אם מתחת לגיל4, אז לדעתי אין מה לצפות שהיא תחזור נקייהץ

מעל 4, אז הייתי מרימה טלפון לגננת

אבל דווקא בגלל שהיא קטנה, אני מצפה שישימו סינר.

לא טענתי שהן צודקות...מסתכלת על המצב כפי שהוא

עדיף לא להשקיע יותר מידי בביגוד בשלב הזה ואולי לשלוח אותה כבר עם סינר על הצוואר

וההורים שלהם לא רוצים ערימות כביסה.

בכל התמונות שהגננת שולחת בווצאפ יראו את הנסיכה שלי עם סינר?

זה הגיוני???

ביקשתי שישימו את הסינר רק לזמן היצירות וארוחת הצהריים.

אבל הן מלבישות סינר אך ורק לילדים שמצירים בגואש! 

פנסאי ומשיח עכשיוו,

אתן מצפות שאני יקנה לנסיכה בגדים בשוק או באיזה באזר?

חיכיתי לילדה הזו יותר מ-10 שנים!

היא נסיכה ותמיד תתלבש כך!

אני לא מסוגלת לראות אותה לובשת סמרטוטים.

למה גננות לא יכולות לכבד את הרגישות של ההורים?

פניתי אליהן בצורה כל כך עדינה!

יש המון אבקות כביסה שמורידות הכול הכול ויש מסירי כתמים 

הבעיה היא שעם מסירי כתמים, הצבע של הבד דוהה.

הבת שלי גם בגיל הזה וקניתי לה בגדים פשוטים ויפים.

את הבגדים היותר מיוחדים מעדיפה לקנות לה בשבת.

ילד מטבעו ללכלך בגדים

הנסיכוּת שלה לא תוגדר על ידי הבגדים.

וגם אם היא אהובה ומקסימה אין סיבה שתיסבול מלבוש לא פרקטי. 

גם לא ממש חינוכי שתלמד להיות כל היום מגונדרת. היא רק בת 3.

כמו שאת רוצה שהגננות יכבדו את הרגישות שלך צריך גם לכבד אותן ולהבין שיש להן אילוצים בלתי אפשריים של טיפול בהמון ילדים בו זמנית.

נראה לי אפשר לפתוח מועדון למי שסובלת מבחילות כל ההיריון

הבת שלי בת השלוש גם נסיכה, נכדה ראשונה שסבתא שלה

חיכתה לנכד/ה הרבה שנים, כי הבת הצעירה שלה ילדה לה את הנכדה הראשונה,

והיא מקבלת שפע של בגדים חגיגיים מזארה ומקסטרו, משילב ומפירמות איכות אמריקאיות, 

יש לה ארון בגדים שמספיק ל3 ילדות, 

ולא, היא לא הולכת איתם לגן, לגן היא הולכת עם חליפות פוטר שסבתא קונה לה במבצע 

בדלתא או פוקס, או שאמא קונה לה ב"איזה בזאר", כי סבתא גם קנתה לאמא כשהייתה קטנה בגדים ב"איזה בזאר" 

ולא קרה לה כלום. ותמיד נקייה ומסורקת, כיאה לנסיכה הראשונה. 

ואין לי שום, אבל שום ציפיה, שהגננת שצריכה להתעסק עם 30 ילדים אחרים, 

תשמור על הבגדים שלה נקיים. יש להן מספיק על הראש.

אמא שמלבישה ילדה בת פחות מ4 בבגדי יציאה לגן, יש לה בעיות. 

זה לא שהיא לא מכבדת את הרגישות שלך, זה שהיא לא יכולה לכבד את הרגישות שלך,

אם בגן לא שמים סינרים, אז לא שמים. זכותם. אם זה היה במעון של גיל שנתיים, הייתי אומרת, עצלנות,

אבל כאן זה לא המקרה. יש עניין ללמד ילדים בגיל הזה לשמור על ניקיון.

פנית בצורה עדינה, אשרייך,

זה עדיין לא אומר שהיא צריכה להיענות לכל מה שאומרים לה בעדינות.

