אפשר לכתוב לכם מעט מהגיגיי?ענבל

בס"ד

 

כבת שירות לאומי.

 

[זה קשור לנישואין, אל דאגה ].

 

נכון מדי פעם יש מי שאומר ששירות לאומי יכול מאוד להכין אותך לאיך להסתדר בבית שנבנה?

כי אפשר ללמוד מזה הכלה, והתפשרות, והקרבה וכו' וכו' וכו'.

אז אני החלטתי שזה לא טיעון קביל יותר.

אני גרה בדירת שירות עם בנות שבחיים לא הייתי מתחתנת איתן סבבה?

בחיים.

לא הייתי אפילו מתקרבת אליהן אם הן לא היו איתי באותה דירה.

ולא, לא כי אני לא מסתדרת איתן,

כי הן לא דומות לי בכלל, כי מבחינה דתית אני סובלת.

אז אתם יודעים למה הטיעון הזה לא קביל?

כי בנישואין אני בוחרת עם מי להתחתן,

אני בוחרת איפה לגור,

ויש לי מילה בקשר למה יהיה בבית.

בדירת שירות אני לא.

רכזות מחליטות את מי לשים איתי בחדר,

רכזות מחליטות לי איפה לאכול, מתי לנקות ואיך לחיות,

וזה לא נתון לבחירתי.

מצפים ממני להסתדר עם סתם בנות שהפילו עלי, חלקן חילוניות גמורות,

אז מחילה, לא זה מה שילמד אותי להסתדר בבית שלי.

אז לכל מי שאולי חושב ככה, או לכל מי שאם הוא היה שומע את התלונות שלי על הדירה היה אומר לי "מה תעשי כשתתחתני?" אז זה מה שאעשה כשאתחתן-

אחיה עם אדם שאני אוהבת, וכן, אוותר על דברים, אגיע לעמק השווה, אבל מלכתחילה הוא יהיה אדם כמוני!

הוא לפחות יהיה דתי.
בעז"ה.

אז עשו לי טובה, אל תשתמשו בטיעון המטופש הזה, כי הוא מאוד מטופש.

השירות לאומי לא מכין אותי לחתונה בשום צורה אפשרית חוץ מאולי איך להסתדר עם כסף כשלא חיים על חשבון ההורים.

ואת זה יכולתי ללמוד לבד.

אז אם אתם פוגשים מישהי כמוני תזכרו את זה, זה לא מעיד כלום על יכולותיה מול בעלה.

אה, ודבר נוסף-

המון פעמים יש פה אנשים שאומרים שהם יפסלו מישהי שלא עשתה שירות לאומי,

אז אני שואלת אותם-

ומה אם היא עזבה באמצע כי מבחינה דתית היא הרגישה שזה עושה לה רע?

מה אם היא עזבה באמצע כי היא פשוט רוצה לשמור על עצמה?

גם אז צריך לפסול אותה?

כולם מנפנפים בשירות לאומי שירות לאומי, אבל יש פה בן אחד שבאמת יודע שירות לאומי מהו?

והבנות שמנפנפות בזה [הן פחות קריטיות לי, אבל אני חייבת]- רובן עשו שירות לאומי בחינוך, במקומות שהבנות שם בדרך כלל מטבע הדברים בנות טובות יותר [כן, אני מכלילה, אבל זאת האמת. בנות בחינוך ורווחה הן לרוב בנות יותר טובות מבחינה ערכית].

אבל אל תשכחו שלא לכל הבנות חינוך זה מתאים, ולא לכל הבנות רווחה זה מתאים, ויש בנות שמתאים להן גם דברים אחרים.

אז בחייאת, לנופף בתרומה למדינה זה יפה, אבל פעם חשבתם על מה זה יעשה לבת?

ואם תגידו לי שאני צודקת ובאמת צריך ללכת רק לחינוך ורווחה אז למה למען ה' אם לא הייתי עושה שירות הייתי זוכה לפסילה?

חינוך לא מתאים לי, רווחה לא מתאים לי, משרדי תפור עלי.

אבל מה לעשות שאם אני עושה משרדי האגודה מלכתחילה מתייאשת מהרמה הדתית שלי?

מה לעשות שהיא בוחרת לשים אותי עם עוד בנות של משרדי כי כנראה אני לא מספיק טובה בשביל להיות עם בנות של חינוך?

אז באמת, קחו את זה בחשבון ואולי זה יפקח לכם קצת את העיניים.

 

מחילה על הפריקה הארוכה, רובה בכלל לא קשורה לפה אבל זה המקום שהכי התחבר לי לכתוב את זה

מקווה שזה בסדר.

 

נ.ב. למען הסר ספק- אין לי דבר וחצי דבר נגד שירות לאומי או בנות שהולכות לשרת, יש בזה צדדים טובים, באתי להראות עוד צד שלא הרבה מדברים עליו, ודם קצת לפרוק.

נשמעמתת

שעיקר הבעיה הוא האופי הפחות דתי של הבנות שאת איתן שמאוד קשה לך להכיל אותו, ובצדק.

אני מאוד מבין את הקושי הזה, להצטרך להתמודד לבד עם התנהגויות פחות דתיות של אנשים, 

אבל אם לרגע נשים בצד את עניין ההכנה לנישואין, ההתמודדות הנוכחית יכולה מאוד לעזור לך בשאר המקומות 

שסביר שבע"ה תגיעי אליהם בחיים; עבודה מעורבת, אוניברסיטה וכו'. 

 

בעניין הנישואין, אין ספק שבבחירת בעל את אמורה לחפש מישהו שדומה לך ברוב העניינים,

כמובן שגם בפן הדתי. אבל בכל אופן, אני חושב שההתמודדות שלך עכשיו תתרום גם לעניין הזה.

עצם החיים במשותף עם אנשים אחרים מבגר ונותן לאדם כלים להסתדר אח"כ טוב יותר לכשיתחתן.

גם ההתחשבות באחר כשהוא רוצה לכבות את האור בשביל לישון ואת רוצה להשאיר את האור דלוק,

לדעתי זה דבר שיכול לתרום לחיי נישואין מכילים ומתחשבים יותר באחר.

 

בקשר לנושא השני שפתחת,

את ממש צודקת, בחורה דתיה ששירות לאומי יפגע בה מבחינה דתית מקומה לא שם. 

הרבנים שלי חוזרים וממליצים: להשתדל לעשות שירות קרוב לבית, לבדוק שיש במקום השירות

רב שיוכל לפקח באיזושהיא צורה על המצב הרוחני של הבנות ועוד פרטים ששמירה עליהם יכולה למנוע התדרדרות רוחנית.

במידה וישנה בת שלא עשתה שירות לאומי בגלל שלא מצאה מקום בו תהיה לה שמירה מספקת 

על החיים הרוחניים שלה, מבחינתי היא ממש לא פסולה, אלא להפך זה מעיד עליה דבר טוב,

שיש לה רצון לחיים של רוחניות כמה שיותר גדולה.

כמעט התייאשתי אבל החלטתי לא להתייאש ולהגיב ענבל

בס"ד

 

עבודה ואוניברסיטה זה ל-א אותו דבר.

אני לא ילדה שחיה בבועה דוסית, ממש ממש לא ויכולים להעיד עלי הרבה.

אבל יש לי את הגבולות שלי.

בעבודה ובאוניברסיטה אתה לא חי איתם, ישן איתם, אוכל איתם וכו'.

אתה לא חייב להקשיב לכל הדיבורים שלהם כי אתה במיטה והם איתך בחדר אז מה תעשה,

אתה לא חושש להשתמש במטבח כי אינך יודע מה כשרותו,

ואתה יכול לבחור היכן לגור.

לא אמרתי שאני לא מסתדרת עם בנות בעלות אופי דתי פחות משלי, למדתי בכיתה שלמה שהייתי היחידה שנחשבה לדוסית שם [ולא שאני כזאת לכל הדעות אבל אני מניחה שהכל יחסי..] והסתדרתי ויש לי אפילו חברות מאוד טובות משם.

אז זה לא מה שיבנה אותי לחיים האמיתיים, אני יודעת מה זה להיות עם אופי פחות דתי משלי ואני לא מסכימה עם ההשוואה בכלל בכלל.

 

לגבי השארת אור דלוק וכו'- שוב, לא טענתי שאין שום דבר טוב בשירות או שהוא לא מפתח בנו כלום, אבל דברים קטנים מעין אלה אפשר לפתח גם במקומות אחרים.

ואני לא מרגישה שבקטע הזה זה תרם לי להתחשבות באנשים אחרים מעבר למה שהייתי מתחשבת בלאו הכי.

 

בנוגע לפסקה האחרונה- אני לא נגד שירות משרדי, אני עושה כזה ונהנית מכל רגע.

אני אמנם עושה במקום דתי אבל בכללי אין לי משהו נגד משרד.

יש לי הרבה נגד האגודה שהחליטה פשוט לזרוק בנות יחד בלי לבדוק בכלל מי הן ומה הן.

ואני אישית משתדלת לשמור על עצמי מבחינה דתית ולחזק את עצמי.

לא חושבת שרב מפקח זאת התשובה, שירות לאומי אמור להיות עצמאות, לא עוד שנה בבית הספר..

רכזת דתייה שמבינה שלא הגיוני לשים כאלה בנות עם כאלה בנות זה בהחלט יכול להספיק.

תוהה-שמן פשתן

אני מבינה שזה לא מה שבאת לבטא, אך לעניות דעתי, את לא אמורה להישאר במקום שכ''כ קשה לך שם.

האם אין לך אפשרות לעבור למקום משרדי אחר?

אדם צריך לחיות במקום שטוב לו בו, כל עוד יש לו אפשרות בחירה לגיטימית.

 

 

 

 

 

(הרי בתחנת רכבת יש מפה עם חץ- אתה פה, אתה יכול לעלות על רכבת ולנסוע למקום אחר קורץ) - נהניתי מהחתימה.

נראה אם הפעם תתייאשי או תחליטי להגיב מתת
עבר עריכה על ידי מתת בתאריך ט"ז בטבת תשע"ה 22:11

דווקא כל הדוגמאות שנתת התאימו לי במדויק למצב באוניברסיטה, אלא אם כן 

אדם מעדיף שלא ליצור מגע וקשר פרט לדוסים שבכיתה. כי אם אדם רוצה להתערב 

ולהיות מחובר לחבר'ה בכיתה, הוא יהיה בידיוק במצב שתיארת על שלל הדוגמאות שהבאת. 

בקשר למה שאמרת על זה שאת מסתדרת איתן מצוין, לא אמרתי שלא, הפוך..

הבנתי שזה לא המצב כי כתבת את זה בפוסט עצמו במפורש. 

 

לגבי אור דלוק זאת הייתה דוגמא קטנה להמחיש את הנקודה של ההתחשבות באחר,

אין לי ספק שישנן הרבה סיטואציות אחרות שמתחשבים באחרים במגורים משותפים.

יכול להיות שלא הרגשת שינוי בגלל שאת ב"ה מספיק מתחשבת באחרים, ואולי סתם כי

הבנות שאיתך נוחות, אבל תמיד יש סיטואציות שדורשות גמישות והתחשבות של אחד בשני, 

קל וחומר כשיוצאים להתגורר מחוץ לבית בפעם הראשונה.

 

מסכים איתך, זה באמת רעיון. אבל צריך גם לחשוב על זה מכיוון אחר..

אם הדירות היו מתחלקות לשתיים: דוסיות וחילוניות או כמעט חילוניות,

סביר להניח שהדוסיות היו נשארות דוסיות, ושמי שכמעט חילוניות היו יותר

מתקלקלות בגלל היציאה מהבית והחופש.

אני לא אומר שהמצב הנוכחי עדיף, פשוט לכל מטבע יש שני צדדים

אגב, לגבי רב, לפי הבנתי את הדברים לא מדובר על רב שיבחן תוך כדי השנה מה קורה,

אלא שלפני שהבת סוגרת יעשה בירורים שנוגעים מקום ככללו עם אווירה סבירה ובנות טובות.

אני לעולם לא אתייאש מלהגיב ענבל

בס"ד

 

הכמעט התייאשתי היה על המחשבה שאולי יבינו אותי ולא אצטרך להסביר..

 

אממ באוניברסיטה אדם יגור איתם? וכי למה?

קודם כל מבחינה דתית נראה לי לגיטימי וסביר לגור במגורים עם אנשים דתיים.

בין אם זה מעונות ובין אם זה דירה..

מכל הבחינות.

שבת, כשרות וכו'.

לגבי להקשיב לדיבוריהם- שוב, אני לא חיה בבועה, אבל יש דיבורים שגם אתה אני מניחה, בהנחה כמובן שאתה אדם דתי נורמלי ובריא, לא תסכים לשמוע. באוניברסיטה אתה יכול להתחבר לאנשים שהם פחות דתיים ממך אבל גם לך יהיה גבול עד להיכן להגיע.

כך שלא הבנתי איך זה אותו דבר .

 

אני לא מתנגדת לדירות שירות וליציאה מהבית, אני מתנגדת לשילובים הזויים שהאגודות עושות.

אני שמחה שיצאתי מהבית, יש בזה צדדים מעולים, בדירה שלי הייתי שמחה אילו זה לא היה כך.

ובכללי אני בדרך כלל הילדה שמוותרת .

 

אני מבינה את הכיוון האחר אבל בוא נגיד שאני לא מאמינה שזה השיקול של האגודה,

ואני גם לא מאמינה שזה צריך לבוא על חשבון בנות דוסיות.

כשאני הגעתי לאולפנית שלי בכיתה ט' היה לי מאוד קשה, הגעתי לכיתה שמבחינה דתית הייתה זוועה, ממש.

אני זוכרת שדיברתי שם עם מישהי, שנתיים מעלי, שהייתה במצב דומה אם כי היו איתה בנות דוסיות, והיא אמרה לי "ענבל, אם את רוצה באמת להתחבר איתן אין מה לעשות, את תצטרכי להתפשר על כמה דברים מבחינה רוחנית.".

סתם לשם ההדגמה- לא הייתי מוכנה לשמוע שירים באנגלית [מלבד אברהם פריד ושוואקי], ברגע שמישהי הייתה מקללת הייתי בורחת וכו'.

אחרי השיחה איתה ואחרי תהליך מאוד ארוך שעברתי הבנתי שהיא צדקה.

וזה מה שאני טוענת גם9 עכשיו.

אז כשזה בבית ספר זה שונה והאולפנית שלי היא אחד הבתי ספר הכי מדהימים שאני מכירה ואני אוהבת אותה מאוד,

אבל בדירת שירות אני לא חושבת שזה צריך להיות ככה.

זה בנות בנות 18, לא 15.

ואלו לא בנות שבאו במטרה ללמוד.

אני לא חושבת שהמחשבה שאולי הן יתקלקלו יותר היא זאת שצריכה להניע אותי כי זה לא שאני יושבת ומחנכת אותן.

[אגב, אני לא בטוחה שיש הרבה לאן לרדת מאיפה שהן נמצאות ואכמ"ל.].

אז זה טיעון יפה, ומאוד גבוה כזה, אבל הוא לא עומד במבחן המציאות.

ואם התוצאה היא שהדוסיות גם קצת מאבדות את הרוחניות אז אולי זה לא שווה את זה..

[אני לא טוענת שהדוסיות מתקלקלות. ב"ה אני עדיין שומרת הכל ומהבחינה הדתית אני משתדלת רק לעלות. אבל בעיקרון].

 

לפני שהבת סוגרת אמורים להיות סינונים של האגודה עצמה.

לכן כשהודיעו לי שהתקן שלי עבר מעמינדב לאגודה אני כמעט מיררתי בבכי.

כי עמינדב אגודה יותר דוסית ויש לה רק תקן משרדי אחד חוץ ממנו שהיה בירושלים אז ידעתי שאפול על בנות טובות.

ועמינדב גם מסננים.

האגודה זה גוף מסחרי יותר, ומי שחושב שלא לענ"ד משקר לעצמו .

במצב הזה אולי באמת צריך רב שיסנן גם על פי רמה דתית.

בנות כמו אלו שאיתי בדירה צריכות ללכת למסלול החילוני.

לא שומרות שבת, כשרות בספק, ושאר הדברים לא אפרט כאן.

לענ"ד אלו לא בנות שאמורות בכלל להיות בדירה במסלול הדתי.

 

נ.ב. מילא לי יהיה סבלנות להגיב, יפה שלך יש את הסבלנות לקרוא

אם ככה אז אני מתלבט כבר מעכשיו אם להכנע מתת

המושג דתי הוא מושג רחב מאוד, שכולל בתוכו הרבה סוגים של הקפדה על מצוות. 

נניח ותמצאי דירה של אנשים דתיים / מעונות דתיים (שלפי מה ששמעתי קיימים רק בבר-אילן, אבל אולי לא שמעתי טוב)

אין ערובה לזה שתוכלי להתמודד עם הסגנון הדתי שלהם. יכולות להיות הרבה בעיות:

אורחים ואורחות והשיח איתם, הקפדה על כשרות, מוזיקה בעייתית ועוד.

למושג דתי יכול להיות הרבה פירושים לכל אחת מהדוגמאות שהבאתי.

ברור לי לגמרי שזה לא כמו לגור עם אנשים חילוניים, אבל לצערנו כמו שיכולים לגור איתנו אנשים

מהסוג הזה בדירה בשירות לאומי, באותה מידה יכולים לגור איתנו אנשים כאלה בדירה או במעונות דתיים.

אפשר לחפש אחרי דירה של חבר'ה שיותר מקפידים. השאלה אם תמצאי.

זה בקשר למגורים. אבל בקשר לחבר'ה בכיתה עצמה את צודקת, ברור שאפשר להיות בקשר עם אנשים

שהגבולות שלהם דומים לשלך, ומי שלא אז לא חייב.

 

אני באמת חושב שזה דבר מבורך, כמו שאת אומרת,

אבל רק כשזה במצב תקין עם אנשים שמתאימים פחות או יותר.

אשרייך

 

אולי אני פשוט לא מכיר את הגוף באמת, כי זה נשמע לי כמו שיקול שהגיוני שהם יחשבו עליו,

כמו שחלק מישיבות ההסדר בגיוס לצבא בוחרות להשתלב מהטעם הזה בתוך מחלקות מעורבות

ולא בתוך מחלקת בייניש.

קשה לחשוב מה עדיף, אבל אולי לפעמים באמת השיקול הוא "לקחת סיכון" ולשלב סוגים שונים של בנות,

למרות שהמקרה שלך לדעתי הוא כבר מזמן לא שם, בגיל 18 להצמיד אלייך לחדר שתי בנות 

שיכולות ככה להשפיע מבחינה דתית זה מוגזם.

