שזה היה הגורם לה לאודם כואב.

ואולי יעזור לה אם תמרחי לה וזלין או שמן זית או משהו כזה.

אם היא היתה אצלנו אז בודאי הייתי נותנת לה להיות רק עם תחתונים,שוטפת לה ומשתמשת במשהו שממליצים פה אבל כאמור היא לא......

בכל אופן זה מרגיז ומדאיג.

"הכל סובב את האשכנזים". 

קורה הרבה לבנות עם עור רגיש. לא להילחץ.

כמה דברים (חלק נאמרו):

- באמת צריך להחליף לעתים יותר קרובות (אפילו תחתונים, לבנות יותר גדולות)

- אצלנו זה בוודאות קשור למאכלים מסוימים (מאכלים חומציים, קמח)

- אפשר לסבן במקלחת עם סבון טיפולי - אמול וכד'

"הכל סובב את האשכנזים". 

זאת עשויה להיות פטריה, ורק רופא (אולי עדיף רופאה כדי להרגיל את הילדה ?) יכול להחליט אם צריך לעשות משטח ולטפל במשחה ייעודית.

אולי רופא יגיד שהגיע הזמן לגמול אותה מחיתולים בגלל העור הרגיש שלה..(שזה משהו שאת לא יכולה לדרוש..)

בכל מקרה רפואה שלמה!! כ"כ לא נעים.. 

(אגב היה לבת שלי בערך בגיל הזה, ורופאה אמרה לי שעור רגיש+לחות באזור גורמים לזה ואם לא יעבור עם משחה שהביאה+ שטיפות באמבטיה עם סודה לשתיה, לבוא לעשות משטח)

גם נשיג סודה לשתיה

ננסה לשכנע שיקחו לרופא עור,אני לא יודעת כמה יכולת יש לנו.

למה לא לחשוב על הדבר הפשוט והנפוץ ביותר - תפרחת חיתולים?

יש לי ארבעה ילדים ואצל כולם היו תקופות שהיה להם, והיה קשה להיפטר מזה במהירות. ואולי שבוע היה להם שטח אדום גדול פלוס נקודות שהאדום בהם בולט עוד יותר. לא נעים אבל עובר.

לא נראה לי על פניו שיש איזושהי סיבה להיכנס לחששות בגלל זה. מתי את רואה אותה פעם הבאה?אני מקווה שתראי שיפור.

אז נכון שאת לא יכולה לאוורר ובכלל להחליט מה לעשות, וזה מה שמתסכל בעיקר בסיפור הזה, אבל אולי את יכולה לברר (בעדינות, בכבוד) האם מדובר בתפרחת חיתולים. האם היה אולי שלשול שמגביר את זה. או מה לדעתם הסיבה לעניין. ובעיקר - האם המצב משתפר או לא. ואולי להציע להעביר להם משחה מסוג נוסף . אני אישית אף פעם לא הלכתי לרופא בגלל זה. פעם אחת שרופאה ראתה יעצה לי לעבור למשחה אחרת . אם את אמורה לראות אותה תוך שבוע לא נראה לי, לפי הפרטים הידועים לי, שיש סיבה ללחוץ ללכת לרופא.

אם תראי שלא עבר, תנסי לדובב אותה - איך ישנה בלילה - האם מגרד לה בלילה (לבדוק כיוון של תולעים, בהנחה שהיא כבר מדברת..) אם כבר מעל גיל שלוש - אולי להתחיל לעניין אותה בזמן הקצר שלרשותכם בעניין הגמילה מתוך שמחה - לטפטף לה כל פעם שהיא כבר גדולה ויכולה...וזה רק אם נראה לך שאם תבקש ללכת לשירותים יענו לבקשתה בגן או באומנות.

ואם את מרגישה שמזלזלים בדברייך תנסי להסביר שזה לא בא ממקום של להתקיף או חוסר אמון, אלא ממקום של דאגה פשוטה של אם לילדיה. 

