ממשיכה עם בקבוק בערב ובבוקר עד גיל 3 בערך.

למה?

כי ככה אני רגועה שהילדה שבעה.

למרות שפעוטות אוכלים מוצקים, בשבילם זו משימה.

הבקבוק עוזר להם לשבוע ברוגע.

מצד שני - אני אף פעם לא נותנת שתיה מתוקה בבקבוק: לא מיץ, לא שוקו ולא דייסה מתוקה.

 בסופו של דבר, לילדות שלי יש הרגלי אכילה מצוינים. ב"ה.

לדעתי כדאי לעשות את השינוי לאחר הלידה וההתאוששות בעז"ה.

אח חדש מביא דברים חדשים והתמודדויות חדשות עדיף להמשיך לו את היציבות.

וגם הוא עדיין זקוק לזה.

יכול להיות שעם הזמן ימאס לו לבד

דבר ראשון זה נראה לי קשה לתינוק ומעמיס עליו.

דבר שני, הרבה פעמים אחרי לידת אח יש ממילא רגרסיה, ואולי תצטרכי שוב לגמול...

כשהילד השני שלי היה בן שנה פשוט הפסקנו לתת מטרנה וזהו.

קנינו לו בקבוק צבעוני  כזה עם פיה של קש ושמנו לו בו מים. והוא שותה ממנו (לא במקום המטרנה)

ראיתי שהפסקת המטרנה ממש גרמה לו לאכול כמויות אוכל גדולות יותר במהלך היום, וכמובן הפסיק הנטל הכספי של המטרנה..

הבת שלי בגיל שנה הייתה מקבלת 3 בקבוקים, בוקר ערב ואחד אצל המטפלת.

אחרי תקופה המטפלת אמרה שאין בזה צורך אצלה,

ואח"כ אני ראיתי שבבוקר היא לא צריכה כי היא אוכלת קורנפלקס ועוגיה.

אז עכשיו היא בת שנה וחצי ונשאר רק הבקבוק של הערב, והיא כל כך אוהבת ושמחה שהיא מקבלת אותו ושותה אותו בשקיקה, אז למה להפסיק לה?

זה לא גורע רק מוסיף.

ומבחינה כספית- בקבוק אחד ביום מספיקה קופסה של מטרנה כמעט לחודש, ממש לא משמעותי.

וסליחה זה לא 40 אלא 44 ש"ח.

נראה לי אפשר לפתוח מועדון למי שסובלת מבחילות כל ההיריון

אז אולי באמת לאישה אחרי לידה יהיה קל יותר להתנהל ככה. כשיש בקבוק זמין ומרגיע.

אבל באופן כללי אני לא בעד מטרנה אחרי גיל שנה (אחרי שיחה עם רופא ילדים). זה סותם לו את הקיבה ונשאר פחות מקום לארוחות אמתיות  ומזינות יותר.

איזה טוב ה'!

תארי לך בוקר שגרתי בעוד חודשיים-שלושה.

התינוק הקטן מתעורר ומעיר את התינוק הגדול (בסה"כ בן שנה וחודשיים!)

עכשיו שניהם בוכים.

שניהם רעבים.

מה עושים?

לגדול נותנים בקבוק ואת הקטן את מניקה!

כמה פשוט!

אל תצפי מהגדול לאכול סנדוויץ' או דייסה עם כפית כשאת מניקה!

אל תשכחי שהוא עדיין תינוק!

שיהיה לך בקלות!

הרבה בריאות לך ולמשפחתך!

כשהתינוק היה מתחיל להראות סימני רעב, הייתי רצה להכין לגדול (שנה ותשעה ימים) בקבוק מטרנה. ומושיבה אותו בסלקל של התינוק (שהיה שלו עד לפני זמן קצר) על הרצפה לידי, ורק אז מניקה.

זה עזר לו מאוד להתגבר על הקינאה ולאפשר לי להניק בנחת בלי להציק לי ולתינוק.

כלומר להכין את זה יותר דליל.

עד שזה יהיה בקבוק מים ולא מטרנה...

להתחיל ב3/4 כפית במקום כפית ובמקביל להוריד ממש קצת את כמות המים-ככה במשך שבוע שבועיים,

גם תוכלי לעקוב איך הוא מתמודד עם השינוי- האם צורך יותר קלוריות מאכל מוצק?

ההדרגתיות נהדרת ואם לא ילך- לפחות ניסית ואפשר לנסות שוב בהמשך.

אנחנו גמלנו בגיל כזה בערך- ובבוקר היה מקבל בק' מים ועוגיה או פרי.

האוכל העיקרי שלו. כשהוא עדיין תינוק קטן. והמינון המדוייק בא להחליף את ההנקה.

עכשיו גם ככה הוא אוכל הכל מן הסתם ואת גם ככה רוצה להפחית במטרנה אז מה זה משנה אם הוא ישתה משהו דליל.