כל עוד היא לא הגיבה בכעס או בגסות, היא בהחלט מכבדת אותך.

הם לא במעון. גם בגן של הבת שלי, גן של גיל 3, אין סינר.

רק במעון אצלנו שמים סינרים.

אני לא שמה סינר בגיל הזה. רק לבגד לבן אני שמה חיתול קשור (הרבה יותר אפקטיבי).

סינר לא אפקטיבי בעיני, בטח שלא בגן שמתלכלכים גם מהסביבה.....

להוריד ולשים סינר ל-35 ילדים זה לוקח המון המון זמן (סביר להניח שיהיו מתנגדים שזה יהיה קשה יותר....)

אגב, אני שולחת לגן עם בגדים לא לבנים והכי זולים שיש מהבאזר הקרוב.

הם בגדים יפהפיים שהבת שלך תראה נסיכה מושלמת,

רק מה, אחרי כמה עשרות כביסות כנראה שהבגד כבר לא יהיה כ"כ יפהפיה,

לכן בגיל הזה עדיף לקנות כמות גדולה של בגדים זולים ולהחליף את המלתחה לעיתים קרובות יותר מאשר בגילאים גדולים יותר שאז עדיף בגד איכותי שיחזיק מעמד לאורך זמן.

בכל אופן, אני מבינה שחיפשת צידוק לעמדה שלך, אבל מה לעשות, לא ריאלי.

בשכונה שלנו מקובל להלביש את הילדים טיפ-טופ מכף רגל ועד ראש.

אחרי הגנים/ בתיה"ס מחליפים לכולם בגדים, מסרקים ומסדרים את השיער לבנות ו... שולחים אותם לגן שעשועים שיתלכלכו שוב.

ילדים צריכים שיאפשרו להם את החופשיות להתלכלך, ליפול. מעבר לכך זאת כבר בחירה של ההורים אבל ודאי שאי אפשר לצפות מהגן 'ליישר קו' עם בקשות ההורים.

ילדות חמודות ומקסימות אבל לא צריך להגזים...יש להן גם אישיות ולא רק פוזה

גם בגן וגם בבית וגם בגינה

ואני מצטערת אבל צריך להלביש ילדים בהתאם לצרכים שלהם ולא בשביל תמונה

צריך חיות את החיים ולא לתעד אותם

וכן - בשבילך היא נסיכה אבל בשביל גננת וכל אחד בעולם היא ילדה חמודה בדיוק כמו כולם, אם תכניסי לה לראש שהיא נסיכה את יכולה בטעות להרוס לה את החיים שלה

אני רוצה להגיד לך שאלה שמעלי צודקות. אני הייתי מלבישה להן רק מותגים לגן. ולאט לאט הבנתי שזה לא שווה את זה אז לשבתות וחגים יש להן את הבגדים שלהן (המותגים) ולגן פשוט אני קונה חליפות בשוק מהממות במחירים זולים וכך לא נצבט לי הלב כל פעם שהם מגיעים עם כתמים של אוכל וכרכום ואני מבקרת בשוק מידי שבוע... אז ככה שהם כל פעם מקבלים חליפה חדשה.

פעם ראשונה שהילדה שלך יוצאת למסגרת?

אצלנו כבר מגיל כמה חודשים מנסים שהתינוקות יישרו קו.

איפה שהנהלים לצידי- אני מתעקשת.

איפה שלא- משלימה עם המצב.

תאמיני לי שגם לי לא קל שהבן ישן צהריים ובלילה נרדם בין 21:00-22:00.

אבל מה לעשות, רשמתי אותו למעון, אילו הנהלים...

אגב, נשמע שהגן שלכם יחסית טוב, אותי כבר הכינו מראש שאשכח מזה שיחליפו בגדים לילדים מפספסים הכי הרבה הם מוכנים לקרוא להורים שיצאו באמצע יום עבודה להחליף את הבגדים. שלא לדבר על תמונות ווטסאפ.

אצלנו מודיעים מראש מתי יש ימי צילומים במהלך השנה וחוץ מזה אף אחד לא חושב בכלל לצלם.

