לא סוף העולם

הרבה נשים עברו את זה ואת לא פחות טובה מהם

יהיו כמה חודשים קשים ואז יהיה יותר קל

בקשר לתגובות של הסביבה אז לדעתי תעמידי אותם במקום, תגובות כאלה מעידות רק על טיפשות של מגיבים

וכדאי ללכת לרופא

אני חושבת שאת תסתדרי הרי את מסתדרת טוב עם ילד חמוד שלך אז את אימא טובה

יהיה בסדר 

גם אני נכנסתי להריון כשהגדול היה בן 7 חודשים, ב"ה כמו שפנים טובות אמרה יש בזה הרבה פלוסים כשהם צפופים (ותאמיני לי שיש הרבה יותר צפופים בגילאים) גם בע"ה הלידה תהיה יותר קלה כי הגוף עוד לא חזר לעצמו לגמרי...

ואל תשכחי שעד שבא התינוק הזה בע"ה יש לך עוד יותר מחצי שנה, זה לא עובר מהר

הריון שני שהגדול היה בן 4 חודשים. עכשיו 3 שהתחיל שהקטנה הייתה בת 10 חודשים...

נפשית- צריך להבין איזה אוצר יקר זה וזה מאד משמח(אני אישית בבחילות לפעמים מסתכלת על התמונות של הא"ס. זה עוזר!).

פיזית- לבקש עזרה כמה שאפשר, לנוח. לאכול טוב.

כדאי מאד ללכת כבר לרופא לראות שהכל תקין!

וכדאי גם לספר למישהי שיכולה לעזור לך(שכנה/אמא...). 

להפרשי גיל קטנים יש יתרונות רבים.

אצלי המרווח בין השתיים היה קצת יותר גדול (20 חודשים), אבל גם אני הייתי בהתחלה בפאניקה והרגשתי לא מוכנה.

כמה חודשים אחרי הלידה השנייה כבר ראיתי את היתרונות העצומים, כמו שכבר נאמר הילדים בדרך כלל גדלים כחברים הכי טובים, מעסיקים אחד את השני וממש כיף לראות את זה. 

חוץ מזה, חלק מהפחד שלי עסק בעתיד: אם עכשיו נכנסתי להיריון שני כ"כ מהר, זה אומר שכל שנה וחצי יהיה ילד וכו'.

ואז, לקח לי יותר משלוש שנים (והרבה דמעות ותפילות) להיכנס להיריון נוסף. כך ששום דבר לא מובן מאליו.

ותודה לכולכן אין ספק שהארתן את עיני.

איך התמודדתן עם תגובות הסביביה?מה היו התגובות?

היה לנו הפרש של שנה בדיוק ו פעמיים שנה וקצת אז אמרתי להם כל מה שאני חושבת עליהם 

מרגע שהעמדתי אותם במקום אז נושא נסגר

ועוד משהו - לפעמים מישהו מגיב בתמימות ולא התכוון לפגוע אז צריך להשתדל לא לשים לב

גם לדעתי זה לא ברור, ואני לא מבינה איך ולמה מגיעים למצבים כאלה.

אני למשל עושה הכל כדי לא להגיע לזה, ואם למשל נגמרו לי הגלולות

ולא הספקתי לבקש מרשם חדש, אז אנחנו נוותר על יחסים מלאים עד שזה יסתדר

(ולא נסתפק בנרות)

והשאלה נשאלה דווקא ממש בניסוח עדין, לא נראה שזה מתוך שיפוטיות!

וכאילו היא עומדת למשפט וצריכה לספק הסברים למישהו.

וחוץ מזה זה היה בפירוש ניסוח שיפוטי וממש לא עדין

ולהתכונן, וגם הבכור יגדל בזמן הזה בע"ה, הזמן יעשה את שלו בע"ה, אם יש לך חברה טובה שגם ככה ההפרשים היו, כדאי לשתף ולהתייעץ איך לעבור בצורה הטובה ביותר את ההריון...שיעבור בקלות ובאושר בע"ה

בד"כ הגדול יותר כבר אמור ללכת

ואז יש כמה חודשים קצת קשים אבל זה עף

בלי לשים לב הם גדלים

ואח"כ הם הופכים לחברים הכי טובים

כשהגדולה שלי לא בבית הקטן משתעמם ואני צריכה להעסיק אותו

כשהם ביחד הם אמנם גם רבים אבל משחקים ביחד וזה כזה מתוק

תחשבי על התינוק שלך... לא בא לך עוד אחד מתוק? ואולי זה יהיה בת?

