אפשר לכתוב לכם מעט מהגיגיי?ענבל

בס"ד

 

כבת שירות לאומי.

 

[זה קשור לנישואין, אל דאגה ].

 

נכון מדי פעם יש מי שאומר ששירות לאומי יכול מאוד להכין אותך לאיך להסתדר בבית שנבנה?

כי אפשר ללמוד מזה הכלה, והתפשרות, והקרבה וכו' וכו' וכו'.

אז אני החלטתי שזה לא טיעון קביל יותר.

אני גרה בדירת שירות עם בנות שבחיים לא הייתי מתחתנת איתן סבבה?

בחיים.

לא הייתי אפילו מתקרבת אליהן אם הן לא היו איתי באותה דירה.

ולא, לא כי אני לא מסתדרת איתן,

כי הן לא דומות לי בכלל, כי מבחינה דתית אני סובלת.

אז אתם יודעים למה הטיעון הזה לא קביל?

כי בנישואין אני בוחרת עם מי להתחתן,

אני בוחרת איפה לגור,

ויש לי מילה בקשר למה יהיה בבית.

בדירת שירות אני לא.

רכזות מחליטות את מי לשים איתי בחדר,

רכזות מחליטות לי איפה לאכול, מתי לנקות ואיך לחיות,

וזה לא נתון לבחירתי.

מצפים ממני להסתדר עם סתם בנות שהפילו עלי, חלקן חילוניות גמורות,

אז מחילה, לא זה מה שילמד אותי להסתדר בבית שלי.

אז לכל מי שאולי חושב ככה, או לכל מי שאם הוא היה שומע את התלונות שלי על הדירה היה אומר לי "מה תעשי כשתתחתני?" אז זה מה שאעשה כשאתחתן-

אחיה עם אדם שאני אוהבת, וכן, אוותר על דברים, אגיע לעמק השווה, אבל מלכתחילה הוא יהיה אדם כמוני!

הוא לפחות יהיה דתי.
בעז"ה.

אז עשו לי טובה, אל תשתמשו בטיעון המטופש הזה, כי הוא מאוד מטופש.

השירות לאומי לא מכין אותי לחתונה בשום צורה אפשרית חוץ מאולי איך להסתדר עם כסף כשלא חיים על חשבון ההורים.

ואת זה יכולתי ללמוד לבד.

אז אם אתם פוגשים מישהי כמוני תזכרו את זה, זה לא מעיד כלום על יכולותיה מול בעלה.

אה, ודבר נוסף-

המון פעמים יש פה אנשים שאומרים שהם יפסלו מישהי שלא עשתה שירות לאומי,

אז אני שואלת אותם-

ומה אם היא עזבה באמצע כי מבחינה דתית היא הרגישה שזה עושה לה רע?

מה אם היא עזבה באמצע כי היא פשוט רוצה לשמור על עצמה?

גם אז צריך לפסול אותה?

כולם מנפנפים בשירות לאומי שירות לאומי, אבל יש פה בן אחד שבאמת יודע שירות לאומי מהו?

והבנות שמנפנפות בזה [הן פחות קריטיות לי, אבל אני חייבת]- רובן עשו שירות לאומי בחינוך, במקומות שהבנות שם בדרך כלל מטבע הדברים בנות טובות יותר [כן, אני מכלילה, אבל זאת האמת. בנות בחינוך ורווחה הן לרוב בנות יותר טובות מבחינה ערכית].

אבל אל תשכחו שלא לכל הבנות חינוך זה מתאים, ולא לכל הבנות רווחה זה מתאים, ויש בנות שמתאים להן גם דברים אחרים.

אז בחייאת, לנופף בתרומה למדינה זה יפה, אבל פעם חשבתם על מה זה יעשה לבת?

ואם תגידו לי שאני צודקת ובאמת צריך ללכת רק לחינוך ורווחה אז למה למען ה' אם לא הייתי עושה שירות הייתי זוכה לפסילה?

חינוך לא מתאים לי, רווחה לא מתאים לי, משרדי תפור עלי.

אבל מה לעשות שאם אני עושה משרדי האגודה מלכתחילה מתייאשת מהרמה הדתית שלי?

מה לעשות שהיא בוחרת לשים אותי עם עוד בנות של משרדי כי כנראה אני לא מספיק טובה בשביל להיות עם בנות של חינוך?

אז באמת, קחו את זה בחשבון ואולי זה יפקח לכם קצת את העיניים.

 

מחילה על הפריקה הארוכה, רובה בכלל לא קשורה לפה אבל זה המקום שהכי התחבר לי לכתוב את זה

מקווה שזה בסדר.

 

נ.ב. למען הסר ספק- אין לי דבר וחצי דבר נגד שירות לאומי או בנות שהולכות לשרת, יש בזה צדדים טובים, באתי להראות עוד צד שלא הרבה מדברים עליו, ודם קצת לפרוק.

נשמעמתת

שעיקר הבעיה הוא האופי הפחות דתי של הבנות שאת איתן שמאוד קשה לך להכיל אותו, ובצדק.

אני מאוד מבין את הקושי הזה, להצטרך להתמודד לבד עם התנהגויות פחות דתיות של אנשים, 

אבל אם לרגע נשים בצד את עניין ההכנה לנישואין, ההתמודדות הנוכחית יכולה מאוד לעזור לך בשאר המקומות 

שסביר שבע"ה תגיעי אליהם בחיים; עבודה מעורבת, אוניברסיטה וכו'. 

 

בעניין הנישואין, אין ספק שבבחירת בעל את אמורה לחפש מישהו שדומה לך ברוב העניינים,

כמובן שגם בפן הדתי. אבל בכל אופן, אני חושב שההתמודדות שלך עכשיו תתרום גם לעניין הזה.

עצם החיים במשותף עם אנשים אחרים מבגר ונותן לאדם כלים להסתדר אח"כ טוב יותר לכשיתחתן.

גם ההתחשבות באחר כשהוא רוצה לכבות את האור בשביל לישון ואת רוצה להשאיר את האור דלוק,

לדעתי זה דבר שיכול לתרום לחיי נישואין מכילים ומתחשבים יותר באחר.

 

בקשר לנושא השני שפתחת,

את ממש צודקת, בחורה דתיה ששירות לאומי יפגע בה מבחינה דתית מקומה לא שם. 

הרבנים שלי חוזרים וממליצים: להשתדל לעשות שירות קרוב לבית, לבדוק שיש במקום השירות

רב שיוכל לפקח באיזושהיא צורה על המצב הרוחני של הבנות ועוד פרטים ששמירה עליהם יכולה למנוע התדרדרות רוחנית.

במידה וישנה בת שלא עשתה שירות לאומי בגלל שלא מצאה מקום בו תהיה לה שמירה מספקת 

על החיים הרוחניים שלה, מבחינתי היא ממש לא פסולה, אלא להפך זה מעיד עליה דבר טוב,

שיש לה רצון לחיים של רוחניות כמה שיותר גדולה.

כמעט התייאשתי אבל החלטתי לא להתייאש ולהגיב ענבל

בס"ד

 

עבודה ואוניברסיטה זה ל-א אותו דבר.

אני לא ילדה שחיה בבועה דוסית, ממש ממש לא ויכולים להעיד עלי הרבה.

אבל יש לי את הגבולות שלי.

בעבודה ובאוניברסיטה אתה לא חי איתם, ישן איתם, אוכל איתם וכו'.

אתה לא חייב להקשיב לכל הדיבורים שלהם כי אתה במיטה והם איתך בחדר אז מה תעשה,

אתה לא חושש להשתמש במטבח כי אינך יודע מה כשרותו,

ואתה יכול לבחור היכן לגור.

לא אמרתי שאני לא מסתדרת עם בנות בעלות אופי דתי פחות משלי, למדתי בכיתה שלמה שהייתי היחידה שנחשבה לדוסית שם [ולא שאני כזאת לכל הדעות אבל אני מניחה שהכל יחסי..] והסתדרתי ויש לי אפילו חברות מאוד טובות משם.

אז זה לא מה שיבנה אותי לחיים האמיתיים, אני יודעת מה זה להיות עם אופי פחות דתי משלי ואני לא מסכימה עם ההשוואה בכלל בכלל.

 

לגבי השארת אור דלוק וכו'- שוב, לא טענתי שאין שום דבר טוב בשירות או שהוא לא מפתח בנו כלום, אבל דברים קטנים מעין אלה אפשר לפתח גם במקומות אחרים.

ואני לא מרגישה שבקטע הזה זה תרם לי להתחשבות באנשים אחרים מעבר למה שהייתי מתחשבת בלאו הכי.

 

בנוגע לפסקה האחרונה- אני לא נגד שירות משרדי, אני עושה כזה ונהנית מכל רגע.

אני אמנם עושה במקום דתי אבל בכללי אין לי משהו נגד משרד.

יש לי הרבה נגד האגודה שהחליטה פשוט לזרוק בנות יחד בלי לבדוק בכלל מי הן ומה הן.

ואני אישית משתדלת לשמור על עצמי מבחינה דתית ולחזק את עצמי.

לא חושבת שרב מפקח זאת התשובה, שירות לאומי אמור להיות עצמאות, לא עוד שנה בבית הספר..

רכזת דתייה שמבינה שלא הגיוני לשים כאלה בנות עם כאלה בנות זה בהחלט יכול להספיק.

תוהה-שמן פשתן

"הכל סובב את האשכנזים". חיוך ממית

 

 

נראה אם הפעם תתייאשי או תחליטי להגיב מתת
עבר עריכה על ידי מתת בתאריך ט"ז בטבת תשע"ה 22:11

דווקא כל הדוגמאות שנתת התאימו לי במדויק למצב באוניברסיטה, אלא אם כן 

אדם מעדיף שלא ליצור מגע וקשר פרט לדוסים שבכיתה. כי אם אדם רוצה להתערב 

ולהיות מחובר לחבר'ה בכיתה, הוא יהיה בידיוק במצב שתיארת על שלל הדוגמאות שהבאת. 

בקשר למה שאמרת על זה שאת מסתדרת איתן מצוין, לא אמרתי שלא, הפוך..

הבנתי שזה לא המצב כי כתבת את זה בפוסט עצמו במפורש. 

 

לגבי אור דלוק זאת הייתה דוגמא קטנה להמחיש את הנקודה של ההתחשבות באחר,

אין לי ספק שישנן הרבה סיטואציות אחרות שמתחשבים באחרים במגורים משותפים.

יכול להיות שלא הרגשת שינוי בגלל שאת ב"ה מספיק מתחשבת באחרים, ואולי סתם כי

הבנות שאיתך נוחות, אבל תמיד יש סיטואציות שדורשות גמישות והתחשבות של אחד בשני, 

קל וחומר כשיוצאים להתגורר מחוץ לבית בפעם הראשונה.

 

מסכים איתך, זה באמת רעיון. אבל צריך גם לחשוב על זה מכיוון אחר..

אם הדירות היו מתחלקות לשתיים: דוסיות וחילוניות או כמעט חילוניות,

סביר להניח שהדוסיות היו נשארות דוסיות, ושמי שכמעט חילוניות היו יותר

מתקלקלות בגלל היציאה מהבית והחופש.

אני לא אומר שהמצב הנוכחי עדיף, פשוט לכל מטבע יש שני צדדים

אגב, לגבי רב, לפי הבנתי את הדברים לא מדובר על רב שיבחן תוך כדי השנה מה קורה,

אלא שלפני שהבת סוגרת יעשה בירורים שנוגעים מקום ככללו עם אווירה סבירה ובנות טובות.

אני לעולם לא אתייאש מלהגיב ענבל

בס"ד

 

הכמעט התייאשתי היה על המחשבה שאולי יבינו אותי ולא אצטרך להסביר..

 

אממ באוניברסיטה אדם יגור איתם? וכי למה?

קודם כל מבחינה דתית נראה לי לגיטימי וסביר לגור במגורים עם אנשים דתיים.

בין אם זה מעונות ובין אם זה דירה..

מכל הבחינות.

שבת, כשרות וכו'.

לגבי להקשיב לדיבוריהם- שוב, אני לא חיה בבועה, אבל יש דיבורים שגם אתה אני מניחה, בהנחה כמובן שאתה אדם דתי נורמלי ובריא, לא תסכים לשמוע. באוניברסיטה אתה יכול להתחבר לאנשים שהם פחות דתיים ממך אבל גם לך יהיה גבול עד להיכן להגיע.

כך שלא הבנתי איך זה אותו דבר .

 

אני לא מתנגדת לדירות שירות וליציאה מהבית, אני מתנגדת לשילובים הזויים שהאגודות עושות.

אני שמחה שיצאתי מהבית, יש בזה צדדים מעולים, בדירה שלי הייתי שמחה אילו זה לא היה כך.

ובכללי אני בדרך כלל הילדה שמוותרת .

 

אני מבינה את הכיוון האחר אבל בוא נגיד שאני לא מאמינה שזה השיקול של האגודה,

ואני גם לא מאמינה שזה צריך לבוא על חשבון בנות דוסיות.

כשאני הגעתי לאולפנית שלי בכיתה ט' היה לי מאוד קשה, הגעתי לכיתה שמבחינה דתית הייתה זוועה, ממש.

אני זוכרת שדיברתי שם עם מישהי, שנתיים מעלי, שהייתה במצב דומה אם כי היו איתה בנות דוסיות, והיא אמרה לי "ענבל, אם את רוצה באמת להתחבר איתן אין מה לעשות, את תצטרכי להתפשר על כמה דברים מבחינה רוחנית.".

סתם לשם ההדגמה- לא הייתי מוכנה לשמוע שירים באנגלית [מלבד אברהם פריד ושוואקי], ברגע שמישהי הייתה מקללת הייתי בורחת וכו'.

אחרי השיחה איתה ואחרי תהליך מאוד ארוך שעברתי הבנתי שהיא צדקה.

וזה מה שאני טוענת גם9 עכשיו.

אז כשזה בבית ספר זה שונה והאולפנית שלי היא אחד הבתי ספר הכי מדהימים שאני מכירה ואני אוהבת אותה מאוד,

אבל בדירת שירות אני לא חושבת שזה צריך להיות ככה.

זה בנות בנות 18, לא 15.

ואלו לא בנות שבאו במטרה ללמוד.

אני לא חושבת שהמחשבה שאולי הן יתקלקלו יותר היא זאת שצריכה להניע אותי כי זה לא שאני יושבת ומחנכת אותן.

[אגב, אני לא בטוחה שיש הרבה לאן לרדת מאיפה שהן נמצאות ואכמ"ל.].

אז זה טיעון יפה, ומאוד גבוה כזה, אבל הוא לא עומד במבחן המציאות.

ואם התוצאה היא שהדוסיות גם קצת מאבדות את הרוחניות אז אולי זה לא שווה את זה..

[אני לא טוענת שהדוסיות מתקלקלות. ב"ה אני עדיין שומרת הכל ומהבחינה הדתית אני משתדלת רק לעלות. אבל בעיקרון].

 

לפני שהבת סוגרת אמורים להיות סינונים של האגודה עצמה.

לכן כשהודיעו לי שהתקן שלי עבר מעמינדב לאגודה אני כמעט מיררתי בבכי.

כי עמינדב אגודה יותר דוסית ויש לה רק תקן משרדי אחד חוץ ממנו שהיה בירושלים אז ידעתי שאפול על בנות טובות.

ועמינדב גם מסננים.

האגודה זה גוף מסחרי יותר, ומי שחושב שלא לענ"ד משקר לעצמו .

במצב הזה אולי באמת צריך רב שיסנן גם על פי רמה דתית.

בנות כמו אלו שאיתי בדירה צריכות ללכת למסלול החילוני.

לא שומרות שבת, כשרות בספק, ושאר הדברים לא אפרט כאן.

לענ"ד אלו לא בנות שאמורות בכלל להיות בדירה במסלול הדתי.

 

נ.ב. מילא לי יהיה סבלנות להגיב, יפה שלך יש את הסבלנות לקרוא

אם ככה אז אני מתלבט כבר מעכשיו אם להכנע מתת

המושג דתי הוא מושג רחב מאוד, שכולל בתוכו הרבה סוגים של הקפדה על מצוות. 

נניח ותמצאי דירה של אנשים דתיים / מעונות דתיים (שלפי מה ששמעתי קיימים רק בבר-אילן, אבל אולי לא שמעתי טוב)

אין ערובה לזה שתוכלי להתמודד עם הסגנון הדתי שלהם. יכולות להיות הרבה בעיות:

אורחים ואורחות והשיח איתם, הקפדה על כשרות, מוזיקה בעייתית ועוד.

למושג דתי יכול להיות הרבה פירושים לכל אחת מהדוגמאות שהבאתי.

ברור לי לגמרי שזה לא כמו לגור עם אנשים חילוניים, אבל לצערנו כמו שיכולים לגור איתנו אנשים

מהסוג הזה בדירה בשירות לאומי, באותה מידה יכולים לגור איתנו אנשים כאלה בדירה או במעונות דתיים.

אפשר לחפש אחרי דירה של חבר'ה שיותר מקפידים. השאלה אם תמצאי.

זה בקשר למגורים. אבל בקשר לחבר'ה בכיתה עצמה את צודקת, ברור שאפשר להיות בקשר עם אנשים

שהגבולות שלהם דומים לשלך, ומי שלא אז לא חייב.

 

אני באמת חושב שזה דבר מבורך, כמו שאת אומרת,

אבל רק כשזה במצב תקין עם אנשים שמתאימים פחות או יותר.

אשרייך

 

אולי אני פשוט לא מכיר את הגוף באמת, כי זה נשמע לי כמו שיקול שהגיוני שהם יחשבו עליו,

כמו שחלק מישיבות ההסדר בגיוס לצבא בוחרות להשתלב מהטעם הזה בתוך מחלקות מעורבות

ולא בתוך מחלקת בייניש.

קשה לחשוב מה עדיף, אבל אולי לפעמים באמת השיקול הוא "לקחת סיכון" ולשלב סוגים שונים של בנות,

למרות שהמקרה שלך לדעתי הוא כבר מזמן לא שם, בגיל 18 להצמיד אלייך לחדר שתי בנות 

שיכולות ככה להשפיע מבחינה דתית זה מוגזם.

אז את אומרת שהשיקול של האגודה זה שאין להם כח להתעסק בזה קודם ולהחליט איזו בת תשתבץ באיזו דירה?

 

נ.ב

לי זה לא חוכמה, אני צריך לקרוא רק מה שאת כותבת ולהגיב,

בעוד שאת צריכה לקרוא את כל מה שיש לכולם להגיד ולהגיב

נקודה קטנהmatan

מהניסיון שלי, ושל לא מעט חברים, "מעורבות" יוצרות נזק עצום לבחורים, גם לביינישים.
אחרי שראיתי לא מעט ביניישים באים והולכים גם בצבא וגם בישיבות, רובם לא באמת יכולים להוות
דוגמא שתרומם את החילונים. גם הבחורים נפגעים מהשפה ודרכי החשיבה, והרבה חברים שלי שהלכו
למעורבות מתוך אידאל מתחרטים על זה מאוד בדיעבד. 
סתם כי פתחת את זה.
צריך להיות אדם מאוד חזק ומאוד מבוסס אמונית, גם בידע וגם במדרגה רוחנית כדי להצליח להשפיע באמת
ולא להיגרר.

^^^^^ אני גם מכירה בנים כאלה ענבל

בס"ד

 

שהתמימות מהישיבה פתאום מתנפצת להם...

מסכים לגבי זה, אני אישית גם חושב ככהמתת

רק העלתי שאולי הנקודה הזו מהווה שיקול לאגודה. אבל כנראה שזה לא השיקול לפי מה שהיא טוענת.

שים לב גם לזה שאתה מסתכל על זה מנקודת המבט של ההסדרניקים (שהיא כמובן חשובה מאוד ומכריעה),

אבל מה שעומד מאחורי הנקודה הזו הוא ההשפעה שיכולה להווצר על החבר'ה הכלליים.

אם תבוא ותשאל חבר'ה כלליים מה הם חושבים על הביינישים בצבא מן הסתם הם יגידו דברים טובים,

אבל התהליכים שיכולים להווצר אצלם במידה ויתפתחו, יתפתחו תוך זמן ארוך ולא תוך זמן קצר.

יש סיפורים רבים על אנשי צבא שעשו את השינוי האמוני שלהם תוך כדי הצבא או מיד אחריו. 

יכול להיות שגם לביינישים מישיבות הסדר / דתיים במסלולים כלליים יש חלק בזה.

יכול להיות מאוד להיות שלא, אבל יכול להיות שכן, ואת זה אי אפשר כ"כ לבדוק אמפירית.

 

אני אישית יכול להעיד שפעם אחת הייתי במקום מסוים בו היו חבר'ה דתיים וכלליים יחד,

כשניהלנו שיחה אחד עם השני מה כל אחד עושה, הם התפלאו שיש ביינישים שנותנים כמה שנים ללמוד תורה,

במקום "לפתח את עצמם". הם מאוד החזיקו מזה שאדם מאמין במה שהוא עושה והולך עם זה קדימה 

כמה שנים טובות ותוך כדי גם מצליח לשלב תרומה בצבא ובמקומות אחרים.

זו רק דוגמא, אי אפשר לדעת מה התפתח מזה, אבל אולי כן - וזו לדעתי נקודה לטובתנו.

