הזמן ביום שבו בעלי ואני נפגשים זה בערב.. אוכלים ביחד.
לאחרונה קורה שאני או הוא (בעיקר הוא) נאלצים לא להיות בבית.. עבודה, שיעור תורה, אירוע.. אני נורא מתוסכלת מזה!כי אז אין לנו זמן משותף. וכל פעם שאני נאלצת לצאת מהבית זה מבאס אותי..וכשבעלי צריך לצאת זה נראה שזה סבבה לו..
ואז זה עוד יותר מתסכל..
מה נכון יותר לשחרר וכשהוא צריך לצאת אז לפרגן לו כאילו זה לא מפריע? או להגיד שזה מפריע ואז אולי זה יוצר אווירת חנק..
אשמח לשמוע.
תודה.
)