יכולים להיות דעות שיסבירו גם אחרת, אבל להגיד שאם יש דעה שמסבירה את הפסוקים על פי דרך הפשט אז "לא יכול להיות כי איך יכול להיות שרבקה ויעקב ישקרו" - זה בעצם לשלול את האפשרות שהפשט דובר אמת...

יצחק: וַיֹּאמֶר בָּא אָחִיךָ בְּמִרְמָה וַיִּקַּח בִּרְכָתֶךָ

דו שיח יעקב ורבקה: וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אֶל רִבְקָה אִמּוֹ הֵן עֵשָׂו אָחִי אִישׁ שָׂעִר וְאָנֹכִי אִישׁ חָלָק: {יב} אוּלַי יְמֻשֵּׁנִי אָבִי וְהָיִיתִי בְעֵינָיו כִּמְתַעְתֵּעַ וְהֵבֵאתִי עָלַי קְלָלָה וְלֹא בְרָכָה: {יג} וַתֹּאמֶר לוֹ אִמּוֹ עָלַי קִלְלָתְךָ בְּנִי אַךְ שְׁמַע בְּקֹלִי וְלֵךְ קַח לִי:

תרצי או לא תרצי, התורה לא חוסכת כאן מילים בלהראות שבבירור, היה כאן רצון מדויק של רבקה לרמות את יצחק, ושיתוף פעולה של יעקב איתה, ויצחק אף מציין בסוף שהיה כאן מעשה רמיה (זה לא אומר שבדיעבד הוא לא הסכים עם זה - אבל ציין שזה רמייה).

מפרשים שמסבירים אחרת את הפסוקים, בסדר, לא אמרתי שלא יכולים להיות - אבל אין מה לתמוה על פרשנים שמסבירים כפשוטם את הפסוקים. הייתה כאן רמייה. אם הרמייה ראויה או לא - זה כמובן שאלה נפרדת, אבל בפשט, היה כאן מעשה רמייה.

גם שמפשט הפסוקים הם הזוג היחיד שהתחתן ממש בשידוך אורגינל, מכל האבות (אברהם לא מזוכר איך התחתן אבל כנראה הכיר את שרה מילדותו. יעקב ורחל - אהבה - כמובן, הייתה גם לאה שנכנסה כאילו במרמה אבל עדיין זה לא שידוך מושלם כמו שנעשה עם יצחק ורבקה...).

וכשאת לא מקבלת את דעתו- את......

היהדות היא לא נצרות/ איסלם ולמרות שבתנ"ך מסופרים דברים שאנחנו צריכים ללמוד מהם, מוזכרים שם בני אדם. שעושים מעשים של בני אדם (שזה דווקא נפלא כי אין לנו קדושים שלא חטאו מעולם ולכן יהדות היא ראלית.) 
אז נכון שקשה לומר "היה פה משהו לא בסדר" אבל תלוי באיזה צורה את בוחרת לראות את הדברים.
אם נלך על "המטרה מקדשת את האמצעים" אז כל האמצעים כשרים. 
אם נלך על מציאות- נראה שכן, היתה פה מרמה. 

שמישהו כאן "לא יסכים" עם הנצי"ב..

בשביל לכתוב פירוש כמו של הנצי"ב, צריך להיות קודם כל-התורה-כולה.

ממבט של כל התורה כולה, מבינים דברים שלא מבינים ממבט חלקי. על כן, צריך להבין בענוה את דבריו.

מלבד זה, הפירוש "השני" בוודאי אינו מסתדר עם פשט הכתובים. והנה, את כותבת "זה חייב להיות ככה" מתוך משהו מסוים שתפס אותך, שהוא קרוב לעולמך כעת, וממילא נראה לך "חייב"..  קל וחומר לאין ערוך, כאשר למישהו נראה "חייב" בגלל מבטו העמוק על התורה, שנקנה בעמל רב.

גם ה"הסבר" שהבאת, כאילו היא "שידרה" לו ככה, הרי ברור שאינו עולה מהדברים. כתוב "ולא הכירו" - ובירך אותו כי לא הכירו. יתכן שהמפרש הזה רצה לומר שבסופו של דבר, רבקה ידעה שגם יצחק מסכים עם אותם עקרונות שמביאים אותה לכך.

