מי שמאמין שהקב"ה ברא את העולם והוא שולט בו, ומאמין גם שהקב"ה הוא א-ל טוב, כפי שאומרים בתפילת עמידה "האל הטוב" (ברכת הודאה) ובתהילים "טוב ה' לכל" (מזמור תהילה לדוד), מאמין גם שהכל בעולם לטובה.

אמרנו שהקב"ה שולט בעולם? ואמרנו שהוא א-ל טוב? א"כ, כל מה שהוא עושה בעולם, הוא לטובה.

מי עשה שתהיי חולה? הקב"ה.

מי עשה שהסבתא שלך תלך לבית עולמה? הקב"ה.

וכן הלאה.

(בעניין זה חשוב לזכור, שיש להבדיל בין מעשים של בני אדם למעשי הקב"ה. הרמב"ם אומר בהקדמתו למסכת אבות פרק ח', שלא ייתכן שכאשר אדם מזיז את ידו, ה' רצה שזה יקרה ה' ברא את העולם ואת האדם, ונותן לאדם כל הזמן כוח מתחדש [כאמור בהל' יסודי התורה תחילת פ"א, שכל הזמן הקב"ה מסובב את הגלגל, כלומר מחדש את הכוחות בעולם] כדי להזיז את היד. אבל הוא נותן לאדם את הבחירה להזיז את היד או לא. )

בעניין אמונה בכלל - צריך לעשות אותה ודאית.

אבל יש מושג כזה שנקרא "אמונה תמימה" (על סבתא שלי ע"ה אמרו שכך היא האמינה) שזו דרגה מאוד טובה באמונה - אני מאמין בקב"ה, פשוט מאמין. אני לא צריך הוכחות וראיות שכליות. אני מאמין. 

הרב רביד נגר (מנהל אתר אור לנוער) אמר שלמדענים אין תשובות: למה בני אדם מתים? וכן הלאה. אבל לתורה יש תשובה - והיא האמונה שהכל לטובה.

שיהיה הרבה בהצלחה בעז"ה

dvir99

למה מתוקה? כי הרי ברור שכל מה שהשם עושה הוא טוב, אז ברור שהשנה תהיה טובה, אלא האיחול הוא שגם הדברים שקשים לנו יטעמו על ידינו כמתוקים.

כלומר, כל מה שהשם עושה הוא טובה- השאלה אם אנחנו מצליחים לחוש בכך. 

והוא רוצה שיהיה לנו רק טוב.

אז גם מה שנראה לנו רע עכשיו- בפרספקטיבה יותר רחבה- גם מה שנראה לנו הכי גרוע- זה לטובה.

כי ה' רוצה בטובתינו.

אם את יוצאת מנקודת הנחה שה' רוצה בטובתינו.

אם לא..... אז תדברי עם אנשים יותר גדולים.

זה מה שאני יכולה להגיד..

זה מאוד פשוט.

אני יודעת שהכל הקדוש ברוך הוא כיוון ועשה.

אז ברור שזה לטוב, כי ה' יתברך הוא כולו טוב אז אין מצב שהוא יסדר לי משהו שיהיה לא לטובה. פשוט

אם מאמינים שאלוקים אוהב אותך

אז הוא לא יעשה לנו שומדבר רע

בס"ד

וזה אבל די גדול.

יש פה התחמקות מהשאלה.

כי תכלס, במחילה מכבודך ריבון העולם, אני לא קונה את זה שהשארת אותי ישן כדי שמלאך המוות לא יהרוג אותי. הרי מלאך המוות כפוף אליך אפילו יותר ממני. הוא לא יכול לבצע שום דבר בניגוד להוראתך. יכולת פשוט להגיד לו- אל תהרוג אותו. וכן על זה הדרך בשאר הדוגמאות.

