לנשים במשרדי הישיבה. בדידי הווא עובדא.

אבל נראה לי שבענייני צניעות החלק של "לב יודע מרת נפשו" משמש תפקיד מרכזי, ועל גבי הנורמות שמחייבות את כולם - צריך לשקול לפי תחושה אישית.

צריך להזהר מלהגיע לקלות ראש...(הלכתית)

קלות ראש זה אומר גם סתם איזו אמירה צינית שמעלה גיחוך וגם קריצת עין ועוד ועוד...

אדם שיודע שלדבר עם העובדת ליד בסוף מביא אותו ליד קלות ראש

או להגיד שלום עם חיוך זה מקרב אותו ומביא אותו לידי קלות ראש יש בזה ממש בעיה

זה לא שאסור להיות נחמדים

אבל הכל עם גדר ויד על הדופק וצריך להיות ערנים כל הזמן

ןלשים לב ולעשות חשבון נפש כי עם הזמן הגדרים נשחקים(מנסיון)

לכן צריך לזכור שאולי לפעמים זה לא נעים לא להכנס לכל שיחה בין עובדים בעבודה כיוון שיש שם בעית צניעות של קלות ראש וצחוק  במעורב

אבל זה שאנו נזהרים בזה שומר על הבית הזוגיות ועל העם שלנו - עם היהודי

ברור שאין בעיה הלכתית להגיד שלום בצורה יפה ומכובדת אבל לא כל אחד מסוגל להגיד שלום וחעשות אח"כ סטופ וגדר

אם זה יוצר קרוב לבבות זה ממש סכנה

לא אשכח את זה,

ואני משתדל ליישם

לפי מנהג המקום.

אבל זה לא אומר שלא יעזרו לי לעלות את העגלה/מזוודה

לטובת מי שנקלע לפה במקרה ולא מכיר את ההיסטוריה של כל משתמש פה, מי זה מו"ר אצלך? ומי זה "הרב שלך" בפוסט של יזהר למעלה?

הרב של אלעד - לא יודע. אולי הרב זלמן מלמד שליט"א?

על שניהם.

תלמידי חכמים מתוקים. מאירי פנים.

בהקשר המדובר, ההווא אמינא מעלה חיוך..

לקרוא בשם הפרטי זה בעיה מבחינה הלכתית/לדרוש בשלום האיש/ה שאיננו ממנך-גם בעייתי. זה לא לפנים משורת הדין אלא הלכות ממש.

תמיד צריך להיות נחמדים, חביבים, ענייניים ומנומסים.

והדברים אמורים גם לגברים וגם לנשים.

סיפור שראיתי בעצמי: נכנס למשרד שבו עבדתי בחור שמסתבר חזר משבוע חופש לרגל חתונה. הוא התקבל בתרועות שמחה ומיד ישב לדבר שיחה ארוכה מלאה צחוקים עם בחורה רווקה צעירה!!!  כ"כ הזדעזעתי ששקלתי להעיר לו משהו. בכל אופן- כעבור שנה הוא התגרש. אני לא אומרת שזה בגלל זה, אבל יתכן שזה קשור. חוסר ההבנה או היכולת להגביל את עצמך לאישה אחת וזהו.

אז כן- אפשר להיות נחמד, נעים, מחייך, בלי להיכנס לחיים האישיים ובלי שיווצרו שיחות אישיות והכרות מעמיקה.

להיות ענייני בעבודה מתוך נחמדות.

מגדר הנימוס אפשר לומר בוקר טוב/להתראות..

(אלו דברי בעלי)

החילוק עדין אבל מחויב המציאות

אצלינו מקובל שלום וזהו. כל היתר טכני ועניני לגמרי 

אני משתדל להיות נחמד ומאיר פנים.

אבל שם מיגבלות שמבחינות לטעמי בין קשר ענייני-קורקטי בענייני העבודה לקשר אישי שחורג מזה.

למשל לפעמים מישהי אומרת: "אני מכינה קפה. רוצה גם?" אז אני עונה שלא, ואם באמת אני כן רוצה אז אני אכין לעצמי זמן מה אחר כך. כי הכנת קפה היא לא חלק מהתפקיד, ואעפ"י שזה כן היה "עובר" אצל אותו מין, אבל מאיש לאישה ולהיפך נראה לי לא נכון לעשות כך. 

כך גם כשמתחילים לפטפט על המשפחה וכו' אני קצת נסגר. לא לגמרי אטום, אבל לא מגלגל שיחת רעים.

