מעשה שהיה כך היהHakuna.Matata

בדרכנו לכותל הקטן - 

 

את הדרך הזאת יצא לנו לעשות עשרות פעמים..

הפעם קרה משהו שונה מהרגיל. היינו כבר מול שער הברזל ממש איפה שהכניסה לכותל הקטן, וראינו שם ילדים ערבים משחקים בכדור. תוך כדי חבר שלי מספר לי עם גיחוך "סתכל! סתכל!" וראינו ילד קטן (5-6) תקוע בתוך גיגית רק עם הידיים הרגלים והראש בחוץ(מקוה שהבנת את הפוזה) וכמובן, זה היה משעשע..

ואז הסתכלתי שוב, לראות למה אחים שלו לא עוזרים לו, ואני רואה את חבר שלי שהלך מאחורי מרים אותו משם. ומתקדם הלאה.

 

הרגשתי מוזר:

1. למה לא עזרתי לו? ועוד מילא, אחים שלו (או מה שזה לא יהיה) היו שם שיעזרו לו הם. אבל למה צחקתי עליו? למה הרגשתי טוב?

2. האם חבר שלי היה צריך לעזור לו? טוב לא צריך לצחוק, אבלל גם לא לעזור..

 

מה אומרים?

תיכף יקפצו פה כל חסידי "כל המרחם על אכזרים...".ותן טל

אני חושב שזה לא קשור.

 

מה שחבר שלך עשה היה אנושי. כרגע לא עומד מולו אויב שלו, אלא ילד קטן בן 5-6, שתקוע במצב לא נעים - והחבר עושה את הדבר הכי הגיוני - מסייע לאותו ילד לצאת מהמצב הזה. לא משנה בכלל אם היה מישהו אחר שהיה יכול לעזור לו או לא - זה לא משנה.

 

למה צחקת עליו? ובכן - זה דבר שאתה צריך לשאול את עצמך, לא אותנו.

 

צחקתי כי זה היה סיטואציה מצחיקהHakuna.Matata

הייתי צוחק גם אם זה היה יהודי.. נראלי..

אבל אז הייתי הולך לעזור לו.

היה מתאים לך לעזור לו, בהתאם לחתימה שלך.אלאדין
כמובן שדעת היהדות אינה דוגלת תמיד באהבת השונה, ופשט הפסוק מכוון למי שהוא רעך במצוות.
החתימה נכתבה לאחר הארועHakuna.Matata
אשריך!
יפה שעזר. בחור טוב. מובן.ד.
הרבה פעמים הילדים ממש שם התגרו וניסו לפגועחסדי הים
ביהודים ובי אישית. אם לא הייתי נלחם חזרה בהם, בטוח הייתי בבית-חולים.

תגיד לחבר שלך לא לעזור פעם הבאה. הם רואים זאת כחולשה, והם ירגישו יותר נוח לפגוע ביהודים העוברים שם אח"כ. גם בפשטות, יש בזה איסור דאורייתא של "לא תחנם".
אני לא אוהבת את הגישה הזו...כמו צמח בר
אם ארגיש מאוימת אני לא אעזור..
אבל אם אני אוכל- אני אעזור. כי זה ילד קטן והוא תקוע!!

אני לא עושה את זה בשביל מה שיחשבו עליי, אני עושה את זה כי זה המעשה הנכון לעשות.
זה שהראש שלהם מעוות זה לא קשור אליי..
עד עכשיו חשבנו שילדים הם מחוץ למלחמהלשם שבו ואחלמה

בא חסדי הים ומחדש לנו שגם הם אויב אכזרי שרוצה לפגוע בנו

ואם הרגש הטבעי שלך מעורר אותך לרחם עליו

אז דעי שלרגש אין שכל ואין עיניים והוא לא מבחין בין אמת לשקר

אלא מתוכנת להתעורר במצבים מסויימים

ותפקידנו לבחור מתי להיענות לו ומתי להתנגד לו

אם הם באמת אויבים אסור לרחם עליהם

 

בלי להתייחס לשאלה הלכתית האם מותר לעזור להם, שחסדי טוען שזה פשוט אסור

ילדים מחוץ למלחמה? חצי מזורקי האבנים הם ילדיםאלאדין
^^מינימאוס2

בעיני ראיתי 

עליי זרקו המון אבנים בשכונת שמעון הצדיק.אלאדין
סליחה.כמו צמח בר
אני ממש לא בעד להתחנף אליהם.
ואם ילד יזרוק עליי אבנים בוודאי ובוודאי שלא אעזור לו..

אבל נא לשים לב שאתם מערבבים בין 2 מושגים.
לא כל הערבים הם מחבלים. תתפלאו לשמוע.
ולא כולם רוצים אותנו מתים.
נכון שיש הרבה שכן. ומובן שיש לפעול נגדם במלוא העוצמה (וגם אם זה אומר ש"חפים מפשע" כביכול יפגעו. כי הבטחון שלנו עומד מעל שלהם)
ונכון שמדינת ישראל אמורה להיות ברוב יהודי ושכל ערבי שרוצה לחיות פה חייב לקבל עליו את חוקי המדינה ואת ההכרה בכך שהמדינה הזו מיועדת ליהודים והוא לכל הפחות אורח.