אז את אומרת שהשיקול של האגודה זה שאין להם כח להתעסק בזה קודם ולהחליט איזו בת תשתבץ באיזו דירה?

 

נ.ב

לי זה לא חוכמה, אני צריך לקרוא רק מה שאת כותבת ולהגיב,

בעוד שאת צריכה לקרוא את כל מה שיש לכולם להגיד ולהגיב

נקודה קטנהmatan

מהניסיון שלי, ושל לא מעט חברים, "מעורבות" יוצרות נזק עצום לבחורים, גם לביינישים.
אחרי שראיתי לא מעט ביניישים באים והולכים גם בצבא וגם בישיבות, רובם לא באמת יכולים להוות
דוגמא שתרומם את החילונים. גם הבחורים נפגעים מהשפה ודרכי החשיבה, והרבה חברים שלי שהלכו
למעורבות מתוך אידאל מתחרטים על זה מאוד בדיעבד. 
סתם כי פתחת את זה.
צריך להיות אדם מאוד חזק ומאוד מבוסס אמונית, גם בידע וגם במדרגה רוחנית כדי להצליח להשפיע באמת
ולא להיגרר.

^^^^^ אני גם מכירה בנים כאלה ענבל

בס"ד

 

שהתמימות מהישיבה פתאום מתנפצת להם...

מסכים לגבי זה, אני אישית גם חושב ככהמתת

רק העלתי שאולי הנקודה הזו מהווה שיקול לאגודה. אבל כנראה שזה לא השיקול לפי מה שהיא טוענת.

שים לב גם לזה שאתה מסתכל על זה מנקודת המבט של ההסדרניקים (שהיא כמובן חשובה מאוד ומכריעה),

אבל מה שעומד מאחורי הנקודה הזו הוא ההשפעה שיכולה להווצר על החבר'ה הכלליים.

אם תבוא ותשאל חבר'ה כלליים מה הם חושבים על הביינישים בצבא מן הסתם הם יגידו דברים טובים,

אבל התהליכים שיכולים להווצר אצלם במידה ויתפתחו, יתפתחו תוך זמן ארוך ולא תוך זמן קצר.

יש סיפורים רבים על אנשי צבא שעשו את השינוי האמוני שלהם תוך כדי הצבא או מיד אחריו. 

יכול להיות שגם לביינישים מישיבות הסדר / דתיים במסלולים כלליים יש חלק בזה.

יכול להיות מאוד להיות שלא, אבל יכול להיות שכן, ואת זה אי אפשר כ"כ לבדוק אמפירית.

 

אני אישית יכול להעיד שפעם אחת הייתי במקום מסוים בו היו חבר'ה דתיים וכלליים יחד,

כשניהלנו שיחה אחד עם השני מה כל אחד עושה, הם התפלאו שיש ביינישים שנותנים כמה שנים ללמוד תורה,

במקום "לפתח את עצמם". הם מאוד החזיקו מזה שאדם מאמין במה שהוא עושה והולך עם זה קדימה 

כמה שנים טובות ותוך כדי גם מצליח לשלב תרומה בצבא ובמקומות אחרים.

זו רק דוגמא, אי אפשר לדעת מה התפתח מזה, אבל אולי כן - וזו לדעתי נקודה לטובתנו.

ההשפעה עלולה(ויותר מ"עלולה") להיות שליליתmatan

המפגש בין ה"כלליים" לבין הביינישים הוא הזדמנות מצויינת ליצור קשרים ולהתחבר וזה יכול להוביל גם דברים
מצויינים, אך עם זאת, המפגש גם יכול להוביל לנזקים עצומים, גם אצל ה"כלליים".
אם אתה שואל על מה אני מדבר-
אני יכול להגיד לך שבזמן השירות שלי התחתן חייל ממחלקת בייניש עם חופלת, הבחור גם לא מסתובב עם כיפה.
אתה יכול להגיד הרבה דברים, אני יכול להגיד שהרבה מהאנשים מסביבי שאלו אותי "זה בייניש?", התחושה שלהם
הייתה ש"רימו אותם", ואז זה הפך להיות ה"ביינישים האלו..." שסתם עוקצים. 
יותר גרוע מזה אלו חברה יותר חזקים שמקפידים על מצוות, אבל מבחינה תרבותית הם זהים כמעט לשאר, התחושה 
של הרבה חבר'ה בעקבות מפגש כזה היא "הדתיים הם כמונו, רק עם מצוות וחובות לעוד מישהו". החבר'ה ה"כלליים"
מקבלים שדר שהתורה היא עוד נק' בחיים, לא משהו מרכזי, הרי גם הביינישים "שומעים X, מדברים Y, מתנהגים Z."
והרבה יותר גרוע מזה זה הביינישים הכבדים שבהלכות ציצית ושבת יקפידו על כל חומרת חזו"א, אבל בבין אדם
לחבירו הם מרשים לעצמם, לתפור שמירה, להתחמק ממטבחים, סתם להשלים ציוד(הרי כולם עושים את זה...), ואז
התחושה היא- הכל עטיפה והפנים רקוב.
אם הביינישים היו מגיעים לצבא בתור ת"ח - אנשים שנמצאים בספירה אחרת, שעולם התוכן שלהם הוא שונה, שצורת
ההתייחסות שלהם שונה, שבמקום לשבת ולרכל הם יושבים ולומדים, שבמקום מוזיקת מועדונים הם שומעים חסידי
\נשמה\שירי ארץ ישראל הישנה, שבמקום לרדת על אחרים עוזרים להם, שבמקום להשלים ציוד נותנים לך
מהספייר שלהם - אז היה מקום להגיד שהם משפיעים לטובה. אבל כל עוד הם אותו דבר רק עם כיפה ו40 דק' שחרית
על מסדרי בוקר, ההשפעה לאו דווקא חיובית. 
כשיש לך מחלקה תומכת, חבר'ה שאיתך מהישיבה שיאפסו אותך מדי פעם, שאכפת לך מהם יותר כי אתם כבר שנתיים 
​ביחד ואתם כבר חברים, אי של שפיות בתוך הצבא, כשבאוהל מדברים על הגעגועים לישיבה ועל גודל המצווה
שעוסקים בה(ולא המצווה הראשונה בתורה וד"ל) אז הצבא עובר אחרת.
 

אם ככה, הבעיה היא לא במפעל של שירות לאומי או צבא, אלאמוטיבציה
בכל אחד מאיתנו ובמה שאנחנו משדרים או לא. העולם הוא מגוון ובני אדם הם בני אדם. אי אפשר להכליל אותם בתוך איזו מסגרת ולצפות שהם לא יזוזו ממנה מיל'. גם לגבי דתיים וגם לגבי חילונים.
מהדתיים תמיד מצפים יותר (ואי אפשר לומר שזה לא הגיוני), כי אצלנו המסגרת הזו היא תורת חיים.

נכון. ההשפעה שלנו היא עצומה על כל הסובבים אותנוmatan

וצריך לקחת אחריות.
אבל- 
ההבדל בין מקומות שבהם אתה מייצג כמו "הסדרניקים- החבר'ה הטובים של הציונות הדתית שעושים שנה
וארבע(חמש?) בגלל שהם משקיעים את עצמם בתורה". או בת ש"ל שכביכול מקבלת מימד של - לא עושה שירות
צבאי כי היא דתיה. אז מצופה ממך להיות דתי/ה, אנשים שיש צורך במסגרת שונה בשבילם.
כשאתה מקבל דברים שאחרים חולמים עליהם(חיילים חולמים על להשתחרר, ולהיות בישיבה זה הרבה יותר
משוחרר מאשר הצבא) בגלל שאתה דתי, ולא סתם דתי אלא "ה-דתי", כי יש מכיניסטים שהם גם דתיים, ויש כאלו
שישר נכנסו לצבא, אבל אתה- בגלל שאתה "ה-דתי" מגיע לך שירות מופחת כדי שתוכל להתקדם ולמצות את עצמך
בנקודה שאתה טוב בה(מבחינת חילונים הרבה פעמים הסדרניק = ספורטאי מצטיין בתחום התורה, לכן הוא פחות
משרת), אז תעמוד בזה.
לכן, ככל שיש לך מסגרת יותא תומכת אתה תצליח יותר להשפיע בצורה חיובית ונכונה בעז"ה.
זו הייתה הסתכלות על ההשפעה שיש במפגש, כי היא הוצגה בצורה חיובית ללא התייחסות לצד השלילי שלה,
שקיים לצערי הרב.
ולטענה שאי אפשר להכליל לתוך מסגרת ולצפות שלא יזוזו ממנה - אני מסכים, אבל כשאתה מייצג יש לך מחוייבות
יותר גדולה.

מסכימה. רק ששוב - זה לא נכון שכל בת שנכנסת לש"למוטיבציה
מדרדרת רוחנית ו/או חווה חוויה שלילית. סביבה מחזקת ובונה היא חשובה והרבה פעמים יכולה לתמוך ולהועיל גם ברמת הפרט וגם ברמת הכלל, אבל בהרבה פעמים אחרות היא בגדר אקסטרה ולא קיימת מאליה וצריך לדעת שיש גם מצבים כאלה ואפשר להצליח בהם, דווקא בגלל ה"ייצוג". לא לפחד מזה.
ש"ל הוא חיובי ברוב המקרים, כמובן שיש יוצאים מן הכלל ואני לא בדעה שצריך להישאר ולספוג. אם לא טוב - אפשר לעבור למקום אחר. רק לא להשליך מזה על כל התקנים באשר הם.
א. חשבתי שהיה ברור שאני מדברת על משרדיענבל

בס"ד

 

בחינוך או רווחה לא הייתי ורוב כיתתי עושה משרדי.

ומי שעושה חינוך\רווחה מאוד נהנית אז אני לא מדברת עליהן.

 

ב. לא טענתי שלא אבל אני חושבת שלהגיד שאפשר לעבור דירה זה לברוח מהבעיה.

יש פה בעיה.

וזאת בעיה ענקית.

וחבל לי שאף אחד לא מטפל בה.

אני ברמה הפרטית שלי אולי יכולה לעבור דירה או פשוט לעזוב את השירות, אבל ברמה המערכתית אני חושבת שזה אות קלון גדול לאגודה.

גם אני לא מדברת על חינוך או רווחה,מוטיבציה
כי אני לא יודעת מה הולך שם. גם בש"ל בתקן משרדי - זה לא הרוב המכריע.
ואני עוצרת כאן כי מחר יום שישי ואין לי חופשת שלג מוטיבציה
נו שוין ענבל

בס"ד

 

וממה שאני מכירה זה בהחלט הרוב המכריע.

לפחות במשרדים ממשלתיים.

 

אגב, זה לא אומר שאין שם בנות טובות.

פשוט רוב הבנות הדוסיות לא יילכו לשירות לאומי כזה.

מהמון סיבות שלא זה המקום לפרטן.

הבנות הטובות שנמצאות במשרדי הן טובות אבל לא דוסיות ברמה של ללכת ארוך וכדומה..

ושוב, יש לי חברות בדירה והן כמובן עושות משרדי כמוני.

 

כנראה שנמשיך להישאר חלוקות בעניין הזה.מוטיבציה

כמותית זה לא נכון. זה לא תלוי תקן. רק שזה לא יעזור שאני אגיד "לא נכון" ואת תגידי "כן נכון", אז נפסיק עם זה...

אני גם לא חושבת שמישהי צריכה להיות דוסית כדי שתסתדרי איתה בדירה או בתקן, זה עניין של התחשבות אחת בשניה. בטח שזה לא עניין של מה היא לובשת או לא.

אני מבינה שזו החוויה שלך. מקווה שאת נהנית בגלל ולמרות

 

אני לא טענתי שזה עניין של לבוש.ענבל

בס"ד

 

וגם את זה כתבתי פה כמה פעמים, כמדומני שגם בתגובותיי אלייך .

 

אם תיכנע יהיה לי ניצחון טכני ענבל

בס"ד

 

בדיוק בגלל הטענה הזאת הבהרתי שאני לא אחת שחיה בבועה ושגדלתי בחברה מאוד שונה ממני מבחינה דתית..

אין לי בעיה עם סגנונות אחרים ואפילו להפך, אני מרגישה שזה חיזק אצלי כמה עקרונות, אם כי מצד שני זה גם החליש אצלי כמה עקרונות אבל אני מניחה שאם עדיין לא חזרתי לאותם עקרונות אז אולי מלכתחילה הם לא באמת היו עם בסיס חזק מדי. ואולי בעתיד עוד אחזור אליהם .

אדם דתי בדרך כלל יקפיד על כשרות מינמלית- הטבלת כלים, ערבוב בין בשר לחלב.

אני לא מדברת על בדץ מהדרין או רבנות, אני מדברת על דברים בסיסיים שבכל בית שמחשיב את עצמו אפילו מסורתי זה קיים.

מוזיקה בעייתית- אז שוב, במעונות תמיד אפשר לבקש לשים אוזניות או להיכנס לחדר במידה והשומעת בסלון..

אני חושבת שזה טיפה פשוט יותר מדירת שירות.

כמובן שיכול להיות שאני טועה, סטודנטית במעונות עוד לא הייתי וגם לא בטוח שאהיה .

בכל אופן באוניברסיטה אתה יכול לחפש לעצמך דירה ויש אלטרנטיבות, בשירות לאומי זה מסובך הרבה יותר מבחינת המערכת וגם כי כבר אמצע שנה ולי כבר אין רצון להחליף דירה כי התרגלתי לדירה וגם יש לי בה חברות.

להחליף דירה אומר שלא בטוח שיהיה לי מקום לדברים, שלא בטוח שבכלל אשתלב בדירה החדשה, שלא אהיה עם בנות מהתקן שלי ספציפית..

אין לי עניין לעשות את זה חצי שנה לפני הסוף.

ויש גם שיקול קטנוני שזה לא הוגן שאני אעבור כשאני בדירה מתחילת שנה והן הגיעו רק לפני חודש והשנייה לפני שבועיים .

אבל זה באמת שיקול קטנוני ואני ממש לא אתייחס אליו אם הוא יהיה היחיד.

 

אבל הסדרניקים באים עם גיבוי רבני וגם עם מטען מהישיבה..

אני נופלת מהאולפנית היישר לדירה כזאת ולגמרי לבדי.

יש לי את ראש האולפנית שאני יכולה לפנות אליו וגם דיברתי איתו השנה..

אבל זה לא אותו דבר .

אולי מהבחינה הזאת שנה מדרשה לפני שירות לאומי זה פתרון..

אני פשוט לא רואה את עצמי הולכת לאחת המדרשות שקיימות כיום..

פשוט לא מתחבר אלי .

אם זה היה השיקול של האגודה עוד איכשהו הייתי מוכנה לקבל והייתי פועלת שונה,

אבל אני יכולה להבטיח לך כמעט במאה אחוזים שזה לא היה השיקול שלהם.

הם פשוט מחלקים לפי סוג תקנים..

וזה הקטע שמאוד עיצבן אותי.

הרכזת הכירה אותי לפני שהיא העבירה אותן, היא יכלה להבין שיש גבול לכמה שילוב אפשר לעשות.

הן לא מסכנות את היותי דתייה. דתייה הייתי ודתייה אשאר כי בזה אני מאמינה ועל זה אני תמיד עובדת.

אבל הן ילכלכו, והן כבר מלכלכות..

אלו דיבורים שמחספסים את הנפש, ואני לא אחת שמשתמשת במושגים כאלה בדרך כלל, אני די ריאלית, אבל עכשיו פשוט הרגשתי איך זה מלכלך ומחספס.

היה שלב שפשוט היה באלי לצרוח.. אחרי כמה דקות כבר הייתי על סף בכי מרוב חלחלה והלם.

השיקול של האגודה הוא התקן בו אנחנו עושות.

שיקול מטופש במובן מסוים וגם קצת הגיוני במובן אחר.

מלכתחילה אני מקבלת את זה.

כשזה בתחילת שנה וככה הם עושים אז סבבה, לא כעסתי ולא אמרתי שום דבר לרכזת או למישהי מהאגודה.

אבל כשבאמצע שנה מביאים לי בת חדשה לחדר אני מצפה מהרכזת שתפעיל צת שיקול דעת ולא תפיל אותה לדירה הראשונה שהיא מוצאת פנויה..

דווקא הבת הזאת היא לא משרדי, היא והדרת לשם שינוי..

שאר הבנות אצלנו הן משרדי, הבנות עם הבנים .

 

נ.ב

אז אני אטפח לעצמי על השכם

עכשיו נראה אותך

 

ניצחון טכני זה תבוסתני מידי, לא יקרה מתת

מסכים איתך שזה קצת יותר פשוט מדירת שירות, כי מלכתחילה האופי של האנשים יותר דתי,

אבל מידיעה אני אומר שזה לא בידיוק כמו שאת מתארת לצערנו. גם שם יש התמודדויות מהסוג הזה,

אבל ב"ה קצת יותר קלות ופשוטות.

וממתי במעונות יש סלון בכל חדר?

למען האמת, בהקשר של אוניברסיטה, הרבנים שלי אומרים שאפשר ללכת לאוניברסיטה רק בדיעבד,

אבל לכתחילה צריך ללמוד במקומות כמו מכון לב, טל, מכללות דתיות למיניהן. אז ככה שהבעיה הזו יכולה להפתר.

אם ככה אז באמת זה קצת פרויקט לעבור דירה.. אבל הכל תלוי בכמה מפריע לך ומשפיע עלייך העניין הדתי של הבנות, כי אם כן, אולי כדאי לך בכל זאת לעשות את זה.. דווקא נשמע ממה שכתבת שזה הגיע באמת למצב חמור שמאוד משפיע עלייך, אולי כדאי לך לשקול זאת שוב?

 

זה באמת לא דומה להסדרניקים, כי הסדרניקים מגיעים עם כמה מהחבר'ה שלהם, וזה יותר קל.

אין ספק שכשמשלבים הסדרניקים יש להם הרבה יותר גב רוחני. רק דיברתי על הרעיון עצמו.

לא פשוט בכלל מה שאת מתארת.. אני חושב שהנקודת אור כאן היא שאת רגישה

למצב הרוחני שלך ולדיבורים מהסוג הזה, שזה כבר טוב ב"ה.

עם הבנות עצמן דיברת על זה? (יכול להיות שענית על זה ולא שמתי לב)

אגב, אני יכול להציע לך ללכת לרכזת ולהבהיר לה שזה לא יקרה שנית במידה ויתפנה מקום אצלך בחדר,

למנוע התרחשות כזו שוב.