ובשביל האמירה שרבקה "הראתה" שיעקב יכול ללבוש ידי עשיו, לא חייבים דווקא להגיע לכך שהיא אכן שידרה ליצחק במסר שהובן מיד באופן פשוט. אלא מסתבר שאכן יצחק, כפי שאומרים רבים, רצה "להעלות" גם את עשיו, ע"י עיסוקו  החומרי - ורבקה, ה"בלאבוסטע", עם רוה"ק שלה, ראתה שבאופן מעשי בעוה"ז, עשיו לא יכול לקחת את זה - ויעקב אבינו יוצא חמוש גם בכח הרוחני וגם בידיים המעשיות.

והדברים ניכרים מכך, שכאשר יצא יעקב אבינו לחרן, בירך אותו יצחק את "ברכת אברהם לרשתך את ארץ מגוריך".. זה ההמשך של האבות. למה לא בירך את זה כשחשב שהוא עשיו?..  אלא מן הסתם ניכרים הדברים שגם הוא ידע מי הוא מי. והשאלה האם יעקב יקח הכל - או שמא עשיו יוכל להצטרף בצד הגשמי. הוכרע שלא.

דבר ראשון לדעת מי היה הנציב  ולהתנסח בקצת יותר כבוד לתורה שלו

<צ>

אבל אין איסור על אשה ללמוד חומש עם פירושים. אדרבא

יש המון ספרים שמרחיבים בנוגע למשמעותה החשובה של אישה בהקשר של "עם ישראל" ו"תורה" - ותאמיני לי, שהיא מ-א-ו-ד חשובה. וחלילה מלחשוב אחרת. ואני גם די בטוח שרוב מוחלט של הבנים כאן לא חושבים משהו לא ראוי על בנות או מזלזלים בהם - הרבה מהדברים באים מבירור שכלתני של העניינים הנ"ל, ולא חלילה כדי לזלזל - וזה בדיוק ההבדל בין בנים לבנות.

(אגב, חשבת לעצמך פעם שדווקא העובדה שנשים מחוייבות בפחות מצוות אומר שהן יותר קרובות לה' יתברך, ולכן זקוקות לפחות אמצעים חיצוניים כדי להגיע אליו? המצוות הרי מטרתן לקרב אותנו לה', כל מצווה בדרך המיוחדת שלה - אבל נשים, שלא נוצרו מהאדמה, אלא נוצרו מתוך יצירה אלוקית עליונה - מתוך האדם שיש בו חלק אלוקי - כבר מראש יותר קרובות לאלוקים ולכן כל מיני מצוות שלגבר הן הכרחיות כדי לקרב אותו לה' יתברך - אישה לא זקוקה להן, כי היא כבר קשורה בעצמיותה לאותה נקודה שהמצווה מקרבת את הגבר לה'.)

ממליץ לך ללמוד ספרים שקשורים בנושא, ולו בשביל שלך תהיה הרגשה טובה ושתביני באמת עד כמה את משמעותית לעם שלנו ולתורה, ולה' יתברך

כל טוב ושבוע טוב, אחות יקרה וקדושה (ובאמת בלי ציניות!)...

זו טענה מצחיקה (בהנחה שהיא בכלל נכונה,אין לי מושג)

גם הישיבות לבנים לןא נוחלים הצלחה גדולה עובדה שרוב עם ישראל לא נמצא שם....

המדרשות לבנות גדלות כל הזמן ובהתמדה. כל שנה יש גם יותר מדרשות וגם יותר בנות בכל מדרשה.

אין כמעט נשים רבניות, כי להכשיר את עצמך בלימוד להיות רבנית לוקח עשרות שנים

אז החלוצות שהתחילו ללמוד לפני עשרות שנים- הנה ישנן

והנשים שלומדות עכשיו- עוד 20 שנה תשמע עליהן.... (רק שאתה לא מכיר נשים שלומדות, בכלל או בפרט לומדות ברצינות ועיון מעמיק ורמה גבוהה, אז אין לך דרך לדעת מה מתבשל...)

איזה נצלשנים אתם. נורא

אבל בן שלומד תורה לומד עם ישיבה שלמה על תלמידיה ורבניה (המתאימים מביניהם כמובן), שכל אחד מהם למד עם ישיבה שלמה ועם רבנים, אצל נשים אין אפשרות לזה (עדיין?)

צריך את המוסדות ואת הנורמה החברתית כדי בכלל לייצר

עניין בלימוד תורה אינטנסיבי - אצל ציבור רחב מספיק של בנות.

אני לחלוטין לא מזדהה עם הקושיא על נשים שעולה מכאן,

אבל אני חייב לומר שלי יש קושיא משל עצמי על הנשים כציבור רחב - 

למה הגמרא לא מושכת אתכן? 