ההשפעה עלולה(ויותר מ"עלולה") להיות שליליתmatan

המפגש בין ה"כלליים" לבין הביינישים הוא הזדמנות מצויינת ליצור קשרים ולהתחבר וזה יכול להוביל גם דברים
מצויינים, אך עם זאת, המפגש גם יכול להוביל לנזקים עצומים, גם אצל ה"כלליים".
אם אתה שואל על מה אני מדבר-
אני יכול להגיד לך שבזמן השירות שלי התחתן חייל ממחלקת בייניש עם חופלת, הבחור גם לא מסתובב עם כיפה.
אתה יכול להגיד הרבה דברים, אני יכול להגיד שהרבה מהאנשים מסביבי שאלו אותי "זה בייניש?", התחושה שלהם
הייתה ש"רימו אותם", ואז זה הפך להיות ה"ביינישים האלו..." שסתם עוקצים. 
יותר גרוע מזה אלו חברה יותר חזקים שמקפידים על מצוות, אבל מבחינה תרבותית הם זהים כמעט לשאר, התחושה 
של הרבה חבר'ה בעקבות מפגש כזה היא "הדתיים הם כמונו, רק עם מצוות וחובות לעוד מישהו". החבר'ה ה"כלליים"
מקבלים שדר שהתורה היא עוד נק' בחיים, לא משהו מרכזי, הרי גם הביינישים "שומעים X, מדברים Y, מתנהגים Z."
והרבה יותר גרוע מזה זה הביינישים הכבדים שבהלכות ציצית ושבת יקפידו על כל חומרת חזו"א, אבל בבין אדם
לחבירו הם מרשים לעצמם, לתפור שמירה, להתחמק ממטבחים, סתם להשלים ציוד(הרי כולם עושים את זה...), ואז
התחושה היא- הכל עטיפה והפנים רקוב.
אם הביינישים היו מגיעים לצבא בתור ת"ח - אנשים שנמצאים בספירה אחרת, שעולם התוכן שלהם הוא שונה, שצורת
ההתייחסות שלהם שונה, שבמקום לשבת ולרכל הם יושבים ולומדים, שבמקום מוזיקת מועדונים הם שומעים חסידי
\נשמה\שירי ארץ ישראל הישנה, שבמקום לרדת על אחרים עוזרים להם, שבמקום להשלים ציוד נותנים לך
מהספייר שלהם - אז היה מקום להגיד שהם משפיעים לטובה. אבל כל עוד הם אותו דבר רק עם כיפה ו40 דק' שחרית
על מסדרי בוקר, ההשפעה לאו דווקא חיובית. 
כשיש לך מחלקה תומכת, חבר'ה שאיתך מהישיבה שיאפסו אותך מדי פעם, שאכפת לך מהם יותר כי אתם כבר שנתיים 
​ביחד ואתם כבר חברים, אי של שפיות בתוך הצבא, כשבאוהל מדברים על הגעגועים לישיבה ועל גודל המצווה
שעוסקים בה(ולא המצווה הראשונה בתורה וד"ל) אז הצבא עובר אחרת.
 

אם ככה, הבעיה היא לא במפעל של שירות לאומי או צבא, אלאמוטיבציה
בכל אחד מאיתנו ובמה שאנחנו משדרים או לא. העולם הוא מגוון ובני אדם הם בני אדם. אי אפשר להכליל אותם בתוך איזו מסגרת ולצפות שהם לא יזוזו ממנה מיל'. גם לגבי דתיים וגם לגבי חילונים.
מהדתיים תמיד מצפים יותר (ואי אפשר לומר שזה לא הגיוני), כי אצלנו המסגרת הזו היא תורת חיים.

נכון. ההשפעה שלנו היא עצומה על כל הסובבים אותנוmatan

וצריך לקחת אחריות.
אבל- 
ההבדל בין מקומות שבהם אתה מייצג כמו "הסדרניקים- החבר'ה הטובים של הציונות הדתית שעושים שנה
וארבע(חמש?) בגלל שהם משקיעים את עצמם בתורה". או בת ש"ל שכביכול מקבלת מימד של - לא עושה שירות
צבאי כי היא דתיה. אז מצופה ממך להיות דתי/ה, אנשים שיש צורך במסגרת שונה בשבילם.
כשאתה מקבל דברים שאחרים חולמים עליהם(חיילים חולמים על להשתחרר, ולהיות בישיבה זה הרבה יותר
משוחרר מאשר הצבא) בגלל שאתה דתי, ולא סתם דתי אלא "ה-דתי", כי יש מכיניסטים שהם גם דתיים, ויש כאלו
שישר נכנסו לצבא, אבל אתה- בגלל שאתה "ה-דתי" מגיע לך שירות מופחת כדי שתוכל להתקדם ולמצות את עצמך
בנקודה שאתה טוב בה(מבחינת חילונים הרבה פעמים הסדרניק = ספורטאי מצטיין בתחום התורה, לכן הוא פחות
משרת), אז תעמוד בזה.
לכן, ככל שיש לך מסגרת יותא תומכת אתה תצליח יותר להשפיע בצורה חיובית ונכונה בעז"ה.
זו הייתה הסתכלות על ההשפעה שיש במפגש, כי היא הוצגה בצורה חיובית ללא התייחסות לצד השלילי שלה,
שקיים לצערי הרב.
ולטענה שאי אפשר להכליל לתוך מסגרת ולצפות שלא יזוזו ממנה - אני מסכים, אבל כשאתה מייצג יש לך מחוייבות
יותר גדולה.

מסכימה. רק ששוב - זה לא נכון שכל בת שנכנסת לש"למוטיבציה
מדרדרת רוחנית ו/או חווה חוויה שלילית. סביבה מחזקת ובונה היא חשובה והרבה פעמים יכולה לתמוך ולהועיל גם ברמת הפרט וגם ברמת הכלל, אבל בהרבה פעמים אחרות היא בגדר אקסטרה ולא קיימת מאליה וצריך לדעת שיש גם מצבים כאלה ואפשר להצליח בהם, דווקא בגלל ה"ייצוג". לא לפחד מזה.
ש"ל הוא חיובי ברוב המקרים, כמובן שיש יוצאים מן הכלל ואני לא בדעה שצריך להישאר ולספוג. אם לא טוב - אפשר לעבור למקום אחר. רק לא להשליך מזה על כל התקנים באשר הם.
א. חשבתי שהיה ברור שאני מדברת על משרדיענבל

בס"ד

 

בחינוך או רווחה לא הייתי ורוב כיתתי עושה משרדי.

ומי שעושה חינוך\רווחה מאוד נהנית אז אני לא מדברת עליהן.

 

ב. לא טענתי שלא אבל אני חושבת שלהגיד שאפשר לעבור דירה זה לברוח מהבעיה.

יש פה בעיה.

וזאת בעיה ענקית.

וחבל לי שאף אחד לא מטפל בה.

אני ברמה הפרטית שלי אולי יכולה לעבור דירה או פשוט לעזוב את השירות, אבל ברמה המערכתית אני חושבת שזה אות קלון גדול לאגודה.

גם אני לא מדברת על חינוך או רווחה,מוטיבציה
כי אני לא יודעת מה הולך שם. גם בש"ל בתקן משרדי - זה לא הרוב המכריע.
ואני עוצרת כאן כי מחר יום שישי ואין לי חופשת שלג מוטיבציה
נו שוין ענבל

בס"ד

 

וממה שאני מכירה זה בהחלט הרוב המכריע.

לפחות במשרדים ממשלתיים.

 

אגב, זה לא אומר שאין שם בנות טובות.

פשוט רוב הבנות הדוסיות לא יילכו לשירות לאומי כזה.

מהמון סיבות שלא זה המקום לפרטן.

הבנות הטובות שנמצאות במשרדי הן טובות אבל לא דוסיות ברמה של ללכת ארוך וכדומה..

ושוב, יש לי חברות בדירה והן כמובן עושות משרדי כמוני.

 

כנראה שנמשיך להישאר חלוקות בעניין הזה.מוטיבציה

כמותית זה לא נכון. זה לא תלוי תקן. רק שזה לא יעזור שאני אגיד "לא נכון" ואת תגידי "כן נכון", אז נפסיק עם זה...

אני גם לא חושבת שמישהי צריכה להיות דוסית כדי שתסתדרי איתה בדירה או בתקן, זה עניין של התחשבות אחת בשניה. בטח שזה לא עניין של מה היא לובשת או לא.

אני מבינה שזו החוויה שלך. מקווה שאת נהנית בגלל ולמרות

 

אני לא טענתי שזה עניין של לבוש.ענבל

בס"ד

 

וגם את זה כתבתי פה כמה פעמים, כמדומני שגם בתגובותיי אלייך .

 

אם תיכנע יהיה לי ניצחון טכני ענבל

בס"ד

 

בדיוק בגלל הטענה הזאת הבהרתי שאני לא אחת שחיה בבועה ושגדלתי בחברה מאוד שונה ממני מבחינה דתית..

אין לי בעיה עם סגנונות אחרים ואפילו להפך, אני מרגישה שזה חיזק אצלי כמה עקרונות, אם כי מצד שני זה גם החליש אצלי כמה עקרונות אבל אני מניחה שאם עדיין לא חזרתי לאותם עקרונות אז אולי מלכתחילה הם לא באמת היו עם בסיס חזק מדי. ואולי בעתיד עוד אחזור אליהם .

אדם דתי בדרך כלל יקפיד על כשרות מינמלית- הטבלת כלים, ערבוב בין בשר לחלב.

אני לא מדברת על בדץ מהדרין או רבנות, אני מדברת על דברים בסיסיים שבכל בית שמחשיב את עצמו אפילו מסורתי זה קיים.

מוזיקה בעייתית- אז שוב, במעונות תמיד אפשר לבקש לשים אוזניות או להיכנס לחדר במידה והשומעת בסלון..

אני חושבת שזה טיפה פשוט יותר מדירת שירות.

כמובן שיכול להיות שאני טועה, סטודנטית במעונות עוד לא הייתי וגם לא בטוח שאהיה .

בכל אופן באוניברסיטה אתה יכול לחפש לעצמך דירה ויש אלטרנטיבות, בשירות לאומי זה מסובך הרבה יותר מבחינת המערכת וגם כי כבר אמצע שנה ולי כבר אין רצון להחליף דירה כי התרגלתי לדירה וגם יש לי בה חברות.

להחליף דירה אומר שלא בטוח שיהיה לי מקום לדברים, שלא בטוח שבכלל אשתלב בדירה החדשה, שלא אהיה עם בנות מהתקן שלי ספציפית..

אין לי עניין לעשות את זה חצי שנה לפני הסוף.

ויש גם שיקול קטנוני שזה לא הוגן שאני אעבור כשאני בדירה מתחילת שנה והן הגיעו רק לפני חודש והשנייה לפני שבועיים .

אבל זה באמת שיקול קטנוני ואני ממש לא אתייחס אליו אם הוא יהיה היחיד.

 

אבל הסדרניקים באים עם גיבוי רבני וגם עם מטען מהישיבה..

אני נופלת מהאולפנית היישר לדירה כזאת ולגמרי לבדי.

יש לי את ראש האולפנית שאני יכולה לפנות אליו וגם דיברתי איתו השנה..

אבל זה לא אותו דבר .

אולי מהבחינה הזאת שנה מדרשה לפני שירות לאומי זה פתרון..

אני פשוט לא רואה את עצמי הולכת לאחת המדרשות שקיימות כיום..

פשוט לא מתחבר אלי .

אם זה היה השיקול של האגודה עוד איכשהו הייתי מוכנה לקבל והייתי פועלת שונה,

אבל אני יכולה להבטיח לך כמעט במאה אחוזים שזה לא היה השיקול שלהם.

הם פשוט מחלקים לפי סוג תקנים..

וזה הקטע שמאוד עיצבן אותי.

הרכזת הכירה אותי לפני שהיא העבירה אותן, היא יכלה להבין שיש גבול לכמה שילוב אפשר לעשות.

הן לא מסכנות את היותי דתייה. דתייה הייתי ודתייה אשאר כי בזה אני מאמינה ועל זה אני תמיד עובדת.

אבל הן ילכלכו, והן כבר מלכלכות..

אלו דיבורים שמחספסים את הנפש, ואני לא אחת שמשתמשת במושגים כאלה בדרך כלל, אני די ריאלית, אבל עכשיו פשוט הרגשתי איך זה מלכלך ומחספס.

היה שלב שפשוט היה באלי לצרוח.. אחרי כמה דקות כבר הייתי על סף בכי מרוב חלחלה והלם.

השיקול של האגודה הוא התקן בו אנחנו עושות.

שיקול מטופש במובן מסוים וגם קצת הגיוני במובן אחר.

מלכתחילה אני מקבלת את זה.

כשזה בתחילת שנה וככה הם עושים אז סבבה, לא כעסתי ולא אמרתי שום דבר לרכזת או למישהי מהאגודה.

אבל כשבאמצע שנה מביאים לי בת חדשה לחדר אני מצפה מהרכזת שתפעיל צת שיקול דעת ולא תפיל אותה לדירה הראשונה שהיא מוצאת פנויה..

דווקא הבת הזאת היא לא משרדי, היא והדרת לשם שינוי..

שאר הבנות אצלנו הן משרדי, הבנות עם הבנים .

 

נ.ב

אז אני אטפח לעצמי על השכם

עכשיו נראה אותך

 

ניצחון טכני זה תבוסתני מידי, לא יקרה מתת

מסכים איתך שזה קצת יותר פשוט מדירת שירות, כי מלכתחילה האופי של האנשים יותר דתי,

אבל מידיעה אני אומר שזה לא בידיוק כמו שאת מתארת לצערנו. גם שם יש התמודדויות מהסוג הזה,

אבל ב"ה קצת יותר קלות ופשוטות.

וממתי במעונות יש סלון בכל חדר?

למען האמת, בהקשר של אוניברסיטה, הרבנים שלי אומרים שאפשר ללכת לאוניברסיטה רק בדיעבד,

אבל לכתחילה צריך ללמוד במקומות כמו מכון לב, טל, מכללות דתיות למיניהן. אז ככה שהבעיה הזו יכולה להפתר.

אם ככה אז באמת זה קצת פרויקט לעבור דירה.. אבל הכל תלוי בכמה מפריע לך ומשפיע עלייך העניין הדתי של הבנות, כי אם כן, אולי כדאי לך בכל זאת לעשות את זה.. דווקא נשמע ממה שכתבת שזה הגיע באמת למצב חמור שמאוד משפיע עלייך, אולי כדאי לך לשקול זאת שוב?

 

זה באמת לא דומה להסדרניקים, כי הסדרניקים מגיעים עם כמה מהחבר'ה שלהם, וזה יותר קל.

אין ספק שכשמשלבים הסדרניקים יש להם הרבה יותר גב רוחני. רק דיברתי על הרעיון עצמו.

לא פשוט בכלל מה שאת מתארת.. אני חושב שהנקודת אור כאן היא שאת רגישה

למצב הרוחני שלך ולדיבורים מהסוג הזה, שזה כבר טוב ב"ה.

עם הבנות עצמן דיברת על זה? (יכול להיות שענית על זה ולא שמתי לב)

אגב, אני יכול להציע לך ללכת לרכזת ולהבהיר לה שזה לא יקרה שנית במידה ויתפנה מקום אצלך בחדר,

למנוע התרחשות כזו שוב.

 

נ.ב

את מגיבה מהר שתהיי בריאה

מכיוון שזה גם לא יקרה מבחינתי נראה מי יתייאש ראשון ענבל

בס"ד

 

או שפשוט כבר ייגמר מה לומר

[אנחנו ממש תחרותיים!!]

 

תאמין לי שה"קצת" הזה עושה את כל ההבדל..

הבנות אצלי בדירה מהלכות על גבול מאוד דק, הבנות אצלי בחדר עברו אותו.

אני יכולה להתמודד ואני מתמודדת אבל כמו לכל אדם יש לי את הקווים האדומים שלי .

אגב, יש גם עניין של להפעיל קצת שכל- הבנות אצלי בכיתה בשלב מסוים קלטו שלא נעים לי ומאז כל פעם שמישהי קיללה היא מהר הייתה מתנצלת, זה כבר הפך לבדיחה..

ובסביבתי לרוב הן פשוט לא קיללו.

הן הבינו.

וזה הכי הגיוני שיש, צריך להיות די עיוור כדי לא להבין שדברים כאלה לא באים בחשבון בקרבת מישהי שנראית כמוני [עזוב את זה שזאת סטיגמה מאוד משעשעת שבגלל הלבוש שלי אני דוסית, אבל אני מניחה שאני כן משדרת משהו פחות פתוח ממה שהן דיברו..].

למען האמת מעולם לא הייתי במעונות אז אין לי מושג אבל גם ככה הודית שההתמודדויות פשוטות יותר אז זה סבבה

לכתחילה אני חושבת שאנשים גם יעדיפו ללמוד במקומות דתיים.. חבל שזה לא תמיד מתאפשר.

לי נגיד זה כנראה לא יתאפשר..

אבל אני כן אעדיף ללכת לאוניברסיטה שנחשבת דתייה, במידה ויתאפשר לי כמובן [גם זה כרגע לא נמצא כל כך במסגרת האופציות].

בעיקרון פניתי לרכזת והיא אמרה שהיא תדבר עם אותה בת ותבהיר לה שאין מקום לשיחות כאלה בחדר..

אבל אני לא יודעת אם היא באמת דיברה, אני לא יודעת אם המצב באמת ישתפר, והדברים כבר נאמרו ועכשיו כבר להיות ליד אותה ילדה עושה לי רע.. [אולי זה יבהיר לכם כמה מזעזעים היו דבריה].

אבל אם היא אכן דיברה איתה אז אולי המצב ישתפר במעט.

ואני שוקלת את זה כל הזמן..

אם כי אני אישית חושבת שאם אני לא נשארת בדירה אני פשוט חוזרת הביתה וממשיכה בחיי. באמת שאין לי כוח לכל זה ומיציתי את זה לחלוטין.

 

עניתי על זה באחת התגובות שם למטה אם אתה רוצה לחפש.. לי אין כוח לקשר לך

בכל אופן רשמתי שלא היה נעים לי לומר להן כי הן לא חברות שלי, אני לא פתוחה איתן ולא נעים לי להגיד להן לא לדבר בחדר..

אין להן מקום אחר לדבר.

וגם מטבעי אני ילדה שיותר קשה לה להעיר על דברים כאלה במציאות לאנשים שרק הכרתי.. .

כל אחד והדפקות שלו .

 

לא אמור להתפנות לי מקום בחדר כי הן שתיהן לא אמורות לעזוב בזמן הקרוב..

אלא אם כן אני אעזוב

וימים יגידו מה יקרה..

אני פשוט לא מתקרבת אליהן, שזה באסה בפני עצמה אבל אני אחיה איתה..

 

נ.ב. 

אני מעל שלוש שנים בפורום, התרגלתי לכתוב

חברות שלי בשירות נלחצות מזה

מהניסיון שלי במצבים האלה תמיד יש מה לומר,מתת

עד שלאחד הצדדים האינטרנט קורס או מחליט להפסיק את השיחה מסיבה אחרת

אל תקראי לזה ייאוש, תקראי לזה חוסר תחרותיות זמנית

 

צודקת, בגלל זה לא אומרים לאנשים שיכולים ללמוד רק באוניברסיטה לא ללמוד בכלל בגלל זה,

ובשירות לאומי כן אומרים

 

הסטיגמה הזו הכי מקובלת שיש  וב"ה שזה ככה, כי אם לא זה היית צריכה לשמוע הרבה דברים שלא היה כדאי שתשמעי מאנשים שלא יודעים שאת דוסית, אלמלא הלבוש..

איך שהבנות בכיתה שלך התנהגו זו באמת התנהגות רגישה כלפי אחרים ומאוד הגיונית, חבל שזה לא ככה גם עם הבנות בדירה..

נשמע שהיה מקרה אחד שממש השפיע עלייך ביחס למה שקורה איתן ביום-יום, 

כי אם את לא שמה לב אם יש שינוי בדיבור שלהן אז המצב יחסית נסבל מבחינתך? והתרגלת לסגנון דיבור הלא יפה, רק שמאז הן לא התבטאו בצורה הרבה יותר גרועה מהרגיל כמו שקרה באותה פעם?

 

לא ממש הבנתי למה את לא מתקרבת אליהן.. מבחינת הסגנון אין לך שפה משותפת איתן?

 

נ.ב

חח איך מגיל 15 מתחילים להתעניין בנישואין וזוגיות? שמא תאמר בלחית?

שננסה? כי הסיכוי שאני אתייאש אפסי..ענבל

"הכל סובב את האשכנזים". חיוך ממית

 

 

זאת ההודעה עם הכי הרבה רגשונים שאי פעם כתבתי נראה לי ענבל


חח לא רק זה, מה שאותי יותר הלהיב זה הגיוון מתת


אה זה לא בכוונה.. ענבל


התחלת להתקפל! סיכוי אפסי הוא גם סיכוי מתת

חח למה לשנוא תחרותיות?

 

מסכים.. אבל הצפיות אם אני מבין אותך נכון הן לדברים גבוהים וטובים, אז עדיף ככה..

וכמו שאת אומרת, לבוש זה מעבר לאיך שמסתכלים עליך בגללו, ב"ה לבוש "דוסי" זה תמיד טוב

 

חח אל תתייאשי מהעולם, הרבה אנשים כאלה ב"ה, אל דאגה פשוט נוצר פספוס קטן אצל הבנות אצלך

בדירה בנושא הזה, אבל כשהן יתגברו הן בטח גם יבינו את זה..

 

אה, אם זה ככה בע"ה אם המצב ימשיך להיות נסבל כמו עד עכשיו באמת נשמע שכדאי לך להשאר,

כל עוד הדיבור שהיה השבוע לא יהיה יותר.. בע"ה..

 

עצוב שאלה השיחות וזה אורח החיים.. איך הסתדרת עם האופי והדיבורים שלה? היית איתה קצת בקשר?

אגב, זה מדהים שהראש שלנו עובד בצורה כזו, שאחרי שאדם אומר או עושה משהו קריטי אנחנו הרבה פעמים אוטומטית מסתכלים על המעשים שלו בצורה שמוכוונת לאותו דיבור או מעשה.. וטוב שזה ככה ב"ה,

אחרת היינו ממשיכים לחשוב על אנשים באותה צורה למרות שהם למעשה שונים ממה שחשבנו..

 

נ.ב

מגניב! המסך הראשי של הפורומים ממש מטעה, הייתי בטוח שיש רק את מה שיש שם..

חחחח לא הסקתי, סתם טעות חישוב שהתפלקה לי.. 

נעים גם לי להכיר ענבל. בשמחה הייתי מציג את עצמי, אבל לא מתאים לי בדיון פומבי..

אני מבין שהתחלת בפורום נוג"ה?

למה בעצם? הדגש הוא על ה"לחוצת"? בכל אופן, לא התכוונתי חלילה לבקר באמצעות הביטוי הזה, 

אני דווקא חושב שאין בזה דבר רע כשזה בא ממקום אמיתי, בידיוק הפוך, בגרות, רצון להכיל

 

אוי נו אל תיתפס לי לקטנות... ענבל

בס"ד

 

כי תחרותיות עושה לי רע וגורמת ל"אדם לאדם- זאב", ואני לא מתה על זה .

 

הן לדברים גבוהים וטובים שלרוב לא ממש מתקרבים למה שאני באמת

וזה שאני לובשת חצאית ארוכה לא אומר שאני צדיקה טהורה ולא אומר שאני לא חוטאת או נופלת.

