אנחנו לא קראים..

ההלכה - היא-היא התורה. חיי עולם נטע בתוכנו, זו תושבע"פ.

המצווה חלה על כל החובות במשק - לא נכון.

א. יש חובות שאין השביעית משמטת. עיין הלכות שמיטה ויובל לרמב"ם, פרק ט'.

ב. כדי שיחול דין הלוואה, וממילא השמטה - צריך שיהיו מלווה ולווה יהודים. מה שאין כן כשאחד הצדדים אינו יהודי אלא ישות מופשטת בשם "חברה בע"מ", וכל שכן - מדינה.

לסיכום, כשל עוזר ונפל עזור, וכל התזה שלך לא נכונה. לתורה יש נטייה ברורה לקפיטליזם (ברור שלא מוחלט), ומאידך הקומוניזם הוא ודאי אנטי-תורני, אנטי-יהודי, אנטי-מוסרי ואנטי-יעיל, מכל היבט שהוא.

בגליונות האחרונים של בשבע. הוא טוען שהסוציאל דמוקרטים הם על פי רוב קומוניסטים שהבינו שאי אפשר להשליט קומוניזם, אז הם מנסים בדרכים אחרות, אבל מבחינה השקפתית - הם אוחזים בשוויון מוחלט ולא ברכוש פרטי וכלכלה חופשית. אני לא יודע אם זה נכון באופן גורף, אבל אין ספק שיש בזה הרבה אמת. בסופו של דבר זה שורש הדברים. הרי זה לא שהקפיטליסטים נגד צדקה וחסד, אבל השאלה היא מה הבסיס.

כשהייתי מדריך בתנועת נוער דתית שלא נזכיר את שמה, קיבלתי לחודש אירגון את הנושא "צדק חברתי". קראתי את המערך, והחלטתי (בתיאום עם הקומונרית) שאני מעיף אותו לפח ובונה מערך אלטרנטיבי. ה"צדק חברתי" הזה, הוא בעצם מילים מכובסות לקומוניזם. צדק ולא חסד. השיח הוא של זכויות החלש, ולא של חובות החזק. 

הוא לא יכול להתקיים במציאות, וודאי שלא מוסרית. אבל עם זאת, הקפיטליזם הוא הבסיס הנכון.

דוק ותמצא, שיש שווקים בהם החסמים שיוצרים מונופולים ואוליגופולים הם טבעיים ומובנים בענף (כגון: תשתיות טכנולוגיות), ובהם דווקא הקפיטליסטים דוגלים בהתערבות רגולטיבית, שמטרתה לייצר תחרות משוכללת מלאכותית. למשל: בענף הסלולר. היד הנעלמה לא יכלה לעבוד כאן. זוהי דוגמא לקפיטליזם מפוקח שלא הולך ראש בקיר עם עקרונות השוק החופשי והיד הנעלמה.

הקפיטליזם לא זקוק לציוויים, הוא מתבסס על פעולות שהאדם עושה מיוזמתו. הציוויים באים להגביל את האדם, במקומות שצריך להגביל אותו.

מה זה מלמד?

אם התורה רואה במעורבות שלטונית דבר בעייתי, יש מקום להלכות או ציוויים

במישור הזה.

גם אגדתות או מימרות חז"ליות שמבטאות את האופי הקפיטליסטי של התורה

יתקבלו בברכה, אני לא מתנגד.

של המלך בהקשר הכלכלי.

חלק ניכר מההתייחסות למלך נוגעת להגבלת מעמדו, אבל אתה יכול לטעון, וסביר שבצדק, שזה לא נוגע למעורבות בעלת אופי סוציאליסטי.

התורה שבעל פה ברובה לא עוסקת במציאות של מדינה.

כך שלמעשה אני מתקשה לראות משהו ברור בכל הנושא הזה.

הקביעות הפשטניות "התורה היא קפיטליסטית" שאני נתקל בהן חדשות לבקרים

בכל דיון שנפתח בעניין, אני לא רואה הרבה ביסוס מאחוריו מעבר לספקולציה

ולעיתים גם משאלת לב (ואותו דבר גם בכיוון ההפוך)

שכמובן הריבון בתורה הוא לא החברה אלא הקב"ה

והוא הבעלים האמיתי של הרכוש והוא מתערב בכל עניין כלכלי

והוא מחייב אותך להקצות נתחים מהונך ורכושך לטובת ערכים

ולא משאיר לך את היכולת לעשות ברצונך.

הייתי אומר שזה קורה אפילו לא מעט פעמים.

היתרון של הסוציאליסטים הוא שהם יכולים לנפנף בנוגע

להלכה פסוקה ברמב"ם ושו"ע לגבי התערבות השלטון במשק.

למרות שמדי פעם אתה מבסס אותם ומבסס טוב,

ואני אוהב לקרוא את הודעותיך.

אני, למשל, אמנם לא בקיא ויודע לבסס כמוך,

אבל להבדיל ממך, ומכל מי שאני מתווכח איתו פה בפורום,

אני תמיד צודק.