איך יהודי באשר הוא (גבר/אישה) יכול לחוש שלם עם זהותו היהודית,

כשלא רכש כלים להתמודדות עם מעיין החכמה המרכזי של היהדות?

תמיד זה משמח לפגוש פה (כמו כאן למשל) ניקיות עם היקף ועומק של ידיעה תורנית,

שהייתי שמח ללמוד תורה מכל תלמיד חכם בעל רמה שכזו.

כן נהניתי מהחידה של אחי ביום שישי: איך יתכן שחמותו תיפול לפניו ליבום ... 

אבל - חסר לי כל כך הרבה תשתית שאת החידות של מיקימאוס אני אפילו לא מבינה 

אבל עם מספיק הסברים אני גם נהנית מסוגיות (לבעל אין איסור ללמד את אשתו)

ולהתחיל ללמוד גמרא ברצינות בשביל זה צריך להתחיל ממש כמו ילדים בכיתה ד' ובשביל זה צריך להיות רבי עקיבא...

(מקסימום יש מילון ארמי עברי בצד, ולומדים עם שוטנשטיין למשל)

מספיק מאמץ ברמה של קורס ערב אחד או שניים.

קשה קצת, אבל כשרואים בזה ערך זה אפשרי.

עולם הפוך ראיתי...

אצלינו נוהגים לפי הגרא - הבעל לומד והאשה עוזרת לו בזה. לא הפוך

הרבה יותר חשוב לאשה ללמוד הלכות. בזה היא ממש חייבת

או ללמד אותה בכוח.

בעיני, אולפנא שתכניס בלימודי החובה גמרא זה גובל בכפיה דתית.

אין לי טענה גם על מישהי ספציפית כזו או אחרת,

בטח כשהמציאות מקשה או מגבילה.

אפילו על גבר שמחוייב ופשוט לא יכול - אין לי.

פשוט אני הייתי מצפה שליותר בנות יהיה מספיק חשוב

לרכוש את היכולת לפתוח גמרא - ממה שיש היום.

בכלל, כמעט כל לימוד תורה שהוא לא מושך אותי.

וממילא, אני לא מקשה על כל אישה באשר היא.

בנוגע ללימוד גמרא לנשים, אני לא:

1. בטוח שיש בזה ערך (תורני, לאומי, פרטי)
    
2. חושב שצריך או שאפשר לחייב תלמידות ללמוד גמרא במוסד לימודים
    
3. בטוח שיש לימוד גמרא שהוא ביסודו ומהותו "נשי" (או נכנס בכלל לדיון)
    
4. חושב שזה עניין לכל אחת, או אפילו לרוב

ועדיין, כשאני לא מוצא (מסביבי) כל כך הרבה נשים שסיגלו לעצמן

את היכולת לפתוח דף גמרא, עולה בי תימה רצינית.

כשאתה יודע ללמוד גמרא - כל לימוד תורה אחר משתדרג:

השקפה, אגדה, פשטי המקראות, וכמובן שהלכה בכל רמה שהיא.

כל יהודי שהוא, יהיה גבר או אישה, המבקש לעסוק בתורה ולדון בה,

ואין לו עסק בלימוד הגמרא -

במוחש קל לראות, שאילו כן היה "מונח" בגמרא, איכות ורמת הטיעונים

והתפיסה שלו היתה יותר רצינית ממה שהיא כעת, תהיה היכן שתהיה.

ניסחת את השאלות בכבוד, עושה לי רצון להמשיך את הדיון ולנסות לענות קצת

אלעדין- היה פעם כתבה על זה בעולם קטן, כן

ראיינו גברת אחת שיש בה תורה, אבל גם יש לה אג'נדה

במו עיני ראיתי את ראש המדרשה שלי הרבנית שתחיה -שהיא פשוט לא הבינה מה שעיניה קוראות בכתבה ההיא... דברים שהם קצת רחוקים מהאמת... 

המדרשות גדלות. כל הזמן. בכמות ובתפוצה, ובמשך הזמן שהבנות והנשים נמצאות שם כדי ללומד, ובעומק של הלימוד. 

למה לוקח עשרות שנים?

כי להוציא תעודת רבנות זה לא באמת מספיק כדי להיות בשיעור קומה ענק כדי לתת מענה אמיתי לאנשים, או כדי שאנשים אחרים בעולם התורני יעריכו את מי שאת כדמות תורנית למרות שאת אישה.... 