 

נ.ב

את מגיבה מהר שתהיי בריאה

מכיוון שזה גם לא יקרה מבחינתי נראה מי יתייאש ראשון ענבל

בס"ד

 

או שפשוט כבר ייגמר מה לומר

[אנחנו ממש תחרותיים!!]

 

תאמין לי שה"קצת" הזה עושה את כל ההבדל..

הבנות אצלי בדירה מהלכות על גבול מאוד דק, הבנות אצלי בחדר עברו אותו.

אני יכולה להתמודד ואני מתמודדת אבל כמו לכל אדם יש לי את הקווים האדומים שלי .

אגב, יש גם עניין של להפעיל קצת שכל- הבנות אצלי בכיתה בשלב מסוים קלטו שלא נעים לי ומאז כל פעם שמישהי קיללה היא מהר הייתה מתנצלת, זה כבר הפך לבדיחה..

ובסביבתי לרוב הן פשוט לא קיללו.

הן הבינו.

וזה הכי הגיוני שיש, צריך להיות די עיוור כדי לא להבין שדברים כאלה לא באים בחשבון בקרבת מישהי שנראית כמוני [עזוב את זה שזאת סטיגמה מאוד משעשעת שבגלל הלבוש שלי אני דוסית, אבל אני מניחה שאני כן משדרת משהו פחות פתוח ממה שהן דיברו..].

למען האמת מעולם לא הייתי במעונות אז אין לי מושג אבל גם ככה הודית שההתמודדויות פשוטות יותר אז זה סבבה

לכתחילה אני חושבת שאנשים גם יעדיפו ללמוד במקומות דתיים.. חבל שזה לא תמיד מתאפשר.

לי נגיד זה כנראה לא יתאפשר..

אבל אני כן אעדיף ללכת לאוניברסיטה שנחשבת דתייה, במידה ויתאפשר לי כמובן [גם זה כרגע לא נמצא כל כך במסגרת האופציות].

בעיקרון פניתי לרכזת והיא אמרה שהיא תדבר עם אותה בת ותבהיר לה שאין מקום לשיחות כאלה בחדר..

אבל אני לא יודעת אם היא באמת דיברה, אני לא יודעת אם המצב באמת ישתפר, והדברים כבר נאמרו ועכשיו כבר להיות ליד אותה ילדה עושה לי רע.. [אולי זה יבהיר לכם כמה מזעזעים היו דבריה].

אבל אם היא אכן דיברה איתה אז אולי המצב ישתפר במעט.

ואני שוקלת את זה כל הזמן..

אם כי אני אישית חושבת שאם אני לא נשארת בדירה אני פשוט חוזרת הביתה וממשיכה בחיי. באמת שאין לי כוח לכל זה ומיציתי את זה לחלוטין.

 

עניתי על זה באחת התגובות שם למטה אם אתה רוצה לחפש.. לי אין כוח לקשר לך

בכל אופן רשמתי שלא היה נעים לי לומר להן כי הן לא חברות שלי, אני לא פתוחה איתן ולא נעים לי להגיד להן לא לדבר בחדר..

אין להן מקום אחר לדבר.

וגם מטבעי אני ילדה שיותר קשה לה להעיר על דברים כאלה במציאות לאנשים שרק הכרתי.. .

כל אחד והדפקות שלו .

 

לא אמור להתפנות לי מקום בחדר כי הן שתיהן לא אמורות לעזוב בזמן הקרוב..

אלא אם כן אני אעזוב

וימים יגידו מה יקרה..

אני פשוט לא מתקרבת אליהן, שזה באסה בפני עצמה אבל אני אחיה איתה..

 

נ.ב. 

אני מעל שלוש שנים בפורום, התרגלתי לכתוב

חברות שלי בשירות נלחצות מזה

מהניסיון שלי במצבים האלה תמיד יש מה לומר,מתת

עד שלאחד הצדדים האינטרנט קורס או מחליט להפסיק את השיחה מסיבה אחרת

אל תקראי לזה ייאוש, תקראי לזה חוסר תחרותיות זמנית

 

צודקת, בגלל זה לא אומרים לאנשים שיכולים ללמוד רק באוניברסיטה לא ללמוד בכלל בגלל זה,

ובשירות לאומי כן אומרים

 

הסטיגמה הזו הכי מקובלת שיש  וב"ה שזה ככה, כי אם לא זה היית צריכה לשמוע הרבה דברים שלא היה כדאי שתשמעי מאנשים שלא יודעים שאת דוסית, אלמלא הלבוש..

איך שהבנות בכיתה שלך התנהגו זו באמת התנהגות רגישה כלפי אחרים ומאוד הגיונית, חבל שזה לא ככה גם עם הבנות בדירה..

נשמע שהיה מקרה אחד שממש השפיע עלייך ביחס למה שקורה איתן ביום-יום, 

כי אם את לא שמה לב אם יש שינוי בדיבור שלהן אז המצב יחסית נסבל מבחינתך? והתרגלת לסגנון דיבור הלא יפה, רק שמאז הן לא התבטאו בצורה הרבה יותר גרועה מהרגיל כמו שקרה באותה פעם?

 

לא ממש הבנתי למה את לא מתקרבת אליהן.. מבחינת הסגנון אין לך שפה משותפת איתן?

 

נ.ב

חח איך מגיל 15 מתחילים להתעניין בנישואין וזוגיות? שמא תאמר בלחית?

שננסה? כי הסיכוי שאני אתייאש אפסי..ענבל

בס"ד

 

שרדתי דיונים ארוכים מזה

אני שונאת תחרותיות אבל אני בכל זאת תחרותית..

זה משהו מוזר.

אז אני לא אתייאש ולא אפסיק כנראה .

 

ב"ה שזה ככה במובן מסוים.. זה גם גורם לאנשים לצפות ממני לדברים שלא נכונים לגביי, אז זה לפעמים מציק.

אבל ב"ה ללכת ככה זה לא דבר שאני עומדת לשנות .

חבל שזה לא ככה עם כל אנשי העולם.

והבנות בכיתה שלי נהדרות אוהב רובן לפחות..

החלק שקשור אלי .

בוא נגיד שמה שקורה איתן ביום יום הוא איכשהו נסבל..

דיבורי כפירה אני סובלת בשקט, ספק כשרות אני סובלת בשקט ופשוט לא נוגעת בדבר ממה שהן מכינות או בכלים בהם הן משתמשות, הכנסת בנים זה כבר תלוי, ב"ה בזמן האחרון לא ראיתי בנים בדירה.

הסיפור עם הדיבור קרה השבוע, לא היה הרבה "מאז" .

אז אני לא יודעת.

עקרונית זה כבר מתחיל להרגיש לי רע בכל קנה מידה אפשרי. גם אם הדיבורים לא יחזרו להיות כאלה דוחים הם כבר נאמרו ואני ארגיש אותם גם אם היא רק תרמוז או רק תסתובב סביב הנושא ולא תדבר ממש כמו שהיא דיברה אז.

זה כבר נדבק לי לדמות שלה, וזה מגעיל אותי.

 

בוא נגיד שאם אני לא מוכנה שידברו איתי כמו שהיא דיברה אז אין לי מה לעשות איתה.

סביב זה סובבים חייה [אמיתי! בחיים לא פגשתי דבר מוזר כזה..].

אלו הבילויים שלה, זה סוג השיחות שלה, אלו האנשים איתם היא מסתובבת.

ולדעתה זה לגיטימי.

מה שהיא אמרה לי באחת השיחות ששוחחנו הותיר אותי ככה .

הייתי בהלם כמה אפשר לכסות את החטא באידיאלים נשגבים, באמת בהלם.

והשיחה שהייתי עדה לה והגעילה אותי רק הוכיחה לי כמה זה פשוט כיסוי להתרת יצרים.

 

נ.ב

יש מעל 400 פורומים באתר הזה..

יפה שהסקת שאני פה מלפני שלוש שנים

אז נעים להכיר, אני ענבל, מנהלת פורום נוג"ה כבר שלוש שנים..

דרכי ממש לא התחילה פה

אבל אם כבר אמרת אז כן, התעניינתי בזה מגיל מאוד צעיר ויש המכנים אותי בלחית אם כי אני לא אוהבת את ההגדרה וחושבת שהיא מאוד ילדותית ושטחית .

זאת ההודעה עם הכי הרבה רגשונים שאי פעם כתבתי נראה לי ענבל


חח לא רק זה, מה שאותי יותר הלהיב זה הגיוון מתת


אה זה לא בכוונה.. ענבל


התחלת להתקפל! סיכוי אפסי הוא גם סיכוי מתת

חח למה לשנוא תחרותיות?

 

מסכים.. אבל הצפיות אם אני מבין אותך נכון הן לדברים גבוהים וטובים, אז עדיף ככה..

וכמו שאת אומרת, לבוש זה מעבר לאיך שמסתכלים עליך בגללו, ב"ה לבוש "דוסי" זה תמיד טוב

 

חח אל תתייאשי מהעולם, הרבה אנשים כאלה ב"ה, אל דאגה פשוט נוצר פספוס קטן אצל הבנות אצלך

בדירה בנושא הזה, אבל כשהן יתגברו הן בטח גם יבינו את זה..

 

אה, אם זה ככה בע"ה אם המצב ימשיך להיות נסבל כמו עד עכשיו באמת נשמע שכדאי לך להשאר,

כל עוד הדיבור שהיה השבוע לא יהיה יותר.. בע"ה..

 

עצוב שאלה השיחות וזה אורח החיים.. איך הסתדרת עם האופי והדיבורים שלה? היית איתה קצת בקשר?

אגב, זה מדהים שהראש שלנו עובד בצורה כזו, שאחרי שאדם אומר או עושה משהו קריטי אנחנו הרבה פעמים אוטומטית מסתכלים על המעשים שלו בצורה שמוכוונת לאותו דיבור או מעשה.. וטוב שזה ככה ב"ה,

אחרת היינו ממשיכים לחשוב על אנשים באותה צורה למרות שהם למעשה שונים ממה שחשבנו..

 

נ.ב

מגניב! המסך הראשי של הפורומים ממש מטעה, הייתי בטוח שיש רק את מה שיש שם..

חחחח לא הסקתי, סתם טעות חישוב שהתפלקה לי.. 

נעים גם לי להכיר ענבל. בשמחה הייתי מציג את עצמי, אבל לא מתאים לי בדיון פומבי..

אני מבין שהתחלת בפורום נוג"ה?

למה בעצם? הדגש הוא על ה"לחוצת"? בכל אופן, לא התכוונתי חלילה לבקר באמצעות הביטוי הזה, 

אני דווקא חושב שאין בזה דבר רע כשזה בא ממקום אמיתי, בידיוק הפוך, בגרות, רצון להכיל

 

אוי נו אל תיתפס לי לקטנות... ענבל

בס"ד

 

כי תחרותיות עושה לי רע וגורמת ל"אדם לאדם- זאב", ואני לא מתה על זה .

 

הן לדברים גבוהים וטובים שלרוב לא ממש מתקרבים למה שאני באמת

וזה שאני לובשת חצאית ארוכה לא אומר שאני צדיקה טהורה ולא אומר שאני לא חוטאת או נופלת.

כמובן תמיד משתדלת ותמיד בחיפוש אחר האמת ובמחשבות, אבל מפה ועד להגשים את ציפיות העולם הדרך ארוכה..

ברור שזה מעבר, אם זה היה רק לזה מזמן כבר הייתי הולכת אחרת [אולי לא ואני סתם מגזימה, אבל ככה נראה לי..].

 

יתגברו או יתבגרו?

אם יתגברו אז- על מה?

אם יתבגרו אז- למה לעזאזל זה לא קרה עד עכשיו?!

פעם חשבתי שגיל ההתבגרות מתחיל להיגמר בגיל 18, לא מתחיל מחדש .

 

אני מאוד מקווה שלא ימשיך..

עוד שיחה אחת כזאת ואבדתי .

בעז"ה.

אני מקווה מאוד שיש לו מטרה לעניין כי אם זה חוזר על עצמו אני באמת אצרח .

 

לפני שהכרתי אותה הסתדרתי עם האופי שלה.. הדיבורים בהתחלה היו סתם דיבורי כפירה די מוזרים והיו גם רמזים למה שמתחולל בראשה אבל לא ברמה הזאת.

ושרדתי את זה וגם הגבתי לה לחלק..

מה שידעתי ויכולתי, גם לי יש מה להעמיק בנושא האמונה.

הייתי איתה טיפה בקשר כי בכל זאת אנחנו באותו חדר וקשה קצת להתעלם מהעניין..

זה בהחלט מדהים אבל לפעמים גם יכול לתקוע..

גם אם היא תשתנה יהיה לי מאוד קשה איתה.

אבל כרגע זה לא משנה לי כי הסבירות שאשאר איתה בקשר לאחר השירות הוא די קלוש .

למען האמת בקשר אליה היה לי ממש מזל-

היה ערב אחד שחברה שלי אחרת מהדירה אמרה לי שהן הכינו ארוחת ערב יום לפני ובאמצע היא פתאום גילתה שההיא מהחדר שלי לא מטבילה כלים והיא אכלה מהאוכל שהתבשל..

אז למזלי זה היה לפני שהוצע גם לי אוכל ממנה אז ב"ה לא אכלתי אוכל מכלים לא טבולים.

 

נ.ב

אז טעית יש רשימת פורומים 

מלאה פה>>>>> /Forum/Forum.aspx/t592120#7178015

איך זה טעות חישוב?

אתה לא יכולת מלכתחילה לחשב ממתי אני בלנ"ו..

זה בסדר אותי פשוט הרוב פה מכירים ויותר מתשעים אחוז יודעים לפחות את השם הפרטי אז אני בסדר עם זה .

התחלתי בפורום מתמודדי חידון תנך ודי מהר הגעתי לנוגה, נסיופ, וכו'.

לפה גם הגעתי בגיל 15 אבל די מהר ברחתי.. ולא כי לא התעניינתי.. זה לא כל כך התאים לפורום אז .

רוב מי שאומר בל"חית מדבר על לחץ, ולחץ הוא שלילי והוא יוצר דברים לא טובים, לכן אני נגד ההגדרה הזאת.

לא חשבתי שאתה חושב שיש בזה דבר רע, גם אני לא חושבת שזה דבר רע לרצות להתחתן בגיל 18-19, אבל זה כן רע להיות לחוץ על זה..

לחץ זה לא בריא .

תמיד כדאי להתחיל בקטן מתת

להה.. אנחנו לא כאלה, אנחנו בתחרותיות בריאה

 

גם אם זה לא משקף במציאות את "הצפיות" מבנות עם חצאית ארוכה,

הכי חשוב שהשאיפות והרצונות קיימים, וזה כבר דבר גדול..

נכון.. זה אף פעם לא נעים שמתייגים אותך בתור משהו, אפילו כשזה משהו טוב.

 

*יתבגרו, טעות שלי.

חח פעם גם התחתנו בגיל 12, אפשר להחזיר את גיל ההתבגרות ל-18 ואת החתונה ל-12

 

מה שכן. אם תגיבי בקיצוניות כזו, הן בטוח יבהלו אח"כ ולא יעשו את זה יותר :O

 

אז מה השתנה? אותו מקרה שהיה השבוע? או שעם הזמן התחלת יותר להכיר את הצד הזה שבה?

נכון.. גם זה עלול להפריע.. למרות שאם היא תשתנה אני בטוח שמרוב שמחה תפתחי אליה..

ב"ה איזה יופי שככה יצא, באמת זה אתגר רציני בדירת שירות כל העניין של האוכל.. איך את מתחמקת מזה בדר"כ?

 

תודה על ההפניה

לא חישבתי את הזמן בלנ"ו אלא בכללי בפורומים. אז יפה שכיוונתי!

מגניב, בהחלט מסע רציני..

נכון מאוד.. אולי באמת צריך להחליף את הביטוי ל"בשל" בחורה שרוצה להתחתן, וזה גם קשור כי זה כולל את המילה בשל, בשלות! 

 

אגב, בגלל שהעלת את זה קודם אז ספרתי, את יכולה לשים את הפוסט האחרון שלך בראש הרשימה,

הוא עקף את הקודם במס' הסמיילים

 

 

אתה מתחיל להתייאש... ענבל

בס"ד

 

תחרותיות בריאה?

יש דבר כזה?

 

השאיפות בקשר לדברים מסוימים.

יש דברים שאנשים מצפים מבנות כמוני ואני לא חושבת שאלו דברים שיקרו..

אולי כי אני לא יודעת מה הסיבות להם או כי אני לא מאמינה בהם.

 

אני חושבת שהרוב פה יעדיפו להשאיר את המצב הנוכחי..

חתונה בגיל 12 לא קורצת פה להרבה

גם לי לא

 

חח אם אצרח?

יכול להיות מגניב. לנסות? 

או לפרוץ פשוט בבכי...

זה היה השלב הבא..

 

מה שעכשיו גורם לי לדחייה ממנה זה המקרה השבוע אבל כבר מלכתחילה ידעתי שהיא לא הסגנון ושאני לא אצא איתה נגיד או משהו כזה..

אני אפילו לא יכולה לתאר איזה קצוות אנחנו.

אם היא תשתנה כשעוד אכיר אותה אז אולי..

אבל לא נראה שזה עומד לקרות .

היא לא מעוניינת בשינוי, טוב לה עם זה..

בדרך כלל אני אוכלת בחד פעמי שאני מביאה מהבית, מבשלת בכלים שלי, לא אוכלת אוכל שבושל בכלים אחרים..

אז מסתדרים.

אה ובמיקרוגל אני לא משתמשת..

 

בהחלט שכוייח! עברת בהצטיינות את כיתה א'

ואפשר לומר שרציני.. היו כמה צחוקים באמצע

שנון שנון.. עכשיו נראה אותך מכניס את זה ללקסיקון של כל כך הרבה אנשים שתקועים בלחץ

 

אתה לא באמת ספרת נכון?

אני מתלבטת אם משעמם לך או שזה באמת סיקרן אותך...

חח כשאתה בבעיה אתה מתחיל להאשים אחרים, סינדרום מוכר!מתת

סוג של "קנאת סופרים תרבה חכמה".

 

יכול להיות שזה רק זמני ושזה באמת יתפתח, לפעמים רק בדיעבד אתה מבין 

שדברים שחשבת שגדולים עליך/לא קשורים אליך בכלל הופכים למציאות.

