התורה שקיבלנו ניתנה בכתב, וביחד עם זה קיבלנו תורה בע"פ שרק על ידה אפשר ללמוד את התורה שבכתב! ולא כמו שלומדים ספר חול...יש היום אנשים שחושבים שתנ"ך זה ספר סיפורים - הם אנשים טיפשים! הרי א"א ללמוד פרק שמתחיל "כה אמר ה'" בצורה שלומדים סיפור של ש"י עגנון...זה שונה ממש ובזיון לתורה ללמוד אותה בצורה של חול כאילו כל גדולי התורה הם חברים שלנו...
הראי"ה קוק זצ"ל כתב באיגרת שצ"ב: "התנ"ך וביותר גופי התורה, לא יהיה נלמד ע"פ הביקורת החופשית, שפרצה כל גדרי המסורת והשחיתה את מקור הנועם של הקדושה הדתית והלאומית של ישראל"
ויש למשל פסוקים כמו: "השור יסקל וגם בעליו יומת" (פרשת משפטים, שני) שהתורה שבע"פ מסבירה שהבעלים לא מת ממש, אלא כמיתת בעלים כך מיתת השור ולכן רק השור יסקל, אמנם כשבאים ללמוד תורה שבכתב בלי תורה שבע"פ יוצא שצריך להרוג גם את הבעלים וזה טעות חמורה!
לכן יש את התורה שבע"פ שרק דרכה אפשר לגשת לתורה שבכתב..
למעשה- התורה היא עקרונות למשל: יש עיקרון של "לא תרצח" ויש עיקרון של "ונשמרתם לנפשותיכם" לכן הגמ' בסנהדרין דף ע"ב. לומדת ש"הבא להורגך השקם להרגו" ושהעקרונות האלו נפגשים אנו הולכים כמו העקרון השני, ודבר זה לא היה נלמד בלי התורה שבע"פ!
וכך לגבי ההלכה - הרבנים הם לא סתם אנשים, הם גדולי תורה והם פוסקים לפי התורה שבע"פ (שנוהגים לכנותה : "מסורת") ולא עפ"י מה שבא להם ולכן שי פירון לא יכול לפסוק הלכה!!
וכן, יש להם סיעתא דשמיא מיוחדת בזמן הפסיקה (מה שקראו לו כאן "מן נבואה")