בגן של הילד/ה שלך עוברים על החוק!

הסייעת חייבת להחליף בגדים לכל ילד שפיספס..

אני מציעה שתדברי עם הצוות בהקדם, את יכולה לעין בחוזר מנכ"ל על תפקיד הסייעת בגן הילדים.

לא להחליף בגדים במצבים כאלה. זו הזנחה!

אני לא מקנאה בצוות הגן שלך, על מה שיכול לקרות להן, אם תעבירי את הדברים הלאה.

שמעתי על אימהות שבאו באמירה שקטה לגננות, על כך שהן שמעו שיש כזה חוק, והגננות מיד התקפלו.

בקשר לתמונות בווטסאפ - זוהי בחירה של הגננת.

אם הגננת רוצה לצלם את הילדים היא צריכה להחתים את ההורים על כך ולקבל את רשותם גם לעצם הצילום, וגם לפרסום בווטסאפ. אבל בטח שהגננת לא חייבת לעשות זאת. 

נ.ב.

האימא הפותחת יכולה לחתום שהיא מסכימה לפרסם את תמונת בתה, רק בתנאי שהיא נקיה ומסודרת.

אבל אז היא עלולה להפסיד, כי יתכן שבתה כמעט לא תופיע בווטסאפ.     ,

נשמע לי תמוה מאוד

לשנה הבאה שכדאי שהוא יהיה גמול היטב.

קודם כל ציטוט:

על פי הנחיית האגף לחנוך קדם יסודי ומרכז שלטון מקומי, יש לקלוט את כל הילדים לגן "אין בשום מקרה

להתנות קבלת ילד לגן בטענה שאינו גמול ולחייב את הוריו לבצע פעולה זו. חובת החלפת הטיטולים לילדים

בלתי גמולים היא על הסייעות לגננות". חוזר מנכ"ל תשסא/ 10 א, י' סיון תשס"א, 1 ביוני 2001

מה שאמרו לך זה נכון, כדאי שיהיה גמול.

מי כמוני יודעת, כמה קשה לילד לא גמול להתמודד בגן.

אבל גם אצל ילדים גמולים קורה שיש לעיתים רחוקות פיספוסים.

לפעמים בתחילת שנה, עקב קשיי הסתגלות.

לפעמים בתחילת החורף, בגלל הקור.

סוף סוף הם עדיין קטנטנים!

חובה על ההורים לדאוג שבתיק יהיו בגדי החלפה באופן קבוע. (תיקני מראש תיק גדול)

בגן אין מגירות כמו במעון. ילד שאין לו בתיק בגדים עלול להישאר רטוב/מלוכלך עד שההורים יבואו להביא בגדים.

חשוב לדעת שהעבודה של  2 אנשי צוות בלבד עם 35 ילדים., בהחלט לא מאפשרת לנו לתת לילדים את כל מה שאנחנו רוצות לתת.

אם היו פחות ילדים בגן, יכולנו לתת להם הרבה יותר התייחסות רגשית, חברתית, חינוכית ולימודית

אבל יש דברים שעליהן אנו לא מוותרות וחייבות להקפיד למרות העומס:

1. בטיחות

2. בריאות הילד

כמובן שהחלפה לילד מפספס, זה עניין בריאותי.

אני אעדיף, להספיק פחות יצירות או פחות חזרות למסיבה, ולא אותר על החלפה לילד בעת הצורך.

(כמובן שמדובר על החלפה בגלל עשיית צרכים ולא בגלל רוטב עגבניות שהכתים את החולצה)

היא אמרה שהיא עובדת עירייה ולא כפופה לנהלים של משרד החינוך. ושמעיריית ירושלים היא קיבלה נוהל אחר, שהיא לא אמורה להחליף פספוסים.

