אבל ודאי שאלו חיים פחותים

בהנחה שמדובר באדם שפוי ולא אדיוט מאוד מאוד

וזה לא נכון.

ויש משפא "חכמה בגויים תאמין"

זה ההפך מאידיוטים

גויים נלחמים באלוקים- בקדוש ברוך הוא.

עכשיו הבנת?

הם יכולים להילחם אבל אין להם סיכוי

כתבת אם אני הבנתי נכון שמי שנלחם באלוקים

הוא אידיוט, כן?

אממה שכתוב גם חכמה בגויים תאמין

וחכמה זה ההפך מאידיוטים

ול-כן

חילונים לא בהכרח אידיוטים גם אם הם מתנהגים

לא לפי התורה.

יש גוים שלא נלחמים בה', לא קשה.

ויכול להיות שיש בו חכמה אבל הוא לא חכם.

אם בבנאדם יש חכמה סימן שהוא חכם.

זה אותו דבר להגיד שאם יש בבנאדם אהבה

אז לא בטוח שהוא אדם אוהב.

זה סותר אחד את השני.

החילונים לאו דווקא נלחמים בה', הם לא מקיימים

את התורה שלו כי זה מחייב.

בס"ד

אני חושב שהדברים הם לא שחור או לבן גם לגבי חילונים וגם לגבי דתיים.

באמת אין טוב בעולם כמו להיות קרוב לה', וכל הרצונות של האדם, כל הטוב שהוא מחפש בחיים, הוא ימצא רק בחיים של עבודת ה' ושל קרבת ה'. 

אבל יש יהודים שלצערנו הם לא זכו לחוות ולדעת שיש אפשרות של חיים כאלו, כמו אחינו או החילונים או לצערנו דתיים רבים שגדלו בבתים עם תפיסות שגויות כמו שה' רק עסוק בלחפש איפה הם חוטאים, או שאנו עושים את המצוות כי חייבים אחרת נקבל עונש, בלי חיבור לה' ולנשמה הקדושה שיש בתוכנו. ולכן אצלם אין זו טיפשות שהם לא בחרו בדרך ה', אלא זה סוג של אונס, שנאנסו לחיות חיים אפורים ולחפש ריגושים רגעיים בפריצות ועריות שמביאים יחד עם ריגוש רגעי המון צער ויגון (אגב הנתון החדש של משרד הבריאות מראה שאצל נשים חילוניות אחוז הדיכאון עלה ל33%! מפחיד!), אבל מה יעשו והם לא מכירים דרך בקדושה למצוא חיים של שמחה וריגוש.

אמנם מי שכבר חווה קרבת אלוקים ויודע כמה טוב ה' וכמה טוב להיות קרוב אליו יתברך, וכמה ה' אוהב אותנו, יש לו בחירה, ואם הוא בוחר ללכת אחר יצה"ר לחיים ריקים שנראים מבחוץ שמחים ומבפנים ריקים ועצובים, אז באמת אפשר לומר שהוא לא חכם. וגם עליו אפשר ללמד זכות.

לגבי השאלה על חנוכה. לדעתי השאלה נובעת בגלל חוסר הבנה של הקשר שלנו אם ריבונו של עולם. לכל אחד מאיתנו ישנה נשמה יקרה וקדושה בתוכנו, שהיא חלק מהשכינה הקדושה, כנסת ישראל.אמנם כנגד רצון הנשמה נמצא בתוכנו יצר הרע שכל מטרתו לכבות את הנשמה ולהרחיק אותה מה'.

השעבוד ליוונים הוא בעצם שיעבוד של הנשמה, הטהורה והזקה, וכיבוי אורה, לעומת חופש ליצר הרע (כידוע היוונים בעיקר התמקדו בהוצאת הקדושה והטהרה מעם ישראל, על ידי הטמאת השמנים, על ידי שגזרו שכל אישה צריכה ללכת ל'לילה' אצל הפריץ היווני קודם חתונתה ועוד הרבה דברים שמטמאים את האדם ומכבים את הנשמה). בעצם עיקר הקרב היה בין חיים של פנימיות, של קדושה, של טהרה, של קרבת ה', ובין חיים של חיצוניות. תרבות יוון מי שלא מכיר מלאה בחיצוניות, מבנים גדולים, אנשים יפים, אבל בפנים אין כלום, ככה גם הפילוסופים היוונים דגלו שאין לעולם מטרה מלבד להיות מחשק לאלילים שלהם, שמתוארים כשיכורים מלאי זימה ופריצות.

לעומת זאת עבודת ה' זה שיעבוד היצר הרע, ויציאה לחופש של הנשמה הקדושה, עבודת ה' היא בחירה בנשמה ושעבוד ליוונים היה שעבוד ליצר הרע.