אבל מכאן ועד להתעלם ממצוקה של ילד יש דרך ארוכההה!!! ילד הוא ילד. וכל עוד אין לך הוכחה שהוא עושה משהו שיפגע בך-הוא בחזקת חף מפשע ואין לי שום עניין להרע לו או להתעלם ממצוקה שלו.
יש פה עניין של כבוד בסיסי שהייתי מצפה מכל אדם לפעול לפיו. לא משנה מה המוצא האתני שלו.
אם היה שם משהו שהיה גורם לי למצוקה או לסכנה זה כבר משהו אחר.
אבל כל עוד זה לא קרה- להתעלם מילד זו סתם רשעות.
וצריך להיזהר מאוד שמרוב המצב האבסורדי שמסביבינו אנחנו לא מאבדים משהו הרבה יותר בסיסי-את האנושיות שלנו. הם לא שווים שנאבד אותה בגללם.
הפעוט שנתקע שם בגיגית הוא ה"אכזרי" אליו התכוונו חז"ל?אלעד

נראה לי שכמה כאן איבדו משהו באנושיות הבסיסית ביותר

לארציתי להכנס לזה~א.ל

א. כן. כי זו לא מלחמה של פרטים, זו מלחמה של עמים. והוא חלק מתוך עמו. הוא מזדהה וגדל על ברכי האידיאולוגיה הדתית המנחה את בני עמו. כך שגם הוא נכלל בהגדרה הזו- בהחלט.

וברמה המעשית, הקטן הזה- זורק אבנים על חיילי צה"ל כל שני וחמישי, שלא נדבר על אנשים פשוטים

ב. אין היוצא דופן מעיד על הכלל (בהנחה שהוא כזה)

ג. תודה

פששש...יפה. לא ידעתי שאת נביאה ותן טל

או שאשכרה את רוצה להגיד לי שראית איזה ילדון פותח השרשור דיבר עליו, וגם ראית אותו בעצמך זורק אבנים על יהודים?

 

הבעיה היא שמרוב המצב המסובך פה, לצערי יש כמה אנשים שבגלל זה איבדו את הרגש האנושי והבסיסי האנושי של לראות מישהו במצוקה ופשוט לעזור לו. אותו ילדון כעת לא מהווה עליך שום איום. מעולם לא ראית שהוא עושה לך משהו רע. את ממציאה מציאות בשם מה שאת "מכירה" מאחרים, ועל סמך זה כבר קובעת שאותו ילדון הוא מחבל שרוצה לרצוח יהודים.

 

אני מתפלא עלייך שלא דחפת אותו יותר עמוק לחבית וחנקת אותו. הרי אם הוא מחבל לשעתיד, עדיף להרוג אותו שהוא עדיין קטן, לא?

 

ממש "משה רבנו" חדשים מוצאים פה על ימין ועל שמאל - כל האנשים האלו שכבר יכולים על ימין ועל שמאל להסתכל לאורך כל קו חייהם של אנשים כאלו ואחרים וככה לקבוע האם להכות את המצרי ולטמונו בחול, או שלעזור לילד קטן שתקוע כעת בתוך גיגית וצריך עזרה, ולא נראה לי בדיוק שהוא זורק עליך עכשיואבן.

 

עצוב, שהמצב שקורה כאן, גורם גם לנו לאבד את האנושיות שלנו. צריך להיזהר מזה מאוד. ברי לי שלא על זה נאמר "כל המרחם על אכזרים".

 

אגב - בשבילך - כשתראי ילד כזה תקוע בתוך הגיגית, פשוט תגידי לעצמך שאבא שלו משת"פ של השב"כ שבזכותו נעצרו מאות פיגועים, ובזכות זה תוציאי את הבן שלו מהגיגית. (גם לי מותר לברוא מציאות אם את עושה את זה ראשונה).

מפתיע שיש אנשים שומרי מצוותפרח-בר
שמתנהגים ככה . מאד מאד מטריד.
את מבינה שאת פועלת בניגוד מוחלט ליהדות ? לאנושיות? לרגש החמלה בין בני אדם?
צדקת המשך הסיפור:אלעד
הילד הערבי נחלץ מהחבית, פירש את קבלת הסיוע כפחדנות והתרפסות, וסיים בתא המעצר.
 
לצחוק עכשיו?~א.ל
עם ה"לצחוק עכשיו" הזכרת לי את זה:אלאדין
ציטוט לא מדויק-י. נחמיה
עבר עריכה על ידי י. נחמיה בתאריך ה' בכסלו תשע"ה 12:42
תחנת הסעה רצינית של חיילים בסיני- ילדים קטנים ערבים מסתובבים ומבקשים אוכל מהחיילים.
שאלו את הרב צבי יהודה אם מותר לתת להם-"מה, להשתתף בגידול מחבלים?!"
רק תסביר בבקשה לטיפש כמוני איך יש איסור "לא תחונם" בלהוציאותן טל

ילד קטן שתקוע בתוך גיגית בצורה שככל הנראה לא נוחה לו?

 

זה קצת הגזמה, במחילה... 

