אין זה פסוק בתנ"ך אלא מהגמרא בסנהדרין

[מובא ברש"י על הפסוק שמות (כב א) ''אִם בַּמַּחְתֶּרֶת יִמָּצֵא הַגַּנָּב וְהֻכָּה וָמֵת אֵין לוֹ דָּמִים''

רש"י (א) אם במחתרת - (סנהדרין סב) כשהיה חותר את הבית: אין לו דמים - אין זו רציחה הרי הוא כמת מעיקרו.
כאן למדתך תורה אם בא להרגך השכם להרגו וזה להרגך בא שהרי יודע הוא שאין אדם מעמיד עצמו ורואה שנוטלין ממונו בפניו ושותק לפיכך על מנת כן בא שאם יעמוד בעל הממון כנגדו יהרגנו:

2. לא מדוייק שצריך להרוג את כולם בלי הבחנה ובלי הצדקה.
יש מה שנקרא "גר תושב"- מעמד של מי שמקבל את 7 מצוות בני נוח, ומקבל את השלטון היהודי כאן, בארץ.
במקרה כזה, מותר להם להישאר פה ולא צריך להרוג ולא כלום.

הבעיה מתחילה כשהם עושים מה שבא להם . וגם אז- לא להתייחס לכולם וחייבי מיתה אלא לפי הכלל "כבדהו- וחשדהו".

3. במידה שאנחנו רואים או חשים סכנת חיים- אין לנו לחכות שניתקל בסכנה ממשית - אלא לפעול ללא שהות לפי הכלל שלעיל.

ענ"ד.
ויה"ר שהשי"ת
יעזור
ירחם
ויושיע.

בשאלה הספציפית הזו כמובן שאת צודקת.

כולנו יודעים שבתכלס להרוג את כל הערבים זה לא דבר מציאותי.

ויש גם ערבים ממש בודדים שהם בסדר-אז מה איתם?

מצד שני זה שטות להגיד שלא לפגוע בערבי בגלל שהוא לא פגע בנו.אנחנו לא צריכים להיות קורבן.

אז בכללי ולא קשור לשאלה-ברור שהייתי רוצה למחות את הערבים,אבל באופן יותר מציאותי צריך לפנות את הערבים מהארץ לארצות ערב.

זה לא שולל את העובדה שצריך לתקוף ולצאת למלחמות.חייבים.

אתה לא יכול לדעת אם ח"ו מחר או יום אחר מישהו יבוא אליך עם סכין מאחורי הגב וידקור אותך.

אין לך אותות שזה הולך לקרות.

אולי הוא מחביא את הסכין בחולצה, אולי הוא שם את הסכין בתיק שלו.

והוא לא יבוא אליך ויאמר לך:"תקשיב, אני צריך לדקור אותך. תסלח לי."

ואתה לא יכול לברוח מיזה, כי אין לך מושג אם זה יקרה, איפה, מתי, וכ'ו...

צריך להציע שלום.

אם לא ישלימו ולא יברחו, נאלץ להרוג.

חזק מספיק כדי שהיא תחשב נציגתם של עם ישראל לקרוא לשלום.

קריאה חילונית לשלום לא נחשבת קריאה לשלום. והקריאה הדתית לשלום חלשה ובלועה בקריאה החילונית. קודם צריך מדינה שמתוקנת מבפנים וחיה את השלום האמיתי, ורק אחר כך יהיה אפשר להציע למישהו להצטרף לזה.

לגבי זה שצריך להיות גרי תושב-אין בעיה, תהפוך אותם לגרים תושבים. אם אתה לא יכול-זו בעיה שלך ולא אשמתם, ולא כתוב בשום מקום שבן נח שגר בארץ חייב מיתה. אלא שאנחנו מצווים להוריש את הארץ, ולכן אם יש מישהו שלא מוכן לקבל את מרותינו (הדתית והלאומית), אנחנו לא יכולים להשאירו בארץ. מעמד הביניים שבין גר תושב ע"פ ההלכה לבין בן נח שקיבל 7 מצוות לא הוגדר בשום מקום.

(עד כאן עובדות יבשות. על פי ההבנה שלי-גר תושב, זה כדי להיות גר-שגר בתוך עם ישראל, ולקים רק 7 מצוות. אבל שאר הגויים בארץ, אם קבלו את מרותינו זה מספיק. וככה נראה לי שמשתמע גם מהסיפור של יהושוע ומהדרישות במלחמה. הדרישות הם הסכם שלום, ולא גיור המוני. אמנם אפשר לפרש שכמובן הכונה לגיור המוני, אבל זה לא כ"כ ברור. שים לב גם לדברי הרמב"ם שהבעיה היתה כריתת הברית עם הגבעונים ולא השלום. "ולא ידעו משפט ישראל ודימו ששוב אין פותחין להם לשלום ולמה קשה הדבר לנשיאים וראו שראוי להכותם לפי חרב לולי השבועה מפני שכרתו להם ברית והרי הוא אומר "לא תכרות להם ברית" אלא היה דינם שיהיו למס עבדים והואיל ובטעות נשבעו להן בדין היה שיהרגו על שהטעום לולי חלול השם.")

ע"י שלושה חברים).

"והורשתם את כל יושבי הארץ מפניכם..

ואם לא תורישו.. והיה כאשר דמיתי לעשות להם אעשה לכם"

למה יש קללות אם לא מגרשים אותם מהארץ?

מה עם מצות עשה מהתורה להרוג כל גוי שנמצא פה בארץ בזמן מלחמה מדין 7 עממים?

שכולל בתוכו קבלת מרות דתית ולאומית, שמזה נגזר שלא נלמד מהם עבודה זרה, ולכן יש קללות אם אנחנו משאירים אותם למרות שאין שלום.

אני לא מכיר מצוות עשה להרוג כל גוי שנמצא בארץ מדין 7 עממין. יתכן שיש דעה כזאת ואני לא מכיר. (יצויין שאיני בקי בהרבה דעות, אלא בעיקר ברמב"ם.) בכל מקרה-גם לגבי שבעה עממין-היה צריך קודם להציע להם שלום, כפי שאכן עשה יהושע. (ולפי הרמב"ם, הגבעונים שחזרו בהם ובחרו בשלום, היינו צריכים לקבלם גם אם לא היו מרמים, ז"א שאופציית השלום נשארת פתוחה גם אחרי שסרבו לה.)

שדי מסביר למה.

כשאתה לא חלק ממנה.

אין לו זכות דיבור עליה.

להגיד מה טעם האוכל, ככה להבדיל מי שלא חי את התורה לא יכול לדבר בשמה.

בכ"מ, מה אכפת לכם שידבר בשם התורה? שיבלבל בשכל מצידי.. מה זה משנה?

עדיף משידבר בשם מפגרים כגון גארי יורופסקי.. לפחות הוא בדרך.

נכון, יניב? אתה בדרך

הוא לא ידבר בשם התורה שלי כשהוא לא מחויב לה. 

אני לא אתן לפושע לסלף את התורה במושגים המתייונים שלו!

והוא אולי מסלף את התורה. אבל אף אחד לא שם עליו.

אני במקומך הייתי יותר דואגת מאנשים אחרים שמסלפים פה בערוץ את התורה ואותם כן מעריכים כאנשים דתיים

את מוזמנת להגיד מי אולי אני אתחיל לדאוג גם מהם

התורה היא של עם ישראל!!!