לא התווכחתי יותר מדי, כי הגעתי למסקנה בעצמי שבשביל הבן של מ-א-ו-ד עדיף שאעשה כל מאמץ אפשרי ואגיע בעצמי להחליף לו כשהוא מפספס ולתת לו יחס אישי שהוא זקוק ובתהליך הגמילה הלא-פשוט. גם אם זה אומר מדי פעם להוציא אותו לגמרי מהגן באמצע היום ולקחת הביתה כי הוא חייב אמבטיה - מבחינתי זה כמו שכשהוא חולה אני חייבת למצוא פתרונות ולהיות איתו בבית.

אז אני משאירה את המאבק בנושא לאימהות אחרות, שבאמת אין להם שום ברירה...

הגננת היא מנהלת הגן.

הרשות משלמת משכורת, אבל משרד החינוך קובע את תפקידי הסייעת בגן.

מעניין אותי, אם זה באמת נכון שעירית ירושלים מגבה את הסייעות.

תוך כמה זמן מצליחה אימא עקרת בית להגיע אל הגן להחליף לילד?

ותוך כמה זמן מצליחה אישה עובדת להגיע לגן להחליף?

זו פשוט הזנחה!!!

עוד לא נתקלתי בדבר כזה לקרוא לאמא להחליף... חוצפה! 

תאמינו או לא: אבל קרה לי כבר כמה פעמים שהחלפתי לילדים. (כשהייתה לי סייעת ממלאת מקום)

לכל הגננות והסייעות שעסוקות בקישוט הקירות והכנת יצירות,

אם אין לכן לב כלפי ילד שעשה את צרכיו, עדיף שתתפטרו.

אני מציעה שתנסו להתקבל כמרצות באוניברסיטה!

ואם גננת מצטטת חוק כזה אני מאמינה שאכן כך מחוייב להיות.

רוצה יחס אישי יותר? תרשמי אותה לגן פרטי עם 10 ילדים.

מה לעשות שבגן עם 35 קטנטנים אין סיכוי שישימו סינרים לכולם. זה לא ריאלי

הגננות טוענות שזה לא ענין של זמן, אלא חינוך לשמירה על ניקיון.

באמת מעניין אותי, אם את יודעת מה קורה בצהרון פרטי.

הם בחיידר  כ10 בנים, אף פעם לא חוזר מלוכלך מאוכל.

אבל אני לא יודעת אם שמים להם סינר

המטפלת עם סייעת מצליחה להשתלט עליהם.

האנונימי שאלה אותי אם אני יודעת מה קורה בצהרון של הבן שלי

מטפלת יכולה לתת X דקות של יחס לכל ילד בגן במהלך היום 

כי יש לה זמן מוגבל וכמות גדולה של ילדים

היא יכולה לעשות מגוון של אופציות עם הזמן הזה- למשל- 

להקריא לו, ולעוד ילדים, סיפור או שיר או דיקלום 

לעשות יצירה נחמדה

לצאת לחצר ולשחק ביחד

להחליף טיטולים כך שכולם נקיים 

לסדר קוקיות וגרביים ונעליים

לנזוף במי שמטפס ומשתולל ולנסות שוב להשליט סדר בבלגאן... ושוב

לקנח נזלת, ועוד נזלת, ועוד נזלת

להלביש סינרים, להוריד, להלביש סינרים להוריד, ושוב... 

אישית אני מעדיפה שהילד שלי יקבל את התשומת לב הזו בדמות יחס וחום ואהבה- ולא שיבזבזו את הזמן על הלבשת סינר... 

ולא, זה לא בושה ללבוש בגדים מבזאר או מהשוק

את כל הכסף שחשבת לקנות לה בו בגדים יקרים- שימי לה בתוכנית חיסכון, לחתונה תקני לה בגדי מותגים והיא תדע להנות מזה... 

מה שעושה אדם להיות נסיך - זה לא הבגדים שלו, זה הנפש שלו. להיות ענו ונוח לבריות ולא מגונדר ולבוש ברמה לא מתאימה לסיטואציה

הן טוענות פה אחד, שרק כך מלמדים את הילדים לשמור על הניקיון, ושהן רואות את התוצאות בהדרגה.

אם היא יודעת לפתוח את התיק לבד - יש סינרים שלובשים מעל הראש מאד בקלות.

