בס"ד

המשנה במסכת סוטה אומרת "מיום שחרב בית המקדש אין יום שאין בו קללה" וזה כולל כמובן גם את ימי החנוכה.

ביוונים גם כן, ולא רק על טיהור המקדש כמו שכתבתי קודם... 

וגם השנה בטח יש ניצחון בעניין הזה, של הרוח היהודית אל מול החומריות (אמנם לא ניצחון מוחלט, אבל) בטח אנחנו יכולים לשמוח על העניין הזה, שהוא מתממש בימינו..! 

כשמברכים-"שעשה ניסים לאבותינו בימים ההם, בזמן הזה" מתכוונים לניסים בכללי??

אם יש קללה זה אומר שצריכים להיות בצער?

לא הבנתי מה הקשר של יוה"כ. זה לא יום של שמחה כ"כ בימינו (זה אמור להיות יום כזה, ויש שחוגגים אותו בשירה וריקודים, אבל זה לא כמו חנוכה, שנקבע ליום שמחה לדורות..)

השמחה והחג היא לא רק מה שהיית להם אלא לתת לנו כוח במלחמה עם תרבות יוון (תרבות המערב של ימינו..) שזה "השחתת הדיעות והמוסר" כך קורא לזה הראי"ה קוק זצ"ל וזה ממשיך גם עכשיו, וחוגגים על הכוח הפנימי החזק שהקב"ה הביא לנו שנוכל להתמודד ולהשאר חזקים....

סתכלי בעין אי"ה שבת א' פרק שני פיסקה י"ב,

וגם בפסקה ח' , כתוב שם על כך שהעתיד משפיע עלינו ולכן זה שאין בית מקדש היום זה עצוב מאוד אבל זה לא אומר שחנוכה חסר ערך...

ובעין אי"ה שבת א פיסקה ס'ב הרב כותב על הכוח הפנימי החזק של עמ"י (בהקשר אחר אבל רותו כוח...)

בהצלחה...

משום שמאז נוסד העניין שלעם ישראל יש את הכח והיכולת (כמובן שרק בחסד ה') להלחם במתיוונים שקמים עלינו בכל דור.

והם גם מסתובבים ביננו עכשיו. ה' יצילנו!

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....