זה לא כל כך תשובה- אבל כדאי שתמצאי רבנית שאת מעריכה,ודברי איתה על זה.

עוד משו שאני אישית עושה-

לקחת כמה דקות ביום ולשאול את עצמך שאלות באמונה וקדושה.לא חייבים תשובות.

אפשר להיות שמח אפשר לחיות חיי קדושה, אבל לחיות באקסטזה (התרגשות תחושת דבקות) זה לא אמיתי, העבודה היום יומית היא לא גורמת לאקסטזה ולא אמורה . הדרך האמיתית לחיי קודש זה תיקון המידות והמעשים בצורה רצינית. הרבה לימוד תורה.

אני במשך הרבה זמן הייתי מחפש אורות ואקסטזה. הגעתי לרמה פסיכית(בקטע הטוב (לא סמים או שטויות כאלה אלא באמת ממקום של קודש)) שפשוט לא הייתי יכול להתפלל בלי לעצום עיניים ולהתנועע, ובאיזשהו שלב הבנתי שאני לא מחפש משהו אמיתי.

ולכן הבירור צריך להיות על מקום הקודש בעולם, ועל מה זה בעצם המצוות והתוכן הא-לוקי ששואפים לצקת בחיים ובעולם.

צריך רק תמיד לזכור מה זה אומר בשכל, ומה באמת אנחנו מחפשים. מה זה אומר שכל דבר שאת נוגעת נהיה קודש?

מה זה עוצמות מטורפות? אני לא אומר לשכתב רגש אלא רק קצת לחשוב עליו ולהעמיק בו

גם קבלת שבת בבית כנסת

בזכות תורות גלות" יש היום את הרב אבינר.

צריך לקחת ניצוצות מכל התורות-ולהתאים את זה אלינו,אל ארץ ישראל.

"תנו לי קדושת ארץ ישראל, תנו לי קדושת אהבת ישראל! קדושה, קדושה, אני מבקש.."

   ואורות תמיד אפשר למצוא אם מחפשים מספיק, אם מסתכלים לכיוון הנכון, ופותחים את העיניים..!

 תילמדי נושה שאת אוהבת (לא חייב באמונה) אני חושב שעדיף לא גמרה או מישנה, נגיד על ארץ ישראל אפשר:

אור הרעיון

אם הבנים שמחה

על צניעות וחברה מעורבת אפשר:

חסד נעוריך

מגע הקסם

ותמיד אין כמו איזה סיפור תנכי מימקור ראשון

בעזרת ה'

חז"ל למדונו: מכל מלמדי השכלתי, יש תורה בכל זרם, ואדם שפוסל אנשים השונים ממנו בעבודת ה'- כנראה שהוא עדיין בגלות של הבדלים בין זרמים וחוסר קבלת השונה ממני.

אחי, אוהב אותך.

בע"ה

המצב שאת מתארת מאוד מוכר. הרבה פעמים השגרה מייצרת יובש, הכל רגיל ומשעמם.  ואם כבר יש התלהבות- זה לרוב לא מהדברים הנכונים, וזה מתסכל. 

כולנו מחפשים 'אורות', שמחה פנימית, אך לא מחפשים במקום הנכון. לרוב כשאנחנו לא באורות  אם את רוצה להרגיש עוצמה פנימית את צריכה לא להתכחש למצב שלך העכשווי. הסיבה המרכזית לכך שאנחנו לא באורות היא המחשבה שמטרידה אותנו: למה אני לא באורות?  זה בעצמו יוצר לחץ ותסכול פנימי שמפריע לנו להיות באורות גם בעתיד.

לפעמים הלב שלנו לא נפתח בהתלהבות- זה קורה לכולנו, לא צריך להקים ועדת חקירה על זה כי זה חלק מהעניין. אנחנו לא במדרגה של התלהבות כל היום, צריך להיות בדרגת אמונה מאוד גבוהה בשביל זה. אנחנו לא שם כרגע וחבל לנו להשלות את עצמנו ולהתאכזב. אנחנו אנושיים, לפעמים שמחים ולפעמים פחות.

חשוב לי להדגיש! אנחנו שואפים להיות שם, לחיות חיי קדושה בדבקות. אך יש רצוי ויש מצוי, וחלק בלתי נפרד מעבודת ה' זה לדעת מה המקום שלי כעת, איפה אני עומד.

אם תפסיקי לתסכל את עצמך שאת לא באורות כל היום, ותתחילי לומר לעצמך כל יום: "אני בסדר גמור! "  תצליחי להתחבר יותר לה' ולעצמך, וזה יביא הרבה אורות בעזרת ה'.

בהצלחה

קודם כל, תהיי תמיד בשמחה. כל מצווה שאת עושה, תשמחי בה!!!

תדברי עם ה' מתוך שמחה! מתוך ידיעה שאת בת של מלך והוא אוהב אותך!

תשירי שירים חסדיים מקפיצים!

כל פעם לפני התפילה תשירי לעצמך שיר של קודש. כגון: עבדו את ה' בשמחה, כי הרבת, טוב להודות לה', אין כה', לב טהור ברא לי, אנחנו מאמינים בני מאמינים!

שאת שרה את השירים האלה לפני התפילה בבוקר, זה מכניס אותך לתפילה בהרגשת רוממות!

וגם, תמיד תמיד תודי על הטוב. תסתכלי על כל האור שמסביב!

בהצלחה!

בס"ד

תורה- חיי עולם.

תפילה- חיי שעה.

אם כך, לכאורה היה מספיק רק תורה, אלא שאם אין קדושה בחיי השעה, נראה מי יצליח להמשיך ללמוד תורה

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...