נכון אומרים כל הזמן שאם אנחנו לא הולכים בדרך ההלכה אז אנחנו לא מקיימים את רצון ה'?! אבל תכלס, מי אמר שההלכה זה רצון ה'? ההלכה זה רבנים גדולים שכתבו אבל עם כל הכבוד הם רבנים ולא ה', ה' הביא לנו את התורה אבל את ההלכה מי אמר שהוא הביא ורוצה? אני רוצה להאמין שכן.. אבל אם היום הרב שי פירון היה מוציא ספר הלכה היינו שמים עליו? לא, נכון?! אז למה הרבנים שכתבו את ההלכה כן ושי פירון לא?!
תענו לי ברצינות, זה חשוב לי..
מקווה שהבנתם!
שאלתי בשיעור הלכה את הרב שלנו בחטיבה.. הוא ענה לי משהו מוזר שלחכמים יש נבואה או משהו כזה.. לא התחברתי לזה...
אני יחשוב על זה ;)ה' העביר למשה את הדרכים ללימוד התורה ומזה חכמים למדו הכל. ההלכה לא הומצאה משום מקום היא הומצאה מלימודים שנלמדו מלימודים וממסורות
אולי מישהו קצת שינה וזה עיוות אתה הכל?! איך אפשר להיות כל כך בטוחים בדבר שבכלל לא בטוח שהיה? אני לא יודעת.. אני משתדלת והכל אבל נגיד ת'פילות או את הברכות אני קוראת כי כולם עושים את זה.. נכון, ברור שצריך להודות, אבל איך עושים את זה בדברים שאפילו לא ממנו? שהכתיבו לנו ואנחנו צריכים רק לקרוא?
למה שלא תשאלי את האנשים שסביבך, חברות או מכרות שאת מעריכה או רבנית שאת מעריצה...
הן תוכלנה לתת לך תשובות לכל השאלות שלך. ואם לא- אשמח לפרט לך באישי.
בס"ד
והסיבה היא פשוטה: אם באמת במידה זו או אחרת התורה שקיבל משה בסיני שונתה במהלך השנים, מה יש לנו לעשות בנושא? יש לנו איזו שהיא ברירה חוץ מלקיים את מה שבידינו?
עניין נוסף וחשוב לא פחות: אנחנו מאמינים שהקב"ה הוא הטוב המוחלט וכן שהוא כל יכול. ולכן:
א. מכיוון שהוא הטוב המוחלט, לא יכול להיות שהוא יגרום לנו לרע כזה (לאבד את הדרך היחידה להתקרב אליו).
ב. מכיוון שהוא כל יכול, הוא יכול כמובן למנוע מאיתנו מהרע הזה.
ובשילוב שתי הטענות הקודמות נגיע למסקנה המתבקשת: בטוח שהקב"ה שמר על המסורת וההלכה כך שהן לא תשתנינה במהלך השנים.
כתוב בתורה שאנחנו צריכים להקשיב לדברי חכמים ולהתנהג ע"פ דבריהם.
הלכות שידועות לנו מהתנאים, אמוראים וכו'.
ואענה לך על שניהם:
כשניתנה תורה בהר סיני היא נתנה ב-2 חלקים: תורה שבכתב ותורה שבע"פ. לאורך כל הדורות היו תנאים ואמוראים שכתבו את התורה שבע"פ ובהמשך פירשו אותו. כתבו הלכות וכו'. לאחר מיכן נחתם הדור ועימו הסגולה שהיתה טמונה בתוכה- היכולת לקבוע הלכות. חגים ומועדים והלל וכו' לא יכלו להתווסף ללוח היהודי לאחר חתימת הדור ההוא. לאחר מיכן- עברו דורות והגיע הרמב"ם, בימיו היה קושי גדול מכיון שרוב הציבור לא ידע כיצד ללמוד תורה וכיצד להבין מתוך הוויכוחים בגמרא מהם ההלכה למעשה. לכן הוא הגה את הרעיון של לקחת את כל ההלכות שכתובות בתוך הגמרא (בסירבולים ואי הבנות) וערך אותם לספר הלכה מחוץ לדפי הגמרא. עד אז אם היו רוצים לדעת מהי ההלכה היו צריכים להיכנס לתוך הגמרא ולחפש שעות ע"ג שעות....
אז מה שהרמב"ם עשה זה לא לפסוק הלכות חדשות- הכל לקוח מהתורה, שבכתב ושבע"פ. ולתורה צריכים לשמוע- מעל כל ספק. התורה נתנה מהקב"ה בהר סיני ובזה אין פקפוק.