מקווה שהועלתי.

בהצלחה בכל.

ראיתי אותה היום בבוקר אבל לא יצא לי לבדוק אותה,בכל אופן יש לילדים בתיק משחה לשפשפת.

הבעיה שיש לה קושי בדיבור והיא עושה קלינאות תיקשורת( אז אני לא יודעת אם היא ככ יכולה להסביר מה קורה(היא כבר נהיית יותר ויותר מתוסכלת)

הבעיה שאני לא יודעת אם יסכימו שנדבר איתה על זה בגלל הנושא הריגשי.

אני נוטה להסכים איתך שזה תפרחת,לא ממש רציתי להאמין לאפשרות השניה.

תודה

תקראי קצת את פורום "אנשים רגישים מאוד" פה באתר, ותראי אם את רואה הקבלות לסיטואציה שלה. זה לא אומר שהיא בקטגוריה כי קטונתי מלאבחן. רק שזה שווה בדיקה.

לא בטוח שמעבר למסגרת אחרת יפתור את הבעיה.

כתבת שהיא בכיתת לקויות למידה. היא עברה אבחונים מקיפים? האם יש לכם הדרכת הורים?

לצערי אין לי המלצה ספציפית על מקום לימודים, אבל כדאי קודם לבדוק לעומק מה היא צריכה.

בהצלחה!

על ידי @מתואמת .

כתבת שהיא בדיכאון, אם כן האם פגשה פסיכיאטר? האם מטופלת על ידי פסיכולוגית ובמידת הצורך בטיפול תרופתי?

זה לפני מחשבה על מסגרת, וגם כתבת שהיא בכיתות ל''ל, האם היא באמת ל''ל או שזה היה המענה היחיד שהיה ואולי כדאי לעבור למסגרת סל אישי בקוד 57 (במידה ויש אבחון פסיכיאטרי) ולקבל מענה מותאם עבורה

בס"ד

אתם נשמעים הורים מדהימים. שה' יאיר לכם הכי בקרוב שיש!

לפעמים זה שלב כזה שהן עוברות. מתבגרות זה סופר מאתגר בעולם של היום. תלכו לפסיכיאטר, עדיף פרטי. תאבחנו (אל תמהרו עם כדורים. אפשר אולי להתחיל עם כדורים קלים כמו פריזמה, זה מה שאנחנו עושים) ותעשו הערכת מסוכנות, תשקלו אולי אפילו אשפוז במוסד מאזן (ככה אני קורא לזה למרות שהם האמיתי זה מוסד פסיכיאטרי) לתקופה קצרה אם הפסיכיאטר ימליץ על זה והכי חשוב, אל תפלו לדיעות קדומות. זה רק יכול להזיק.

ב"ה מטופלים ומלווים ע"י אנשי מקצוע טובים

ועם תרופות .

הרגשנו שהיא צריכה ביהס יותר טיפולי בשבילה

אחרי התייעצויות

אבל במחשבה שניה אנחנו עוצרים את המירוץ לחיפוש אחרי מוסד והעברת דירה בתוך כדי שנת לימודים

גם בגלל שזה כיתה ח

וזה אמצע שנה .

זה יהיה מאתגררר ובאמת כמו שכתבו פה לא בטוח שיעזור במשהו. .אנחנו בכיון של לשלם לה סייעת בכיתה הקטנה

אם לא נצליח להשיג סייעת לכיתה קטנה.

ולצערי לא הצלחנו לקבל קצבה מהביטוח לאומי

הגשנו לבד ועשינו ערעור עם עורך דין ולא זכינו.

וזה ממש מבאס כי אנחנו מוציאים עליה אלפים אלפים

אבל העיקר שכל ההשקעה תעזור לה ותצמיח אותה. מתפללים על זה מאוד במקרה שלנו.

ואגב, מכירה מתמודדים שעלו על דרך המלך והיום כל כך רגישים לאחר, שהם מטפלים או עוסקים בנתינה ברמות מדהימות ובכלל אנשים עם עוצמות.