 

הגדולה האמיתית היא לדעת שיש הבדל בין המאבק שלנו על הארץ מול הערבים, לבין עזרה פשוטה ובסיסית, אנושית "הומנית" מה שנקרא, לאדם שכרגע עומד מולך לא בתור האויב שלך, לא מסכן אותך ולא כלום.

 

להאשים אדם שפועל בצורה הכי הגיונית שיש, שהוא עובר איסור דאורייתא - זה כשלעצמו יכול להיות איסור דאורייתא של להלבין פני חברך ברבים... תחשוב על זה.

 

השנאה של חלק מהאנשים, לכל המושג הזה שנקרא "ערבים" (שנאה שבהחלט יש לה בסיס מובן לגמרי) העבירה אותם על דעתם, לדעתי.

 

 

 

שו"ע יו"ד קנא,יא וש"ך שם:חסדי הים
"אסור ליתן מתנת חינם לעו"כ שאינו מכירו". ש"ך ס"ק יח': "אפילו ישמעאל... ופשוט הוא".

{אמנם בסעיף אחרי זה, השו"ע מתיר לעשות אתם חסד במקרה שיש בזה דרכי שלום, והמפרשים מסבירים כי אז זה לא מתנת חינם, כי הוא מקבל חזרה שלום.
אבל: 1. כמו שהקדמתי לפני כן, הערבים רואים בזה חולשה, ואדרבה זה נותן להם גיבוי לתקוף יותר. כמו שאתה מבין את זה בצורה כללית [ויתור על קרקע תמורת שלום], כך זה גם באופן פרטי, כפי שעיניי רואות במציאות שם.
2. דרכי שלום לא שייך כאשר ידינו תקיפה, וכפי שפוסק בפירוש הרמב"ם הלכות ע"ז [י,ו].

[לגבי ההערה על הלבנת פני חברו, לא הבנתי כלל. אמרתי לו, להגיד לחבר שלו. בעז"ה הוא יוכיח אותו בינו לבין עצמו, בלי להלבין פניו.]}
לא מדובר פה ב"נתינת מתנת חינם".ותן טל

ולנסות להסיט את זה לזה, זה מגוחך, מצטער.

 

מדובר פה באדם שנמצא במצב לא ראוי, ואתה עוזר לו בסך הכל פיזית לצאת מהמצב הזה. לא נתתי כלום לילד הזה.

 

לגבי:1. הילד הערבי בן ה6 ראה בזה דבר חולשה? תוכיח לי! אל תגיד לי ממקרים שקרו לך - תוכיח לי שאותו ילד שהוא הוציא מהדלי, ראה בזה מעשה חולשה. אתה לא יכול. אז אתה משתמש בהשערות ובדברים שאתה חושב שאתה יודע כדי להשליך על כולם. מצטער שאני לא מקבל את הדמגוגיה הזאת של לנסות להיכנס למוח של כ-ל הערבים בכ-ל ארץ ישראל, בכ-ל הגילאים, בכ-ל הסיטואציות.

 

לא מדובר כאן על דרכי שלום ולא על דרכי מלחמה. מדובר כאן על דבר פשוט ביותר - אנושיות.

 

ובבקשה, לא לבלבל את השכל עם "אסור ליתן מתנת חינם לעו"כ" - אתה, בדיוק כמוני, יודע שאם הסיטואציה המתוארת כאן היא שהוא הלך ברחוב, ופתאום ראה ילד תייר מסין תקוע בתוך דלי, ועזר לו לצאת משם - התגובות היו שונות לגמרי כאן ואנשים לא היו מגיבים בגועל כזה כמו שמוזכר שהוא ערבי. מה שנגעלים כאן זה לא בגלל שהוא גוי, אלא בגלל שהוא ערבי, נקודה. (ותייר סיני שלעולם לא תראה אותו שוב, גם בו אין בדיוק "דרכי שלום" וגם לא צריך דרכי שלום איתו כי מחר הוא חוזר לסין ולא ימשיך לחיות איתך כאן...).

 

אם אתה אישית היית רואה ילד סיני/צרפתי/רוסי/תילאנדי/מקסיקני, כאן בארץ, תקוע בתוך דלי - גם עליו היית אומר את איסור "לא תחונם"?

 

תעשה לי טובה.

 

(אגב, אמרת שיש לך חברים גויים בפייסבוק - אתה עובר על איסור לא תחונם! אתה נותן להם מתנת חינם של להיות חברים שלך בפייסבוק! איך זה?)

מתנת חינם, היא כל עשיית חסד לגוי, כמבואר מפורשחסדי הים
בראשונים.
לגבי גוי רגיל, השאלה תמיד יהיה אם יש בזה דרכי שלום או לא, ואם הוא בגדר גר תושב או לא. בהרבה מקרים של תיירים, יש בזה משום דרכי שלום, מכיוון שידנו לא תקיפה עליהם בארצם וכן הם גומלים לנו חזרה טובות, מה שאין כן בערבים.
סיני יותר גרוע הלכתיתמופים

כי הוא עלול להיות עובד ע"ז

 

ההלכה המתאימה כאן היא לא "מתנת חינם", אלא "לא מורידין ולא מעלים"

