לא מזמן בת הקרוב לשנתיים עמדה לידי על כיסא כשחתכתי סלט על השיש

ונתתי לה לנסות לחתוך רצועות של מלפפון וכד'. 

כמובן שלא יצא לה כ"כ אז הראיתי לה ביחד איתי איך להחזיק את הידית של הסכין ולנסר בזהירות.

בפעם הבאה יצליח לה קצת יותר מן הסתם.

אני לא מסכימה לבנים שלי להתקרב לסכין. הם יודעים שאסור להם לגעת בזה.

אני חוששת שהיא תיקח סכין ללא ידיעתך ותנסה לחתוך איתה ללא השגחה.

לא יודעת מאיזה גיל אפשר לתת. אולי 7 או 8. (אבל אצלי הבכור בן 3 וחצי אז אני לא  כל כך יודעת באמת...)

מה שכן, הבכור כן יודע למרוח (גם) בעזרת סכין למריחה (לא חדה וללא שיניים) ממרח על לחם.

הבת הבכורה שלי בת שש (לא מזמן ) ואצלינו יודעים אסור להתקרב לסכין

גם לא חד אין כזה דבר סכין בבית! אבל לפעמים מרשה לביתי לכי להביא את הסכין הלא חד (סכין למריחה) בנוכחותי ותגעי

(מזהירה אותה)רק בכת הסכין לא באזור המסוכן!!

לי נראה שרק מגיל 10 לערך אתחיל לתת סכין חד.

לגבי מריחה (בסכין מריחה) אתן לה מגיל 7 .

עדיף לתת עצמאות בגיל מאוחר בדבר הצפציפי הזה מאשר

שהילד/ילדה תנזק ח"ו !!

כשהיא תפגוש אחת כזאת במקרה היא ממש לא תגע בה?

אני מעדיפה שהיא תדע מה עושים איתה ושתפנים שזה חד וצריך לשים לב לחוד שלה ולהזהר וכו'.

לחכות לגיל 7 או 8 כדי ללמוד לחתוך? נראה לי קצת מאוחר.

בת השמונה שלי מזמן מסוגלת לחתוך סלט בצורה זהירה. אפילו קשה לזכור ממתי.

וזה שאני נותנת להתנסות די פעם כשיש לי כח להתקשקשק עם זה זה לא אומר שהם מתרוצצים אצלי עם סכינים כל היום 

כמו שהם יודעים שחשמל זה אסור.

נסכים שאנחנו לא מסכימות

מישתמשת בסכין לא חדה למריחה , או בחד פעמי יודעת שזה מסוכן ורק ליד מבוגר היא משתמשת .

פעם או פעמים חתכה עם בעלי מלפפון , לידו וביחד איתו .....

בערך מגיל חמש כך (פחות או יותר ) התחלנו .....

רק עכשו למדה עם מזלג אז סכין?????.

הבית מלא גזירות בכל פינה...

אבל אני בהחלט מלמדת איך הולכים עם מספריים- מחזיקים את הקצוות החדים סגורים בתוך כף יד סגורה.

תפסיקו לחיות בהסטריה.

אם מסתכלים על הילד כשהוא מנסה לגזור, ומכוונים אותו מידי פעם - כבר בגיל שנתיים הוא יצליח לגזור מגזרות יפות.

ואם לא מסתכלים - הוא יחפש בעקשנות את המספרים בכל מקום וינסה את כוחותיו כשאתם לא בשטח

ואז התוצאות יהיו כואבות יותר.

גם בלי השגחה.

ככה זה אצלנו לפחות.

ולא עם סכין למריחה אלא עם סכין לחיתוך סלט. אמיתי לגמרי.

מאז שהגדולה התחילה לחתוך ירקות לסלט- כלומר מגיל 4 וחצי בערך היא נחתכה אולי פעם פעמיים.

השיתוף שלהם במטבח שווה את הסיכון.

בסכין של הסט של שבת (לא חדה) 

אני לא מבינה מה ההסטריה,

גם אמי נבעתת מלראות זאת... למרות שממש אי אפשר להחתך מסכין כזו גם אם מתאמצים.

כיום בגיל 5 לעי

תים רחוקות אני מרשה גם בסכין המשור של הירקות. ואם יחתך קצת- כנראה שילמד יותר להיזהר.

אם כי החיתוך בסכין הזו מלווה על ידי באופן צמוד ממש ובהשגחה של אופן ההחזקה והמרחק.

אני מעדיפה לשדר לו שאני סומכת עליו אני באמת מאמינה שזה בונה יותר מאשר הסכנה שבחתך קטן.

בגלל זה מלמדים איך משתמשים ומשגיחים וכו'

אם אני בסביבה ורואה ומלמדת מה עושים אין סיבה שיקרה דבר קיצוני כל כך כמו שתארת. יכולים להחתך קצת באצבע או משהו.

על כל דבר את יכולה לקחת את טווח הביטחון הכי קיצוני אבל אז לא נוכל ללמד את הילד כלום ונצטרך לשמור אותו סגור בחדר כל היום. מן הסתם לא התכוונת לזה... העניין הוא מתי בעצם לשחרר קצת ולתת להתנסות ובאיזה אופן.

כאן זה כבר כל אחד והטווח שמתאים לו ולמשפחה שלו...

לכשלעצמי, השתמשתי במספריים של ילדים כבר בגיל 5.

ראיתי בבית ספר שעבדתי ילדה שגזרה את אפה!!!!

ממש כך- חתכה את צידי האף ותפרו לה אותו, ב"ה. יכול היה להסתיים אחרת...

ילד עלול לא לשים לב ולתקוע בעין של אח שלו סכין. (בגלל זה אני גם לא מאפשרת לילדים לשחק עם מקלות וכו')

תזוזה לא במקום..

כשהייתי במש"צים כנערה, לימדו אותנו איך להשתמש בסכין , למרות זאת, חברה אחת פעם אחת בטעות חתכה כשהסכין פונה אליה - היא נחתכה. זה היה  עלול להיגמר בחתך רציני בבטן ח"ו! וזה כשמדובר בנערה בת 15, עם השגחת מדריכים ואחרי שיעור בנושא...

אף אחד לא אמר שסכין לא יכולה להיות מסוכנת.

גם אני בגילי המופלג, כשאני יודעת להשתמש בסכין נראה לי) נחתכתי פה ושם.

אז מה? אז אני לא אשתמש בסכין?

גיל 15 זה כבר ילדה בוגרת לחלוטין. כמו שקרתה לה טעות גם למבוגר יכלה לקרות טעות.

(ואולי אם הנערה הנ"ל היתה לומדת להזהר בגיל מוקדם יותר לא היו קורות לה טעויות כאלה?)...

נותנת להם לחתוך ירקות בסכין רגילה, או בסכין חד פעמית (לפעמים היא חדה יותר מסכין מתכת).

[והם מכינים "סלטים" לתפארת]...

לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.

ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.

אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.

שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.

אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.

באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו. 

זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול

ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל

שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?

אולי פשוט לדבר איתו על זה

בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.

אחר כך אפשר לאזן מחדש.

היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/

הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה

אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו

ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.

בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...

אבלאם אפשר בכל זאת מספר...

את ד''ר ליעד רוטשטיין

ד''ר מאיה אליעזר

במרכז, פרטיות