מי שמאמין שהקב"ה ברא את העולם והוא שולט בו, ומאמין גם שהקב"ה הוא א-ל טוב, כפי שאומרים בתפילת עמידה "האל הטוב" (ברכת הודאה) ובתהילים "טוב ה' לכל" (מזמור תהילה לדוד), מאמין גם שהכל בעולם לטובה.

אמרנו שהקב"ה שולט בעולם? ואמרנו שהוא א-ל טוב? א"כ, כל מה שהוא עושה בעולם, הוא לטובה.

מי עשה שתהיי חולה? הקב"ה.

מי עשה שהסבתא שלך תלך לבית עולמה? הקב"ה.

וכן הלאה.

(בעניין זה חשוב לזכור, שיש להבדיל בין מעשים של בני אדם למעשי הקב"ה. הרמב"ם אומר בהקדמתו למסכת אבות פרק ח', שלא ייתכן שכאשר אדם מזיז את ידו, ה' רצה שזה יקרה ה' ברא את העולם ואת האדם, ונותן לאדם כל הזמן כוח מתחדש [כאמור בהל' יסודי התורה תחילת פ"א, שכל הזמן הקב"ה מסובב את הגלגל, כלומר מחדש את הכוחות בעולם] כדי להזיז את היד. אבל הוא נותן לאדם את הבחירה להזיז את היד או לא. )

בעניין אמונה בכלל - צריך לעשות אותה ודאית.

אבל יש מושג כזה שנקרא "אמונה תמימה" (על סבתא שלי ע"ה אמרו שכך היא האמינה) שזו דרגה מאוד טובה באמונה - אני מאמין בקב"ה, פשוט מאמין. אני לא צריך הוכחות וראיות שכליות. אני מאמין. 

הרב רביד נגר (מנהל אתר אור לנוער) אמר שלמדענים אין תשובות: למה בני אדם מתים? וכן הלאה. אבל לתורה יש תשובה - והיא האמונה שהכל לטובה.

שיהיה הרבה בהצלחה בעז"ה

dvir99

למה מתוקה? כי הרי ברור שכל מה שהשם עושה הוא טוב, אז ברור שהשנה תהיה טובה, אלא האיחול הוא שגם הדברים שקשים לנו יטעמו על ידינו כמתוקים.

כלומר, כל מה שהשם עושה הוא טובה- השאלה אם אנחנו מצליחים לחוש בכך. 

והוא רוצה שיהיה לנו רק טוב.

אז גם מה שנראה לנו רע עכשיו- בפרספקטיבה יותר רחבה- גם מה שנראה לנו הכי גרוע- זה לטובה.

כי ה' רוצה בטובתינו.

אם את יוצאת מנקודת הנחה שה' רוצה בטובתינו.

אם לא..... אז תדברי עם אנשים יותר גדולים.

זה מה שאני יכולה להגיד..

זה מאוד פשוט.

אני יודעת שהכל הקדוש ברוך הוא כיוון ועשה.

אז ברור שזה לטוב, כי ה' יתברך הוא כולו טוב אז אין מצב שהוא יסדר לי משהו שיהיה לא לטובה. פשוט

אם מאמינים שאלוקים אוהב אותך

אז הוא לא יעשה לנו שומדבר רע

בס"ד

וזה אבל די גדול.

יש פה התחמקות מהשאלה.

כי תכלס, במחילה מכבודך ריבון העולם, אני לא קונה את זה שהשארת אותי ישן כדי שמלאך המוות לא יהרוג אותי. הרי מלאך המוות כפוף אליך אפילו יותר ממני. הוא לא יכול לבצע שום דבר בניגוד להוראתך. יכולת פשוט להגיד לו- אל תהרוג אותו. וכן על זה הדרך בשאר הדוגמאות.