דהיינו שגוי שנפל לבור - אם יש שם סולם לא מוציאים משם את הסולם, ואפילו במקרה שהוא חייב מיתה עפ"י הלכה התורה פטרה אותנו מלהרוג אותו

ואם אין שם סולם אסור לתת לו סולם, כי זה לרחם עליו, ואסור משום לא תחנם - לא תרחם עליהם (והוא פשט הפסוק ולא דרשה, ע"ש בתרגום אונקלוס)

 

וכאן נכנס הנושא של דרכי שלום, 

ובזה אני חולק על חסדי וחושב שגם בערבים יש דרכי שלום,

וודאי א"א לומר שבימינו ידינו תקיפה כאשר א. יד אחינו הטועים גברה, ב. המדינה הציונית נתונה לחסדי ארה"ב

יש כל מיני סיפורים הסטורייםמינימאוס2

איך יהודים עזרו לגויים וכשהגוי ההוא גדל הוא הציל יהודים וכו'

וזה נקרא דרכי שלוםמופים
יש סיפור כזה על הנודע ביהודה.אלאדין
הראשונים מבארים שכל גמ"ח לגוייםחסדי הים
נכלל ב'לא תחנם'- 'לא תתן להם מתנת חינם'.
[הגמרא שלא מעלין ולא מורידין, זה מדבר על הצלה ממיתה.]

*כמו שהבאתי מהש"ך הדין הזה לא תלוי בעע"ז או לא, אלא כל גוי שלא גר תושב.

*הנקודה של אם יש בזה דרכי שלום או לא, ואם ידינו תקיפה. תלוי מאוד בחוסר הראייה של אתחלתא דגאולה של חלק מעמ"י, ובמילא ע"פ השקפתם המוטעית הם מעלים סברות שנוגדות את המציאות, כמו סברא שיחזירו לנו שלום, על אף שהמציאות טופחת על פנינו בדבר זה. לאט לאט המציאות עצמה יכריח אותם לשנות את דעותיהם, ובעז"ה יפתח לבם בהרהורי תשובה עמוקים ויסודיים, ויחזרו לראות את האמת.
איפה הראשונים כותבים כזה דבר? ראיתי שהרב נבנצאל...אדם כל שהוא

כותב, שאסור לעשות לגוי חסד שמקובל לקחת עליה תשלום, משום לא תחנם [אם אין באותו מקרה סיבה שמתירה], ומצווה לעשות לגוי חסד שלא מקובל לקחת עליו תשלום, משום והלכת בדרכיו.

[בסוף משנה ברורה "ביצחק יקרא"]

מוזר. זה מנוגד לגמרי לשכל הישר.אלאדין
לא תחנם זה לא תיתן להם מתנת חינם.
לפי דבריך יוצא שמותר לתת להם מתנת
חינם ולא שירות בתשלום.
לא מאמין שיש עוד רב שאומר כך.
לא אמרתי שאסור לתת להם שירות בתשלום..אדם כל שהוא

אלא שאסור לתת להם בחינם, שירות שמקובל לקחת עליו תשלום.

הבנתי תודהאלאדין
אולי תבאר לי יותר. לגבי עצם הקשר בין איסור מתנתחסדי הים
חינם לגמ"ח, זה משמע ברמב"ם, ובטור, ושו"ע שהבאתי, וכבר כתוב ומשמע בראשונים האלו: 1.תוס' עירובין סד: ד"ה 'ולמדנו' 2. תוס' ע"ז כ. ד"ה 'רבי יהודה' 3. ריטב"א ע"ז כו: 'לאפוקי לשם מורנא דלא' 4. נ"י (בשיטת הקדמונים) ע"ז כ. ד"ה 'חניה'.

לגבי הטענה, שיהיה אסור רק גמ"ח ששווה פרוטה, יתכן. אבל כמו שמשמע בגמרא בקידושין ובבא מציעא, כמעט כל חסד שווה פרוטה, ובוודאי במקרה הנידון.
כמובן שדעת הש"ך אינה מוסכמתשום וחניכה

והרשב"א בתשובה סובר שלגוי שאינו עע"ז אין בעייה של לא תחנם,

וכמדומה שכך גם כתב המאירי בכמה מקומות.

ועוד העירו האחרונים מדברי מרן הב"י בחו"מ.

 

וזה אחד הסניפים בהיתר מכירה.

 

ולא הבעתי את דעתי בעצם הדיון. אין לי פנאי לחשוב עכשיו.

נכון שיש בזה מחלוקת ראשונים. אבל הב"י בחו"מחסדי הים
רמ"ט, והש"ך שהבאתי לעיל הכריעו כראשונים שזה כל גוי.
מה זה "הכריעו"?שום וחניכה

יש חבל נביאים, ראשונים ואחרונים, שחולקים, ומי נתן קו המידה לומר הלכה כאלו ולא כאלו.

 

ובפרט שכתבו האחרונים, שאילו היה רואה מרן הב"י את דברי הראשונים, הרשב"א והמאירי הנ"ל,

היה חוזר בו.

