בס"ד
כשאת בודקת מקום (לא רק להיפגש עם הרכזת)
תנסי להרגיש איזה אווירה יש בצוות,(שאיתם תעבדי)
מתח? כעס? אווירה נעימה? תחרותיות? זרימה?
וגם תראי לפי מה שמתאים לך,
מתאים לך לעבוד לבד כשאומרים לך ב ד י ו ק מה לעשות? כשאת מתמודדת מול אנשים
את מולם או את חלק מצוות שמולם?
מתאים לך מגע מינמלי עם אנשים או שממש כיף לך להיות עם אנשים.
אם את רוצה להיות באיזה עמותה, את תוכלי לשאת את השונות והקושי של האנשים שם?
ואולי את תוכלי חס וחלילה להתמודד עם פטירה?
בנוסף לרצונות, תחשבי אם תהיי מסוגלת להתמודד עם מה שזה אומר.
מישהי יכולה להיות מאוד מאורגנת ומסודרת ובעלת כושר אירגון, אבל אם היא תשאר במשרד כל השירות שלה היא תרגיש חנוקה כי בעצם היא אוהבת להיות בחוץ ולטייל.
או מישהי תרגיש שזה נורא חשוב להתנדב עם ילדים מיוחדים, אבל יהיה לה קשה להתחבר ולהתקרב אליהם כי היא תפחד. ועוד.
זה הזמן לנסות דברים חדשים ולגלות תחומים שלא הכרת, מצד שני צריך לשים לב שאנחנו לא הולכים למקומות שלא מתאימים לנו ושייגרמו לנו(ואולי גם לאנשים מסביב) לסבול.
ועצת הזהב של אבא שלי,
לאן שלא תלכי, איפה שלא תהיי
גם אם זה זמני, או גם אין 'מאיפה להתקדם מפה', גם אם את לא אוהבת את מה שעכשיו,
תעשי את הכי טוב *שאת* יכולה.
תכלס, נכון.
ואם שאלתם מה מצב השירות שלי כיום,
טוב מאוד. עברתי מקום.