ואני מרגישה ככה ובעוצמה יותר גבוהה היום, בשירות.

אבל חוץ מזה (פחות חשוב מזה אבל בהחלט חשוב- אחרת אי אפשר לתרום) אני גם מאוד נהנית

ניסיתי לחשוב לפני השירות איפה אני אוכל הכי לתרום, איפה אני יעשה הכי טוב לעולם..

והמסקנה שלי הייתה שעכשיו המשימה שלנו זה קרוב לבבות, אחדות, והעמקת יהדות מבחינתי זה בדיוק זה..

חוץ מללמד אותם יהדות זה בעיקר להראות להם שכמה שהם חושבים שהם אטאיסטים ומנותקים הם לא באמת כאלה! ושכל הערכים החילוניים שהם דוגלים בהם של כבוד הקשבה וקבלת האחר לא סותרים את התורה אלא נובעים ממנה..

ובכללי להראות להם שהיהדות ודתיים זה לא משהו כל כך מפחיד ומרוחק.. 

הרגשתי שזה מה שעמ"י צריך

והרגשתי ששם אני יכולה לתרום הכי הרבה (בהשוואה לתקנים אחרים שחשבתי עליהם)

חיפשתי משהו יצירתי שכולל עבודה עם ילדים

ומצאתי

תשמעי, אין ספק שכל התחומים חשובים ממש, וחייבים בנות שירות בכולם - כי באמת בנות שירות עושות כל כך הרבה,וזה מדהים. ומה שכיף הוא שזה תחום כל כך מגוון - שכל אחת יכולה למצוא את עצמה איפה שטוב לה ואיפה שהיא יכולה לתרום הכי הרבה.
אז למה בחרתי דווקא בתחום של העמקת יהדות?
אני באתי ממקום שפשוט הרגשתי שמה שהעם צריך בזמן הזה - זה שקצת ינערו אותו ויזכירו לו שהוא יהודי. שנה לפני-כן הייתי בסמנריון "גשר" ודווקא בו - תוך כדי מפגש עם בנות לא דתיות, הבנתי כמה הם לא יודעים וכמה הם חיים על סטיגמות ועל כל מה שהתקשורת מוכרת.
אז דווקא בתחום הזה הרגשתי שיש לי הזדמנות לשנות, לעשות. יש לי גישה לכמה מאות תלמידים לא דתיים, שאני יכולה להראות להם את היופי בעם שלנו, להתחבר אליהם, לחבר אותם אל השורשים של עצמם...

ואחרי ההתנסות - אני יכולה להגיד לך שזה מדהים - לספר לילדים את סיפור יציאת מצריים או את סיפור המגילה - ורבאק, זאת הפעם הראשונה שהם שומעים את זה! אז את מתחילה להבין שאם לא את - אולי הם מעולם לא היו שומעים את הסיפורים האלה. הסיפורים הכי הכי הכי בסיסיים שלנו. ואיך אפשר בלי הבסיס?!

מה גם שמעבר לאידיאולוגיות - זה שירות כיפי בפני עצמו. הכנת השיעורים, להעביר את השיעורים לתלמידים... הם חמודים ומתים על הבנות שירות - מחכים ממש לשיעורים האלה, משתפים פעולה, צוחקים כשצריך...

בקיצור, זה התחום שבו אני רציתי לתרום את שנות השירות שלי, ולא מתחרטת