מה חשוב יותר- ההווה או העתיד?יעל

יש לי שאלה שאני אשמח מאד אם תוכלו לעזור לי ולייעץ לי.. היא קצת ארוכה, אבל זה רק כי רק ככה אפשר להבין אותה עד הסוף.

 

אני לומדת מתחילת השנה בתוכנית לנוער מוכשר במתמטיקה, שאומרת שאני צריכה להגיע כל יום חמישי לעיר הקרובה וללמוד שם מתמטיקה. מה עוד זה אומר? שיש לי המון המון המון שיעורי בית. 7 שעות בשבוע, שזה כל הזמן שיש לי בבית לא כולל חמישי (שאז אני לומדת), שישי ושבת. עד כאן ההווה, שאומר שאין לי בכלל זמן לחברות וחיים. כלומר, אני עם חברות באולפנא, ואני די נהנית, אבל למדתי בחודש ארגון על בשרי כמה זה תוקע לי את החיים. מתישהו בקרוב אני אהיה מדריכה, ופשוט לא יהיה לי זמן לסניף! אני אצטרך לוותר על הדרכה, פעילויות באולפנא, בילויים ופרוייקטים.

 

מצד שני שגם הוא מאד חשוב, כי זה אומר שבסוף כיתה י' אנ יאעשה בגרות במתמטיקה ואגמור עם זה, ובכיתות י"א-י"ג אני אוכל לעשות תואר. זה הזדמנות פז שחבל לפספס, כי היא תחסוך לי הרבה זמן בחיים.

 

מצד שלישי... אני די מתביישת בצד הזה... מה החברות יגידו? והמורה למתמטיקה באולפנא? והחברות שגם לומדות בתכנית? מה שהכי מעצבן הוא שהבת שאני הכי לא סובלת בכיתה גם בתוכנית (במקום אחר, לא איתי ב"ה), ורק לחשוב על המבט המתנשא שלה כשהיא תשמע שאני עוזבת גורם לי זעזוע ובחילה.

 

עד כאן הצדדים. אני ממש אשמח לעצות, אני לא יודעת מה להחליט!! מה הייתם עושים במקומי??

לימודים אפשר להשלים, חוויות נעורים לא...ג'ירפה
צודק לגמרי, אבל מתישהו אני אצטרך להשלים,יעל

ויש לי גם המון תוכניות לעתיד הלא רחוק...

אני מפחדת שיהיה לי יותר מדי עומס כשאהיה גדולה ואז אני אתחרט שלא המשכתי.

אני פשוט לא יודעת- להנות עכשיו ולשלם אחר כך או לשלם ביוקר עכשיו ולהנות כמה שאפשר אח"כ?

קבלי החלטה...עם חיוךדביר מ.אחרונה

בעזרת ה'

 

ההתלבטות בהחלט גדולה, זה העתיד שלך ואת דואגת. באופן טבעי לגמרי.

 

אני מרגיש שאת צריכה לשאול את עצמך: "מה המטרה שלי בסוף הלימודים באולפנה? האם המטרה היותר חשובה היא מטרה רוחנית או מטרה לימודית. את צריכה לחשוב טוב על השאלה הזו- זאת שאלת המפתח שדרכה תוכלי לדעת מה המסלול המתאים לך. המסלול הוא רק אמצעי להשיג את המטרות.

 

אם השאלה שלך איזו מטרה יותר חשובה- אני חושב שזה קצת פזיז ללכת ללחץ לימודים כזה. תעשי לימודים יותר בנחת, ותהני יותר. החיים מתקדמים ושנות הנערות חשובות לבניין האופי והאישיות שלך.

 

עוד חיסרון במסלול מצויינים שכזה- יש סכנה לאנשים שלומדים במסלול כזה: יש כאלו שהופכים להיות  מתנשאים ומנופחים מגאווה. הם לא סופרים אף אחד ובזים לאנשים פשוטים, הרי הם מיוחדים, מצוינים.  זה לא בטוח ככה, אך זו סכנה אפשרית שכדאי להימנע ממנה.

 

הארה כללית: באופן כללי, הדרך הכי טובה להתמודד עם התלבטויות- היא לקבל החלטה ולשמוח בה. אין שמחה כהתרת הספקות, עצם קבלת החלטה בסוגיה סבוכה- היא זו שנותנת שמחה ומרגיעה. יהיה בסדר, קבי החלטה ושמחי בה.

