ב"ה לא בדיוק ברמה אותה את מתארת, אבל כן, מכירה.

בעז"ה שנצליח לספוג את נוכחותם של האנשים החשובים בחיינו ולהביע את הערכתנו ואהבתנו אליהם כבר עכשיו.

לחשוב שאלו "השנים האחרונות שתזכו לעשות את זזה עם ההורים כשהם עוד מודעים לסביבה ולחיים"?...  חס ושלום.

שום הכרח כך.

אבל אם "מתכננים" כך מראש- זה עלול להביא את זה.

אני מכיר בני למעלה מ80, חכמים, נוהגים ברכב, אהובים, מודעים לגמרי "לחיים ולסביבה" - כנראה יותר מהרבה צעירים..

לא להיבהל. להרבות הערכה, כבוד, אהבה, התייעצות, רוח חיובית.  זה מוסיף חיים.

לפותחת- לא מכירה ומתפללת כל יום שלא אכיר.

מכירה רק מצב של אבא שהמוטו של חייו היה אל תשליכני לעת זיקנה.

הוא באמת לא זכה להזדקן... 

אני יכולה רק להתגעגע.

יש הרבה אנשים שממשיכים לתפקד שנים רבות אחרי שהתחילו הסימנים הראשונים של הזקנה.

אז לא באותו כושר של פעם, והרבה פעמים עם בעיות בריאות כאלה ואחרות, אבל ממשיכים לתפקד, ולהיות צלולים, ולהנות מהמשפחה.

אבל את היכולת להעריך את הדברים, שמקבלים מתוך ההרגשה שפתאום זה לא מובן מאליו, כדאי לשמור.

נראה שה"חששות" שם, זה מרכיב די-עיקרי. גם אצלה, גם אצלם.

לכן הערתי. לפעמים זה עצמו פועל..  ולהיפך - מידה טובה מרובה.

[ומאד מצער מה שכתבת. ה' ישמחך תמיד]

פורום למשפחות החולים, ולחולים עצמם (במונח מחלה נכנסים גם מחלות כרוניות, נכויות, וכו'...)

שם אני יודע שיש עוד משתמשים ומשתמשות שעוברים בחיים שלהם דברים דומים, ואולי אולי השיתוף שם יהיה קל יותר, כיוון שמדובר בציבור שמכיר את הדברים האלו מקרוב...

החבר'ה (ובעיקר הבנות, למען האמת) שם מקסימים מאוד, ומהר מאוד מרגישים בבית, מניסיון.

אם את רוצה להיכנס לשם, תשלחי מסר לאחת מהמשתמשות הבאות: ליבי/יטבתה (יטבתה עדיף, יותר מתחברת) - ותבקשי להיכנס לפורום.

במובן אבסורדי משהו, אנחנו מאוד שמחים לצרף אנשים חדשים לפורום (לא שמחים על המחלה/הקושי - אלא על כך שה"משפחה" שלנו מתרחבת, ועוד אנשים שהיו זקוקים ממילא לתמיכה מתוודעים אלינו...)

אני מבינה ... שהם פשוט מזדקנים, זה ברור, אבל עדיין קשה לי.

קשה לי לחשוב שהם לא יהיו פה. קשה לי עם הכדורים שלהם, עם בדיקות הלחץ דם,

ועם הערות 'אבא לא חזק כמו שהוא היה פעם','חלק מהחברים שלנו אולי לא נפגוש שוב' (יש להם חברים בכל מני מקומות בעולם, אבל עדיין) הם סה"כ די מתנהגים רגיל, אבל זה קשה, זה קשה שפתאום איזה חולשה של אחד מהם מזכירה לך את מה שאת והאחים שלך בוחרים לא לשים לב לזה.

אולי הם יישארו בחיים עוד כמה הרבה שנים טובות,,, אבל עדיין יש הרגשה שבאמת הולכים לאבד אותם.

אירוני, שאני זאת שאמרה להם הרבה פעמים כשהייתי ילדה (בעוונותי) הלוואי שתמ---- וגם חשבתי כך,

אבל עכשיו כשאני מרגישה שבאמת אני יכולה לאבד אותם, אני לא רוצה, ואני מצטערת.

כמחלה..  

אבל מבין את כוונתך כמובן. אני רק הצעתי הצעה למקרה שתחשבי ששם תוכלי לשתף יותר...

ובעזרת ה' הם יחיו באושר ובבריאות עד 120 ויראו נינים ובני נינים...

חבל...

אל תקלקלי לעצמך.

לדעתי כדאי לעבוד על שינוי מבט.

לא רוצה לחשוב על זה בכלל, זה מפחיד.

וגם, למה מכנים את מה שזה לא יהיה, כך.

אבל אני לא דוגמא...

עוגייה (אינטרנט) – ויקיפדיה

עוגיות זה משמין (את בקשת ה http)

אבל אז הוא דווקא היה מפחיד קצת לילדים

ממש ממש מהלב. באמת, גרם לי לחלישות הדעת. איזו נפש, נשמה, יפה ונקייה!