כמובן תמיד משתדלת ותמיד בחיפוש אחר האמת ובמחשבות, אבל מפה ועד להגשים את ציפיות העולם הדרך ארוכה..

ברור שזה מעבר, אם זה היה רק לזה מזמן כבר הייתי הולכת אחרת [אולי לא ואני סתם מגזימה, אבל ככה נראה לי..].

 

יתגברו או יתבגרו?

אם יתגברו אז- על מה?

אם יתבגרו אז- למה לעזאזל זה לא קרה עד עכשיו?!

פעם חשבתי שגיל ההתבגרות מתחיל להיגמר בגיל 18, לא מתחיל מחדש .

 

אני מאוד מקווה שלא ימשיך..

עוד שיחה אחת כזאת ואבדתי .

בעז"ה.

אני מקווה מאוד שיש לו מטרה לעניין כי אם זה חוזר על עצמו אני באמת אצרח .

 

לפני שהכרתי אותה הסתדרתי עם האופי שלה.. הדיבורים בהתחלה היו סתם דיבורי כפירה די מוזרים והיו גם רמזים למה שמתחולל בראשה אבל לא ברמה הזאת.

ושרדתי את זה וגם הגבתי לה לחלק..

מה שידעתי ויכולתי, גם לי יש מה להעמיק בנושא האמונה.

הייתי איתה טיפה בקשר כי בכל זאת אנחנו באותו חדר וקשה קצת להתעלם מהעניין..

זה בהחלט מדהים אבל לפעמים גם יכול לתקוע..

גם אם היא תשתנה יהיה לי מאוד קשה איתה.

אבל כרגע זה לא משנה לי כי הסבירות שאשאר איתה בקשר לאחר השירות הוא די קלוש .

למען האמת בקשר אליה היה לי ממש מזל-

היה ערב אחד שחברה שלי אחרת מהדירה אמרה לי שהן הכינו ארוחת ערב יום לפני ובאמצע היא פתאום גילתה שההיא מהחדר שלי לא מטבילה כלים והיא אכלה מהאוכל שהתבשל..

אז למזלי זה היה לפני שהוצע גם לי אוכל ממנה אז ב"ה לא אכלתי אוכל מכלים לא טבולים.

 

נ.ב

אז טעית יש רשימת פורומים 

מלאה פה>>>>> /Forum/Forum.aspx/t592120#7178015

איך זה טעות חישוב?

אתה לא יכולת מלכתחילה לחשב ממתי אני בלנ"ו..

זה בסדר אותי פשוט הרוב פה מכירים ויותר מתשעים אחוז יודעים לפחות את השם הפרטי אז אני בסדר עם זה .

התחלתי בפורום מתמודדי חידון תנך ודי מהר הגעתי לנוגה, נסיופ, וכו'.

לפה גם הגעתי בגיל 15 אבל די מהר ברחתי.. ולא כי לא התעניינתי.. זה לא כל כך התאים לפורום אז .

רוב מי שאומר בל"חית מדבר על לחץ, ולחץ הוא שלילי והוא יוצר דברים לא טובים, לכן אני נגד ההגדרה הזאת.

לא חשבתי שאתה חושב שיש בזה דבר רע, גם אני לא חושבת שזה דבר רע לרצות להתחתן בגיל 18-19, אבל זה כן רע להיות לחוץ על זה..

לחץ זה לא בריא .

תמיד כדאי להתחיל בקטן מתת

להה.. אנחנו לא כאלה, אנחנו בתחרותיות בריאה

 

גם אם זה לא משקף במציאות את "הצפיות" מבנות עם חצאית ארוכה,

הכי חשוב שהשאיפות והרצונות קיימים, וזה כבר דבר גדול..

נכון.. זה אף פעם לא נעים שמתייגים אותך בתור משהו, אפילו כשזה משהו טוב.

 

*יתבגרו, טעות שלי.

חח פעם גם התחתנו בגיל 12, אפשר להחזיר את גיל ההתבגרות ל-18 ואת החתונה ל-12

 

מה שכן. אם תגיבי בקיצוניות כזו, הן בטוח יבהלו אח"כ ולא יעשו את זה יותר :O

 

אז מה השתנה? אותו מקרה שהיה השבוע? או שעם הזמן התחלת יותר להכיר את הצד הזה שבה?

נכון.. גם זה עלול להפריע.. למרות שאם היא תשתנה אני בטוח שמרוב שמחה תפתחי אליה..

ב"ה איזה יופי שככה יצא, באמת זה אתגר רציני בדירת שירות כל העניין של האוכל.. איך את מתחמקת מזה בדר"כ?

 

תודה על ההפניה

לא חישבתי את הזמן בלנ"ו אלא בכללי בפורומים. אז יפה שכיוונתי!

מגניב, בהחלט מסע רציני..

נכון מאוד.. אולי באמת צריך להחליף את הביטוי ל"בשל" בחורה שרוצה להתחתן, וזה גם קשור כי זה כולל את המילה בשל, בשלות! 

 

אגב, בגלל שהעלת את זה קודם אז ספרתי, את יכולה לשים את הפוסט האחרון שלך בראש הרשימה,

הוא עקף את הקודם במס' הסמיילים

 

 

אתה מתחיל להתייאש... ענבל

בס"ד

 

תחרותיות בריאה?

יש דבר כזה?

 

השאיפות בקשר לדברים מסוימים.

יש דברים שאנשים מצפים מבנות כמוני ואני לא חושבת שאלו דברים שיקרו..

אולי כי אני לא יודעת מה הסיבות להם או כי אני לא מאמינה בהם.

 

אני חושבת שהרוב פה יעדיפו להשאיר את המצב הנוכחי..

חתונה בגיל 12 לא קורצת פה להרבה

גם לי לא

 

חח אם אצרח?

יכול להיות מגניב. לנסות? 

או לפרוץ פשוט בבכי...

זה היה השלב הבא..

 

מה שעכשיו גורם לי לדחייה ממנה זה המקרה השבוע אבל כבר מלכתחילה ידעתי שהיא לא הסגנון ושאני לא אצא איתה נגיד או משהו כזה..

אני אפילו לא יכולה לתאר איזה קצוות אנחנו.

אם היא תשתנה כשעוד אכיר אותה אז אולי..

אבל לא נראה שזה עומד לקרות .

היא לא מעוניינת בשינוי, טוב לה עם זה..

בדרך כלל אני אוכלת בחד פעמי שאני מביאה מהבית, מבשלת בכלים שלי, לא אוכלת אוכל שבושל בכלים אחרים..

אז מסתדרים.

אה ובמיקרוגל אני לא משתמשת..

 

בהחלט שכוייח! עברת בהצטיינות את כיתה א'

ואפשר לומר שרציני.. היו כמה צחוקים באמצע

שנון שנון.. עכשיו נראה אותך מכניס את זה ללקסיקון של כל כך הרבה אנשים שתקועים בלחץ

 

אתה לא באמת ספרת נכון?

אני מתלבטת אם משעמם לך או שזה באמת סיקרן אותך...

חח כשאתה בבעיה אתה מתחיל להאשים אחרים, סינדרום מוכר!מתת

סוג של "קנאת סופרים תרבה חכמה".

 

יכול להיות שזה רק זמני ושזה באמת יתפתח, לפעמים רק בדיעבד אתה מבין 

שדברים שחשבת שגדולים עליך/לא קשורים אליך בכלל הופכים למציאות.

 

חח אל תדברי בשם כולם, שמא תופתעי

עכשיו זה לא חכמה לומר, השאלה מה חשבת על זה בגיל 12!

 

ממש לא, צרחות ובכי של יהודיה זה אף פעם לא טוב.

 

אל תהיי כ"כ בטוחה, הרבה שינויים קורים בהפתעה. אמנם זה לא כ"כ שכיח,

אבל ב"ה יש הפתעות.

 

ב"ה.. לפחות בקטע הזה הסתדרת טוב, חוץ מהמיקרוגל. זה מבאס לא לאכול אוכל חם.

 

אצלנו בכיתה א' שלטנו כבר בלוח הכפל!

 

אני מתחיל בקטן.. את מוזמנת לעזור לי להפיץ!

 

ספרתי בטח ספרתי.. מישהו צריך לעקוב אחרי העובדות שאת ככה זורקת לאויר.

 

זה מה שנקרא- חי בסרט.ענבל

בס"ד

 

אבל אם אתה נהנה ממנו אני מרשה לך..

 

או שהם פשוט לא אמיתיים.

לא כל דבר שאנשים מצפים ממני הוא נכון.

בסופו של דבר אנחנו מונעים מאוד מדעות קדומות..

 

אני אופתע?

אפשר לפתוח שרשור גם על זה ולראות מה יהיו התגובות

היו פה כמה כאלה בעבר אם אני זוכרת נכון..

בגיל 12 לא חשבתי על חתונה ב"ה

בגיל 14.5 התחלתי .

 

דווקא "אלוקים לא משיב ריקם דמעותיה של בת מלך"..

הדמעות שלי שוות די הרבה .

 

אני מאוד מקווה שאופתע..

זה בהחלט ישמח אותי לראות שהיא משתנה ומבינה מה הדרך הנכונה [אני נשמעת כמו מסיונרית ].

 

יש גז אז יש אוכל חם..

אני פשוט מטגנת שניצל תירס במקום לחמם ואני מוציאה לחם לילה לפני כדי שיפשיר .

 

אצלי בכיתה א' רק ידעתי לקרוא אבל לא חשבון..

מעולם לא ידעתי את לוח הכפל בעל פה.

פיתחתי לי שיטות לחישוב מהיר

 

טוב נו אעזור לך..

אני אוהבת אתגרים.

נראה מה ייצא מזה

 

"ככה זורקת לאויר"??

יש לך עוד את העוז לומר לי "זורקת עובדות לאויר"??

אני עם יותר פז"מ ממך בחור צעיר!

גם זה מוכרמתת

, לתקוף בטענות חסרות בסיס כשאין מה להגיב לטענה מנצחת. נו באמת

 

נכון. זו באמת האפשרות השניה ההגיונית גם כן. אבל כמו שאמרתי קודם,

טוב שאלה הדעות הקדומות ולא אחרות. זה גם סוג של מגן מפני גורמים שליליים

שלא מתקרבים לאדם כשרואים איך הוא נראה.

 

חח באמת מרתק. ועוד יותר מרתק היה לפתוח על זה דיון לפני 100 שנה,

אולי הממוצע אז היה אפילו יותר נמוך מ-12.

אם את זוכרת את החצי של ה-14, כנראה שבאמת התחלת לחשוב על זה ברצינות ;)

 

שוות הרבה, אבל כואבות!

 

אמן!

חח זה ממש לא רע להיות מסיונרית כזאת, לכי על זה.

 

נשמע מעניין.. חושפת אותן לציבור?

 

את לא מספיק בוטחת במוצר שלך אז את גם לא תצליחי לשווק אותו..

 

אין לך יותר פז"מ ממני כי את לא בצבא, מושגים צבאיים הם צבאיים

אוח אלה שמנסים להשתמש בטיעונים חכמים..ענבל

בס"ד

 

זה לא עובד!

וזה טיעון שויצרי להחריד

 

נכון, זה מגן.

אני סתם לפעמים מתחרפנת מהסטיגמה .

אבל זאת רק אני

תמיד טענו שאני מיוחדת .

 

נו אז קדימה, אתה בונה מכונת זמן?

ואם הממוצע אז היה פחות מ12 אז זה כבר באמת מוגזם

לא שיש לי משהו נגד רבקה אימנו אבל בתור הוראה לכלל זה נראה לי מחריד .

חח אני יכולה לדייק לך אפילו יותר..

14.9 חודשים.. 

זה הזמן שבו התחלתי לחשוב על זה בצורה ממש רצינית

 

ומי אמר שכאב הוא רע?

 

מסיונריות זה רע בכללי..

זה שטיפת מוח .

אבל אין לי בעיה להגיד לה מה לדעתי נכון.

רק שיש לה גם דעות מוזרות על זה:

היא: "איך את יכולה לומר שמשהו נכון או לא נכון? מה את אלוקים? הגיע הזמן שתפתחי את הראש שלך"

היא: "את חושבת שרק הדרך שלך היא הנכונה?"

אני: "כן. זאת הסיבה שזאת הדרך שלי.. כמובן לא בעבודת ה' אבל במצוות כן".

היא: "את לא יכולה לומר שהדרך שלך היא הנכונה, את בת 18, אסור לך שיהיו לך סימני קריאה, את צריכה לחיות רק עם סימני שאלה".

וכן על זאת הדרך.

משהו הזוי.

 

חושפת אותן לציבור?

אני לא מצליחה לחשוף אותן לעצמי..

זה משהו מוזר שקורה במוח הקודח שלי

אולי פעם כשאפתור תרגילים אשב ואראה מה באמת הדרך שלי לחישוב מהיר..

כשאגלה אגיד לכם בכיף .

 

מאיפה לך? אולי אני ממש מעולה בשיווק?

 

פחח חצי מהמושגים הצבאיים נהיו כבר אזרחיים

חח מעניין שהצלחת כבר לקטלג טיעונים לפי מוצאמתת

זו התקדמות יפה!

 

חח אם את אומרת, אבל מזה ספציפית יש הרבה אנשים שמתחרפנים

 

מכונת זמן זה פאסה, אני מתכוון לחשוב על משהו הרבה יותר מתוחכם.

הכל שאלה של מה היה אז. היום גם 12 נראה הזוי, אבל לא לפני הרבה זמן זה היה נורמה.

חח את גם חוגגת את זה כל שנה?

 

זה הכאב שאני מכיר. מכירה כאב כייפי?

 

הכל שאלה של איך עושים את המסיון ולאיזו מטרה..

באמת נשמע דיון קצת עקר, שאין כ"כ עם מי לדבר, חוץ מסיסמאות.

 

כל האומה כולה מחכה!!

 

נו בידיוק בגלל זה הבאתי כלל שיווקי הפוך ממה שאמרת.

 

יש מגמה חדשה להחזיר אותם לצבא במסגרת הקיצוצים..

אתה רציני?ענבל

בס"ד

 

שויצרי מלשון שוויצר, לא שוויץ

 

מה אכפת לך לפרגן שאני מיוחדת?

נו באמת..

אני יודעת שיש הרבה אנשים שמתחרפנים מזה

אתה זה שהתעקשת שזה דבר טוב.

 

כמו מה?

וזה היה נורמה במקומות מסוימים..

בארצות אשכנז מזמן זה כבר לא נורמה.. .

ובתימן עד היום נראה לי זה נורמלי

חח אני לא חוגגת את זה כי זה יותר עצוב ממשמח, אבל נזרום...

 

כאב הוא לא כיפי, אבל זה לא אומר שהוא לא טוב..

הוא לא אידיאלי ואני לא אגרום לעצמי כאב בכוונה [בדרך כלל] אבל אם הוא מגיע הוא גורם לדברים טובים אם יודעים להשתמש בו..

 

אבל כל מסיונר יגיד את זה ויצדיק את מעשיו.

וזה דיון עקר ברמה פסיכית. באמת שעמדתי בהלם..

היא גם לא ענתה לי איך הגיל קשור, הרי אם התחלתי להתבגר בגיל 12 ולא בגיל 14 אז הגיוני שאסיים לפני האחרים..

וגם אם לא, לא מן הנמנע שאגבש לי כבר דרך..

קיצור היא הזויה.

 

אם לאומה כיף אז סבבה, שתחכה

 

אבל אם אני ממש מעולה בשיווק אני אצליח לשווק כל דבר.

כמו שחקן שמגלם דמות שממש לא דומה לו

 

יש מגמה גם להגדיל את תקציב הבטחון אז אולי לא יהיו קיצוצים..

ומה אתה לוקח לנו מושגים?!

אני חייבת לציין שאתם ממש משעשעים...קראתי את השרשורבאמת שיהיה טוב
שמחים ששעשענו ענבלאחרונה


אולי אפשר לנסות לדבר איתן?מוטיבציה
זה בכלל לא נשמע לי כמו "תקלה בשירות לאומי", אלא כמו מפגש בין בני אדם שונים זה מזה.
זה לא מפגש בין בני אדם שונים והסברתי את זה מיליון פעם.ענבל

בס"ד

 

וגם אמרתי למה אני לא אדבר איתן על זה..

 

והתקלה בשירות לאומי היא הצורה בה מחלקים אותנו ובה המערכת העובדת.

את לא מצפה שאקרא את כ---ל מה שכתבת בשרשור, נכון? מוטיבציה
לי נראה שאת משליכה מהמקרה שלך על כל מפעל השירות הלאומי וזה לא נכון. שירות לאומי לא אמור להיות טראומה או הידרדרות רוחנית. זה פשוט לא ככה.
איפה טענתי שש"ל זה בהכרח טראומה או הדרדרות?ענבל

בס"ד

 

אמרתי כבר שיש גם צדדים טובים בשירות לאומי.

חוץ מזה שדיברתי על חלק מאוד מסוים בשירות לאומי..

ואני מדברת על צורת התנהלות, לא משליכה ממקרה פרטי על כולם.

 

ואיפה בכלל רשמתי שזאת הייתה טראומה בשבילי?

זה כאב לי, זה הציק ךי, זה חרה לי, זה שיגע אותי, אבל ממש לא גרם לי טראומה, זה בסדר..

ואת יכולה לקרוא גם רק את הדיון עם "מתת", הוא די מתמצת [סוג של מתמצת ] הכל..

וווווואו.מוטיבציה

אני לא חושבת שיש *משהו* שיכול להכין אותך לחתונה, כמו...חתונה.

הטיעון הזה הוא טיעון של דודות

 

לא כתבת את זה בצמ"ע אז אני לא אכתוב לך את כל המשנה שלי על תרומה למדינה, אבל -

 

אני שירתתי שנתיים בשירות לאומי במקום חילוני, בכשרות בד"צ מהודרת. מאוד מאוד חילוני.

למעשה, אני הייתי הדתיה היחידה שם.

אז קודם כל, זה תלוי בך ובמי שאת. זה תלוי במה שאת מחפשת ורוצה וגם במטען שאת מגיעה איתו.

בנוסף לתקן עצמו, גרתי בדירה עם בנות מכל הסוגים; הן לא היו חילוניות, אבל הן היו מאוד מאוד מאוד שונות ממני. בעיקר מבחינה דתית, אבל גם בסיגנון. היה לי קשה וזו התמודדות לא פשוטה בכלל.

 

לענ"ד זה ממש לא נכון לומר שמי שלא רוצה לשרת בתקנים של חינוך או רווחה נידונה לשנתיים של חיים עם חילונים.

זה תלוי כמובן דרך איזו אגודה את משרתת, אבל בעיקר בך.

אם את משרתת דרך אגודה דתית הרבה פעמים יש עזרה בעניין הזה.

אני הלכתי למקומות שעושים לי טוב, לשיעורים, למדרשה לפעמים, אבל זו לא הפואנטה.

בעולם יש כל מיני סוגים של בני אדם, רובם -- שונים ממך. זה מאוד עניין של מה את עושה עם זה ואיך את נותנת או לא לדברים להשפיע עלייך. אני מסכימה איתך שזה לא קל ולא לכולן זה מתאים.

 

לי היה כיף, ב"ה. למדתי מהם כל כך הרבה על החיים ועל עצמי ואני חושבת שגדלתי מזה מאוד.

 

אני חושבת שאם לא טוב לך, את לא צריכה להיות שם. זה נשמע ממך שהבעיה היא גם טכנית (כשרות וכו'). אם הרכזת לא מועילה בעניין, חפשי משהו אחר ובשום אופן(!) אל תעשי צעדים בגלל מה שיחשבו עלייך. יש עוד תקנים ויש עוד אופציות. לא רק בחינוך.

 

שירות לאומי לא עושים כדי לנופף בו (בפני מי?), אלא כדי לתרום למדינה שאני חיה בה ואוהבת כל כך כל כך.

 

אני כאן אם את רוצה לפרוק עוד או כל דבר.

בהצלחה!

 

אתם יודעים מה הבעיה בפורום?ענבל

בס"ד

 

שאני יכולה לכתוב מלא, ולנסות להעביר מלא, אבל בלי להכיר אותי ואת ההיסטוריה שלי יהיה לכם קשה לקבל  תמונת מצב..

 

אין לי בעיה עם סגנונות שונים, אין לי בעיה עם רמה דתית שונה, ואין לי בעיה לחיות בחברה מגוונת.

יש לי בעיה עם בנות שאין להן גבולות, בעיה ענקית.

וגם אין לי בעיה להתמודד, אני לא מחפשת חיים קלים.

 

אני משרתת דרך האגודה להתנדבות. כמובן במסלול הדתי שבאגודה הוא לא ממש דתי במחילה.

יש הבדל בין לנסות לא לתת לדברים להשפיע עלייך לבין לנסות לשנות.

דברים מחלחלים, אי אפשר להתנגד לזה.

אז יש סוג דיבור מסוים שאני אסבול כי ככה העולם מדבר.

ויש סוג דברים מסוים שחד משמעית אני לא מוכנה לסבול.

ואלו דברים שמלכלכים את הנפש ומלכלכים את המחשבה.

 

מעבר דירה זה דבר שנשקל ונפסל כי יש לי חברות בדירה, בחדר זאת הבעיה [ולא, אין חדר פנוי], ואין בי שום רצון באמצע השנה להתחיל ליצור קשרים בדירה אחרת.

 

עזיבת התקן לא באה בחשבון כי זה משהו שאני אוהבת ואם לא הייתי מוצאת אותו לא הייתי עושה שירות, הייתי מאוד קרובה לפשוט ללכת ללמוד.

אין עוד דברים שמתאימים לי.

 

אני לא עושה שירות לאומי כדי לנופף בו, אמרתי שאנשים מנופפים בו כשמדברים על חתונה, וזה מגוחך. בעיניי לפחות.

 

וזה עובדתי שמי שעושה משרדי ברוב המקרים תצא עם בנות פחות דתיות.

ובחלקן גם לא עם ערכים נשגבים.

ואמרתי כבר שם שאני יודעת שאני מכלילה ואבהיר זאת שוב- אני מכלילה! יש יוצאות דופן כמו בכל דבר.

[כמובן שבאגודות כמו עמינדב שיש להם בדיוק תקן משרדי אחד בירושלים הייתי נופלת על בנות נורמליות כי כל השאר זה חינוך ורווחה. אני מניחה שכולם הבינו שאני מתכוונת לאגודות אחרות ואם לא אז אני מקווה שזה הובן עכשיו].