תתעודדי.

במתנה הזו, על אף שלא תכננת אותה בעיתוי הזה- פחות יפריע לך מה יגידו...

וכמובן אמונה בה' שהכל לטובתך, עם כל ההתמודדות, אני מבינה אותך מאוד!

עד הלידה כנראה הקטן ילך בעצמו ופחות יהיה תלוי בך מאשר עכשיו... אז אל תדמייני את עצמך עםפ תינוק קטנטן יחד עם הקטן הזה אלא עם ילד יותר גדול באופן משמעותי... מקווה שזה יעזור לך

יש הרבה יותר קרוב מזה. מכירה גם רווחים של 11 חודשים.

פה מדובר בשנה וחצי כמעט הבדל בין שתי הילדים.

יש לי גם כאלו רווחים בין ילדים. והסוד שלי להתמודדות - היא עזרה בזמן ההריון.

2 ילדים במרווח שנה וחצי אינם קשים כל כך כמו הקושי של תינוק בן שנה ורבע + הריון.

אם יש לך יכולת - קחי בחורה שתעזור קצת לסדר את הבית / תצא עם הקטן לסיבוב ותאפשר לך שקט.

נסי במהלך ההריון להיעזר כמה שאפשר כולל מהבעל. אל תגידי "לא" על שום עזרה.

אחרי הלידה תגלי שדווקא הגידול של 2 תינוקות צמודים אינו בהכרח קושי גדול כל כך כמו שנדמה. (אם כי יש כמובן ילדים קשים במיוחד..) זה לא 2 תינוקות שצריכים אותך בעת ובעונה אחת כמו תאומים - ולכל אחד יש את הזמנים שלו.

והם עוד יהיו חברים הכי טובים--

אצלי המרווח בין הראשון לשני שנה וחודשיים ועכשיו הקטן שלי בן 10 חודשים ואני כבר עוד מעט חודש שלישי ואין לי עזרה מאף חד השם עוזר נותן כוח

בס"ד

שלושת ילדינו נולדו בהפרשים קטנים יותר (14 חודשים ולאחר מכן 13 חודשים.)
היום- אנחנו מתחילים לראות פירות..

ההתחלה הייתה קשה מאוד (אבל אצלי באמת היה קשה, הייתה לי ילדה בת 2.3, תינוק בן 1.1 וילדתי.)

אבל היום-

פשוט תענוג איך הם מעסיקים אחד את השני. כמו תאומים!

לא פשוט, אבל מסתדרים...

אושר ונחת!

תודה רבה לכן.באמת עודדתן...אתן מדהימות ברמה בלתי יתוארת..

מישהי שיטפה אותי שהיא החליטה בהריון הזה לחוות אותו-להתפנק לקנות בגדים וכו..

יש לכן עוד עצות איך להפוך אותו חוויתי ומעצים זוגיות?

במילא ילד אחד והזוגיות לא חזרה לעצמה..

את מתכוונת שהצב הזוגי "לא טוב" או "שונה"? שונה ממה שהיה לפני הלידה זה לאו דווקא שלילי, פשוט מקום אחר של הזוגיות. תדייקי עם עצמך.

תמיד צריך למצוא זמן בשקט ביחד,לצאת, למצוא בייביסיטר או סבתא. שיחה יומית ביחד כל יום בערב.

לזכור תמיד שאתם גם זוג ולא רק הורים.

ביחד עם עבודה כול הנושא הזה ניראלי מטורף..אנחנו היחידים שמרגישים שאין זמן לוגיות??.?

אצל כולם הכל מושלם.

חחחחח... 

זה לא קל אבל יש בזה דברים מיוחדים...

