מצטערים.
סליחה.
מילותינו לא עוזרות. אנחנו יודעים.
כאן, עכשיו, במקום הזה יכלנו לבחור
בחיים, באמונה, בתקווה.
לא עשינו מספיק ולא עשינו בכלל.
סליחה שעל ידינו
כל הדם הזה נשפך.
סליחה שבמקום שאתם תזכו להכנס לארץ
דחינו את הזכות, והוצאנו דיבת הארץ רעה
פינו לא הילל ורינן וקילס ופיאר
פינו רימה והשמיץ, קילל ודחה
ידינו דחו, והשחיתו והתעיבו ורצחו
במקום לקרב, לאסוף ולבנות
סליחה שהפלנו עליכם את העול,
שלנו.
סליחה שבמעשינו הרסנו לכם את העתיד
סליחה שבפינו לא נתנו לכם תקווה
סליחה על ארץ חרבה, וסליחה על המלחמה שאתם נאלצים לעשות
סליחה שהרעלנו את כל מקורות חייכם, ברעלים ומזהמים
סליחה שמנענו ממכם את מקור נשמתכם, את הקשר אל אלק-ים
סליחה שהשארנו לכם מורשת חרבה, של צער, כעס ומריבה
סליחה שהורשנו לכם את החושך, השנאה והתאווה
סליחה שהשארנו אתכם יתומים.
מאמת, מצדק ומחמלה.
סליחה שלא הכרנו לכם את אביב התפילה,
את מפת המידות או אש אהבת התורה.
היינו חלשים, מעורערים, מפוחדים ופשרניים.
היינו מעצמה טכנולוגית אדירה, וכעת כל מה שנשאר זה שרידי מכונה קרים, עלובים, פרומים.
לא השכלנו להשתמש בזה כדי לקרב את הרחוקים
והשתמשנו בזה כדי לרחק את הקרובים
סליחה. סליחה שהשארנו אתכם יתומים.
מאש אמת, מחדות הצדק וממי החיים.