בהצלחה לכם משפחה יקרה.

לאיזה סוג מסגרת ממליצים?

קודם כול, מחזק אתכם על כך שאתם מוכנים לעשות שינוי משמעותי בשביל הבת שלכם. ❤️ הייתי ממליץ לפנות לפסיכולוגית חינוכית או לפסיכיאטרית ילדים ונוער, ולבדוק מסגרת שמשלבת כיתה קטנה עם מענה רגשי וטיפולי לאורך היום, ולא רק התאמות לימודיות. כדאי גם לפנות לשירות הפסיכולוגי־חינוכי ולמחלקת החינוך ברשות המקומית כדי לברר אילו מסגרות מתאימות לה. אל תמהרו לעבור דירה לפני שבודקים שיש מסגרת מתאימה בפועל. מאחל לכם שתמצאו מקום שבו היא תרגיש בטוחה, מובנת ושייכת, ושתוכל להתחיל לפרוח בקצב שלה. 🙏

בית ספר לבנות עם קשיים נפשיים. מקום נדיר מהיכרות אישית עם אחת הבנות. ויש את הפנימיה בדולב . פוסט אישפוזית. מקום טוב.

הלב יוצא אליכם. ❤️ אולי כדאי לפנות לעמותות ולארגונים שמתמחים בנוער בסיכון ובבריאות הנפש, ולבקש הכוונה למסגרת חינוכית טיפולית לבנות דתיות, עם כיתה רגשית וליווי מקצועי צמוד. הייתי מתחיל גם דרך פסיכולוגית חינוכית והרשות המקומית, כדי לבדוק מסגרות מתאימות בכל הארץ. חשוב שהבת שלכם תהיה שותפה לתהליך, בלי לחץ, ושתרגיש שמחפשים מקום שבו יראו אותה ויבינו אותה — לא רק את הקשיים שלה. מאחל לכם מכל הלב שתמצאו את המקום שבו היא תוכל להרגיש בטוחה, להתחבר ולפרוח. 🙏

הפורום הזה לא פעיל

(יש נטיה ידועה בפורומים של ערוץ 7 לא להיצמד לכותרת הפורום ולא לנהל שרשורים ודיונים בנושא שלשמו נועד הפורום)

תקראי קצת פה: יש לה עולם שלם של אתגרים שהקריאה היא רק חלק ממנו.

פורום אנשים רגישים מאוד | ערוץ 7

(סיכוי טוב מאוד שגם את בקטגוריה או האבא של הילדה, זה עובר בתורשה הדבר הזה).

הוא יותר פעיל.

בהצלחה!!

אם מישהו מרגיש שהייעוץ הזה אינו מדבר גם אליו - אפשר לחפש מישהו אחר.

יתכן שאחרי ששמע בתחילה את אשתך, הבין כאילו הבעיה נמצאת רק בהרגשה שלה - ולא גם בהרגשה שלך.

כמובן, לאידך, שייעוץ טוב אינו אמור להיות זירת טענות הדדיות. זה לא לחפש "מי אשם", אלא איך בונים בטוב יותר את ההדדיות.

אז עצות של הפתעות קטנות, עזרות, התעניינות בשלום השני - הן טובות מאד. אבל זה לא מספיק, כשהן מופנות באופן בולט רק לכיוון אחד.

לגבי להקשיב מה מפריע לך, בחיים, בעבודה וכו' - זה דבר חשוב מאד. אלא שמישהו כזה, לפעמים יתמקד במה שבין בני הזוג, ופחות במה שמעבר לכך.

אני יכול לשלוח לך בפרטי, שם של מישהו (קרוב משפחה) מנוסה מאד, חביב וישר, מייעץ בהירות ובפשטות - ותוכל להתקשר אליו, להסביר מה הבעיה שמצאת בייעוץ הנוכחי - ולשאול אם יש לו רעיון...