של דבר כאשר הבינו (הלל) שזה מונע התפתחות מערכת כספית הדדית טובה בארץ.

כלומר, אפילו את הדבר שניתן להגדיר כהכי "סוציאליסטי" שיש - נאלצו בסופו של דבר להביל ולהחזיר למצב המקורי (שהרי ברור שהמקור הוא שהרכוש שלך הוא שלך) - גם אם בצורה מלאכותית בשימוש באמצעים הלכתיים שונים (וזה כי פשוט כבר יש מצווה, אז כדי להגביל אותה אי אפשר פשוט לבטל אותה אלא מציבים על גביה מסלול עוקף שכשר הלכתית).

אני רוצה לראות אחד כאן שטוען שהוא סוציאליסט על פי התורה שיסכים להלוות לי ערב השמיטה סכום של עשרות אלפי או מאות אלפי שקלים כשהוא יודע שהוא לא יקבל את הכספים בחזרה לאחר הבחירות. אני מאוד אשמח למצוא אדם כזה - אני זקוק בדחיפות להלוואה

את זה. כלומר - ה' בעצמו נתן לחכמים יכולת "להגביל" דברים שהוא עצמו ציווה - מבין? ככה שזה א ממש חוצפה כלפי ה' או מחשבה ש"הלל הבין יותר טוב ממנו..." - זה פשוט הבנה שכן, חכמים - ה' בעצמו נתן להם את הכוח לקבוע דברים ואפילו "להגביל" אותו עצמו - לא להאמין...

בדוגמה הכי טובה שבה חכמים יכולים לשנות את המציאות עצמה, היא כמובן מציאות של קידוש החודש - חכמים, בפועל יכולים לשנות את המציאות וגם אם יום כיפור נניח אמור ליפול ביום חמישי, כי באמת במציאות הקידוש לבנה אמור להיות ביום זה וזה - עדיין, חכמים אם הם מקדשים את הלבנה רק למחרת, אז גם יום כיפור יזוז! כלומר - שינוי המציאות, וכמובן ידוע הסיפור על רבי יהושע ורבן גמליאל.

ה' נתן לחכמים הרבה כוח בידם, ובין היתר, אפשר ב-ע-צ-מ-ו את האפשרות שהלל יתקן פרוזבול כאשר יבין שזה מה שנצרך, ועל הפרוזבול הזה אנחנו מסתמכים עד היום...

וכן, זה נכון - הלל תיקן פרוזבול כי המצב בעייתי - כלומר, העולם לא מושלם. בעולם מושלם, בעולם מתוקן לגמרי, אפילו לא היינו צריכים ציווי לעשות מצווה כזאת או אחרת, כי פשוט זה מה שהיינו עושים בטבעי. אבל בעולם, במציאות כעת - רואים שמצב של שמיטת כספים מלאה בלתי אפשרית, והורסת את כל העולם הכספי ובסוף פוגעת בחלשים עצמם גם כן - ולכן, כאשר זה מה שנצרך, בהחלט הלל משתמש באפשרות שה' הציב בידו ומציב כביש עוקף, כדי להחזיר את המצב על כנו שבו כ-ן ניתן לקיים תוכניות כלכליות ארוכות טווח. 

אבל אמרתי שאין בעיה, אם הפרוזבול יתבטל, אני מתכוון לפנות לאותם אנשים כאן שמכריזים שהתורה סוציאליסטית ושהם דוגלים בסוציאליזם, ולבקש מהם הלוואה, נניח, של 150 אלף שקל, "רק" עד שבועיים לפני סוף השמיטה, בסוף השמיטה אני במקרה לא יהיה באיזור וגם לא רכוש שלי שניתן לקחת כהחזר, ואחזור לאחר שנת שמיטה לאחר שהחוב יישמט, ושכויייח, הרווחתי 150 אלף שקל על חשבונו... (כמובן שלא אעשה את זה, אבל העיקרון...).

אגב, גם היתר עסקה זה אחד מהאפשרויות ההלכתיות שנוצרו כדי לאפשר קיום יחסים כספיים בין אישיים, אחרת היה מאוד קשה להרבה מאוד בני אדם במדינה לחיות. 

היא צורת החשיבה שבאה לידי ביטוי בסוף התגובה...

בדרך כלל לא צריכים לצוות על משהו שהוא ברירת המחדל - זה פשוט הדרך שהעולם מתקיים. המציאות הטבעית היא שרכושו של אדם היא שלו. כמו שהמציאות הטבעית היא שאדם נושם כי זה מה שמקיים את גופו. ככה גם פעילותו הכלכלית של אדם וידיעתו שרכושו שלו, זה מה שמקיים את העולם בבסיס. על גבי זה, ניתן להוסיף פה ושם התייחסויות "סוציאליסטיות" שונות, הגבלות מעטות כדי "להסדיר" את היחס - אבל מכאן ועד לטעון ש"אם אין בתורה ציווים קפיטליסטיים זה אומר שהיא סוציאליסטית" זה קצת מגוחך. דווקא עצם זה שהציבו מעט ציווים סוציאליסטיים - שברובם המוחלט גם הקפיטליזם כיום דוגל, כי גם הקפיטליזם לעולם הוא לא מושלם אלא מציב לעצמו מחסומים שונים - דווקא זה, מוכיח שהבסיס הוא אכן קפיטליזם. 