 

ותודה על התגובה

אבל בכל מקום יהיה מי שידבר אחרת, תתלבש אחרת, יתנהג אחרתמוטיבציה

וגם הוא לא תמיד יסבול את איך שאנחנו מתנהגים

זה מעולה שיש לך חברות בדירה.

שוב, לענ"ד זה לא נכון שרק בתקנים של חינוך ורווחה יש בנות דתיות.

 

במידה ואת לא מעוניינת לעזוב, אז כדאי לדבר עם הבנות ולנסות להגיע לגבולות טכניים מסוימים.

 

בהצלחה!

 

צודקת.אוסנת

וגם -

אל תקחי קשה את השרשורים פה על שירות לאומי. לתחושתי הם הכי לא משקפים את המציאות...

לי נראה שרוב הבנים יותר יעניין אותם מקום המגורים (הרחוק) שלך, מאשר השירות הלאומי שלך.

עוד שנתיים אף אחד לא ישאל אותך מה עשית בשירות ואם עשית בכלל.

 

נכון. לכן זה בכלל לא האישיו.מוטיבציה


היא בונה על להתחתן תוך הרבה פחות משנתיים. ע"פ התכניות היאנחשון מהרחברון

הייתה עכשיו נשואה או מאורשת...

לא נשואה או מאורסת אבל בהחלט תוך פחות משנתיים בעז"ה...ענבל


וואיבת-שבע77

אין לי הרבה מה להגיד

חוץ מזה שהקושי שלך נשמע לי הכי הגיוני בעולם

ואת צודקת במאה אחוז

זאת לא סתם קטנוניות

הסיטואציה היא לא פשוטה בכלל!

כשהפערים הם כ"כ גדולים,כשאת נאלצת לשמוע דיבורים שצורמים לך באוזן וכו..

את ידעת לפני כן שזה הולך להיות ככה?

תיארתי לעצמי על אלו בנות אפול.ענבל

בס"ד

 

ידעתי שבאגודה וברוב האגודות למען האמת, מחלקים את הבנות לפי סוג התקן.

כשהייתי אמורה להיות בעמינדב הייתי רגועה כי אין להם כמעט משרדי בירושלים ככה שהייתי נופלת על בנות של חינוך שהן טובות.

כשהעבירו אותי לאגודה ידעתי שאהיה עם משרדי וידעתי גם שבאמת הרבה מהמשרדי הוא לא בסגנון שלי..

בתחילת שנה היה סבבה כי הבנות שאיתי בחדר היו דווקא בסדר גמור.

אבל שתיהן עזבו ולפני חודש באה חדשה ולפני שבועיים עוד אחת ושתיהן יחד הן לא ממש הבנות שמומלץ לבת דתייה לשמוע אותן..

גם אם הבת הזאת לא תמימה וד"ל.

מזדהה, (רק שאני בשירות צבאי)יאיר26
ההצדקה העיקרית שלי מול עצמי לשירות שלי היא מה שהחיכוכים והקשיים עם אחרים ועם המערכת מבגרים ומכינים אותי להתמודדויות של מקום עבודה, לימודים, נישואין וכו' שאז זה יהיה על אמת. אישית אני דווקא קצת מעדיף מישהי שלא עשתה שירות. בעיני המוסכמה שהדרך הלגיטימית היחידה לתרום לעם ישראל היא במסגרות הצרות של השירות היא מקוממת וגורמת למי שלא מתאים בדיוק לשבלונה לתרום פחות ולהינזק. הנזק מול התועלת של השירות לא נשקלים מתוך קיבעון ואנשים נאלצים לבזבז שנים יקרות במקומות שלא מתאימים להם. סוף פריקה
מאד מאד מאד מבינה אותך.הקולה טובה

הייתי בדירה מאד דומה. ועם קושי מאד דומה.

ואני יודעת שזה לא קשור ליכולת הכלה או יכולת הבנה של השונה-

היו לי חברות חילוניות עוד לפני השירות. 

אבל כשזה בתוך החדר, ואין לאן לברוח וכשזה פוגע בי אישית (כשרות לדוג') זה מאד קשה.

 

אני ברחתי משם (בין השאר כי חוץ מהעניין הדתי גם העניין האנושי שם לא היה משהו)

אבל אם הן לפחות נחמדות בתור בנות אדם אז אפשר גם להתסדר איכשהו.

 

שולחת לך המון כוחות והמון סבלנות!

 

מקום שירותלטובה

 לא קראתי הכל אבל אפשרי להחליף מקום  שרות

אולי אפשרי רק  דירה אם השרות עצמו נראה לך... 

 

למה רכזות מחליטות לך איפה לאכול?? 

ועם מי תהיה בחדר? 

לפעמים יש הרבה בנות וחדרים ואתן מחליטות. 

ב"הצלחה רבה! 

כמה שזה לא נעים לעשות את זה לפעמים -ותן טל

צריך רק פעם אחת או פעמיים ש"תבהירי" לבנות מה הציפיות שלך מהדירה ומהן הגבולות האדומים שלך, שעליהם את לא מסוגלת לעבור, ואל מסוגלת להבליג - ואחרי פעם או פעמיים הם כבר יקלטו. אם לא, גם פנייה "עצבנית" לרכזת שתעשה את העבודה פעם אחת, אמורה לעזור לבנות להבין שיש גבולות לכל דבר.

 

ואת יודעת מאיזה מקום אני מדבר, ושאני יודע קצת מה את וכו' - וגם בנוגע למקום עצמו... - אז כן, זה לא נעים. מודה. לגמרי לא נעים. אבל זה נצרך. אם צריך פעם או פעמיים דיבור "קשה" כזה עם הבנות כדי שיתעשתו (וזה יכול להגיע עד כדי הכנסת בנים לדירה כאשר זה כמובן אסור באיסור חמור - ולך תהיה ההתלבטות העצומה מה לעשות אז. אם זה עדיין לא קרה. הדברים ידועים ומוכרים מאוד) - אז כדאי שהדיבור הזה ייעשה כמה שיותר מוקדם במשך השנה ולא מאוחר, כי סתם מפסידים זמן.

 

וכמו שאמרתי לך, את תמיד יכולה לפנות בבקשת עזרה, כמו שאת יודעת יש לי דרכים למשוך בחוטים שם למעלה

באותו רגע שהן דיברו ממש לא היה לי נעים להעיר להן..ענבל

בס"ד

 

גם עכשיו לא חושבת שזה יהיה לי נעים.

אלו לא בנות שהן חברות שלי ואני פתוחה איתן..

וגם בדירה שלי אין סלון או משהו שהן יכולות ללכת לדבר שם, יש רק את החדר אז בכלל לא נעים לי.

פניתי לרכזת כשהבנתי שאין הרבה ברירות והיא אמרה שהיא תדבר איתה..

אני לא יודעת אם היא עשתה את זה וגם אם היא תעשה את זה אולי היא תפסיק לדבר ככה אבל יש לה המון דברים שפשוט לא מתאימים לי, מבחינה דתית כמובן.

אני פשוט לא רואה אותנו מסתדרות.

אז כרגע אני פשוט רוב היום בחדר של חברות שלי וישנה בחדר שלי..

 

בנים? |מגחכת במרירות|

בוא נגיד שמזה כבר התייאשתי.

זה ידוע שמכניסים בנים לדירה שלנו.

הייתה פעם אחת שאני מאוד מקווה שלא תחזור על עצמה, שבן ישן בחדר שלי [לא הייתי שם, הייתי אצל אחותי אותו לילה והגעתי בבוקר וגיליתי אותו], זה באמת לא היה בסדר ואני מקווה שהיא לא עושה את זה שוב.

זה גם אסור מבחינה הלכתית, זה ייחוד גמור לכל הבנות בדירה.

אבל בקטע הזה אני גם לא כל כך מחזיקה מהרכזת..

היא יודעת שהן מכניסות ואפילו מתבדחת איתן על זה..

מניחה שאם היינו מספרות על הבן שישן אז היא הייתה נוקטת צעדים אבל לגבי הכנסת בנים היא לא ממש עושה הרבה..

 

ותודה גם אבא שלי הציע לפנות לראשים שם למעלה...

נראה לי בסוף השנה אני אכתוב מכתב לאגודה על כל מה שהיה.

זוועה. שירות לאומי בעיניי חוץ מכמה מקומותשמש אא
בודדים הוא נטו טראומה.
תעשי טובה לעצמך ותעזבי. מדרשה או לימודים יעזרו לך הרבה יותר לחיי נשואים
אני לא כזאת נחרצת לגבי שירות לאומי..ענבל

בס"ד

 

ובתקן ממש נחמד לי וזאת גם עבודה מענינת [אני עושה בתחום של הגיור הממשלתי. אחד הנושאים הכי מרתקים שפגשתי].

ומדרשה זה פחות הקטע שלי , פחות מתחברת.

אני הולכת לשיעורים במכון מאיר..

ולימודים שנה הבאה בעז"ה

החלטתי שמיציתי את נושא השירות והגיע הזמן לחזור הביתה ולא לעשות שנה שנייה.

 

ואני חושבת שטראומה נגרמת לבנות מסוימות, רוב החברות שלי שעושות שירות לאומי מאוד נהנות ושמחות בזה..

אז לא יודעת כמה אפשר להגיד שזה עושה טראומה.

בטח לא אם לא עורכים סקר ושאלונים וכו'.

אולי מישהו פעם יעשה על זה עבודה אקדמאית ויחקור את העניין, זה יכול להיות מעניין..

עצוב... לחשוב על עצמך ועל איך תתחתןארוון
על חשבון המינימום שצריך לעשות, ואת רוב בני ה18-20 לא שואלים אם בא להם.

מבייש מאוד!!!


כן? ואתה אומר את זה בתור...?מוטיבציה
את מבינה מה אני אומר לך? לכן רק תגובה מאוד חריפה תעזור.ותן טל

לפירוט תפני אלי באישי.

 

חבל שסתם תסבלי. דברים שלא צריכים להיות - לא. צריכים. להיות.

 

ויש לך זכות לעמוד על זה. ובת שלא עומדת בכללים - היא זאת שתעוף מהשירות ולא את.

 

תאמיני לי שאנשים מעריכים בסופו של דבר אנשים כנים שעומדים על האמת שלהם.

 

בנים לא צריכים להיות בדירה.

 

סיגריות לא צריכות להיות בדירה.

 

אלכוהול לא צריך להיות בדירה.

 

אם תעמידי את זה כקו אדום מבחינתך - אפילו לא את עניין הכשרות, כאשר כמו שאמרת הבאת כלים מהבית - רק הדברים שכתבתי למעלה, בתוספת עוד התנהגויות כאלו ואחרות - ותבהירי חד משמעית פעם אחת לבנות שאת כבר לא יכולה להבליג - הם  תהיינה חייבות להתעשת.

 

תאמיני לי, לרוב זה עובד בסוף. וכן. אם צריך - אז גם "להלשין" לרכזת על הבן שישן.

 

אני יודע שלא נעים לך - זה פשיטא, אני מכיר את זה עם חברים - אבל זה לא אומר שאת צריכה להתייאש מלהבהיר להם. פעם פעמיים לא נעים - ואז הרבה יותר נעים במשך השנה...

גרוע מאד שזו ההתנהלותפרח-בר
ושהבנות חורגות מהכללים ושבנים ישנים במגורים, דרך אגב בצבא שופטים על דברים כאלה...
באופן אישי חובה על כל אזרח לשרת את המדינה ואני בעד שירות צבאי לנשים (את הטייסת הדתייה הראשונה ראייתם?) , מי שלא רוצה לשרת ^חייבת^ לעשות שירות לאומי , גם אם לא נוח...מבטיחה לך שגם בצבא לא תמיד נוח אבל אנחנו מחויבים למדינה ולערכים .
בנתיים פשוט תעשי את העבודה שלך ובזמן הפנוי תיהי עם החברות... זה יעבור הרבה יותר מהר ממה שנדמה לך , בהצלחה!
חוץ מהחוק מה "מחייב"?די"מ
ובהתחשב בזה שלפי החוק היא לא חייבת אז למה היא "חייבת"?!
היא הרבה יותר חייבת לשמורנשבת וכשר .. ולזה לצערנו אף אחד לא דואג
א. החוק מחייב גיוס חובה לכולםפרח-בר
ב. מוסר ודרך ארץ
א. ונתן פטור לבנות דתיות.ענבל

בס"ד

 

וממש לא חייב אותן בשירות לאומי.

 

ב. עדיין לא הבנתי איפה לעזאזל נכנס דרך ארץ.

שוב למה אחיותייך כן ואת לא?ארוון

את באמת חושבת שזה עושה אותך טובה יותר?

אני לא מבינה מה את רוצה ממני.ענבל

בס"ד

 

אני עושה שירות לאומי.
זה לא היה מובן בשרשור?!

לאיית את זה?!

זה לא כלפייך אישית, כלפיי ההצדקים שלך ללמה לא לשרתארוון


גם הן לא צריכות להתגייס ..די"מ
או לעשות שרות לאומי
אז מי יעשה?פרח-בר
הבנים.די"מ
נתן להן פטור?פרח-בר
שיעשו שירות זה המינימום.
ופה בדיוק נכנס הדרך ארץ , כי אנשים בני 18 מתים ונפצעים אז מי שלא משרת צריך לעשות שירות בלי קשר למגדר שלו
אנשים בני שמונה עשרה גם מתים מעישון סמיםיוני
*בלי קשר לדעותי האנטי ציוניות, איזה סמכות יש לך לומר ש"הם הולכים למות בשביל האידיאלים שלהם אז גם אם לא למות, את צריכה להקריב מעצמך בשביל האידיאלים"

דרך ארץ זה לתת לאנשים את החופשיות לממש את האידיאלים שלהם בדרך שהמצפון שלהם מנחה אותם. אין לך ולא לאף אחד בעלות על זה!
שיממשו אותו אחרי הצבאפרח-בר
סורי .... אנחנו בישראל , אין לנו את הפרבילגיה להחליט אם כן להתגייס או לא , אנשים צעירים לא קיפחו את חייהם למען האידיאלים שלהם אלא למען ביטחון המדינה ואזרחיה.
אין לנו את הפרבילגיה?די"מ
מעניין...לי יש.
לך יש? אני מאמינה שאת הזכויות הרבות המגיעות לחיילי צהלפרח-בר
אתה לא תקבל... זו לא גאווה אתה יודע... ממש לא.
הזכויות פה לא מאוד מענינות אותידי"מ
אני בגיל 18 הייתי יכול להתחיל ללמוד לימודים אקדמיים.
זה בדיוק המשפט שמראה על חוסר דרך ארץפרח-בר
כולם היו רוצים לחיות פה כמו בשוויץ ולהתחיל ללמוד בגיל 18, המציאות לא מאפשרת את זה וכנראה לא תאפשר את זה בשנים הקרובות וחבל מאד שיש אנשים צעירים שחיים כאן ומתנערים מהמדינה.
את התחלתדי"מ
עם דיבורים על זה שאני לא זמקבל את הזכויות שחיילי צה"ל זוכים אז כתבתי שזה לא מעניין אותי.
הדיון האידלוגי על למה אני לא רוצה להתגייס לא קשור ל ..

ובכל מקרה גם אם הייתימרוצה הם לא רצו אותי
מכיוון שיש צורך ביטחונישואף לאור

הגודל של המחוייבות המוסרית שונה לחלוטין,מי הציב את הפרמטר שצריך לצאת מנקודת הנחה שבגילאים מסויימים צריכים כולם לשרת את המדינה בפרוטוקולים של א' ב' ג' ?,זו נורמה חברתית שלא כולם חייבים להסכים לה.אין כאן שקילות מהותית לפיה ברור מאליו שכולם חייבים לתרום למדינה בגילאים מסויימים תחת מסגרות מסויימות.

 

הצבא הוא צורך ביטחוני אובייקטיבי,ולכן אבין את הטיעון הזה בנוגע אליו (למרות שיש חולקים על הצורך בגודל הגיוס שיש כיום וכו',אני מדבר מבחינה עקרונית,בסגנון של אם צריכים אותך,עליך להשתתף במאמץ החברתי להגן על העם)

 

אדרבא אני וכולם בעד התנדבות ונתינה לחברה,ואני אישית לא הייתי נכנס לדיון זה אלא שיש כאן מימד ערכי שיכול להפגע במקומות מסויימים ובסוגיה של ש"ל וצריך להתייחס לזה,ולכן הפרמטר הזה ניצב במקומו ,ואין מקום להשוות למסגרת צבאית שחיונית לביטחוננו..

האידיאל שלהם הוא ללכת לצבאיוני
ולהילחם למען המדינה.
יש לי חברים שהאידיאל שלהם הוא באמת להגן על חיי יהודים ולדאוג שיהודים יוכלו לחיות בארץ ישראל בשקט ולדעתם זה אפשרי רק דרך שירות בצהל (ואם הייתה אלטרנטיבה הם היו משתמשים בה) אבל לדעתי בשירות שלהם בצהל נקודתית הם מגנים על יהודים במקום פעולתם אבל במכלול הדברים, הם מחזקים את המדינה, שהיא הגורם למצב הגרוע הזה..

המציאות פה תמשיך להיות כזאת עוד הרבה זמן, בגלל הצבא. אני לא מאמין שצהל יכול (או רוצה) שירגישו פה כמו בשויץ..


אבל!
אבל, זאת לא הנקודה!
אני לא יכול להגיד להם באיזה צורה לממש את האידיאל שלהם, אני יכול להגיד להם שהם טועים ושהמעשים שלהם סותרים את האידיאלים שלהם (ואני אומר להם את זה) אבל לא יותר מזה..
אני לא יודעת מי החברים שלךפרח-בר
אני יודעת בוודאות שיש בני 18 שלא מבינים מזה אידיאלים בכלל , הם מתגייסים מכורח המציאות.
הדיון הזה כנראה לא ימצה את עצמו לעולם כי רעיונית אתה לא מקבל כנראה את צה״ל ואת המדינה , שזה מעניין נוכח העובדה שאתה חי כאן ונהנה מביטחון ושרותי מדינה כאלה ואחרים.
אני לא נהנה, אני סובל מהםיוני
ואני לא יודע מי החברים שלך אבל יש חברה צעירים שיש להם אידיאלים.
אל תסבול בכוח....פרח-בר
חבל...
אני לא סובל בכח, אני סובל מרצוןיוני
מעצמי? אני חי את החיים שלי, פה בארץ ישראל..

את הסבל אני סובל בשביל אותם יהודים שנרצחים פה באופן יומיומי בגלל ההתנהלות של המדינה.
מעניין. מי שחי פה כשהתורכיםדי"מ
שלטו אז בהכרח הוא קיבל אותם?
מה הקשר בין לגור פה ולהנהות מהשרותים שהמדינה נותנת?
זאת דעתך האישית.ענבל

בס"ד

 

זה לא החוק.

 

את אמרת "חובה", חובה זה על פי חוק.

 

על שירות לאומי אין חוק.

 

ואם הם מתים או נפצעים אז...?

 

במחילה מכבודם, ויש לי כבוד לחיילי צהל, אני לא רואה איך זה שאני עושה שירות לאומי בא במקום..

מה הקטע?

שכולם יעצרו את החיים?

איזה מין טיעון הזוי זה?

אם אחד עוצר אז השאר גם?

הם משרתים בצהל ואני מאוד מעריכה אותם על זה, אבל אני לא רואה פה משום כיוון הקבלה לשירות לאומי.

סתם רק לדייק- החוק שמחייב שירות לאומי דווקא כן קיים בספרותן טל

 

החוקים, רק שבעורמה פוליטית חכמה, במפלגות הדתיות והחרדיות של לפני עשרות שנים דאגו שהחוק יסוייג בכך שהוא יתחיל להיות מוחל רק ברגע שתהיה החלטת ממשלה על החלת החוק. 

 

אז החוק קיים. כבר עשרות שנים.

 

אבל ישיבת הממשלה שעושה את החלת החוק בפועל, לא התקיימה עד היום

 

אז זה סתם לצורך הדיוק, כי בדיוק - החוק כ-ן מחייב שירות לאומי לבנות שלא עושות צבא, רק שבתעלולים פוליטיים עדיין לא התחיל "לפעול".

מוסר? דרך ארץ?המצב חסה

ומה עם התורה, יש משהו מעליה?

 

"והיה מחניך קדוש ולא יראה בך ערות דבר"

א. החוק לא מחייב את כולם.די"מ
לי לדוגמא הוא נתן פטור .ב .. מוסר ודרך ארץ זה דברים שפתוחים לדיון
צודקת בהחלט. מציאות קשה.dora


מאוד התחברתיחסדי הים
נראה לי זה לפורום שירות לאומיארוון
כי הקשר בין מה שכתבת ללנ״ו מקרי ביותר ונראה שחיפשת איפה לפרוק.

ולעניין - למה בצבא את חושבת ששואלים אותך עם מי בא לך להיות?
זה מה יש ועם זה מתמודדים. וזה אמור לפחות לבגר אותך ולא לעשות לך הכנה לחיי משפחה...
בש"ל לא חייבים להיות לעומת צבא לבנים שחייבים...ותן טל


גם בנות צריכותארוון
ש״ל זה התחליף המינימלי ואין שום סיבה שיעשו את זה כמו שטוב לך..
בנות צריכות *לדעתך*. חוקית אני לא חייבת כלום.ענבל


הן לא צריכות,ואין בזה שום פגםשואף לאור

ש"ל לא צריך להיות תחליף מקביל כדי להשתוות בכל מובן ואופן,הצורך בצבא הוא צורך של פיקוח נפש ולא מסגרת שמטרתה לתת לאדם כישורי חיים ובגרות (אומנם נעשה כתוצאת לוואי חיובית בחלק מן המציאויות).

מכיוון שזו מסגרת המונעת פיקוח נפש,היא הכרחית והיחס אליה הוא מחייב בהרבה,הצורך בש"ל משתנה ואינו בגדר חמור כ"כ של פיקוח נפש או חלק ממערך של פיקוח נפש לרוב העבודות,ולכן היחס אליו הוא בהתאם.

 

יש צורך להדגיש שדווקא השירות הצבאי היא מציאות שנמצאת על הקצה ולכן לא מאפשרת התפשרויות רגילות בגלל חומרתה,זה לא הופך שירותים אחריםללא חשובים (בלי להכנס בכלל למשבצת של שירות לאומי,אני מדבר על היסוד של שירותי האזרחות או התרומה לעם ישראל)  אלא שהם כן באים בפופורציה לצרכיו הפרטיים של האדם באופן יחסי,וזו המציאות הרגילה.