היא של כל יהודי ויהודי באופן פרטי.

אם את רוצה שאני אדע את מוזמנת להגיד לי את זה באישי אני לא מתכון לחפש יתר על המידה.

וזו באמת שאלה טובה. אם התורה היא של כל יהודי באופן פרטי או של עמ"י באופן כללי.

אני נוטה יותר לאפשרות השניה.

אני בספק אם אני רוצה שתדע

במפורש שכל יהודי התורה ניתנה לו באופן פרטי.

אז גם לו ניתנה תורה

בדיוק כמוך.

אז אם הוא מקיים או לא- זה עניין שלו.

אבל תזכור שאתה אמרת שהתורה ניתנה לכל יהודי באופן פרטי.

טכנית, אני יכול להיות גם גוי ולהבין בתורה יותר מאדם ש"מחויב" ולדבר בשמה.

כמו שאני יכול לדבר על מלחמת העולם ה1 בלי שהייתי שם, אבל למדתי אותה.

באופן אישי, אני חושב שהתורה בכתב מחייבת, וגם חלק נכבד מהתורה שבעל פה (הסתייגויות שונות), אבל אני לא מקיים את הכל כי יש לי בעיות עם חוקים ספציפיים, שפשוט סותרים את מי שאני.

עם האישור שלכם, או בלעדיו, אני אומר את דעתי.

ולא מענין אותי מה דעתך בנושא

יש דברים שלי אישית נראים לא הגיוניים, כמו הנחת התפילין. לי ברור ללא צל של ספק, שהכוונה היא שהתורה תהיה לנגד עיניי כל הזמן, בכל מקום. אני בטוח שלא מדובר באופן מילולי לשים משהו פיזי, אלא באופן מטאפורי.

מובן שזו רק הדעה שלי, אינני מתיימר להיות רב.

אני מניח, שיש צורך לבני האדם בדברים גשמיים, מוחשיים. הרי האל הוא לא פסל או תמונה, ובני האדם צריכים להאחז במשהו, לומר להם "תאמינו" זה לא יעבוד.

יש את עניין השבת, שכל מי שמכיר את ספר דברים יודע שרוח הספר היא סוציאליסטית ביותר. כחוק דויטרונומיסטי, אני רואה זאת כדרך של התורה לדאוג לעבד (בתקופתנו - השכירים, המועסקים...) השבת היא יום מנוחה לעבד, לא רק לאדון.

הכוונה היא לא שלא אלחץ על המתג לאור שלא היה בעבר, או לא אתקשר למישהו באייפון שלא היה, אלא הענקת מנוחה גם לחלש. הדאגה לחלש מופיעה לא פעם, בין היתר, לדעתי גם השבת.

השבת היא גם חלק מהברית שלנו עם ה', היום הקדוש שלנו.

*לא אומר שאני לא רואה הגיון בשמירת השבת של היום, אבל מעלה נקודה*

בנוסף, גם "תקנת חכמים"

אבל אי אפשר ללכת רק על פי הפשט בתורה, וחלק מהחוקים הברורים ביותר הם "חסרים", ויש צורך מובהק בפרשנויות ותקנות חדשות. פשוט לא הכל אני מקבל.

מכיר, זה לא נגמר טוב בשבילו.

ללא ספק, יש צורך להקשיב לחכמים.

מבחינת התורה שבעל פה, חלקים רבים אכן הועברו בע"פ, וקוימו.

אבל אני לא יכול לקבל "אפילו אם אומר לך על ימין שהוא שמאל ועל שמאל שהוא ימין", יש לי ברוך השם יכולת לחשוב ולהבין דברים. שמאל זה שמאל.

אין הכוונה באמירה הזו שאפילו אם היה מדובר בשקר מבחינת האמת (לא יהיה מדובר בזה חלילה) אז תקשיב.כלומר אין כאן אמירה שמצדיקה דברים לא נכונים ולא שחכמים היו תומכים בדברים כאלה,אלא זו אמירה שבאה להעיר על ההסתכלות שלך.

יש להקשיב לדברי חכמים גם אם נראה לך בהסתכלות הסובייקטיבית שלך שמדובר בדבר שצריך היה להיות כביכול אחרת,אנחנו טועים,ולא יהיה נכון שנכניס לאורחות חיינו היסודיות(במובן של מהות החיים) ביותר את טעויותנו החוזרות והנשנות ,במהלך החיים מתברר שדברים יכולים גם להתפרש בצורה שונה,ההסתכלות משתכללת.יש להקשיב לדברים חכמים מכיון שהתורה נתנה להם את הסמכות הזו והם פוסקים לפי דיני תורה.

יש צורך בהרחבת הדברים,והייתי ממליץ לך לברר עם דמות תורנית על הנושא הזה

מבין את מה שאתה אומר, בצורך בסמכות החכמים אני מכיר (מה לעשות, צריך ממסד, צריך סדר מסוים. לא אנרכיסט) אבל מצטער, לא יכול לקבל דברים שאני לא מסכים איתם בצורה נחרצת.

עם המון אני מתגמש, אבל יש דברים שלא.

אין המון מקום לויכוח, כי אני פשוט טוען שלא חייב לקבל דברים שמאוד לא מסכימים איתם (למשל, שמאל ימין) כי ההסתכלות הסובייקטיבית שלי - לדעתי נכונה.

ואתה לא מסכים, אין כאן מקום להוכחות או דברים כאלה, כי זה תכלס דעה.

כאשר מכירים בסמכות של חכמים זה עניין של הבנה לא של דעה,כי למרות שאתה לא מסכים מתוך המבט שלך אתה יודע בסופו של יום שזה הדבר הנכון.משל לסטודנט למתמטיקה {שוב,מצטער,זה מה שקפץ} שבמהלך התואר שלו נתקל באין ספור מקרים שהוא לא מסכים עם מהלך מסויים של המרצה,ובכל זאת מבין שזה המהלך הנכון שהרי הוא המבין והמוכשר יותר לביאור החומר.יש מקרים שהוא יסכים עם המרצה אחרי שיבין את דבריו לעומק,אבל יש מקרים בהם הוא לא יבין ויאלץ להשתמש בטכניקה כזו או אחרת שהוא לא מבין,כדי להגיע לתוצאות אמת מבחינה מעשית.

אני רק ממליץ להתעניין ולהרחיב את הדעת על המושג,זו בחירה שלך

א'-בירושלמי כתוב שבמקרה שאומרים על ימין שהוא שמאל ועל שמאל שהוא ימין לא לשמוע להם.

ב'-גם לסברת הבבלי, הכוונה היא שאדם יחשוב טוב טוב לפני שהוא מחליט שהוא יודע ומבין טוב יותר מהסנהדרין ועיין להלן.

ג'-חיוב השמיעה לחכמים לא נובע רק מצד זה שהם צודקים אלא גם מצד הצורך בחברה מסודרת, ולכן העובר על דברי חכמים עונשו חמור מאוד.

ד'-גם זקן ממרא חייב מיתה בגלל שהורה הוראה כנגד בית הדין, ובזה שיבש את סדרי המשפט, ולא בגלל שעשה משהו שונה ממה שהורו. ובמסכת הוריות כתוב שחובתו של תלמיד היודע הלכה לנהוג לפי ידיעותיו ולא לשמוע לבית הדין הגדול אם ברור שהם טועים.

