אז ככה, אני מדריכת חוץ.
שבט מסויים של בנים (גדולים בגיל) מרגישים קצת מקופחים, שיש להם מדריך רק בתיאוריה(הוא עושה להם פעולה פעם ב...). הצעתי להם שאני אעשה להם פעולות כשאני יכולה כדי שהשבט שלהם יהיה יותר חי ופעיל.
מה ההתלבטות?
א. אם אני אעשה להם פעולות, הם יהנו בסניף, ובעז"ה הם ייכנסו להדרכה (כשהם יגיעו לגיל
) וירימו את הסניף, אבל הם גדולים וברור לי שזה לא בסדר מבחינה הלכתית. (הערה: בכל מקרה יש לי קשר איתם, בין אם אני אעשה להם פעולות ובין אם לא.)
ב. ת'כלס, אמא שלי תכעס אם היא תדע, ובגלל שזה הדרכת חוץ יש לי את האפשרות לא לספר לה
בכל מקרה, אני לא נחשבת המדריכה שלהם, וברור לי שאם ההחלטה תהיה חיובית אני אבהיר לי ולהם מהם הגבולות.
השאלה היא עד כמה זה נכון לעשות את זה, ומה ואם לספר לאמא..
אני אשמח אם לא תתפסו טרמפ על השרשור ותגיעו למקומות לא קשורים אלא תענו למה ששאלתי..
ואם מישו חושב שהוא יודע מי אני, אני אשמח שזה לא יתפרסם..
בתומ"ר
..