והרבה אחרונים באמת כתבו להלכה כסברא זו, הלא המה: הב"ח (יו"ד סי' רמט), ספר מזבח אדמה

(דף יב ע"ב), הגאון ר' חיים פלאג'י בשו"ת נשמת כל חי (חיו"ד סי' נד), הגאון ראי"ה קוק בשו"ת משפט

כהן (סי' סג), שו"ת אמרי שפר (סי' צב), הגאון רצ"פ פראנק בכרם ציון ח"ג (עמ' יג), הגאון הרב שאול

ישראלי בספר עמוד הימני (סי' יב אות ד), ועוד.

 

ואיך אפשר לבטל את כל אלו במחי יד?

*הרבה מהאחרונים שהבאת מביאים את זה כסניף להקל,חסדי הים
ולא מכריעים כך.

*אני קבלתי מרבותיי, שלא אומרים אילו ראה הב"י פוסקים אחרים, היה מכריע אחרת, וזה מבוסס ע"פ ה'כרתי והפלתי'.

*קבלתי מרבותיי, ברגע שהשו"ע והש"ך פוסקים כדעה מסוימת, בד"כ כך האשכנזים והספרדים פוסקים להלכה.

*עכ"פ גם לדעתך, לא יצאנו מספק, וספק דאורייתא לחומרא.

*מסתבר גם שמכיוון שכל יום ויום הערבים בא"י נלחמים נגדנו- שופכים את דמינו ופושטים ידם בממונינו שגופם הותר ע"פ המהר"ל בגור אריה שכל עיר שנלחמת נגדך כל העיר מוגדר כאויבים, ובוודאי שאסור לעזור להם.
א. לא נכון.שום וחניכה

ב. רבים ושלימים (החיד"א, למשל) כתבו אחרת. ואין קבלת רבותיך מכרעת.

ג. ראה ב'.

ד. לא נכון. יש הרבה דעות שאיסור מתנת חינם הוא רק מדרבנן. והוי כס"ס בדאורייתא

וספק אחד בדרבנן דמישרי שרי, כידוע מדברי הש"ך ביו"ד סוף סימן קי בכללי הס"ס.

ה. טעון ראייה.

אגיד לך משהו כללי במחלוקות בינינו. אני דרכיחסדי הים
תמיד ללכת אחרי סברתי המגובשת. אמנם אני מעיין באחרונים. אבל זה שיש כמות אחרונים שאומרים כך, לא מעלה ולא מוריד, העיקר מה שיוצא מסברא, וכך קבלתי מרבותיי. [כל צורה של הכרעה עפ"י כמות פוסקים, לא נכון כי הם אף פעם לא נפגשו ביניהם, וקשה גם להכריע ולשקול גדלות של כל אחד ואחד.]

א. קשה להתווכח, כי אין לנו את הספרים לפנינו.
ב. ג. כך קבלתי מרבותיי, וכך נראה לי יותר נכון מסברא.
ד.אתה לא יכול לבנות ספק ספיקא ע"פ סברות שלא נפסקו להלכה. מה גם שבראשוונים, משמע שזה מדאורייתא.
ה. זה נכון מסברא.
בנוגע להקדמה - כמוני כמוך.שום וחניכה

אך בניגוד אליך אני לא מבטל את אותה כמות באופן שרירותי, ובפרט שמדובר בראשונים.

 

א.ב.ג. - כבר נענה.

ד. ה"נפסקו להלכה" שלך מאוד לא ברור. לדעת אותם אחרונים אכן כך הפסק להלכה.

ה. מטונך - היכן "נפסקו להלכה" דברי המהר"ל?

המהר"ל מבוסס על מסכת סופרים [טו]: "טוב שבגויםחסדי הים
הרוג", וכדפירש התוספות בע"ז "בשעת מלחמה."

הסברא של המהר"ל נכון, ולא צריך לחפש איפה זה הובא להלכה, כי כמעט לא התעסקו בהלכות אלו במשך הדורות. [כן ראיתי בכמה אחרוני זמנינו שהביאו אותו.]
לגבי דרכי שלום כשידינו תקיפה-אדם כל שהוא

הרמב"ם כותב בהלכות מלכים "אפילו הגויים--ציוו חכמים לבקר חוליהם, ולקבור מתיהם עם מתי ישראל, ולפרנס ענייהם בכלל עניי ישראל, מפני דרכי שלום:  הרי נאמר "טוב ה', לכול; ורחמיו, על כל מעשיו" , ונאמר "דרכיה, דרכי נועם; וכל נתיבותיה, שלום" ".

אם כך נראה שדרכי שלום אינם כדי למנוע פגיעה בנו, אלא מפני שכך באמת ראוי.

אז איך נסביר את דברי הרמב"ם בהלכות ע"ז שהזכרת?

נראה לי להסביר שאם ידינו תקיפה, אז אין עובדי ע"ז ביננו [כי אסור לנו להשאיר אותם], ובמילא לא שייך לנהוג איתם דרכי שלום. 

