הוא השיקול המרכזי אצלך בבחירת בת זוג..

ויכול להיות שחלקן פחות מטופחות אבל זה לא אומר שהן פחות יפות

מדובר בסדר עדיפויות שגוי שאינו מעמיד את הרמה הערכית כיסוד וראש לכל.

אני לא חושב שניסו לומר להתעלם מהרובד הזה,אלא שהוא בפרספקטיבה ליסודות אחרים,אפילו לא דיברו על המושג של "התפשרות"

מלבד היותה בת של תלמיד חכם.

אני הייתי הולך לפי סדר כרונולוגי של ההצעות.

למה האופי והתכונות של הבנות נעלמו לחלוטין בסיפור הנ"ל?

למה אין פירוט והכל תלוי ב"רקע" וב"מקור"?

אני באופן אישי לא הייתי יוצא עם שתיהן בגלל הנקודה שציינתי.

השאלה מי הבחורה ולא מה הטייטלים שהיא צברה במהלך חייה

והייתי הולך לפי סדר כרונולוגי.

אני חושב שאתה טועה ועניתי לך פעמיים מה אני אעשה.

מעבר לכך, תעשה מה בראש שלך, אני לא אכתיב לך מה לעשות למרות שאני בטוח שאתה טועה, לאדם יש בחירה חופשית וכנראה שלא שיניתי ולא אשנה את דעתך בעניין.

האם אני צריך להתגרש עכשיו ולמצוא לי בת תלמיד חכם או לחילופין למשוך את חמי מהמשרד שלו לתוך איזה כולל מקומי?

לא אומר שאין עיניין בזה, רק שבדורינו החישוב הוא צריך להיות האם האשה היא תלמידת חכם בעצמה ופחות אבא שלה.

בדור האמוראים היו אליטה מאוד מצומצמת של תלמידי חכמים (ו"חברים") וכל יתר העם היו עמי ארצות לרוב אנאלפבתים שלא היו בקיאים באיך להקים בית של תורה ויראת שמים.

היום המצב השתנה, וכל אדם מוזמן לשאול את רבו מה המשקל (אם בכלל קיים) לדורנו שיש לתת ליחוס.

אני מסכים לחלוטין עם הרב שיינברג לעניין זה.

זו "הלכה"...

ומי שלגלג/ה פה על "מתחתנים עם הייחוס" - לגלג בעצם על השולחן-ערוך.

ב. הלכה צריך לראות בשלמותה. כתוב בשו"ע שישתדל לשאת בת ת"ח, ואם לא, אז בת.. ואם לא, אז וכו'. ולא ישא בת עם הארץ. ומבואר שבת עם הארץ לענין זה, זה דווקא ענין "קיצוני" יחסית, לא מישהו שאינו יודע בדיוק הלכות, אלא שמזלזל בת"ח, ואז יש חשש שגם אינו מברר הלכות.

אבל, אומר הט"ז, אם הבת בעצמה הולכת על דרך אחרת, ו"מבינה ענין" כלשונו, אז אין לגביה האיסור הזה.

ג. לגבי "בת ת"ח" - הרצי"ה היה אומר, שחשוב שיהיה אדם שקובע עיתים לתורה. כלומר: שגם אם אינו ת"ח ממש, יש בכך מעלה.

ד. ברור, שכמו עוד הלכות, זה לא שולל בירור נתונים נוספים. אם היא בת ת"ח אבל בעצמה אינה בסדר, או אחת כזו שדווקא "מורדת" בדרך של אבא שלה, אז ברור לכל בר דעת שלא על זה מדובר.

אלא שאם היא טובה בעצמה, אז הדבר הזה הוא תוספת מעלה שראוי להשתדל עבורה. ולא זה ענין של "ייחוס" בעלמא, אלא הנחה על השפעת החינוך הזה, מן הסתם.

וזה לא שולל שיש בנות מצויינות, שהתאמצו בעצמן והגיעו למעלות רמות ויפות.

האם יש להקדים בחורה לצאת איתה רק בגלל היחוס שלה?

כתבתי מקודם.

קודם כל, לבדוק לעצם הענין. מעלותיה, מידותיה וכו'.

זה הדבר הראשון.