 

חח אל תדברי בשם כולם, שמא תופתעי

עכשיו זה לא חכמה לומר, השאלה מה חשבת על זה בגיל 12!

 

ממש לא, צרחות ובכי של יהודיה זה אף פעם לא טוב.

 

אל תהיי כ"כ בטוחה, הרבה שינויים קורים בהפתעה. אמנם זה לא כ"כ שכיח,

אבל ב"ה יש הפתעות.

 

ב"ה.. לפחות בקטע הזה הסתדרת טוב, חוץ מהמיקרוגל. זה מבאס לא לאכול אוכל חם.

 

אצלנו בכיתה א' שלטנו כבר בלוח הכפל!

 

אני מתחיל בקטן.. את מוזמנת לעזור לי להפיץ!

 

ספרתי בטח ספרתי.. מישהו צריך לעקוב אחרי העובדות שאת ככה זורקת לאויר.

 

זה מה שנקרא- חי בסרט.ענבל

בס"ד

 

אבל אם אתה נהנה ממנו אני מרשה לך..

 

או שהם פשוט לא אמיתיים.

לא כל דבר שאנשים מצפים ממני הוא נכון.

בסופו של דבר אנחנו מונעים מאוד מדעות קדומות..

 

אני אופתע?

אפשר לפתוח שרשור גם על זה ולראות מה יהיו התגובות

היו פה כמה כאלה בעבר אם אני זוכרת נכון..

בגיל 12 לא חשבתי על חתונה ב"ה

בגיל 14.5 התחלתי .

 

דווקא "אלוקים לא משיב ריקם דמעותיה של בת מלך"..

הדמעות שלי שוות די הרבה .

 

אני מאוד מקווה שאופתע..

זה בהחלט ישמח אותי לראות שהיא משתנה ומבינה מה הדרך הנכונה [אני נשמעת כמו מסיונרית ].

 

יש גז אז יש אוכל חם..

אני פשוט מטגנת שניצל תירס במקום לחמם ואני מוציאה לחם לילה לפני כדי שיפשיר .

 

אצלי בכיתה א' רק ידעתי לקרוא אבל לא חשבון..

מעולם לא ידעתי את לוח הכפל בעל פה.

פיתחתי לי שיטות לחישוב מהיר

 

טוב נו אעזור לך..

אני אוהבת אתגרים.

נראה מה ייצא מזה

 

"ככה זורקת לאויר"??

יש לך עוד את העוז לומר לי "זורקת עובדות לאויר"??

אני עם יותר פז"מ ממך בחור צעיר!

גם זה מוכרמתת

, לתקוף בטענות חסרות בסיס כשאין מה להגיב לטענה מנצחת. נו באמת

 

נכון. זו באמת האפשרות השניה ההגיונית גם כן. אבל כמו שאמרתי קודם,

טוב שאלה הדעות הקדומות ולא אחרות. זה גם סוג של מגן מפני גורמים שליליים

שלא מתקרבים לאדם כשרואים איך הוא נראה.

 

חח באמת מרתק. ועוד יותר מרתק היה לפתוח על זה דיון לפני 100 שנה,

אולי הממוצע אז היה אפילו יותר נמוך מ-12.

אם את זוכרת את החצי של ה-14, כנראה שבאמת התחלת לחשוב על זה ברצינות ;)

 

שוות הרבה, אבל כואבות!

 

אמן!

חח זה ממש לא רע להיות מסיונרית כזאת, לכי על זה.

 

נשמע מעניין.. חושפת אותן לציבור?

 

את לא מספיק בוטחת במוצר שלך אז את גם לא תצליחי לשווק אותו..

 

אין לך יותר פז"מ ממני כי את לא בצבא, מושגים צבאיים הם צבאיים

אוח אלה שמנסים להשתמש בטיעונים חכמים..ענבל

בס"ד

 

זה לא עובד!

וזה טיעון שויצרי להחריד

 

נכון, זה מגן.

אני סתם לפעמים מתחרפנת מהסטיגמה .

אבל זאת רק אני

תמיד טענו שאני מיוחדת .

 

נו אז קדימה, אתה בונה מכונת זמן?

ואם הממוצע אז היה פחות מ12 אז זה כבר באמת מוגזם

לא שיש לי משהו נגד רבקה אימנו אבל בתור הוראה לכלל זה נראה לי מחריד .

חח אני יכולה לדייק לך אפילו יותר..

14.9 חודשים.. 

זה הזמן שבו התחלתי לחשוב על זה בצורה ממש רצינית

 

ומי אמר שכאב הוא רע?

 

מסיונריות זה רע בכללי..

זה שטיפת מוח .

אבל אין לי בעיה להגיד לה מה לדעתי נכון.

רק שיש לה גם דעות מוזרות על זה:

היא: "איך את יכולה לומר שמשהו נכון או לא נכון? מה את אלוקים? הגיע הזמן שתפתחי את הראש שלך"

היא: "את חושבת שרק הדרך שלך היא הנכונה?"

אני: "כן. זאת הסיבה שזאת הדרך שלי.. כמובן לא בעבודת ה' אבל במצוות כן".

היא: "את לא יכולה לומר שהדרך שלך היא הנכונה, את בת 18, אסור לך שיהיו לך סימני קריאה, את צריכה לחיות רק עם סימני שאלה".

וכן על זאת הדרך.

משהו הזוי.

 

חושפת אותן לציבור?

אני לא מצליחה לחשוף אותן לעצמי..

זה משהו מוזר שקורה במוח הקודח שלי

אולי פעם כשאפתור תרגילים אשב ואראה מה באמת הדרך שלי לחישוב מהיר..

כשאגלה אגיד לכם בכיף .

 

מאיפה לך? אולי אני ממש מעולה בשיווק?

 

פחח חצי מהמושגים הצבאיים נהיו כבר אזרחיים

חח מעניין שהצלחת כבר לקטלג טיעונים לפי מוצאמתת

זו התקדמות יפה!

 

חח אם את אומרת, אבל מזה ספציפית יש הרבה אנשים שמתחרפנים

 

מכונת זמן זה פאסה, אני מתכוון לחשוב על משהו הרבה יותר מתוחכם.

הכל שאלה של מה היה אז. היום גם 12 נראה הזוי, אבל לא לפני הרבה זמן זה היה נורמה.

חח את גם חוגגת את זה כל שנה?

 

זה הכאב שאני מכיר. מכירה כאב כייפי?

 

הכל שאלה של איך עושים את המסיון ולאיזו מטרה..

באמת נשמע דיון קצת עקר, שאין כ"כ עם מי לדבר, חוץ מסיסמאות.

 

כל האומה כולה מחכה!!

 

נו בידיוק בגלל זה הבאתי כלל שיווקי הפוך ממה שאמרת.

 

יש מגמה חדשה להחזיר אותם לצבא במסגרת הקיצוצים..

אתה רציני?ענבל

בס"ד

 

שויצרי מלשון שוויצר, לא שוויץ

 

מה אכפת לך לפרגן שאני מיוחדת?

נו באמת..

אני יודעת שיש הרבה אנשים שמתחרפנים מזה

אתה זה שהתעקשת שזה דבר טוב.

 

כמו מה?

וזה היה נורמה במקומות מסוימים..

בארצות אשכנז מזמן זה כבר לא נורמה.. .

ובתימן עד היום נראה לי זה נורמלי

חח אני לא חוגגת את זה כי זה יותר עצוב ממשמח, אבל נזרום...

 

כאב הוא לא כיפי, אבל זה לא אומר שהוא לא טוב..

הוא לא אידיאלי ואני לא אגרום לעצמי כאב בכוונה [בדרך כלל] אבל אם הוא מגיע הוא גורם לדברים טובים אם יודעים להשתמש בו..

 

אבל כל מסיונר יגיד את זה ויצדיק את מעשיו.

וזה דיון עקר ברמה פסיכית. באמת שעמדתי בהלם..

היא גם לא ענתה לי איך הגיל קשור, הרי אם התחלתי להתבגר בגיל 12 ולא בגיל 14 אז הגיוני שאסיים לפני האחרים..

וגם אם לא, לא מן הנמנע שאגבש לי כבר דרך..

קיצור היא הזויה.

 

אם לאומה כיף אז סבבה, שתחכה

 

אבל אם אני ממש מעולה בשיווק אני אצליח לשווק כל דבר.

כמו שחקן שמגלם דמות שממש לא דומה לו

 

יש מגמה גם להגדיל את תקציב הבטחון אז אולי לא יהיו קיצוצים..

ומה אתה לוקח לנו מושגים?!

אני חייבת לציין שאתם ממש משעשעים...קראתי את השרשורבאמת שיהיה טוב
שמחים ששעשענו ענבלאחרונה


אולי אפשר לנסות לדבר איתן?מוטיבציה
זה בכלל לא נשמע לי כמו "תקלה בשירות לאומי", אלא כמו מפגש בין בני אדם שונים זה מזה.
זה לא מפגש בין בני אדם שונים והסברתי את זה מיליון פעם.ענבל

בס"ד

 

וגם אמרתי למה אני לא אדבר איתן על זה..

 

והתקלה בשירות לאומי היא הצורה בה מחלקים אותנו ובה המערכת העובדת.

את לא מצפה שאקרא את כ---ל מה שכתבת בשרשור, נכון? מוטיבציה
לי נראה שאת משליכה מהמקרה שלך על כל מפעל השירות הלאומי וזה לא נכון. שירות לאומי לא אמור להיות טראומה או הידרדרות רוחנית. זה פשוט לא ככה.
איפה טענתי שש"ל זה בהכרח טראומה או הדרדרות?ענבל

בס"ד

 

אמרתי כבר שיש גם צדדים טובים בשירות לאומי.

חוץ מזה שדיברתי על חלק מאוד מסוים בשירות לאומי..

ואני מדברת על צורת התנהלות, לא משליכה ממקרה פרטי על כולם.

 

ואיפה בכלל רשמתי שזאת הייתה טראומה בשבילי?

זה כאב לי, זה הציק ךי, זה חרה לי, זה שיגע אותי, אבל ממש לא גרם לי טראומה, זה בסדר..

ואת יכולה לקרוא גם רק את הדיון עם "מתת", הוא די מתמצת [סוג של מתמצת ] הכל..

וווווואו.מוטיבציה

אני לא חושבת שיש *משהו* שיכול להכין אותך לחתונה, כמו...חתונה.

הטיעון הזה הוא טיעון של דודות

 

לא כתבת את זה בצמ"ע אז אני לא אכתוב לך את כל המשנה שלי על תרומה למדינה, אבל -

 

אני שירתתי שנתיים בשירות לאומי במקום חילוני, בכשרות בד"צ מהודרת. מאוד מאוד חילוני.

למעשה, אני הייתי הדתיה היחידה שם.

אז קודם כל, זה תלוי בך ובמי שאת. זה תלוי במה שאת מחפשת ורוצה וגם במטען שאת מגיעה איתו.

בנוסף לתקן עצמו, גרתי בדירה עם בנות מכל הסוגים; הן לא היו חילוניות, אבל הן היו מאוד מאוד מאוד שונות ממני. בעיקר מבחינה דתית, אבל גם בסיגנון. היה לי קשה וזו התמודדות לא פשוטה בכלל.

 

לענ"ד זה ממש לא נכון לומר שמי שלא רוצה לשרת בתקנים של חינוך או רווחה נידונה לשנתיים של חיים עם חילונים.

זה תלוי כמובן דרך איזו אגודה את משרתת, אבל בעיקר בך.

אם את משרתת דרך אגודה דתית הרבה פעמים יש עזרה בעניין הזה.

אני הלכתי למקומות שעושים לי טוב, לשיעורים, למדרשה לפעמים, אבל זו לא הפואנטה.

בעולם יש כל מיני סוגים של בני אדם, רובם -- שונים ממך. זה מאוד עניין של מה את עושה עם זה ואיך את נותנת או לא לדברים להשפיע עלייך. אני מסכימה איתך שזה לא קל ולא לכולן זה מתאים.

 

לי היה כיף, ב"ה. למדתי מהם כל כך הרבה על החיים ועל עצמי ואני חושבת שגדלתי מזה מאוד.

 

אני חושבת שאם לא טוב לך, את לא צריכה להיות שם. זה נשמע ממך שהבעיה היא גם טכנית (כשרות וכו'). אם הרכזת לא מועילה בעניין, חפשי משהו אחר ובשום אופן(!) אל תעשי צעדים בגלל מה שיחשבו עלייך. יש עוד תקנים ויש עוד אופציות. לא רק בחינוך.

 

שירות לאומי לא עושים כדי לנופף בו (בפני מי?), אלא כדי לתרום למדינה שאני חיה בה ואוהבת כל כך כל כך.

 

אני כאן אם את רוצה לפרוק עוד או כל דבר.

בהצלחה!

 

אתם יודעים מה הבעיה בפורום?ענבל

בס"ד

 

שאני יכולה לכתוב מלא, ולנסות להעביר מלא, אבל בלי להכיר אותי ואת ההיסטוריה שלי יהיה לכם קשה לקבל  תמונת מצב..

 

אין לי בעיה עם סגנונות שונים, אין לי בעיה עם רמה דתית שונה, ואין לי בעיה לחיות בחברה מגוונת.

יש לי בעיה עם בנות שאין להן גבולות, בעיה ענקית.

וגם אין לי בעיה להתמודד, אני לא מחפשת חיים קלים.

 

אני משרתת דרך האגודה להתנדבות. כמובן במסלול הדתי שבאגודה הוא לא ממש דתי במחילה.

יש הבדל בין לנסות לא לתת לדברים להשפיע עלייך לבין לנסות לשנות.

דברים מחלחלים, אי אפשר להתנגד לזה.

אז יש סוג דיבור מסוים שאני אסבול כי ככה העולם מדבר.

ויש סוג דברים מסוים שחד משמעית אני לא מוכנה לסבול.

ואלו דברים שמלכלכים את הנפש ומלכלכים את המחשבה.

 

מעבר דירה זה דבר שנשקל ונפסל כי יש לי חברות בדירה, בחדר זאת הבעיה [ולא, אין חדר פנוי], ואין בי שום רצון באמצע השנה להתחיל ליצור קשרים בדירה אחרת.

 

עזיבת התקן לא באה בחשבון כי זה משהו שאני אוהבת ואם לא הייתי מוצאת אותו לא הייתי עושה שירות, הייתי מאוד קרובה לפשוט ללכת ללמוד.

אין עוד דברים שמתאימים לי.

 

אני לא עושה שירות לאומי כדי לנופף בו, אמרתי שאנשים מנופפים בו כשמדברים על חתונה, וזה מגוחך. בעיניי לפחות.

 

וזה עובדתי שמי שעושה משרדי ברוב המקרים תצא עם בנות פחות דתיות.

ובחלקן גם לא עם ערכים נשגבים.

ואמרתי כבר שם שאני יודעת שאני מכלילה ואבהיר זאת שוב- אני מכלילה! יש יוצאות דופן כמו בכל דבר.

[כמובן שבאגודות כמו עמינדב שיש להם בדיוק תקן משרדי אחד בירושלים הייתי נופלת על בנות נורמליות כי כל השאר זה חינוך ורווחה. אני מניחה שכולם הבינו שאני מתכוונת לאגודות אחרות ואם לא אז אני מקווה שזה הובן עכשיו].

 

ותודה על התגובה

אבל בכל מקום יהיה מי שידבר אחרת, תתלבש אחרת, יתנהג אחרתמוטיבציה

וגם הוא לא תמיד יסבול את איך שאנחנו מתנהגים

זה מעולה שיש לך חברות בדירה.

שוב, לענ"ד זה לא נכון שרק בתקנים של חינוך ורווחה יש בנות דתיות.

 

במידה ואת לא מעוניינת לעזוב, אז כדאי לדבר עם הבנות ולנסות להגיע לגבולות טכניים מסוימים.

 

בהצלחה!

 

צודקת.אוסנת

וגם -

אל תקחי קשה את השרשורים פה על שירות לאומי. לתחושתי הם הכי לא משקפים את המציאות...

לי נראה שרוב הבנים יותר יעניין אותם מקום המגורים (הרחוק) שלך, מאשר השירות הלאומי שלך.

עוד שנתיים אף אחד לא ישאל אותך מה עשית בשירות ואם עשית בכלל.

 

נכון. לכן זה בכלל לא האישיו.מוטיבציה


היא בונה על להתחתן תוך הרבה פחות משנתיים. ע"פ התכניות היאנחשון מהרחברון

הייתה עכשיו נשואה או מאורשת...

לא נשואה או מאורסת אבל בהחלט תוך פחות משנתיים בעז"ה...ענבל


וואיבת-שבע77

אין לי הרבה מה להגיד

חוץ מזה שהקושי שלך נשמע לי הכי הגיוני בעולם

ואת צודקת במאה אחוז

זאת לא סתם קטנוניות

הסיטואציה היא לא פשוטה בכלל!

כשהפערים הם כ"כ גדולים,כשאת נאלצת לשמוע דיבורים שצורמים לך באוזן וכו..

את ידעת לפני כן שזה הולך להיות ככה?

תיארתי לעצמי על אלו בנות אפול.ענבל

בס"ד

 

ידעתי שבאגודה וברוב האגודות למען האמת, מחלקים את הבנות לפי סוג התקן.

כשהייתי אמורה להיות בעמינדב הייתי רגועה כי אין להם כמעט משרדי בירושלים ככה שהייתי נופלת על בנות של חינוך שהן טובות.

כשהעבירו אותי לאגודה ידעתי שאהיה עם משרדי וידעתי גם שבאמת הרבה מהמשרדי הוא לא בסגנון שלי..

בתחילת שנה היה סבבה כי הבנות שאיתי בחדר היו דווקא בסדר גמור.

אבל שתיהן עזבו ולפני חודש באה חדשה ולפני שבועיים עוד אחת ושתיהן יחד הן לא ממש הבנות שמומלץ לבת דתייה לשמוע אותן..

גם אם הבת הזאת לא תמימה וד"ל.

מזדהה, (רק שאני בשירות צבאי)יאיר26
ההצדקה העיקרית שלי מול עצמי לשירות שלי היא מה שהחיכוכים והקשיים עם אחרים ועם המערכת מבגרים ומכינים אותי להתמודדויות של מקום עבודה, לימודים, נישואין וכו' שאז זה יהיה על אמת. אישית אני דווקא קצת מעדיף מישהי שלא עשתה שירות. בעיני המוסכמה שהדרך הלגיטימית היחידה לתרום לעם ישראל היא במסגרות הצרות של השירות היא מקוממת וגורמת למי שלא מתאים בדיוק לשבלונה לתרום פחות ולהינזק. הנזק מול התועלת של השירות לא נשקלים מתוך קיבעון ואנשים נאלצים לבזבז שנים יקרות במקומות שלא מתאימים להם. סוף פריקה
מאד מאד מאד מבינה אותך.הקולה טובה

הייתי בדירה מאד דומה. ועם קושי מאד דומה.