לכן צריך להסתכל על זה בצורה אחרת- נניח ח"ו שהקב"ה היה מתגלה אלינו עכשיו ואומר לנו "בגלל שחטאתם, עכשיו אני אעניש אתכם ויהיה לכם רע". האם הרע שיהיה לנו הוא מהסגנון של "באסה, פיספסתי ארוחת צהריים"? ברור שלא. מכיוון שיכול להיות יותר רע. בעצם, כל עוד האדם קיים, לא משנה כמה הוא סובל ואומר לעצמו ולעולם שסביבו שהוא היה מעדיף לא להתקיים, האמת היא שיותר טוב לו שהוא קיים. מכיוון שעצם קיומו הוא קשר מסויים למי שהקיום תלוי בו- הבורא, שהוא כמובן הטוב המוחלט.

עכשיו בעצם ברור לנו שהדיון הוא לא בשאלה "למה רע לנו?", אלא בשאלה "למה פחות טוב לנו?". אבל בעצם, אם היה יותר טוב לנו, זה היה משנה משהו? הרי כמובן שיכול להיות יותר טוב כי רק הקב"ה הוא הטוב המוחלט.

ולכן צריך לעניות דעתי פשוט להתאזר בענווה , להפנים שבעצם הק"בה לא חייב לנו שום דבר, ולהודות לו על מה שהוא בכל זאת נתן לנו.

והקב"ה הרי הוא כולו טוב אינסופי.

אז גם אם זה נראה רע- זה מה', ולכן זה לטובה.

ואין שום סיבה שום סיבה! בעולם שהוא יעשה משהו שלא לטובתך.

והאהבה שלו אותנו היא אהבת עצמו. ולא תלויה במעשים. 

אנחנו חלק אלו-ק ממעל. בנים של ה'. זו אהבה שאינה תלויה בשום דבר! ושום דבר מעשה לא יכול לקלקל אותה.

כי גם אם נהיה הכי רשעים שבעולם ח"ו (כמו למשל בחורבן הבית) אז אמנם ייתכן שיהיה צורך (וממש רק בלית ברירה) 'לחנך' אותנו. להגלות אותנו מהארץ. להראות לנו כעס הפנים כדי שנבין שככה אסור להתנהג. כדי שנוכל גם אנחנו ליהנות מהקירבה לה' ולא נחייה בטעות שהמעשים הרעים שלנו הם בעצם טובים כי עובדה שה' ממשיך לתת לנו הכל ואז לא נדע שמערכת יחסים תקינה עם ה' שווה ומהנה פי מיליון. אבל את האהבה זה לא מזיז במילימטר. להיפך, רק מראה אדרבה כמה ה' אוהב אותנו שלמרות שהוא שונא 'להעניש' ולגרום לנו צער. כי בכל צרתם לו צר. ושכינה מייללת 'קלני מראשי קלני מזרועי אוי לי שככה עשיתי לבניי'. וגם 'טכנית' זה לא מוסיף לקב"ה 'פופולריות' כרגע וכן יש לו אינטרס שנאהב אותו והוא רוצה בנו אפי' יותר ממה שאנחנו רוצים אותו 'יותר ממה שהעגל רוצה לינק, פרה רוצה להיניק'. עדיין הוא מוכן להכניס את עצמו לכל זה בשבילנו. "למענכם שולחתי בבלה".

ככה זה. וכשא"א להרגיש את זה בגלל כל מיני סיבות, צריך פשוט לדעת שזה קיים ולהתפלל להרגיש את זה. גם כשא"א להבין. התחושה הפשוטה היא הרגשה וידיעה מוחלטת ובהירות- אבא שלי אוהב אותי! אין לי שום מקום לבדל של ספק שהוא לא יעשה אפי' דבר הכי קטן שיהיה לרעתי. אין כזה דבר. גם אם אני לא מבין דברים שקשים לי עכשיו. אבל הכל מדוד. יוסף היה צריך לרדת למצריים בצורה של עבד. אבל ריח של נפט? אם אין צורך בזה לתיקונו של יוסף אז הקב"ה יביא במיוחד ישמעאלים שישנו מדרכם ויוליכו בשמים במקום עטרן ונפט.