אם את רוצה את מוזמנת לאישי (אפשר גם מכינוי חדש)

זה הזמן להקל על עצמך בכל מה שאפשר (חד"פ,מייבש כביסה,עוזרת,אוכל מוכן לפעמים וכו' לפי מה שמתאים לכם ויש לכם אפשרות כלכלית) להקפיד לקחת וויטמינים וברזל לסנן תגובות מחלישות של הסביבה לחפש את המשפחה והחברים שיודעים לעודד ולעזור...

חולצה ועליה אוברול- אם קר אז פוטר ואם חם אז קייצי

לא מלבישים יותר מדי כי זה עלול להיות מסוכן

כמובן לכסות עם שמיכה. זו באמת עונה משוגעת וקשה לדעת אבל לדעתי את מלבישה אותו מדי הרבה ואם מזיע אז לא טוב

אם המגע נעים- סימן שנעים לו.

לק"י

2 שכבות דקות אמורות להיות בסדר בימים הפחות חמים.

אם הוא מזיע, תורידי לו שכבה.

ושלי מצונן גם מגיל פיצי, ויש הטבות מידי פעם...

תודה לך ❤️

מקווה שלא נדבק ממני כי הייתי ממש מקוררת בשבועיים האחרונים

עד עכשיו הלבשתי בגד גוף ואוברול

כשהיינו בבית חולים אמרו לי לא לשים גם מכנס

אנחנו גרים במרכז לא יודעת אם זה משנה

עכשיו בגלל השרב שהיה הלבשתי לה רק אוברול והיא הרגישה לי חמה ונעימה

לגבי הצינון אנחנו באותו סרט היא כבר בת חודש וחצי ודיי מההתחלה מנוזלת

לא נראלי שצריך לדאוג אלא אם יש חום או מרגישים שיש קוצר נשימה וכו

לק"י

2 גופיות ומכנס אחד. וזה היה בחשוון.

איך יודעים איזה מידה להזמין?

לא צריך ללכת למדוד?

אבל יש לי בת אז אני רוצה את הורודות

זה כבר 49

אולי נעליים שנתקעו להם.

לפי המחיר שמזינים, ביחס למחיר המקורי.

הייתי דואגת להגיד לו בנועם שפחות לשתף דיונים פנימיים.

גם אצלינו זה קורה לפעמיןם ולא תמיד מתאים לי לתת דין וחשבון על השיקולים שלי

לק"י

מסויימים ליד אנשים מסויימים.

חוץ מזה, שלחזור עכשיו זה לא כזה רעיון מצויין, כי קשה למצוא סידור לתינוק בכמעט סוף שנה.

הלוואי ואני הייתי יכולה לחזור רק בשנה הבאה לעבודה. 

הייתי מדברת איתו על זה שאת לא אוהבת שפותחים דיונים אישיים מול כולם.

נשמע שיש מצב שהוא בכלל לא חשב על מה שהוא עונה

הייתי מתחרפנת

ממש לא לפתוח כאלה דברים ליד אנשים כל עוד לא החלטנו

ובטח לא ליד המשפחה שלו

קודם כל חיבוק זה קשה ממש.

דבר שני- מה שלי הכי עזר:

1. הייתי ממש רזה וחטובה כי בלי פחמימות זה מרזה ממש.

2. להוריד פחמימות כמה שרק אפשר.

לקנות ירקות שווים, עלים, נבטים.

חלבונים שאוהבת.

להכין לעצמך סלטים שווים עם אגוזים וכו.

3. לפנק את עצמך באוכל פחמימתי שאת אוהבת בגרסה קיטוגנית.

לי יש חולשה לפיצות- הכנצי לי פיצה מבצק כריבית, מקמח חומוס, יש מלא ברשת.

לכל אירוע תגיעי עם משהו מתוק שווה בתיק- עוגה מקמח שקדים בלי סוכר- יש מתכונים ברשת.

במקום סוכר אני שמתי בננה.

וממש להקפיד ולהתמיד כי זה ממש ממש חשוב.

תבדקי עם דיאטנית שנותנים מהקופה איפה את כן יכולה להתפנק- במבה, לי היה מותר מידי פעם גלידה עם אחוזי שומן גבוהים.

ושוב חיבוק. מי שעברה מבינה. 

מה שעזר לי זה ההבנה שתכלס אם אני לא אקפיד אני אשכרה מסכנת את התינוק שלי.