תראה הציץ אליעזר [טז,ס], כותב בפירוש לא כדבריך.חסדי הים
עבר עריכה על ידי חסדי הים בתאריך ה' בכסלו תשע"ה 17:33
וכן נראה לי נכון מסברא, כי מכיוון שיש לנו חיוב לגרשם, בטח שאין לנו חיוב לגמול להם חסד. עכ"פ אני סומך על ה'ציץ אליעזר', אלא אם כן תוכיח לי אחרת.
גם אם ננקוט כדבריך, (וכאמור ה'ציץ אליעזר' חולק)חסדי הים
הרי אתה מודה שמי שיש חיוב לגרשו, אסור לגמול לו חסד.
לכל המתחסדים פהעולה מן המדבר

תראו איזה ילדים חמודים יש שם ממש נשמות טהורות

ואגב איסור לא תחנם כולל גם נערים וילדים את הרחמים והחסד תשאירו לעם ישראל לא חסרים אנשים שראויים לזה

לאוייבים לא עוזרים ולא משנה בני כמה הם

למה כל ה"מתחסדים"?.. (לא קראתי מה כולם אמרו, האמת)ד.

[וזה לא קשור ל"לא תחנם". אני בכלל לא בטוח שיש בזה בדיוק משהו "הלכתי" מוחלט לכאן או לכאן]

 

ברור שיש שם מלא ילדים, שהם מנוולים מגיל צעיר, ואני לא חושב שאם רואים "ילד" זורק אבן צריך לרחם עליו במיוחד..

 

אבל אם ילד בן 5-6 תקוע בגיגית, סתם ילד שאינך יודע עליו מאומה, אז זו תגובה אנושית נורמלית שהוא התפנה חצי רגע להוציא אותו.  בשביל המידות של עצמו זה בוודאי טוב - ואולי גם יעשה משהו לילד הזה..  לא מדובר שהוא הלך לחלק שם ארגזי מזון

 

[ואגב הדברים, מעשה ששמעתי בשם ר' בני אייזנר זצ"ל מזמן, שאחרי מלחמת ששת הימים שירתו בעזה וילדים מקומיים היו רצים אחרי הקומנדקר שלהם, שיזרקו להם אוכל..  הוא שאל את הרצי"ה זצ"ל (נו, לכאורה היינו אומרים שבטח.. אז עזה זה לא היה בדיוק מה שהיום..) והרצי"ה אמר לו שלא. הם אויב.  ובכ"ז לענ"ד זה לא דומה ללחלץ איזה "תקוע" קטן כזה...]

כל הכבודאלעד


לא הייתי עוזרת.~א.ל


ממ..חרותיק

מצטטת את עצמי: "כל אחד הוא בחזקת חשוד עד שתוכח חפותו"

אצל יהודים יש עוד על מה להתווכח,

אבל כאן, אצל הערבים- זה באמת נכון.

 

לא הייתי עוזרת, נראלי גם לא הייתי צוחקת. אולי כן.

 

(וזה לא קשור לממלכתיות)

בקשר לצדקה:אלאדין
אחד שהתלבטתי בתחילה לגבי זהותו אך בהמשך נדמה לי כערבי, העדפתי לא לתת לו מכמה סיבות.

לא נראה לי שעזרה במצב שתואר פה נחשבת ממש כ'חסד' אבל אני לא מבין בזה.
גם אני לא הייתי עוזר.אלאדין
רש"י כבר נדרש לסוגיאיזהראחרונה

ובעצם זהו מדרש מפורש:

 

וכל רכב מצרים. ועמהם כל שאר הרכב, ומהיכן היו הבהמות הללו, אם תאמר משל מצרים, הרי נאמר וימת כל מקנה מצרים (שמות ט, י.), ואם תאמר משל ישראל, והלא נאמר וגם מקננו ילך עמנו (שם י, כו.), משל מי היו, מהירא את דבר ה', מכאן היה רבי שמעון אומר, כשר שבמצרים הרוג, טוב שבנחשים רצוץ את מוחו (מכילתא פ"א)

במה לעבוד ומה אפשר לעשות בתקופת חיפוש עבודה?צע

כבר כמעט חודשיים שאני מחפש עבודה.

נראלי שיש מין תום כזה שבע"ה נמצא בקלות עבודה, ולכן זה בסדר לקבל דמי אבטלה נמוכים שנגזרים ממשרת סטודנט..


ואז מגיע הרגע הזה, שאתה מבין שאולי ח"ו זה יכול לקחת הרבה יותר זמן .. ויפה שעה אחת קודם גם לחשוב על הכנסה זמנית וגם על לוז או משהו כזה ..


אני מניח שלרבים מילואים זאת אופציה אבל אין לי כח ורצון לפרט למה, אבל ישמצב גדול שאני מנוע מלעשות מילואים..

(לא עשיתי במלחמה..)


האם יש רעיונות אחרים למקומות עבודה זמניים?


במהלך התואר לא קמתי בזמן אז קל וחומר עכשיו שאני ללא מסגרת.. ואני מניח שאולי עבודה תוכל לגרום לי לבריאות ויציבות .. וכמובן גם להכנסה..


רעיונות אחרים לסדר ויציבות עשיה לימוד והתקדמות בתקופה מאתגרת זו מלבד עבודה זמנית/או על הצד שאתקשה למצוא עבודה זמנית זה גם מבורך..


בתפילה לפרנסה בשפע ולמציאת מקום עבודה מתאים ומספק לכולם.. ואולי אפילו השבוע אעדכן שדברים יסתדרו והתקבלתי😃


תודה רבה..