ובגלל שמי שהלימוד שלה נעצה מתי שהילדים באים מהגן כדי לחיות חיי תורה\ חיים נורמאליים- לוקח יותר שנים לכסות אותו שטח חומר... 

עוגי 

אני לא יודעת איזה נשים אתה מכיר (או אם אתה מכיר אותן ברמה כדי לדעת מה הן למדו שהן לא מספרות על זה...) 

או איזה לימוד גמרא אתה מכיר

יכולה לומר לך מניסיון שנשים שלמדתי מהן ולא למדו גמרא- האיכות של לימוד אמונה שלהן היה בהחלט פחות ברור מאשר של נשים שכן למדו גמרא. 

יכולה גם לומר לך שיש נשים שמאוהבות בדבר הזה שהוא שורש תורה שבעל פה, ברמות התמכרות שונות לגמרא... 

(כאב לי לקרוא את המשפט הראשון שלך- כמעט כל לימוד תורה לא מושך אותך היום... חבל... יהי רצון שהשם יפתח לך את המוח ואת הלב להימשך יותר לתורה) 

ממ אני יכול לומר למשל,

כשאני מתארח בשבתות או במקומות שונים ואז נניח מדברים על השולחן

בדברי תורה, ואתה רואה את הדיון סביבו על השולחן...

וסתם בכל מיני הזדמנויות וביקורים ופגישות ודברים...

שנולאית מבינה את המושג תושב"ע ביחס למה שנכלל בלימודי תושב"ע בתכנית הלימודים, והדרכה ומינימאוס מתכוונים לתורה שבעל פה בכללותה, מלבד הידע ההלכתי ההכרחי.

ברור שבנות חייבות ללמוד הלכה. חייבות!! 

תושבע התכוונתי לגמרא!! 

מה שאת כותבת הרבה יותר רחוק מהפשט ולדעת גם מהאמת.

לדעתי יצחק כמו יעקב היה אהבה אין סופית,ללא גבולות.

(כמו שרואים אצל צדיקים אחרים כגון הרב פורמן וכמובן השיא זה ר' שלמה)

אך מה לעשות שכן צריך גבולות.ולכן השם אמר לאהברהם שישמע בקול שרה ויגרש את בן האמה.

רבקה ידעה שזה לא יעזור לדבר עם יצחחק כי יצחר יראה רק את הטוב שבעשו הוא לא רצה לראות את הרע.ולכן היא אפילו לא ניסתה לדבר איתו (ולכן היא גם לא סיפרה שהיא הלכה לדרוש השם ושיש לה שני גויים בבטנה,ולכן היא גם לא מספרת לו מה הסיבה האמיתית לשלוח את יעקב ללבן)

קיבלה- אמרו לה, במיוחד נבואה על הילדים שלהם...

זה הקושיה גם....

כמו אצל אברהם,

אלוהים היה צריך לבוא אליו בעצמו ולהגיד לו להקשיב לשרה.זה לא היה מובן מאליו.

רבקה לא רצתה להטריח את אלוהים....

דרך אגב לרב ברואיר יש בכלל מהלך מעניין על זה.

מה המהלך של הרב ברויאר? אין לי נגישות לספר בזמן הקרוב...)

יש לו אהבה בלי גבולות שלפעמים מטשטשת.

כמו שר' שלמה לא הבדיל בין גויים ליהודים.

זה מהלך ארוך.

בעלי אמר על זה, בשם הרב מדן,

שצריך לזכור שבסופו של דבר הפער בגיל בין יצחק לרבקה היה ענק. 

רבקה באה כילדה, להנשא לאדם שגדול ממנה גם בגיל וגם במה שעבר בחייו (בכ"ז לגדול אצל אברהם, כל סיפור העקדה וכו') 

ואז אחרי 40 שנה, יצחק כבר בן 100, עיוור, חלש נראה בסוף ימיו (קרבים ימי אבל אבי..) 

זה לא בדיוק המתכון לדיבור פתוח. לנסות לגרום לו לשנות גישה בקשר לעשיו ויעקב. 

אצל שרה ואברהם- שרה באה דוגרי, היא חשה שוה אליו. הם גדלו ביחד.

אצל רבקה ויצחק- אין שיויון. יש פער כל הזמן. גם אם יש אהבה- יש גם עוד דברים מסביב.

יצחק היה קדוש עליון, היה בו משהו- עולה תמימה.