כדאי לפתוח ולעין20141207214433.pdf

מקום מעורב, שכל אנשי הצוות (אולי חוץ מאחד-שניים) דתיים ויראי שמים.

מבחינת יחס בין איש לאישה- הכל היה לצורכי עבודה. פיטפוטים שלא בענייני עבודה היו רק עם בני אותו מין (גם אצל הגברים וגם אצל הנשים).

הייתה נעימות מאוד גדולה במקום העבודה. ממש. ועם זאת, היה ברור מה הם הגבולות, ושכל הנעימות נשמרת לצורכי העבודה.

עד היום, אני פוגשת לפעמים בסופר חלק מהגברים ממקום העבודה. הם מחייכים בנעימות ובמאור פנים, שואלים בנימוס מה שלומי (לפעמים), וממשיכים הלאה בקניות. אין משהו מעבר לזה או התקשרות רגשית, ברוך ה'.

זה מה שנכון בעיניי. וחשוב כמובן ששני הצדדים יהיו עם יד על הדופק, ועם מודעות לנושא (אין דרך לוודא שהצד השני גם כן ככה, פשוט צריך לשים לב לפי ההתנהגות).

אתה בישיבה עם מישהי ויוצא להכין לעצמך קפה. מה לא תציע לה? אתה סתם חנטריש...

מצד שני אם אתה יודע הלכתית מה הגבולות ומה מותר ואסור - אתה בטוח בעצמך

אבל בגלל שיש על זה כל מיני פסיקות בדיוק בגלל זה זו שאלה לרב 

http://www.shtaygen.co.il/?CategoryID=826&ArticleID=5061

לא הבאת לי^^

הבאת איזה פישקויל של רבנים (חרדים..)

תביאי איזה רמב"ם, שולחן ערוך משנה ברורה כף החייים מארי קאפח משהו 

משפקיויל של רבנים גדולים ככל שיהיו לא פוסקים הלכה 

----

^^ (עומד לי על קצה הלשון לרשום פחחחחחח אבל אני לא ארשום זאת בגוף ההודעה)

אז זה מספיק לפחות לתלמידיהם ושומעי לקחם

ההלכה לא נחתמה בתקופת השו"ע או הרמב"ם

יש הרבה הלכות שנפסקות לפי השאלות של הדור

ואם המציאות מתחדשת צריכים רבנים לשבת על המדוכה ולפסוק הלכות שלא פסוקות עדיין

הדבר היפה הוא שחוקים שחוקקו לפני 70 שנה לא רלוונטיים

ואילו ההלכות עם כללי הפסיקה רלונטיים כבר 3000 שנה. זה דבר נפלא בעיני 

וכמובן שרשרתי לא נכון. זה היה תשובה לקשלש ולא לאלעד

מקורות בבקשה 

אם ככה הם מבינים בגמרא 

יאלה שרשור ציטוטים 

בכל התחום של צניעות יש מגוון כללים הלכתיים כלליים ("להתרחק מהנשים מאוד מאוד" הוא רק אחד מהם), והיישום שלהם בשטח מבחינה הלכתית נובע מקריאת המציאות הנתונה. זה לא "גזירה חדשה", אלא עניין מובנה בתחום הזה.

וחוצמזה הוא אמר אמרתי 

בן אדם צריך להפעיל שכלו הישר ולהתרחק 

זה שאם מותר לו להכין לה קפה

או שמותר להם לשבת לאכול באותו שולחן 

או אנא עארף מה 

זה כבר עניין שלו\שלה והפעלת שיקול דעת 

רבנים לא נדרשים לעניין ואין עניין בכלל לשאול רב 

יש תחומים שהם אינדיבידואליים, אבל יש דברים שנגזרים מנורומות, והם הלכתיים ומחייבים.

מעבר לזה, יש יושרה בסיסית. לא כתוב בשום ספר הלכה שאסור לעשות ישב"צים מעורבים אל תוך הלילה בחודש ארגון. אבל בהחלט יש הלכה שאסורה קלות ראש בין גברים לנשים. ואם ישב"ץ שכזה הוא פסיק רישא של קלות ראש - אז הוא אסור וזהו.

סוף ציטוט

בנורמה שלנו אין בעיה לשבת עם קולגה על כוס קפה בבוקר

בנורמה של בני ברק יש בעיה

כלומר - כל אחד לפי מה שהוא 

ושכל ישר - אני חוזר שוב ש-כ-ל  י-ש-ר (בתנאי שאתה אמיתי כמובן )

קירוב לבבות שמוביל לקלות ראש - אסור לכו"ע, בלי קשר לנורמה.