פשוט לא להסתמך על זה בתור "אוכל".

רק לפני זה שיאכל ארוחת ערב רגילה וטובה וזהו.

אמנם אני בעד להשאיר את הבקבוק, ולא לגמול בינתיים. אבל אם וכאשר  מחליטים לגמול, צריך להוריד את המינון בהדרגה. המינון המדויק נחוץ לתינוק שהתמ"ל, זה המזון העיקרי שלו.

לדעתי, כדאי לגמול אחרי פסח. לפעמים בפסח יש קשיים עם ילדים שרוצים סנדוויץ', פתיתים או אורז, אז עדיף שיהיה לו לפחות את הבקבוק המוכר והאהוב. אחרי פסח הקטנצ'יק יהיה כבר לא לגמרי קטן, ואת תהיי כבר יותר פנויה.

היא אמרה שאחרי גיל שנה הפעוט כבר יכול לקבל את כל הויטמנים ומה שיש שם (אני לא זוכרת) מאוכל מוצק ואין לו צורך תזונתי במטרנה.

תמ"ל לא נחוץ אחרי גיל שנה, ועם בקבוק כדאי להפסיק כמה שיותר מהר בגלל עששת בקבוקים (תגגלו...)

חלב מכוס זה מעולה.

לכן אחרי גיל שנה, אני הייתי נותנת דייסה בבקבוק על בסיס חלב רגיל ולא על בסיס תמ"ל. 

דייסה בבקבוק על בסיס  חלב - משביע, מרגיע - ולא יקר!

נראה לי אפשר לפתוח מועדון למי שסובלת מבחילות כל ההיריון

ואם כבר אז מבחינת תזונה הייתי מעדיפה לתת מטרנה אם גם ככה זה כמעט

אותו מחיר או אותו מחיר

בע"ה בנתיים הוא ימשיך לקבל בקבוק.

אבל נראה לי שבאמת נתחיל לדלל אותו.

ומתישהוא אחרי הלידה אני מקווה שזה כבר יהיה בקבוק מים ולא מטרנה...

תודה לכל מי שענה והחכים אותנו!

הרופא שלי ממליץ לתת תמ"ל עד גיל שנתיים,

אחות בטיפת חלב אמרה לי שפעוטות לא מצליחים לאכול כמות מספקת בארוחות...

אחות אחרת בטיפת חלב אמרה לי שלא צריך..

בקיצור- כמו בכל דבר- יש דעות שונות....

בהצלחה!

תקראי קצת את פורום "אנשים רגישים מאוד" פה באתר, ותראי אם את רואה הקבלות לסיטואציה שלה. זה לא אומר שהיא בקטגוריה כי קטונתי מלאבחן. רק שזה שווה בדיקה.

לא בטוח שמעבר למסגרת אחרת יפתור את הבעיה.

כתבת שהיא בכיתת לקויות למידה. היא עברה אבחונים מקיפים? האם יש לכם הדרכת הורים?

לצערי אין לי המלצה ספציפית על מקום לימודים, אבל כדאי קודם לבדוק לעומק מה היא צריכה.

בהצלחה!

על ידי @מתואמת .

כתבת שהיא בדיכאון, אם כן האם פגשה פסיכיאטר? האם מטופלת על ידי פסיכולוגית ובמידת הצורך בטיפול תרופתי?

זה לפני מחשבה על מסגרת, וגם כתבת שהיא בכיתות ל''ל, האם היא באמת ל''ל או שזה היה המענה היחיד שהיה ואולי כדאי לעבור למסגרת סל אישי בקוד 57 (במידה ויש אבחון פסיכיאטרי) ולקבל מענה מותאם עבורה

בס"ד

אתם נשמעים הורים מדהימים. שה' יאיר לכם הכי בקרוב שיש!

לפעמים זה שלב כזה שהן עוברות. מתבגרות זה סופר מאתגר בעולם של היום. תלכו לפסיכיאטר, עדיף פרטי. תאבחנו (אל תמהרו עם כדורים. אפשר אולי להתחיל עם כדורים קלים כמו פריזמה, זה מה שאנחנו עושים) ותעשו הערכת מסוכנות, תשקלו אולי אפילו אשפוז במוסד מאזן (ככה אני קורא לזה למרות שהם האמיתי זה מוסד פסיכיאטרי) לתקופה קצרה אם הפסיכיאטר ימליץ על זה והכי חשוב, אל תפלו לדיעות קדומות. זה רק יכול להזיק.

ב"ה מטופלים ומלווים ע"י אנשי מקצוע טובים

ועם תרופות .

הרגשנו שהיא צריכה ביהס יותר טיפולי בשבילה

אחרי התייעצויות

אבל במחשבה שניה אנחנו עוצרים את המירוץ לחיפוש אחרי מוסד והעברת דירה בתוך כדי שנת לימודים

גם בגלל שזה כיתה ח

וזה אמצע שנה .

