פשוט אף פעם לא הצלחתי, לא הסתדר לי,

לא היה לי מי ולא היה לי מה לשאול, או שהרגשתי שאני לא יודעת מה אני אמורה לשאול, ומה בכלל יוכלו להגיד לי שאני עוד לא חשבתי עליו.

לבעלי יש רב שהוא פונה אליו (ראש כולל לשעבר) בכל שאלה שלא הלכתית (וגם לפעמים שאלות הלכתיות אבל הוא לא הרב הקבוע שלנו, אלא יותר סוג של משפיע עבור בעלי).

אני יודעת שזה לא עוזר לך וגם יודעת שיגידו לי שאם זה היה חשוב בעיניי הייתי מוצאת מישהי בעשור האחרון...

אבל זה מה יש...את לא לבד...וכל הכבוד לך שהיתה לי מישהי בכלל.

להגיד את האמת אני יודעת שזה לא מה שאומרים שצריך להיות אבל לנו זה עובד יפה - בשאלות בעבודת ה'

 כיבוד ההורים שלי, או כל דבר אחר, אני מתייעצת עם בעלי והוא איתי.  (אני יודעת שלא ממליצים על זה, אבל שוב, לנו זה עובד, כנראה אנחנו לא כמו רוב הזוגות). משהו שאני לא יודעת או שאנחנו לא יכולים לפענח ביחד, הוא פונה לרב הנ"ל.  כלומר, לא הרבה.  אני זוכרת שהיתה לי בחודשים האחרונים שאלה שלא אהבתי את התשובה של בעלי והוא לא ממש ידע לענות אז פניתי לרב שלי, הוא גם לא ידע מה לענות אבל נתן לי להרגיש שאני שפויה ושיש לי סיבות מוצדקות להחליט שאני לא עושה X, ושלגיטימי להחליט לשני הכיוונים.

ב"ה

לפני הנישואין הרגשת טוב אם המשפיעה שלך. תמשיכי !!!

אם היא עדיין רווקה ואת צריכה להתייעץ בנושאים של נישואין, חפשי רק לנושא הספיציפי הזה, משפיעה משלימה, יהיה לך הרבה יותר קל.

ר' ישראל נח בליניצקי שהיה הדוגמה והמשפיע לבחורים בברינוא, התחתן לתקופה מאוד קצרה והתגרש, כך שכמעט כל חייב חי כרווק ובנו ר' אהרן יוסף נראה לי כלל לא התחתן והם היו הדמויות הכי מחוזרות בישיבה, תלמידי חכמים גדולים וצנועים.

אני מאמין שגם בציבור הנשים צדקניות לא חסר אנשים אם מידות חסידיות מעולות.

מי קבע שצריך רק משפיעה אחת?

אולי פלונית בחורה מאוד חסידית שעיניני בנקאות רחוקים ממנה כמזרח ומערב ולאומתה משפיעה אחרת מאוד מושקעת בעיניני עולם הזה וחסר לה קצת בעינינים רוחניים. אינני שופט ח"ו, לכל אחת יש תכונות שונות, העיקר לנטב אותם לשליחות העיקרית.

זה אולי בעיה כללית שכל מי שאינו מתאים את עצמו ל"שטנז'" כולל בישיבות מיד נדחק החוצה, אבל הרבי ידע לקבל את כולם, ספרדים, אשכנזים, פולנים, רבנים ואנשי עמך.

בהצלחה.

ב"ה

... או ששאלו אותו אח"כ, אבל המשפיע/ה הוא בסה"כ רק כלי דרכו עוברת התשובה של הרבי.

מה שכן אני זוכר הוא שאחד רצה שהרבי יהיה המשפיע שלו והרבי דחה אותו והסביר שאפילו אחד שחושב שאין מי שבדרגתו ולכן נמנע מלקחתו, שידע שהוא גם יכול לבחור מי שהוא בדרגה נחותה יותר בעיניו.

הרבי הרבה להפנות אנשים לר' זושא וילמובסקי "הפרטיזן", הוא לא היה איש עסקים, הוא לא היה מה שנקרא "משכיל", אבל היה מסור בלב ונפש לכל עניני הרבי. והסיבה שהרבי הפנה אליו, היא שר' זושא קיבל כדור בעט המלחמה בצוואר ולא היה יכול להפנות את הראש, אם רצה לראות הצידה היה חייב לסובב את כל גופו.

והרבי היה מוסיף לר' זושא אין פניות הוא מסתכל תמיד ישר.

ידוע איך נוסדה הרשת אוהלי יוסף יצחק בזמן השלטון של מפא"י:

כל מי שרצה להקים רשת חינוכית הגיש בקשה לשר החינוך.

הסבירו/שאלו את ר' זושא לאיזה מפלגה הוא שייך? ולתשובתו חב"ד אל מפלגתית ענו שאין סיכוי כלל וכלל.

התעקש וביקש להכנס לשר, כך ללא קביעת פגישה בצורה ספונטנית, ואפילו כמעט פרץ פנימה ללישכת השר.

סגר את הדלת דיבר על הא ועל דא ולא דיבר כלל על הבעיה.