אבל כשהתורה נותנת לבן אדם לחשוב 

הוא צריך לחשוב מה לעשות 

לא דיברתי על דברים מפורשים בתורה 

דיברתי עם דברים שהתורה נתנה לך להתאים אותם אליך 

ול-ח-ש-ו-ב !!! בן אדם !! לח-ש-ו-ב !!!1

תפסיקו להיות רובוטים שרוצים שרק יגידו להם מה לעשות 

ללכך לרב לשאול אם לקנות אוטו

ללכת לרב לשאול אם לקנות בית 

בחייאת בן אדם קח אחריות על החיים שלך !!!1

אלא מפני שמאחוריו שנים של לימוד ובקיאות כיצד התורה מיושמת בכל שטחי החיים לפרטי פרטים.

ובהחלט נראה לי בעייתי שאשה תכין לגבר קפה.

סתם סמול טוק, או על ענייני עבודה?

סמול טוק - לא נראה לי שייך.

נימוקים יתקבלו בברכה 
(אל תרבה שיחה וכו' להרבות זה משהו דינמי ..)

יותר טוב נתמקד בחיים שלנו ולא של אחרים

מיתוך המיסמך המצורף  20141209001513.pdf

עיקרון נוסף המופיע במקורותינו הוא זה של אין משתמשים בנשים. הכוונה בכך היא שימת גבול ליצירת התקשרות בה אישה המספקת צרכים אישיים לגבר. אמנם מקובל היום במקומות עבודה רבים שהחברים לעבודה יכינו תה וקפה לעמיתיהם, וכן יתנו שירות דומה, באופן שגברים יכינו לעתים לעמיתים שהן נשים וכן להפך^[15]. אך יש להימנע ממנה כאשר היא עלולה להיתפס כסוג של מחווה אישית.

    יש להדגיש שעל אף שהחשש ב"שימוש" קיים בשני הכיוונים, ניסוח העיקרון בלשון של "אין משתמשים בנשים" נותן ביטוי לנטייה של גברים מסוימים לצפות שנשים העובדות במחיצתן, ובמיוחד הנשים התלויות בסמכותם, "ישרתו" אותם. בהקשר זה העיקרון מחייב הרחקה שמטרתה הינה גם שמירת כבודן של נשים

עיקרון נוסף המופיע במקורותינו הוא זה של אין משתמשים בנשים. הכוונה בכך היא שימת גבול ליצירת התקשרות בה אישה המספקת צרכים אישיים לגבר. אמנם מקובל היום במקומות עבודה רבים שהחברים לעבודה יכינו תה וקפה לעמיתיהם, וכן יתנו שירות דומה, באופן שגברים יכינו לעתים לעמיתים שהן נשים וכן להפך^[15]. אך יש להימנע ממנה כאשר היא עלולה להיתפס כסוג של מחווה אישית.

    יש להדגיש שעל אף שהחשש ב"שימוש" קיים בשני הכיוונים, ניסוח העיקרון בלשון של "אין משתמשים בנשים" נותן ביטוי לנטייה של גברים מסוימים לצפות שנשים העובדות במחיצתן, ובמיוחד הנשים התלויות בסמכותם, "ישרתו" אותם. בהקשר זה העיקרון מחייב הרחקה שמטרתה הינה גם שמירת כבודן של נשים

את הלבבות.

נתינה יכולה להביא לאהבה.

אני אישית אם היתי צריכה להגיש לבוס כל יום קפה היתי עוזבת, לא נראה לי שראוי שאישה תפנק גבר זר, לעשות כוס קפה זה פינוק.

|מדומיין|

אולי תחזור לבית הספר?????

תרעיל את המורים, תשים מסטיק על הכסא, או מסמרים .. או אולי בקבוק מים על הדלת איך שהמורה פתחה זה נשפך עליה.... חחחחח האמת עשינו הרבה שטויות לא זוכרת אפילו מה

וחלק מההלכה זה לעשות סייגים לעצמך.

להיות נחמד זה לא אומר שצריך לזרום..

סתם לדוגמא על פי הלכה אסור לומר שלום לאשה.

לא חסר דרכים לומר בוקר טוב וכו' אבל שהגדרים של ההלכה בראש הרבה יותר קל

אני עובד במקצוע "חופשי" ולמעט "כיפה שקופה" אחת פה ושם אין בכלל כיפות, יש חרדיה אחת ויחידה.