זה יהיה מאתגררר ובאמת כמו שכתבו פה לא בטוח שיעזור במשהו. .אנחנו בכיון של לשלם לה סייעת בכיתה הקטנה

אם לא נצליח להשיג סייעת לכיתה קטנה.

ולצערי לא הצלחנו לקבל קצבה מהביטוח לאומי

הגשנו לבד ועשינו ערעור עם עורך דין ולא זכינו.

וזה ממש מבאס כי אנחנו מוציאים עליה אלפים אלפים

אבל העיקר שכל ההשקעה תעזור לה ותצמיח אותה. מתפללים על זה מאוד במקרה שלנו.

ואגב, מכירה מתמודדים שעלו על דרך המלך והיום כל כך רגישים לאחר, שהם מטפלים או עוסקים בנתינה ברמות מדהימות ובכלל אנשים עם עוצמות.

בהצלחה לכם משפחה יקרה.

לאיזה סוג מסגרת ממליצים?

קודם כול, מחזק אתכם על כך שאתם מוכנים לעשות שינוי משמעותי בשביל הבת שלכם. ❤️ הייתי ממליץ לפנות לפסיכולוגית חינוכית או לפסיכיאטרית ילדים ונוער, ולבדוק מסגרת שמשלבת כיתה קטנה עם מענה רגשי וטיפולי לאורך היום, ולא רק התאמות לימודיות. כדאי גם לפנות לשירות הפסיכולוגי־חינוכי ולמחלקת החינוך ברשות המקומית כדי לברר אילו מסגרות מתאימות לה. אל תמהרו לעבור דירה לפני שבודקים שיש מסגרת מתאימה בפועל. מאחל לכם שתמצאו מקום שבו היא תרגיש בטוחה, מובנת ושייכת, ושתוכל להתחיל לפרוח בקצב שלה. 🙏

בית ספר לבנות עם קשיים נפשיים. מקום נדיר מהיכרות אישית עם אחת הבנות. ויש את הפנימיה בדולב . פוסט אישפוזית. מקום טוב.

הלב יוצא אליכם. ❤️ אולי כדאי לפנות לעמותות ולארגונים שמתמחים בנוער בסיכון ובבריאות הנפש, ולבקש הכוונה למסגרת חינוכית טיפולית לבנות דתיות, עם כיתה רגשית וליווי מקצועי צמוד. הייתי מתחיל גם דרך פסיכולוגית חינוכית והרשות המקומית, כדי לבדוק מסגרות מתאימות בכל הארץ. חשוב שהבת שלכם תהיה שותפה לתהליך, בלי לחץ, ושתרגיש שמחפשים מקום שבו יראו אותה ויבינו אותה — לא רק את הקשיים שלה. מאחל לכם מכל הלב שתמצאו את המקום שבו היא תוכל להרגיש בטוחה, להתחבר ולפרוח. 🙏

הפורום הזה לא פעיל

(יש נטיה ידועה בפורומים של ערוץ 7 לא להיצמד לכותרת הפורום ולא לנהל שרשורים ודיונים בנושא שלשמו נועד הפורום)

תקראי קצת פה: יש לה עולם שלם של אתגרים שהקריאה היא רק חלק ממנו.

פורום אנשים רגישים מאוד | ערוץ 7

(סיכוי טוב מאוד שגם את בקטגוריה או האבא של הילדה, זה עובר בתורשה הדבר הזה).

הוא יותר פעיל.

בהצלחה!!

אם מישהו מרגיש שהייעוץ הזה אינו מדבר גם אליו - אפשר לחפש מישהו אחר.

יתכן שאחרי ששמע בתחילה את אשתך, הבין כאילו הבעיה נמצאת רק בהרגשה שלה - ולא גם בהרגשה שלך.

כמובן, לאידך, שייעוץ טוב אינו אמור להיות זירת טענות הדדיות. זה לא לחפש "מי אשם", אלא איך בונים בטוב יותר את ההדדיות.

אז עצות של הפתעות קטנות, עזרות, התעניינות בשלום השני - הן טובות מאד. אבל זה לא מספיק, כשהן מופנות באופן בולט רק לכיוון אחד.

לגבי להקשיב מה מפריע לך, בחיים, בעבודה וכו' - זה דבר חשוב מאד. אלא שמישהו כזה, לפעמים יתמקד במה שבין בני הזוג, ופחות במה שמעבר לכך.

אני יכול לשלוח לך בפרטי, שם של מישהו (קרוב משפחה) מנוסה מאד, חביב וישר, מייעץ בהירות ובפשטות - ותוכל להתקשר אליו, להסביר מה הבעיה שמצאת בייעוץ הנוכחי - ולשאול אם יש לו רעיון...