רבקה באה ממקום שונה, שקשה היה לה להתעמת נגדו באופן גלוי ולכן נזקקה לעשות הכל בערמה. 

והלוואי שיתעוררו מחשבות

אם הוא סיים את התיכונית לפני 7-8 שנים ולא כל כלך שמר על קשרים משם, יכול להיות שזו התדלדלות טבעית של חברויות מהתיכון.

היינו פעם בחתונה של חבר של בעלי, ובעלי הרגיש צורך מיוחד שנבוא למרות שזה היה באיזה כרם נידח על איזו גבעה, כי הבחור הזה לא מאוד חברותי במיוחד וצריך לשמח. בסוף היו חוץ ממנו עוד 2 חברים, ושלושתם היו היחידים שרקדו לחתן. לכלה היו בערך 4-5 חברות. אחרי החופה בשעה 9 וחצי בערך הם עוד לא יצאו מהחדר ייחוד, ובעלי ממש התלבט כי הוא הרגיש שהוא חייב לשמח בריקודים, אבל הטרמפ שלנו (הרב שקידש בחופה) רצה לצאת, וידענו שיש לנו נסיעה של שעתיים וחצי לפחות, ושום טרמפ אחר כי אנחנו לא מכירים אף אחד שם, ומתוך אולי 50 האנשים שהיו שם חצי כבר יצאו. בסוף נסענו עם הרב.

זה כנראה אחד האירועים הכי מוזרים שהייתי בהם, ובאמת הרגיש מאוד לא נעים שלא היו חברים.

סיימנו תיכון לפני 3 שנים

ואני יודע שהוא שמר על קשר עם כמה מהקרובים אליו ואפילו הציע להם שידוכים

אני הייתי אחראי על ההרשמה פרסמתי בקבוצה של הכיתה שלחתי לקרובים שלו תזכורות ונאדה אפחד לא בא או אפילו נרשם

יכול להיות שכעת אין לו קשר עם אף אחד מהישיבה התיכונית ולכן מיותר מבחינתו להזמין משם

כלומר בלי גטאות ומחנות השמדה?

וגם, למה מכנים את מה שזה לא יהיה, כך.

אבל אני לא דוגמא...

עוגייה (אינטרנט) – ויקיפדיה

עוגיות זה משמין (את בקשת ה http)

ונועד להיות כזה.

אני לא מסוגל להיות בהם. הרעש הורג אותי.

אבל כשאני צריכה כמה דברים מכמה חנויות אז זה המקום המתאים. פשוט להיות ממוקדת, להגדיר מראש מה אני צריכה

נתתי את ההקבלה כי יש על הקניון פרק של חיות כיס אאלט. וזה אחד המאפיינים שהם מונים שם

אני מבין שלאנשים נוירו-טיפיקלים המקום הזה הוא מקום בילוי.

אצלנו באמת יש חנות לבעלי חיים, עם בעלי חיים מקסימים וזה משמח להיכנס לשם,

לדבר עם התוכונים , להנות מהארנבות הגמדיות הפרוותיות והרכות, מהאוגרים הסיביריים

הרצים כמטורפים על הגלגלת....

ואאלט זה "אם אני לא טועה".

התכוונתי לומר שבפודקאסט חיות כיס יש פרק על קניונים ועל המחשבה שעומדת מאחוריהם, אם אני לא טועה במה שאני זוכרת.

בני אדם לא כל כך שונים מזה כפי שלפעמים חושבים...

סביב life style, סטיילינג, אופנה, שופינג, טיפוח

מנשים מצפים יותר

ומכאן הקניון כמודל אופנה וסטייל וכמקום שבו "הופכים" אישה להיות "אישה לפי הציפיות" עם כל מה שפ.א כתב

אני מבין בין המילים שאת לא בדיוק מנסה להיצמד אליהן.

(גם אני לא, בצד הגברי של העניין).

מה יש באינטרנט שגורם לך לשרוף זמן ?

(אלא אם כן התכוונת אינסטגרם טיקטוק וכזה ואזיותר מובן)

– המוח האנושי לא אוהב להתמקד כל־כך במשהו אחד לאורך זמן רב. זה מאוד קשה לשבת במשך כמה שעות ולהתעסק במשהו רצוף כמו ציור או כתיבה, למי שלא רגיל לזה. באינטרנט יש הרבה גירויים קצרים והמוח שלנו מת על זה (זפזופ בין אתרים, חדשות).