אין שום בעיה להיות נחמד (הילכתית ובכלל), זה לא שאין גדרות (אני לא אעלה במעלית עם מישהי מהעבודה לבד)

אבל אין פרנויה...

ברור לכל העובדות שאני שומר נגיעה ובפעם היחידה לפני שנה וחצי כשעובדת נגעה בי בכוונה (משהו שבין צחוקים לחוסר הבנה של מה זה דתי בכלל) היא קיבלה הבהרה חדה ביותר ממני ומהמנכ"ל שלא נוגעים בדתיים או בגברים בכלל במקום העבודה.

יש גבולות להלכה ולא צריך לפרוץ אותם אבל מכאן ועד ל"להיות קר", נראה לי מאוד מוגזם.

אני עוד לא נשוי אבל אין לי ספק שאתן לאישתי מפתח למקום העבודה ושתרגיש חופשי לקפוץ לביקורים באהבת נפשה, בדיוק כמו שיש בנות במקום העבודה שלי יהיו בנים במקום העבודה שלה, זה לא אומר שאנחנו יוצאים לבלות אחרי שעות העבודה אבל בהחלט יוצאים להפסקות סיגריה (הן מעשנות אני לא   ).

כל דבר במידה וחבל לצייר גבולות לא מעשיים או לא הלכתיים או לא נכונים...

צריך ללמוד להיות יהודים בתוך העולם הזה. 

נ.ב.

גם העובדת החרדיה יודעת את הגבולות ויודעת להתנהל בסביבה "גברית" בלי להתבלבל ובלי להיות "קרה" או להוציא שם רע לכלל המגזר החרדי ש"אין להם יחסי אנוש בסיסיים", איפה ישמע דבר כזה שלא אומרים "בוקר טוב"?!

פרקתי

קראתי קצת יותר בעיון את השרשור ובאמת יש כאן המון אנשים שהגיבו בצורה עניינית ויהודית

אבל אני מכיר אדם שהקים עסק למציאת רכבים יד 2, לפי תקציב וצרכים. הוא בעצמו מחפש את הרכב, בודק אותו, עושה משא ומתן עבורך על המחיר וכו'.

נעזרתי בו כבר פעמיים, וזה אחרי שהגעתי אליו דרך אח שלי שרכש דרכו. השירות עולה 3,300 ש''ח.

לדעתי, רק על מציאת תקלות שבאף מכון מורשה לא בודקים, הוא לגמרי שווה את המחיר. במיוחד אם אתם כמוני לא מבינים ברכבים .. והוא גם מילואימניק אז בכלל כיף. 

אני לא מכיר אותו אישית ואין לי שום אינטרס...

לנו זה עלה 2000 אם אני זוכרת נכון (אבל היה לפני כמה שנים, אולי העלה את המחיר מאז).

עלות של ליסנג פרטי הבסיסי יהיה כ2000 שח לחודש בהתחייבות ל3 שנים.

עם סכום כסף כניסה ויציאה

כך שתשלמו כמעט 60-70% מערך של רכב חדש

אבל בסוף התקופה לא תשארו עם רכב

בליסנג תפעולי זה יעלה כמעט פי 2 כל חודש

נו בטח עליכם, רק שאני צריך לשלם פי 2 מירידת הערך בשביל שזה יהיה עליכם... 

אבל במג'יק קאס העברנו הרבה שעות מאוד מהנות

זה חור עולם. חוץ מברכב אין דרך להגיע לשם וגם אין סיבה.

שווה אולי לקפוץ

לנסוע ספיישל אני חושב שבירושלים יהיה יותר מבחר ובמנעד מחירים גדול יותר

אבל לפני שרצים לחנויות

90% מהחנויות ממציגות את הדברים שלהם באינטרנט

מציע לעשות את השוואת המחירים באינטרנט ורק אחרי שנסגרים על משהו ספציפי לנסוע לראות אותו פיזית

לפני שבוע העלית פוסט על כך שחברה טובה שלך מתחתנת, ולך זה קשה כי את עדיין רווקה.

ועכשיו תוך מספר ימים את כבר מתחתנת בעצמך...? 

חברה קרובה מאוווד מתחתנת וקשה לי מאווד - לקראת נישואין וזוגיות

תכלס השאלה הקודמת היתה לחברה שלי שרצתה לשאול... (חסום לה משום מה)

אני משתף בצורה קיצונית.