ואני יודעת שזה לא קשור ליכולת הכלה או יכולת הבנה של השונה-

היו לי חברות חילוניות עוד לפני השירות. 

אבל כשזה בתוך החדר, ואין לאן לברוח וכשזה פוגע בי אישית (כשרות לדוג') זה מאד קשה.

 

אני ברחתי משם (בין השאר כי חוץ מהעניין הדתי גם העניין האנושי שם לא היה משהו)

אבל אם הן לפחות נחמדות בתור בנות אדם אז אפשר גם להתסדר איכשהו.

 

שולחת לך המון כוחות והמון סבלנות!

 

מקום שירותלטובה

 לא קראתי הכל אבל אפשרי להחליף מקום  שרות

אולי אפשרי רק  דירה אם השרות עצמו נראה לך... 

 

למה רכזות מחליטות לך איפה לאכול?? 

ועם מי תהיה בחדר? 

לפעמים יש הרבה בנות וחדרים ואתן מחליטות. 

ב"הצלחה רבה! 

כמה שזה לא נעים לעשות את זה לפעמים -ותן טל

צריך רק פעם אחת או פעמיים ש"תבהירי" לבנות מה הציפיות שלך מהדירה ומהן הגבולות האדומים שלך, שעליהם את לא מסוגלת לעבור, ואל מסוגלת להבליג - ואחרי פעם או פעמיים הם כבר יקלטו. אם לא, גם פנייה "עצבנית" לרכזת שתעשה את העבודה פעם אחת, אמורה לעזור לבנות להבין שיש גבולות לכל דבר.

 

ואת יודעת מאיזה מקום אני מדבר, ושאני יודע קצת מה את וכו' - וגם בנוגע למקום עצמו... - אז כן, זה לא נעים. מודה. לגמרי לא נעים. אבל זה נצרך. אם צריך פעם או פעמיים דיבור "קשה" כזה עם הבנות כדי שיתעשתו (וזה יכול להגיע עד כדי הכנסת בנים לדירה כאשר זה כמובן אסור באיסור חמור - ולך תהיה ההתלבטות העצומה מה לעשות אז. אם זה עדיין לא קרה. הדברים ידועים ומוכרים מאוד) - אז כדאי שהדיבור הזה ייעשה כמה שיותר מוקדם במשך השנה ולא מאוחר, כי סתם מפסידים זמן.

 

וכמו שאמרתי לך, את תמיד יכולה לפנות בבקשת עזרה, כמו שאת יודעת יש לי דרכים למשוך בחוטים שם למעלה

באותו רגע שהן דיברו ממש לא היה לי נעים להעיר להן..ענבל

בס"ד

 

גם עכשיו לא חושבת שזה יהיה לי נעים.

אלו לא בנות שהן חברות שלי ואני פתוחה איתן..

וגם בדירה שלי אין סלון או משהו שהן יכולות ללכת לדבר שם, יש רק את החדר אז בכלל לא נעים לי.

פניתי לרכזת כשהבנתי שאין הרבה ברירות והיא אמרה שהיא תדבר איתה..

אני לא יודעת אם היא עשתה את זה וגם אם היא תעשה את זה אולי היא תפסיק לדבר ככה אבל יש לה המון דברים שפשוט לא מתאימים לי, מבחינה דתית כמובן.

אני פשוט לא רואה אותנו מסתדרות.

אז כרגע אני פשוט רוב היום בחדר של חברות שלי וישנה בחדר שלי..

 

בנים? |מגחכת במרירות|

בוא נגיד שמזה כבר התייאשתי.

זה ידוע שמכניסים בנים לדירה שלנו.

הייתה פעם אחת שאני מאוד מקווה שלא תחזור על עצמה, שבן ישן בחדר שלי [לא הייתי שם, הייתי אצל אחותי אותו לילה והגעתי בבוקר וגיליתי אותו], זה באמת לא היה בסדר ואני מקווה שהיא לא עושה את זה שוב.

זה גם אסור מבחינה הלכתית, זה ייחוד גמור לכל הבנות בדירה.

אבל בקטע הזה אני גם לא כל כך מחזיקה מהרכזת..

היא יודעת שהן מכניסות ואפילו מתבדחת איתן על זה..

מניחה שאם היינו מספרות על הבן שישן אז היא הייתה נוקטת צעדים אבל לגבי הכנסת בנים היא לא ממש עושה הרבה..

 

ותודה גם אבא שלי הציע לפנות לראשים שם למעלה...

נראה לי בסוף השנה אני אכתוב מכתב לאגודה על כל מה שהיה.

זוועה. שירות לאומי בעיניי חוץ מכמה מקומותשמש אא
בודדים הוא נטו טראומה.
תעשי טובה לעצמך ותעזבי. מדרשה או לימודים יעזרו לך הרבה יותר לחיי נשואים
אני לא כזאת נחרצת לגבי שירות לאומי..ענבל

בס"ד

 

ובתקן ממש נחמד לי וזאת גם עבודה מענינת [אני עושה בתחום של הגיור הממשלתי. אחד הנושאים הכי מרתקים שפגשתי].

ומדרשה זה פחות הקטע שלי , פחות מתחברת.

אני הולכת לשיעורים במכון מאיר..

ולימודים שנה הבאה בעז"ה

החלטתי שמיציתי את נושא השירות והגיע הזמן לחזור הביתה ולא לעשות שנה שנייה.

 

ואני חושבת שטראומה נגרמת לבנות מסוימות, רוב החברות שלי שעושות שירות לאומי מאוד נהנות ושמחות בזה..

אז לא יודעת כמה אפשר להגיד שזה עושה טראומה.

בטח לא אם לא עורכים סקר ושאלונים וכו'.

אולי מישהו פעם יעשה על זה עבודה אקדמאית ויחקור את העניין, זה יכול להיות מעניין..

עצוב... לחשוב על עצמך ועל איך תתחתןארוון
על חשבון המינימום שצריך לעשות, ואת רוב בני ה18-20 לא שואלים אם בא להם.

מבייש מאוד!!!


כן? ואתה אומר את זה בתור...?מוטיבציה
את מבינה מה אני אומר לך? לכן רק תגובה מאוד חריפה תעזור.ותן טל

לפירוט תפני אלי באישי.

 

חבל שסתם תסבלי. דברים שלא צריכים להיות - לא. צריכים. להיות.

 

ויש לך זכות לעמוד על זה. ובת שלא עומדת בכללים - היא זאת שתעוף מהשירות ולא את.

 

תאמיני לי שאנשים מעריכים בסופו של דבר אנשים כנים שעומדים על האמת שלהם.

 

בנים לא צריכים להיות בדירה.

 

סיגריות לא צריכות להיות בדירה.

 

אלכוהול לא צריך להיות בדירה.

 

אם תעמידי את זה כקו אדום מבחינתך - אפילו לא את עניין הכשרות, כאשר כמו שאמרת הבאת כלים מהבית - רק הדברים שכתבתי למעלה, בתוספת עוד התנהגויות כאלו ואחרות - ותבהירי חד משמעית פעם אחת לבנות שאת כבר לא יכולה להבליג - הם  תהיינה חייבות להתעשת.

 

תאמיני לי, לרוב זה עובד בסוף. וכן. אם צריך - אז גם "להלשין" לרכזת על הבן שישן.

 

אני יודע שלא נעים לך - זה פשיטא, אני מכיר את זה עם חברים - אבל זה לא אומר שאת צריכה להתייאש מלהבהיר להם. פעם פעמיים לא נעים - ואז הרבה יותר נעים במשך השנה...

גרוע מאד שזו ההתנהלותפרח-בר
ושהבנות חורגות מהכללים ושבנים ישנים במגורים, דרך אגב בצבא שופטים על דברים כאלה...
באופן אישי חובה על כל אזרח לשרת את המדינה ואני בעד שירות צבאי לנשים (את הטייסת הדתייה הראשונה ראייתם?) , מי שלא רוצה לשרת ^חייבת^ לעשות שירות לאומי , גם אם לא נוח...מבטיחה לך שגם בצבא לא תמיד נוח אבל אנחנו מחויבים למדינה ולערכים .
בנתיים פשוט תעשי את העבודה שלך ובזמן הפנוי תיהי עם החברות... זה יעבור הרבה יותר מהר ממה שנדמה לך , בהצלחה!
חוץ מהחוק מה "מחייב"?די"מ
ובהתחשב בזה שלפי החוק היא לא חייבת אז למה היא "חייבת"?!
היא הרבה יותר חייבת לשמורנשבת וכשר .. ולזה לצערנו אף אחד לא דואג
א. החוק מחייב גיוס חובה לכולםפרח-בר
ב. מוסר ודרך ארץ
א. ונתן פטור לבנות דתיות.ענבל

בס"ד

 

וממש לא חייב אותן בשירות לאומי.

 

ב. עדיין לא הבנתי איפה לעזאזל נכנס דרך ארץ.

שוב למה אחיותייך כן ואת לא?ארוון

את באמת חושבת שזה עושה אותך טובה יותר?

אני לא מבינה מה את רוצה ממני.ענבל

בס"ד

 

אני עושה שירות לאומי.
זה לא היה מובן בשרשור?!

לאיית את זה?!

זה לא כלפייך אישית, כלפיי ההצדקים שלך ללמה לא לשרתארוון


גם הן לא צריכות להתגייס ..די"מ
או לעשות שרות לאומי
אז מי יעשה?פרח-בר
הבנים.די"מ
נתן להן פטור?פרח-בר
שיעשו שירות זה המינימום.
ופה בדיוק נכנס הדרך ארץ , כי אנשים בני 18 מתים ונפצעים אז מי שלא משרת צריך לעשות שירות בלי קשר למגדר שלו
אנשים בני שמונה עשרה גם מתים מעישון סמיםיוני
*בלי קשר לדעותי האנטי ציוניות, איזה סמכות יש לך לומר ש"הם הולכים למות בשביל האידיאלים שלהם אז גם אם לא למות, את צריכה להקריב מעצמך בשביל האידיאלים"

דרך ארץ זה לתת לאנשים את החופשיות לממש את האידיאלים שלהם בדרך שהמצפון שלהם מנחה אותם. אין לך ולא לאף אחד בעלות על זה!
שיממשו אותו אחרי הצבאפרח-בר
סורי .... אנחנו בישראל , אין לנו את הפרבילגיה להחליט אם כן להתגייס או לא , אנשים צעירים לא קיפחו את חייהם למען האידיאלים שלהם אלא למען ביטחון המדינה ואזרחיה.
אין לנו את הפרבילגיה?די"מ
מעניין...לי יש.
לך יש? אני מאמינה שאת הזכויות הרבות המגיעות לחיילי צהלפרח-בר
אתה לא תקבל... זו לא גאווה אתה יודע... ממש לא.
הזכויות פה לא מאוד מענינות אותידי"מ
אני בגיל 18 הייתי יכול להתחיל ללמוד לימודים אקדמיים.
זה בדיוק המשפט שמראה על חוסר דרך ארץפרח-בר
כולם היו רוצים לחיות פה כמו בשוויץ ולהתחיל ללמוד בגיל 18, המציאות לא מאפשרת את זה וכנראה לא תאפשר את זה בשנים הקרובות וחבל מאד שיש אנשים צעירים שחיים כאן ומתנערים מהמדינה.
את התחלתדי"מ
עם דיבורים על זה שאני לא זמקבל את הזכויות שחיילי צה"ל זוכים אז כתבתי שזה לא מעניין אותי.
הדיון האידלוגי על למה אני לא רוצה להתגייס לא קשור ל ..

ובכל מקרה גם אם הייתימרוצה הם לא רצו אותי
מכיוון שיש צורך ביטחונישואף לאור

הגודל של המחוייבות המוסרית שונה לחלוטין,מי הציב את הפרמטר שצריך לצאת מנקודת הנחה שבגילאים מסויימים צריכים כולם לשרת את המדינה בפרוטוקולים של א' ב' ג' ?,זו נורמה חברתית שלא כולם חייבים להסכים לה.אין כאן שקילות מהותית לפיה ברור מאליו שכולם חייבים לתרום למדינה בגילאים מסויימים תחת מסגרות מסויימות.

 

הצבא הוא צורך ביטחוני אובייקטיבי,ולכן אבין את הטיעון הזה בנוגע אליו (למרות שיש חולקים על הצורך בגודל הגיוס שיש כיום וכו',אני מדבר מבחינה עקרונית,בסגנון של אם צריכים אותך,עליך להשתתף במאמץ החברתי להגן על העם)

 

אדרבא אני וכולם בעד התנדבות ונתינה לחברה,ואני אישית לא הייתי נכנס לדיון זה אלא שיש כאן מימד ערכי שיכול להפגע במקומות מסויימים ובסוגיה של ש"ל וצריך להתייחס לזה,ולכן הפרמטר הזה ניצב במקומו ,ואין מקום להשוות למסגרת צבאית שחיונית לביטחוננו..

האידיאל שלהם הוא ללכת לצבאיוני
ולהילחם למען המדינה.
יש לי חברים שהאידיאל שלהם הוא באמת להגן על חיי יהודים ולדאוג שיהודים יוכלו לחיות בארץ ישראל בשקט ולדעתם זה אפשרי רק דרך שירות בצהל (ואם הייתה אלטרנטיבה הם היו משתמשים בה) אבל לדעתי בשירות שלהם בצהל נקודתית הם מגנים על יהודים במקום פעולתם אבל במכלול הדברים, הם מחזקים את המדינה, שהיא הגורם למצב הגרוע הזה..

המציאות פה תמשיך להיות כזאת עוד הרבה זמן, בגלל הצבא. אני לא מאמין שצהל יכול (או רוצה) שירגישו פה כמו בשויץ..


אבל!
אבל, זאת לא הנקודה!
אני לא יכול להגיד להם באיזה צורה לממש את האידיאל שלהם, אני יכול להגיד להם שהם טועים ושהמעשים שלהם סותרים את האידיאלים שלהם (ואני אומר להם את זה) אבל לא יותר מזה..
אני לא יודעת מי החברים שלךפרח-בר
אני יודעת בוודאות שיש בני 18 שלא מבינים מזה אידיאלים בכלל , הם מתגייסים מכורח המציאות.
הדיון הזה כנראה לא ימצה את עצמו לעולם כי רעיונית אתה לא מקבל כנראה את צה״ל ואת המדינה , שזה מעניין נוכח העובדה שאתה חי כאן ונהנה מביטחון ושרותי מדינה כאלה ואחרים.
אני לא נהנה, אני סובל מהםיוני
ואני לא יודע מי החברים שלך אבל יש חברה צעירים שיש להם אידיאלים.
אל תסבול בכוח....פרח-בר
חבל...
אני לא סובל בכח, אני סובל מרצוןיוני
מעצמי? אני חי את החיים שלי, פה בארץ ישראל..

את הסבל אני סובל בשביל אותם יהודים שנרצחים פה באופן יומיומי בגלל ההתנהלות של המדינה.
מעניין. מי שחי פה כשהתורכיםדי"מ
שלטו אז בהכרח הוא קיבל אותם?
מה הקשר בין לגור פה ולהנהות מהשרותים שהמדינה נותנת?
זאת דעתך האישית.ענבל

בס"ד

 

זה לא החוק.

 

את אמרת "חובה", חובה זה על פי חוק.

 

על שירות לאומי אין חוק.

 

ואם הם מתים או נפצעים אז...?

 

במחילה מכבודם, ויש לי כבוד לחיילי צהל, אני לא רואה איך זה שאני עושה שירות לאומי בא במקום..

מה הקטע?

שכולם יעצרו את החיים?

איזה מין טיעון הזוי זה?

אם אחד עוצר אז השאר גם?

הם משרתים בצהל ואני מאוד מעריכה אותם על זה, אבל אני לא רואה פה משום כיוון הקבלה לשירות לאומי.

סתם רק לדייק- החוק שמחייב שירות לאומי דווקא כן קיים בספרותן טל

 

החוקים, רק שבעורמה פוליטית חכמה, במפלגות הדתיות והחרדיות של לפני עשרות שנים דאגו שהחוק יסוייג בכך שהוא יתחיל להיות מוחל רק ברגע שתהיה החלטת ממשלה על החלת החוק. 

 

אז החוק קיים. כבר עשרות שנים.

 

אבל ישיבת הממשלה שעושה את החלת החוק בפועל, לא התקיימה עד היום

 

אז זה סתם לצורך הדיוק, כי בדיוק - החוק כ-ן מחייב שירות לאומי לבנות שלא עושות צבא, רק שבתעלולים פוליטיים עדיין לא התחיל "לפעול".

מוסר? דרך ארץ?המצב חסה

ומה עם התורה, יש משהו מעליה?

 

"והיה מחניך קדוש ולא יראה בך ערות דבר"

א. החוק לא מחייב את כולם.די"מ
לי לדוגמא הוא נתן פטור .ב .. מוסר ודרך ארץ זה דברים שפתוחים לדיון
צודקת בהחלט. מציאות קשה.dora


מאוד התחברתיחסדי הים
נראה לי זה לפורום שירות לאומיארוון
כי הקשר בין מה שכתבת ללנ״ו מקרי ביותר ונראה שחיפשת איפה לפרוק.

ולעניין - למה בצבא את חושבת ששואלים אותך עם מי בא לך להיות?
זה מה יש ועם זה מתמודדים. וזה אמור לפחות לבגר אותך ולא לעשות לך הכנה לחיי משפחה...
בש"ל לא חייבים להיות לעומת צבא לבנים שחייבים...ותן טל


גם בנות צריכותארוון
ש״ל זה התחליף המינימלי ואין שום סיבה שיעשו את זה כמו שטוב לך..
בנות צריכות *לדעתך*. חוקית אני לא חייבת כלום.ענבל


הן לא צריכות,ואין בזה שום פגםשואף לאור

ש"ל לא צריך להיות תחליף מקביל כדי להשתוות בכל מובן ואופן,הצורך בצבא הוא צורך של פיקוח נפש ולא מסגרת שמטרתה לתת לאדם כישורי חיים ובגרות (אומנם נעשה כתוצאת לוואי חיובית בחלק מן המציאויות).