לכן צריך להסתכל על זה בצורה אחרת- נניח ח"ו שהקב"ה היה מתגלה אלינו עכשיו ואומר לנו "בגלל שחטאתם, עכשיו אני אעניש אתכם ויהיה לכם רע". האם הרע שיהיה לנו הוא מהסגנון של "באסה, פיספסתי ארוחת צהריים"? ברור שלא. מכיוון שיכול להיות יותר רע. בעצם, כל עוד האדם קיים, לא משנה כמה הוא סובל ואומר לעצמו ולעולם שסביבו שהוא היה מעדיף לא להתקיים, האמת היא שיותר טוב לו שהוא קיים. מכיוון שעצם קיומו הוא קשר מסויים למי שהקיום תלוי בו- הבורא, שהוא כמובן הטוב המוחלט.

עכשיו בעצם ברור לנו שהדיון הוא לא בשאלה "למה רע לנו?", אלא בשאלה "למה פחות טוב לנו?". אבל בעצם, אם היה יותר טוב לנו, זה היה משנה משהו? הרי כמובן שיכול להיות יותר טוב כי רק הקב"ה הוא הטוב המוחלט.

ולכן צריך לעניות דעתי פשוט להתאזר בענווה , להפנים שבעצם הק"בה לא חייב לנו שום דבר, ולהודות לו על מה שהוא בכל זאת נתן לנו.

והקב"ה הרי הוא כולו טוב אינסופי.

אז גם אם זה נראה רע- זה מה', ולכן זה לטובה.

ואין שום סיבה שום סיבה! בעולם שהוא יעשה משהו שלא לטובתך.

והאהבה שלו אותנו היא אהבת עצמו. ולא תלויה במעשים. 

אנחנו חלק אלו-ק ממעל. בנים של ה'. זו אהבה שאינה תלויה בשום דבר! ושום דבר מעשה לא יכול לקלקל אותה.

כי גם אם נהיה הכי רשעים שבעולם ח"ו (כמו למשל בחורבן הבית) אז אמנם ייתכן שיהיה צורך (וממש רק בלית ברירה) 'לחנך' אותנו. להגלות אותנו מהארץ. להראות לנו כעס הפנים כדי שנבין שככה אסור להתנהג. כדי שנוכל גם אנחנו ליהנות מהקירבה לה' ולא נחייה בטעות שהמעשים הרעים שלנו הם בעצם טובים כי עובדה שה' ממשיך לתת לנו הכל ואז לא נדע שמערכת יחסים תקינה עם ה' שווה ומהנה פי מיליון. אבל את האהבה זה לא מזיז במילימטר. להיפך, רק מראה אדרבה כמה ה' אוהב אותנו שלמרות שהוא שונא 'להעניש' ולגרום לנו צער. כי בכל צרתם לו צר. ושכינה מייללת 'קלני מראשי קלני מזרועי אוי לי שככה עשיתי לבניי'. וגם 'טכנית' זה לא מוסיף לקב"ה 'פופולריות' כרגע וכן יש לו אינטרס שנאהב אותו והוא רוצה בנו אפי' יותר ממה שאנחנו רוצים אותו 'יותר ממה שהעגל רוצה לינק, פרה רוצה להיניק'. עדיין הוא מוכן להכניס את עצמו לכל זה בשבילנו. "למענכם שולחתי בבלה".

ככה זה. וכשא"א להרגיש את זה בגלל כל מיני סיבות, צריך פשוט לדעת שזה קיים ולהתפלל להרגיש את זה. גם כשא"א להבין. התחושה הפשוטה היא הרגשה וידיעה מוחלטת ובהירות- אבא שלי אוהב אותי! אין לי שום מקום לבדל של ספק שהוא לא יעשה אפי' דבר הכי קטן שיהיה לרעתי. אין כזה דבר. גם אם אני לא מבין דברים שקשים לי עכשיו. אבל הכל מדוד. יוסף היה צריך לרדת למצריים בצורה של עבד. אבל ריח של נפט? אם אין צורך בזה לתיקונו של יוסף אז הקב"ה יביא במיוחד ישמעאלים שישנו מדרכם ויוליכו בשמים במקום עטרן ונפט.