אם יש בה כל זה, והיא גם "בת תלמיד חכם", אז בוודאי שזו מעלה נוספת, כי קיבלה חינוך כזה מאבא שלה. וכמו שהשו"ע אומר, "ישתדל". 

אכן, יתכן לפעמים, שתהיה מישהי שהיא כ"כ מעולה מצד עצם השתדלותה, שהיא תהיה "יותר" ממישהי אחרת מסויימת, שקיבלה חינוך כזה והולכת בו, עם מעלתו הייחודית. לכן קודם מעלותיה העצמיות. אבל להתייחס כאילו אין השפעה פנימית למה שהבת קיבלה מקטנותה מאביה, כשזה מצליח.. , זו התעלמות לדעתי. לא כך רואים מהשו"ע (דומני שגם אתה הזכרת כאן פעם בתור דמות שאתה מעריך, את אביך. והרי יש עוד אנשים "כמותו" בעולם..  אלא ברור שאם יש דמות כזו, שהיא גם אבא, זה יותר משפיע באיזה מקום. ק"ו לגבי בנות).

זו הבנתי הדלה בדברי הגמרא והשו"ע.

וכבר הזכרתי שהרצי"ה אמר בהקשר זה, שהעיקר הוא השייכות לתורה - קביעות עיתים, שיעורים.

אם אתה מתכוון להמשיך לשבת בבית המדרש גם אחרי החתונה במקום לפרנס את משפחתך, רצוי שתבחר בבת שאביה איננו תלמיד חכם [אם זה ההבדל היחידי בין שתי הבנות]. הנימוק: זאת שאביה תלמיד חכם, קרוב לוודאי איננה יכולה לקבל עזרה כלכלית ממנו כי גם הוא יושב בבית המדרש במקום לפרנס. זה בהחלט לא הוגן להטיל את עול הפרנסה על האישה שבלאו הכי עמוסה בטיפול בילדים ובמשק ביתה -- שלא לדבר על הריונות תכופים שפעמים רבות הם נטל גופני קשה [שמירת הריון, ניתוח קיסרי, מצב של רעלת הריון ועוד מרעין בישין]. חוץ מאשר פגיעה באישה, זה גם פוגע בילדים שזקוקים לאמא במשרה מלאה. אשר על כן, העצה היעוצה מכאן: בחר בבתו של עם הארץ שמצבו הכלכלי שפיר ולא בבתו של תלמיד חכם עני.

בהגדרה תלמיד חכם הוא לא בהכרח אברך, אלא מי שיש לו ידיעת התורה וקביעות רצינית בתורה

ואם לדייק, ככל הידוע - החזון אי"ש ממש לא אמר כדבריך,

אלא שאשה שלמדה (למשל) במוסדות "בית יעקב" ויש לה רקע תורני,

היא שקולה לבת תלמיד חכם מהבחינה הזו.

זה מה שמפורסם בשמו, אם יש לך מראה מקום לדבריו אשמח שתצייני

ונראה אותם בפנים.

הטעם (בית אביה) שהזכרת מובא בספרים, אבל למרות זאת זה לא

מונע מגדולי ישראל בכל הדורות עד ימינו (למשל הרב אויירבך זצ"ל)

לעורר על השתדלות בהדרכה הזו של חז"ל.

זאת משום שזה לא הטעם היחיד בהדרכה זו.

אבל מגדלים את ילדיהם בבית אפוף תורה וקדושה.

העניין הוא, שאם אנחנו מחפשים (בין השאר! זו ממש לא הסיבה היחידה) 

אוירה של בית תורני מיסודותיו - 

הכי הגיוני שנחפש זאת קודם כל אצל יהודי שהוא תלמיד חכם.

זה הגיון פשוט, כשאתה צמא ומחפש מים חפש קודם בים, לא במדבר.

**

אם הוא הסביר את המימרא שבשם החזון אי"ש כפי שאת תיארת,

הרי שגם הוא בעצמו לא הבין למה החזון אי"ש התכוון.

**

את דעתי בנוגע לשאלה הפותחת הבעתי במפורש.

רק באתי להזכיר לכולנו, שבתורתם של חז"ל יש עניין והדרכה מפורשת

להשתדל לישא בת תלמיד חכם, ושזה לא מופרך כפי שזה נדמה.