 

מקווה שהבנת אותי, בהצלחה רבה.

 

 

קפיץ קפוץ...יעל

זה די חשוב לי. אני אשמח לתגובות!

בקצרה... כי אני עייף...הנסיך חצוי-הדם
ההווה!
אלו לא רק חוויות מהנות שלא כדאי לפספס אותן אלא התקופה הזו בונה אצלך קומה של חדווה שמחת חיים וגם קצת השתובבות והתעסקות בשטויות אלו דברים שנפש רגילה דורשת וצורכת אותם.
ואם את מרגישה צורך בהם אז כנראה את כמו רוב העולם שצריך את השנים השטותיות הללו ולא כדאי לך לפספס אותן בדאגות של מבוגרים.
את כולה בת 16 תהני מהחיים!

יש לי על זה תורה שלמה... בהזדמנות אם תרצי אפשר בשיחה אישית... תזכירי לי...
אני אישית הייתי המצב דומהטל אורות

ובחרתי את ההווה. אבל זה בגלל שלא היה לי כח נפשי לכל הלימודים האלה והרגכשתי שיהיה לי הרבה יותר שמחה והרבה יותר טוב אם אני פחות ישקיעע בהם.

 

ממש תלוי איך את מרגישה

אם את מרגישה טוב עם זה וכיף לך להשקיע רק שאת צריכה לוותר על דברים אחרים לדעתי תמשיכי ללמוד . אם את מרגישה רע עם זה וכל הזמן את חושבת על מה שאת מפסידה תפסיקי..

בהצלחה!

בוחרת כל יום מחדש בעתידחפרנית גאה=)
אני במצב דומה לשלך, אני לומדת חמש יח"ל מתמטיקה דרך המחשב וזה דורש ממני המון. לא בדיוק כמו שלך כי כן יש לי זמן להדרכת חוץ אבל אין ספק שזה הרבה פעמים בא אחד על חשבון השני..ות'כלס?! אני יכולה לרדת לארבע, וגם כרגע לא הכי הולך לי בחמש. אבל אני יודעת שזה פשוט יהיה לוותר לעצמי. וכן, גם אצלי יש את הקטע של מה יגידו ואיך בת מסויימת תשמח לאיד...אבל שוב, אני יודעת שזה יהיה ויתור עצמי, ואני יודעת שמה לעשות, גם "בחיים האמיתיים" לא הכל יהיה ברורגע ובשלווה, אז מתכוננים ללחץ כבר מעכשיו. את צריכה לעשות חשיבה עם עצמך, עד כמה זה חשוב לך להנות מול להצליח, להשקיע בלימודים מול סניף וכו'. אמרת שיש לך רק שבע שעות בבית, שיעורי בית לא לוקחים פווול זמן ומניסיון, יש מקצועות שבהם אפשר יותר "לחפף".
תבני לעצמך סדרי עדיפיות.
תנסי לבנות לך לו"ז ולראות מה וכמה את יכולה לשבץ בו.
שבעז"ה תהיה לך החלטה נכונה והרבה הצלחה!!
בתיכון הווירטואלי?מאיר.
אפשר הסבר למושג?קייטי
תוכנית שלומדים מתמטיקה או פיזיקה דרך המחשבחפרנית גאה=)
מתחברים ילדים מכל מיני מקומות ומורה לכיתה סינכרונית ושיעור רגיל פחות או יותר
אני גם . לא רוצה לייאשמאיר.
אבל בשביל לעבור טוב צריך המון השקעה חות לימודית
אתה ממש מעודדחפרנית גאה=)
גם ככה אני לא מתה על זה..
אני יודעת על מה את מדברת,יעל

אבל אני במשהו אחר. שנוסעים ללימודים אחה"צ, וכן- היה כתוב ששיעורי הבית אמורים לקחת 7 שעות.

בכל מקרה, תודה!

העתיד הוא רק בשביל שההווה יהיה "שווה" אבלדרדס צהוב

אבל אסור לעתיד להיות מלכודת ולעשוק את "החיות" של ההווה.