וגם, בעיקר, וזה אולי הכי חשוב. כי אנחנו טובים בתוכנו. ורוצים רק טוב. גם אם נכוסה בשכבות ע"ג שכבות של לכלוך. את המהות הפנימית שלנו לא נוכל לשנות גם אם נרצה. כי מה לעשות, אנחנו טובים במהותנו. בנים של ה'. לא נופלים רחוק מהעץ. גם אם נורא מתלכלכים. צריכים אולי להתנקות. אבל לא משתנים בגלל זה. תמיד צריכים להסתכל גם על עצמנו. מבשרי אחזה אלו-ק. אנחנו גם הרבה פעמים עושים דברים רעים שמאוד מסתירים את הטוב שבנו. אבל אם נתבונן טוב נראה שאנחנו עדיין טובים במהותנו. אלא שאנחנו בתהליך ועדיין לא מושלמים. או שלפעמים באמת התכוונו לטוב אבל לא הצלחנו. ולפעמים אפשר ממש לראות גם בדברים רעים שעשינו שאמנם טעינו לגמרי, אבל בפנים בנשמה באמת מה שרצינו היה טוב. אז כמובן שזה מקום שונה מה' שבאמת עושה רק לטוב, אבל כן אפשר ללמוד מזה את ההקבלה הפשוטה שלא תמיד רואים הכל. ואולי כמו שלא רואים כמה אנחנו טובים ככה לא רואים כמה ה' טוב. ובע"ה כשאנחנו נצליח באמת לראות כמה שאנחנו טובים וגם להראות את זה בהפניית אהבה לה'. נזכה ונראה כמה שהוא טוב אלינו. וכמה שנראה כמה שאנחנו בעצם רק רצינו טוב לאורך כל הדרך ובאמת באמת (גם אם כלפי חוץ כן) בפנים לא חטאנו ע"מ להכעיס אותו ח"ו. נוכל גם לראות כמה שהוא היה טוב אלינו לאורך כל הדרך. וכן להיפך (לא משנה איזה צד נראה ראשון- שלנו או של ה').

שנזכה כולנו להתחזק ולהתמלא ולהשפיע את האהבה הזו הלאה לסביבתנו בקשיים שלה. ולגאולה שלימה במהרה ולביאת גואל צדק במהרה בימינו אמן.

מרגיע לשמוע

ואמנם הוא מאפשר שיקרו בעולם דברים רעים, אבל גם בדברים הרעים, עצם זה שיש אפשרות שהם יקרו, זה בגלל שיש בהם משהו טוב, שאלמלא כן, חכמתו של הקב"ה חסרה, שהרי הוא מאפשר את קיומם של דברים שאינם ראויים להיות משום צד. אם נהיה אנשים טובים וננסה ללכת בדרך ה' ונתפלל אליו- אז הדברים הטובים יבואו ע"י דברים טובים ג"כ, ואם לא, הם יבואו על ידי דברים רעים.

(חשוב לציין כאן נקודה מסוימת-שלא ברור שהטוב שהקב"ה כיוון מיועד בהכרח דוקא לאדם הפרטי. יתכן שהקב"ה תכנן טוב מסוים עבור הכלל, והפרט יהיה תלוי במעשיו.)

דבר נוסף שחשוב לומר הוא שאע"פ שהכל לטובה, זה לא אומר שכל מה שקרה קרה בדרך הכי טובה, ושאם קרה משהו מסוים זה בהכרח מה שהיה טוב שיקרה. כי כמו שאמרתי, יש תכלית לכל דבר, אבל לא כל דבר הוא טוב.