 

ב.לא נכון לענ"ד שהערת לה על מה שהיא כתבה וערערת כביכול על המקום של מה שהיא ראתה לנכון לכתוב כאן.הקשר הרעיוני הוא ברור ולדעתה היה מתאים

התחבר לי יותר לכאן.ענבל

בס"ד

 

מה זה משנה לך למה כתבתי את זה כאן?

אני מכירה את הפורומים, זה בסדר, אני יודעת למה בחרתי לכתוב כאן וזה לא כי לא היו לי מקומות אחרים לפרוק.

ב"ה תאמיני לי שיש לי מספיק..

 

וסליחה?

שירות לאומי זה לא צבא, שירות לאומי זה התנדבות.

שירות לאומי אין לי שום חובה בחוק לעשות ואני עושה את זה מרצוני החופשי.

ותודה רבה, כזאת דרך לבגר אז אני מעדיפה לא להתבגר.

[לא שאני יותר מדי ילדה, ויכולים להעיד על זה כאן כמה אנשים, אבל נזרום איתך..].

יש להתמודד ויש להיכנס כבר למקומות שהם רעים.

ואף אדם דתי נורמלי לא צריך להיכנס מלכתחילה למקומות שהם רעים.

ולפרוק זה הכי לגיטימי לא משנה אם אתה חייבעוגי פלצת
או לא חייב...


ובעיני מתסכל שיש מונופול על איך נהיים לגיטימיים
והוא מנוהל על ידי אנשים שתמיד מעוניינים בהתנדבות
אבל לא תמיד כולם מתעניינים בטובת ורווחת המתנדבת.
חבל מאוד שמטאטאים את הצד הזה מתחת השטיחשום וחניכה

דווקא היו כאלו שניסו להרים את השטיח, אך דאגו להכניס גם אותם מתחתיו...

 

משעשע לראות איך אנשים נאחזים בקרנות מזבח הש"ל משל היה העמוד הרביעי עליו העולם עומד.

הש"ל קיבל את תהודתו רק בשל היותו מאפיין את בנות הציבור הדת"ל, מה שעוזר להגדרתן העצמית.

זה ותו לא. כל הבלה בלה בלה, הוא אכן בלה בלה בלה.

מי שאינה עוברת דרך התחנה ההיא, יש לה פגם גדול בייחוס שלה ה' ירחם.

 

צווארה של הפרה הקדושה הזאת קשה עורף (סטגידיש!), וממאן להיכנע בפני כל סכין, חדה וכואבת 

ככל שתהיה.

ובצדק , אגואיסטיות לא בדיוק מעלה..ארוון
בדיוק כמו נאיביות...שום וחניכה


נראה לי בעיניך זה כןארוון
שני זווית.שום וחניכה


יש כל כך הרבה אנשים עם לב טוב ותורמים לאחריםשוקולד לבן

שלא עשו שרות לאומי או צבא, אבל תורמים בהתנדבויות אחרות,

 וכל כך הרבה אחרים שעשו רק כי חייבים, או בגלל שכולם עושים, או אפילו כי זה כיף להיות בדירת שרות וכי הם לא רוצים ישר להכנס לעולם הלימודים והעבודה.

כך שלא הייתי מודדת אגואיסטיות על פי זה..

זה עדיין השתמטות ואגואיסטיותארוון
אנשים שלא שמעו על דרך ארץ קדמה לתורה..
מה הקשר בין דרך ארץ לשירות לאומי?ענבל


הוווו!! זה באמת חדש לך?שום וחניכה

ממליץ לך לקחת שיעור או שניים בסיגנון השיח הזה.

פשוט לטבוע בים הנופת צופים.

קיוויתי שזה לא תמיד כך.. ענבל


זה לא קשור לאגואסטיות אם יש בעיותשואף לאור

הרי הן רוצות לתרום.

 

דרך החשיבה הזו בעייתית בעיני מאחר ולא כל מי שמשרת בש"ל בא במטרה לטרום,ולכן יש כאן איזה שהיא הדבקת תגים שלא מורכבת מספיק ביחס למציאות.

 

מדהים !ארוון
אצלי בעבודה יש בחורה גרמנייה שמתנדבת, ושני ערבים שעושים ש״ל....

ורק בחורות דתיות שאמורות להיות ערכיות יותר חושבות רק על עצמן...
את לא מתייחסת למה שנאמרשואף לאור
עבר עריכה על ידי שואף לאור בתאריך י"ז בטבת תשע"ה 12:35

הן לא חושבות רק על עצמן,הן מחוייבות להיות יהודיות,והן שומרות על עצמן.מאותה מחוייבות נובעת גם האכפתיות כלפי עם ישראל.

את רוצה שהן יפגעו בעצמן בשביל לעשות ש"ל ? מה ההגיון בזה ?

ממתי שמענו שהתרומה לכלל באה על חשבון הקרבה אישית חמורה ? אם לא בשל מציאות דחק של מלחמה ?

 

הדוגמאות הנ"ל אינן רלוונטיות משום שהעולם הערכי של בחורות דתיות יראות שמים גבוה משל הדוגמאות שהבאת בפשטות,ובשביל זה לא צריך להיות בקיא בתורה אלא להכיר בחורות יר"ש.

 

ולכן זה לא אבסורד,מובן שמי שהבאת כדוגמא לא יפגעו אם ישתתפו במסגרות כאלו (אגב,זו דוגמא קיצונית,האפיון של הש"ל לא מתבטא בבחורות לא יהודיות מגרמניה וערבים,זו דווקא מציאות של מיעוט).

 

תחשבי הפוך,בחורה יר"ש יכולה לשרת במסגרת כזו כאשר היא בקשר הדוק עם שאר המשרתים ? ,היא בהכרח תצטרך להקטין מעצמה רק בשביל ליצור איתם איזה שהוא שיח,כל שכן רמה חברית מסויימת שמתהווה באופן כמעט בלתי נמנע וטבעי.

את דווקא הבאת דוגמא מתאימה לבעיתיות במסגרת כזו.

 

נקודה נוספת היא האדרה של המושג הזה,ש"ל הוא לא הדרך היחידה להביע חוסר אגואיסטיות,לאו דווקא ששירות ממוקד של שנה יתרום יותר מאדם אכפתי כלפי הסובבים אותו וערכי כלפי העולם בדרך הילוכו,ולאו דווקא בתרומה למסגרת מסודרת בקצבת שנים.

כמה חסרים אנשים כאלו בעולם ? כמה אנו מייחלים לחברה רגישה יותר ?

 

לחילופין, כל תרומה למסגרות כאלו ואחרות שאינן מסודרות במסגרת של ש"ל.

 

בלי להתייחס לבעיתיות שמביעים ביחס לש"ל,הרי שאין מקום להפוך אותו לציון דרך הכרחי שמעיד על האכפתיות של האדם או העדרה,בהתאם.

שהרי יש פרמטרים שונים לאדם שמחליט שלא לשרת במסגרתה שאינן חוסר אכפתיות

צודק , שהעבודה השחורה תעשה ע״י חוטאות כמונו...ארוון
רק אגידשואף לאור

שלא הכללתי את כלל המקומות שבהן משרתות בנות שירות(בלי להכנס לסוגיה העקרונית של ש"ל),וכן הבעתי התנגדות לתיוג של מי שבוחרת שלא לשרת משום בעיה ערכית במקום כאגואיסטית, הערתי גם על היחס להקרבה במובנים כאלו בהקבלה או שבירת ההקבלה לשירות צבאי שהינו שירות של פיקוח נפש.זאת ותו לא

 

מה שכתבת לא קשור לדברי ,אני לא הגורם המשפטי שינתח את מהלך חייך ויגיד לך אם את חוטאת,אני גם לא מכיר אותך.אחריותו של האדם להיות אובייקטיבי ולבקר את עצמו,תוך אוזן קשובה אך מרוסנת לסביבה.זו הרמה העקרונית לפיה לא יתכן שאגיד דבר כזה ביחס למציאות הזו,ומצד שני לא אצדיק מה שאני לא מכיר וזה מובן

 

אני גם כןה' הוא מלכינו
בשרות לאומי בבית חולים דתי וחשבתי שאם זה בי"ח דתי זה אמור להיות פחות או יותר באווירה.....
בחלומות הלילה שלי.
דווקא בתי חולים ידועים בבעייתיות שלהם.. ענבל

בס"ד

 

אחת הסיבות שאפילו לא טרחתי לבדוק את התחום למרות שהוא גם מאוד מעניין אותי.

זה האמת בגלל המטרהארוון
של הבנות שהולכות לשם....
יש מקסימות שבאות לתרום.
ויש שבאות לחפש חתן, רצוי רופא, אבל גם סניטר או מאבטח זה בסדר אם אין ברירה..
ממש לא.ענבל

בס"ד

 

יש בעיתיות גם למי שבאה לתרום וממש לא לחפש חתן.

לא תמיד אנחנו יוצרים את הבעיתיות או נכנסים אליה במודע.

אז אין הבדל בין בי"ח למקום משרדיארוון

את חושבת שבמשרד אין בעיות?"\

באותה מידה גם בבית ספר יש בעיות.ענבל

בס"ד

 

הכל עניין של כמה בעיות.

במשרד שלי ב"ה אין כמעט בעיות מבחינה דתית.

 

את דווקא מטפלת בהרבה אנשים (עדיין) לא דתיים... ותן טל


מאיפה לך?ענבל

"הכל סובב את האשכנזים". חיוך ממית

 

 

יהוו. בנות, תשמרו על עצמכן!שמן פשתן

אני הייתי בורחת מזמן...

בנושא שהוא חשוב לי, שהוא ציפור נפשי -אני לא אקח סיכון בשום אופן!

זאת לא את שמחפשת סטאז׳רים?ארוון
אי אפשר לרקוד על שתי החתונות ולטעון שהרמה הדתית אח"כ לא מספיקה...
וזאת בהנחה שכל מי שלא עושה שירות היא אגואיסטית..ענבל

בס"ד

 

חבל שאת לא פתוחה לראות בנות מדהימות, צדיקות ומאוד אלטרואיסטיות ששירות לאומי לא התאים להן בדיוק בגלל הסיבות שאמרתי..

חלקן בגלל עוד כמה סיבות אבל גם בגלל הסיבות האלו.

חוץ מזה שיש רבנים שמורים לא לעשות שירות, זה דבר מאוד מקובל היום.

אני חושבת שזה לא נכוןה' הוא מלכינו
אני בחורה דוסית. מאוד...
וגם אחרי זה אני עושה שירות. ושירות בבית חולים.
הדבר היחיד שבאמת מאכזב זה שבת שמתחתנת לא מקבלת כלום...
וזה מאוד תוקע...לפחות אותי...
לא אמרתי לא לעשות שירות,ענבל

בס"ד

 

בסך הכל אמרתי שאי עשיית שירות לא מעידה בכלום על אופי הבת.

 

וזה שאין תנאים למי שמתחתנת לא היה שיקול בשבילי בעניין של חתונה

 

יש דרכים להתגבר על זה ויש לי חברות נשואות בשירות לאומי.

 

לא הייתי הופכת את זה לאידיאל אבל בעיקרון..

 

[לי אישית יש שיקולים אחרים למה לא לצאת בינתיים..]

לא אמרתיה' הוא מלכינו
שזה מונע או תוקע אבל זה כן מאכזב שדווקא ארגונים דתיים כאלה הם לא תומכים ועוזרים...
מזכיר לי את אלה שהולכות ללדת במקום לשרתארוון
במסווה של עלק תרומה.
אם כ"כ קריטי לך תתרמי גם בעיסוקך בתרומה וגם תעשי ש״ל...
את נכנסת למקומות אחריםמוריה.ר =)
מה מפריע *לך*?
כן, אישה ש"הולכת ללדת" עושה תרומה הרבה יותר גדולה מבת שירות ממוצעת.
אולי לא סיפרו לך/שאת בוחרת להתעלם במתכוון מהנתונים והעובדות לגבי החור הכלכלי בהעסקת בנות שירות במדינה.
ובכלל, השפה והלגלוג בתגובה הנ"ל לא שייכים.
נכון, היא תרמה לעצמה בזה בהחלטארוון

למדינה לא היה קורה כלום אם הייתה יולדת שנתיים אחרי....

ומה התרומה הגדולה בשרות לאומי?די"מ
בשתי מילים: משבר חנוכהמ(ל)כת אסתר
כולנו היינו שם.. אל תתייאשי! זה עובר ויש גם צדדים טובים בש"ל

אגב, אני בדירת שרות עברתי לכלים חדפ בשלב מסויים.. אין מה לעשות, א"א לצפות שכולם יהיו כמוך (גם לא בעלך)

למה לא בעלך?יוני
בענייני כשרות?! בטח שבעלך
הכי בעלך!

^^^^ גם בעיניי היה קצת תמוה התגובה..ענבל


הגיוני בהחלט שלא בעלךמ(ל)כת אסתר
ותשאלו את ההורים שלכם אם הם היו בדיוק אותו דבר בענייני כשרות.
תסתכלו על הבתים של סבא וסבתא משני הצדדים ותגידו לי אם זה בול אותו דבר...
זה דבר שמדברים עליו ומגיעים להבנות בכיף ובשמחה.

וכאן נזכיר את המשוואה הידועה: שני יהודים = שלושה בתי כנסת.
א. אני מחליטה עם מי להתחתן.ענבל

בס"ד

 

אני בהחלט יכולה להתחתן עם מישהו שהכשרות אצלו דיד ומה לשלי.

 

ב. איפה בכלל נכנסת ההשוואה?!

בעלי יטביל כלים?
לא יערבב בשר וחלב?

יאכל דברים רק עם חותמת כשרות עליהם?
יאכל במקומות רק עם תעודת הכשר?

אני לא מדברת על קטניות בפסח כן או לא.

ואני לא מדברת על חלב נוכרי כן או לא.

בסדר בסדררררמ(ל)כת אסתר
אני לא מדברת על דברים קיצוניים..
זה יכול להיות גם איך את מכשירה את התנור אחרי בשרי.. ואיך אצלו בבית מכשירים..
ברור שהוא יפריד בין בשר לחלב.

ואני אומרת לך שוב אני בדירה אכלתי בחדפ ובישלתי לבד בכלים שלי.. לא כזה נורא.. יש גם חילוניים בעולם ואפשר גם לדבר איתם..
תהיי חזקה!
כשאת מתחתנת מנהגייך הופכים למנהגי בעלך כך שאין שום בעיה.ענבל

בס"ד

 

רק צריך להתרגל למנהגים שונים.

 

גם אני אוכלת בחד פעמי ומבשלת בכלים שלי, אמרתי שלא?

 

ואיפה למען ה' ראית שאני לא יודעת שיש חילוניים בעולם ואפשר לדבר איתם?!

 

אלוקים, אנשים פה לפעמים ממש מתסכלים אותי..

 

אתם מסיקים מסקרנות פזיזות ומאוד מטומטמות במחילה.

 

מטומטמות? לא שייך לדיוןמ(ל)כת אסתר
סליחה על התוקפנות,ענבל

בס"ד

 

את פשוט לא הראשונה שמסיקה עלי מסקנות מהשרשור הזה וזה די מציק.

לא הגיוני בכלליוני
יכול להיות שסבא וסבתא מצד אחד דתיים ומצד שני חילונים, זה לא קשור..


כדאי להגיע ממקום שווה ברמת כשרות ואם כבר לקבל החמרות חדשות ולא להקל אבל כן חייבים קו אחד של כשרות בבית.
ברור קו אחדמ(ל)כת אסתר
אבל זה לא מלכתחילה, כל אחד בא ממקום שונה
הו לא.ענבל

בס"ד

 

משבר חנוכה זה שנמאס מהשירות ומהדירה ורוצים לזרוק הכל.

אני נהנית בתקן ומדברת על קטע דתי בכלל.

זה לא קשור לחנוכה.

 

למרות שהיא באמת הזכירה לי קצת את היוונים..

רגע רגעמ(ל)כת אסתר
אז כל פעם שתהיי בחברת חילוניים תשברי את הכלים ותברחי?
בשרות לאומי יוצאים מהבועה, בעיקר לומדים שם שלא כולם כמוך וזה בסדר יקירה..

אני זוכרת שנפקחו לי העיניים על הקיפוח העדתי ואמרו לי אשכנזיה כמילת גנאי... 18 שנה לא ידעתי שזה קיים אפילו. כן, נעלבתי.. אבל נשארתי ונהנתי.

משבר חנוכה התכוונתי לתקופה.. כמעט חצי שנת שרות ומתחיל להימאס.. יכול להיות מהדירה/תקן/ וכו
לא קראת את השרשור נכון?ענבל

בס"ד

 

יש פה מלא תגובות שהסברתי את עצמי והסברתי שזה לא קשור ושיש גבולות.

 

אם את אדם דתי ואין לך גבולות גם ביחס לחילונים אז במחילה, מצבך קצת רע...

 

ואני לא אחת שחיה בבועה וגם לא באתי מבועה.

 

ואני יודעת מה זה משבר חנוכה.

 

אמרתי חנוכה לא פשוטו כמשמעו.

אני רק עכשיו עוברת עליו.. סורימ(ל)כת אסתר
סחטיין עליך 130 תגובות!
פשוט כשקראתי רק את ההודעה שלך זה זעק "משבר חנוכה"

אבל עכשיו אני באמת אשתוק עד שאני אסיים לקרוא הכלללל
^^^ לא רק הצבאיוני
השירות הוא בעיקר בשביל ללמד אותך איך להיות ישראלית. סוג של חינוך מחדש..
חינוך מקבלים מההורים ומהמורים- ללא ממסגרת מדינית.שירוש16

לא קראתי את הכל וברור שאני לא קולעת בצורה זו לכל מה שנאמר לעיל. אבל לדעתי- המקום ממנו צריך לשאוב את החינוך הזה, וכל חינוך באשר הוא- הוא ממסגרת חינוכית או משפחתית/חברתית. לא מדעה גורפת של כלל האוכלוסיה או פרי מוחם של יוזמי השירות לאומי. משרות לאומי לא צריך ללמוד איך להיות ישראלי- תהיה יהודי טוב ואז תהיה הישראלי ההכי שיש!!!!

 

אין בעיה לזרוק לפחיאיר26
עבר עריכה על ידי יאיר26 בתאריך י"ח בטבת תשע"ה 12:38
שנים קריטיות בשביל סיסמא של "להיות ישראלים" או כדי שהקרביים לא ירגישו פראיירים...
כדי שכולם ישאו בנטל נמציא עוד נטל...
וחזרה לשרשור:
יש אנשים שטוב להם מבחינה דתית להיות בודדים במערכה אבל לרוב האנשים זה גורם סבל והידרדרות.
אני אישית הייתי צריך לבחור בין שירות משמעותי יותר לבד לבין מסגרת דתית תומכת ובחרתי באפשרות השניה. מהמצב של אלה שבחרו אחרת סביבי אני רואה שבחרתי נכון.
מובן לה מאליו דברים שאני עושהחצלה

לא בטוח שהכותרת נכונה, אבל העניין הוא כזה

יוצא עם בחורה מדהימה, כיף לנו ביחד בגדול יש כימיה ומשיכה. ממש תחילת קשר, דייטים בודדים. העניין הוא שמאוד מפריע לי שאני מרגיש שהרבה דברים מובנים לה מאליהם. לצורך העניין אם קונים עכשיו משהו ואני בא לשלם, מאוד חשוב לי שהיא תגיד לי שאולי היא תשלם הפעם או משהו כזה, ואז אני כמובן אסרב ואשלם בעצמי, אבל חשוב לי לדעת שזה לא מובן מאליו. או שמתקפלים וצריך לסחוב דברים או לפנות את הזבל, שלא תחכה שאני אעשה את זה אלא גם תפעל מעצמה ותפנה או תרים, כמובן שביחד, אבל פשוט לא יכול עם התפיסה שאישה היא פרינססה והגבר צריך תמיד לפתוח לה את הדלת וכו. אנחנו רק בהתחלה.

מה עושים עם דבר כזה? זה מוריד לי בקשר קצת תאמת, וזה מבאס כי בלי זה הייתי נראלי בעננים. ומצד שני שייך לדבר איתה על זה? על שותפות כזו בדייטים, שכלום לא מובן מאליו ואנחנו ביחד? לא יודע

אשמח לשמוע מכן/מכם איך אתם רואים את הדברים. אם צריך אפרט יותר.

זה לא נשמע פער קריטיזיויק

אבל אם מפריע תפתח את זה בעדינות בחכמה ובזמן מתאים אולי

תראה,חצלה

אני לא מכיר אותה מספיק זמן כדי לדעת מה זה אומר. האם זה מעיד משהו על המידות שלה? האם זה משהו בתפיסה של מה זה גבר ומה זו אישה? לא יודע

מצד שני לבוא לפתוח איתה שאני רוצה שהיא גם תרצה לשלם או לפנות או להרים נשמע לי קצת שיחה מוזרה לנהל, לא יודע

שים את זה ככוכבית בצד בינתייםזיויק

ככה נראה

מבינה מה שאתה אומר.קל"ת

כאילו חסר רגישות יותר כלפי הצד השני.

בשלב התחלתי כמו שאתה מדבר הייתי מחזיקה את זה בראש ומנסה לתת עוד זמן ולראות האם זה משתנה בהמשך. יכול להיות שזה גם מביישנות וחוסר ביטחון בהתחלה וככל שהיא תרגיש ביטחון בקשר אז היא תפגין יותר יוזמה.

בהצלחה

האמתחצלה

שהיא לא ביישנית בכלל ונראה שיש לה הרבה ביטחון בקשר חחח, אז זה לא נראה לי ממניע כזה.

יותר מניע של תפיסת עולם אולי?🤔 מסובך

בכל מקרה, לדעתך אפשר לדבר על דבר כזה?

אפשר דרך אגב לדבר על איזה תפקידים היתהירדנית

אחראית בבית, אם היא סוג פרינססה באופן כללי או שכן מתפקדת רק עוד לא בא לידי ביטוי בקשר.

(אני למשל טיפוס שעושה הרבה, אבל ברגע שמישהו לוקח אחריות פחות בנוח לי להתחיל את הויכוח המוכר הזה מי ישלם, מי יפנה וכו')

מעניין.חצלה

ממה שאני מכיר היא בכלל לא פרינססה בבית. מבשלת עוזרת וכו.