אני מחויב עד רמת התלמוד.

ומן הסתם דיברתי על הפרשנים שאמרו אחרת (לא אעתיק את הכל, אני מניח שאתה מכיר, מקסימום גוגל )

אבל העיקר שהתורה שנתנה עונשים על העובר על המצוות,לא נתנה מקום לפרשנות אישית לגבי ההבנה שלהם.אחרת אין כל יסוד לעונש על העובר עליהם,אם המציא פרשנות אישית משלו.

לכן אף מצווה בתור אינה מתוארת עם הסבר תואם לגבי ההוראות אך לקיימה,ואתה מוזמן לעבור ולראות.ההוראות כיצד לקיים את התורה העוברו בעל פה כהוראות הפעלה,כשם שמי שמבקש ללמוד מתמטיקה במוסד אקדמי,הולך להרצאות בהן אדם שכבר למד וקיבל את החומר,מעביר את ההבנה הזו אליו.

בעניין זה האוניברסיטה הפתוחה כתבה ספרים עבים מאד כדי לדלג על השלב של העברת החומר ע"י מרצה,אולם מעבר לכך שזו שיטה פחות טובה התורה לא השאירה ספרי ספרים עבי קרס אלא העבירה את האינפורמציה הזו בצורה המועילה ביותר,בעל פה.

כשנאלצו להעביר את האונפורמציה הזו לכתב,משום צרות הגלות והחשש שהתורה תשכח,אתה יכול לראות איזה עובי של הסברים הרובד של התורה שבעל פה תפסה,כצפוי ספרים עבי קרס כמשנה,דבר המתאים בדיוק להבנה הזו של תורת העברת הידע והלימוד.כך שזו בהחלט אינפורמציה פנימית

"אמר רבי ישמעאל ב"ר נחמן ג' פרוזדיגמאות שלח יהושע אצלם הרוצה לפנות יפנה להשלים ישלים לעשות מלחמה יעשה גרגשי עמד [ופנה] מאליו לפיכך נתנה לו ארץ יפה כארצו הה"ד "עד באי ולקחתי אתכם אל ארץ כארצכם" זו אפריקי גבעונים השלימו שנאמר "וכי השלימו יושבי גבעון" ל"א מלכים עשו מלחמה ונפלו." (ויקרא רבה פרק י"ז ו')

וכן פסק הרמב"ם. הלכות מלכים ומלחמותיהם פרק ו'.

טז רַק, מֵעָרֵי הָעַמִּים הָאֵלֶּה, אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה--לֹא תְחַיֶּה, כָּל-נְשָׁמָה.  יז כִּי-הַחֲרֵם תַּחֲרִימֵם, הַחִתִּי וְהָאֱמֹרִי הַכְּנַעֲנִי וְהַפְּרִזִּי, הַחִוִּי, וְהַיְבוּסִי--כַּאֲשֶׁר צִוְּךָ, יְהוָה אֱלֹהֶיךָ.  יח לְמַעַן, אֲשֶׁר לֹא-יְלַמְּדוּ אֶתְכֶם לַעֲשׂוֹת, כְּכֹל תּוֹעֲבֹתָם, אֲשֶׁר עָשׂוּ לֵאלֹהֵיהֶם; וַחֲטָאתֶם, לַיהוָה אֱלֹהֵיכֶם.  {ס} 

להשמיד את העמים שיושבים בארץ (גברים נשים וילדים)

למרות שבפועל זה לא יושם ב100% (יהושוע השאיר את הגבעונים, דוד את היבוסים ושלמה הטיל עבודות כפייה על כנענים שנשארו)

הרמב"ן קבע "קריאת השלום אפילו במלחמת מצווה היא חובה שחייבים לקרוא לשלום אפילו לשבעת עממים, שהרי משה קרא לשלום לסיחון מלך האמורי"

אבל החוק אומר משהו אחר, זה פשוט נשמע מאוד לא מוסרי, אז המון פרשנים יצאו נגד זה.

לא שאני תומך בחוק החרם, אבל הדרישה קיימת וברורה מאוד (הרי למלחמת רשות יש דינים שונים) פשוט לפי החקר המקראי הדבר מעולם לא קוים.

והיא חלק בלתי נפרד מתורתם של ישראל, והיא מאוחדת עם תורה שבכתב.

מכיון שכך, לא מרתיעה אותי כ"כ העובדה שהתורה שבכתב אומרת משהו שלא מתיחס או אולי אפילו סותר, דבר שהבאתי מתורה שבעל פה. (אמנם נכון שאפשר לומר שזה לא בדיוק תושבע"פ אלא תלמוד, אבל לפי הידוע לי התלמוד נשען על תורה שבעל פה בצורה די מבוססת ובע"ה בקרוב הקדוש ברוך הוא יפתור לנו את התחומים האפורים בעניין הזה, בין אם ע"י נביאים, בין אם ע"י חכמים.)

אתה מתייחס רק לחצי מהתמונה שאני מתייחס אליה. אני מתייחס לתורת ישראל, אתה מתייחס לתורה שבכתב. ממילא מסתבר שיהיו לנו פרשנויות שונות.

בכל מקרה-ע"פ תורת ישראל מותר להציע להם שלום.

(לפחות ע"פ מה שאני מכיר בו כתורת ישראל.)

ואל תבוז לתורה שבעל פה. (לומר שחז"ל זייפו דברים כי לא מצא חן בעיניהם, זה חילול הקודש.)

אני שואלת מתוך התעניינות לא מתוך התגרות או משהו..

ונגיד..

במציאות של היום אתה באמת באמת מאמין

שהערבים ירצו איתנו שלום?

אני מסתמכת על הסכמי אוסלו

למשל,

שלאחר ההסכם התחילו להתפוצץ המוני מחבלים

כי נתנו להם יד חופשית

ואני מסתמכת על זה שגירשו אותנו מגוש קטיף

כי רצו שהפיגועים והרקטות יפסיקו

אבל זה לא קרה..

כאילו אתה מאמין באמת שהערבים ירצו הסכם שלום

ובאמת יווצר פה אחד כזה?

כלומר ערבים ויהודים יוכלו לגור בשלום יחד?

זה די עלוב להמשיך לחיות בגישה של "ככה או ככה נמשיך למות פה והסכסוך לא יסתיים"

אבל מנסים...

באמת מעניין אותי.

כאילו זה קצת מצחיק אפילו

שאתה אשכרה מאמין בזה..

כאילו אתה בא בגישה הוותרנית,

קחו הכל- ותהרגו אותי בחזרה?

זה לא קצת מוזר?

הרי זה מה שקרה בכל ההסטוריה של הסכמי השלום!!

נתנו ונתנו ונתנו

אבל את הבנות שלנו המשיכו לאנוס

ואת הילדים שלנו המשיכו לרצוח

אז.. זה לא מסתדר לי החשיבה שלך.

אני באמת מנסה.

לא אמרתי לתת הכל, אם הייתי תומך בזה - היה פתרון.

אבל זה לא יפתור את הבעיה, כי זה יצור לצד היהודי בעיה...

על אף הפסימיות שלי לגבי הסכם שלום עתידי, הטענה שלך על הסכמי שלום היא לא חזקה במיוחד.

