על ה"למה."

לא ענית על ה"מה"

ואגב,

אם אין לך חשק לענות כמו שצריך, אז בבקשה אל תגיב.

לאחותי לדוג' יש מזג סוער אז היא ממש אוהבת מטאל (רוק כבד)

נגיד אני אוהבת סוג ספציפי של שירים ואנשים מבחוץ לא יחשבו שאני שומעת כאלו שירים..

וכנל גם הפוך..

מקווה שעניתי טוב..

ככה היא מוציאה את האנרגיות שלה\ נרגעת

אני חושבת שחוץ ממה שבנאדם אוהב ואופי וכל זה, זה תלוי גם במה שהוא מרגיש..

כיילו.. עובדה שזה גם לפי תקופות. יש תקופות ששירי דיכי יעשו לי טוב ויש תקופות שהם יעשו לי רע.

כי זה השירים שאני מתחברת למילים, למנגינה,

מרגשים אותי, עושים אותי מטורללת וכו

בהתאם למצב הרוח שאני רוצה באותו הרגע

או שמתאים לי

יש סגנונות למשל שירים בעלי תוכן מוזר כמו:

"את נושמת את האויר"

שזה כאילו.. חסר פואנטה כללית שמאוד מטופש,

אז אני לא כ"כ אשמע

שירים קצביים כשצריך מרץ

שירים מרגיעים כדי להירגע וכו

וואו חפרתי

תלוי במצב רוח,באופי

אבל לי יש רעיון לזווית שונה:

לפעמים בנאדם אוהב שיר מסוים, בגלל הסיטואציה שבה היה בזמן ששמע אותו.

למשל, אם זה יהיה השיר שאימא שלו הייתה שרה לו כשהיה תינוק, או אם זה היה שיר החתונה שלו, מן הסתם הוא ייהנה לשמוע אותו, כי זה יעלה בו זיכרונות טובים.

כלומר, לא תמיד זה קשור לאופי. (מ.ש.ל )

ואגב, מה שאמרת, נכון לא רק לגבי מוזיקה.

יש אינספור מילים, מקומות, ריחות וחפצים שאדם אוהב בלי לדעת להסביר עצמו למה.

וזה הסבר מצויין

שאחרי שהוא שמע אותם הוא הרגיש שמשהו זז לו שם בפנים.

לדוגמה, אני שמעתי איזה שיר ולא אהבתי בכלל, לא את המילים, לא את הביצוע ולא את הלחן, 

ואז אחרי חודש יצא לי לשמוע אותו בסיטואציה קצת אחרת, והתרגשתי מאד (גם בפנים וגם כלפי חוץ) ושמעתי אותו כל השבוע. אני אוהבת אותו מאד פתאום.

שירים שהזיזו לאדם משהו - הוא יתחבר אליהם.

יהיו כאלה ששירים של דוסים מחברים אותם, כאלה שרק אנגלית עושה להם משהו, כאלה שניגונים זה האהבה שלהם וגם כאלה שמעדיפים קלאסית, ישראלית, א"י הישנה, מזרחית ואפילו סשה ארגוב..... מהיר-איטי, שמח-דיכאוני, כל אחד והסגנון שלו.

נראה לי לפי אופי הנפש. ובגלל שגם הנפש היא דינאמית, אז גם סגנון שירים יכול לעבור מהפך.

חפרתי

על המקום שהבנאדם נמצא.

ואפשר אפילו לשלוט בזה כי אם אתה מחליט יום אחד לא לשמוע שירים שעושים רע לנשמה באמת זה משפיע עליך ואח"כ אתה באמת תאהב שירים יותר טובים...

אז אולי אנחנו לא צריכים לעשות כלום ורק לשמוע שירי קודש כדי להתקדם 

מבחינה רוחנית? ולהפוך ל (מתח)...............................................קדושים!!!!!

מי ששומע רק שירי קודש זה אחלה דבר !!

ובטוח שזה משפיעה עליו.

כמו שמי ששומע כל היום שירי אהבה ושירים על כל הגועל שבחיים בטוח שזה משפיע עליו

כי שמענו אותם אצל אנשים.

ואז התרגלנו אליהם. וידענו תמילים.

אז נהנינו לשמוע אותם.

ורוק \מטאל כבדים. בעע.

אוהבת עלמא, אביתר וכו' בזמנים שאני עצבנית וצריכה הרגעה..

את השאר פשוט מה שזורם.. הרבה מהם מזכירים לי תקופות וימים שבא לי להזכר בהם..

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...