**

איך מורידים את הדרכת חז"ל לידי מעשה? זה כבר דיון בפני עצמו,

עצם זה שאולי זה מסובך, לא גורע מהעובדה שכך הודרכנו.

מה גם, שלפעמים החיים מזמנים לנו סיטואציות מאוד ספציפיות,

בחלקם אפשר לנו לעמוד על אופיו של אדם (כמובן שצריך לדעת איך),

המימוש של הדרכת חז"ל משתנה מן הסתם בכל סיטואציה.

אז מי שרוצה להשאר אברך זה משהו שיכול מאוד מאדו לעזור לו ולהצמיח אותו 

נשות הרבנים גם הן יוצאות לעבוד ומרוויחות כסף! מידיעה!

מה השאלה?

מתחתנים עם הייחוס, לא עם האישה!!

עייני שולחן ערוך אבן העזר.

וגם השולחן ערוך קשור.

לא סותר.

.

אז תצא איתה ותקווה שתתאים לך. בהצלחה

(במקרה הגרוע שזה לא ילך אז תעבור להצעה של החבר...)

ניסיון חיי הראה לי שאחרי כל מה שאנחנו צוחקים על היחסנים שאפשר לחשוב מתחתנים עם הבת ולא עם האבא 

אלו שגדלו בבתים הם אבות גדולים יש להם עולם מושגים הרבה יותר גבוה משל אחרים

הם מסוגלות להקריב הרבה הרבה יותר בשביל תורה וכו' 

אבל זה כמובן מתוך הנחה שאתה מתכנן להיות אברך. אם לא .... 

יש משמעות גדולה להיכן האדם גדל אך יש גם משמעות גדולה לכוחה של התשובה והבחירה החופשית שנראה שאתה ממעיט מדי בערכה,עצם כך שנתקלת במי שקשה לו להשתנות לא אומר שאין אנשים רבים שהשתנו משמעותית ולא פחות גדולים מהמקום שאתה נמצא בו או שמחים במקום הלגיטימי שלהם,אתה מגיע לבקש עצה, אך דע לך שזה פורום רחב ויש בו אנשים מכל מיני סוגים ולכן לא יהיה הוגן לתלות אפילו צל של תג מכליל על חלקם.

אני כלל לא בא לנסות לשנות את דעתך וזה לא נוגע לכך,רק להעיר על מעט חוסר הרגישות שבחישובים המתמטיים הללו על גבי פורום רחב היקף בו יש כל מיני גוונים,ויתכן שאתה צריך כבר לבקש סליחה ממי מהקוראים שהרגישו שאתה ממעיט בערכם על סמך דברים שלא תלויים בהם

חישובים כאלו גם אם הם נכונים לדעתך,יש לעשות בלב מבחינת מה מתאים לי,ומה מסתבר בעיני שיצליח יותר

אחרי שמתברר ששניהן מצויינות, כמובן שיש מעלה לבת ת"ח כי יש לה עולם מושגים אחר לגמרי

לגבי רגישות לכאלה שנמצאים/ות פה,

הוא נכון מאד.

כי לפעמים כשעונים על משהו שיש בו "טוב" לכיוון אחד, עלולים אחרים/ות להיפגע, שלא בצדק, לכיוון השני.

אני אישית, למשל, באמת לא עניתי כאן בתחילה בגלל זה - עד שראיתי שעלול לצאת כאילו "קלות" לגבי דברי חז"ל. ואז צריך לומר גם משהו להבנת הכיוון הזה, בלי לשלול מעלות אחרות.

תיפגש עם בת ת"ח ואם זה לא זה - תפגש עם השניה.

ולך רק עם הלב שלך!

בהצלחה!

עם כל החלטה שתחליט- כדאי לשים לב שאם אתה בוחר בבת תלמיד חכם שזה ינבע באמת מרצון לקיים דברי חכמים ומרצון לזכות בבחורה עם יראת שמים עמוקה,  ולא מהכבוד של להיות חתן של תלמיד חכם.

בהצלחה רבה 

היות וזה לא המשתנה היחיד במשוואה,

לא באמת פשוט כל כך לענות על השאלה הזו.