אגב, אני מסכימה עם מה שכתבו לך על בזארים ובגדים פשוטים, 

אבל אם מאד חשוב לך...

לשים לה סינר כשלאחרים אין - זה לא לעניין היא תרגיש שונה ואולי גם יצחקו עליה שהיא תינוקת

הבת שלך מתי שהוא תצטרך ללמוד לאכול בלי סינר

אם כל הילדים בגן עכשיו עושים את זה - תזרמי עם זה 

כמה בגדים יהרסו לך ברמה זו או אחרת

אבל הילדה תהיה חלק מהכלל וגם תלמד לאכול נקי 

עדיף שהבגדים שלה יהרסו עכשיו מאשר הבגדים של עוד כמה שנים......

אין לי ילדים אבל אני יודעת מזה אחות שהיא נסיכה. בחיים לא תראי אותה הולכת עם בגד שמתחת ל100-150 ש"ח ואני לא מגזימה, אני רואה את התווים על הבגדים. אבל בנוסף לכך גם ציינת שחיכית לילדה הזאת 10 שנים- אני מאמינה שאת רק רוצה בטובתה אין לי ספק בכלל. ולכן אציין פה כמה עובדות שלמדתי בפסיכולוגיה התפתחותית לגיל הרך ומהניסיון שלי במעון: 

מהפן הפסיכולוגי/חברתי- זה ברור שלהציג את ילדתך בצורה שונה מהנורמה המקובלת בגן/בחברה בה היא נמצאת- פוגעת בהרבה בחינות. סינר יבדיל אותה מחברותיה ורק זה חסר לה עכשיו....

שנית- ציית שביתך בת שלוש, זה אומר שהיא בשלב התפתחותי בו היא לומדת על עצמה, תכונותיה, גופה וכו' היא בתהליך למידה והכרות עם עצמה, היא לומדת מהם כוחותיה, למה היא מסוגלת להגיע בכוחות עצמה ולמה היא זקוקה עזרה וסיוע מאחרים. (את אולי תבחיני שהיא גם רוצה להתלבש לבד למרות שזה יכול לקחת שעה, היא רוצה לאכול לבד ולעשות הכל לבד לבד לבד--- זה טבעי ונורמאלי) רק שזה אומר שבשלב הזה של ההתפתחות הכי חשוב לה לקלוט שהיא יכולה להשאר נקייה מבלי עזרה חיצונית, תראי שעוד כמה שבועות היא כבה תדע לאכול יפה בעצמה מבלי ללכלך- אם עד עכשיו דאגו לא היא פשוט תרכוש עצמאות בנושא הזה ותדאג לעצמה.

מבחינה מעשית- את נשמעת כאמא שבאמת דואגת לביתה- אבל חשוב לך להבין שיש כללים בכל מוסד, כולל צהרונים ומעונים למיניהם. המטפלות צריכות להתחשב בדעות ההורים לגבי הטיפול בילד- ואבוי אם לא! זהו אחד הסעיפים בחומר בלימודים. אבל הן גם צריכות לשלב בין דעות ההורים לדרישות המוסד. והמוסד- מהמקרים שלי במעון- דורש לתת תשומת לב שווה לכל הילדים וכך ללכת עפ"י יסודות הפסיכולוגיה ההתפתחותית שציינתי לך, המטפלות פשוט מחויבות לזה. ותאמיני לי שזה בסוף לטובת ביתך.

בנוסף לכך- כשאני מטפלת במעון יש לי 11 ילדים שאני אחראית עליהן, אני נקרעת בין הדרישות בשטח לעין הבוחנת של ההורים. כשיש מורה אחת שאחראית לטפל ב35 בנות שהקפיצה בגיל רק מקשה על הטיפול- זה כמעט בלתי אפשרי לתת תשומת לב כ"כ אישית לכל אחת. 