אבל חשבתי שאולי דווקא בגלל שאין לה את המקום "להתפנק" בבית אז אולי זה גרם לה להיות ככה בדייטים כי ככה היא מדמיינת את התפקיד שלה בבית שהיא תבנה בע"ה. אבל ברור שזו השערה גדולה מאוד.

חבל שאי אפשר פשוט לשאול דוגרי, זה היה מקל מאוד בהרבה דברים חחח

או שהיא פשוט נהנית מזה עכשיו בדייטים כי היא יודעתנוגע, לא נוגעאחרונה

שאישה נשואה ממוצעת מפרפרת המון.

ובכללי אישה שבעלה טוב כלפיה בד"כ רוצה להחזיר לו לא פחות.

נראה לי כדאיארץ השוקולד

אממ..קל"ת

בשלב הזה בכל מקרה לא הייתי פותחת את זה.

בהמשך תלוי...חוץ מזה היא מוצאת חן בעיניך ויש התאמה באורח חיים? היא כן מפגינה באיזשהיא צורה מחוות רומנטיות כלפיך?

זה שאלות שתצטרך לשאול את עצמך בהמשך..

אתה לגמרי צודק שכל אדם זקוק לאיזשהיא הערכה. יכול להיות שהיא טיפוס יותר "קריר" וזה באמת פחות מתאים לך, ויכול להיות שרק צריך לדבר איתה על זה בהמשך ולהסב את תשומת ליבה ודברים ישתנו. כשרוצים מאד מישהוא אנחנו נעשה בשבילו הרבה.

אתה לא יכול לדעת למהultracrepidam

יכול להיות שהיא מפרגנת לך הזדמנות לצאת גבר?

אולי אפילו - היא מעריצה אותך ורואה בך כזה גבר-גבר שכל נסיון שלה לעשות משהו במקומך יפגע ביחס הזה?

מאד יכול להיות שהיא רוצה את החיזור הזה כדי להתמסר. יכול להיות שאם תתן לה 100% עכשיו, היא תרגיש בטוחה מספיק לתת לך 100% כל החיים.

כמובן יכול להיות שהיא גם מרשעת, יש גם כאלה. אבל בעיני עדיף לעוף על הפרשנות המחמיאה ולבדוק רק מדי פעם שאתה לא מפספס שורה של נורות אדומות.

ואם אתה מרגיש בנוח לדבר איתה על זה - זה מעולה שאתה מרגיש בנוח לדבר על זה, ותנצל את זה כדי להעלות את זה לשיחה.

אני הייתי ממליץ להיזהר מלהיכנס לחשבונאות קטנה, ורק להסביר שאתה מנסה להבין מה הראיה שלה של שותפות בזוגיות. אם היא פשוט מרגישה שאתה יכול הכל והעזרה שלה לא שווה כלום, או שאתה משרה עליה אווירה של עצלנות.

אם יש לה מידות טובות, והיא משקיעה בדברים אחריםנוגע, לא נוגע

(נניח מביאה דברים שהיא הכינה) והיא מקשיבה באמת כשאתה מדבר על עצמך- אני לא חושב שיש פה בעיה. היא כנראה תופסת את הדברים שציינת כדינמיקה בין גבריות לנשיות.

אם אכן כן, אני גם לא חושב שכדאי לדבר על זה ולפנצ'ר את הענן שלה

להמתיןיהודה בר

אתם רק בהתחלה, תמשיך הלאה. אם טוב לכם - לא הפסיק.

יכול להיות שהיא סתם לא שמה לב כי היא מאוד מרוגשת, או חושבת ומהרהרת בתוכה הרבה (לא מוכרח שאתה מזהה את זה) או עוד אלף ואחת סיבות חיצוניות.

תבדוק בהמשך עד כמה זה משמעותי.

אם תראה שזה חלק ממנה, תכונה שלה; אז אם זה מאוד משמעותי לך (ונשמע שזה כן -מבין אותך לגמרי... גם לי הדבר הזה מפריע ומשמעותי. הייתה לי אחת כזו. זה מעיק ומציק) אז כשאתם יותר בעומק הקשר בהחלט ששייך לשקול להעלות את זה בעיתוי ובצורה הנכונה והעדינה. כי אם תרגיש שהיא שלך אבל זה משהו שכן מפריע, זה בעצם אומר שאתה מקבל אותה כפי שהיא לגמרי אבל רק בפרט הזה לא. אז תוכל להעלות את זה מתוך מקום של בירור מולה איפה זה יושב. מאיפה זה מגיע.. לא כביקורת וככה תבין מה זה ועל מה זה.

*מומלץ לא להיות בעננים כבר מההתחלה...

יש דברים שבנות יכולות לתפוס כתפקיד גבריאנימה

כמו לשלם, לסחוב, אולי גם למזוג שתיה ולפתוח דלת. אבל לסדר ולפנות אשפה נשמע לי כמו דברים בסיסים שאין סיבה לא לקחת חלק בהם. אחריות בסיסית שנדרשת מאנשים לסביבה ולמעשים שלהם.

אני מבינה מאוד למה זה צורם לך, בעיקר אם אין הבעה של הערכה באופן כללי למה שאתה עושה.

אבל אני לא חושבת שזה סיבה לפסול בגללה, בעיקר שבאופן כללי הולך טוב.

כדאי לקחת זמן לראות אם זה התנהלות שחוזרת על עצמה, ולא ביישנות/ התרגשות/ חוסר נעימות של התחלה. בהמשך כדאי לדבר על תפקידים של גבר ואישה בקשר ומשפחה. אפשר להגיד בעדינות "עכשיו אני משלם ומסדר, זה נראה לך משהו שאמור להיות בנישואים?" "אני חושב שגם אישה צריכה לקחת חלק בXYZ, מה את חושבת?" ולנסות להבין אם זה עקרוני אצלה.

יכול להיות שזה לא קשור לתפיסה של דינמיקה זוגית, אלא סתם תכונה לא טובה של חוסר לקיחת אחריות. לא משהו שהיית רוצה בבת זוג, אבל בסוף אף אחד לא מושלם. ואז צריך לשקול את זה כמו כל חסרון אחר, אם זה לא מפריע באופן מהותי ומאפיל על הדברים הטובים בקשר אפשר לקבל את זה כחסרון אנושי.

אולי היא קראה כן את השרשורים האחרוניםנעמי28

של לשחק אותה כדי להביא לגבר להוביל (;

בקשר להצעה לתשלום, זה סתם משחק חיזורי, כמו שבעבר נשים התעלפו כדי שהבעל יתפוס אותן, אם גם ככה ברור לך שתשלם, למה המשחק? יש כאלה שלא מעוניינות לשחק משחקים, אם היא אומרת תודה זה סימן מספיק שזה לא מובן מאליו בעיניה.

בקשר לשאר הדברים, היא לא עוזרת בכלל או רק מחכה שתיזום בעצמך ואז נותנת יד?

יכול להיות מביישנות, יכול להיות מהתחשבות יתר שלא תרגיש לא נעים, יכול להיות מלתת לך מקום להוביל, יכול להיות שבאמת קיפלת את הדייט לפניה.

היא אומרת "תודה" בכנות אחרי שאתה משלם עליה?advfb

ברור שהיא פרינססההפי

ברור שהיא צריכה להעריך ולהודות ולא לקחת שום דבר כמובן מאליו

אבל מה קרה לכם היא פרינססה (:

למה כל דבר צריך להיות מלווה בציפייה לקבל משהו בחזרה

גם לי היה בחור שכבר בהתחלה מתי את תבואי אליי

ואני שואלת למה הלחץ?

אפשר פשוט לחזר ולפנק מתוך רצון לשמח

כשאבא שלי או אח שלי מפנקים אותי אני לא מרגישה שאני צריכה להוכיח משהו בחזרה

כשבחורה מרגישה אהובה ומוערכת הנתינה כבר מגיעה ממנה בטבעיות

מה קרה לגברי ישראל

אגב היה בחור שהעלה נושא דומה למה שאתם כותבים .. האמת? קצת מרגיש לי פחד מלהיות גבר

וכן להיות גבר זה לא להיות קטנוני .

זה לא קטנוניותחושבת בקופסא

לגיטימי לגמרי להרגיש רצון להדדיות בקשר ולא להיות היחיד שמחזיק אותו כשהצד השני לא נוכח ורק לוקח.

אבא ואח גדול כבר מושקעים בך רגשית ומכירים אותך, בחור רנדומלי שפגשת פעמיים עוד לא מכיר. למה לו להשקיע בך? מה את מביאה לקשר? זה לא חייב להיות הרבה, אבל זה צריך להיות משהו. (ולא, מראה חיצוני זה לא נחשב).

לא אומרת שצריך להיות מרוץ "להוכיח את עצמי" או דקדוק מייגע של כמה כל אחד תרם, אבל אין סיבה שהבחורה תהיה פרינססה והגבר יסחוב את הקשר על גבו בלי שום תמורה.

וכמו שאת מעריכה שמתאמצים בשבילך, גם הבחור- לפני כל השטויות של "משפיע ומקבלת"- הוא גם בן אדם עם רגשות ולא אוהב להרגיש שמנצלים אותו.

אבל לא לעזור לפנות ולסדר אחרי שאוכלים?אנימה

גם אחרי נישואים זה ככה?

אם לא, מתי זה משתנה?

ממש לא.קל"ת

זה נועם הליכות די בסיסי בעיני.

מי שלא מראה את זה לפני נישואין כנראה שזה לא יופיע גם אחרי נישואין, לפחות לא באופן טבעי.

זה עשוי להיות קשור גם להרגלריבוזום

ולהשתפר עם דוגמא טובה יותר. אני חושבת שאני גדלתי יחסית בלי מודעות של ליטול חלק בדברים כאלה, ואצל המשפחה של בעלי ראיתי דוגמא של יותר שותפות ולמדתי מזה.

כלומר, זה לא נבע מעצלות או תפיסת עולם של פרינססה, פשוט מחוסר מודעות.

(מסייגת שלא זוכרת כבר מה הייתי עושה בסיטואציה של דייט - יש מצב שכן יותר משתתפת, אבל כן בטוחה שלמדתי לקחת חלק בסיטואציה של סעודה משפחתית למשל, מה שלא היה הרגל שלי לפני כן.)

אבא שלך ואח שלךנעמי28

אוהבים אותך כמשפחה, למה גבר שבקושי מכיר אותך צריך לחזר באובססיביות רק מעצם היותך, מושלמת ככל שתהיי?

יותר הגיוני שבעל אחרי שנים יחזר בצורה כזאת.

ודווקא בעלי גם נסע אליי תמיד וגם שילם וגם יותר מזה.

אבל זה לא אובייס בכלל.

צריך לחזר ובטח מצד הגבר, אבל אם זאת הסיבה שהיא לא נותנת יד בלארוז פיקניק, זה מוגזם לדעתי (מלמדת עליה זכות זאת לא הסיבה)

הגבר אולי לא צריך לצפות בחזרה בנתינה שלו,

אבל גם ציפייה של חיזור מוציאה את כל הטעם מהחיזור.

חיזור צריך להינתן ולא להילקח.

אישה שדורשת חיזור מייצרת גבר שלא ירצה לחזר אחריה

כי כל הטעם של חיזור זה לצאת מהמובן מאליו ולא לתת מה שהצד השני דורש לקחת.

שבירת לב תגובתי ודברים שרוצה לשתף התלמיד העייף

אני רוצה להגיב כאן על פוסט שרשמתי לפני כן על אכילות לב

קודם כל תודה רבה כאן לכולם על התבונות ועל החוכמה ששיתפתם בהחלט הדברים עזרו.

אני רוצה אבל לשתף אתכם משהו שאני חושב שיכול לעזור במידה כזאת ואחרת.

בסופו של דבר כל דבר משמעותי שקרה לנו בחיים אנו לומדים ממנו לטוב ולרע, ובעיקר משברים, אנחנו מכירים את עצמנו טוב הרבה יותר לאחר משברים, ובמקרה שלי אחרי פרידה משמעותית, אתה לומד את הדברים שהיו ומה גרם לקשר הזה ליפול ובוחר להשתנות ולהתעלות, אז כן אחרי שקונים מדרגה חדשה באישיות כי למדנו והפקנו לקחים עצמים, מגיע של צער מסוים, שאומר אם אני הייתי אז במצבי כיום אולי הקשר היה אחר, הדברים היו אחרים, ופה צריך להביט למעלה לשמיים לה' יתברך, אנחנו אנשים מאמינים ויודעים שהכל בהשגחה מאת ה', והכל מאתו יתברך אין כאן מקום להאריך בבטחון בשידוכים וזה שה' בפרט בעניין הזה שם את השגחתו וניהולו בעניין עד שראיתי לרב שמואליביץ' בשיחות מוסר שמבאר על מעשה בר"י בר' חלפתא והמטרוניטא, שהיא שואלת את ר"י מה עוסק הקב"ה מאז ששת ימי בראשית היינו במה ה' מגלה את עצמו בעלמו מאז בריאת העולם? והוא עונה לה בשידוכים! לכן כל שידוך הוא פלאי כל חתונה היא גילוי של ה'.

אדבר עוד נקודה, הזכרונות הטובים החוויות הטובים שחווינו, אני חושב שיש להם מטרה טובה נכון בסוף הבחורה שהייתה בדייטים בחרה שלא להמשיך ושלא לחזור בהמשך, אז ככה שהזכרון עולה אז הוא מביא איתו איזה מפח נפש, אני חושב שבסופו של דבר אפשר להגיד שזה עולה וואלה באמת היה מצחיק באותו דייט ואני יודע שזה יבוא שוב בעז"ה זה לא נגמר, זה לא כאשר היא בחרה לחתוך אז השמחה הלכה איתה, צריך להמשיך ולשמוח בחיים, וכמה דנו רבותינו במעלת השמחה ואם זה מצד הייסורין כמה חשוב לשמוח בייסורין! ולשמוח בה' ולזכור שבסוף המצב איכשהו הוא האידאלי ביותר כי ה' הוא המנהל (אחרי כמובן ההשתדלות שעשינו כמצוות בוראנו)

אני משתף בעוד עניין שאחרי שכתבתי את זה כאן, היה לי מחשבות רבות אם לשלוח לה הודעה ולנסות שוב ולבקש ממנה לחזור, כי שוב האני היום אומר שאם הייתי אז הקשר היה אחרת, אז חשבתי לשלוח הודעה עם הכל ולהגיד לה אני רוצה לחזור, אבל אני הבנתי א. אני צריך לכבד את המילה שלה שהיא אמרה שהיא לא רוצה אז ולא לחזור אחרי כמה חודשים ולשלוח שוב ב. אם אני רוצה להיות שלם ובאמת לשמוח אני חושב שזה לא כדאי עבורי כי אני לא יודע מה הסיכויים שהיא תגיד כן אחרי שהיא כבר אמרה לא לפני כמה חודשים, ואני מרגיש שאם היא שוב תגיד לא לבקשת חזרה חוזרת זה יקשה עליי לשחרר ולהמשיך הלאה בחיים כמו שאומרים, ולכן אני בחרתי פשוט לשחרר להגיד תודה לה' ולה שזה קרה ולהמשיך הלאה בחיים, האם זה אומר בהכרח שאני סגרתי את הדלת לגמרי? לא ממש לא, אם היא תשוב ביום מן הימים ותגיד לי אני רוצה שנדבר על אפשרות לחזור, אני אשקול את זה בחיוב כי בסופו של דבר היא הייתה בחורה מדהימה שעשתה לי כל כך טוב בחיים, ולא הייתה בחורה כמוה, אבל איך אומרים אני לא בונה על זה כי זה לא שייך, אך בהחלט אם היא תבקש לחזור אני אשקול זאת בחיוב.

ובקיצור כמה נקודות שאני רוצה לכתוב כאן שלמדתי במהלך הזמן:

  לאוכלים את הלב, אחי שחרר, לא הכל תלוי בך.

    אל תפחדו להוביל בקשר, לאנשים בעלי בטחון עצמי נמוך אל תפחדו להוביל בקשר לשלוח הודעה וכו' זה בסדר, כמובן צריך להיות עם יד על הדופק ולראות מה שייך ולא שייך ואיזה שלב אתם בקשר ולראות שאתם לא במקומות שונים ואתה עושה משהו שלא מתאים כעת, אך לא לפחד להוביל!

לתת את הזמן יש בחורות ובחורים שלוקח להם יותר זמן להיפתח ולהיקשר אם אתה בחור שנקשר די מהר תיזהר מלבטא את זה בשלב מוקדם יש כאלה שנלחצים מזה וגם זה עלול לסנוור את ההחלטה הכל כך חשובה האם להתחתן איתה

   לזכור לקחת את הדברים הטובים ולהמשיך הלאה בחיים ולסמוך על ה' שבע"ה יהיה טוב ובסדר והכי מדוייק.

בירור פנימי ומפגש עם המציאותאביעד מילוא

מכירים את זה שאתם מבוררים במה אתם מחפשים ואנשים הרבה פעמים מנסים להוריד אתכם מזה? מה הייתם עושים מול הקולות האלה?

לא נראה לי שיש תגובה אחת ראויה לכל מצבלגיטימי?

לאנשים שונים יש דעות שונות, ולחלקם יש רצון לחלוק את דעתם איתך, בין שתרצה בכך ובין אם לא.

מה עושים?

אפשר להתעלם.

זה לא עניינכם.

זהו ההחלטה שלי, וזהו.

לפעמים זה הדבר הנכון לעשות.

אבל

אפשר גם לנסות להבין את הצד השני.

למה הוא אומר לי את זה?

מה הוא חושב עליי?

האם ייתכן שיש צדק בדבריו?

האם הוא רואה משהו שאני לא רואה אותו?

ואם אתה שומע את אותו הדבר מכמה אנשים,

במיוחד אם זה אנשים שאתה מוקיר ומעריך,

אולי לא צריך להציב סימן קריאה על הדבר,

ואולי כדאי לחשוב על זה מחדש.

להיות מוכנים לאפשרות שלניסיון חיים של אנשים אחרים יש משהו שאני יכול ללמוד ממנו,

ואולי לדייק יותר את הדרך שלי.

בסופו של יום אלו החיים שלך,

אתה זה שאחראי לקבל את ההחלטות,

אבל הרבה פעמים דווקא מתוך דיבור ושיתוף עם אנשים שלא מסכימים איתנו,

אפשר לדייק את עצמינו עוד יותר, להבין מה חשוב יותר ומה פחות,

ותמיד להשאיר איזשהו פתח שדברים יגיעו מכיוון שלא חשבת עליו בכלל.

עם זאת, כל אחד רואה את החיים מתוך הפרספקטיבה הצרה שלו, וייתכן שמה שהיה טוב ונכון לאדם אחר זה לא הדבר הנכון והטוב עבורך.

(ומזכירה כאן את השרשור הזה: האם אנחנו באמת יודעים מה אנחנו מחפשים? - לקראת נישואין וזוגיות)

אני התעלמתיהמקורית

אבל מתוך ידיעה ברורה שאני מחפשת משו מסוים ושיש דברים שלא אתפשר עליהם

מהצד שלי אני יכולה לומר שכנראה שידרתי מבחוץ משו אחר ממה שאני מחפשת ואולי זה מה שגרם אבל בפנים זה לא ערער אותי וזו תובנה של בדיעבד

העצה הכי טובה היא פשוט לא להקשיב לאף4ne1

אחד בעניין הזה. אף אחד לא יקח אחריות על כל בחירה שתעשה

סמוך רק על עצמך ועל הלב שלך.

עצות של אחרים רק יהרסו לך

..שפלות רוח

לא לקחת עצות מאנשים שלא הגיעו למקום שבו אתה רוצה להיות. זו גם עצה לכל דבר בחיים לא רק לבחירת אישה.

וזה שהם נשואים לא אומר שהם בהכרח איפה שאתה רוצה להיות, אלא אם כן אתה מוכן להתחתן בכל מחיר ואז כן, תקשיב להם.

מתעלמים...אברהם יאיר שטרן

אם אני יודע מה אני רוצה ומחפש, כל מי שיגיד אחרת הוא לא נפק"מ... אני אשמע מה יש לו להגיד, אם אשתכנע-אשתכנע. אם לא... לא.

ללכת לאנשים שתומכים בנוadvfbאחרונה

בתור שומרי נגיעה, איזו משיכה מספיקה בשביל להתחתן?פצלשן

במשך מספר שנים שאני מחפש, הספקתי לפגוש כאלה שהיה ברור לי מהתחלה שיש לי אליהן משיכה חזקה.

לעומתן, היו כאלה שאהבתי אותן מבחינת אופי, וגם המראה היה אחלה, אבל לא הרגשתי משיכה חזקה אליהן (וכמובן לא היתה שום דחייה). כן היה לי רצון לתת חיבוק פה ושם, אבל לא היה לי רצון חזק להתקרב אליהן או לגעת בהן, גם אחרי חודשיים-שלושה. מישהו אמר לי שזו משיכה מספיקה בשביל להתחתן. כנראה שלדעתו המשיכה תתפתח אחרי החתונה, אחרת לא מבין איך זה מספיק. אבל מי אמר שהיא באמת תתפתח? ואולי היא לא?

ברור לי שעם אחת אני ארגיש משיכה חזקה ועוצמתית יותר ועם אחרת משיכה פחות חזקה. השאלה מה הרף הנדרש בשביל להחליט להתחתן?

איזה מקום זה תופש עבורך?טאבי

תראה משיכה זה דבר נורא אינדיבידואלי ואין בזה קלישאות שמתאימות לכולם.

יש אנשים שמתפתחת אצלם משיכה עם הזמן ויש כאלה שפשוט לא. יש כאלה שאצלם יש רכיב פסיכולוגי דומיננטי ויש כאלה שזה הרבה יותר "אובייקטיבי" ופשוט כן או לא. גם בנים וגם בנות.

כמו עוד הרבה דברים בזוגיות, אי־אפשר לדעת בוודאות עד שלב ה"אחרי"...

על עצמי אני יכול לומר שהכרתי בנות שאמנם חמודות והכל וגם היינו חברים טובים אבל לא נמשכתי אליהן כלל וזה לא השתנה ככל שעבר הזמן. יש כאלה שהרגשתי כלפיהן משיכה מיידית ופרפרים בלב, ויש כאלה שבהתחלה לא, אבל אחרי זמן רב (כמה שנים נניח) זה נפתח.