הסכמי השלום שלנו עם ערבים (ירדן ומצרים) תפסו.

לא היה הסכם שלום עם הפלסטינים בו באמת יישמו את פתרון שתי מדינות (שאני לא אומר שהוא באמת פתרון טוב) לכן את לא יכולה באמת לשלול אותו על סמך העבר.

למשל ההתנתקות - תכנית מטומטמת. נסיגה חד צדדית מעזה, כאילו ילד קטן תכנן אותה.

שוב, את כנראה לא מבינה אותי - אני טוען שאין פתרון אמיתי לסכסוך, לא שאם נוותר על שטחים יהיה פתרון.

משום שהסכסוך הוא לא באמת על אדמה...

ירדן ומצרים?

ולכן חיילים עולים על מטענים?

כאילו גבול יש, זה נכון- צודק

אבל גם חיילים מתים יש.

ועם ירדן- כל עוד אנחנו נותנים להם מים

יהיה סוגשל הסכם

כי לפי מיטב ידיעתי יש גבעה

של 7 בנות שיצאו לטיול

לאחר הסכם השלום וחייל ירדני ירה בהן..

אז תסביר לי?

כאילו..

תמיד הערבים רוצחים אותנו לא משנה איזה הסכם שלום נעשה

ירדן ומצרים - שנים של שקט בגבול הדרומי ובגבול הארוך ביותר שלנו.

הצלחה מדהימה שלנו ושלהם.

מדובר בשותפות מרשימה (חקלאים ירדנים פה, חקלאים ישראלים שם, צינורות וכו')

מקרים בודדים לא מעידים על המצב הרגיל.

העיקר הוא שהמדינות עצמן מתעקשות לשמור על השלום, מצרים עושה הכל כדי לשמור על הגבול (פוגעת בסחר בנשים, איברים, סמים, נשק וכו', בטרור) כנ"ל ירדן.

אם יש פיגועים בודדים, הם יכולים להיות קשים וכואבים, אבל נסבלים.

הרגנו שופט, הם סערו, ואז מה? עבר.

העניין עם הפלסטינים הוא הרבה יותר מורכב ומסובך, מאשר עם מצרים וירדן.

לכן לא ניתן לומר שאי אפשר לעשות שלום עם ערבים וכו', אלא שיש כאן סכסוך עם עם מסוים, שאני לא רואה שיש לו פתרון.

זה בנוי על אינטרסים בלבד.

מה שאומר שברגע שהאינטרסים לא יהיו

תהיה מלחמה.

ושלום זה עניין אידאולוגי שלא קשור

לאינטרסים אלא כדי להשיג..

שלום.

וזה. אין עם ערבים.

ולא יהיה.

של אינטרסים. אע"פ שהשלום האידאולוגי, הוא רצוי יותר, יציב יותר, והוא דרך טובה שצריך להדרש אליה כשמחפשים שלום, ולא לדלג על האפשרות הזו.

אין אהבה בין מדינות, אלא אינטרסים

אני לא מבין, לא הבהרתי שאני לא חושב שהשלום יחזיק?

אמרתי כמה פעמים שאני לא מאמין שיש פעם נהיה ידידים של הערבים.

אז יש עם ערבים, לדוגמא - מצרים וירדן.

שלום טכני, יש.

אומנם יש תמיד קריאות מצד אזרחים רבים להפר את הסכמי השלום,וכן אמירות עויינות לחלוטין מצד השלטון של שתי המדינות.

אך מבחינה פרקטית הן כבר מפחדות,ישראל כבר לעילא ולעילא מהרמה הצבאית שלהם,ויכולה לרסק מדינות אלו,וזאת לעומת מלחמת גרילה עם ארגוני הטרור בהם כל העולם מזדעק ומאשים את ישראל בפשעי חמאס,כאן מדובר במדינות מאורגנות שיותר קשה להאשים מבחינה מעשית את התקיפות כנגדם (למרות שראינו דברים מעולם,ובכל זאת זה שונה לפחות לכאורה)

וזאת בניגוד לישראל,שלא מפנה אמירות עויינות כלפיהן כמובן.

אני מניח שגם מלחמות כמו מלחמת ששת הימים בה הם רוסקו בצורה ניסית לכל בר דעת,וכן מלחמת יום כיפור שלמרות שיתרון ההפתעה היה בידיהם בצורה בולטת וחד צדדית,ישראל ניצחה בכל זאת ,וניצחה בניצחון מוחץ (בניגוד לגדודי הערבים והמוסלמים ברחבי העולם שמתמשים בשנת מלחמת יום הכיפורים  ברחבי הרשת כסיסמא לנצחון שלהם וכאיום על מה יעשה לישראל להבא,שכל זה בגדר טיפשות מגוחכת ואף בגדר צחוק גרידא מאחר והם נמחצו לא פחות במלחמה זו) הם כבר חומה התרעתית עבור ישראל.

אני לא מוצא כיצד ניתן להשעין את היתרונות הצבאיים הללו על דפלומטיה ושלום כאשר מבחינה מילולית הם עושים הרבה מעבר למקובל בין מדינות ותוקפים את ישראל בצורה בוטה

וההוכחות שהבאת אינן סותרות את זה, מכיון שמעולם עוד לא הצענו לערבים שלום אמיתי.

שלום אמיתי הוא כזה שבו אתה מציע לשני אידאולוגיה של עבודת א-להים אחת, באופן כזה שממילא אתם תהיו חברים, אפילו בלי הסכם, וההסכם הוא רק כדי להברר את זה בפועל ולחתום על זה קבע.

כל עוד לא הצעת אידאולוגיה ברורה שמראה לאויב שלך מה באמת אתה רוצה לעולם, אין לו סיבה להסכים למה שאתה רוצה, ולכל אומה ואומה יש שר משלה, יש אידאה ועולם רוחני, ויש לו תפקיד, ומלחמות וכאב לא יעצרו אותו. כדי לעצור אותו אתה צריך להראות לו את א-להיו, מלך מלכי המלכים, רק אם סרב גם לזה, מכיר את ריבונו ומורד בו, אז אפשר לדבר על מלחמת חרמה.

(את המילה אידאולוגיה את יכולה להחליף ב"תורתם המעשית ומשנתם הרוחנית" אם היא מסובכת לך.)

יש לך פיתרון מעשי לאיך לשבת עם ערבי

עם סכין נוטף דם ביד וללמד אותו נורמלי תורה?

ומבחינה מעשית:

א'-ערבים לא מסתובבים ברחוב עם סכינים נוטפות דם. ודו"ק.

ב'-כדי שתוכל ללמד מישהו משהו אתה צריך קודם להבין את זה בעצמך מספיק טוב.

ג'-כדי שיהיה לך סיכוי סביר לשכנע מישהו, וכ"ש ציבור גדול, במשהו אתה צריך להאמין בזה ולחיות את זה מאד.

ערבים דוקרים עם מברגים בנאדם!

לא משנה במה, הסכין הי העניין מטאפורי יותר.

אנחנו מבינים מספיק טוב מה צריך להיות פה

ומקיימים מצוות

ולחיות את זה זה לא מספיק!

גם בפולין יהודים חיו את התורה מאוד

ישיבות שהיו היו מהגדולות בעולם

ובכ"ז הם נרצחו.

אז מה?