ורק דבר אחד אחרון- אם ביתך בגיל הזה יכולה לשמור על עצמה נקייה כל היום ורק שעת האוכל מהווה בעיה- את יכולה ללמד את ביתך כיצד להשאיר את עצמה נקייה, איך ללבוש סינר. אחותי בת שנתיים כבר עושה את זה לבד, היא גם מבקשת את זה. ילדים בגיל הזה יכולים להקנות לעצמם הרגלי אכילה נכונים-

ודעי לך--- ילדים מטבעם אוהבים להיות נקיים, אם מלמדים אותם איך לעשות את זה- הם קופצים על המציאה. מניסיון במעון ומעיון בחומר-

בתקווה שעזרתי לך....

לא לזרוק את הבגדים! תנסי לעשות טיפול נקודתי ישירות על הכתם עם מסיר כתמים בספריי של וניש) ואח"כ ישר למכונה עם פקק של וניש קליה ג'ל. בנוסף, הטיפ חשוב לטפל בכתמים כמה שיותר קרוב למועד היווצרות הכתם... זה משפר את סיכויי ה"החלמה" של הבגד

תקראי קצת את פורום "אנשים רגישים מאוד" פה באתר, ותראי אם את רואה הקבלות לסיטואציה שלה. זה לא אומר שהיא בקטגוריה כי קטונתי מלאבחן. רק שזה שווה בדיקה.

לא בטוח שמעבר למסגרת אחרת יפתור את הבעיה.

כתבת שהיא בכיתת לקויות למידה. היא עברה אבחונים מקיפים? האם יש לכם הדרכת הורים?

לצערי אין לי המלצה ספציפית על מקום לימודים, אבל כדאי קודם לבדוק לעומק מה היא צריכה.

בהצלחה!

על ידי @מתואמת .

כתבת שהיא בדיכאון, אם כן האם פגשה פסיכיאטר? האם מטופלת על ידי פסיכולוגית ובמידת הצורך בטיפול תרופתי?

זה לפני מחשבה על מסגרת, וגם כתבת שהיא בכיתות ל''ל, האם היא באמת ל''ל או שזה היה המענה היחיד שהיה ואולי כדאי לעבור למסגרת סל אישי בקוד 57 (במידה ויש אבחון פסיכיאטרי) ולקבל מענה מותאם עבורה

בס"ד

אתם נשמעים הורים מדהימים. שה' יאיר לכם הכי בקרוב שיש!

לפעמים זה שלב כזה שהן עוברות. מתבגרות זה סופר מאתגר בעולם של היום. תלכו לפסיכיאטר, עדיף פרטי. תאבחנו (אל תמהרו עם כדורים. אפשר אולי להתחיל עם כדורים קלים כמו פריזמה, זה מה שאנחנו עושים) ותעשו הערכת מסוכנות, תשקלו אולי אפילו אשפוז במוסד מאזן (ככה אני קורא לזה למרות שהם האמיתי זה מוסד פסיכיאטרי) לתקופה קצרה אם הפסיכיאטר ימליץ על זה והכי חשוב, אל תפלו לדיעות קדומות. זה רק יכול להזיק.

ב"ה מטופלים ומלווים ע"י אנשי מקצוע טובים

ועם תרופות .

הרגשנו שהיא צריכה ביהס יותר טיפולי בשבילה

אחרי התייעצויות

אבל במחשבה שניה אנחנו עוצרים את המירוץ לחיפוש אחרי מוסד והעברת דירה בתוך כדי שנת לימודים

גם בגלל שזה כיתה ח

וזה אמצע שנה .

זה יהיה מאתגררר ובאמת כמו שכתבו פה לא בטוח שיעזור במשהו. .אנחנו בכיון של לשלם לה סייעת בכיתה הקטנה

אם לא נצליח להשיג סייעת לכיתה קטנה.

ולצערי לא הצלחנו לקבל קצבה מהביטוח לאומי

הגשנו לבד ועשינו ערעור עם עורך דין ולא זכינו.

וזה ממש מבאס כי אנחנו מוציאים עליה אלפים אלפים

אבל העיקר שכל ההשקעה תעזור לה ותצמיח אותה. מתפללים על זה מאוד במקרה שלנו.