וגם להפך- כשאני מקפידה אני שומרת על התינוק שלי!!! אין יותר מספק ומחזק מזה.

לא יכולתי לשאת את המחשבה שהתינוק שלי יסבול בגלל שלא הצלחתי להתגבר על שוקולד או כל חשק אחר.

זה פשוט לא פייר עבורו..... מגיע לו לקבל הזדמנות לחיים בריאים וטובים- כמו שגם אני קיבלתי כשהייתי תינוקת.

בונוס נוסף ולא פחות שווה

סיימתי את ההריון יפה חתיכה ורזה.

הייתי נראת מליון דולר ביום שילדתי. וכמובן גם אחרי. (למרות שאני משמינה הרבה בהנקה- אגב רק הורמונלי לדעתי, לא משנה מה אןכלת- הפעם זה לא היה ככ נורא כמו תמיד).

והאמת זה היה כיף ברמות.

בהצלחה רבה וחיבוק.

בכיתי את חיי כשאמרו לי שצריכה להקפיד על תזונת סכרת ולא לאכול שוקולד.... וכל כך רציתיייי וזה היה רגע לפני פורים... פשוט בכיתי בלי סוף.

דווקא חשוב גם לאכול פחמימות. כבר לא זוכרת למה אבל הדיאטנית ככה הסבירה לי.

ממליצה ללכת לדיאטנית שתבנה לך תפריט.

ובעיקר להתכונן יום מראש- מה אני אוכל מחר.

לי זה ממש עזר.

חוץ מזה- שפע של ירקות מכל הסוגים והמינים. לא להתקמצן בכלל.

יש פחמימות כמו פירות וכדומה.

אז באמת שכדאי ללכת לתזונאית. לי היתה מהקופה מישהי ממש נחמדה, וישבנו ביחד ועשינו תפריט שמתאים לסדר יום הספיציפי שלי.

אבל טיפ הזהב שלי- לקנות לעצמי את הירקות המיוחדים והשווים והחלבונים האהובים שליי בלי להתקמצן על עצמי. 

לך תפריט מותאם לצרכים שלך ולהעדפות שלך.

ממש חשוב שתהיה קשובה אליך- זה עולם שלם שיכול להקל (נניח לשלב בתפריט דברים שאת יותר אוהבת, לשים לב שיהיה מותאם לזמנים שלך..) ראיתי הבדל שמים לארץ כאשר התפריט הוא לא איזשהו משהו כללי לסוכרת שמונחת אלא מותאם לי אישית.

בנוסף, חשוב לדעת שבסוכרת *הריון* כן צריך לשלב פחמימה נכונה הארוחות. חשוב להתפתחות של העובר. מאמינה שהתזונאית תסביר את זה.

עוד משהו- כל אחת מגיבה שונה למאכלים שונים. אצלי נניח אורז מקפיץ סוכר ברמה מטורפת ותפוחי אדמה לא. אצל מישהי שאני מכירה זה הפוך. לכן כדאי לנסות לעשות בדיקות סוכר אחרי כל מיני סוגים של פחמימות כדי לזהות את אלו שהגוף שלך מגיב אליהן טוב יחסית..

דבר נוסף- להקל על עצמך בהכנת אוכל מותאם כדי שיהיה לך קל ופשוט להעמיד לך ארוחה בדקות ובלי להתייאש מראש. למשל- להחזיק בפריזר שקיות של ירקות של ספנרוסט (שעועית/ כרובית/ ברוקולי/ לקט ירקות) וגם חתיכות דג (אמנון/ מנות סלמון) שזה להכניס לתנור, מלח ושמן זית ויש לך תוספת חמימה וטעימה.. כנ''ל להכניס ירקות לסלייסר, להוסיף כרוב חתוך, ביצה קשה, כמה שקדים/ קופסת טונה וכבר יש לך סלט עשיר..

כדאי לדעת: חלב נחשב לסוכר. חלב סויה זה תחליף שלא מעלה את הסוכר ככה.. (ועדיין לבדוק איך זה משפיע עליך)

ובגזרת הפינוקים- זה לא בריא (כי תחליפי סוכר הם לא דבר בריא) אבל לעת הצורך שתדעי שאפשר כשצריך להנות משוקולד בלי סוכר. זה נותן את המענה של הצורך המתוק..