זה היה מהות הקרב בין היהודים ליוונים מי ישלוט החיצוניות או הפנימיות. ועל זה אנו מודים לה' יתברך שהציל את נשמתנו. זה נכון שגם ה' שמח בניצחון, כי הוא אוהב אותנו, ולא פחות משאנחנו רוצים בקרבתו, ככה ה' רוצה שנהיה קרובים אליו, וכמו שחז"ל אומרים שהפרה רוצה להניק יותר משהעגל רוצה לינוק.

לכן באמת אנו מודים כי זה חסד גדול, וה' גם שמח מאוד בזה.

וניתן משל, כמו שאם בעל עושה לאישתו הפתעה ולוקח אותה לחופשה ליום הולדת היא תגיד לו תודה למרות שגם הוא מאוד שמח מהקשר. ככה גם אנחנו מאוד שמחים שאנו יכולים להיות קרובים היום לה' ית' ולהתקרב אליו על ידי המצוות ואנו מודים לו על זה. וזה לא סותר את זה שגם ה' מאוד שמח בזה, ומאוד אוהב אותנו ורוצה שנהיה קרובים אליו.

יהי רצון שנזכה כולנו לחיות חיים של פנימיות, וכמו שהדלקת הנרות מסמלת את יתרון האור(הנשמה) על החושך (תרבות יוון) כך נזכה אנחנו להאיר את החיצוניות באור נשמתנו הקדושה.

מילה בסלע.

נכון מאוד.

ואפילו אם תאמרי שבמדעי הטבע יש להם חכמה, החכמה שיש להם במדעי הטבע נובעת מהכרתם בחוקי הטבע, ועצם ההכרה בחוקי הטבע יש בה כבר כניעה מסוימת לא-להים.

(ובכלל "חכמה" היא היכולת להכיר את החוקים הקבועים בעולם. ממילא החכמה קשורה באופן בלתי ניתן להפרדה ליראת הא-להים, דהיינו ההבנה שיש משהו חזק, עצמתי ונצחי שמסוגל להנהיג חוקים קבועים בעולם. גם אם זה רק תת מודע.)

המכשפים למשל שניסו להכחיש את חוקי הטבע, הם הם מכחישי פמליא של מעלה.

וזו עובדה שהם חונכו מאז שנולדו לאוירה של כפירה ולא ע"פ רוח התורה מהבית (בלשון החכמים "תינוק שנשבה"), והם לא אשמים בזה. היה גל חילון מאוד גדול לאחר השואה (אנשים חשבו "למה זה קרה לנו?" ונפלו מאמונתם). לחילונים של היום יש סבא שלמד ב"חיידר" בפולין או גרמניה, אבל התפקר. ואם מעוררים אותם קצת, ומנסים להחזיר אותם בתשובה, הרבה מאוד פעמים זה עוזר, והם מבינים שהם הוטעו, ולא חונכו נכון. ורואים שלמרות שיש להם המון קשיים בדרך, הם עומדים בהכל, ועם כל זאת הם מתאמצים כמה שיותר להתקרב לאביהם שבשמים, וכל הכבוד להם.

כי על ביטול מצוות לא נהרגים, בשונה מעבירות מסוימות, שאין קטע לחיות ולעשות אותן- ועליהן נהרגים.

(עניתי לך במישור הפורמלי כי ידעתי שלא תעריך תשובה במישור המהותי, שכמובן רובה נעוץ דווקא בו לענ"ד)

ואפילו אם מקיימים את כל המצוות.

כמובן רק אם אין אפשרות להחזיר בתשובה. "כי לא אחפוץ במות המת, כי אם בשובו מדרכו הרעה וחיה". ושים לב שהוא מכונה "מת". ואגב, הרמב"ם תולה את זה ש"הוקלה עלינו הריגת הכופרים", בזה שסרה מהם ההשגחה המיוחדת למין האנושי בהיותו חכם וקשור לאלקים, וממילא חייהם לא שווים הרבה יותר מחיי בהמות. מכאן ראיה ברורה שעיקר ערך חיי האדם בא ממימוש הפוטנציאל השכלי שלו, דהיינו יראת ה'.

ודאי שיש מדרגות חיים גבוהות יותר ונמוכות יותר, ואפשר לחיות במדרגת חיים פחותה בלי הגבוהה יותר. כמו למשל בעלי חיים. אבל כשמשהו יורד ממדרגת חיים אחת לנמוכה ממנה, המחיר שהוא משלם יותר גבוה מכל מה שנשאר לו, וגם מדרגת החיים הנמוכה יותר מתקלקלת. למשל-נבלה, ובכלל, זהו עניין המוות, ורשעים נקראו מתים.

על המשיח נאמר "לא למראה עיניו ישפוט ולא למשמע אזניו יוכיח, והריחו ביראת ה' ושפט בצדק דלים והוכיח במישור לענוי ארץ", תהיה לו האפשרות להריח האם אנשים נמצאים במעלת האדם שלהם, מעלת יראת ה', או שנפלו ממנה והסריחו "רוח אפינו משיח ה' ". (ובד"כ סרחון-ריח רע, הוא משהו שפרש מאורגניזם כלשהו ואיבד את חיותו, והתלבשו עליו חיידקים וכדו'. לעומת ריח טוב שבא מאורגניזם חי כלשהו.)