פעם הייתי אוהב לשחק במשחק מחשב מסוים אבל זה היה קשה לשבת עליו הרבה זמן בלי הפסקות של דברים אחרים (כמו קריאת מאמר).

– אני חושב שהאור במסך מרגיע/ממכר. המחשב/אינטרנט/UI בנוי בצורה מאוד מאוד כיפית ונוחה לעין והמוח די נרגע מזה.

– אתה תמיד יכול לעבור לטלפון בלי דפדפן או למחוק את הדפדפן מהטלפון שלך (אפשר לחפש מדריך), אם הבעיה שם.

להגביר שליטה ע"י

צמצום טריגרים

(לשים את הטלפון בחדר אחר/ לצאת החוצה בלי טלפון)

מציאת חלופות

(תחביבים/ לדבר עם אנשים/ לצאת לטייל)

אימון

(לשים יעד ריאלי ולהוסיף עליו כשמצליחים להשיג אותו)

אגב זה לא קשור רק לגלישה אלא לכל שליטה עצמית אחרת

(אוכל/ כעסים/ זמנים/ תקשורת תקינה/ גבולות)

כשמשפרים שליטה בנושא אחד

הוא יכול להשפיע על עוד נושאים

אבל להערכתי בגלישה באינטרנט דרושה הרבה הרבה יותר שליטה עצמית, לא יודעת לפעמים דברים גשמייח יותר קל. וקל גם כשיש איסור חיצוני - למשל שבת, לחכות בין בשר לחלב

שבשליטה עצמית יש מרכיבים:

רצון

טריגרים

מודעות

יישום

התמדה

בגלישה יש

רצון-

1. כמה מעניינת הגלישה (חדשות/ רשתות חברתיות/ ווצאפ)

2. מה התעסוקות החילופיות (עבודה/ תחביבים/ אנשים)

טריגרים-

1. מיקום הטלפון במהלך היום (כיס/ מול העיניים/ מונח בצד/ בחדר)

2. כמות התראות וצלילים (אצלי הכל מכובה, אין התראות/ צלילים למעט צלצול של שיחה ולפעמים גם זה על שקט)

מודעות

יישום

התמדה

דומים בכל נושא של שליטה עצמית

אחרת היו לך עיסוקים אחרים שהיו יותר חשובים לך, מעניינים אותך, התחייבת לעשות אותם כי אחרת תיפגע…

והוא קשוח בעיקר בגלל שהתוכן שיש בו הוא תוכן באיכות טובה ממש. כלומר, אני יכול לצרוך זבל (ואז לי אישית יותר קל להפסיק, רילס למינהם).

ואז מגיע איזה מישהו שאני מעריך עם סרטון שיש בו חכמה שאולי אני צריך לחיים שלי. ועוד אחד. ועוד פוסט עם טקסט מעניין, ועוד שרשור בפורום רגישים שאני מתעניין בו כי הוא באמת מקדם אותי בחיים.

והופס, עברו שעתיים.

אם אני לא אצרוך שעה ביום מדיה חברתית אני אבוד והמקצוע שלי מת ובעוד 3 שנים לא יהיה לי במה לפרנס משפחה.

אם אני נכנס לטוויטר כדי לקרוא חדשות AI כי זה מקור המידע הנכון אני נסחף לרעל של החדשות הרגילות ומבזבז עליהן את הזמן.

שעה טוויטר צריך.

שעתיים?

שלוש שעות?

ארבע?

אולי בשעה השלישית או הרביעית אני אמצא כתבה שתשנה לי את החיים (קרה במוצ"ש לפני שבועיים, עם Laguna AI)?

ובדורות קודמים, וגם היום למי שרלוונטי, יש הרבה שמבלים זמנים מאוד ממושכים בספריות וארכיונים לצרכי עבודתם.

גם בצורה הזו הרבה מהזמן "מתבזבז" עד להגעה למידע הרלוונטי.

שכחת לכבות את האור יערית, ונרדמת עם הספר ביד יערית...

ובכל זאת, ממכר פחות מאשר הדבר הויזואלי

רק לקריאה.

להגדיר זמן מסך ואז הוא יכול להגביל אותך בזמן.

אפשר גם להגדיר מצב ריכוז בשעות מסוימות שתצטרך אקטיבית ללחוץ על פסק זמן כדי להיכנס והוא יעיף אותך אחרי זמן קצוב.

תהיני בכייף משעות הפנאי שלך.

אני מכיר רק בפלאפון.

תחפשי איכות חיים או זמן מסך או ריכוז בהגדרות במחשב, אולי יש.