יש הרבה מאוד ערבים שאתה יכול לדבר איתם סתם ככה, ומתוך כל אלו שתנסה לדבר איתם, יתכן שכמה ינסו לנצל את זה כדי לתקוף, אבל הם מיעוט. (מיעוט גם ביחס לדברים האלו, כי מי שבא לדבר, לפחות בהזדמנות זו בד"כ לא ירצה לתקוף, וגם אפשר להתחיל הדברות מהמתונים או מהמאופקים יותר).

אנחנו לא מבינים מספיק טוב מה צריך להיות פה וגם לא חיים את זה מספיק. אם לאחינו אנחנו בקושי מצליחים להסביר משהו, אם התורה לא זורמת בעורקינו ומניעה אותנו לבנות בית מקדש, אם המפלגות שלנו לא הולכות כולן יחד בשם ה', אם אנחנו לא מנסים את כל כוחנו להקים מלכות קודש לה' (מה שלא ניסו בפולין), אז למה שהערבים ירצו ללכת איתנו בשם ה' ולהקים מלכות קודש לה'?

איני מאשים איש. אבל לא מאשים גם את הערבים.

תמשיך לחיות בבועה שלך קוף יקר

זה בכלל לא שייך

יש לו חשיבה מעניינת, ואני רוצה לשמוע אותה.

וכולם חיים בבועה, גם אתה

ובכלל לא ענית לי להודעה על התנ"ך וזה

וגם על זה שיניב יהודי ועל התורה

זה עושה רושם שאין לך מה לענות לי

לערבים יש רק שלום אחד-כולנו בים..

לא צריך להיות יותר מדי קיצוניים לשום כיוון

אני לא חושבת שצריך להרוג את כל הערבים אבל בהחלט צריך להעיף אותם לאיזה חור שלא יסתובבו בינינו ויעשו ככל העולה על רוחם!

וחוץ מזה שאני לא צריכה לחכות שיהרגו אותי ואז להתעורר לעשות משהו לערבים כי אז הבן אדם כבר יכול להיות מת!

להם פחות תקומה בעזרת ה'...

את צודקת לא צריך להרוג את כל הערבים.. אבל במצב

היום אין אפשרות להרוג רק את הערבים שרוצים לפגוע בנו..

אז צריך להרוג אותם גם אם זה יבוא על חשבון ערבי שלא יפגע בנו..

אין לנו ברירה אחרת!!!

ברור שאם ערבי יבוא אלייך אם סכין צריך להרוג אותו ולא לחכות שיפגע בך..

משנה תורה לרמב"ם הלכות עבודה זרה פרק י' הלכה ו': "אסור לנו להניח גוי עובד עבודה זרה בינינו; אפילו יושב ישיבת עראי, או עובר ממקום למקום לסחורה, לא יעבור בארצנו, עד שיקבל עליו שבע מצוות שנצטוו בני נוח--שנאמר "לא יישבו בארצך" (שמות כג,לג), אפילו לפי שעה.  ואם קיבל עליו שבע מצוות, הרי זה גר תושב.  ואין מקבלין גר תושב, אלא בזמן שהיובל נוהג; אבל שלא בזמן היובל, אין מקבלין אלא גר צדק בלבד."

משנה תורה לרמב"ם הלכות מלכים ומלחמות פרק ט' הלכה יד: "וכיצד הן מצווין על הדינים:  חייבין להושיב דיינין ושופטים בכל פלך ופלך לדון בשש מצוות אלו, ולהזהיר את העם; ובן נוח שעבר על אחת משבע מצוות אלו, ייהרג בסיף.

כיצד:  אחד העובד עבודה זרה, או שבירך את השם, או ששפך דם, או שבעל אחת משש עריות שלהם, או שגזל אפילו פחות משווה פרוטה, או שאכל כל שהוא מאבר מן החי או בשר מן החי, או שראה אחד שעבר על אחת מאלו ולא דנו והרגו--הרי זה ייהרג בסיף.

ומפני זה נתחייבו כל בעלי שכם הריגה--שהרי שכם גזל, והם ראו, וידעו, ולא דנוהו.  ובן נוח נהרג בעד אחד, ובדיין אחד, בלא התראה, ועל פי קרובים; אבל לא בעדות אישה, ולא תדון אישה להם."

אם המדינה שלנו הייתה לפי ההלכה הכל היה יותר טוב...

"ראיתי בוגדים ואתקוטטה ומדבריך פחד לבי"

"ואדברה בעדותיך נגד מלכים ולא אבוש".

(תהלים)

אי אפשר להביא מקור רק מהתנ"ך.

היום אנשים משתמשים ברבנים כדי להחליט מה הם עושים.

וזה נכון!

כי אם כל אחד מאיתנו יהפוך לפוסק הלכה של עצמו

יווצרו המון המון תורות.

ותורה צריכה להיות רק אחת, ואני מניחה שאתה מסכים איתי בנוגע לזה.

לא סתם חכמים קבעו סנהדרין

ולא סתם חכמים אמרו בפרקי אבות עשה לך רב,

נכון?

הרמב"ם גם מסכים עם זה,

הוא גם רב פוסק- נכון?

ולפיו אתה הולך... לפי מה שהבנתי

(תתעלם מזה שהרבנים היום הם לא סנהדרין, כן?

אבל יש להם מעלה של פוסקי הלכה, 

ולכן מקור מהתנ"ך בלבד לא מספיק.

יש גם תורה שבע"פ, יש גם רבנים..)

אבל הם ייפגעו בעוון הסתה למרד.

("בימים ההם אין מלך בישראל איש הישר בעיניו יעשה". שופטים.)

אין מה לעשות, הישר הכי ישר שיש הוא ספר הזכרונות של עם ישראל.

שוב, אני התנגדתי במה שהבאת-

שהבאת מקור מהתנ"ך- בלבד.

התנ"ך וספר התורה לא יהיה שלם

בלי תורה שבעל פה.

אין בעיה עם מקורות מהתנ"ך.

אבל להביא את זה לאדם ששואל זה לא רלוונטי

כי 

הוא לא יכול לסתור את הטענה שלך, זה כתוב בתנ"ך

מצד שני, אין לזה הסמכה מרבנים כיום!

זה מה שאני מנסה לומר, שאם אתה רוצה להתווכח

נורמלי והכל ולהביא מקורות

צריך להביא מקורות מרבנים, ולא מהתנ"ך.

אוף, הבנת?

כי הוא חשב......(עזבו שאין סיכוי שהוא יחשוב......)

תאקדח ותימצאי חלון שפונה אליו נירא לך שהוא יחכה בשבילך??????

אם יש לך אקדח תורידי אותו ברחוב!!!!!!

סימן שהוא עובר על אחת מ7 מצוות בני נוח וככה הוא התיר את דמו.

לא קשה

"וגר לא תונה ולא תלחצנו כי גרים הייתם בארץ מצרים"

"כאזרח מכם יהיה לכם הגר איתכם ואהבת לו כמוך כי גרים הייתם בארץ מצרים אני ה' אלהיכם"

כל העניין של היחס ההוגן לגר (ב36 מקומות) נעלם קצת, לא?

לא אמרתי שבעניין "וקשרת לאות על ידיך" ו"והיו לטטפת בין עיניך"  אני מסכים עם חז"ל.