השאלה אפוא, כמה זה קריטי לך? אם נצא מנקודת הנחה שחוץ מחיבוקים ו־high five לא תהיה לך משיכה משמעותית מעבר לזה, אך כמו שאתה אומר, גם לא בהכרח דחייה, האם תוכל לחיות עם זה בשלום? יש כאלה שהקרבה האינטימית פחות קריטית להם בהשוואה לעניינים אחרים וזה גם בסדר גמור, זה לא כזה קל למצוא עסקת חבילה מושלמת, והחיפוש אחריה גם הוא כרוך במחיר, השאלה עם מה הכי נוח לך להסתדר.

אתה תולה את ההחלטה נטו בשיקולים שליפצלשן

אבל מה עם הבחורה? גם לה יש רצונות ורגשות.. היא צריכה להרגיש שעפים עליה, שרוצים אותה.. אז גם אם מבחינתי זה משהו שאני יכול לחיות איתו, מי אמר שהיא תהיה שלמה עם מצב כזה? אולי בשבילה זה קריטי? זה נושא שיכול לערער אותה ולפגוע בה מאוד..

חשבתי הרבה מה להגיב לך ודווקא @מוקי_2020טאביאחרונה

נתן לי כיוון.

תראה, יש בזה משהו, לרצות להרגיש רצוי ומושך והכל, אבל זאת חרב עם שתי פיות או יותר... יש הרבה אנשים יפים שמתלוננים שנמשכים אליהם רק בגלל היופי, ולא בגלל מי שהם. והכרתי בנות שממש לא סבלו שהחמיאו להן על המראה החיצוני שלהן (והן באמת היו נאות מאוד), בדיוק מהסיבה הזאת. יש בזה משהו גם קצת יותר גדול, כי כמו ש@מוקי_2020 אמר, יש בנות שהן מושכות ברמה שממש מסובבת את הראש (לא מדבר רק על יופי חיצוני, אלא על כל המכלול - וייב, סגנון, צורת דיבור והתנהגות ואפילו קול), וזה יכול לעוות כל־מיני שיקולים, וגם אם לא, הקשר יכול להיבנות סביב הנושא הזה, שהוא מאוד מסנוור ובולט, ועניינים אחרים נדחקים לפינה. לא אמרו חז"ל "שקר החן והבל היופי" ו"אל תתנו עיניכם ביופי"? (סתם, כתוב תנו עיניכם ביופי. אבל, לפי גרסת הירושלמי, "הכאורות היו אומרות אל תתן עיניך בנוי והנאות היו אומרות תן עיניך במשפחה.").

לדוגמה, הכרתי מישהי שהייתה מושכת ברמה פסיכית. יש לה גם חתיכת אישיות (ומכאן גם רוב המשיכה) אבל בשלב מסוים המשיכה הזאת התחילה ממש לבלבל אותי ולהכניס אותי לתסביכים ודווקא נתנה תחושה שזה מעיב, לפחות לי, על התקשורת, כי זה רעש רקע שכל הזמן נמצא שם, וקשה לי יותר להרגיש משוחרר וטבעי.

ולעומת זאת הכרתי מישהי שמתחילה לא ממש נמשכתי אליה, כאילו, יפה והכל, אבל לא הרגשתי משיכה אקטיבית על־כל־פנים, והיה לי מאוד קל להתחבר אליה בתור חברה, ודווקא ה"דיסטנט" הזה ממש סייע בכך. ואז בוקר בהיר אחד התעוררתי ופתאום התחלתי להימשך אליה, אחרי שנים על־גבי שנים של היכרות.

ועכשיו אני אגיד משהו שאני לא יודע אם הוא נכון, אבל כך אני נוטה להאמין: אי־אפשר לאכול את כל העוגה. נכון לגבי כל הצדדים. זה ממש, ממש קשה למצוא מישהי שמצד אחד היא מושכת ברמות ומצד שני היא גם החברה הכי טובה ומצד שלישי גם האימא הכי טובה וגם הרמה הדתית המדויקת והכל מדויק ומושלם ובדיוק. ונראה לי שגם אני לא הייתי רוצה שכשמישהי תבחר אותי כמישהו שאמור למלא תפקיד של מושלם. כי אפילו נניח שאני הכי מושך בעולם, זה סטנדרט מאוד גבוה! מי יודע אם אהיה כזה גם מחר (או אצל נשים: אחרי שתי לידות?)

קראתי פעם ספר על מיניות שעלתה בו כמה וכמה פעמים הבעיה של זוגות שהתחילו מאוד מאוד חזק עם משיכה בעננים ואז אחרי השנים או אחרי לידה פתאום אין. או שירד לצד אחד החשק המיני (ואז מה עושים? הרי זה היה משהו כל־כך מרכזי עד כה?), או שפתאום העניינים פחות עובדים, או שפתאום נעשינו פחות יפים. ואז יש הרבה אכזבה ותסכול סביב הגעגוע לימים הטובים. לעומת זוגות שאכן יש לחלק הזה המקום שלו, אבל הוא לא כזה דומיננטי, ובינתיים הספיקו לבנות המון רבדים אחרים.

ברור כמובן, שאם זאת מישהי שאתה לא מסוגל לדמיין את עצמך נמשך אליה, אז זה עוול עצום גם לה וגם לך לנסות לבנות על זה משהו. אבל אחרת, יש כל־מיני דרכים למשיכה להתפתח (ולדעוך). יש משיכה שנובעת ממראה חיצוני מיידי, יש משיכה שנבנית עם הזמן, יש משיכה רספונסיבית (זה ממש מונח מסתבר! הכוונה למשיכה שלא נולדת מן האין, אלא מתעוררת כתוצאה ממגע וקרבה פיזית. אין טעם לפרט יותר מדי, אבל זה בהחלט קיים וראיתי את זה קורה בפעולה.)

שוב, אצל כל אדם זה אינדיבידואלי וכמו שאמרו תצטרך לברר את השאלות האלה עם עצמך, לפי איך שאתה מכיר את עצמך.

הכי טוב נראה לי לשאול זאת בפורום נשואים טרייםקעלעברימבאר

הם באמת יודעים (גם רווקים יכולים לשאול שם)

האמת הכי טוב לשאול מאמן לזוגיות עם נסיון את השאלהקעלעברימבאר

שאלה טובה וגם אני התחבטתי בה בעברכְּקֶדֶם

אני חןשב שלחלק מהשומרי נגיעה המשיכה יותר מורכבת ופנימית בראש ובראשונה משום שבחיים לא באמת היינו עם בחורה אז כביכול יש קושי מסוים במה לדמיין ואיך זה מרגיש אז זה כביכול לא כל כך מושך. חיבוק היה יותר קל לדמיין אז לכן זה היה יותר "ריאלי".

דבר שני שאני יכןל לומר לצערי מניביון זה שאם כבר בקשר יחסית מתקדם אתה עדיין עם לבטים וספקות כאלה אז עדיף לא להמשיך כי הבחורה נקשרת יותר ככל שעובר הזמן. ואתה מצידך כמעט כלום לא הישתנה במשיכה (למרות שקיוות שכן)

משיכה זה לווא דווקא לגוף זה יכול להיות מאד גם לסגנון בנאדם ולדברים שאתה מעריך בה ואתה רוצה לבלות יותר זמן איתה ולהיות קרוב. זה גם דגש חשוב

לדעתי המשיכה הנל אינה מספקתהעני ממעש

לדעתי זה הפוךנוגע, לא נוגע

שומרי נגיעה יותר יכולים לדעת איזו משיכה נצרכת כדי להתחתן.

זה לא מסובך. אם יש לך חיבור רגשי אליה ויש לך רצון להרגיש את החיבור הזה דרך נשיקה מהסוג הזוגי - אז אתה מספיק נמשך.

ודוק כי קיצרתי

..שפלות רוח

אחי את הרף אתה מציב, אף אחד לא יכול להגיד לך "שמע הרף מגיע ב- x" כי הם לא אתה ויכול להיות שלהם זה עבד אבל לך זה פחות יתאים. התשובות לשאלות האלה בעיניי נמצאות בתוכינו ולהכניס אנשים אחרים למקום הזה ששייך לך זו טעות.

בתור מי שמכיר את 2 הצדדים (לפני ואחרי)מוקי_2020

אין לך שום דרך לדעת עד שאתה לא יודע.

אתה יכול להמשך למישהי מאוד אבל כשתדע אותה, תבין שזה לא זה

ואתה יכול לא להמשך למישהי בכלל (כמובן בלי דחייה), אבל כשתדע אותה, תמשך אליה פי אלף יותר.

דבר נוסף,

ממה שאני למדתי בחיים ואני חושב שזה משהו אובייקטיבי אבל לא יכול להבטיח

(כמו נניח שלאכול 3 עוגות ביום, זה די מוסכם על כולם שזה לא בריא)

משיכה חזקה מדי, זה גם דבר לא טוב.

משיכה בינונית-חלשה זה הקלאסי. כי אז , בצורה שקשה לי להסביר, אתה "נאלץ" להכניס לתוך זה את הקרבה והתקשורת והיא מרימה הכל ומשדרגת את זה למשהו איכותי יותר

מאשר סתם משיכה חזקה מאוד שהיא מסנוורת ולא בריאה. זו דעתי לפחות, אבל אני לא יכול להתחייב שזה אצל כולם ככה, אבל אני חושב שאצל הרוב. נראה לי.

מקווה שרשמתי את זה בסגנון מכבד עבור הקוראים.

מה שכתבת בהתחלהפצלשן

שמעתי גם מחבר (שהוריד את הכיפה בינתיים..)

איך זה הגיוני? יש לך הסבר לזה.. למה מה שמרגיש מושך לא מושך פתאום? אם יותר נוח, אפשר לפרט בפרטי..

ובכלל, אז איך אפשר להחליט ככה?

בעריכהטאבי

xxx

כמה טריקים על משיכה מהעידן החדשטאבי

לבנות: כל הסיפור הזה של גבר מוביל אישה מובלת מגניב והכל, אבל בתכל'ס הכי כיף כשיש הדדיות. אם יש משהו שאת אוהבת, פשוט לכי על זה, כגבר זה כיף לפעמים להיות מובל ולהכיר עולם חדש ולהיות בתוך מה שעושה לך כיף במקום לגשש כעיוור באפילה ולנסות להמציא את הכל. מן־הסתם גם עברת קצת בחיים וגם הכרת קצת מקומות ופיתחת העדפות רעיונות חלומות. רוצה להיות חלק מזה! ולא רק לשאוב אותך לתוך העולם שלי. פעם אני אחליט פעם תחליטי את פעם נחליט ביחד אנחנו סומכים אחד על השני שיהיה נחמד ומקסימום למדנו צד חדש.

אם משהו לא נעים לך, את לא רוצה, תגידי. ככה, כשאת אוהבת את מה שיש לי להציע, אני יודע שאת לא מזייפת. בסדר זה לא נעים לרגע אבל אנחנו אנשים בוגרים שלומדים אחד את השני, הכל בסדר. לא נבהלים מכלום.

לבנים: דע גם להרפות. ודע להיות אתה. אז בסדר אתה לא מאצ'ו גברי / בייניש צדיק / batman עם רכב טכנולוגי משוכלל. אבל בסוף אתה אתה וגם אתה וגם אשתך יצטרכו לחיות אחד עם השני לנצח וייתכן שגם לאחר היפרדות הנשמה מהגוף לפי שיטות כאלה ואחרות. בסדר קצת חיזור קצת רושם קצת להיות יותר ממה שאתה ביום־יום אין בעיה אבל אל תמכור מוצר ושירות שאינם קיימים.

ואתה גם לא מכיר "בנות" אלא את מי שנמצאת מולך. אדם אחד מיני שבעה מיליארד. ואף־אחד, אבל אף־אחד, לא דומה לשני. חוץ מהסינים. לבנות יש סגנונות כל־כך שונים והעדפות כל־כך שונות זה לא כזה מופרך שתמצא חן בעיני מישהי גם אם אתה לא בקוביה מסוימת. לא זה לא תירוץ להיות couch potato עם אפס רוח / תחומי עניין / חזון לעתיד / מקצוע / אופי אין מה לעשות זה כן צריך. אבל אפשר לעשות את זה בסגנון שלך ולא יקרה כלום.

מסכים מאוד שצריך להבחין הין עיקר לטפלadvfb

העיקר זה הביחד, ביחד זה הדדיות.

וכמובן, גם בחיזור יש מימד של הדדיות. הרי מה זאת הדדיות? ששני הצדדים מרגיש שהם נותנים את חלקם ורואים את השחלק של השני/ה.

בגדול אנחנו רואים שמימד החיזור הוא רוחבי.

כשם שפרצופיהם שונים כך דעותיהם שונות ולכן לכל קשר תהיה דינמיקה ייחודית עם דגשים שונים. מה שחשוב בקשר אחד לא יהיה חשוב במשנהו.

אממה, אם חיזור זה עניין רוחבי שחוצה קשרים, אפשר ללמוד ממנו קצת. כמובן שהלמידה צריכה להיות עקרונית ולא סתם חקיינות. אם זיהית שיש עניין שדרכו של האיש לחזר אחרי אישה (כפי שכותבת הגמרא בעמוד הראשון של מסכת קידושין) אז אולי גם לך, האדם האינדוודואל, יש מה ללמוד מזה. אבל תלמד בצורה שתואמת את כישוריכם ואת רצונותיכם ומאוויכם בתור בני זוג.

חשוב לי להעיר, לא אוהב את מימד הלעומתיות בהתנסחות שלך. מוזמן להגיד את דעתך גם ללא פרובוקציה

אינני שולל כמובן אלא בעד לתתטאבי

לעניין מקום ביחד עם שאר העניינים והאינסופיות שהיא נפש האדם.

לגבי פרובוקציה, אני מורד counter-culture קיצוני. ואיני רואה בזה פרובוקציה כלל, אלא צד שני והפוך של המטבע.

דעתי בנדוןהפי

אין לי בעיה עם הדדיות יש לי בעיה עם המקום שאליו חלק מהגברים לקחו אותה.

פתאום הדדיות הפכה לחיוב ! שהבחורה תגיע אליו, שגם היא תשלם, תיזום ותארגן.

אם לא היא נצלנית וזה ממש לא נכון.

אני בהחלט מסכימה ובעד שאישה תציע מקומות, במיוחד כשהגבר מגיע לאזור שלה ולא מכיר אותו!! זה הדבר הנכון לעשות ודי להפיל עליו את זה .

אבל בואו לא נזלזל בכוח של הנתינה הגברית.

לא יקרה כלום אם בחור יציע להגיע לאזור של הבחורה אחרי שהשקיעה שעה וחצי בהתארגנות,

בחייאת רק לייבש את השיער זה חצי שעה.

או יארגן פיקניק בעצמו בלי לחלק לה משימות.

יש משהו משמעותי בגבר שיוזם ומשקיע מתוך רצון לשמח את האישה שמולו.

אני מאמינה שלאישה יש חתיכת לב, וכשהיא באמת תרצה את הגבר שמולה ותרגיש רצויה ומוערכת, היא תרצה להעניק, לפנק ולהשקיע בו בחזרה

והוא יבין שהוא ממש זכה בלוטו.

לא סתם איזה היא כמו לביאה לילדים שלה הנתינה של נשים היא לא נגמרת.

הדדיות אמיתית היא לא התחשבנות של חמישים חמישים, אלא רצון של שני הצדדים לתת, גם אם כל אחד מבטא את הנתינה אחרת.

וכן בחייאת אל תתחשבנו איתי ואל תדברו איתי להגיע לאזור שלו אחרי שעה ועשרים של התארגנות .

ולא אני לא מדברת על בחורות שמתארגנות חמש דקות ויוצאות נשגב מבינתי.

מי מחייב אותך להתארגן כל כך הרבה זמן?חושבת בקופסא

מסכימה שהדדיות לא צריכה להיות חלוקה מדוקדקת של 50-50, אבל עדיין לצפות מהגבר לתת גם התארגנות חיצונית, גם זמן נסיעות, כסף, מחשבה ותכנון, וגם רגש והקשבה, ומהאישה מצופה לתת רק את הרגש שלה והתארגנות חיצונית.

אין פה שום הדדיות, העול של הקשר נמצא רק בצד אחד.

גם אפשר להבין מדברייך שאם האישה מצפה מגבר לכל הנ"ל והתרומה שלה לקשר היא בהתארגנות חיצונית, אז כנראה לגבר יש לגיטימציה לדרוש נראות חיצונית מסוימת, כמו שהאישה דורשת את כל הנ"ל. זה נשמע מאוד לא בריא ודי מחפיץ.

ובחיי שלא לקח לי מעולם שעה וחצי להתארגן לדייט. נגיד את מתאפרת, כמה זה לוקח? 15- 20 דקות? ועוד 10 דקות לסדר את השיער? אם את ממש נמרחת עם הכל אולי 40 דקות, בואי נגזים לשעה. והגבר גם כן לוקח לו זמן להתארגן במיוחד אם הם ילדים טובים ומקשיבים להנחייה להתקלח, לשים דאודרנט ולהחליף בגדים לפני כל דייט.

ושוב, ממש לא אוהבת את הרעיון שהתרומה של האישה לקשר זה המראה החיצוני שלה.

לא הבנתי לאן לקחת את זה ..הפי

ברור שלא

אולי את החלטית לי קשה לבחור מה לשים

האמת אני מסכימה עם זההמקוריתאחרונה

אחרי 2 פגישות שבעלי הגיע אליי, נסעתי אליו. ועודף זמן לא היה לי. הייתי סטודנטית עובדת. אבל עדיין זה חלק מהעניין בעיניי שגם הבחורה תבוא וזה היה אוטובוס ורכבת ועדיין זה קרה ולא היה נראה כמו דרישה לא הגיונית האמת

אגב לא התארגנתי ברמה שונה מההתארגנות ליום יום האמת. גמככה אני מתאפרת, מחליק בשיער כנל, לא חייב בגד מאוד מיוחד.. מי ישמע לאן הולכים חח

לא יודעת אולי הסטנדרטים שלי לא משו אבל אם אין זמן לייבש שיער לא חייב לחפוף אותו בכל מחיר. אפשר להתארגן על השיער אפילו יום לפני בערב אאכ ושיא הקיץ חום אימים ואז למה לייבש אותו בכלל הוא ייהרס תוך רגע

חזק ומדוייקמנגו מיובש

כמה טריקים על משיכה מעת קדםכְּקֶדֶם

לבנות: אתן חייבות להפנים כל הזמן בתודעה שגבר מרגיש משיכה הכי גדולה כשמתאפשר לו לתת לך ואת מקבלת. וזה בהכל. יכול להיות דבר הכי בנאלי שיש. לרמה של לפתוח לך את התפוז או למלאות לך את הקפה. בייחוד אבל כשהוא מזמין או מכין לך משהו לאכול (כמו כן בנים בדיוק מאותה סיבה אין מצב בעולם שאתה מתחלק איתה בהוצאות על הארוחה) אז חזרה אליכן, כל פעם שהוא שואל ממך משהו

תתרגמי את זה בראש שלך ל"אני רוצה להתחבר אליך יותר תני לי את האפשרות לתת לך ותקבלי" להוציא מהראש את ה "לא לא תודה זה בסדר יש לי כבר או אני לא רעבה אכלתי" תסכימי לקבל!

מעשה שהיה כך היה (אתמול) בזולה של הרב יעקב כשנכנסתי מישהי נתנה לי חיוך חמוד אז התלבטתי לרגע ואז החלטתי לשבת לידה. היה החלפת מבטים וחיוכים ושנינו הסמקנו וכל הבררר ואזזז שלפתי את הנשק הסודי (חטיף אנרג'י) ובאלגנטיות חמודה קירבתי אותו אליה בלי לומר מילה (עם חיוך שובה נפש) והיא הסמיקה אבל סירבה!! בדיוק באותו רגע משו באנרגיה שהייתה בינינו נפל ובייחוד לי. החטיף היה סתם מבחן בישביל הכימיה קיצר הבנתן

לבנים: כשאתם בקשר ראשוני מול מישהי אתם חייבים לשדר ביטחון. ולגרום לה להרגיש שאתה הפרס ולא הפוך.

כי בוא, תכלס מכל האפשרויות שיש לך כרגע מצאת לנכון לתת לה את הצ'אנס, אתה זה שבוחר עם מי להיות. לא בקטע מתנשא של אגו או גאווה. פשוט כי ככה זה. גם אם לך באמת הרבה קשרים עם בנות תשדר את ההרגשה שאתה יכול להיות כזה אם אתה רק מחליט. בחורה אוטומטית מרגישה אם אתה חושב שהיא מעליך ואז זה מוריד לה מאד, או אם אתה מעליה. שוב, לא בקטע שוביניסטי עפעלעצמו אנאערף. פשוט גבר צריך להיות המוביל,זה שקובע זה שמחליט ובחורה חייבת להרגיש את זה.

דבר שני כשאתה מדבר איתה אל תחשוב על מה אם ייגמרו הנושאים לשיחה וכל הפחדים האלה. אם ייגמרו אז שייגמרו . לא סוף העולם אם תהיו בשקט גם. הנקודה שלי היא שאתה לא צריך לדאוג לגבי מה תאמר בדיוק כמו שאין לך את הדאגה הזאת עם חבר טובשך. תגיד את מה שעולה לך לראש (בגבול הטעם הטוב כן? ) ומשם דברים זורמים או שלא וגם זה בסדר

לא בטוחה שהבנתיכל היופי

אם היא לא רוצה לקבל (חטיף אנרגיה או כל דבר אחר שהגבר מציע) היא צריכה לזייף את זה?

מתישהו גם הזיוף נהיה פחות מושך...

מי אמר שזה נכון?לגיטימי?

אתה מציג את הטיפים האלה כאמת פשוטה.

אני כאן כדי להגיד שלא כך עשיתי, ועלה בידי.

היו פעמים שהמדוייטים הביאו כיבוד, וסירבתי -

כי זה לא התאים לי מבחינת התזונה שלי. (כמובן שזה יכול להיות בגלל צורך רפואי\דיאטה\כשרות ועוד).

היו פעמים שהסכמתי.

גם לגבי התשלום, במיוחד כשיש קטע כזה שיש מישהי שמתפרנסת מיגיע כפיה, ויוצאת עם ביניש שלא מתפרנס, לי זה הרגיש סוג של כבשת הרש לצפות שהוא ישלם. כמובן שזה פתח לדיון הרבה יותר רחב, מה ראוי ונכון לעשות.

