אז דבר ראשון שלום, מה שלומך?

כולם עוברים או נמצאים בשלב זה כלשהו בחיים, יש כאלה שזה בא להם מוקדם יותר ויש כאלה שמאוחר יותר..

תידעי לך שה' יתברך אוהב אותך!! ואולי לא הכל נראה טוב, אבל הכל לטובה!! וזו לא סתם סיסמא..

אני בטוחה שאם רק תיפקחי עינים ותסתכלי מסביב תיראי עד כמה כולם אוהבים אותך (ההורים, אחים, חברות, מורות ועוד) וכולם רוצים בטובתך!!

את אלופה!! ואפאחד לא שונא אותך.. ואם את עדיין מרגישה את זה אז תגידי לעצמך: למרות שהם שונאים אותי או לא מתחברים אלי, אי יעשה כל שביכולתי כדי להתחבר אליהם ולהראות להם אהבה. תיזכרי, שכמו שאת במצב כזה כך יש עוד הרבה. כולנו צריכים בגיל כזה חום ואהבה! וכשנותנים- מקבלים בחזרה!

אני רק רוצה להזכיר שאני אינני מכירה אותך ולכן תרגישי בנוח לסנן מה שלא קשור אלייך..

אני ממליצה לך כשאת כועסת, לשמור את הכעס בפניים  אולי לספור עד 10 ולחשוב שזה הניסיון שלך  ושהקב"ה רוצה לראות איך את עומדת בכעס הזה ומצליחה להשתלט על היצר הרע..

בגיל כזה הביטחון ברצפה ולכן חשוב כל הזמן לעודד את עצמך ולהגיד לעצמי כל הזמן אני טובה! אוהבים אותי! ועוד..

אפילו מולן מראה, לפני השנה או סתם מתי שיוצא..

תנסי לדבר עם חברה, מדריכה , מורה או הורה ולהגיד את הרגשות שלך, אני בטוחה שהבטחון שלך יעלה והמחשה שכולם שונאים אותך תפחת משמעותית.

הקב"ה ברא אותך מדהימה!! הוא סומך עלייך! והוא אוהב אותך! אז אין שום סיבה שאפאחד אחר לא יאהב אותך..

בנוסף, זהו גיל שהכל מבולבל, וזהו גיל של בניית האשיות.. את צריכה לשלוט בכעס שלך, אם לא תשלטי עכשיו מאוחר יותר עם ילדים, בעל ועוד.. יהיה לך קשה הרבה יותר! אני ממש מצתערת אם זה מבולגן ברמות! ותזכרי שכולם אוהבים אותך! אפילו אני.. ובכיף את יכולה לבוא לאישי!

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....