אבל זה כבר נושא אחר.

זה קשור לדיון על פרשנות, אבל לא התכוונתי לדון על זה, אלא על עניין הגר... כמה קל להתעלם מהתורה עצמה, שהיא ברובה חוקים מוסריים ביותר, כמו הדוגמאות שהבאתי בנוגע לגר

אתה מתעלם שהשאיפה הלאומית של רבים מהם מיוצגת ע"י ארגון טרור שנקרא בשם חמאס.

חמאס כד"א הינו ארגון הטרור השני העשיר ביותר בעולם.ועקף כבר בכמה סיבובים את "אלקעידא"

אני לא מבין מהיכן ההפנמה המוזרה הזו שאילו הם לא היו תומכים בפגועי טרור וברצון לעקור אותנו מארצנו,היה בכל זאת מצב בו למישהו יש מחשבות פסולות או שלילית לגביהם במובנים כאלה.

אני חושב שאתה מסרב להכיר בכך שהרוח העויינת והמגננה הזו נובעות מהבחירה והמעשים שלהם,ולא בהיותם מיעוט או כל סיבה אחרת,להגיד כך זו הפיכת המציאות להרבה יותר פשוטה עבור תנועת השמאל הקיצונית לדוגמא,אבל זה שקר

ב.היחוס של התורה שבעל פה לפרשנות היא שגיאה אינפורמטיבית,תורה שבעל פה כשמה כן היא עברה בעל פה ממעמד נתינת התורה,ולא בגדר של פרשנות חיצונית

דבר שני כתוב בתורה "שופך דם האדם באדם דמו ישפך."

דבר שלישי אתה מין אז אסור להתייחס אליך. זה רק בשביל שאחרים יראו וידעו 

שווה ערך למין ואפיקורס.

(רמב"ם ממרים פרק ג-

א. מי שאינו מאמין בתורה שבעל פה, אינו זקן ממרא האמור בתורה, אלא הרי הוא בכלל המינים, ומיתתו ביד כל אדם.  
ב. מאחר שנתפרסם שהוא כופר בתורה שבעל פה--מורידין ולא מעלין, כשאר המינים והאפיקורוסין והאומרין אין תורה מן השמיים והמוסרים והמשומדים:  כל אלו אינן בכלל ישראל, ואינן צריכין לא עדים ולא התראה ולא דיינין; אלא כל ההורג אחד מהן, עשה מצוה גדולה והסיר מכשול.

ג. במה דברים אמורים, באיש שכפר בתורה שבעל פה ממחשבתו, ובדברים שנראו לו, והלך אחר דעתו הקלה, ואחר שרירות ליבו, וכפר בתורה שבעל פה תחילה; וכן כל הטועים אחריו.)

אני מעריך מאוד את חז"ל ופרשנים נוספים, יש לי הערצה לא ברורה לרמב"ם וכו'

אבל אני לא חייב להסכים עם כל פוסק הלכה או מה שלא תרצו, כמו שיש אין ספור רבנים שהם רבנים לכל דבר, שרבים כאן יחלקו עליהם.

דיברתי על עניין הגוי מבחינת התורה נטו, והבאתי ביסוס.

רוצים לענות לזה? אחלה.

לא רוצים? תפתחו דיון על עניין הפרשנות.

Let's move on

היחס לחז"ל כפרשנות חיצונית היא שגיאה אינפורמטיבית גרידא

לא ידעתי שיש קראים בפורום.. יהודי שלא מאמין בתורה שבעל פה נקרא קראי, הוא לוקח את התורה שבכתב ומפרש אותה לפי הבנתו. הם לא שומרים בשר וחלב (כי לא כתוב בתורה שאסור לאכול יחד), הם לא שומרים טהרת המשפחה כראוי, הם לא מדליקים אש בשבת (אך זה האיסור היחיד בשבת)..מסתמא הם מניחים תפילין בין העיניים באזור הגבות..

אין לנו חיים יהודיים בלי התורה שבעל פה, מי שלא מקבל את דברי חז"ל מנותק מכל עבודת ה' ונחשב ככופר בתורה, שהרי התורה בעצמה כותבת בחומש דברים :" ועשית ככל אשר יורוך.." וכו "לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל".

שנזכה לעבוד את ה' באמת..

אמרתי שיש לי בעיה עם עניין הגר והתפילין (לא אמרתי לא להניח כך, אלא אמרתי שאני לא בהכרח מסכים עם זה)

מכאן אני מהיהדות הקראית?

גם איתם אני ממש לא מסכים, למשל בשר וחלב, או "עין תחת עין" שזה לגמרי מצחיק אותי.

קיצר משני משפטים אל תסיקו מסקנות, אתם לא ממש טובים בזה.

לא התיימרתי להיות אדם דתי כמוכם. או קראי. שחררו

אין שום סיבה שלא נגדיר אותך כיהודי קראי\מין\אפיקורס- כופר בתורה שבעל פה.

אבל אציין בכל זאת, שאני לא מזלזל באף פוסק

גם לא זילזלתי (באחת ההודעות אפילו אמרתי כמה אני מעריך את הפוסקים השונים)

לעומת משתמשים רבים כאן, שמחליטים שרבנים מסוימים הם לא רבנים ומתעקשים להסיר את תואר ה"רב" או לזלזל בפוסקים מסוימים.

אם נדבר על הרב דוד פורמן אני לא חושב שהוא יזכה כאן לשלל מחמאות נכון?

על אף הסלידה שלי מהיהדות הרפורמית, לא זילזלתי בו. כשדיברו כאן עליו בעבר, זילזלו.

אני חולק על רבנים רפורמים, כמו שרבים כאן גם, אני לא חושב שמישהו כאן יצא נגד זה.

וד"ל.

קודם צריך לדעת מה זה חכמים ומה מעלתם.

אחר כך --- להרהיב עוז לומר שאנחנו "לא מסכימים עם הפרשנות שלהם"...

יומרני מאוד מאוד.
ולא  מצטלצל טוב.

העת שאנו נמצאים בה,ישנן הגדרות הלכתיות המתייחסות למציאות שבה אנו חיים כמו תינוק שנשבה וכו' שלא היו בתקופתו של הרמב"ם ,ומן הסתם זו סוגיה שלמה

ואגב,אני לא בטוח שמתיתו ביד כל אדם הכוונה למעשה שאדם יכול לעשות בעצמו על סמך דעתו,שהרי גם דבר שמחייב מיתה צריך התראה ועדים,למרות שמדובר במציאות שונה יש צורך בהתייחסות הלכתית סמכותית שיכולה לבאר את הדברים..

למרות שנכתבו על ידי resiste דברים השגויים מבחינה עובדתית,ואני לא מסכים עם צורת ההתנהלות שלו בפורום של נוער ,צריך לשים לב שהמציאות מורכבת יותר,ואין מציאות בה הדברים הללו נאמרו על חילונים כיום,ואף אחד אינו פוסק כך..

מעשית ורעיונית,אף אחד לא פוסק כך,וזה אומר דרשני.ולא ברור לפי מה אתה קובע מי כן ומי לא תינוק שנשבה.

מבחינת הדברים שכתב הרמב"ם אתה צריך לברר את הדברים שלך,הרי אפילו מבחינה מעשית זה לא ישים ככל הנראה,כל אדם שיהיה לו סכסוך עם אדם אחר יטען שהוא מין ויהרגו,ואין ספק שיש צורך לבאר את הדברים ואת גבולם.

