הוא בן 5 והוא לא יודע עדיין לנגב לעצמו ובכלל יש בעיות הגיינה קשות. פעם שעברה הייתי צריכה לשפוך חצי בקבוק אקונומיקה על השירותים, אבל עדיין נשאר בילד ריח וממש סבלתי מזה.

אוף זה נשמע שאני אישה ממש מגעילה, אבל ממש אין לי כוח לזה!!

ויש לי בבית עוד שני תינוקות משלי....

גם לי היו מקרים כאלה

את רוצה איכשהו להבהיר לה שאת לא רוצה לשמור אף פעם או

שזה באמת רק לפעם הזאת?

אם את רוצה שהיא תבין את זה לתמיד אז תגידי משהו כללי ולא

"לא מרגישה טוב"

ואני בגלל זה משתדלת לא לבקש וכשאני כן מבקשת אני מבקשת שיגידו באמת 

בכנות אם נח או לא..

וכשמבקשים ממני ואני מוכנה בשמחה אני אומרת "בשמחה" כדי שירגישו בנח

ויבינו שזה לא כי לא נעים לי לומר לא

חשבתי שאולי תרצי שאשמור ביום שני...

אז כדי שלא "תיתקעי", חשבתי שכדאי שאומר לך כבר כעת, שאני לא יכולה ביום שני..

אם תשאל למה - תגידי, לא מסתדר..

ובכללי - תעשי שיקול בין העזרה לבין מה שאת רוצה להיות עם ילדייך, או שקשה מידי. ולפי זה תעני. כשאפשר, אז בשמחה. כשלא - לא מסתדר לי.. 

חושבני שאין ברירה, כך אנשים מתרגלים שלפעמים אפשר ולפעמים לא.

ובכלל- את אחרי לידה (גם אם עברו כמה חודשים, עדיין יש תינוק קטן בבית, ואחיו הגדולים הם קטנים גם כן).

מאוד חשוב לא להגיע למצב שאת נותנת מעבר ליכולות ולרצון שלך.

בהצלחה. 

האמת שפחדתי שיזרקו עליי עגבניות פה...

אני אעשה כמו שאמרתם לי, מקווה שיצליח.

שכחתי לציין שהיום ואתמול שמרתי עליו 'רק' שעתיים, כי הם מסיימים עכשיו את החיידר יותר מוקדם.. ורק המחשבה על יום שלם עשתה לי רע

למשל: בזמן האחרון מאוד קשה לי עם שני הקטנים, הלוואי שהייתי יכולה למצוא בחורה שתעזור לי!

עגבניות? למה?

אם כל כך קשה לך, זה בסופו של דבר יבוא על חשבון הילדים שלך.

שאת מתכננת לצאת עם הילדים שלך לאנשהו וזה קשה לך לקחת עוד ילד איתך?

שחשבת להקדיש לילדים שלך "זמן אמא" מיוחד רק להם, וכל ילד אחר, אהוב ככל שיהיה - לא יהיה שייך לדינאמיקה 

?

שזה בעצם מה שאמרת לנו 

חוצמזה - עולה פה שאת שומרת על הילד הזה כמות זמן לא מבוטלת בכלל

פה שעתיים שם שעתיים

שם יום שלם

אולי כדאי להסביר לדודה בעדינות שזה עובר את גבולות ה"טובה מידי פעם" ל"שמירה קבועה" ואת רוצה שהיא תשלם לך על זה ?

אבל אני בכלל לא רוצה לשמור על הילד הזהץ לא הוא ולא ילד אחר שהוא לא שלי. בלי קשר לכסף...

אם היא תשאל אותי, אני אגיד לה שאני מרגישה שאני צריכה להיות עם הילדים שלי.

אני מקווה שהיא תבין כי היא אחת כזאת שחושבת שאנשים נהנים לשמור לה על הילדים...

היא תבין 

אולי היא לא תבין את הכל, 

אבל היא תבין שאת רוצה להקדיש את הזמן שלך בבית עם הילדים אקסקלוסיבית לילדים שלך, לא משנה עד כמה שאר ילדי העולם הם חמודים 

וזה אחלה מסר, לא פוגע או משו.... 

אמרתי לה שממש קשה לי עם הילדים שלי, אז היא לא ביקשה.

אבל... היא ביקשה מאמא שלי ועכשיו אמא שלי איתו. והיא ממש מעוצבנת עליה, אבל לא מסוגלת להגיד "לא". ממש עצוב לי על אמא שלי...