בהצלחה ושיעבור בשלום ובטוב ובידיים מלאות בע"ה!

אחרי שבהריון שביעי צצה לה סכרת שאוזנה עם אינסולין

שבהריון הבא אצטרך גם להיכנס למשטר סכרת

אמהלה איזה מבאס

איך אתן שורדות?????

זה באחוזים גבוהים יחזור

באמת מבאס ברמות

בכל זאת, לדעתי חבל להיות מבואסת מראש...

אבל כן לדעת שיש סיכוי גבוה שזה יחזור

דבר ראשון לשתי אחיות שלי הייתה סכרת גם אז הן עזרו לי עם מתכונים ורעיונות, לחפש אנשים שמבינים ותומכים זה עוזר

מעבר לזה, כמו שכמה כתבו זה פשוט עוזר לא להעלות הרבה, עליתי די הרבה בתחילת ההריון ובמהלך הסכרת ירדתי בהריון 5 ק"ג, ועליתי רק עוד 1 עד הלידה, נראתי מהמם וקיבלתי מלא מחמאות, זה עוזר

דבר נוסף, ממש להקפיד על התעמלות בערב, אני יצאתי כל יום להליכה, לא משנה מה, לפחות רבע שעה של הליכה, כולל בלילה לפני הלידה שכבר לא היה לי כוח, זה עזר לי מאוד עם התוצאות בסוכר בצום בבוקר.

עוד משהו למצוא אוכל שאת אוהבת שלא מעלה סוכר, אצל כל אחת זה אינדווידואלי. אצלי זה היה אבטיח ובמבה. קניתי לעצמי ארגזים של במבה ולאף אחד היה אסור לגעת לי בבמבה.

בהצלחה רבה, תזכרי שזה הבריאות שלך ושל העובר, זה מחזק.

ואם צריך עוד משהו, מוזמנת בשמחה

זה ממש מאתגר סוכרת הריון.

אני זוכרת שבהתחלה היה לי ממש קשה,

ואז קבעתי תור לדיאטנית והיא אמרה לי מה אפשר לאכול בתפריט.

ממליצה מאוד על הקבוצה בפייסבוק:

הריון מתוק-סוכרת הריון

יש שם טיפים וגם מתכונים טובים.

אני מצאתי שם מתכון לעוגות שוקולד שמותאמת לסוכרת וגם פשטידה חלבית טעימה.

וגם ירדתי ממש מלא במשקל, בזכות הדיאטה של הסוכרת, חושבת שירדתי איזה 10 קילו..

בהצלחה רבה! ♥️

יש לך קישורים לדברים ספציפיים?

כדי להביש מעל הטיטול.

או לפחות פעם היה... את כל אלה שהיו לי זרקתי, כי אני לא אוהבת להלביש ככה (מעדיפה טייץ או גרביון).

אולי תחפשי מישהי כזו שעושה כמוני, ותבקשי ממנה את התחתונים האלה? הם במידה קטנה יותר מתחתון רגיל...

גם אני לא מלבישה ככה, ויכול להיות ששמרתי.

לא יודעת אם זה באמת יותר קטן, כי זה מיועד להיות מעל טיטול.

השאלה אם זה מתאים בתור ממש תחתונים, בלי טיטול מתחת.

לי זכור שזה היה איכותי.

בכל אופן, אם זה לשמלה שמתאימה לגיל חצי שנה - אז גם אם התחתון גדול יותר הוא עדיין קטן מספיק...

אם אני אמצא תחתונים שנשארו לי מהגדול, אני אוכל לבדוק.

אבל בדרך כלל המידה הכי קטנה זה אפילו לא 2, אלא 2-4.

וגם לאחרים שהיו די קטנים אבל לא פיצים כמוה

בת 4.5 עם תחתונים מידה 2-4

בן 6.5 עם תחתונים מידה 4-6

בת 8.5 עם תחתונים מידה 6-8

כולם יחסית קטנים בגודל, אבל לא פיציים.

אולי זה תלוי חברה, או תלוי במבנה גוף ספציפי.