אני לא יודע מה ציונים כמוכם חושבים שהיא,אם תרצה תכתוב במפורש,גם להכליל קבוצה עלומה של אנשים תחת תג אחד זה דבר הרחוק מן המציאות

אלו דברים שצריכים בירור ונדמה לי שיש עוד סוגיות בנוסף לזה.אני לא מוסיף כי אני לא רוצה להגיד דברים לא מדוייקים ומשום שזה לא מתאים לעשות בירור כזה בפורום.

אבל מימלא אתה לא יכול לקבוע את הדברים בצורה נחרצת כמו שנעשתה,ואני חושב שיש בזה חוסר אחריות מדובר בסוגיות עדינות שצריכות התייחסות הלכתית פסיקתית בנוגע לעת שאנו נמצאים בה,ואתה לא מתייחס למורכבות הזו בעדינות הנדרשת.

מעשית אף אחד לא פוסק כך,אף אחד לא מעורר לזה,ומאידך מנסים לקרב יהודים.לכן אני לא מבין אך אתה לא עושה דרשני,ולמה דווקא אתה מרגיש צורך להכנס לסוגיות כאלה ורואה בהם מתאימות לעת הזו במלוא מובן המילה כשתלמידי חכמים לא

גם דברי הרמב"ם צריכים הבנה מעצם כך שאם הדבר נעשה ע"י כל אדם וללא סייג זה כביכול ניתן לניצול מסוכן,או פרשנות אישית מידי ולכן צריכים ביאור למה כוונת הרמב"ם.

יש מישהו שחולק עליו?

אשמח שתבאי מקורות.

לא דנים בזה כי באמת זה לא העניין.

אני גם לא "מעורר לדון בזה".

אך כשבא לפה כופר בתורה מין או אפיקורס חשוב שאנשים ידעו את זה.ואת היחס התורה לזה.

הכפירה באלוהים זה הדבר הכי נורא.יותר מרצח או מאונס.

אם הייתי בא לסתם אדם הייתי מנסה לקרב אותו.פה יש הרבה ילדים שמסתובבים ועלולים להיות משפועים מהחייב מיתה הזה.

אה לא, סנהדרין חובלנית הוציאה כמה? אחד בשבע שנים או שבעים שנה?

והיה עניין של אזהרה, עדות. זה לא חשוב לך אה?

אתה מתכנן גם לפרוס את משנתך בעניין מקללי הורים, מקללי ה', משכב זכר, מחללי שבת, בנים סוררים, נשים נשואות שבוגדות + הגברים איתן.... ועוד ועוד...?

כי יש לי הרגשה שתשאר כאן לבד, הרי אתה צדיק גדול. אתה יודע מה ה' רוצה.

אגב, אלוהים מטפל באדם שמזיד לדבר בשם ה' את מה שהוא לא ציוה לדבר... "ומת הביא ההוא"

וזה אלוהים בכבודו ובעצמו עושה, לא חס וחלילה האדם. אנשים לוקחים את הכוח לידיים שלהם, אבל אלוהים הוא זה שמעניש. אל הצדק והמשפט. ולמיטב הבקיאות שלי בתורה, המשפט הוא בין הדברים החשובים ביותר שה' מעביר לאדם, הצדיק מוגדר לא פעם קודם כל כעושה צדק ומשפט.

אולי תמנע מקביעות שונות כגון: "הכפירה באלוהים זה הדבר הכי נורא.יותר מרצח או מאונס." "מיתתו ביד כל אדם בא לחדש בדיוק שלא צריך עדים והתראה"

אלוהים לא שלח אותך, והוא שולח למות אנשים שעושים דברים כאלה (לפי ספר דברים לפחות)

אני יודע שזה פרט שולי, אבל אני לא כופר באלוהים. אני בטוח שהוא קיים (אכן, דברים משתנים) ולא ממש יודע מה הוא חושב עלי, אני לא מתיימר לדבר בשמו. בניגוד לאנשים אחרים.

אם אחד מבתי הדין היו הורגים זה היה אכזרי.

אלא הדברים עצמם צריכים ביאור.

אני מסכים שזה לא הוגן מבחינתו שהוא מגיב בפורום של נוער כאשר הגיל שלו מעל הממוצע כאן בצורה די משמעותית וכבר ניסיתי לומר לו ולאנשים כאן בעבר.

אבל אני לא יודע אם יועיל להכנס לדיון המורכב הזה מאשר להגיב ולסתור את דבריו ואת החוסר הוגנות שבתגובתיו כאן  (ואם תשים לב resiste לא דיברנו על אמירה של להרוג את כל הערבים,אלא התנגדות לייחס הקיצוני בדבר כך שזו כביכול חברה נורמטיבית שבה טרוריסטים והתומכים בטרור הם מיעוט,דבר שלצערנו חווים על בשרנו שהוא בגדר שקר גס).

resiste באמת לא נח לי לדבר עליך בהודעה הזו בגוף שלישי,ומלבד העובדה שאין אפשרות טכנית אחרת להתייחס לסוגיה הזו שכוללת אותך מבחינה מעשית אני חושב שאתה עושה דבר לא הוגן באופן שחוזר וכדאי שתשקול את התמונה הזו בה אתה מגיב בפורום פנימי של נוער שהגיל הממוצע בו הוא בין 14-16 .תתייחס לזה כמו המרחב שלהם

ואם יש לך שאלות אני האחרון שיגיד לך שלא לשאול אותם,אדרבא אלא כדאי למצוא במה אחרת,כמו במדורי שאל את הרב,בצורה מכובדת ובאופן המחפש תשובה

אני מקווה שאתה מבין את הקושי שבדבר הזה,אשמח לשמוע אם יש לך משהו לומר באישי

הבעייה שאין לנו שלטון יהודי.

מה לעשות נעבך.אנחנו בגלות.

גם לא הקרבנו הבוקר את קרבן התמיד.

זה לא מבטל את המצוות.

הגלות גרמה לנו לשכוח מה זה חיי תורה במובן האמיתי.מה זה קשר לאלוהים.

לא פלא הרי כל כך הרבה מהצוות אין לנו אפשרות לקיים.

(אפילו שמיטה זה רק מדרבנן בימינו...)

הערבים עומדים בחצי מהם!!!!

די לסילוף התורה!!!

אם אני עוברת ברחוב ורואה ערבי עם גרזנים, למרות שהוא פועל ביניין וזה מפחיד אותי, מה אני אמורה לעשות?

למרות שמה לעשות, זאת העבודה שלו והוא צריך להשתמש בדברים הללו...

ובתקופה זאת ועוד בירושלים, זה ממש ממש מלחיץ לראות ערבים ככה.

(וגם אין עליהם אבטחה אז בכלל זה חפחיד...)

מותר לי להתלונן לעירייה שזה מפחיד אותי?

המשטרה לא תועיל

אין לי מושג אם הוא מסוכן או לא כי אני לא רואה אותו...

ועוד משהו...:

ביישוב שאני גרה יש פועלי ביניין ערבים. אומנם הם עובדים עם שמירה צמודה וזה, אבל במ'קרה שהם חוטפים את הג'ננה הלך עליך.