ממני -

שהתחתנתי עם מישהו שסירבתי לכיבוד שהוא הביא שוב ושוב (עד שהוא שאל מה הסיבה, והבין, ולמד מה אפשר לעשות עם זה), וגם שילמה על דברים.

(ראו גם שרשור עבר, וגם קישרתי לתגובה ספציפית: אי אפשר ככה - לקראת נישואין וזוגיות)

אף בחורה לא חייבת לקבל שום דבר מאף בחור (ולהפך)חושבת בקופסא

ביטחון עצמי זה נפלא, אבל אם הוא עובד לך בתנאי שהבחורה פועלת בדיוק לפי התסריט המדומיין שלך ושניכם משחקים את עצמכם לפי תפקידי ה"משפיע- מקבלת" בלי להיות עצמכם, אין פה באמת קשר, וזה לא באמת ביטחון עצמי.

ויש הבדל בין בחור ובחורה שהסכימו להיות בדייט ושניהם רוצים לבנות קשר, לבין בחורה רנדומלית שפגשת באיזו זולה, שאולי- תקשיב רק לרגע- היא באמת הייתה לא מעוניינת בך, וזה לא שהיא נכשלה לעמוד בתסריט?

בחורה היא לא פרס שנועד להיראות יפה ולקבל בפאסיביות, וגבר הוא לא כספומט או הנדימן מהנהן.

תייחסו לצד השני כמו בן אדם, ולא כמו איזו מכונה שאפשר ללחוץ על הכפתור הנכון והיא תוציא בהכרח את התגובה הרצויה.

הוא ממש לא מתייחס כמו מכונהקעלעברימבאר

Dude, מה זה האובר התעסקות בפרטים הזה?די שרוט

תמצא בחורה ותתחתן חביבי, לא כזה מסובך.

יצא לי יותר מפעם אחת לקרוע את ים סוף, אז אל תספרו לי שקשה זיווגו וכו'.

מי דיבר על חתונה? יא דוסכְּקֶדֶם

..שפלות רוח
עבר עריכה על ידי שפלות רוח בתאריך כ"ד בחשוון תשפ"ז 1:43

.

יש בזה משהו ואין בזה משהו.טאבי

לגבי א' זה לא קשור לגברים או נשים זה פשוט נחמד כשיש פידבק. כמו שבחורה תשמח אם אני אשמח ממתנה שהיא תתן לי ואעוף עליה. ולהיפך. זה מקנה תחושה של ביטחון ברגש. אפשר להקרין אהבה / משיכה / חיזור ואלה ייענו באישור ויתנו לי תחושה בטוחה (בניגוד לתחושה שאני קריפי או נדחף).

זה לא אומר שכל בחורה, וגם לא כל גבר, צריכים לקבל כל דבר שלא נראה להם. אולי אפשר להסיר חסמים מסוימים אבל לא צריך לזייף.

לגבי ב' סורי אבל זה נשמע כמו שטויות של פיקאפ. אני לא רוצה לחשוב על עצמי כיוצא עם "בנות" אלא כמי שנפגש עם האדם שמולי. אני לא עושה לו טובה שאני נפגש איתו ואני מקווה שהוא לא עושה לי טובה. האמת היא שאין לי 1000 בנות ממתינות בתור ובחרתי דווקא אותה. אני מתאר לעצמי שיש בנות שאוהבות להרגיש רצויות ומחוזרות.

לגבי גבר מוביל קובע מחליט... אוקיי..........................................

לגבי הפסקה האחרונה אין לי הסתייגויות.

אני דווקא הוקסמתי כשהבחורה סירבה לעוגיות שהבאתידורש טוב לעמי

אח יקר, תודה רבה על הדברים!advfb

האנרגיה הגברית נשית היא מאוד חשובה בקשר ונראה לי שנוגעת בנקודות אמתיות.

אנסה להגיד עוד נופח, תגיד לי מה אתה אומר על זה.

קבלה נשית היא סופר חשובה, והיא תלויה טיימינג ומסגרת.

כמו שהראת בדוגמא שהיה בעיניכם שהסתכלתם אחד על השניה ואז שלפת את החטיף.

אממה, תגיד הסיפור של הגבר יהיה מתי אני לוקח צעד אחד קדימה. וזה רחוק מלהיות מדע מדוייק.

וקבלה היא לא רק עניין טכני אלא עניין מהותי.

יכול להיות שמבחינה טכנית הבחורה תסרב לקבלה אבל מהותית הסירוב יהיה סוג של נתינה.

כאשר במהלך קשר הגבר נותן בצורה טכנית, אבל מבחינה מסויימת זה לא הכי מתאים לבחורה, אז הבחורה נותנת מתנה לגבר שהיא מסרבת. כי ככה נוצרת תקשורת יותר טובה ביניהם. אז בעצם הקבלה הכי טובה זה לסרב.

בנוגע למה שאמרת לגבר - בנות הרבה יותר תזוזתיות ולכן היציבות שהגבר נותן היא חשובה. ההובלה בעצם נותנת לגבר את האחריות על המפגש ועל השיח ומכך האישה מרגישה יותר בטוחה ומשוחררת. כמובן כל זה על דרך כלל.

מסכים עם כל מה שאמרתכְּקֶדֶם

"כאשר במהלך הקשר הגבר נותן בצורה טכנית" -זה העניין אסור שזה יהיה טכני. זה צריך להיות אמיתי. זה בדיוק כמו שיש בחורים שמשחקים אותה גברים אלפא אבל בתכלס הם רק משחקים אותה והביטחון שלהם בריצפה. בחורות קולטות ומרגישות את זה.

אני הצעתי רק שאנחנו נופיע יותר את הצד הגברי שבנו

ותסכים איתי שכדי זה יהיה אמיתיadvfb

אז צריך שיהיה תיאום טוב בין הבחור לבחורה.

בין כל זוג קיימת דינמיקה ייחודית שהם בוחרים לפתח ביחד.

בכל קשר יהיו דברים שלבחורה יהיה פחות מתאים לקבל ויהיו דברים שהיא תאהב לקבל.

לכן זה סוג של ריקוד שבו גם עדינות מסויימת.

מותר לא להיות מדוייק ואז לדייק בפעם הבאה. זה הכרחי וזה בלתי נמנע.

אם אני מהותית מתכוונן לתת לבחורה אז ברמות שונות אני צריך גם לדעת מה היא רוצה לקבל וגם לקבל סירוב או דיוק ממנה ביחס לזה, בלי ליפול מכך מהכיסא.

קודם כל לא היו שם כיסאות ליפול מהםכְּקֶדֶם

ישבנו על הריצפה(;

דבר שני, ברור שלכל כלל יש יוצא מן הכלל.

בתכלס בכללי המהות של הגבר זה לתת והמהות של האישה זה לקבל.

ברור שיהיו יוצאים מהכלל יכול להיות גבר נשי יותר ויכולה להיות אישה עם תכונות גבריות.

במצב תקין אם לצורך העניין הבחורה מזמינה את הגבר לגלידה ומשלמת עליו זה יוצר איזה שיפט בהרגשה וזה לא סתם

חחח לא דיברתי על דווקא המקרה הספציפי הזהadvfb
עבר עריכה על ידי advfb בתאריך כ"ו בחשוון תשפ"ז 0:14

דהיינו, לא התכוונתי לומר אם היית בסדר או לא, או שפעלת לפי העקרון או לא.

רק ניסיתי להעמיק טיפה יותר בעניין.

אני לא מתכוון לומר שיש מקרים יוצאי דופן.

אני מתכוון לומר שהדינמיקה של הנתינה והקבלה היא דינמית והיא תלויה ב"ריקוד" מסויים בין השניים.

לצורך העניין, התפקיד של האישה זה לכוון את האיש היכן היא רוצה לקבל והתפקיד של האיש זה לזהות, איפה הוא רוצה לתת וגם איפה האישה רוצה לקבל.

הגיוני שנשים שונות ירצו לקבל במובנים שונים זו מזו.

אז פה נכנס התפקיד של הגבר לתת.

הנתינה היא גם תלוית שלב בקשר כמובן.

הצד השווה שבהם - נתינה שבאה מתוך ראיית הזולת והקשר איתו, וכמו כן, קבלה שבאה מתוך ראיית הנותן והעצמת הקשר.

אתה נתת דוגמא של "להתחיל עם בחורה", בעיני זה מקרה טיפה יוצא דופן שלא מאפיין חיזור בתוך זוגיות קיימת שהיא עיקרית יותר. באמת להתחיל עם בחורה יכול להיות מורכב. בכל זאת, נראה לי שהמחשת בצורה יפה מאוד את האנרגיה שקיימת בחיזור, וזה קיים בכל חיזור.

החיזור העיקרי כמובן הוא חיזור בתוך זוגיות יציבה ממוסדת.

החיזור של הדייטים זה דרך להתקשר ולבנות קשר מבסיסו, יכול להיות שיש הבדל בין שני החיזורים.

מצחיק שהטריקים האלה באמת עובדים על בנותשנונימי

אני אישית תמיד נגעלתי מכל המשחקים האלה,

דווקא אלה שעשו את זה הצליחו די טוב.

(אולי יש בנות שנזקקות ליחס/תשומת לב...)

קודם כל אני מאחל לך בהצלחהשנונימי

ואני לא יותר טוב ממך בשום דבר.

אבל שתדע שכל אדם מחוייב לתקן חטאות נעורים.

ומי שלא מתקן יורד עוד יותר,

ואחר כך הצער על החטאים הוא גדול מאוד והבושה קשה מהכאב.

אני מבין גם את הרצון שלך למצוא את הזיווג ולהיות אדם שלם לפי ה'.

אבל "בַּיִת וָהוֹן נַחֲלַת אָבוֹת, וּמֵה' אִשָּׁה מַשְׂכָּלֶת" הוא פסוק ממגילת משלי (פרק י"ט, פסוק י"ד).

לכן אין עיצה אמיתית חוץ מתפילה ולה' הישועה.

כל אדם מחויב. אבל קודם צריך לחטוא בישביל זהכְּקֶדֶם

ויש אנשים שדילגו על הקטע הזה

חלק מתוך מנטליות

חלק מתוך פחד

לא ברור לי איך הם מתכוונים לגדול

אז תלמד דבר וחצי דברשנונימי

רבי נחמן מסביר שאפילו הרהור או מחשבה זה פגם גדול מאוד בנשמה ובעולמות העליונים.

מהתגובה שלך אני רואה שאין לך מושג מהי דרך ה',

אבל ברור לי שלא עליך האשמה אלא האשם הוא האדם שחינך אותך (הורים מורים ורבנים).

ואני יכול להגיד לך בבירור שאתה וכל הפורום הזה (וכל המדינה) רחוקים מאוד מקדושת המחשבה והנשמה - ונשכחה תורה מישראל.

אבל בזכות הצדיק האמת יחזור העולם לתיקון בשלימות.

נ נח נחמ נחמן מאומן הפתק אמת ותורתו אמת.

*העולם יגיע לתיקון בזכות עם ישראל.כְּקֶדֶם

לא בזכות צדיק אחד.

ובישביל להגיע לתיקון עוברים קודם בחרא ומתקדמים משם. ככה עובדים מנגנונים התשובה

רואים שלא למדת את כתבי הרב

לא חושב שהרב הוא בעד "אחטא ואשוב"...מתוך סקרנות

נכון, שאחרי החטא, האמירה היא שכנראה היה פה עניין רוחני, אבל זה בוודאי לא משהו שאפשר לומר לפני החטא.

(הסתירה כאן היא השאלה של ידיעה ובחירה, שבצורתה הפשוטה מעולם לא הבנתי אותה, עד שנחשפתי לאמירות הנועזות והיפות של האיזביצ'א בנושא)...

ברור שלאכְּקֶדֶם

אבל בפועל, כן. כל העולם הזה בנוי ממנגנונים של כשל ובנייה

אשמח אם תשתף מאמירותיו

אני ראיתי את זה בספר של הרב שג"ר (חסד או חירות)מתוך סקרנות

ואין לי את זה תחת ידי כעת, אבל יכול להיות שהציטוט המרכזי היה מתלמידו ר' צדוק הכהן מלובלין, והנה הציטוט מצדקת הצדיק אות מ' ( באדיבות ג'מיני):

עיקר התשובה הוא עד שיאיר ה' עיניו שיהיו זדונות כזכויות – רוצה לומר: שיכיר ויבין שכל מה שחטא היה גם כן ברצון ה' יתברך, כמו שאמרו ז"ל (ברכות לא, ב): שלוש פסוקים כו' "ואתה הסבות את לבם ואשר הרעותי" כו';

וכטעם ידיעה ובחירה שביאר האריז"ל בסוף ספר "ארבע מאות שקל כסף", ששניהם אמת כל אחד במקום בפני עצמו: במקום הבחירה – שם אין מקום לידיעה, ובמקום הידיעה – שם באמת אין מקום לבחירה.

כן גם הרב בקבצים מדבר כעין הדברים האלוכְּקֶדֶם

לגבי הבחירה והידיעה זה מעניין, אבל חבל שהוא לא מסביר למה או איך

מעניין, אי אפשר להסביר למה ואיךמתוך סקרנות

זאת הפואנטה, שבעולם שלנו ולפני מעשה יש בחירה, אבל לאחר מעשה בעולם שמחוץ להשגתנו יש בחינה שונה...

כך לעניות דעתי.

קשה לי להסביר לך את זהשנונימי

יש הרבה טעויות גם בזרמים היהודיים הדתיים השונים והמגוונים על כל צבעי הקשת.

לכן ה' עשה איתנו חסד גדול הקדים רפואה למכה ושלח לנו את הצדיק הגדול.

הוא משה רבינו הוא רבי נחמן מברסלב שהאש שלו תוקד עד ביאת המשיח, כולם צריכים לקבל ממנו התורה הקדושה והדרך האמת.

ונתן לנו עצות נפלאות שכולם מקדשות את האדם בכל מיני קדושות - תיקון הכללי תפילות התבודדות תורות כאלה שכולם רפואות לצאת מהחושך הגדול בו אנו נמצאים.

תעסוק בהם ותראה חיים חדשים טובים ונפלאים.

כולנו ערבים זה לזה וקשורים בגורל אחדשנונימי

אם אתה יודע מהי הדרך להגיע לתיקון העולם, אז הייתי שמח ללמוד ממך.

אף אחד לא יודעהפי

חס וחלילה לא צריך לחטוא בשביל כלוםקעלעברימבאר

חחחהפי

אבל אם הוא מבקש? מזה אומר?

שהייתי בשיעור היה הרבה אוכל בשולחן ולקחתי עוגיות והוא כל שניה בחור מצחיק שאל אותי אפשר עוגיה? והבאתי לו ואז הוא שאל אם אפשר עוד אחת? שיגע אותי. ולא לקח מהשולחן כי טען שלקחתי את כל הטעימות

אז אחרי 3 נגלות אמרתי לו אבל לא יהיה לי ,אז הוא הלך לקנות מהמכולת למטה טימטם ואז הוא אמר זה רק שלנו אנחנו לא חולקים ... הוא גם הכין לי שוקו ואז התעצבן עלי שאמרתי שהוא מגעיל שקל לבחון את החברות הזו מחדש.. אבל היה לי קשוח כי הרב מדבר חזק וזה מבהיל

באיזה שיעור תורה מגישים שוקו?כְּקֶדֶם

שאדע ללכת גם

כעיקרון בעיקר תההפי

חלב יש פעם ב..

אבל בכל שיעור שאני נמצאת בו .

יש גם מישהי ממש קסומה שממש מביאה עוגות לפעמים סלטים אפילו ,באמת יש אנשים מתוקים.

כל מקום דתי יש מי שמארגן פעילויות תורניות תפנה לגרעין.

אני רוצה שוקו אבלכְּקֶדֶם

בכל מקרה, חיפשתי אותך אתמול בשיעור של הרב יעקבמתוך סקרנות

הייתי שמח גם להתכבד בחטיף אנרג'י, אתה שומר את זה רק לבנות המין היפה?

אני חווה הדרה על רקע מגדרי.

ממש לאכְּקֶדֶם

הבאתי את זה אחכ לאיזה בחור שהתלהב מדיי בקטע קריפי.וגם בכללי אני הרבה פעמים משאיר שם קוראוסונים כי כל האוכל שם במטבח בריא ופלצני מדיי.

אתמול נרדמתי איזה חצי שעה מהתחלת השיעור ואז הלכתי

חיפשת אותי מתוך סקרנות או בישביל החטיפים?

בעיקר הסקרנות להראות לך שמרגלים אחריךמתוך סקרנות

גם אני נרדמתי מעט...

אגב, אני חדש שם ועוד לא עמדתי על טיבו של המקום, נראה אם אצליח לשרוד

אתמול, איכשהו אני וידיד שפכנו בטעות תה על הרצפה, והייתה שם בחורה שחששנו שהגיע גם אליה, אמרה ש"אם זה עושה לנו טוב, לא אכפת לה שישפך גם ממש עליה", נראה שזאת האווירה, מעניין אם זה אמתי או משחק/בועה...

חחחחחחחחכְּקֶדֶםאחרונה

שמע מאנגידך ישם אנשים מיוחדים

שיר ממבט של רווקאש לבנה

הי.

הרבה מאד זמן לא הייתי כאן. חשבתי לשתף אתכם בשיר שיצרתי לאחרונה בסונו.

"אבל אחלה בחור"

תהנו

בֶּן שְׁלוֹשִׁים וּמַשֶּׁהוּ, עֲדַיִן יוֹצֵא,

פָּגַשְׁתִּי כְּבָר מֵאוֹת, אֲנִי עַל הַקָּצֶה

בְּכוֹל פְּגִישָׁה אוֹתוֹ סַחְלָב וְשֻׁלְחָן,

אוֹתָהּ שְׁאֵלָה: "וּמָה אַתָּה עוֹשֶׂה כְּשֶׁיֵּשׁ לְךָ זְּמַן?"

אֵיפֹה אַתְּ, אֵיפֹה אַתְּ, חֲצִי נְּשָׁמָה?

כְּבָר נִגְמְרוּ לִי הַנּוֹשְׂאִים לְשִׂיחָה

אֲנִי רוֹצֶה לְהִתְחַתֵּן, לֹא לִשְׁמֹעַ שׁוּב,

"לֹא נִרְאֶה לִי מַתְאִים, אֲבָל אַחְלָה בָּחוּר"!

זֹאת מְאֹד חֲמוּדָה, אַךְ אֵין מָה לּוֹמַר,

הַשִּׂיחָה זוֹרֶמֶת כְּמוֹ אַכְזָב בַּמִּדְבָּר.

הַשֵּׁם, תֵּן לִי אִשָּׁה שֶׁתִּגְנֹוב לִי אֶת הַלֵּב

וְלֹא אַחַת שֶׁתִּשְׁאַל "לְטַיֵּל אַתָּה אוֹהֵב"?

אֵיפֹה אַתְּ, אֵיפֹה אַתְּ, חֲצִי נִשְׁמָתִי

אִיִמָּא וְאַבָּא מְשַׁגְּעִים אוֹתִי

אֲנִי רוֹצֶה לְהִתְחַתֵּן, לֹא לַעֲבֹד חֲצִי מִשְׂרָה,

בִּנְסִיעוֹת וְטֵלֵפוֹן, בְּחִפּוּשׂ אֲבֵדָה.

וְהִנֵּה אַחַת שֶׁבְּעֵינַי מָצְאָהּ חֵן,

יֵשׁ נִיצוֹץ קָטָן, כְּבָר הַלֵּב מִתְעוֹרֵר

אַךְ לִפְנֵי שֶׁנִּפְגַּשְׁנוּ, הִגִּיעָה הַבְּשׂוֹרָה:

"הוּא גָּבוֹהַּ? נָמוּךְ? מָה הַעֶדָהּ"?

אַחַת אָמרָה הוּא רְצִינִי, הַשְּׁנִיָּה קַלִּיל,

אַחַת רָצְתָה עוֹבֵד, אַחֶרֶת מַתְמִיד.

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, הָלַכְתִּי בִּדְרָכֶיךָ

הִגִּיעָה הַשָּׁעָה, אַל תִּשְׁכַּח אֶת עַבְדֶּךָ

אֵיפֹה אַתְּ, אֵיפֹה אַתְּ, חֲצִי נְּשָׁמָה?

אִם אַתְּ שׁוֹמַעַת, תַּעֲשִׂי סִימָן

אֲנִי רוֹצֶה לְהִתְחַתֵּן, לֹא לִשְׁמֹעַ שׁוּב,

"לֹא נִרְאֶה לִי מַתְאִים, אֲבָל אַחְלָה בָּחוּר"!

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, כְּבָר עָבַרְתִּי הַרְבֵּה,

תֵּן לִי אָחָת, שֶׁאָרְגִּישׁ שֶׁזֶּה זֶה,

שֶׁנֵּשֵׁב נְדַבֵּר, וְנִצְחַק עַד הַלַּיְלָה,

שֶׁנַּרְגִּישׁ סוֹף סוֹף שֶׁהִגַּעְנוּ הַבַּיְתָה

מושלםהפי

ככ מתחברתמישהי719

מושש!מסתתר

הגרסה הרגועה עדיפה?אש לבנה

ראשונה!מסתתר

הגרסה הראשונה יותר טובה, לא צריך לייצר הרבה גרסאות. יצא לך טוב. זהו. אל תיגע

מקסים! בקרוב מ מ ש!נחלת

אגב מי שהתחבר לסטייל - שיר נוסף משעשע שעשיתי אתמולאש לבנה

המקרר שלי

המנגינה יצאה יפה מדי, אולי הייתי צריך להשקיע במילים...

חח פם פם פםהפי

מתחרה בגידי גוב. גם בשורה האחרונה...shindov

תודה רבה!אש לבנה

וואו! חזק! תודה שכתבת (וגם על השיר חח הוא ממש קצבימנגו מיובש

תודה, נעים לשמועאש לבנהאחרונה

אנא עזרו לי לשמור על גבולות. אני פטפטניתנחלת

ושוכחת את עצמי. אנא, לא לכתוב אלי באופן אישי.

לבנות - מותר.

תודה!

..ישי2
עבר עריכה על ידי ישי2 בתאריך כ"ב בחשוון תשפ"ז 18:09

.

אני חושבתעַלְמָה

שזאת הודעה שעוד יותר תזמין אליך אנשים שמחפשים לפרוץ גבולות..

^^פתית שלגאחרונה

בכל אופן תדעי שאפשר לחסום ניקים מסוימים בלי שהם יראו שחסמת אותם