אני פותחת השרשור לגבי הבייבי סיטר.

שאלתי אתכן מה אפשר לצפות מהבייבי סיטר.

אני חושבת שלפני שאישה בוחרת ללמוד או לעבוד, היא צריכה למצוא פתרון הולם לילדים.

לבקש טובות מקרובים ושכנים, זה בסדר מידי פעם,]

אבל באופן קבוע זה כבר ניצול.

אלייך, משיח עכשיו, של  יש אפשרות שפעם אחת תשלחי את כל ילדייך לשמירתה של דודתך?

יש אפשרות לומר לאמא שלך, בהרבה עדינות וטאקט, שהיא לא צריכה לשמור על הילד אם זה לא מתאים לה? (כאילו לעזור לה לשמור על הגבולות שלה, בלי שתגיע למצב שהיא מסכימה לעשות משהו שהיא לא באמת רוצה).

לחילופין, אם דודה שלך אומרת לך שתיעזר באמא שלך (בטח לא קרה, אבל אם יקרה פעם), אפשר לומר לה שלשמור על הילד במשך הרבה שעות זה קשה ומעייף, וראוי להיעזר בבייביסיטר בשביל זה (בלי לבקש טובות ולהכביד על בני משפחה טובי לב).

לא היה לה כל כך מה לענות לי. היא לא מסוגלת להגיד לה לא

היא פשוט לא תענה לטלפון כשהיא רואה את המס' של הדודה על הצג?!

אא"כ הן מדברות גם בלי קשר אז היא לא יודעת שהיא מתקשרת דווקא בשביל זה

או שתשלח לה סמס שהיא לא יכולה, בהודעה יותר קל לומר לא

תקראי קצת את פורום "אנשים רגישים מאוד" פה באתר, ותראי אם את רואה הקבלות לסיטואציה שלה. זה לא אומר שהיא בקטגוריה כי קטונתי מלאבחן. רק שזה שווה בדיקה.

לא בטוח שמעבר למסגרת אחרת יפתור את הבעיה.

כתבת שהיא בכיתת לקויות למידה. היא עברה אבחונים מקיפים? האם יש לכם הדרכת הורים?

לצערי אין לי המלצה ספציפית על מקום לימודים, אבל כדאי קודם לבדוק לעומק מה היא צריכה.

בהצלחה!

על ידי @מתואמת .

כתבת שהיא בדיכאון, אם כן האם פגשה פסיכיאטר? האם מטופלת על ידי פסיכולוגית ובמידת הצורך בטיפול תרופתי?

זה לפני מחשבה על מסגרת, וגם כתבת שהיא בכיתות ל''ל, האם היא באמת ל''ל או שזה היה המענה היחיד שהיה ואולי כדאי לעבור למסגרת סל אישי בקוד 57 (במידה ויש אבחון פסיכיאטרי) ולקבל מענה מותאם עבורה

בס"ד

אתם נשמעים הורים מדהימים. שה' יאיר לכם הכי בקרוב שיש!

לפעמים זה שלב כזה שהן עוברות. מתבגרות זה סופר מאתגר בעולם של היום. תלכו לפסיכיאטר, עדיף פרטי. תאבחנו (אל תמהרו עם כדורים. אפשר אולי להתחיל עם כדורים קלים כמו פריזמה, זה מה שאנחנו עושים) ותעשו הערכת מסוכנות, תשקלו אולי אפילו אשפוז במוסד מאזן (ככה אני קורא לזה למרות שהם האמיתי זה מוסד פסיכיאטרי) לתקופה קצרה אם הפסיכיאטר ימליץ על זה והכי חשוב, אל תפלו לדיעות קדומות. זה רק יכול להזיק.

ב"ה מטופלים ומלווים ע"י אנשי מקצוע טובים

ועם תרופות .

הרגשנו שהיא צריכה ביהס יותר טיפולי בשבילה

אחרי התייעצויות

אבל במחשבה שניה אנחנו עוצרים את המירוץ לחיפוש אחרי מוסד והעברת דירה בתוך כדי שנת לימודים

גם בגלל שזה כיתה ח

וזה אמצע שנה .

זה יהיה מאתגררר ובאמת כמו שכתבו פה לא בטוח שיעזור במשהו. .אנחנו בכיון של לשלם לה סייעת בכיתה הקטנה

אם לא נצליח להשיג סייעת לכיתה קטנה.