זה העלה את הזוגיות שלנו עשרות מונים למעלה,

פתר הרבה מאוד בעיות שהיו לנו (בעיקר לי),

ושחרר הרבה מתח וחרדה.

אבל זה הגיע עם השנים, לא חושבת שהיינו בנויים לזה בשנים הראשונות.

צריך ביטחון עמוק אחד בשני ובמקום שלנו, חוסר שיפוטיות וקבלה, לא רק בתחום הזה.

צריך המון נפרדות והבנה שלא כל מעשה שהשני עושה קשור אלי. 

קטע שכתבתי בעבר שמדבר בדיוק על המקום הזה, של כל הטוב שמגיע דווקא אחרי שדבקים, דווקא אחרי שעוברים אתגרים בחיים, אז רוצה לצרף גם אותו לכאן:

אשתי, תודה שחיכית.

היום חגגתי איתך ועם המשפחה המדהימה שבנינו יום הולדת 80.

זה משהו לחגוג יום הולדת 80.

לא בא ברגל...

וחשבתי קצת. או בעצם הרבה.

ומתוך כל המחשבות שלי על חיי, את יודעת איזו מחשבה קפצה כל הזמן בראש ועלתה על כולנה?

המחשבה עלייך.

המחשבה על כך שחיכית לי.

את חיכית.

חשבתי על כל אותם הצמתים בחיים שלנו, מגיל 20+ ועד היום.

וואו, 60 שנים, זה פשוט לא להאמין!

חשבתי על איך בכל צומת יכולת לבחור - להאמין בי, להאמין בנו

או לא להאמין.

לבחור

אם להישאר

או להיפרד

אם לקחת את עסקת החבילה, הלא פשוטה בכלל לפעמים, שקוראים לה "אני",

או פשוט לוותר על הכל, לקום וללכת.

ואת, אשתי היקרה, תמיד בחרת, וחזרת ובחרת בי.

את בחרת בנו.

כל פעם מחדש.

את בחרת לחכות.

את ידעת והיית כל כך חכמה כבר אז,

את ידעת מבפנים, שזה יגיע,

שאנחנו נעבור את זה.

וגם את זה, וגם את המכשול ההוא שחשבנו שזהו הגענו לסוף ולעולם לא נצליח להתגבר? גם אז היה בתוכך את הקול הפנימי שאמר לך לא לוותר,

שאמר לך להילחם

שאמר לך לחכות.

זמן.

כמה כמה שהוא משאב חשוב.

ומי כמוני בגיל 80 יודע זאת

כמה הזמן הוא המרפא הכי גדול

כמה הזמן הוא הקוסם הכי גדול 

כמה הזמן הוא המאפשר הכי גדול

כמובן שהקב"ה! אבל בורא העולם שברא את הזמן וגילם בתוכו כ"כ הרבה אוצרות,

שמי היה חולם לאן הם יובילו אותי, אותנו?

ומה היה קורה אם לא היית מחכה לי?

ומה היה קורה אם לא היית, היינו, נותנים לזמן לעזור לנו ולרפא בנו דברים?

ומה היה קורה אם לא היינו בוחרים לעבוד?

ומה היה קורה אם היינו נפרדים?

בצומת ההיא? וההיא? ובמשבר הגדול ההוא?

אני אפילו לא רוצה לחשוב על זה.

על מה הייתי יכול לפספס

על חיים שלמים ומתוקים וטובים איתך יקרה שלי

על המשפחה המדהימה שבנינו

על כל האוצרות הללו שעכשיו מביטים בנו בעיניים נוצצות

ושרים לנו שירים

ומחברים לנו ברכות

וכולם חוזרים על דבר אחד - אתם הדוגמא שלנו לזוגיות טובה סבא וסבתא!

אתם!

אנחנו יקרה שלי! אנחנו! שמעת?

אנחנו, הזוג שעבר והתמודד ונילחם וקם ונפל

ושוב נפל

ושוב קם

ושוב 

ושוב

אנחנו מודל להערצה!

ממנו שואבים!

והאמת? אני מבין אותם.

תראי יקרה שלי מה יצא מאיתנו!

תראי כמה אהבה יש בינינו

כמה עוצמות

כמה חוויות

כמה טוב. טוב צרוף. טוב שלם. חיים שלמים.

כמה נהיינו אחד, במלוא מובן המילה.

ואיזה מזל שחיכית לי

ואיזה מזל שהאמנת בי

ואיזה מזל שלא וויתרת

ואיזה מזל שגרמת גם לי לא לוותר

ואיזה מזל שלקחת את כל הפניות הנכונות בדרך

ואיזה מזל שהשכלת להבין שזו *דרך*,

ושגם כשאנחנו למטה, הכי הכי למטה -

אנחנו עדיין בדרך!