עסק הרמ"א בהגדרת תלמיד חכם:

הגה: ואין חילוק בין שהוא תופס ישיבה או לא רק שהוא מוחזק לת"ח בדורו שיודע לישא וליתן בתורה ומבין מדעתו ברוב מקומות התלמוד ופירושיו ובפסקי הגאונים ותורתו אומנותו כדרך שנתבאר* (ת"ה סי' שמ"ב) ואע"ג דאין בדורינו עכשיו חכם לענין שיתנו לו ליטרא דדהבא אם מביישו מ"מ לענין לפטרו ממס אין מדקדקים בזה רק שיהא מוחזק לת"ח כמו שנתבאר (שם סי' שמ"א) ומ"מ יש מקומות שנהגו לפטור ת"ח ממס ויש מקומות שנהגו שלא לפטרן (שם שמ"ב):

(* לשון השו"ע שם:

ודוקא תלמידי חכמים שתורתם אומנותם אבל אין תורתם אומנותם חייבין ומיהו אם יש לו מעט אומנות או מעט משא ומתן להתפרנס בו כדי חייו ולא להתעשר ובכל שעה שהוא פנוי מעסקיו חוזר על ד"ת ולומד תדיר נקרא תורתו אומנותו: )

בס"ד

שלום לכולם,

מהי הגדרה של חכם?

                בתודה ובברכה

        שיבנה בית המקדש במהרה

או שאתה רק *רוצה להיות*? ואם אצלך זה ברמת הרצון - למה שלא תחפש מישהי ש*רוצה* ושואפת, ואפילו פועלת באופן מעשי כדי להיות "בת תלמיד חכם"?

תמהני שאתה מכיר את דברי חז"ל ולא את דברי הרצי"ה עליהם, בהספד שנשא ב-30 לפטירת אשתו:

"לא רק שהבת היא של אב תלמיד חכם, אלא שהבת היא גם בעצמה בסוג תלמיד חכם, באופיה הנפשי ובקישורה לתורה, בשאיפת חייה, בתכונת בינת לבבה וכשרון דעתה" (לנתיבות ישראל, ב, עמ' קכב).

כמובן, השאלה תהיה: בהנחה שאין שתי בנות אותו דבר -

אם בת א' = בת ת"ח עם מעלות טובות מאוד.

בת ב' = לא בת ת"ח, עם מעלות טובות.

אז ברור שתבחר בבת א' - כי מכל בחינה היא יותר.

הבעיה מתעוררת כשבת ב' נשמעת יותר מתאימה (אם בגלל מה שאמרו לך, אם בגלל מי שמציע שמכיר אותך יותר טוב), או יותר מעולה. ואז לכל אחת מהן יש "יתרון" אחד.

ואז:

האם עדיף להיות בת ת"ח מבחינה גנטית, או מבחינת המעלה הנפשית?

לי ברור מה התשובה שלי.

גם לנופף במשפט "ברור שעדיף להתחתן עם בת ת"ח" כל כך הרבה פעמים בשרשור אחד בלי לנסות להעמיק בו, ברמה בכי בסיסית, או ללמוד אותו מעבר לציטוט היסודי - נשמע לי מוזר, בהתחשב במה שהעדת על עצמך - שואף ללמוד עוד שנים רבות וכו'.

בהצלחה בכל.

ויש עניין לקיים הדרכת חז"ל...

לא צריך להיות תלמיד חכם כדי שהדרכת חז"ל תחייב אותך

או שתהיה רלוונטית אליך.

איך אתה מקיים את הדרכת חז"ל "הווי מתאבק בעפר רגליהם (של תלמידי חכמים)"?

מתגלגל בערימת עפר בכניסה לבית של הרב לאו?

אני מאמינה בתורה שבעל פה, כלומר בהשתלשלות התורה מדור לדור, כלומר בחובה שלי למצוא לעצמי מגשרים בין חז"ל שהיו בעלי רוח הקודש, אלי - נטולת רוח הקודש - שיבארו לי את עומק ציווי חז"ל ומה עומד מאחוריהם, כך שאוכל להתאים אותם לחיי שלי.

בנוסף, האם לדעתך הציטוט של רצי"ה שהבאתי אינו רלוונטי?

(לדעתי חשוב מאוד להעדיף גם מישהי שלומדת תורה בעצמה)

אבל הוא לא גורע מפשט הדרכת חז"ל

לא קשה להבחין בכך,

שלהבדיל מ"מתאבק בעפר רגליהם" שהפרשנים מפרשים על דרך המשל,

ההדרכה לישא בת תלמיד חכם היא פשוטה ומילולית.