ולצערי לא הצלחנו לקבל קצבה מהביטוח לאומי

הגשנו לבד ועשינו ערעור עם עורך דין ולא זכינו.

וזה ממש מבאס כי אנחנו מוציאים עליה אלפים אלפים

אבל העיקר שכל ההשקעה תעזור לה ותצמיח אותה. מתפללים על זה מאוד במקרה שלנו.

ואגב, מכירה מתמודדים שעלו על דרך המלך והיום כל כך רגישים לאחר, שהם מטפלים או עוסקים בנתינה ברמות מדהימות ובכלל אנשים עם עוצמות.

בהצלחה לכם משפחה יקרה.

לאיזה סוג מסגרת ממליצים?

קודם כול, מחזק אתכם על כך שאתם מוכנים לעשות שינוי משמעותי בשביל הבת שלכם. ❤️ הייתי ממליץ לפנות לפסיכולוגית חינוכית או לפסיכיאטרית ילדים ונוער, ולבדוק מסגרת שמשלבת כיתה קטנה עם מענה רגשי וטיפולי לאורך היום, ולא רק התאמות לימודיות. כדאי גם לפנות לשירות הפסיכולוגי־חינוכי ולמחלקת החינוך ברשות המקומית כדי לברר אילו מסגרות מתאימות לה. אל תמהרו לעבור דירה לפני שבודקים שיש מסגרת מתאימה בפועל. מאחל לכם שתמצאו מקום שבו היא תרגיש בטוחה, מובנת ושייכת, ושתוכל להתחיל לפרוח בקצב שלה. 🙏

בית ספר לבנות עם קשיים נפשיים. מקום נדיר מהיכרות אישית עם אחת הבנות. ויש את הפנימיה בדולב . פוסט אישפוזית. מקום טוב.

הלב יוצא אליכם. ❤️ אולי כדאי לפנות לעמותות ולארגונים שמתמחים בנוער בסיכון ובבריאות הנפש, ולבקש הכוונה למסגרת חינוכית טיפולית לבנות דתיות, עם כיתה רגשית וליווי מקצועי צמוד. הייתי מתחיל גם דרך פסיכולוגית חינוכית והרשות המקומית, כדי לבדוק מסגרות מתאימות בכל הארץ. חשוב שהבת שלכם תהיה שותפה לתהליך, בלי לחץ, ושתרגיש שמחפשים מקום שבו יראו אותה ויבינו אותה — לא רק את הקשיים שלה. מאחל לכם מכל הלב שתמצאו את המקום שבו היא תוכל להרגיש בטוחה, להתחבר ולפרוח. 🙏

הפורום הזה לא פעיל

(יש נטיה ידועה בפורומים של ערוץ 7 לא להיצמד לכותרת הפורום ולא לנהל שרשורים ודיונים בנושא שלשמו נועד הפורום)

תקראי קצת פה: יש לה עולם שלם של אתגרים שהקריאה היא רק חלק ממנו.

פורום אנשים רגישים מאוד | ערוץ 7

(סיכוי טוב מאוד שגם את בקטגוריה או האבא של הילדה, זה עובר בתורשה הדבר הזה).

הוא יותר פעיל.

בהצלחה!!

אם מישהו מרגיש שהייעוץ הזה אינו מדבר גם אליו - אפשר לחפש מישהו אחר.

יתכן שאחרי ששמע בתחילה את אשתך, הבין כאילו הבעיה נמצאת רק בהרגשה שלה - ולא גם בהרגשה שלך.

כמובן, לאידך, שייעוץ טוב אינו אמור להיות זירת טענות הדדיות. זה לא לחפש "מי אשם", אלא איך בונים בטוב יותר את ההדדיות.

אז עצות של הפתעות קטנות, עזרות, התעניינות בשלום השני - הן טובות מאד. אבל זה לא מספיק, כשהן מופנות באופן בולט רק לכיוון אחד.

לגבי להקשיב מה מפריע לך, בחיים, בעבודה וכו' - זה דבר חשוב מאד. אלא שמישהו כזה, לפעמים יתמקד במה שבין בני הזוג, ופחות במה שמעבר לכך.

אני יכול לשלוח לך בפרטי, שם של מישהו (קרוב משפחה) מנוסה מאד, חביב וישר, מייעץ בהירות ובפשטות - ותוכל להתקשר אליו, להסביר מה הבעיה שמצאת בייעוץ הנוכחי - ולשאול אם יש לו רעיון...