הניסיונות המטרה שלהם היא לשפר אותנו- אם בבנאדם למקום בנאדם לחברו , קרבת ד' וכו' 

אם בנאדם אכן תופס את ההזדמנות ששולחים לו אז אין ספק שזה לטוב

ובדרך כלל לאחר מעשה הוא יודה ברווח הגדול שיצא לו לא תמיד מייד אלא לפעמים אחרי שנים 

(כמקור ברור, דבריו של הרמב"ם במורה נבוכים:

"הביאור לזאת הוא שכּל רע הפוגע בבן-אדם הוא מאחד משלושה מינים:

המין הראשון של הרע הוא מה שפוגע באדם מצד טבע ההתהוות והכליון, כלומר, מבחינת שהוא בעל חומר. כי בגלל זה פוגעים בכמה בני-אדם מומים ושיתוקים בשורש טבע-הבריאה, או צצים בשל שינויים ביסודות, כגון קלקול האוויר או חזיזים ושקיעת-הקרקע. כבר הבהרנו שהחוכמה האלוהית חייבה שלא תהיה התהוות אלא על-ידי כליון, ולולא כליון זה של הפרטים לא היתה התהוות המין מתמידה.

.... המין השני של הרעות הוא מה שפוגעים בני-אדם זה בזה, כגון שהם משתלטים זה על זה. רעות אלה רבות מהרעות מן המין הראשון. הסיבות לכך רבות וידועות. גם הן מצדנו. אבל לעָשוּק אין תחבולה נגדן. עם זאת בשום עיר בעולם כולו לא יימצא אופן זה של רע נפוץ ותדיר בין אנשיה כלל. אדרבה, מציאותו אף היא מועטת. כגון שיארוב אדם לרעהו וירצח אותו או ישדוד אותו בלילה. רק במלחמות גדולות אופן זה של רע יכלול ציבור גדול. ואף זה אינו תדיר על פני כל הארץ.

המין השלישי של הרעות הוא מה שפוגע באדם מבינינו בשל מעשׂה של עצמו. זה הרוב. רעות אלה מרובות בהרבה מן הרעות מהמין השני. בשל הרעות ממין זה משוועים בני-האדם כולם. זהו מה שאין אתה מוצא מי שאינו פושע בו כלפי עצמו, להוציא מעטים."

(מורה נבוכים לרמב"ם פרק יב))

ומומלץ לעיין בדברי הרב סולובייצ'יק אודות גורל וייעוד- לתיכוניסטים, מובא לקראת סוף הספר 'אמונה וגאולה'.

(מומלץ גם ללא תיכוניסטים, אם לא ברור )

מה שכן, אני מאמין שהקב"ה לא נותן לאדם נסיון שלא יכול לעמוד בו, הקב"ה כן מסייע לאדם ונותן לו את הכוחות לעמוד בדברים שהם דרך הטבע, אם הוא צריך לעמוד בהם. זוהי, לדעתי לפחות, אמונה (כמו שאמרו פה) ופחות עקרון שכלי רציונלי.

אל תשאלי למה פשוט תאמינייי.

תמיד יש לנו בחירה איך להסתכל על המציאות. ואם נאמין שהכל לטובה - אנו בוחרים להיות מאושרים.

ולמה זה לטובה?

כי יכול להיות שאם כרגע הוא לא היה מקבל את הניסיון הזה שקיבל, הוא היה יכול לקבל משהו יותר קשה וכואב. או, שעכשיו הוא ניהייה בנאדם יותר טוב בזכות זה.

ה' מכוון הכל משמים.

יש משהו שאומר:

"מברכים על הרעה כשם שמברכים על הטובה"

מה שאומר שמהרעה הזאת יכול לצאת משהו טוב יותר.

"כל מאן דעביד רחמנא לטב עביד"

בשביל לעבוד על עצמנו להיות בעלי מידות טובות יותר, ומתוך כך דבקים ב-ה' וקרובים אליו.

כלומר: התפילה היא בעיקר בשביל המתפלל!

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...