ותכל'ס, לכו תדעו אם מתישהו יעצבנו אותו והוא יחטוף את הג'ננה שלו...

כשאני עוברת ביישוב שלי ואני רואה ערבי- אני מלכסנת עיניים במבט מזלזל כזה...

חברות שלי אומרות לי שזה לא טוב לעשות את זה כי יכול להיות שאותו ערבי יתעצבן...

אז אני פונה אליכם בשאלה- מה כן מותר לי לעשות שיוריד לערבים את הרמה בלי לפגוע ב"כבודם"? (חוץ מ-ללכת עם אף למעלה וכ'ו... כי אומרים שגם זה מעצבן ופוגע בערבים ה"מסכנים" שלנו... עאלק)

לפעמים בא לי להצית את האוטובוס שהם מגיעים איתו ליישוב שלנו בכל בוקר, רק הבעיה שהמדינה תהרוג אותי...

אל תעשי דברים שיכולים לגרום להם להתעצבן או להפנות את תשומת הלב אליך

כאן זה לא ארץ נכר!!

תסתובבכי עם גז בכיס ותסתכלי עליהם איך שבא לך, 

אם ערבי ירצה לקבל ג'ננה שיקבל, ושזה יעלה לו בפינוי לבית חולים כשהוא סובל מהשפעת גז פלפל.

אין עניין למשוך התייחסות עויינות יותר ממה שיש,גז פלפל הוא אמצעי שיכול להציל אבל לא תמידאדם אחר יכול להפתיע מאחור ועוד כל מיני סיטואציות,לכן חשוב לא להביא על עצמך סכנה

הרב כהנא אמר שערבים אין מקומם בארץ ישראל.

(כל שטות אחרת שתשים בפה של הרב כהנא זו בפירוש לא דעתו)

לערבים יש כל כך הרבה מדינות מסביבינו ככה שאין להם צורך במדינה העלובה שלנו. ולגבי מה שאמרו על הרצח-רצח זה דבר נוראי שאין לנו אפשרות לדעת מה ההשלכות שלו. ברור שאנחנו לא נלך בדרך של הנצים ונרצח ערבי רק בגלל שהוא כזה. 

בבית כשהוא רוצה רק להרוס אותו!!!!

אבל שתדעי- שאין לך שום זכות להרוג אף אחד. וזה שמישהו נראה לך מפחיד זה ממש לא סיבה להרוג אותו.

אבל זה כן סיבה להיזהר

לכל האנשים שאומרים שאסור לפגוע או לראות בנבלות האלה ימ"ש שיקראו את מה שאני יכתוב להלן, ואז יאמנרו את חוות דעתם:

מלחמה, שש בבוקר במוצב אחד בצפון. ערבים דורכים נשק לכיוון המוצב. חייל מתקשר למפקד שלו לשאול אם מותר לו לירות על הערבים שרוצי ליירות עליהם, העמפקד מעביר את השאלה למ"כ, המ"כ מעביר למ"פ, המ"פ למ"מ,המ"מ לרמטכ"ל, הרמטכ"ל, לשר הביטחון, שר הביטחון לר"המ, ר"המ לנשיא, הנשיא חוזר לראש הממשלה שמחכה לו בטלפון שיש לחייל אישור ליראות, ר"המ חוזר לשר הביטחון בתשובה, שר הביטחון חוזר לרמטכ"ל הרמטכ"ל חוזר למ"מ, המ"מ ל... וכ'ו... עד שהמפקד חוזר לחייל שחיכה לו על הקו ושומע צרחות ברקע.

הוא קורא בשמו של החייל כמה פעמים ולא מבין למה אין קול ואין עונה.

עד שבסוף הוא מבין שאותו חייל מת. ולמה? רק כי הוא היה צריך  לקבל את התשובה מהנשיא שהוא יכול לירות על ערבים שמאיימים על חייו.

ומכאן כל אחד יסיק את מסכנותיו.

תקשיבו לסיפור שלי (צ) :

פעם היה איש אחד שראה מישהו שנראה ערבי שהולך לעשות פיגוע אז הוא החליט לקום ולהרוג אותו.

בסוף הסתבר שזה בכלל לא היה ערבי אלא הוא היה סתם בנאדם.

ומכאן כל אחד יסיק את מסקנותיו.

אין קשר בין הסיפור שאמרת לדיון העקרוני כמו שאין קשר בין הסיפור שסיפרתי לדיון.

אוף. הבטחתי בלנ"ד לא להכנס לדיון. בע"ה לא אוסיף

זה בעצם 50% 50%

ואם הוא היה פוגע והורג?

אז מה עדיף?

את האמת היא- קראתי את השאלה-טענה קצת מאוחר אבל אני שמעתי משהוא מעוד מעניין שקשור לחנוכה ולנושא שלך: הנושא עליו דובר היה מלחמת המכבים- למה אנו חוגגים את נס פח השמן שהיה רק בדיעבד ובהסתר ולא את נס הניצחון שהיה ענק ומשמעותי הרבה יותר? התשובה בסוף היא שאנו כן חוגגים את נס הניצחון, אך כאן ההבדל בין אומות העולם אלינו- יהודים לא נלחמים ע"י החרב, רובה, או גירוש כל הערבים מהארץ- זאת לא דרכינו. לפעמים אנחנו צריכים להגן על עצמנו עם הרובה וכו', לפעמים צריך להרחיק את הערבים מאייזורים מסוימים כדי שלא יפגעו ביהודים-בנו. אבל הדרך שלנו לנצח הוא דווקא האור- דווקא כשאנו מרימים את עצמו אחרי כל הפיגועים וכו' הנוכחות היהודית הכי זועקת דווקא באה מתוך האור שבנו- מתוך הנתינה. כשערבים באים ומנסים לעשות פיגועים- ואנו משיבים נגדם ואומרים: אתם לא תדכאו אותנו! אתם תתקפו את בתי הכנסיות שלנו- ואנו נתגבר את הנוכחות שלנו שם, נתפלל יותר וכו'. זאת התשובה שלו לערבים. "הבא להורגך השקם להורגו" נכון- אבל לא בצורת תקיפה, בצורה של הגנה.

להרוג את כל הערבים- בואו נהיה מציאותיים- לא יקרה.  לא תוכלו להכחיד אוכלוסיה שלימה. מבחינה מעשית זה לא בא בחשבון. 

אבל בקטע של להגן על עצמנו- מאה אחוז. למה יש בכל פינה מג"בניקים? שומרים? משטרות? למה כשהמג"בניק יירה במחבל בפיגוע השני לייד פסי הרכבת- הוא בכלל לא נידון- להפך- אמרו שהוא עשה את הדבר הנכון, וכל אחד שמסכן את חיי האזרחים- זה מה שמגיע לו. כי מגיע לנו להגן על עצמנו, בכל דרך ובכל צורה. נכנסנו לעזה- כי מגיע לתושבי הדרום (וכל הארץ) לשבת בשקט ובביטחון. צה"ל הרס בתים, מנהרות, חצרות, שכונות- כי מגיע לנו להגן על עצמנו. אבל צריך להבדיל בין הגנה- ללחימה. להרוג ערבי שלא עשה לי כלום - ליירות במישהו חשוד בלי לחשוב על זה פעמיים. זה אפילו לא נשמע הגיוני..... מה נראה לך?

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...