וכמה בהמשכה השמים צלולים

והשמש מאירה

והחיים מחייכים

וכמה טוב ואור ושפע וברכה יש מעבר לפינה, 

במורד הגבעה,

בהמשך הדרך הזו.

ואת, שחיכית,

וידעת

והאמנת

ובחרת

ואהבת

ללא תנאים 

לך אני עומד היום ומוקיר תודה ונושק לראשך על שהבאת לי את החיים המתוקים והנפלאים הללו לצידך ויחד איתך.

תודה.

את לא יודעת עד כמה תודה.

תודה שחיכית.

בעקבות בלת"ם שמיד צץ,

אז חוזרת עכשיו רק לציין הבהרה:

@oo היקרה רק למען הסר ספק היה חשוב לי לכתוב שאת הקטע הנ"ל רציתי לכתוב כבר מחג השבועות שאז חשבתי על הדברים ופשוט חיכיתי לזמן פנוי לנסח ולכתוב אותו.

וכמובן שאין באמור שום התייחסות ספציפית למקרה ספציפי כזה או אחר או שום ביטול חלילה לדברים שנאמרו בשרשור אחר.

אלא רק התבוננות אישית שעלתה לי מקריאה במגילה וכל מה שפירטתי כאן. 

ואם יש מקרים שיתחברו וזה יהיה מתאים להם - מצוין, ואם יש מקרים אחרים שלא יתחברו או שלא יהיה שייך אליהם - זה גם כמובן בסדר גמור ואין הדברים מתיימרים להתאים לכל המצבים ולכל האנשים ולכל המקרים באשר הם כמובן, אלא רק לאלה שכן ).

ובכלל רוצה להודות לך גם כאן על הדיון המכבד, המפרה, המדייק והמחכים שם 🙏❤

כבר זמן רב כאן בפורומים אפשר ללמוד ממך המון מתוך המודעות הגדולה שלך, העבודה העצמית מעוררת ההערכה שלך, הגמישות המחשבתית שלך, החתירה למען מיקסום האושר בכל התחומים בחיים ועוד

יש משפט חשוב של דוקטור ויקטור פרנקל (ועוד רבים וטובים) שחשוב רגע להנכיח לעצמנו עכשיו:

כל התנהגות/תגובה בלתי נורמלית במצב/במציאות בלתי נורמלית - היא נורמלית.

אז מצאת את עצמך / את אשתך / את אישך / את הילד ברגרסיה בתחום מסוים?

אתם נורמליים.

זו המציאות שלא נורמלית.

אז לוקח לך שוב שנה לעשות פעולה פשוטה?

הכל עמום, מבולבל, לא מרוכז?

את נורמלית. אתה נורמלי.

פתאום בוכה כאילו בלי סיבה הנראית לעין?

כל פעולה הכי קטנה נראית כמו הר?

התחלת דיאטה בדיוק לאחרונה ומאתמול מחפשת רק מתוק ומנחם?

הסבלנות מתקצרת לפתיל קצרצר או אפילו בלתי נראה?

לא מבינה את עצמך?

שואל מה נסגר איתי?!

תוהה לעצמך או אפילו מבקרת את עצמך: מה זה מה קורה איתי?!

את נורמלית. אתה נורמלי.

ומה יעזור גם לנו וגם לזוגיות שלנו עכשיו?

בעיקר חמלה.

הבנה.

לגיטימציה לאנושיות שלנו.

המון חמלה ואהבה.

לעצמי. לאשתי. לאישי.

לקחת נשימה עמוקה

ועוד אחת

להוריד סטנדרטים כרגע במה שאפשר

ובעיקר לזכור שגם אני וגם בעלי/אשתי - אנושיים.

ועוברים, שוב, בתוך מציאות מוטרפת.

ולנסות למצוא עוגנים גם כעת

ולנסות לחזק את עצמינו ולהתמלא ממה שעוזר

לנו, ולזוגיות שלנו.

בשורות טובות ב"ה 🩵🙏

אני אישית אוהב את הבוקסרים הארוכים של פוקס (יש לי מבנה גוף רזה־בינוני בערך L)

לגזרה רחבה הרבה אוהבים רפויים

אין נוסחא מנצחת, לכל אחד נח משהו אחר,

זה פשוט לקנות אחד ולבדוק.