראה בזה דבר חולשה? תוכיח לי! אל תגיד לי ממקרים שקרו לך - תוכיח לי שאותו ילד שהוא הוציא מהדלי, ראה בזה מעשה חולשה. אתה לא יכול. אז אתה משתמש בהשערות ובדברים שאתה חושב שאתה יודע כדי להשליך על כולם. מצטער שאני לא מקבל את הדמגוגיה הזאת של לנסות להיכנס למוח של כ-ל הערבים בכ-ל ארץ ישראל, בכ-ל הגילאים, בכ-ל הסיטואציות.

לא מדובר כאן על דרכי שלום ולא על דרכי מלחמה. מדובר כאן על דבר פשוט ביותר - אנושיות.

ובבקשה, לא לבלבל את השכל עם "אסור ליתן מתנת חינם לעו"כ" - אתה, בדיוק כמוני, יודע שאם הסיטואציה המתוארת כאן היא שהוא הלך ברחוב, ופתאום ראה ילד תייר מסין תקוע בתוך דלי, ועזר לו לצאת משם - התגובות היו שונות לגמרי כאן ואנשים לא היו מגיבים בגועל כזה כמו שמוזכר שהוא ערבי. מה שנגעלים כאן זה לא בגלל שהוא גוי, אלא בגלל שהוא ערבי, נקודה. (ותייר סיני שלעולם לא תראה אותו שוב, גם בו אין בדיוק "דרכי שלום" וגם לא צריך דרכי שלום איתו כי מחר הוא חוזר לסין ולא ימשיך לחיות איתך כאן...).

אם אתה אישית היית רואה ילד סיני/צרפתי/רוסי/תילאנדי/מקסיקני, כאן בארץ, תקוע בתוך דלי - גם עליו היית אומר את איסור "לא תחונם"?

תעשה לי טובה.

(אגב, אמרת שיש לך חברים גויים בפייסבוק - אתה עובר על איסור לא תחונם! אתה נותן להם מתנת חינם של להיות חברים שלך בפייסבוק! איך זה?)

כי הוא עלול להיות עובד ע"ז

ההלכה המתאימה כאן היא לא "מתנת חינם", אלא "לא מורידין ולא מעלים"

דהיינו שגוי שנפל לבור - אם יש שם סולם לא מוציאים משם את הסולם, ואפילו במקרה שהוא חייב מיתה עפ"י הלכה התורה פטרה אותנו מלהרוג אותו

ואם אין שם סולם אסור לתת לו סולם, כי זה לרחם עליו, ואסור משום לא תחנם - לא תרחם עליהם (והוא פשט הפסוק ולא דרשה, ע"ש בתרגום אונקלוס)

וכאן נכנס הנושא של דרכי שלום, 

ובזה אני חולק על חסדי וחושב שגם בערבים יש דרכי שלום,

וודאי א"א לומר שבימינו ידינו תקיפה כאשר א. יד אחינו הטועים גברה, ב. המדינה הציונית נתונה לחסדי ארה"ב

איך יהודים עזרו לגויים וכשהגוי ההוא גדל הוא הציל יהודים וכו'

כותב, שאסור לעשות לגוי חסד שמקובל לקחת עליה תשלום, משום לא תחנם [אם אין באותו מקרה סיבה שמתירה], ומצווה לעשות לגוי חסד שלא מקובל לקחת עליו תשלום, משום והלכת בדרכיו.

[בסוף משנה ברורה "ביצחק יקרא"]

אלא שאסור לתת להם בחינם, שירות שמקובל לקחת עליו תשלום.

והרשב"א בתשובה סובר שלגוי שאינו עע"ז אין בעייה של לא תחנם,

וכמדומה שכך גם כתב המאירי בכמה מקומות.

ועוד העירו האחרונים מדברי מרן הב"י בחו"מ.

וזה אחד הסניפים בהיתר מכירה.

ולא הבעתי את דעתי בעצם הדיון. אין לי פנאי לחשוב עכשיו.

יש חבל נביאים, ראשונים ואחרונים, שחולקים, ומי נתן קו המידה לומר הלכה כאלו ולא כאלו.

ובפרט שכתבו האחרונים, שאילו היה רואה מרן הב"י את דברי הראשונים, הרשב"א והמאירי הנ"ל,

היה חוזר בו.

והרבה אחרונים באמת כתבו להלכה כסברא זו, הלא המה: הב"ח (יו"ד סי' רמט), ספר מזבח אדמה

(דף יב ע"ב), הגאון ר' חיים פלאג'י בשו"ת נשמת כל חי (חיו"ד סי' נד), הגאון ראי"ה קוק בשו"ת משפט

כהן (סי' סג), שו"ת אמרי שפר (סי' צב), הגאון רצ"פ פראנק בכרם ציון ח"ג (עמ' יג), הגאון הרב שאול

ישראלי בספר עמוד הימני (סי' יב אות ד), ועוד.