ואגב, מכירה מתמודדים שעלו על דרך המלך והיום כל כך רגישים לאחר, שהם מטפלים או עוסקים בנתינה ברמות מדהימות ובכלל אנשים עם עוצמות.

בהצלחה לכם משפחה יקרה.

לאיזה סוג מסגרת ממליצים?

קודם כול, מחזק אתכם על כך שאתם מוכנים לעשות שינוי משמעותי בשביל הבת שלכם. ❤️ הייתי ממליץ לפנות לפסיכולוגית חינוכית או לפסיכיאטרית ילדים ונוער, ולבדוק מסגרת שמשלבת כיתה קטנה עם מענה רגשי וטיפולי לאורך היום, ולא רק התאמות לימודיות. כדאי גם לפנות לשירות הפסיכולוגי־חינוכי ולמחלקת החינוך ברשות המקומית כדי לברר אילו מסגרות מתאימות לה. אל תמהרו לעבור דירה לפני שבודקים שיש מסגרת מתאימה בפועל. מאחל לכם שתמצאו מקום שבו היא תרגיש בטוחה, מובנת ושייכת, ושתוכל להתחיל לפרוח בקצב שלה. 🙏

בית ספר לבנות עם קשיים נפשיים. מקום נדיר מהיכרות אישית עם אחת הבנות. ויש את הפנימיה בדולב . פוסט אישפוזית. מקום טוב.

הלב יוצא אליכם. ❤️ אולי כדאי לפנות לעמותות ולארגונים שמתמחים בנוער בסיכון ובבריאות הנפש, ולבקש הכוונה למסגרת חינוכית טיפולית לבנות דתיות, עם כיתה רגשית וליווי מקצועי צמוד. הייתי מתחיל גם דרך פסיכולוגית חינוכית והרשות המקומית, כדי לבדוק מסגרות מתאימות בכל הארץ. חשוב שהבת שלכם תהיה שותפה לתהליך, בלי לחץ, ושתרגיש שמחפשים מקום שבו יראו אותה ויבינו אותה — לא רק את הקשיים שלה. מאחל לכם מכל הלב שתמצאו את המקום שבו היא תוכל להרגיש בטוחה, להתחבר ולפרוח. 🙏

הפורום הזה לא פעיל

(יש נטיה ידועה בפורומים של ערוץ 7 לא להיצמד לכותרת הפורום ולא לנהל שרשורים ודיונים בנושא שלשמו נועד הפורום)

תקראי קצת פה: יש לה עולם שלם של אתגרים שהקריאה היא רק חלק ממנו.

פורום אנשים רגישים מאוד | ערוץ 7

(סיכוי טוב מאוד שגם את בקטגוריה או האבא של הילדה, זה עובר בתורשה הדבר הזה).

הוא יותר פעיל.

בהצלחה!!

אם מישהו מרגיש שהייעוץ הזה אינו מדבר גם אליו - אפשר לחפש מישהו אחר.

יתכן שאחרי ששמע בתחילה את אשתך, הבין כאילו הבעיה נמצאת רק בהרגשה שלה - ולא גם בהרגשה שלך.

כמובן, לאידך, שייעוץ טוב אינו אמור להיות זירת טענות הדדיות. זה לא לחפש "מי אשם", אלא איך בונים בטוב יותר את ההדדיות.

אז עצות של הפתעות קטנות, עזרות, התעניינות בשלום השני - הן טובות מאד. אבל זה לא מספיק, כשהן מופנות באופן בולט רק לכיוון אחד.

לגבי להקשיב מה מפריע לך, בחיים, בעבודה וכו' - זה דבר חשוב מאד. אלא שמישהו כזה, לפעמים יתמקד במה שבין בני הזוג, ופחות במה שמעבר לכך.

אני יכול לשלוח לך בפרטי, שם של מישהו (קרוב משפחה) מנוסה מאד, חביב וישר, מייעץ בהירות ובפשטות - ותוכל להתקשר אליו, להסביר מה הבעיה שמצאת בייעוץ הנוכחי - ולשאול אם יש לו רעיון...