יצא ואמר למזכירה השר אישר בהתלהבות.

המזכירה לקחה את התיק מערמת הנתונים להחלטת השר לערמה של המאושרים.

וכך נוסדה הרשת.

כך היו החסידים הראשונים הרבי רוצה זה מה שיהיה, איך למה, כמה לא חשבו לשאול אפילו.

בהצלחה.

נראה לי אפשר לפתוח מועדון למי שסובלת מבחילות כל ההיריון

ב"ה

הג.פ.ו. מסטלין קטן עליהם.

מי שלא היה לו פנקס אדום של קופ"ח של ההסתדרות הכללית לא היה מתקבל לשום עבודה.

היום אתה (הכוונה לא לאתה אלה למפלגות הרוצות בקיום התנחלויות נלחמים לקבל תקציב זה או אחר, אז לא היה שייך לעלות את הבקשה כלל, כל התקציבים היו מופנים לקיבוצים, ולא לכולם, לכן יש עד היום קיבוצי איחוד וקיבוצי השומר. ולמה ? מי שהיה יותר קרוב לצלחת היה מקבל יותר.

כל הנ"ל התחיל להתפוגג אם המהפך של 77 ועלייתו של מר מנחם בגין לראשות הממשלה.

גם הקמת כפר חב"ד לא הייתה פשוטה כלל וכלל.

והרבי הנחה את העסקנים למי לגשת ומה לטעון, הגיעו עד "הנשיא" מר זלמן שז"ר, צאצאה של חסידי חב"ד. שז"ר ר"ת שניאור זלמן רובשוב.

מי שלא היה קשור למפלגה מסויימת, בקשתו כלל לא הייתה עולה לדיון.

וזו לא הפעם הראשונה שמשהוא הושג במירמה:

בזמנו של הרש"ב, הייתה גזירה על תלמודי התורה, הריי"צ בכבודו ובעצמו נכנס למשרד שר החינוך של הצאר, גנב והשמיד את מסמכי הגזירה.

וזה לדעתי מוגן הלכתית: חלל שבת אחת ע"מ שישמרו הרבה !

כמה ילדים ניצלו ע"י חינוך כשר במוסדות הרשת? ולא רק אותם ילדים גם הילדים של הילדים.

אז שהמעליזים יגידו מה שהם רוצים מבוקר עד ערב, בפועל יש עוד כמה יהודים ששומרים פחות או יותר תורה ומצוות בזכות מעשה זה.

זה כמו בניו של יעקב, בתחילה יעקב כאס עליהם שהרגו תושבי שכם לבסוף הסכים וברך אותם על אותו מעשה.

יש מי שרואה רק את העף שלו, יש מי שרואה יותר עד קצה העף ויש מי שרואה למרחקים.

ויש לך טעות קטנה אתה לוקח את אמצע הסיפור והופך אותה להתחלה: "רשת אוהלי יוסף יצחק בשקר יסודה"

היסוד איננו המעשה מרמה ושקר, היסורד הוא הרצון של הרבי שלחב"ד יהיה רשת חינוך, וזה לא שקר, מעשה ר' זושא, היה האמצעי להשיג את המטרה למלא את רצון הרבי !!!!

שהשקרים שבאמצועתה היא נבנתה הרבה יותר חמורים...

בס"ד

לזכור שזו בקשה של הרבי,שדרכה הרבי מעביר את הבכרה, העיצה וההדרכה,

ולא לוותר למרות הקושי!!

זה לא קל למצוא משפיעה, ולא טבעי מהרגע הראשון להרגיש בנוח לשפוך הכל.
מאמינה שכן כדאי לנסות, עם מישהי שנראית מתאימה מבחינה הגיונית,
ואז בע"ה בהדרגה הקשר נבנה...

אבל כדאי גם לזכור שמשפיעה זו לא מישהי שמצד עצמה יש לה את כל היכולות להשפיע,
לייעץ וכ',אלא שזו מישהי שהרבי פועל דרכה.

פעם חשדתי במשפיעתי למשל שהיא ניחנה ברוח הקודש.
(היא טענה בתוקף שלא, ורק לאחר ניסיון כמשפיעה בעצמי הבנתי עד כמה רק הרבי מנחה את כל התהליך.
לא פעם בשיחות השפעה אני עצמי מקשיבה מרותקת למה שאומרת, כי ברור לי שזו לא חכמתי שלי...) 

בקיצור אל תוותרי!
המשיכי לחפש, והיי בטוחה שהרבי כבר מינה את השליחה שלך, בע"ה את צריכה עודד קצת מאמץ (ואולי גם רצון..) בכדי למצוא אותה! 

בהצלחה רבה רבה!!

עזר למישהו? האיש השתנה?
 

היום רואים שבקרב השמאל מתחיל קמפיין שנאה נגד שומרי מצוות בדגש על תנועת חב"ד. קרי, אנחנו רחוקים מחזיון השלום עלי אדמות. 