יש דברים שעדיף להשאיר אותם לא ידועים עד הסוף

אין חובה לפגוע בנפש, וכל אחד מכיר את הנפש שלו ויודע כמה יכול להכיל

אני גם לא מאמין בלצפות בזה.

לא זוכר מי כרגע מחילה

שאמר שמראות אסורים כוללים בקטגוריה גם מראות קשים של שפיכות דמים. זה מזיק לנפש. בייחוד כשזה מהעם שלך.. כשאני ראיתי את מה שראיתי הרגשתי כאילו במובן מסוים אנסו אותי וחיללו אצ כבודי. יודע שזה דוגמא רדיקלית אבל זה הדבר ההכי קרוב להרגשה הזאת. זה עשה לי כל כך רע שנכנסתי לדיכאון למשך חודש לא עבדתי לא יצאתי מהבית לא שמעתי מוזיקה לא צחקתי בקושי אכלתי.

אבל אחר כך למרות הכל חייבים לבחור בחיים

אגב איך נחשפת לסרט הזוועות?

מן סוג של מזוכיזם כזה. לא ראיתי ואיני מתכוונת לראות, בעז"ה. יש מספיק מועקות ומתח,

לשם מה להוסיף זוועות?

שמוביל אל הסרטון.

מיליוני צפיות, גם מאיראן ו"פלסטין": נתוני "אתר הזוועות" - אחרי נאום נתניהו באו"ם

ישב כמה שנים בכלא, שוחרר כמיטב המסורת של מערכת המשפט הישראלית המלאת חמלה והגנה על אלו שהרסו חיים.

מסתבר שתוך כמה שנים יחזר להסתובב עם פמליה וחסידים שוטים, בדיוק כמו מוטי אלון...

היו מחאות, דיבורים, ואז השתקה.

אולי צריך להציף את הנושא הזה שוב.

צריך לעקוב, לבדוק מה הסטטוס של הרוע הזה

מי מסוגל לחזור לכזה איש? להאמין בו?

מדובר על אנשים אינטלקטואלים... לא לבושי שחורים שנוהרים אחרי כל כת מזדמנת וכל איש אשר בשם רב יכונה, אשר כל רדיפה שבעולם וכל פיצוץ פרשייה לא תרחיק אתם ממנו אלא תוסיף ותעצים את אהבת והערכתם אליו..

איך יש עדיין אלפי חסידים לברלנד?!

אם אתה מכיר שמישהו שמתפתה לשם, תציל אותו. זהו.

שהיכולות שהביאו אותו למקומו הקודם עדיין שם. ספויילר: זה אכן דבר שלא מסובך מדי ללמוד. אבל רוב האנשים המערביים לא מאמינים בזה ואז כשזה עובד להם זה שוק חייהם.

הלואי שכל המתעללים/אנסים/פדופילים היו מקבלים יחס כזה לתמיד. יש יוצאים מהכלא וממשיכים במעלליהם וגורמים כאב וצער לעוד קורבנות.

ונועד להיות כזה.

מה יש באינטרנט שגורם לך לשרוף זמן ?

(אלא אם כן התכוונת אינסטגרם טיקטוק וכזה ואזיותר מובן)

– המוח האנושי לא אוהב להתמקד כל־כך במשהו אחד לאורך זמן רב. זה מאוד קשה לשבת במשך כמה שעות ולהתעסק במשהו רצוף כמו ציור או כתיבה, למי שלא רגיל לזה. באינטרנט יש הרבה גירויים קצרים והמוח שלנו מת על זה (זפזופ בין אתרים, חדשות).

פעם הייתי אוהב לשחק במשחק מחשב מסוים אבל זה היה קשה לשבת עליו הרבה זמן בלי הפסקות של דברים אחרים (כמו קריאת מאמר).

– אני חושב שהאור במסך מרגיע/ממכר. המחשב/אינטרנט/UI בנוי בצורה מאוד מאוד כיפית ונוחה לעין והמוח די נרגע מזה.

– אתה תמיד יכול לעבור לטלפון בלי דפדפן או למחוק את הדפדפן מהטלפון שלך (אפשר לחפש מדריך), אם הבעיה שם.

להגביר שליטה ע"י

צמצום טריגרים

(לשים את הטלפון בחדר אחר/ לצאת החוצה בלי טלפון)

מציאת חלופות

(תחביבים/ לדבר עם אנשים/ לצאת לטייל)

אימון

(לשים יעד ריאלי ולהוסיף עליו כשמצליחים להשיג אותו)

אגב זה לא קשור רק לגלישה אלא לכל שליטה עצמית אחרת

(אוכל/ כעסים/ זמנים/ תקשורת תקינה/ גבולות)

כשמשפרים שליטה בנושא אחד

הוא יכול להשפיע על עוד נושאים

אחרת היו לך עיסוקים אחרים שהיו יותר חשובים לך, מעניינים אותך, התחייבת לעשות אותם כי אחרת תיפגע…