מכיוון שזו מסגרת המונעת פיקוח נפש,היא הכרחית והיחס אליה הוא מחייב בהרבה,הצורך בש"ל משתנה ואינו בגדר חמור כ"כ של פיקוח נפש או חלק ממערך של פיקוח נפש לרוב העבודות,ולכן היחס אליו הוא בהתאם.

 

יש צורך להדגיש שדווקא השירות הצבאי היא מציאות שנמצאת על הקצה ולכן לא מאפשרת התפשרויות רגילות בגלל חומרתה,זה לא הופך שירותים אחריםללא חשובים (בלי להכנס בכלל למשבצת של שירות לאומי,אני מדבר על היסוד של שירותי האזרחות או התרומה לעם ישראל)  אלא שהם כן באים בפופורציה לצרכיו הפרטיים של האדם באופן יחסי,וזו המציאות הרגילה.

 

ב.לא נכון לענ"ד שהערת לה על מה שהיא כתבה וערערת כביכול על המקום של מה שהיא ראתה לנכון לכתוב כאן.הקשר הרעיוני הוא ברור ולדעתה היה מתאים

התחבר לי יותר לכאן.ענבל

בס"ד

 

מה זה משנה לך למה כתבתי את זה כאן?

אני מכירה את הפורומים, זה בסדר, אני יודעת למה בחרתי לכתוב כאן וזה לא כי לא היו לי מקומות אחרים לפרוק.

ב"ה תאמיני לי שיש לי מספיק..

 

וסליחה?

שירות לאומי זה לא צבא, שירות לאומי זה התנדבות.

שירות לאומי אין לי שום חובה בחוק לעשות ואני עושה את זה מרצוני החופשי.

ותודה רבה, כזאת דרך לבגר אז אני מעדיפה לא להתבגר.

[לא שאני יותר מדי ילדה, ויכולים להעיד על זה כאן כמה אנשים, אבל נזרום איתך..].

יש להתמודד ויש להיכנס כבר למקומות שהם רעים.

ואף אדם דתי נורמלי לא צריך להיכנס מלכתחילה למקומות שהם רעים.

ולפרוק זה הכי לגיטימי לא משנה אם אתה חייבעוגי פלצת
או לא חייב...


ובעיני מתסכל שיש מונופול על איך נהיים לגיטימיים
והוא מנוהל על ידי אנשים שתמיד מעוניינים בהתנדבות
אבל לא תמיד כולם מתעניינים בטובת ורווחת המתנדבת.
חבל מאוד שמטאטאים את הצד הזה מתחת השטיחשום וחניכה

דווקא היו כאלו שניסו להרים את השטיח, אך דאגו להכניס גם אותם מתחתיו...

 

משעשע לראות איך אנשים נאחזים בקרנות מזבח הש"ל משל היה העמוד הרביעי עליו העולם עומד.

הש"ל קיבל את תהודתו רק בשל היותו מאפיין את בנות הציבור הדת"ל, מה שעוזר להגדרתן העצמית.

זה ותו לא. כל הבלה בלה בלה, הוא אכן בלה בלה בלה.

מי שאינה עוברת דרך התחנה ההיא, יש לה פגם גדול בייחוס שלה ה' ירחם.

 

צווארה של הפרה הקדושה הזאת קשה עורף (סטגידיש!), וממאן להיכנע בפני כל סכין, חדה וכואבת 

ככל שתהיה.

ובצדק , אגואיסטיות לא בדיוק מעלה..ארוון
בדיוק כמו נאיביות...שום וחניכה


נראה לי בעיניך זה כןארוון
שני זווית.שום וחניכה


יש כל כך הרבה אנשים עם לב טוב ותורמים לאחריםשוקולד לבן

שלא עשו שרות לאומי או צבא, אבל תורמים בהתנדבויות אחרות,

 וכל כך הרבה אחרים שעשו רק כי חייבים, או בגלל שכולם עושים, או אפילו כי זה כיף להיות בדירת שרות וכי הם לא רוצים ישר להכנס לעולם הלימודים והעבודה.

כך שלא הייתי מודדת אגואיסטיות על פי זה..

זה עדיין השתמטות ואגואיסטיותארוון
אנשים שלא שמעו על דרך ארץ קדמה לתורה..
מה הקשר בין דרך ארץ לשירות לאומי?ענבל


הוווו!! זה באמת חדש לך?שום וחניכה

ממליץ לך לקחת שיעור או שניים בסיגנון השיח הזה.

פשוט לטבוע בים הנופת צופים.

קיוויתי שזה לא תמיד כך.. ענבל


זה לא קשור לאגואסטיות אם יש בעיותשואף לאור

הרי הן רוצות לתרום.

 

דרך החשיבה הזו בעייתית בעיני מאחר ולא כל מי שמשרת בש"ל בא במטרה לטרום,ולכן יש כאן איזה שהיא הדבקת תגים שלא מורכבת מספיק ביחס למציאות.

 

מדהים !ארוון
אצלי בעבודה יש בחורה גרמנייה שמתנדבת, ושני ערבים שעושים ש״ל....

ורק בחורות דתיות שאמורות להיות ערכיות יותר חושבות רק על עצמן...
את לא מתייחסת למה שנאמרשואף לאור
עבר עריכה על ידי שואף לאור בתאריך י"ז בטבת תשע"ה 12:35

הן לא חושבות רק על עצמן,הן מחוייבות להיות יהודיות,והן שומרות על עצמן.מאותה מחוייבות נובעת גם האכפתיות כלפי עם ישראל.

את רוצה שהן יפגעו בעצמן בשביל לעשות ש"ל ? מה ההגיון בזה ?

ממתי שמענו שהתרומה לכלל באה על חשבון הקרבה אישית חמורה ? אם לא בשל מציאות דחק של מלחמה ?

 

הדוגמאות הנ"ל אינן רלוונטיות משום שהעולם הערכי של בחורות דתיות יראות שמים גבוה משל הדוגמאות שהבאת בפשטות,ובשביל זה לא צריך להיות בקיא בתורה אלא להכיר בחורות יר"ש.

 

ולכן זה לא אבסורד,מובן שמי שהבאת כדוגמא לא יפגעו אם ישתתפו במסגרות כאלו (אגב,זו דוגמא קיצונית,האפיון של הש"ל לא מתבטא בבחורות לא יהודיות מגרמניה וערבים,זו דווקא מציאות של מיעוט).

 

תחשבי הפוך,בחורה יר"ש יכולה לשרת במסגרת כזו כאשר היא בקשר הדוק עם שאר המשרתים ? ,היא בהכרח תצטרך להקטין מעצמה רק בשביל ליצור איתם איזה שהוא שיח,כל שכן רמה חברית מסויימת שמתהווה באופן כמעט בלתי נמנע וטבעי.

את דווקא הבאת דוגמא מתאימה לבעיתיות במסגרת כזו.

 

נקודה נוספת היא האדרה של המושג הזה,ש"ל הוא לא הדרך היחידה להביע חוסר אגואיסטיות,לאו דווקא ששירות ממוקד של שנה יתרום יותר מאדם אכפתי כלפי הסובבים אותו וערכי כלפי העולם בדרך הילוכו,ולאו דווקא בתרומה למסגרת מסודרת בקצבת שנים.

כמה חסרים אנשים כאלו בעולם ? כמה אנו מייחלים לחברה רגישה יותר ?

 

לחילופין, כל תרומה למסגרות כאלו ואחרות שאינן מסודרות במסגרת של ש"ל.

 

בלי להתייחס לבעיתיות שמביעים ביחס לש"ל,הרי שאין מקום להפוך אותו לציון דרך הכרחי שמעיד על האכפתיות של האדם או העדרה,בהתאם.

שהרי יש פרמטרים שונים לאדם שמחליט שלא לשרת במסגרתה שאינן חוסר אכפתיות

צודק , שהעבודה השחורה תעשה ע״י חוטאות כמונו...ארוון
רק אגידשואף לאור

שלא הכללתי את כלל המקומות שבהן משרתות בנות שירות(בלי להכנס לסוגיה העקרונית של ש"ל),וכן הבעתי התנגדות לתיוג של מי שבוחרת שלא לשרת משום בעיה ערכית במקום כאגואיסטית, הערתי גם על היחס להקרבה במובנים כאלו בהקבלה או שבירת ההקבלה לשירות צבאי שהינו שירות של פיקוח נפש.זאת ותו לא

 

מה שכתבת לא קשור לדברי ,אני לא הגורם המשפטי שינתח את מהלך חייך ויגיד לך אם את חוטאת,אני גם לא מכיר אותך.אחריותו של האדם להיות אובייקטיבי ולבקר את עצמו,תוך אוזן קשובה אך מרוסנת לסביבה.זו הרמה העקרונית לפיה לא יתכן שאגיד דבר כזה ביחס למציאות הזו,ומצד שני לא אצדיק מה שאני לא מכיר וזה מובן

 

אני גם כןה' הוא מלכינו
בשרות לאומי בבית חולים דתי וחשבתי שאם זה בי"ח דתי זה אמור להיות פחות או יותר באווירה.....
בחלומות הלילה שלי.
דווקא בתי חולים ידועים בבעייתיות שלהם.. ענבל

בס"ד

 

אחת הסיבות שאפילו לא טרחתי לבדוק את התחום למרות שהוא גם מאוד מעניין אותי.

זה האמת בגלל המטרהארוון
של הבנות שהולכות לשם....
יש מקסימות שבאות לתרום.
ויש שבאות לחפש חתן, רצוי רופא, אבל גם סניטר או מאבטח זה בסדר אם אין ברירה..
ממש לא.ענבל

בס"ד

 

יש בעיתיות גם למי שבאה לתרום וממש לא לחפש חתן.

לא תמיד אנחנו יוצרים את הבעיתיות או נכנסים אליה במודע.

אז אין הבדל בין בי"ח למקום משרדיארוון

את חושבת שבמשרד אין בעיות?"\

באותה מידה גם בבית ספר יש בעיות.ענבל

בס"ד

 

הכל עניין של כמה בעיות.

במשרד שלי ב"ה אין כמעט בעיות מבחינה דתית.

 

את דווקא מטפלת בהרבה אנשים (עדיין) לא דתיים... ותן טל


מאיפה לך?ענבל

בס"ד

 

חלקם דווקא מאוד דתיים

 

עד שהם נתקלים בדיין המפחיד שמבהיר להם שיש"ו כבר לא בא בחשבון שטן

יהוו. בנות, תשמרו על עצמכן!שמן פשתן

אני הייתי בורחת מזמן...

בנושא שהוא חשוב לי, שהוא ציפור נפשי -אני לא אקח סיכון בשום אופן!

זאת לא את שמחפשת סטאז׳רים?ארוון
אי אפשר לרקוד על שתי החתונות ולטעון שהרמה הדתית אח"כ לא מספיקה...
וזאת בהנחה שכל מי שלא עושה שירות היא אגואיסטית..ענבל

בס"ד

 

חבל שאת לא פתוחה לראות בנות מדהימות, צדיקות ומאוד אלטרואיסטיות ששירות לאומי לא התאים להן בדיוק בגלל הסיבות שאמרתי..

חלקן בגלל עוד כמה סיבות אבל גם בגלל הסיבות האלו.

חוץ מזה שיש רבנים שמורים לא לעשות שירות, זה דבר מאוד מקובל היום.

אני חושבת שזה לא נכוןה' הוא מלכינו
אני בחורה דוסית. מאוד...
וגם אחרי זה אני עושה שירות. ושירות בבית חולים.
הדבר היחיד שבאמת מאכזב זה שבת שמתחתנת לא מקבלת כלום...
וזה מאוד תוקע...לפחות אותי...
לא אמרתי לא לעשות שירות,ענבל

בס"ד

 

בסך הכל אמרתי שאי עשיית שירות לא מעידה בכלום על אופי הבת.

 

וזה שאין תנאים למי שמתחתנת לא היה שיקול בשבילי בעניין של חתונה

 

יש דרכים להתגבר על זה ויש לי חברות נשואות בשירות לאומי.

 

לא הייתי הופכת את זה לאידיאל אבל בעיקרון..

 

[לי אישית יש שיקולים אחרים למה לא לצאת בינתיים..]

לא אמרתיה' הוא מלכינו
שזה מונע או תוקע אבל זה כן מאכזב שדווקא ארגונים דתיים כאלה הם לא תומכים ועוזרים...
מזכיר לי את אלה שהולכות ללדת במקום לשרתארוון
במסווה של עלק תרומה.
אם כ"כ קריטי לך תתרמי גם בעיסוקך בתרומה וגם תעשי ש״ל...
את נכנסת למקומות אחריםמוריה.ר =)
מה מפריע *לך*?
כן, אישה ש"הולכת ללדת" עושה תרומה הרבה יותר גדולה מבת שירות ממוצעת.
אולי לא סיפרו לך/שאת בוחרת להתעלם במתכוון מהנתונים והעובדות לגבי החור הכלכלי בהעסקת בנות שירות במדינה.
ובכלל, השפה והלגלוג בתגובה הנ"ל לא שייכים.
נכון, היא תרמה לעצמה בזה בהחלטארוון

למדינה לא היה קורה כלום אם הייתה יולדת שנתיים אחרי....

ומה התרומה הגדולה בשרות לאומי?די"מ
בשתי מילים: משבר חנוכהמ(ל)כת אסתר
כולנו היינו שם.. אל תתייאשי! זה עובר ויש גם צדדים טובים בש"ל

אגב, אני בדירת שרות עברתי לכלים חדפ בשלב מסויים.. אין מה לעשות, א"א לצפות שכולם יהיו כמוך (גם לא בעלך)

למה לא בעלך?יוני
בענייני כשרות?! בטח שבעלך
הכי בעלך!

^^^^ גם בעיניי היה קצת תמוה התגובה..ענבל


הגיוני בהחלט שלא בעלךמ(ל)כת אסתר
ותשאלו את ההורים שלכם אם הם היו בדיוק אותו דבר בענייני כשרות.
תסתכלו על הבתים של סבא וסבתא משני הצדדים ותגידו לי אם זה בול אותו דבר...
זה דבר שמדברים עליו ומגיעים להבנות בכיף ובשמחה.

וכאן נזכיר את המשוואה הידועה: שני יהודים = שלושה בתי כנסת.
א. אני מחליטה עם מי להתחתן.ענבל

בס"ד

 

אני בהחלט יכולה להתחתן עם מישהו שהכשרות אצלו דיד ומה לשלי.

 

ב. איפה בכלל נכנסת ההשוואה?!

בעלי יטביל כלים?
לא יערבב בשר וחלב?

יאכל דברים רק עם חותמת כשרות עליהם?
יאכל במקומות רק עם תעודת הכשר?

אני לא מדברת על קטניות בפסח כן או לא.

ואני לא מדברת על חלב נוכרי כן או לא.

בסדר בסדררררמ(ל)כת אסתר
אני לא מדברת על דברים קיצוניים..
זה יכול להיות גם איך את מכשירה את התנור אחרי בשרי.. ואיך אצלו בבית מכשירים..
ברור שהוא יפריד בין בשר לחלב.

ואני אומרת לך שוב אני בדירה אכלתי בחדפ ובישלתי לבד בכלים שלי.. לא כזה נורא.. יש גם חילוניים בעולם ואפשר גם לדבר איתם..
תהיי חזקה!
כשאת מתחתנת מנהגייך הופכים למנהגי בעלך כך שאין שום בעיה.ענבל

בס"ד

 

רק צריך להתרגל למנהגים שונים.

 

גם אני אוכלת בחד פעמי ומבשלת בכלים שלי, אמרתי שלא?

 

ואיפה למען ה' ראית שאני לא יודעת שיש חילוניים בעולם ואפשר לדבר איתם?!

 

אלוקים, אנשים פה לפעמים ממש מתסכלים אותי..

 

אתם מסיקים מסקרנות פזיזות ומאוד מטומטמות במחילה.

 

מטומטמות? לא שייך לדיוןמ(ל)כת אסתר
סליחה על התוקפנות,ענבל

בס"ד

 

את פשוט לא הראשונה שמסיקה עלי מסקנות מהשרשור הזה וזה די מציק.

לא הגיוני בכלליוני
יכול להיות שסבא וסבתא מצד אחד דתיים ומצד שני חילונים, זה לא קשור..


כדאי להגיע ממקום שווה ברמת כשרות ואם כבר לקבל החמרות חדשות ולא להקל אבל כן חייבים קו אחד של כשרות בבית.
ברור קו אחדמ(ל)כת אסתר
אבל זה לא מלכתחילה, כל אחד בא ממקום שונה
הו לא.ענבל

בס"ד

 

משבר חנוכה זה שנמאס מהשירות ומהדירה ורוצים לזרוק הכל.

אני נהנית בתקן ומדברת על קטע דתי בכלל.

זה לא קשור לחנוכה.

 

למרות שהיא באמת הזכירה לי קצת את היוונים..

רגע רגעמ(ל)כת אסתר
אז כל פעם שתהיי בחברת חילוניים תשברי את הכלים ותברחי?
בשרות לאומי יוצאים מהבועה, בעיקר לומדים שם שלא כולם כמוך וזה בסדר יקירה..

אני זוכרת שנפקחו לי העיניים על הקיפוח העדתי ואמרו לי אשכנזיה כמילת גנאי... 18 שנה לא ידעתי שזה קיים אפילו. כן, נעלבתי.. אבל נשארתי ונהנתי.

משבר חנוכה התכוונתי לתקופה.. כמעט חצי שנת שרות ומתחיל להימאס.. יכול להיות מהדירה/תקן/ וכו
לא קראת את השרשור נכון?ענבל

בס"ד

 

יש פה מלא תגובות שהסברתי את עצמי והסברתי שזה לא קשור ושיש גבולות.

 

אם את אדם דתי ואין לך גבולות גם ביחס לחילונים אז במחילה, מצבך קצת רע...

 

ואני לא אחת שחיה בבועה וגם לא באתי מבועה.

 

ואני יודעת מה זה משבר חנוכה.

 

אמרתי חנוכה לא פשוטו כמשמעו.

אני רק עכשיו עוברת עליו.. סורימ(ל)כת אסתר
סחטיין עליך 130 תגובות!
פשוט כשקראתי רק את ההודעה שלך זה זעק "משבר חנוכה"

אבל עכשיו אני באמת אשתוק עד שאני אסיים לקרוא הכלללל
^^^ לא רק הצבאיוני
השירות הוא בעיקר בשביל ללמד אותך איך להיות ישראלית. סוג של חינוך מחדש..
חינוך מקבלים מההורים ומהמורים- ללא ממסגרת מדינית.שירוש16

לא קראתי את הכל וברור שאני לא קולעת בצורה זו לכל מה שנאמר לעיל. אבל לדעתי- המקום ממנו צריך לשאוב את החינוך הזה, וכל חינוך באשר הוא- הוא ממסגרת חינוכית או משפחתית/חברתית. לא מדעה גורפת של כלל האוכלוסיה או פרי מוחם של יוזמי השירות לאומי. משרות לאומי לא צריך ללמוד איך להיות ישראלי- תהיה יהודי טוב ואז תהיה הישראלי ההכי שיש!!!!