הבאתי פה מקור אחד (ומי שלמד אצל תלמידי הרצי"ה לאורך זמן מכיר עוד עשרות, שלו ושל תלמידיו) לכך שגם "בת תלמיד חכם" הוא מושג עם משמעות עמוקה בהרבה מאשר מי גידל אותה באופן מעשי (טכני..) בילדותה, ושיכולה להיות גם גיורת, לצורך העניין, שתהיה בת תלמיד חכם.

מה המקור שלך?

"בת תלמיד חכם"

הדגשתי שזה לא סותר,

והרצי"ה לא בא למחוק הדרכת חז"ל אלא להוסיף עליה רובד חשוב מאוד

(אני לא יודע לדרג איזו הדרכה יותר חשובה, פשט חז"ל או הדרכת הרצי"ה)

ואני לא רואה בגידול וחינוך ילדים דבר כ"כ טכני...

מצד שני הוא גם לא גזרת שמיים, ילד יכול לבחור בכיוון אחר,

למרות כל מה שהוריו הצליחו פחות או יותר בחינוכו.

שש צורך ממש בגידול טכני - זה שקנה לה את האוכל, זה שהוליד אותה (או אימץ אותה)?

ועוד שאלה - האם "בן תורה" הוא מי שנולד לתורה?

לפשט הדברים, צריך לראות זאת בדברי הפרשנים.

עד אז, כל עוד משהו לא מכריח אותנו - אין סיבה שנוציא דברים מידי פשוטם.

חז"ל פונים אל הקורא הסביר, והוא מבין מעצמו היכן ביטוייהם פשוטים,

והיכן הם מתבטאים במשל ציורי, מה שנקרא אמצעי ספרותי כדי להעביר מסר.

אז יש לי לא מעט דוגמאות להקשות על הדברים שלך איתן. אבל זה יעשה לי אאוטינג.. נסכים לא להסכים.

על כל פנים,

אין שום סיבה להניח ש"לעולם ישא אדם בת תלמיד חכם" -

זו אמרה מליצית.

אשמח שתביאי מקורות בעניין,

זו גם לא היתה כוונת הרצי"ה שציטטת.

גם לא כתוב בשום מקום שאסור לאכול בני אדם.

טיעון גרוע כדבעי.

אבל לא רוצה להתווכח איתך.

שומעים שכוונתך טובה באמת, ושהתפתחות תורנית חשובה לך.

זה מה שחשוב.

בהצלחה!

עריכה: לא שמתי לב שההודעה שלך קטועה ועכשיו לא תוכל לערוך. סליחה.

שאסור לעשות?

אני ממשיך את ההיגיון שלך...

מנין לנו להמציא את מה שלא כתוב או לא נמסר בעל פה,

ואפילו לא מתחייב מן ההגיון?

לי פשוט שמי שמכיר את מסכת אבות לעומקה, מבין שיש פה קומה נוספת מעל הפשט.

[שים לב שאני לא מבטלת את הפשט. כלומר, ברור שיש משהו מיוחד שמקבלים מלגדול בבית תלמיד חכם ברמה הפשוטה]

הוא טען שלא כתוב בשום מקום שרק תלמיד חכם

צריך לחפש בת תלמיד חכם כדברי חז"ל.

זו הדרכה כללית.

את אמרת, שזה שלא כתוב כך בשום מקום,

לא אומר שזה לא נכון.

ואני שואל:

מנין לך, שכשחז"ל אומרים (במסכת פסחים)

"לעולם ישא אדם בת תלמיד חכם",

שהדרכה זו היא רק למי שתלמיד חכם בעצמו?

לא אמרת שום דבר שפוטר אותך להביא מקור לסברא הזו...

(גם ה"ערוך השולחן" למשל, שמביא להלכה דברי חז"ל אלה (בלשון "ישתדל"),

לא ציין את ההבחנה הזו...)

אגב - אם את לא מבטלת את דברי הפשט,

הרי שאת מסכימה שחז"ל הדריכו שאדם צריך להשתדל לישא בת תלמיד חכם...

