ממשיכה עם בקבוק בערב ובבוקר עד גיל 3 בערך.

למה?

כי ככה אני רגועה שהילדה שבעה.

למרות שפעוטות אוכלים מוצקים, בשבילם זו משימה.

הבקבוק עוזר להם לשבוע ברוגע.

מצד שני - אני אף פעם לא נותנת שתיה מתוקה בבקבוק: לא מיץ, לא שוקו ולא דייסה מתוקה.

 בסופו של דבר, לילדות שלי יש הרגלי אכילה מצוינים. ב"ה.

לדעתי כדאי לעשות את השינוי לאחר הלידה וההתאוששות בעז"ה.

אח חדש מביא דברים חדשים והתמודדויות חדשות עדיף להמשיך לו את היציבות.

וגם הוא עדיין זקוק לזה.

יכול להיות שעם הזמן ימאס לו לבד

דבר ראשון זה נראה לי קשה לתינוק ומעמיס עליו.

דבר שני, הרבה פעמים אחרי לידת אח יש ממילא רגרסיה, ואולי תצטרכי שוב לגמול...

כשהילד השני שלי היה בן שנה פשוט הפסקנו לתת מטרנה וזהו.

קנינו לו בקבוק צבעוני  כזה עם פיה של קש ושמנו לו בו מים. והוא שותה ממנו (לא במקום המטרנה)

ראיתי שהפסקת המטרנה ממש גרמה לו לאכול כמויות אוכל גדולות יותר במהלך היום, וכמובן הפסיק הנטל הכספי של המטרנה..

הבת שלי בגיל שנה הייתה מקבלת 3 בקבוקים, בוקר ערב ואחד אצל המטפלת.

אחרי תקופה המטפלת אמרה שאין בזה צורך אצלה,

ואח"כ אני ראיתי שבבוקר היא לא צריכה כי היא אוכלת קורנפלקס ועוגיה.

אז עכשיו היא בת שנה וחצי ונשאר רק הבקבוק של הערב, והיא כל כך אוהבת ושמחה שהיא מקבלת אותו ושותה אותו בשקיקה, אז למה להפסיק לה?

זה לא גורע רק מוסיף.

ומבחינה כספית- בקבוק אחד ביום מספיקה קופסה של מטרנה כמעט לחודש, ממש לא משמעותי.

וסליחה זה לא 40 אלא 44 ש"ח.

מאזנים את השכר דירה בקניות זולות...

אז אולי באמת לאישה אחרי לידה יהיה קל יותר להתנהל ככה. כשיש בקבוק זמין ומרגיע.

אבל באופן כללי אני לא בעד מטרנה אחרי גיל שנה (אחרי שיחה עם רופא ילדים). זה סותם לו את הקיבה ונשאר פחות מקום לארוחות אמתיות  ומזינות יותר.

איזה טוב ה'!

תארי לך בוקר שגרתי בעוד חודשיים-שלושה.

התינוק הקטן מתעורר ומעיר את התינוק הגדול (בסה"כ בן שנה וחודשיים!)

עכשיו שניהם בוכים.

שניהם רעבים.

מה עושים?

לגדול נותנים בקבוק ואת הקטן את מניקה!

כמה פשוט!

אל תצפי מהגדול לאכול סנדוויץ' או דייסה עם כפית כשאת מניקה!

אל תשכחי שהוא עדיין תינוק!

שיהיה לך בקלות!

הרבה בריאות לך ולמשפחתך!

כשהתינוק היה מתחיל להראות סימני רעב, הייתי רצה להכין לגדול (שנה ותשעה ימים) בקבוק מטרנה. ומושיבה אותו בסלקל של התינוק (שהיה שלו עד לפני זמן קצר) על הרצפה לידי, ורק אז מניקה.

זה עזר לו מאוד להתגבר על הקינאה ולאפשר לי להניק בנחת בלי להציק לי ולתינוק.

כלומר להכין את זה יותר דליל.