וגם, בעיקר, וזה אולי הכי חשוב. כי אנחנו טובים בתוכנו. ורוצים רק טוב. גם אם נכוסה בשכבות ע"ג שכבות של לכלוך. את המהות הפנימית שלנו לא נוכל לשנות גם אם נרצה. כי מה לעשות, אנחנו טובים במהותנו. בנים של ה'. לא נופלים רחוק מהעץ. גם אם נורא מתלכלכים. צריכים אולי להתנקות. אבל לא משתנים בגלל זה. תמיד צריכים להסתכל גם על עצמנו. מבשרי אחזה אלו-ק. אנחנו גם הרבה פעמים עושים דברים רעים שמאוד מסתירים את הטוב שבנו. אבל אם נתבונן טוב נראה שאנחנו עדיין טובים במהותנו. אלא שאנחנו בתהליך ועדיין לא מושלמים. או שלפעמים באמת התכוונו לטוב אבל לא הצלחנו. ולפעמים אפשר ממש לראות גם בדברים רעים שעשינו שאמנם טעינו לגמרי, אבל בפנים בנשמה באמת מה שרצינו היה טוב. אז כמובן שזה מקום שונה מה' שבאמת עושה רק לטוב, אבל כן אפשר ללמוד מזה את ההקבלה הפשוטה שלא תמיד רואים הכל. ואולי כמו שלא רואים כמה אנחנו טובים ככה לא רואים כמה ה' טוב. ובע"ה כשאנחנו נצליח באמת לראות כמה שאנחנו טובים וגם להראות את זה בהפניית אהבה לה'. נזכה ונראה כמה שהוא טוב אלינו. וכמה שנראה כמה שאנחנו בעצם רק רצינו טוב לאורך כל הדרך ובאמת באמת (גם אם כלפי חוץ כן) בפנים לא חטאנו ע"מ להכעיס אותו ח"ו. נוכל גם לראות כמה שהוא היה טוב אלינו לאורך כל הדרך. וכן להיפך (לא משנה איזה צד נראה ראשון- שלנו או של ה').

שנזכה כולנו להתחזק ולהתמלא ולהשפיע את האהבה הזו הלאה לסביבתנו בקשיים שלה. ולגאולה שלימה במהרה ולביאת גואל צדק במהרה בימינו אמן.

מרגיע לשמוע

ואמנם הוא מאפשר שיקרו בעולם דברים רעים, אבל גם בדברים הרעים, עצם זה שיש אפשרות שהם יקרו, זה בגלל שיש בהם משהו טוב, שאלמלא כן, חכמתו של הקב"ה חסרה, שהרי הוא מאפשר את קיומם של דברים שאינם ראויים להיות משום צד. אם נהיה אנשים טובים וננסה ללכת בדרך ה' ונתפלל אליו- אז הדברים הטובים יבואו ע"י דברים טובים ג"כ, ואם לא, הם יבואו על ידי דברים רעים.

(חשוב לציין כאן נקודה מסוימת-שלא ברור שהטוב שהקב"ה כיוון מיועד בהכרח דוקא לאדם הפרטי. יתכן שהקב"ה תכנן טוב מסוים עבור הכלל, והפרט יהיה תלוי במעשיו.)

דבר נוסף שחשוב לומר הוא שאע"פ שהכל לטובה, זה לא אומר שכל מה שקרה קרה בדרך הכי טובה, ושאם קרה משהו מסוים זה בהכרח מה שהיה טוב שיקרה. כי כמו שאמרתי, יש תכלית לכל דבר, אבל לא כל דבר הוא טוב.

