רק שהציק לי שכתבת שהקשר ביניכן הוא חיבוק ובואי נלך יחד כשנפגשים.

אני לא נפגשת איתה, אני תמיד איתה. אנחנו הולכות רוב הזמן ביחד, סביר להניח שלא תראי אחת מאתנו יום שלם לבד, ו'בואי נלך יחד' זו לא הצעה, אלא כרגיל.

וזה בהחלט נהיה מעיק, במיוחד כשהיא הולכת לעזוב עוד מעט, והיא בקושי נותנת לי הזדמנות לפתח קשרים עם בנות אחרות, כי אני תמיד יושבת לידה ומדברת איתה...

אבל אני התכוונתי להרגשה הכללית...

תודה בכל מקרה

סוג של כזאת.. פעם היא הייתה החברה הכי טובה שלי אבל אחרי שעירבבו לנו את הכיתות היא התחילה לומר עליי דברים שהיא המציאה (בגללה כמעט כל יום ישלי שיחה עם המורה שלא מבינה שזה לא אמיתי מה שהיא אמרה לה) ועכשיו היא מנסה להיות שוב חברה טובה שלי כדי שיהיה לה עוד במה לפגוע בי.. אני פשוט די מתעלמת ממנה!

שאני כל החיים שלה, והיא לא יכולה בלעדי, ואני המודל בשבילה...

בהתחלה זה החמיא, עכשיו זה ממש מעיק!

אבל אני חושבת שהיא תפגע יותר אם אני אעזוב אותה. היא כזאת, מופרעת כזאת, היא מוגדרת בשכבה כנזק ועוד כל מיני דברים, למרות שמחבבים אותה... היא יכולה ח"ו לחשוב שאף אחד לא רוצה אותה והיא באמת מה שהיא חושבת על עצמה, ולהיפגע עוד יותר...

אוף, החיים מסובכים

דבר ראשון

תבקשי מהמורה שתעביר רותך מקום או שתבקשי מאמא שלך שתבקש מהמורה שתעביר אותך מקום ואז כשהמורה תעביר אותך תעשי את עצמך כאילו לא ידעת

דבר שני

תשתפי את אמא שלך-היא בטח תדע מה לעשות ואולי אפילו תתקשר למורה להעביר אותך מקום

דבר שלישי

אם תעברי מקום זה יתן לך הזדמנות לפתח קשר לפחות עם עוד 5 בנות (לידך, לפנייך ,ומאחורייך).

בהצלחה!

החיים יפים.

ותגידי לה מה את חושבת,בלי דברים מעליבים,יש חלק מהדברים שעדיף לך לשמור אבל תגידי אל תפחדי\תתבישי ממנה.

יש איזו מישהי שנהיינו חברות ממש טובות, וכאילו זה מתחיל כזה קצת להעיק שהיא כאילו

כל הזמן רוצה להיות איתי...

ואני כאילו כיתה ז' ואני רוצה לפתח עוד חברויות,

אבל זה קצת בלתי אפשרי...

ואם עכשיו אני יעזוב אותה זה כאילו יהיה לה כזה...

כאילו לא יהיה לה חברות ממש טובות באמת, וזה כאילו...

לא רוצה להפרד ממנה...

אבל זה נהיה מעיק קצת ואני לא יכולה להגיד לה את זה כי היא ממש תעלב...

אוף...

אני לא יודעת מה לעשות...

אין לי מושג אם החלטת לפתוח את התגובה שלי- ואם כן. יש לי מה להציע לך. במקרה שלך אני לגמרי מזדהה, אומר לך את האמת- זה בא ממקום שחסר. חסר לה משהוא והיא מנסה להשיג אותו ממך- חברתה הטובה. (ותבדקי טוב- יכול להיות גם היחידה.....!!!)  תכל'ס- יש לך כמה אפשרויות:

אחת- לחיות עם זה ולהתחרפן כל בוקר מחדש ולהתפלל לאלוקים שהסיוט יגמר. (לדבריך).

שנית- לומר לה בדרך עקיפה, אחות, חברה משותפת, יועצת וכו'. שמה שהיא עושה מפריע לך וכו'.