נעזוב רגע את כל הפולמוס - הפרובוקטיבי והאקטיבי - שהביא את החסידות, בהתבססותה מחדש באמריקה, להגדיר עצמה בהכרזה שואפת מדון כ"chabad liubavitch", כאילו שהיה זה הכרח שכל באי עולם יתוודעו לניצחון הפאתטי וחסר החשיבות של ליובאוויטש על שאר שלושת הפרשנויות, ליאוזנא והאחרות. שכל שלט חב"די אמריקאי מכריח עצמו לצעוק את העניין בקול תרועה, ולנסות לייצר חשיבות תודעתית לסיפור הקטן והזנוח והמשמים עד צער הזה, כאילו מה שחשוב ביקום זה איזה ניצחון אידיאולוגי של משפחת רבנים קטנה על כמה חצרות מדולדלות של רחוקי משפחה מהעבר.

אבל בחייך: ניגון הדידן נצח, שהוא בפנתיאון ולא יזוח משם, אינו בנוגע לניצחון על רוסיה עם הספרייה, או על ברית המועצות עם הגליות השליחים לרפובליקות מרכז אסיה הנידחות (כמו בשיר מ"אוצרות יהודיים" על התמים יעקב בטג'יקיסטן). לא ולא; זה הניצחון המשפטי הערכאתי של החצר השניאורסאהנית על פלג גור אריה. תעשה טובה, שחב"ד תירגע ותשאל את עצמה, במלאת יותר ממאה ועשרים ל"מוישה רביינו", לאן מועדות הפנים ואיפה העתיד נמצא, לפני שידברו על אחדות ומאחד.

הם מתגייסים (לא יודע בדיוק כמה אחוזי הגיוס שם, אבל הם לא כמו החרדים, זה בטוח), אבל לעומת הדתיים-לאומיים שמתייחסים לצבא כחלק מהתחייה הלאומית של עם ישראל, כחלק מהגאולה, החב"דניקים מתייחסים אל זה בצורה פרגמטית, שצריך צבא באופן טכני כדי להגן על העם (כך לפחות ידוע לי). אגב, זו תפיסה שדומה גם לתפיסה החילונית את הצבא. הויכוח העקרוני הזה הוא לא רק לגבי הצבא, אלא לגבי כל מוסדות המדינה וכו'.

אבל בחבד הכל סובב סביב השליחות של האדם, אז אולי בטוחים שזו השליחות של הבחורים בגיל הזה...

אני יודעת שבתי ספר של חבד וכאלו לא נחשבים חרדיים אלא ממלכתידתי כי הרבי רצה שאנשים שלא שולחים את הילדים שלהם לחרדי-ישלחו לחבד ויקבלו חינוך מספיק חרדי ומספיק ממלכתי... אז ישיבות חבדניקיות זה כמו הסדר או כמו ישיבות חרדיות?

חשבתי על זה, התלבטתי אם לכתוב את זה. חלק מהמידד של השירות בצה"ל בחב"ד זה המידד של השליחות, שכדי לקדש את שם ה' בעולם ולגרום לשם שלו להיות אהוב בעולם, הם הולכים לצבא (לא יודע בוודאות אם זה השיקול שלהם, אבל זה בהחלט הגיוני). אבל בסופו של דבר אצלם זה רק כלי כדי להגן/לקדש את שם ה' בעולם. מבחינת התפיסה החבדי"ת אין ערך עצמי (ערך מקודש) לצבא. לא כ"כ הבנתי את השאלה שלך בסוף.

נ.ב אינני חב"דניק והדברים נכתבו לפי ראות עיניי. עדיף שתשאלי חב"דניק שיסביר לך את תפיסתם.

אה, עכשיו הבנתי. לא יודע. מניח שבאמצע (יש אפשרות אך לא חובה)

יש ישיבות שהמקובל בהן הוא לעשות פטור (כמו הישיבה בכפר חבד) ויש כאלה שיש להן הסכמים עם הצבא על שירות אחרי שנת לימודים ב770 ורצוי גם חתונה (כמו הישיבה בקרית גת)

שתיהן ישיבות גדולות עם לא מעט תלמידים.

אבל חייבת להדגיש שבסופו של דבר זו תהיה הבחירה האישית של הבחור לכאן או לכאן וזה לא משנה איפה הוא לומד.

באף ישיבה אין איסור מפורש ללכת לצבא (אלא רק מינימום דחיית שירות עד אחרי החתונה) אבל גם אין יותר מידי עידוד לצבא.

לדוגמא במשפחה שלי חלק עשו פטור משירות וחלק שירתו.

אחת הבעיות המרכזיות שגורמות להמון בחורים להוציא פטור זה שהצבא עושה להם בעיות עם שנת הלימודים ב770 אחרי 3 שנים בישיבה גדולה ואף בחור לא רוצה להיות עריק ולהסתבך.

התוצאה היא שחלק מהבחורים עושים פטור וחלק חותמים על הסכם מסויים שדוחה להם את השירות לאחרי החתונה.

לרוב מי שעשה פטור כבר לא יעשה צבא, אם כי יש כאלה שמבטלים אותו (לפעמים אפילו בגיל 30+ ואז הם מתגייסים לפיקוד העורף, הרבנות או כל מיני דברים בסגנון).

תודה