אולי משלוחים? ראיתי מלא שעושיםזיויקאחרונה
והכי חשוב להתמקצע במה שאתה טוב
האם אחרי שמחת תורה התשפ"ד הפכתם לאנשים טובים יותר?זיויק

או שנשארתם אותו הדבר?

ומה המשמעות למה שעברתם? או שלא עברתם..

דברים שאני עושה לפעמים/משה

יחד עם שאר פרוייקטי הווטסאפ של ערוץ 7, הנה עוד אחד: אייטמים מעניינים שאני (או הצוות) דגים מהפורום.

 

מוזמנים להצטרף. קבוצה שקטה של 2 אייטמים ביום בממוצע .

 

ערוץ 7 הפורומים - Whatsapp

ילדה שיוצאת מלא פעמים בלילה ממיטת מעבר, מותשים.עינב66

אשמח לשמוע מנסיונכם כשילדה בת שנתיים ותשע עברה למיטת מעבר (כי למדה לצאת מהמיטת תינוק), מה הכי עזר לכן שתשאר במיטה שלה במהלך הלילה ולא תבוא אליכם חמש פעמים?

רוצים להתחיל איתה מהלך אבל מנסים להבין מה יגרום לה להישאר במיטה שלה ולא לבוא אלינו כי היא יכולה וזה מפתה לצאת ולהיות עצמאית.


מבחינת שפה היא מבינה אבל לא הכי מדברת עדיין.

תכתבי בפורוםרקאני

הריון ולידה

פה זה פחות רלוונטי

בפועלנפשי תערוג

מה שיעזור זה להחזיר כל פעם

כל פעם


אבל זה מתיש ומנסיון אישי באיזה שלב באמצע הלילה נשברים כי רוצים לישון

עם הזמן זה עובר.


ואתם כהורים.

אל תרגישו שנכשלתם אם היא בכל זאת מגיעה למיטה 

לא נוראנחלתאחרונה

כיף להיות במיטה עם אבא ואמא!  לא נורא בכלל. אם יש מיטה רחבה מספיק

והילדונת לא בועטת נוראות תוך כדי שינה, לא נורא. חושבת שזה נותן בטחון

לילד.  אולי להתפלל על זה, אם זה מפריע? לבקש עצה טובה מהשם?

אנשים שמבינים בכסף השקעות וכוניק זמניק
אני אשמח לשמוע אותכם שם בשאלה קטנה שאלה על חסכון קטן - חיסכון השקעה וצריכה
פורום תורני דתי לאומירוצה להשתחרר

מכירים את פורום אוצר החכמה? לתורה? ועוד כמה קצת פחות מוצלחים?

יש הרבה פורומים תורניים חרדיים. הראשונים שהזכרתי מוצלחים מאוד בהרבה מובנים, פעילים, ואפשר למצוא בהם דברים מעניינים גם לאחר זמן.

האם יקום פורום תורני דתי לאומי? שיהיה ברמה, פעיל, לגופו של עניין (בדרך כלל כמובן), ומעניין?

תגיד אוצר החוכמההפי

תגיד לי אלפי ספרים תורניים ב"ה שעזרו לי שנים

באיזה הקשר זה פורום? 

תחפשי בגוגל 'פורום אוצר החכמה'רוצה להשתחרר

ותגלי מקום מעניין מאוד. זה לא 'אוצר החכמה' עצמו - ספריית הספרים הענקית, אם כי יש ביניהם קשר כמובן.

זה פורום תורני, רובו חרדי אך לא כולו. חלק מהכותבים מוכרים (הרב איתם הנקין ז"ל, יבל"א הרב יוסף בדיחי, הרב יואל קטן, ועוד מן הסתם), אם כי כולם משתמשים בשמות אנונימיים כמו כאן.

זה קצת מצחיק אבלנקדימון

מי ששם בפורומים אלה מי שנחלשו רוחנית והתדרדרו לפורומים. אצלנו, החזקים לא משוטטים בדברים כאלה באינטרנט וממילא לא תראה מקבילה.

 

זו פרשנות בלבד.

לא חושב שזה נכוןרוצה להשתחרר

כלומר, מן הסתם יש שם רבים כאלה, אבל ודאי לא כולם. יש שם אנשים גדולים, ידענים ומעניינים, יראי שמיים בהחלט.

חלקם גם רבנים מוכרים, כפי שכתבתי להפי.

בסוף השימוש בכלים כאלה מועיל לפיתוח של שיח תורני, לפתרון שאלות, ועוד.

אה, ואני מכיר חברה חזקים מאוד אצלנו שמכירים את הפורומים האלה. כל מי שמחפש באינטרנט מדי פעם תשובות לשאלות תורניות עיוניות (לא הלכתיות פשוטות), כמעט בטוח נפגש בזה. דווקא חברה ברמה גבוהה לדעתי. אז אמנם הצדיקים הנ"ל אינם משוטטים יומם ולילה באינטרנט, אבל יוצא לפעמים להיכנס.