ואיך אפשר לבטל את כל אלו במחי יד?

ב. רבים ושלימים (החיד"א, למשל) כתבו אחרת. ואין קבלת רבותיך מכרעת.

ג. ראה ב'.

ד. לא נכון. יש הרבה דעות שאיסור מתנת חינם הוא רק מדרבנן. והוי כס"ס בדאורייתא

וספק אחד בדרבנן דמישרי שרי, כידוע מדברי הש"ך ביו"ד סוף סימן קי בכללי הס"ס.

ה. טעון ראייה.

אך בניגוד אליך אני לא מבטל את אותה כמות באופן שרירותי, ובפרט שמדובר בראשונים.

א.ב.ג. - כבר נענה.

ד. ה"נפסקו להלכה" שלך מאוד לא ברור. לדעת אותם אחרונים אכן כך הפסק להלכה.

ה. מטונך - היכן "נפסקו להלכה" דברי המהר"ל?

הרמב"ם כותב בהלכות מלכים "אפילו הגויים--ציוו חכמים לבקר חוליהם, ולקבור מתיהם עם מתי ישראל, ולפרנס ענייהם בכלל עניי ישראל, מפני דרכי שלום:  הרי נאמר "טוב ה', לכול; ורחמיו, על כל מעשיו" , ונאמר "דרכיה, דרכי נועם; וכל נתיבותיה, שלום" ".

אם כך נראה שדרכי שלום אינם כדי למנוע פגיעה בנו, אלא מפני שכך באמת ראוי.

אז איך נסביר את דברי הרמב"ם בהלכות ע"ז שהזכרת?

נראה לי להסביר שאם ידינו תקיפה, אז אין עובדי ע"ז ביננו [כי אסור לנו להשאיר אותם], ובמילא לא שייך לנהוג איתם דרכי שלום. 

תראו איזה ילדים חמודים יש שם ממש נשמות טהורות

ואגב איסור לא תחנם כולל גם נערים וילדים את הרחמים והחסד תשאירו לעם ישראל לא חסרים אנשים שראויים לזה

לאוייבים לא עוזרים ולא משנה בני כמה הם

[וזה לא קשור ל"לא תחנם". אני בכלל לא בטוח שיש בזה בדיוק משהו "הלכתי" מוחלט לכאן או לכאן]

ברור שיש שם מלא ילדים, שהם מנוולים מגיל צעיר, ואני לא חושב שאם רואים "ילד" זורק אבן צריך לרחם עליו במיוחד..

אבל אם ילד בן 5-6 תקוע בגיגית, סתם ילד שאינך יודע עליו מאומה, אז זו תגובה אנושית נורמלית שהוא התפנה חצי רגע להוציא אותו.  בשביל המידות של עצמו זה בוודאי טוב - ואולי גם יעשה משהו לילד הזה..  לא מדובר שהוא הלך לחלק שם ארגזי מזון

[ואגב הדברים, מעשה ששמעתי בשם ר' בני אייזנר זצ"ל מזמן, שאחרי מלחמת ששת הימים שירתו בעזה וילדים מקומיים היו רצים אחרי הקומנדקר שלהם, שיזרקו להם אוכל..  הוא שאל את הרצי"ה זצ"ל (נו, לכאורה היינו אומרים שבטח.. אז עזה זה לא היה בדיוק מה שהיום..) והרצי"ה אמר לו שלא. הם אויב.  ובכ"ז לענ"ד זה לא דומה ללחלץ איזה "תקוע" קטן כזה...]

מצטטת את עצמי: "כל אחד הוא בחזקת חשוד עד שתוכח חפותו"

אצל יהודים יש עוד על מה להתווכח,

אבל כאן, אצל הערבים- זה באמת נכון.

לא הייתי עוזרת, נראלי גם לא הייתי צוחקת. אולי כן.

(וזה לא קשור לממלכתיות)

ובעצם זהו מדרש מפורש:

וכל רכב מצרים. ועמהם כל שאר הרכב, ומהיכן היו הבהמות הללו, אם תאמר משל מצרים, הרי נאמר וימת כל מקנה מצרים (שמות ט, י.), ואם תאמר משל ישראל, והלא נאמר וגם מקננו ילך עמנו (שם י, כו.), משל מי היו, מהירא את דבר ה', מכאן היה רבי שמעון אומר, כשר שבמצרים הרוג, טוב שבנחשים רצוץ את מוחו (מכילתא פ"א): 

וגם, למה מכנים את מה שזה לא יהיה, כך.

אבל אני לא דוגמא...

עוגייה (אינטרנט) – ויקיפדיה

עוגיות זה משמין (את בקשת ה http)

אבל אז הוא דווקא היה מפחיד קצת לילדים

ממש ממש מהלב. באמת, גרם לי לחלישות הדעת. איזו נפש, נשמה, יפה ונקייה!