אם הכוונה שלו היתה שההדרכה מיועדת לרבים ולא רק לת"ח - אני מסכימה איתו.

אבל זה לא עונה לשאלה שלי. האם הוא ראוי לכך?

אני סוברת שמי שמכניס את ההגדרה הזו לרשימת הדרישות שלו (ולא מישהו שהגדיר שהוא מחפש בחורה שתרצה להיות "בת -- תלמיד חכם" כמו שהסביר דן), כשבאמתחתו אין עדיין את ההגדרה "תלמיד חכם", קצת קופץ בראש..

לא כתוב שאתה חייב להיות ת"ח כדי לזכות לכך? נכון. אבל מה שניסיתי ללמד היה קצת ענוה - אתה לא שם? אולי גם אשתך עוד לא שם.

ואם אתה הולך על מדד שאין לה איך "לעבוד" עליו - או שקיבלה או שלא - כמו מי ההורים שלה, אז קח אותו מאוד בעירבון מוגבל. האם בך מתקיים המדד המקביל? (שהוא לאו דווקא להיות בן של רב, אלא להיות הבעל-הנכון-לבת-רב).

לגבי הסוף -

אני מסכימה שחז"ל הדריכו אדם להסתכל בעין טובה על זה שמישהי גדלה בבית טוב (צריך לדרוש הרבה ואני ממש לא בקיאה, מה ההבדל בין תלמידי חכמים לגדולי הדור וכו').

אבל כמו שאמרתי - רואה בזה קומה בסיסית. כלומר משהו שכמעט מגוחך להסתכל עליו בהתחשב במדדים הכל כך הרבה יותר מדויקים שאפשר לבחון, שחלק חשוב מהם מתגלם בדברי הרצי"ה - מה המעלות של הבת עצמה.

[לפותח - הבנתי שאתה מדבר על מצב שהוא "בלי קשר למעלות". הדיון פה הוא תיאורטי, ובכל מקרה גם כתגובה לך - אין שתי בנות עם אותו אופי ואותן מעלות. אם הציעו לך שתיים שנשמעות בדיוק אותו דבר הייתי עושה מאמץ להעלות בבירור פרטים נוספים על כל אחת מהן..]

לשאת אישה שכזו

(בלי כל חילוק והתייחסות ביחס למעלתו עצמו)

להביא רשימה של ציטוטים מגדולי ישראל ראשונים ואחרונים

שמביאים את המימרא הזו כפשוטה ומבארים את גודל 

המשמעות והחשיבות שלה?

הם לא חושבים שזה "קופץ בראש", ממש ההיפך...

רחוק מאוד מלהיות נכון

שהבאת, מהספדו על אשתו המופלאה.

כידוע, לרצי"ה היו "אמרות" שהיה חוזר עליהן. אחת מהן היא זו שמובאת בשינוי-מה בדבריו.

היה אומר, שלפעמים יש "בת - תלמיד חכם"... כלומר, שהבת עצמה היא "תלמיד חכם"..

עם זה, אכן דווקא הוא - כדרכו בחרדת קודש ואמונה לדברי חז"ל - לא ביטל את המעלה של הפשט גם.

ואפשר גם לראות בענין זה ממסכת חיפוש שידוכו, באגרות ראיה חלק ד.

[ולגבי הכותב החביב שפתח את השרשור - אכן ניכרת כנות כוונתו. וגם ברור מדבריו ששאל כשזה בנוסף למעלה העצמית. כמובן, מעלה-עצמית זה לא בדווקא כשהמציע מכיר יותר טוב. לפעמים כן ולפעמים לא]

אפילו אם הבת היא לא בדרגת אביה ואפילו אם היא לא צדיקה אי אי אי

החינוך שקיבלה מאביה נמצא בתוך עצמותיה זה לא משהו שאפשר להתנער 

ממנו.... וכן בנות רבנים יש להם מושגים שמושרשים בהם חזק מאוד 

מעצם הייותם בנות שגדלו לצד אדם צדיק.

יש בני ת"ח שלא הולכים בדרך אבותיהם...

אה .. אתה החתן של הרב X

וכל הזמן מסתכלים עליך (תלוי עד כמה הוא מוכר\משפיע..)

זה כמו להיות חתן של סלב וכד' 

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

הוא כמובן לא קשור לכאן

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