בינינו, קשה ברשת להישאר בדיונים מעמיקים כל הזמןמתוך סקרנות
להבנתי, סוד ההצלחה של הפורומים שהזכרת הוא שרוב גולשיו עם חסימה חזקה מאוד לרשת, ככה שאין לה באמת "רשת" שמושכת אותם לכל מיני מקומות ומפריעה לריכוז...
יש סיפור מעניין עם אוצר החכמה והפורום שלהםמשה

לעצם העניין. כנראה בעולם הדתי לאומי יש לא מעט פעילות כאן (פחות משהייתי רוצה) ולא מעט גדולי תורה צעירים כותבים דווקא בפייסבוק.

יש קבוצת פייסבוק/ווטסאפ של רבנים לדעתיארץ השוקולדאחרונה
אבל לא יודע אם היא סגורה, רק שמעתי עליה מרב שאני מכיר
ממש מושך אותי כל הנושא הזה של בניה ויצירהרק נשמה

עכשיו יש לי אפס ניסיון אבל אני ממש רוצה לדעת לעבוד עם חומרים לעשות חריטות בעץ לבנות רהיטים וכאלה לא בקטע של מקצוע סתם כתחביב אבל אין לי מושג איך מתחילים וגם איך משלבים הכל עם לימודי תואר

יש למישהו רעיונות לקורסים או סדנאות או ליודעת מה?

פשוט להתחיל, בכל דרך, להשקיעזיויק
מהאינטרנט בשלב א', ואחר כך תתקדמי לדברים ממשיים יותר
יש ביוטיוב כמויות של חומר בחינםמשהאחרונה

משם אפשר להתחיל. אחר כך להתקדם...

לשבור הרגלים קבועיםזיויק

יוצא לכם? קל? קשה? יש טיפים?


כמו כן היה לי הרגל טוב שנטשתי ורוצה לחזור אליו.

איך שוברים את הכבדות שחוסמת ביני לבינו?

ההובי של חייoo

לשנות הרגלים רעים

ליצור הרגלים טובים


כשהבנתי את הקונספט של ההרגל זה הפך קל


ממליצה על ספר כוחו של הרגל

הוא מסביר את הרעיון של

טריגר- פעולה- תגמול

איך להיפטר/ ליצור הרגל

אמיתי? זה קל לך?זיויק
אחפש את הספר
לשנותoo

או ליצור הרגל זה תהליך מתמשך


הרבה אנשים אוהבים תוצאות של כאן ועכשיו

לא אוהבים תהליכים

וזה גורם לקושי בהשגת דברים


אני כן אוהבת תהליכים

מסוגלת לראות את התוצאה העתידית ולחכות בסבלנות

לרוב גם נהנת מהדרך

לכן בעיניי זה לא קשה

אחרים בטח יקראו לזה קשה עד בלתי ישים

נשמע נדיר ממשזיויק
זה באמת קשה מאד מאד, מתאים לאנשים ספציפייםנפש חיה.
חדמשזיויק
עם זאת זה מאתגר תסכימי איתי
לאט לאטנפש חיה.

ממליצה לקרא קצת טורים של הרב יצחק פנגר

ללכת בצעדים קטנים 

ולחלק את החזון הגדול למטרות קטנות ברות ביצוע

תהיי ספציפית?זיויק
וזה עזר?
אשתדלנפש חיה.

לפני כמה שבועות בעלון הידברות הרב פנגר רשם טורים בנושא שינוי התנהגות

ופירט איך לעשות את זה צעד צעד

זה עלונים לפני חודש- חודש וחצי ככה.


לגבי הצעדים הקטנים-

נגיד שאתה רוצה לרוץ מרתון שזאת המטרה הגדולה, אז

קודם אפשר כצעד ראשון להגביר מוטיבציה ובמקביל להוריד את המושג המופשט (רוצה לרוץ מרתון)

לפס מעשי (שינויים קטנים - לשים את הנעליים ליד הדלת, אפילו בלי לנעול, בשלב מאוחר יותר לקבוע זמן לריצה)


כשהייתה לי מטרה גדולה

השיטה של צעדים קטנים עזרו לי להגיע אליה....


היום אני מתמודדת עם דברים שאותה טכניקה בהחלט תשמש אותי


רק צריך לרצות

ולעשות משהו קטן בכיוון. 

תודההזיויק
מתחילים לאט לאטנפשי תערוג

ומוסיפים כמה שיכולים

אי אפשר לשבור הרגליםצדיק יסוד עלום
אפשר לשבור הרגלים, זה לוקח זמן אבל קורהקעלעברימבאר
הפך היהדותזיויק
הפך הפסיכולוגיהקעלעברימבאר
מידות בסיסיות בנפש אי אפשר, אבל אפשר לנתב אותןקעלעברימבאר
למקומות אחרים בשבירת הרגלים. כדוגנת מי שזולד במזל מאדים בגמרא
יש לנו ש"ס שלם לצטטצדיק יסוד עלום
פוק חזי
איפה בשס?קעלעברימבאר
אנשים נשארים אותו הדבר,צדיק יסוד עלום

בני אדם הם יצורים קטנים וחלשים

הרצון להשתנות תמיד מתבדה

המציאות סותרת את דבריך. אבל מביןקעלעברימבאר
ללבך❤️
נדבר עוד כמה שנים בפורום גרושים גרושותצדיק יסוד עלום
אל תדאג יהיה טוב❤️🙂קעלעברימבאראחרונה

אולי יעניין אותך