בימינו- מה שכותבים סיפרי הלכה וכו' זה אך ורק ממה שמסור לנו מידי דורות, ממשה רבינו. לאף אחד אין זכות להורות הלכה חדשה. אין כזה דבר. הרבנים בימינו אינם פוסקים הלכות חדשות- הם מתאימים את ההלכה למעשה- למעשה שמתאימה בדורינו. למשל: חשמל- בימי האמוראים לא היה דבר כזה אך לפי ההלכות ולפי ההגדרות שלהם- אנו יודעים מה לעשות. גדו"י ופוסקי הדור (הרב עובדיה והרב אלישיב בזמנו) דנו שנים ע"ג שנים בנוגע לפסקים החדשים- אך כמובן הכל נובע מהתורה ובעיקר מעמלם בתורה. העמל והיגיעה נותנת להם את הזכות להגיע לאמיתה של תורה. (הח"ח העיד על עצמו שבסוף ימיו לא היה לו את הכוח כמו בצעירותו ולכן הוא לא יכול חלוק על הפסקים שהוא עצמו הוציא בצעירותו, מכיון שבזיקנותו לא היה יכול לעמול בתורה כמו בעבר).
אין לי מוסג מי זה שי פירון, אך אם הוא ירצה ברצינות להוציא ספר הלכות ( כמובן הכל מבוסס על התורה שבע"פ ושבכתב) זה יגיע רק מעמל בתורה של שנים ארוכות ורצון רב להתמיד.
קיצר- תורה שבע"פ שמיתוכה לוקחים את ההלכות, גדרי חז"ל וכו' ניתנה בהר סיני בד בבד עם התורה שבכתב. לכן צריך לשמוע לרבנים שמורים לנו הלכה מתוכם. וכמובן הכל תלוי ברב והאם הוא הוסמך ע"י הרבנות שפוסקי הדור סומכים עליו.
התורה שקיבלנו ניתנה בכתב, וביחד עם זה קיבלנו תורה בע"פ שרק על ידה אפשר ללמוד את התורה שבכתב! ולא כמו שלומדים ספר חול...יש היום אנשים שחושבים שתנ"ך זה ספר סיפורים - הם אנשים טיפשים! הרי א"א ללמוד פרק שמתחיל "כה אמר ה'" בצורה שלומדים סיפור של ש"י עגנון...זה שונה ממש ובזיון לתורה ללמוד אותה בצורה של חול כאילו כל גדולי התורה הם חברים שלנו...
הראי"ה קוק זצ"ל כתב באיגרת שצ"ב: "התנ"ך וביותר גופי התורה, לא יהיה נלמד ע"פ הביקורת החופשית, שפרצה כל גדרי המסורת והשחיתה את מקור הנועם של הקדושה הדתית והלאומית של ישראל"
ויש למשל פסוקים כמו: "השור יסקל וגם בעליו יומת" (פרשת משפטים, שני) שהתורה שבע"פ מסבירה שהבעלים לא מת ממש, אלא כמיתת בעלים כך מיתת השור ולכן רק השור יסקל, אמנם כשבאים ללמוד תורה שבכתב בלי תורה שבע"פ יוצא שצריך להרוג גם את הבעלים וזה טעות חמורה!
לכן יש את התורה שבע"פ שרק דרכה אפשר לגשת לתורה שבכתב..
למעשה- התורה היא עקרונות למשל: יש עיקרון של "לא תרצח" ויש עיקרון של "ונשמרתם לנפשותיכם" לכן הגמ' בסנהדרין דף ע"ב. לומדת ש"הבא להורגך השקם להרגו" ושהעקרונות האלו נפגשים אנו הולכים כמו העקרון השני, ודבר זה לא היה נלמד בלי התורה שבע"פ!
וכך לגבי ההלכה - הרבנים הם לא סתם אנשים, הם גדולי תורה והם פוסקים לפי התורה שבע"פ (שנוהגים לכנותה : "מסורת") ולא עפ"י מה שבא להם ולכן שי פירון לא יכול לפסוק הלכה!!
וכן, יש להם סיעתא דשמיא מיוחדת בזמן הפסיקה (מה שקראו לו כאן "מן נבואה")
אני לא יודעת.. זה קשה כזה.. איך אתם מצליחים?
בס"ד
למה לקבוע ככה, "אם היום הרב שי פירון היה מוציא ספר הלכה היינו שמים עליו? לא"
אבל בלי קשר, לענ"ד השאלה לא רלוונטית. וזו הסיבה לכך:
אם באמת במידה זו או אחרת התורה שקיבל משה בסיני שונתה במהלך השנים, מה יש לנו לעשות בנושא? יש לנו איזו שהיא ברירה חוץ מלקיים את מה שבידינו?