הניסיונות המטרה שלהם היא לשפר אותנו- אם בבנאדם למקום בנאדם לחברו , קרבת ד' וכו' 

אם בנאדם אכן תופס את ההזדמנות ששולחים לו אז אין ספק שזה לטוב

ובדרך כלל לאחר מעשה הוא יודה ברווח הגדול שיצא לו לא תמיד מייד אלא לפעמים אחרי שנים 

(כמקור ברור, דבריו של הרמב"ם במורה נבוכים:

"הביאור לזאת הוא שכּל רע הפוגע בבן-אדם הוא מאחד משלושה מינים:

המין הראשון של הרע הוא מה שפוגע באדם מצד טבע ההתהוות והכליון, כלומר, מבחינת שהוא בעל חומר. כי בגלל זה פוגעים בכמה בני-אדם מומים ושיתוקים בשורש טבע-הבריאה, או צצים בשל שינויים ביסודות, כגון קלקול האוויר או חזיזים ושקיעת-הקרקע. כבר הבהרנו שהחוכמה האלוהית חייבה שלא תהיה התהוות אלא על-ידי כליון, ולולא כליון זה של הפרטים לא היתה התהוות המין מתמידה.

.... המין השני של הרעות הוא מה שפוגעים בני-אדם זה בזה, כגון שהם משתלטים זה על זה. רעות אלה רבות מהרעות מן המין הראשון. הסיבות לכך רבות וידועות. גם הן מצדנו. אבל לעָשוּק אין תחבולה נגדן. עם זאת בשום עיר בעולם כולו לא יימצא אופן זה של רע נפוץ ותדיר בין אנשיה כלל. אדרבה, מציאותו אף היא מועטת. כגון שיארוב אדם לרעהו וירצח אותו או ישדוד אותו בלילה. רק במלחמות גדולות אופן זה של רע יכלול ציבור גדול. ואף זה אינו תדיר על פני כל הארץ.

המין השלישי של הרעות הוא מה שפוגע באדם מבינינו בשל מעשׂה של עצמו. זה הרוב. רעות אלה מרובות בהרבה מן הרעות מהמין השני. בשל הרעות ממין זה משוועים בני-האדם כולם. זהו מה שאין אתה מוצא מי שאינו פושע בו כלפי עצמו, להוציא מעטים."

(מורה נבוכים לרמב"ם פרק יב))

ומומלץ לעיין בדברי הרב סולובייצ'יק אודות גורל וייעוד- לתיכוניסטים, מובא לקראת סוף הספר 'אמונה וגאולה'.

(מומלץ גם ללא תיכוניסטים, אם לא ברור )

מה שכן, אני מאמין שהקב"ה לא נותן לאדם נסיון שלא יכול לעמוד בו, הקב"ה כן מסייע לאדם ונותן לו את הכוחות לעמוד בדברים שהם דרך הטבע, אם הוא צריך לעמוד בהם. זוהי, לדעתי לפחות, אמונה (כמו שאמרו פה) ופחות עקרון שכלי רציונלי.

אל תשאלי למה פשוט תאמינייי.

תמיד יש לנו בחירה איך להסתכל על המציאות. ואם נאמין שהכל לטובה - אנו בוחרים להיות מאושרים.

ולמה זה לטובה?

כי יכול להיות שאם כרגע הוא לא היה מקבל את הניסיון הזה שקיבל, הוא היה יכול לקבל משהו יותר קשה וכואב. או, שעכשיו הוא ניהייה בנאדם יותר טוב בזכות זה.

ה' מכוון הכל משמים.

יש משהו שאומר:

"מברכים על הרעה כשם שמברכים על הטובה"

מה שאומר שמהרעה הזאת יכול לצאת משהו טוב יותר.

"כל מאן דעביד רחמנא לטב עביד"

בשביל לעבוד על עצמנו להיות בעלי מידות טובות יותר, ומתוך כך דבקים ב-ה' וקרובים אליו.

כלומר: התפילה היא בעיקר בשביל המתפלל!

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....