 

אין בעיה לזרוק לפחיאיר26
עבר עריכה על ידי יאיר26 בתאריך י"ח בטבת תשע"ה 12:38
שנים קריטיות בשביל סיסמא של "להיות ישראלים" או כדי שהקרביים לא ירגישו פראיירים...
כדי שכולם ישאו בנטל נמציא עוד נטל...
וחזרה לשרשור:
יש אנשים שטוב להם מבחינה דתית להיות בודדים במערכה אבל לרוב האנשים זה גורם סבל והידרדרות.
אני אישית הייתי צריך לבחור בין שירות משמעותי יותר לבד לבין מסגרת דתית תומכת ובחרתי באפשרות השניה. מהמצב של אלה שבחרו אחרת סביבי אני רואה שבחרתי נכון.
חוסר נשיותיובללל

אשמח לשאלה שקצת לא נעים לי לשאול.

אני יוצא עם מישהי משהו כמו חודש. הולך אחלה סה"כ, אחלה שיחות, יש צחוקים כימיה ודיבור זורם יחסית.

אבל יש משהו שממש מפריע לי וזה שיש בינינו איזשהו פער באסתטיקה/היגיינה. אני אחד שממש שם לב לדברים וממש רוצה שאישתי תהיה "מטופחת". והיא לא אחת שמתאפרת בכלל, לא לדבר על לק וכל זה.. וגם לבוש דיי פשוט. ואפילו (וממש לא נעים לי להגיד) לא תמיד שמה לב לשערות בפנים…

השאלה מה לעשות עם דבר כזה? אני לא יכול להתעלם מזה.. ברור שגם לי יש עבודה לעשות אבל בסוף יש איזו רמה שאני מצפה ממנה..

שייך בכלל לדבר על זה איתה??

תודה. 

אז כנראה שקצב גדילת השיערהמקורית

שלך איטי. לא אצל כולן זה ככה🤷

ואני לא מרגישה תחת זכוכית מגדלת בכלל. אני עושה את זה כבר יותר מ20 שנה כי ככה אני רוצה וטוב לי. חשובה *לי* הנראות שלי ושיערות בפנים זה חלק מזה. לא כי זה חשוב לבעלי

ובדיוק בגלל השורה האחרונה כתבתי לו שיוותר. כי אם הוא כגבר שם לב לזה,  זה יפריע לו גם בהמשך ולהעיר על לא שייך בעיניי

למהזית שמן ודבש

כמעט כל הדייטים שעברתי מסתיימים כעבור פגישה אחת?

הקב"ה חוסך לך זמן על בנות לא רציניותintuscrepidam
זה פתרון קל. בכל זאת, כדאי לבדוק למהנחלת
אנא המתן לתגובות כאן. יש כאן תובנות ועצות טובותנחלת
בן כמה אתהadvfb

ואיך אתה מרגיש בדייטים עצמם?

זה יכול להיות עניין שכדאי לטפל בו בשלב בחינת ההצעה ועד להתנהגות בדייט עצמו.

כיווניםיהודי שואף לטוב

'מסתיימים' הכוונה שהיא מסיימת אותם?

אם אתה מסיים, זה בירור מסוג אחד.

למה ההצעה, שנראתה לי בעלת פוטנציאל, כבר לא רלוונטית? מה פגשת שגרם לך לחתוך? זו בעיה בהצעה, כלומר לא היתה שום סבירות, אין שום דמיון/קשר בין הדמויות, או שזו בעיה בתקשורת, ביצירת הקשר?

אם זו בעיה בהצעה, למה הציעו לי? ייתכן ולא מכירים אותי/אותה/לא יודעים מה אני מחפש? למה לא 'עליתי על זה' מראש, בשאלות מבעל הרעיון (מלבד פרטים טכניים ומהותיים כאלה ואחרים, 'למה חשבת שהיא מתאימה לי?', 'למה חשבת שאני מתאים לה?'. לא 'כי לשניכם יש אוזניים/לב וריאות', אלא למה דווקא אני לה ודווקא היא לי. איזו ייחודיות ראית בכל צד שהעלת לך את המחשבה שיכולה להיות התאמה) או בשאר הבירורים. אולי העניין צריך חידוד?

אם זו בעיה ביצירת הקשר, האם נבהלתי משתיקות/משהו ספיציפי שהיא אמרה? האם חתכתי 'כי הרגיש לי' או שיש סיבה שאפשר להצביע עליה? הרם באמת נתתי הזדמנות או שמיהרתי לחתוך כי לא היו לבבות והצעת נישואין אחרי 20 דקות? האם נכון לחתוך אחרי נסיון אחד, כששני זאים נפגשים ומובן יהיו רגעים לא נעימים (וגם לא נוראיים) של שתיקות מביכות, או שנכון לתת צ'אנס נוסף, ואולי אפילו יותר? האם אני באמת בא מוכן לקשר, ובא להשקיע בדייט, או בא 'לעבור אותו' (כמשתמע קצת מנוסח שאלתך), ומיילא כל הדייט לא רלוונטי? האם יש בי פחד מיצירת קשר שגורם לי להיבהל ולהרגיש שזה לא רלוונטי, או אפילו להצביע על דברים ספיצייפיים למרות שהם לא באמת מהותיים לי?


אם היא חתכה, יש בירור נוסף, אך זה כמובן דורש גם את הבירור האם ההצעה היתה רלוונטית. אם לא, למה לא סוננה בדרך? האם ייתכן שהמציע/הדמויות שאצלן ביררו עלי לא מציגים אותי נכון?

אפשר גם לשאול אותה, בטלפון בו היא חותכת או בהודעה אחרי זה, למה היא חותכת. היא לא חייבת לך תשובה, וכנראה שהיא תענה 'הרגיש לי שזה לא מתאים', אתה יכול לבקש הערות/הארות להמשך הדרך, אולי תקבל משהו.

ייתכן שיש בך, במראה/דיבור/התנהלות שלך בדייט משהו מרתיע/מרחיק? האם השקעת בדייט, באת מכובד, פתוח (כמה שאפשר) להכיר, לשמוע ולשתף, התעניינת בה ולא חיטטת יותר מידי? האם חשבת מראש על מקום שנוח לה, מתחשב במה שמתאים לה, לא ליד כל החברות, מקום נעים, אולי אפילו עם שירותים? האם הבאתי לפגישה הראשונה מיץ תרד הולנדי סחוט ועוגיות שעורה ותירס במילוי חסה? התנהגתי מוזר? נסה לשחזר את מהלך הפגישה ולבחון אם היתה התנהגות מרחיקה מצידך.


כשזו אחת או שתיים, יש סבירות שההצעה לא רלוונטית/הן לא פתוחות לקשר, אבל אם זה כבר עם בנות רבות, יש כאן נורת אזהרה לכיוון שלך. מה אני לא עושה נכון.


זו התמודדות קשה. נסה ללמוד משהו מכל פגישה. להתייעל בתקשורת, להכיר גבולות ולהבין מה חשוב לאישה ומה מעניין אותה, למד להתחשב, ובעיקר, להיפתח.


זה נסיון לא פשוט. תדבר עם אבא, תגיד לו, ותתכוון לזה, שקשה לך, שאתה צריך את עזרתו, ושאתה מתאמץ ומשקיע כדי להקים בית לכבודו. קבל את הקשיים הללו באמונה, ויהיו לזכותך.


(מקווה שכתבתי כל מה שחשבתי, כי בטעות מחקתי הכל וכתבתי הכל מהתחלה)


אשריך. יצליח ה' דרכך ותבשרנו בשורות טובות במהרה.

נכון מאוד.נחלת
מזכיר לי אותיsubb16

אכן גם אני הייתי בבעייה כזו עד שלימדו אותי איך לפתח קשר עם אישה.
ואז הכל השתנה שסוף סוף הכדור היה אצלי.
לא בקטע מלחיץ אחי אבל אתה צריך ללמוד אם יוצרים קשר עם אישה.
תחשוב שזו בחורה שהיית רוצה ובגלל שאתה לא יודע איך מפתחים איתה שיחה הכל בורח לך, פשוט חבל.
לכן יש אנשים מאוד מאוד מסויימים שיודעים להדריך אז שווה לפנות אליהם וכן גם לשלם אם צריך.

אתה יכול לתת לי טלפון שלהם?זית שמן ודבשאחרונה

תודה

שיר חדשכולנו הביתה

אני ניק שהיה פעיל פה אבל מעדיף לא להחשף

חשבתי לשתף שיר שיצרתי לאחרונה עם AI

לדעתי זה יגע בעולמם של חברי הפורום

 

יום טוב

חשש גנטיאחד האם שומע

שלום לכולם.

אצלנו במשפחה כולם ממש גבוהים. באיזור 190, והבנות יחסית בממוצע. כל חיי גדלתי כגבוה ותמיד קיבלתי על זה מחמאות, לכן אצלי במוח זה נתפס כדבר מאוד מהותי. 
העניין הוא שאתמול יצאתי לדייט עם בחורה מתוקה ממש, אבל גם ממש נמוכה. ויותר מזה, המשפחה שלה גם ככה פחות או יותר. אחרי שהבנתי את זה פתאום התחיל להפחיד אותי העניין הגנטי (ברור שגובה זו לא מחלה ח"ו והבעיה היא בתפיסה שלי! אבל ככה גדלתי וכרגע קשה לי להשתחרר מזה. ומבקש מראש סליחה אם זה פוגע במישהו). 

השאלה שלי היא האם יצא לכם לחשוב על משהו כזה פעם? מה יהיה הגובה של הילדים? איך אפשר לברר גנטית מה באמת ההשלכות של זה? מכירים משפחות שיש פער גובה מטורף כזה? מה הגובה באמת של הילדים?

חבר'ה, באמת כל פיסת מידע שיש לכם כאן תעזור לי, זו לא פעם ראשונה שאני מתלבט על זה. תודה

אם חשוב לך גנטיקהחושבת בקופסא
תבדוק מחלות גנטיות שמשפיעות על החיים הרבה יותר מכמה סנטימטרים לפה או לשם.
כמו שאמרתיאחד האם שומע

אני יודע שזו לא מחלה, וברור שצריך אכן לבדוק מחלות גנטיות. אבל זה מטריד אותי. הלוואי שלא. 

אני יכול להגיד לך שאני חושב על זה לצד השניל המשוגע היחידי

אבא שלי נמוך, אמא שלי ממוצעת על גבול הנמוך,
וכולם אצלינו די נמוכים במשפחה. (אני נמוך)
אני חושב שאם זה פער, אז זה אמור להתאזן, אבל אין לי באמת ידע מקצועי...
אבל בסוף אם תתרגל לזה, אז הגיוני שגם התפיסה שלך תשתנה.

קודםאחד האם שומע

כל תודה רבה על התגובה נשמה טהורה, מקווה שהשאלה שלי בסדר!

דברי שני, זה ברור שעל רוב פשעים תכסה אהבה..אבל עד שהאהבה תגיע....

 

בשמחה, השאלה שלך טובה,ל המשוגע היחידי

וזה גם מובן מאוד למה זה מפריע לך.

ואני מניח שאתה שואל על הילדים שבעז"ה תאהב אותם איך שהם יהיו...

השאלה בסדר גמור. לא להרגיש אשמה רבותינחלת

על הרגשות שעולות אצלכם. יש להן מקום.

 

אין לי תשובה על כך. אולי להמשיך ולראות אם זה עדיין מפריע.

 

אולי הילדים יהיו גבוהים כמוך? יש לנו שכנים שהיא מאוד נמוכה. ממש.

בעלה די גבוה (לא 1.90) ו90% מהילדים, גבוהים.

 

אבל יכול אולי להיות גם ההיפך כמובן.

 

אגב, קראתי בספר "יומנה של שדכנית" על מישהו שהגיע לאחד מגדולי ישראל

בטענה שאחותו שמה דגש על שטויות; הכירה בחור נמוך ואינה רוצה בו כי

טוענת שתתבייש ללכת איתו ברחוב.

 

הצדיק ענה לו: אלו לא שטויות. זה דבר שצריך לקחת בחשבון אם זה מפריע לה.

 

זה לגבי ההצטדקויות שעולות כאן לגבי הרגשות לגטימיות לגמרי.

 

מה עושים איתן? זה כבר נתון לשיקולו של כל אחד.

 

בהצלחה רבה!

 

הגובה שלי 156 ס"מshaulreznik

כנ"ל לאבא שלי, ואימי עוד יותר נמוכה. לגבר זה לא קל מבחינת הביטחון האישי, לנשים אין בעיה (הן אכן נתפסות כ"מיניאטוריות ומתוקות"). ילדיי נמוכים כמוני, הבן עדיין קטן ולא מוטרד במיוחד, לבת הגובה שלה כלל לא מפריעה.
 

אבל רוב הסיכויים שילדיך יגיעו לגובה ממוצע של 175 ס"מ ואף הרבה מעבר. אז אין מה לחשוש. שאל את הבינה המלאכותית והיא תיתן לך תחזית על סמך סטטיסטיקה קיימת.

תודה על השיתוף!אחד האם שומע

על בסיס מה את/ה אומר את זה? באמת כבר שבוע שאני מנסה להסתכל מסביב על משפחות ולא מצאתי משהו עקבי מדי..חוץ משאם יש גנים נמוכים אז זה עובר הלאה..

ראה את המחשבוןshaulreznik
זה עניין אישי ותלוי בטעם שלך, לדעתינקדימון

מה שלא נכון זה המחשבה שגן גבוה פלוס גן נמוך יוצר גן ממוצע. אם אתיופי יתחתן עם אשכנזיה אז הילד יצא מוקה? זה לא ביולוגיה.

אם חכם יתחתן עם טיפשה אז הילד יצא ממוצע הציונים שלהם? זה לא ביולוגיה.


אחד מהגנים יבוא לידי ביטוי וזו הגרלה שאין לנו איך לשלוט עליה, ומה שכן יכול להיות זה עוצמה משתנה של הגן המסוים - אבל הנטייה תהיה גבוהה או נמוכה, וממש לא נטיה לממוצע.

זה דבר שיש לדעת.


עכשיו השאלה היא מה הטעם שלך בנושא, אם בכלל אכפת לך/חשוב לך, וכדומה.

מעניין מאוד.אחד האם שומע

ברור לי שאין פה נוסחה מדויקת (אע"פ שיש מחשבון באמת כמו ששלחו למעלה חחח..) אבל רוצה לשמוע מנסיון החיים פה של האנשים מה רואים/שומעים מסביב. לדעת האם אני לבד בהתלבוטות הזו והאם יש לה מקום או שזה יצר הרע? 

במקרה קפץ לי השרשור ורוצה להגיבבארץ אהבתי

קודם כל - זה נכון שזה לא תמיד יוצא ממוצע, אבל דווקא בדברים האלו (גובה וצבע עור) יש איזשהו ערבוב של הגנים שיוצר לרוב משהו באמצע (כי יש פה כמה גנים שמשפיעים, ולכן חלק מתקבל מהאמא וחלק מהאבא, והתוצאה מושפעת משניהם. יש תחומים אחרים שבהם רק גן אחד משפיע ואז זה באמת סוג של 'הגרלה' אם זה כמו אמא או כמו אבא).

 

מכירה כמה משפחות של אתיופי ואשכנזיה (או להיפך) והילדים באמת בצבע כמו של תימנים. וגם במשפחה שלי רוב הילדים קיבלו צבע בערך באמצע ביני לבין בעלי (עם שונות בין הילדים, אבל בגדול כולם בטווח שבנינו).


 

ולגבי הגובה - יש לי דודים שהם עם הפרש גובה משמעותי. הבעל בערך 1.90, והאישה סביב 1.50 (להערכתי, לא שאלתי אף פעם...). יש להם 7 ילדים, 2 בנים שקיבלו את הגובה של אבא שלהם (לא יודעת אם ממש בגובה שלו, אבל כן גבוהים מהממוצע באופן ניכר), ו-5 בנות בגובה ממוצע, גבוהות יותר מאמא שלהן אבל לא באופן חריג.

 

חוץ מהחשש לילדיםShandy

זה מציק לך בעין?

מרגיש לך מוזר להסתובב עם מישהי יותר נמוכה בהרבה ולא ממוצעת?

איך הצל/ השתקפות שלכם ברחוב או מול חלונות ראווה מרגישה לך??

כי לגובה כמה שתרצה זה מה שה' קובע

אני באה כמיך ממשפחה של גבוהים

אבא שלי 185 אמא 175 ויש לי אחים 192 188 אחיות 176 175 שזה גובה ממש גבוה לבנות

אבל גם אחים בנים יותר נמוכים - ממוצעים 176

(שזה הממוצע בערך לגברים- 177)

ואני שאני 170 זה גם גבוה לבנות

(הממוצע הוא 163)


 

זה תלוי ילד מה הוא אוכל כמה ישן אם עושה ספורט


 

אני מכירה זוגות שהם הפוכים שניהם מגרדים את ה170 ויצא להם בחור 185

זה משפיע אבל לא מחייב בכלל


 

אז תתיחס יותר להרגשה שלך איך זה נראה בעינך

כמה  זה מפריע לך שהאישה שלך שהיא נמוכה

לא הילדים שלך


 

כי לי זה מפריע🙂

מודה

נסיתי  עם כמה וכמה בחורים אבל אני לא נמשכת לכאלה שפחות מ178-180


 

אני צריכה לראות שיש הבדל גובה בנינו

תודה!אחד האם שומע

האם שאני שואל את עצמי את זה גם. כי זה פרדוקס כזה. ככל שאני מפחד יותר מאיך זה ישפיע על דור העתיד אוטמטית זה משפיע על איך אני מסתכל עליה. 
ובדיוק כמו שכתבת, יצא לי להתסכל על הצל ברחוב וזה, וזה מרגיש לי קצת 'מוזר', כמו אחות קטנה. אבל אמרתי לעצמי שזה אולי סתם קול בראש שצריך לנפץ..מבולבל כבר. 

מסכימה; איך זה מרגיש אצלך, לא הילדים כרגע.נחלת
בעלי גבוה ואני נמוכהמתואמת

שמחה שזה לא הפריע לבעלי...