עניין נוסף וחשוב לא פחות: אנחנו מאמינים שהקב"ה הוא הטוב המוחלט וכן שהוא כל יכול. ולכן:
א. מכיוון שהוא הטוב המוחלט, לא יכול להיות שהוא יגרום לנו לרע כזה (לאבד את הדרך היחידה להתקרב אליו).
ב. מכיוון שהוא כל יכול, הוא יכול כמובן למנוע מאיתנו מהרע הזה.
ובשילוב שתי הטענות הקודמות נגיע למסקנה המתבקשת: בטוח שהקב"ה שמר על המסורת וההלכה כך שהן לא תשתנינה במהלך השנים.
כל המשנה והדינים שחיברו התנאים, מתבססים על לימודים ממידות שהתורה נדרשת בהן ופסוקים וכו'.
ובאמת לרבנים יש גם רוח הקודש. - התגלות בחלומות, נבואה וחזיונות (לרב חרל"פ היה חיזיון בכותל) וגם מגידים (כמו המגיד שהתגלה לחבורת המשנה של ר' יוסף קארו).
לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)
מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון
על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.
אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.
אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411
תודה
לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)
מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון
על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.
אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.
אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411
תודה
האם אתם חושבים שכל הנערים של הציבור הדתי לאומי מכוון ליחדות עילית או גם למקומות רגילים אחרים ?
בדיוק כמו בחיים האזרחיים
הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.
ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הסיפור:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
סתם אני לא אבל משעמם פה רצח!!!!!!!!
!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
ב"ה אנחנו זוכים להקים ארגון שיעודד את כולנו ביחד לצאת להפצות, להתחבר לצמא הגדול שיש בעם ישראל להתחבר לאבינו שבשמיים.
הארגון הוקם אחרי שבסוכות האחרון היה אירוע גדול בתל אביב - 'טולולולב - נוטלים לולב בתל אביב' שהשתתפו בו למעלה ממאתים בחורי ישיבות מישיבות שונות, ולמעלה מ-10,000!! יהודים זכו ליטול לולב.
בעז"ה ביום חמישי הקרוב יהיה אירוע השקה בהתוועדות 'צמאה' של הישיבות גבוהות __מגיעים ומתחברים דפוס .pdf
יצא עלון יפה, עלון (6).pdf מוזמנים לראות.
כמו כן יש אתר נחמד מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות
אשמח לתגובות....
יש לי שאלה לכל החברה שהם בתנועת נוער.
ב"ה אני מדריכה בסניף בנ"ע עקיבא נפרד בעירי הנחמדת ובמקביל גם בחבב של הסניף המעורב... השאלה היא האם לעזוב את הסניף המעורב?
רוצה להוסיף שאם אני לא ילך לחבב סביר להניח שלא יהיה לי חברה אחרת...
תודה מראש לכל העונים ברכת ה' עליכם!
אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.
כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.
האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?
האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?
או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?
העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.
מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה? (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)
אולי לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי?
זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...
הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...
אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?
לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.
זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...
אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...
עכשיו מבינים קצת יותר??
אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...
חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך.
אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??
אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...
כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...
בקיצור מורכב ביותר...
למה אפשר לחוש בדידות ברמה כמעט משתקת והאם זה אמיתי ומה אפשר לעשות עם זה?
אתה מרגיש בדידות כי אין לך חברים? מה עם חברים לכיתה בלימודים?
אתה לא חבר בתנועת נוער?
זה הנקודה יש לי חברים אבל אני לא רוצה לבנות את הקשר שלי רק בשביל להרגיש שיש לי חברים ואני לא בודד...(מוזמן להסתכל בשרשור החדש על ללכת לסניף מעורב שאתה לא כל כך מאמין בזה אבל צריך בסוף חברה..)
א- אדם בסופו של דבר מול עצמו גם כשהוא עם חברים וגם כשהוא לבד... האם אתה מהווה חברה טובה לעצמך?
מעניין לך עם עצמך? האם אתה חבר טוב לעצמך (רגשית)?
תכנס פנימה. בכל אחד יש עושר פנימי וזה תענוג לגלות אותו.
ב- נסה לשים לב לזה שאתה אף פעם לא באמת לבד, תמיד מושגח בידי מישהו שאוהב אותך אהבת עולם...