עד שזה יהיה בקבוק מים ולא מטרנה...

להתחיל ב3/4 כפית במקום כפית ובמקביל להוריד ממש קצת את כמות המים-ככה במשך שבוע שבועיים,

גם תוכלי לעקוב איך הוא מתמודד עם השינוי- האם צורך יותר קלוריות מאכל מוצק?

ההדרגתיות נהדרת ואם לא ילך- לפחות ניסית ואפשר לנסות שוב בהמשך.

אנחנו גמלנו בגיל כזה בערך- ובבוקר היה מקבל בק' מים ועוגיה או פרי.

האוכל העיקרי שלו. כשהוא עדיין תינוק קטן. והמינון המדוייק בא להחליף את ההנקה.

עכשיו גם ככה הוא אוכל הכל מן הסתם ואת גם ככה רוצה להפחית במטרנה אז מה זה משנה אם הוא ישתה משהו דליל.

פשוט לא להסתמך על זה בתור "אוכל".

רק לפני זה שיאכל ארוחת ערב רגילה וטובה וזהו.

אמנם אני בעד להשאיר את הבקבוק, ולא לגמול בינתיים. אבל אם וכאשר  מחליטים לגמול, צריך להוריד את המינון בהדרגה. המינון המדויק נחוץ לתינוק שהתמ"ל, זה המזון העיקרי שלו.

לדעתי, כדאי לגמול אחרי פסח. לפעמים בפסח יש קשיים עם ילדים שרוצים סנדוויץ', פתיתים או אורז, אז עדיף שיהיה לו לפחות את הבקבוק המוכר והאהוב. אחרי פסח הקטנצ'יק יהיה כבר לא לגמרי קטן, ואת תהיי כבר יותר פנויה.

היא אמרה שאחרי גיל שנה הפעוט כבר יכול לקבל את כל הויטמנים ומה שיש שם (אני לא זוכרת) מאוכל מוצק ואין לו צורך תזונתי במטרנה.

תמ"ל לא נחוץ אחרי גיל שנה, ועם בקבוק כדאי להפסיק כמה שיותר מהר בגלל עששת בקבוקים (תגגלו...)

חלב מכוס זה מעולה.

לכן אחרי גיל שנה, אני הייתי נותנת דייסה בבקבוק על בסיס חלב רגיל ולא על בסיס תמ"ל. 

דייסה בבקבוק על בסיס  חלב - משביע, מרגיע - ולא יקר!

וכשמוסיפים את הדייסה זה כבר אולי אותו דבר,

עשיתי עכשיו חישוב (גס)

אפשר להכין דייסה עם מים או עם חלב מדולל במים

ואם כבר אז מבחינת תזונה הייתי מעדיפה לתת מטרנה אם גם ככה זה כמעט

אותו מחיר או אותו מחיר

בע"ה בנתיים הוא ימשיך לקבל בקבוק.

אבל נראה לי שבאמת נתחיל לדלל אותו.

ומתישהוא אחרי הלידה אני מקווה שזה כבר יהיה בקבוק מים ולא מטרנה...

תודה לכל מי שענה והחכים אותנו!

הרופא שלי ממליץ לתת תמ"ל עד גיל שנתיים,

אחות בטיפת חלב אמרה לי שפעוטות לא מצליחים לאכול כמות מספקת בארוחות...

אחות אחרת בטיפת חלב אמרה לי שלא צריך..

בקיצור- כמו בכל דבר- יש דעות שונות....

בהצלחה!

לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.

ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.

אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.

שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.

אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.

באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו. 

זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול

ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל

שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?

אולי פשוט לדבר איתו על זה

בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.

אחר כך אפשר לאזן מחדש.

היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/

הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה

אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו

ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.

בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...

אבלאם אפשר בכל זאת מספר...

את ד''ר ליעד רוטשטיין

ד''ר מאיה אליעזר

במרכז, פרטיות