 

הדבר היחיד שבאמת קיים הוא ההווה, העבר היה מיקודם והעתיד לא יהיה לעולם. 

הוא יהיה באלפית השניה שבה הוא יהיה "הווה".

 

זה טוב לתכנן בשביל שההווה לא יהיה מבוזבז להבל ולריק. 

אבל חס ושלום לא למכור את ההווה שלי לכל מיני תוכניות עתידיות נטולות חיות. 

 

 

ההווה בשביל העתידמישהי=)
קראת מה שכתבתי?דרדס צהוב
את הכותרתמישהי=)
תגובה ממהעתידpriel

שלום חמודה

 

אני בת 30 וקצת... נשמע זקן לא?

בכל אופן מסתבר שהגיל הזה מגיע ודי מהר... ואיתו כל מה שעשית או לא עשית עם עצמך עד היום...

 

בקצרה הייתי אומרת חד וחלק שתמשיכי בתכנית. נכון שחוויות נעורים זה דבר כיף, אבל גם להגיע לעצמאות כלכלית בגיל צעיר זה דבר כיף ודי מדהים.

 

תוכלי בגיל 20 כבר להתחיל להרוויח כסף ואם תרצי להמשיך ללמוד או לגדל כבר משפחה כבר תוכלי להיות עם אוטו ותנאים שחברות שלך יוכלו רק לחלום עליהם.

 

תוכלי לדלג על השלב הקשה מאד של שילוב לימודים עם הריון  ראשון וכל נקודת הפתיחה שלך תהיה ברוגע ובשמחה בע"ה.

 

יכול להיות גם שתוכלי להיות יותר פתוחה עם מי יהיה בעלך כי השיקול הכלכלי יוסר ותוכלי לבחור אולי בעל אברך ולחיות הרבה יותר בכיף מאשר בנות אחרות.

 

שתדעי לך שהשיקול הכלכלי - כסף כסף ושוב כסף הוא מהותי מאד מאד. עכשיו את בת 16 בערך אם הבנתי נכון ואין לך באמת יכולת לאמוד עד כמה. חוץ מזה שכולנו או רובנו לפחות די תמימים בגיל הזה ורוצים להאמין שערכים ואמונה חשובים יותר. זה נכון, הם חשובים יותר. אבל הכל נראה טוב יותר כשאין לך דאגות פרנסה על הראש.

 

שיהיה לך בהצלחה והשהשם ימצא לפנייך את העיצה הנכונה .

אני לא סותרת את דברייך ולא חושבת שאת טועה אבל..ענבל
בס"ד

עם כל הכבוד לכסף, ותאמיני לי שיש המון כבוד, לדעתי פספסת נקודה חשובה.
יש גם עניין להיות בגיל שמתאים לך.
בגיל 12 למשל לא מצפים מילדה לצאת לדייטים.
באותה מידה בגיל 16 לא מצפים מילדה לצאת מהבית ולחיות לבד.
וכנ"ל גם פה.
בדברייך די ביטלת את הדילמה באמירה שהכסף הוא חשוב ועדיף להגיע לעצמאות כלכלית מלעבור את גיל ההתבגרות בצורה הנורמלית שלו.

אני לא עונה לפותחת ואני לא מביעה דעה, אני רק רוצה לאזן את דברייך במחילה
יש גם עניין לחוויות הגיל ולתהליך ההתבגרות כשהוא בקצב הנכון.
לא הייתי מבטלת את זה כל כך מהר..
זה גיל שלא חוזר ותואר במחילה אפשר לעשות גם אחר כך כמו כל בן אדם.
חוויות כאלה היא לאתוכל לעבור אחר כך.

ואני מדגישה שאמנם זה נראה שהבעתי דעה אבל אני לא.
רק נתתי את הצד השני.
בעז"ה שיהיו רק החלטות טובות לכולנו!
אז מה אני חושבת---אMונה#

כמוך אני גם הייתי בתוכנית מצויינות במשך שנתיים.

גם אני הרגשתי שזה תוקע לי את החיים ואני לא מסוגלת להתמודד עם זה-אז פרשתי.

ובזמן האחרון הרגשתי שאני לא עושה מספיק דברים  שבאמת מועילים ואני סתם מבזבזת את החיים.