הקב"ה לא צריך שנעשה את המצוות בשבילו,הוא לא צריך אותם.

אז למה בדיוק?

המצוות בשבלנו

אפשר להגיד סוג של הוראת הפעלה מהיצרן

שהיא כשלעצמה היא הטוב האמיתי ביותר. "אין טוב אלא תורה שנא' "כי לקח טוב נתתי לכם תורתי על תעזובו" "

הקדוש ברוך הוא רוצה את הטוב האמיתי והשלם, וממילא ברור שבזה שהוא מקיים את הטוב האמיתי והשלם-הוא עושה את רצונו, ולכן בהחלט נכון לומר שכל מעשי ה' הם לרצונו ואנחנו רק טפלים בעניין הזה.

ואפילו זה שזה הטוב השלם, יש בזה שני צדדים, האחד- שמצד עצמו יש בזה טוב כלשהו, והשני-שהקדוש ברוך הוא רוצה את זה. ומתוך אהבת ה' וענווה אמיתית, והבנת ערכנו מול גדלות ה', אנחנו יכולים וראוי שנגיע למדרגה שבה איננו מבקשים את הטוב מצד היותו טוב, אלא מצד זה שהקדוש ברוך הוא, מלכנו הגדול והאהוב, מגן אברהם וקדוש ישראל רוצה את זה, ואנחנו מתבטלים בפני רצונו, ונמשכים אחריו לקיים את רצון מלכנו, לעשות את הטוב השלם, מתוך אהבת ה' גדולה, עד כדי כך, שאפילו אותו "הטוב השלם", טפל בעיננו למול רצון ה' יתברך.

מה היה בחנוכה?! היוונים גזרו על עמ"י לא לקיים מצוות ומי שיקיים אותן יהרגו אותו. בלי הרבה חכמות

אחר כך באו המכבים נלחמו ביוונים החזקים נצחו אותם בניסים גדולים וטהרו את בית המקדש

אז ראשית כל יש כאן ניצחון פיזי לגמרי של ניסי המלחמה וההצלה מהגזרות

דבר נוסף להיפך - אם יהודי מת אבל כיהודי שומר מצוות לא קורה לו באמת שום דבר נורא. הוא עובר לגן עדן ונהנה שם

(כמובן שלמשפחה זה קשה מאדו אבל מבחינת עצמו זה פשוט לעבור דירה למקום יותר טוב )

מה שאין כן אם יהודי נשאר חי אבל כמתיוון הוא מאבד את עולם הנצח שלו לגמרי

ולכן הצלת הנפש היא עובד הרבה יותר חשובה מהצלת הגוף 

את ממש צודקת!
בגלל זה באמת לא רצו לעשות את חנוכה חג, כי "בתכלס איפה הנס כאן?"
זהו שלא.
שאלת את עצמך פעם למה קוראים לחנוכה "חג האורים" ולמה בכלל מדליקים בו נרות?
את התשובה אנחנו יודעים מהגן, זה בגלל "נס פך השמן".
אבל רגע, בואו נחשוב, על מה אנחנו מודים ב18, בברכת המזון, בכלל?
על זה שנצחנו את היוונים! "מעטים מול רבים, חזקים ביד חלשים..."
פך השמן מוזכר בסוף, בצד, כי לא בגללו מדליקים נרות!
את הנרות אנחנו מדליקים בזכות שנצחנו את היוונים,
ופך השמן? בגללו יש לנו עוד חג.
זה מה שהוכיח לכולם שזה לא "מקרה" אלה נס מיוחד מה'!

ורק בגלל זה חוגגים את חנוכה! אבל מה חוגגים? את זה שנצחנו!

מקווה שהייתי מובן..

בעזרת ה'

בעומק, אם אני מבין אותך נכון, את מרגישה שאם ה' עושה נס שמקרב אותנו אליו זה פחות נס.  המחשבה מאחורי הרעיון הזה היא כנראה השערה של אינטרסים של הקב"ה. זה פחות נס כי הקב"ה עושה את זה גם בשביל עצמו, שלא כמו במקרה של הצלה ממוות לחיים ( פורים) או יציאה מעבדות לחירות (פסח).

האמת היא שכל פעם שטוב לנו- גם לקב"ה טוב. הוא ממש רוצה שיהיה לנו טוב. הוא אבא,הוא רוצה שלילדים שלו יהיה טוב! לכן גם כשה' מציל אותנו ממוות לחיים הוא שמח בזה ונהנה מזה. זה  טוב לו.

יש מדרש של חז"ל שאומר שהקב"ה קורא לכל המלאכים בשמים ביום כיפור - ועושים מסיבה "בואו ושמחו עימי שאני מוחל עוונותיהם של ישראל". ה' כ"כ שמח שטוב לנו!

בהצלחה

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....