ואני ראיתי שבדווקא בבזארים הזולים כמו "ביגוד" המידות של התחתונים קטנות מהרגיל. אני קונה לילדים שלי מידה מעל

ה1.5-2 של נקסט היה הכי קטן שמצאתי.

קניתי אותם והצרתי עם תפר בגומי.

עכשיו אמנם קיץ אבל אני בחורף שאחרי הגמילה הסתבכתי גם עם למצוא גופיות שאין להם סגירה של תיקתקים למטה...

אולי בחורף אני אלביש לו חולצה דקה מתחת לעבה.

בדרך כלל אני מלבישה לבנים גופיה גם בקיץ, מתחת לציצית. נצטרך למצוא גם לזה פיתרון.

הוא יהיה בן שלוש רק בכסלו, אבל יתחיל ללכת עם ציצית כשהוא יתחיל את הגן.

גם הציות גדולות עליו. בינתיים אני מלבישה לו רק כשהוא מתפלל בבית, בימים של חופש.

תקני אחד מכל סוג: בנים רגיל, בנים בוקסר, בנות,

ותבדקי מה הכי מתאים.

מקסימום אפשר להצר קצת עם חוט ומחט

שיש חברה אחת שקניתי לילד ולילדה שנגמלו במידות האלה.

אולי בבזאר שטראוס?

הגומי למעלה עבה מהרגיל. זה מידה 2-4 אבל קטנהה וזה היה להם מצוין. (כשהגיעו ל2-4 שלך חברות אחרות זה היה להם צפוף ממש) וממש רואים שהם קטנים יותר.

תמיד בחנות פתחתי חבילה והוצאתי אחד להשוות. 

זה נתפס עם המכנסיים.

יש בזה יתרון שלא צריך להתאמץ להוריד שני בגדים כשמתפנים.

תקני את של נקסט, אם יהיה גדול מדי תשמרי לו, ותחפשי יותר קטן.

לא הייתי קונה את של הבנות.

ההכי פשוטים, כמו שכתבו לך.

אצלי דווקא הבעיה היתה עם המכנסיים, כי רוב הגזרות שלהן בנויות לטיולים, וזה פשוט נראה מוזר בלי.

אבל זה מה יש (שלי לא היה קטן, אבל כן נגמל מוקדם).

גם הבת שלי פצפונת וזה היה לה טוב. נגמלה בגיל 2.5.

בהצלחה 

נראה לי אני אזמין מידה 1.5-2 מנקסט, ונראה אם זה יהיה לו בסדר.

@גפן36 ו@יראת גאולה, אם אתן מצליחות למצוא לי בדיוק על מה מדובר, אני אשמח.

ניסיתי לחפש באלי אקספרס ובשיין, אבל לא הצלחתי למצוא משהו.

אם למישהי יש קישור למשהו ספציפי, אשמח שתשלח.

התחתונים הרגילים, מידה 2-4, אני לא מאמינה שיהיו טובים עליו.

הבת שלי שבת 4.5 עדיין במידה הזאת. (עם תחתונים שהתרחבו קצת במהלך הזמן).

אבל זה של בנות.

באמת מחברות שונות הגודל ממש שונה, אבל נראה לי שגם הקטנים אצלנו יהיו קצת גדולים עליו. החברות הקטנות שיש לנו זה שרייבר ורדבק (עוד חצי שנה לדעתי הם כבר יהיו קטנים מדי לבן שנתיים וחצי שלנו)

הילדים שלי גם קטנטנים. ומידה 2-4 הרגיל לא התאים לחלקם.

לשרייבר יש מידות קטנות באופן כללי. התנסתי עם תחתוני בנות שלהם. לבת שלי היה מצוין! גם היתה במידות בגדים כמו הבן שלך.

ולבן קניתי משילב. התחתונים שלהם גם ממש קטנים (ויותר יקרים. ויותר יפים). גם ממליצה. 

שאני אזמין מנקסט מידה 1.5-2.

וכשאני אגיע לחנות, אני אנסה לחפש תחתונים של שרייבר/ רדבק, או בגרביים עד הבית.

מקסימום, מה שיהיה גדול אני אשמור להמשך.

יש מידה 2

שני ב50%

חמישיה מחיר מלא 55

היה נראה טוב