יש לנו ילדים גבוהים, ילדים ממוצעים וילדים נמוכים. מגוון נחמד

אגב, ההורים של בעלי גם נמוכים, רק הוא ואחיו גבוהים...

גם לדעתי - פחות תחשוב על הילדים העתידיים, אלא על איך זה מרגיש לך מולה, אם מפריע לך להיות בפער כזה מולה. זה עניין של העדפות מראה ולא של גנטיקה...

יש לי דוד 1.98 ודודה שלי 1.65 בערך,Lavender

כל הילדים יצאו גבוהים (חמישה במספר)

ואם אתה שואל אם יצא לי לחשוב על זה פעם, אז בפירוש כן.

בסוף כשאני מתחתנת עם מישהו אני רוצה להוריש גנטיקה טובה לילדים, לא דווקא גובה. 

(לי אישית גובה יותר מפריע בקטע שגבר נמוך מצטייר בעייני כפחות "גברי" אבל לא יפריע לי שיהיו לי בנות נמוכות למשל)

נכון, אבל לא בהכרח.נחלת

אני גבוהה.  ובכל זאת, שמתי לב שיש גברים נמוכים שהם גבריים בהחלט.

כמובן שמטבע הדברים, אשה גבוהה היתה רוצה בעל שלפחות בגובה שלה.

אבל יש גברים נמוכים גבריים ומושכים. לגמרי. וגם גבוהים שלא נראים

גבריים כל כך.

 

מכירה מישהו נמוך נמוך נמוך.....למטה מהממוצע. בהרבה.

אשתו גבוהה גבוהה גבוהה...למעלה מהממוצע.

רואה די הרבה זוגות כאלה.

 

 

 

יכול להיות שגם אצלך זו איזו תסמונת גנטיתמרגול

ויכול להיות שסתם נטיית גובה

כנ"ל אצל הגברת המיועדת.


כי כן, ברור שגובה מושפע המון מגנטיקה, אבל יש מקרים שזה ניתן לבדיקה ממוקדת של 2-3 דברים. לרוב יבדקו בשביל שלא יהיה לשני ההורים (למשל כי אז ההשפעה היא לא רק על הגובה, אלא גם על עוד דברים. או כי זה כבר יצור מצב קיצון)


בכל אופן. אני חושבת שייתכן שיש פה גם עניין של מגדר.

כי כאמור, לגברים גבוהים מאוד, קשה פחות מלנשים גבוהות מאוד. וכך גם ההפך.

אז אתה אולי חושב - מה אם הבן שלי יהיה נמוך מאוד וזה יקשה עליו בזיווג/ביטחון עצמי/ ווטאבר

אבל אני כאישה הייתי חוששת בעבר מההפך - מה אם תצא לי בת מאוד גבוהה?


אני נמוכה מאוד, בעלי מעל הממוצע אבל לא ברמה חריגה, אז לא נראה לי שתצא לי בת 180 חחח


אבל בהחלט מבינה את הקושי של ללכת עם מישהי שנמוכה ממך ב40 ס"מ (מהכיוון של זו שהלכה לצידו של מי שגבוה ממנה ב40 ס"מ, וזה באמת מרגיש לפעמים כמו "ילדה", עד שמתיישבים ואז כבר לא. אבל מבינה)

אשכרהאחד האם שומע

כתבת הרבה ממה שעובר לי במוח. 

ברור שגובה באיזשהו מקום זה יתרון/נורמלי לגבר ואילו לאישה זה יהיה חיסרון מסויים..וכל הקטע שזה גם בדיוק להיפך! ואין לנו איך לשלוט על זה. מצד שני, כמו שכתבתי, יש לי איזו תפיסה כזו שגובה הוא מאוד מאוד חשוב. לכן זה משפיע לי על איך אני תופס אותה וגם עולה הפחד על דור העתיד,..

אם אפשר לשאולשלומית.

למה גובה הוא מאוד מאוד חשוב? ( חוץ מלהגיע למדפים הגבוהים בסופר)

אני ובעלי נמוכים והחיים שלנו מצויינים ב''ה. מקסימום לוקחים שרפרף 

את צודקתאחד האם שומע

לחלוטין. זה דבר שלא בשליטתנו בכלל, והוא לא עקרוני למהות של האדם. והאמת שבגלל שזה לא מאוד חשוב אני כועס על עצמי שזה כל כך מפריע לי! באמת. 
אבל כמו שאמרתי, תמיד גדלתי כך שגובה הוא חשוב, תמיד החמיאו לי על זה ותמיד זה היה לי כיף. לכן זה נתפס אצלי כנראה כמשהו חשוב....

כמו הרבה דברים אחרים שמפריעים לאנשים אחרים

אבל אם גובה מאוד מאוד חשוב בעיניךמרגול

אז זה אמור להיות גם מאוד מאוד חשוב כשאתה חושב על הבנות העתידיות שלך, לא?

להיות בת גבוהה מאוד, זה ממש לא קל.

גם להיות בן מאוד נמוך.


אבל אני אומרת, שאו שגובה זה פיצ'ר חיצוני וזה הכל, ואז באמת לא כזה משנה

או שהוא מאוד חשוב, אבל אז זה חשוב לשני הכיוונים שלא יהיה גובה קיצוני. לא?

ברוראחד האם שומע

קיצוניות לא טובה בשום דבר ובשום מצב. לא מחפש קיצון. 
מבחינתי גובה זה לא הכי חשוב, ברור שהעיקר הנשמה והמידות. עם זאת, קשה לי לשחרר את זה. 

רק אם תתחתן עם מישהי גובהintuscrepidam
תהיה סבירות גבוהה יותר, לא וודאות, שהילדים שלך יהיו גבוהים. וזה תחת הנחה שכל הדורות לפניך גבוהים ככה שיש לכם נטייה להיות גבוהים.
מבחינה גנטיתלגיטימי?

פעם התעניינתי בעניין הגובה, וזה מה שאני יודעת להגיד:

יש תכונות שאפשר לבדוק בדנ"א של אדם, ולהעריך כיצד זה יבוא לידי ביטוי. לגבי גובה, אפשר לקבל הערכה, אבל טווח סטיית התקן הוא עצום, כך שההערכה הזאת מאבדת הרבה מיכולת המימוש שלה.

למה זה קורה? כי יש תכונות שתלויות רק בגן אחד או גנים בודדים, אבל גובה תלוי בעשרות אלפי נקודות שונות בדנ"א. (מקור)

 

אם זה משהו שמטריד אותך ברמה רצינית - לך תקבע תור אצל יועץ גנטי, ותברר.

מכירה הרבה זוגות בהם אחד מבני הזוג יותר גבוה, ומבחינת ילדים - לפעמים כולם בגובה דומה, לפעמים יש מנעד של גבהים.

 

אבל השאלה הגדולה היא:

האם אתה מחפש תשובה גנטית, או שאתה מחפש להשפיע על התפיסה שלך? האם אתה רוצה להשתחרר מהתפיסה הזאת?

כדי לאזן, לדעתי רוב האנשים לא חושבים שלהיות גבוהנוגע, לא נוגעאחרונה

בפער מהממוצע זה הכי כיף.

אז קח בחשבון שיתכן שגם בשביל הבחורה יש כאן התפשרות מסויימת, ושאולי בזכותה הילדים דווקא יהיו מאוזנים..

תודה לכולם פה!!!נו, ההוא מהזה

לילה טוב לכולם!

ב"ה רק רוצה לעדכן שלפני כשבועיים החלטנו שאנחנו רוצים להתחתן, ביום שלישי הצעתי לה והיום הייתה המסיבת אירוסין שלנו.

תודה לכל מי שעזר לי פה בעבר עם שאלות! הורדתם לי ממש את הלחץ והחרדות לפני הדייטים הראשונים!

אשריכם ישראל! בקרוב אצל כולם!

איזה יופי אין לי מושג מי אתה אבל מזל טוב!!!!!!!הפי

הרבה אושר בריאות נחת ושה' יאיר לכם את הדרך יום יום בקלות ובאהבה

לכל עם ישראל בעז"ה

מזל טוב! שימחת כל כךזיויק
מזל טוב!Lavender

איזה מרגש

שמחה בשבילך על המסע הקצר שעברת (לפחות ממה ששיתפת)

מאחלת לך אושר ועושר עד בלי די🥂

באמת היה קצר ב"ה, חודשיים עם הראשונה וזה הספיקנו, ההוא מהזה
יא מזל טוב! משמח! הרבה הצלחה !נפש חיה.
בשעה טובה! הרבה מזל טוב!יעל מהדרום
הרבה מזל טוב, אם אני מבין נכון מדובר בראשונה שלך?מתוך סקרנות

שיחקת אותה.

יפה.

אכן מדובר בראשונה ב"הנו, ההוא מהזה
8 פעמים "מזמור לתודה" ערב בוקר וצהריים.......נחלת
וואו! איזה כיף! מזל טוב!!!יהודי שואף לטוב
שתזכו לשמוח זה בזו וזו בזה ולהוסיף המון אור.

מוזמן להמשיך לתרום ולקבל בפורום (אף שזכית ואין לך הרבה נסיון😀).


כל כך משמח! היו מאושרים יחד. המון המון נחת!נחלת
מזל טוב!זית שמן ודבשאחרונה
"החיים שלי יפים. יש לי עבודה. מה רע להיות לבד?"נחלת

 

 

זו הכותרת של טיפ באתר "השדכן". יש שם טיפים טובים.

מזכיר לי את התגובה של הבחורה שלא הרגישה צורך

להתחתן. אולי לא קשור, אבל ממליצה על טיפים;

שם וגם באתר של אלי גרון.

פגשתי מישהו.לגיטימי?

לא נדלקו אורות מיוחדים.

לא חשבתי שזה זה. 

לא הרגשתי שאני מכירה אותו עידן ועידנים.

עוד אחד, זר, שהחיים שלו משיקים לשלי.

משיקים, כי הוא לא בדיוק הטייפקאסט של מי שיצאתי איתו עד עכשיו. אבל לא היה משהו אחר רלוונטי באופק, אז למה לא לנסות משהו קצת אחר?

עוד דייט ראשון. ושני. ושלישי.

וזה עדיין לא השתנה.

טוב, לא באמת ציפיתי למשהו אחר.

כן, התקרבנו. כן, יצרנו מרחב של כנות. של הקשבה. של כבוד לשוני ביננו. ויש שוני. ויש פערים.

אבל לא רע. אפילו נחמד.

ועוד דייט.

ועוד אחד.

וזה מתחיל להיות רציני, ואני רואה שאני לא שם. לא במקום שהוא נמצא. מסרבת לקבל את זה שיש כאן צעד שצריך לעשות אותו - או לחדול.

פונה לאשת מקצוע. ולעוד אחת. ולעוד אחת. ולעוד אחד. ולעוד אחת. ולעוד אחת. חלקם עזרו יותר, חלקם פחות.

עוברת תהליך עם עצמי, ומולו.

ומחליטה ללכת על זה. לבחור בו כשותף שלי.

 

מה אני באה להגיד לכם?

לא נפלה עליי איזשהו משהו פתאום. זה בהחלט היה דומה לקשרים רבים אחרים. אבל עבדנו יחד. ועשינו תהליך משמעותי, לבד וביחד. ובחרנו.

כשהוא הגיע, לא הרגשתי בשום צורה שזה זה, שזה שונה מקשרים אחרים. 

האם הוא מושלם (ברור שאני לא מושלמת..)? האם הקשר שלנו מושלם? לא. אבל יש בו הרבה כנות ואותנטיות, וזה נראה לי בסיס טוב לצמיחה.

 

מה עוד?

תיזהרו במה שאתם אומרים. כן, הוא גם נמצא כאן. (וגם אחרים שיצאתי איתם). תחשבו טוב טוב לפני שאתם מפרסמים משהו עם דברים שיכולים לזהות אדם ספציפי - ייתכן שהוא או היא קוראים כאן.

ובשולי הדברים,

אני רוצה להודות לאנשים כאן, שמלווים אותי במסע שלי בשנים האחרונות. הפורום עזר לי בהיבטים רבים, בקשרים רבים, ואני מודה לכם. חושבת שיש לנו הרבה מה ללמוד אחד מהשני, מנקודות מבט אחרות וכו'.

ב"ה אני ממשיכה לפרק הבא במסע החיים, אבל אולי עוד תמצאו אותי פה מידי פעם..

 

מאחלת לכולם כאן להגיע לזוגיות טובה ומצמיחה, בקצב ובדרך שמתאימים להם.

(איך מגיעים לשם? מה זה זוגיות כזו? יש לכם תובנה, מחשבה וכו' בעניין - אשמח לקרוא כאן).

מדהיםadvfb

איך שניכם יודעים להתנסח יפה בכתב

מסי או מרדונה? (לכבוד המונדיאל שיתחיל מחר)advfb

לאחרונה שמעתי את הפסודקאסט של בן בן ברוך שמארח את הרב ליאור אנגלמן. שיחה ממש יפה ממליץ לשמוע.

כחלק מהשיחה, בן בן ברוך דיבר על כך שבגמר של המונדיאל, לפני 8 שנים, כשנבחרת ארגנטינה הפסידו בגמר אחרי גול בהארכה של נבחרת גרמניה, מסי הזיל כמה דמעות אבל לא בכה יותר.

לעומת זאת, כאשר מרדונה הפסיד בתחילת שנות ה90 במונדיאל בגמר, הוא בכה בכי תמרורים..

 

ומה הקשר לשידוכים?

שאלו את מסי, איך זה שאתה לא בוכה?? זה אירוע שיא. זה נראה כאילו זה משחק ליגה רגיל לפי התגובה שלך.

אז ענה כך - כאשר בחרתי להיות שחקן של כדורגל מקצועני אז קיבלתי את העובדה שיכול להיות שינוי קיצוני בחיי, עליות מאוד חדות וגדולות, ומצד שני, תהומות קשים ונפילות מטורפות. אז החלטת שאני צריך להיות מאוזן. לא לצאת מגדר הרגיל על כל נפילה או עלייה.

 

אז בנוגע לדייטים - 

עד כמה אתם זהירים ומחכים להדרגה בקשרים ומכוונים את הציפיות?

עד כמה אתם נותנים לעצמכם לחוות את הרגע ואת העליות והירידות הפתאומיות?

ריה"ל מדרידקעלעברימבאר
בכנות יש לי מלא מגננותהפי

אבל עם הבחור הנכון זה יתקלף ..

בעייני במינוס של רווקות מאוחרת זה שאתה יכול להיות הכי טהור בעולם

ואנרגיה או בחירות של אנשים אחרים .  תרצה או לא הם גורמות לך למגננות... במודע לא מודע

ולכאב /פחד .

ואני אשתמש במילה גרנדיוזית למרות שזה גם יכול להיות קטן מיני טראומה .

הראש זוכר הרגש זוכר .. וכל בחור משאיר איתו רגש / חוויה .

אני רק מחכה לרגע הזה שהוא יגיע ויקח ממני דאגות ופחדים שלא שלי.

זה כמובן דורש גם ממני לאפשר בקיצור זה באמת מסע / קריעת ים סוף .

זה נשמע בריא מאודadvfb

אני חושב שגם לצעירים זה יהיה טוב שיהיה הגנות.

הגנות שומרות עלינו. לפעמים שאין לאנשים הגנות אז הם נפגעים ואין בזה שום אידיאל.

 

נכון אבל צריך לדעתהפי
להיות צופה מהצד ולא להיות המגננה עצמה 
מודע להגנות, חידוד חשובadvfbאחרונה

בשורות טובות אמן!

לא יודע מה יש לכבד את המונדיאל, אבל קישורית יפהיהודי שואף לטוב

בתחילת ההיכרות הציפיות לרוב גם כך לא בשמיים, אז אני לא מפחד מנפילה מגובה.

אם נוצר קשר, הנפילה )אם תבוא) תהיה כנראה כואבת יותר, אבל כבר נוצר משהו, יש סיכוי, ולכן שווה לנסות להסיר מגננות כמה שאפשר, כדי לאפשר לקשר הזה להתפתח.

כמובן, צריך להיות איזשהו דירוג. לא להתחיל מיד לבדוק לאיזה בית ר כדאי לשלוח את הבן שלנו המתוק, אבל בהחלט יש מקום לבנות תמונה בראש שהיא-היא, מה שגם יחזק בעצמו את הקשר.


האם אני יודע לעשות את זה נכון?

שאלה גדולה.

תודה על השיתוף! כאב זה לא כיף advfb

נראה לי שבאמת עיקר העניין הוא להתחלת קשר, אבל גם אחרי שקשר מתקדם זה עדיין העיסוק.

חלק מעניין ההדרגה זה לא רק לא לקפוץ שלבים בטיל, אלא גם לדעת להתקדם ולא לעצור לגמרי, ולפעמים בקשר רציני יכולים להיות פנטזיות כאשר יש תקיעות בקשר. מתישהו תקיעות כזאת יכולה ליצור פנטזיות כאילו הכל טוב. אבל לא, צריך להתקדםםם

וואי זה קשוחLavender

לפעמים הלב מרגיש משהו אחד והשכל מנמיך ציפיות כדי לא להתאכזב.

משתדלת לא לפתח ציפיות בתחילת כל קשר גם אם נראה שזה זה, אבל בסוף בתור בת אנוש כן מתאכזבת אם יש קשר משמעותי שנחתך מאיזושהי סיבה.

 

ואם כבר הזכרת את מסי, אני מחזיקה ממנו שלמרות שהוא אחד האנשים המפורסמים בתבל, הוא נשוי לחברת ילדות שלו כבר 18 שנה ולא מחליף בת זוג כמו גרביים.

נראה לי שלהתקרקע זה הדבר שאני הכי מזדהה איתוadvfb

זה פחות עניין של להוריד ציפיות או להגביר ציפיות.

אלא -

להתאים את הציפיות למציאות. המציאות שכרגע אני לא מכירה את הבחור ויש בו עוד צדדים שהוא יפתיע אותי בהם אם אני יכיר אותו.

כי אנשים הם עולם ומלואו, ואנשים הם מפתיעים, לטוב ולרע.

לכן הרבה פעמים פנטזיות שמנותקות מהמציאות עלולות לסתום את הסקרנות, וסקרנות זה בין הדברים הכי חשובים בהיכרות!

לכן, הצורך היחידי הוא להיות מציאותי. ובסדר אנחנו בני אדם אז כדאי לא להיות קשים לגבינו ביחס לכך.

אולי יעניין אותך