והעצה האחרונה- לשבת אייתה, כמו חברה טובה- ולדבר על זה. זה לא הכי סבבה בחיים, זה תוקע וקשה ואולי תגלי דברים עליה ועל עצמך שאולי את מעדיפה שלא לדעת. בכל מקרה, אני הייתי מציעה לך לבחור באחת משלושת האפשרויות- בשבילך. והכי חשוב- שתהי שלימה עם הבחירה שלך. 

ותמיד תמיד עוזר- תפילה קטנה לאבא שבשמיים (כן, במילים שלך!).

ב ה צ ל ח ה ! ! ! ! 

כתבת במשפט האחרון שאת לא יודעת מה יש לך נגדה ואולי את סתם ממציאה תירוצים, אז תדעי שממה שאת מתארת ברור שזה לא סתם נמאס לך ממנה אלא שיש פה קשר מאד לא בריא ביניכן, קשר לא הדדי ולוחץ שבאופן אוטומטי מעורר התנגדות בצד הלא לוחץ.

מה שאת מרגיש הזה נורמלי לגמרי.

אני חושבת שהחברה הזאת פשוט מסכנה וכמו שכתבו מעלי זה נובע מחסר רגשי אצלה אולי לאדם קרוב וצורך בטוטליות של מישהו שהוא רק שלה. מובן לגמרי כמה שזה מעיק לך!

אני חושבת שנכון להתייעץ על זה עם היועצת או המחנכת שיוכלו לכוון אותך מה לעשות.

בהצלחה!!

בס"ד

לחברה שלך יש בעיה כלשהי. אם תוכלי לעזור לה זה מבורך אבל זאת ממש לא האחריות שלך.

תפני למבוגר שמכיר אותה ואת סומכת עליו.

או שאם זה שייך תפתחי איתה בעדינות את הנושא, תסבירי לה שה לא נעים לך ושאת רואה שקשה לה. שאת בטוחה שיש מי שיכול לעזור לה. ושהיא מדהימה הרבה יותר ממה שהיא חושבת. שהיא לא זקוקה לך כדי להעריך את עצמה..

ממליצה ל לקרוא את הקטע הזה: http://www.makshivim.org.il/show.asp?id=39239

וגם את חלק ב' שלו. מקווה שיכוון אתך קצת בע"ה.

בהצלחה גדולה!!

בס"ד

ניראה כמו ששאר החברה פה אומרים שהקשר ביניכן הוא מה שמחייה אותה.

שאת הוא המקור שלה לשמחה/למי שהיא מרגישה שמחה ואהבה/אכפתיות ממנה.

אני חושב שהיא צריכה לנסות לבנות את עצמה/אישיותה שתוכל להתחבר גם עם עוד בנות.

נסי בהתחלה להגיד לה בצחוק דברים אמיתיים כמו לדוגמא "מה עם עוד חברות?" , אבל ממש בצחוק ובצורה נעימה כזה בלי להגיד שאת אומרת באמת.

לאחר שניראה לך כבר מתאים דברי איתה על הנושא יותר לעומק:

שאת חושבת שיש פה עניין יותר עמוק שצריך טיפול. איך היא מרגישה לגבי עצמה?(ביטחון עצמי/דימוי עצמי)

היא שמחה מחייה?

אני ממליץ לה על הספר "בגן האמונה", תהילים, תפילה לאבא במילים שלה וכו....

מתוך בניין של אמונתה מקווה שהיא תיזכה למצוא ישועה ומרפא.

וכמובן תפילה שלא תיכשלי בייעוץ רע/בעזרתך.

ישלי שתי חברוות ממש טובות (בניהן) ואני מתה עליהן .. רק שאחת פתאום תופסת גובה ומתייחסת לשנייה כמו אל כלבה! זה מציק ליי! מה אפשר לעשות?

היא לא תקשיב לי

גם לי עד שנה שעברה הייתה לי חברה הכי טובה...
ורציתי להתחבר לבנות אחרות כי לא אהבתי את האופי,תכונות שלה פתאום היא באה ונהייתה חברה שלהם טובה..אני פשוט בהלםם כול פעם מחדש!!
ואני לא יודעת מה לעשות עם זה!!

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...