יש דברים שעדיף להשאיר אותם לא ידועים עד הסוף

אין חובה לפגוע בנפש, וכל אחד מכיר את הנפש שלו ויודע כמה יכול להכיל

אני גם לא מאמין בלצפות בזה.

לא זוכר מי כרגע מחילה

שאמר שמראות אסורים כוללים בקטגוריה גם מראות קשים של שפיכות דמים. זה מזיק לנפש. בייחוד כשזה מהעם שלך.. כשאני ראיתי את מה שראיתי הרגשתי כאילו במובן מסוים אנסו אותי וחיללו אצ כבודי. יודע שזה דוגמא רדיקלית אבל זה הדבר ההכי קרוב להרגשה הזאת. זה עשה לי כל כך רע שנכנסתי לדיכאון למשך חודש לא עבדתי לא יצאתי מהבית לא שמעתי מוזיקה לא צחקתי בקושי אכלתי.

אבל אחר כך למרות הכל חייבים לבחור בחיים

אגב איך נחשפת לסרט הזוועות?

מן סוג של מזוכיזם כזה. לא ראיתי ואיני מתכוונת לראות, בעז"ה. יש מספיק מועקות ומתח,

לשם מה להוסיף זוועות?

שמוביל אל הסרטון.

מיליוני צפיות, גם מאיראן ו"פלסטין": נתוני "אתר הזוועות" - אחרי נאום נתניהו באו"ם

ישב כמה שנים בכלא, שוחרר כמיטב המסורת של מערכת המשפט הישראלית המלאת חמלה והגנה על אלו שהרסו חיים.

מסתבר שתוך כמה שנים יחזר להסתובב עם פמליה וחסידים שוטים, בדיוק כמו מוטי אלון...

היו מחאות, דיבורים, ואז השתקה.

אולי צריך להציף את הנושא הזה שוב.

צריך לעקוב, לבדוק מה הסטטוס של הרוע הזה

מי מסוגל לחזור לכזה איש? להאמין בו?

מדובר על אנשים אינטלקטואלים... לא לבושי שחורים שנוהרים אחרי כל כת מזדמנת וכל איש אשר בשם רב יכונה, אשר כל רדיפה שבעולם וכל פיצוץ פרשייה לא תרחיק אתם ממנו אלא תוסיף ותעצים את אהבת והערכתם אליו..

איך יש עדיין אלפי חסידים לברלנד?!

אם אתה מכיר שמישהו שמתפתה לשם, תציל אותו. זהו.

שהיכולות שהביאו אותו למקומו הקודם עדיין שם. ספויילר: זה אכן דבר שלא מסובך מדי ללמוד. אבל רוב האנשים המערביים לא מאמינים בזה ואז כשזה עובד להם זה שוק חייהם.

הלואי שכל המתעללים/אנסים/פדופילים היו מקבלים יחס כזה לתמיד. יש יוצאים מהכלא וממשיכים במעלליהם וגורמים כאב וצער לעוד קורבנות.

ונועד להיות כזה.

מה יש באינטרנט שגורם לך לשרוף זמן ?

(אלא אם כן התכוונת אינסטגרם טיקטוק וכזה ואזיותר מובן)

– המוח האנושי לא אוהב להתמקד כל־כך במשהו אחד לאורך זמן רב. זה מאוד קשה לשבת במשך כמה שעות ולהתעסק במשהו רצוף כמו ציור או כתיבה, למי שלא רגיל לזה. באינטרנט יש הרבה גירויים קצרים והמוח שלנו מת על זה (זפזופ בין אתרים, חדשות).

פעם הייתי אוהב לשחק במשחק מחשב מסוים אבל זה היה קשה לשבת עליו הרבה זמן בלי הפסקות של דברים אחרים (כמו קריאת מאמר).

– אני חושב שהאור במסך מרגיע/ממכר. המחשב/אינטרנט/UI בנוי בצורה מאוד מאוד כיפית ונוחה לעין והמוח די נרגע מזה.

– אתה תמיד יכול לעבור לטלפון בלי דפדפן או למחוק את הדפדפן מהטלפון שלך (אפשר לחפש מדריך), אם הבעיה שם.

להגביר שליטה ע"י

צמצום טריגרים

(לשים את הטלפון בחדר אחר/ לצאת החוצה בלי טלפון)

מציאת חלופות

(תחביבים/ לדבר עם אנשים/ לצאת לטייל)

אימון

(לשים יעד ריאלי ולהוסיף עליו כשמצליחים להשיג אותו)

אגב זה לא קשור רק לגלישה אלא לכל שליטה עצמית אחרת

(אוכל/ כעסים/ זמנים/ תקשורת תקינה/ גבולות)

כשמשפרים שליטה בנושא אחד

הוא יכול להשפיע על עוד נושאים

אחרת היו לך עיסוקים אחרים שהיו יותר חשובים לך, מעניינים אותך, התחייבת לעשות אותם כי אחרת תיפגע…