אז קבעתי התנדבות לעצמי,ארגנתי שהשבט שלי ילך כל שבוע למקום אחר בהתנדבות,התקבלתי לכתוב בעיתון נוער בעיר ו----חזרתי ללימודי מצוינות.פשוט החלטתי לנצל את הזמן עד הסוף.אז סתם טיפ.מקווה שתצליחי גם...

בדרך כלל, כשקופצים כיתה למשל, זה אומר שמתאימיםתמרונת

לרמת לימודים גבוהה יותר, ולאו דוקא שהילד מוכן להשקיע יותר- מעל ומעבר. זה גם לא אומר שאחרי שהילד יקפוץ כיתה, אז יהיה קשה לו מבחינה לימודית. והוא גם יכול להשתלב מצויין בחברה!

בקיצור- מה שניסיתי להגיד זה שאם מתאים לך להיות רמה מעל ולסיים תואר כבר בכיתה י"ג- לכי על זה

בתנאי, שזה לא לוקח ממך מאמץ אדיר מעבר לרגיל, ומגביל אותך בצורה משמעותית מבחינה חברתית (כיף ונתינה).

כי לדעתי, בגיל הנעורים חשובה יותר הבניה העצמית והפעילות החברתית, מאשר הדאגה על אחזקת בית מבחינה כלכלית (שאת זה את בכל זאת עושה ע"י הוצאת תעודת בגרות), ואת הכישרון המתמטי שלך בטח תוכלי לפתח גם אח"כ.

כך נראה לי...

בהצלחה!

..גיימס פוטר
הסיבה שכמעט ריק בחצי מהפורומים פה זה כי הייתי בתקופת הקורונה שפשוט היה פה מפוצץ ועכשיו זה רגיל? 
עכשיו בגלל המלחמה הם עוד יחסית פעילים😅הרמוניה

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

כבר זמן רב שאין מצטרפים צעירים חדשים לפורומיםפ.א.
והפעילות בפורומים ירדה משמעותית 
חד משמעית בקורונה היה ה הרבה.סוורוס סנייפאחרונה

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

מי רוצה לחזור ללימודים??ניגון❤️

ואוו איך בא לי כבר את החופש הגדולל🤭

אני כבר שנה וחצי בבית...ההרהמורניקאחרונה
גם פרה זקנה יכולה להניב חלב..😌😌עוד חומייני חי
כעעען כען
למה אתם חיים?מעייןאהבה

מה הסיבות שלכם בחיים?

חתירה מתמדת להגשמה עצמיתפ.א.
כי ככההרשפון הנודד

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

אני חיהניגון♥️
כדי לעשות טוב לעולם ולאנשים ואני מאמינה שכל אחד יכול להפוך את העולם למקום יותר טוב ושמח ואוהב ♥️ וגם לעבוד את ה' שזה הכל בסוף
נהנה מהחיים פשוטההרהמורניק
וואוצאצא

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

אם כבר הגעתי לעולם ואני כאן - נעשה הכל כדי להנותGini
מהחיים, לחיות טוב, באושר, בשמחה, בסיפוק, ולדאוג לעתיד שלנו כאן 
אני הגעתי למסקנה שהחיים זהגלגל שבו אני עולה ויורדתתמימלה..?אחרונה

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....

יש אנשים!הרשפון הנודד

הפורום חזק להיות פעיל והם דיבורים חזקים אז מוזמנים להעלות נושאים מעניינים שאתם מתלבטים בהם אם סתם שאלות, חוויות, רגשות ופריקות

למישהו יש הדרן?איידן

יש לי הדרן ויש תקלה ואין לי אינטרנט במכשיר (שהוא גם ככה דפוק (חצי טאצ) ובלתי נסבל) אני לא יכולה לקבל לטלפון אימיילים ובנוסף האפליקציה שלהם לא עובדת 

יש למישהו דרך לעזור לי?

בבקשה אני נואשת נראלי אם עד סוף שבוע הם לא חוזרים אליי אני עוברת לנוקיה (ונוקיה זה זוועה)

אם מישהו יעזור לי אני אשמח מאוד

למישו יש את היי סקול מיוזיקל בדרייב?נחט

או סרטים אחרים 

יש פה אנשים ערים?מעייןאהבה
תמיד...אנא בכחאחרונה

אולי יעניין אותך