לא שמעתי מעולם שבתורה הוגבלה כמות הרכוש שאברהם אבינו או משה רבנו או קורח שעל שמו הביטוי "עשיר כקורח" - יכולים לצבור.

מעולם לא שמעתי שבתורה הוגבלה כמות המפעלים שנשיא שבט כזה או אחר יכול להחזיק.

ועוד ועוד... - הכל יחד, מצטרף כמובן להבנה הפשוטה כמו שכתבתי למעלה - עלמציאות קיימת לא צריך לצוות, כמעט אף פעם.

על החיים אין ציווי. יש ציווי על ניסיון לעצור את שטף החיים "ונשמרתם מאוד לנפשותיכם" - אבל זה לא ציווי על ה-ח-י-י-ם עצמם, אלא ציווי שבא להזהיר שאסור לעשות דברים שפ-ו-ג-ע-י-ם בחיים שלך. זה הבדל משמעותי.

האם אתם מכייםר מצווה בתורה שמצווה אותי לנשום? מצווה שמצווה אותי לשתות? יש מעט מאוד דברים שאדם חייב לאכול - קורבן פסח, למשל. אבל בכללי אין הלכה בתורה שחייבים לאכול. יש הלכה שאסור לפגוע גם בבחיים של עצמך, זה לא אומר שזאת מצווה לאכול.

אגב, אפילו את הציווי הסוציאליסטי אולי הגדול מכולם, שמיטת כספים - אפילו את זה, הלל ראה שחייבים להגביל כי הוא פוגע במציאות הקיימת, ולכן תיקן את הפרוזבול. כלומר - התורה הגבילה את המצב הטבעי בו לאדם יש רכוש, והוא נותן למישהו אחר כהלוואה ומצפה שזה יחזור אליו, והתורה החליטה שבשמיטה זה נשמט - הלל ראה שזה לא מאפשר קיום יחסים כלכליים תקינים בעולם (מה לעשות, העולם לא מושלם, גם לא הדתיים. נראה אותך מוכן להלוות לי שנה לפני השמיטה סכום של חצי מליון דולר, כאשר אתה יודע שאני לא אצטרך להחזיר אותו לאחר מכן...נראה אוותך עומד בזה) - ולכן נאלץ באמצעים ההלכתיים שעומדים ברשותו להחזיר את המצב בצורה מלאכותית למצב הטבעי מראש.

אז כן, התורה מראש לא מגבילה את האדם כמעט בכלל ברכושו, בכמות הרכוש שמותר לו להחזיק, או כמות החברות שמותר שיהיה לו, לא גוזרת על מונופולים, ועוד ועוד. התורה כן מציבה חסמים מסויימים, פחות או יותר כמו שכיום ג-ם השוק החופשי מציב. אבל לנסות לטעון שהיא סוציאליסטית מעיקרה זה פשוט רדידות.

ולא זכור לי ציווי סוציאליסטי, מלבד עניין הקופה והתמחוי המוזכר בדברי חז"ל. (כפייה על הצדקה גם לא כ"כ נחשבת, כי זה חיוב של הפרט, והכלל רק דואג שהפרט יקיים את חובתו)

יש להבחין בין סוציאליזם, שעניינו חסד חברתי, ובמילים אחרות-להקים ארגוני חסד, לבין חסד שכל פרט עושה כמיטב יכלתו כדי לעזור לאחרים.

ובאופן כללי נראה לי שהתורה נגד סוציאליזם, כי אע"פ שראוי למסד את המשפט והצדק, לא ראוי למסד את החסד, שעניינו עזרה לחלשים, דבר שלא אמור להיות (חלשים לא אמורים להיות, לא העזרה להם).

"ובכול יהיו מעשיו לשם שמיים, ותהיה מחשבתו ומגמתו להרים דת האמת, ולמלאות העולם צדק, ולשבור זרוע הרשעים, ולהילחם מלחמות ה'-שאין ממליכין מלך תחילה, אלא לעשות משפט ומלחמה:  שנאמר "ושפטנו מלכנו ויצא לפנינו, ונלחם את מלחמותינו" "

ואין להשוות למצוות שמיטה, לקט, שכחה ופאה, שלכאורה התורה מחייבת פה דאגה לחלש, כי אין כאן חיוב לשיטת ממשל מסוימת אלא למעשה פרטי של כל אדם. (אין מישהו שאחראי לחלק את התבואה שהשארת לכל העניים)

(ויש להוסיף גם, שבגישה הסוציאליסטית, אע"פ שאין ממש עבדות, עדין יש ריח של עבדות. אמנם עבדות לכלל, ולא למישהו פרטי, אבל אעפ"כ יש בזה פגם מסוים.)

ובדרשנות ניתן להוסיף, שמלכות ישראל יצאה מלוט, הניצוץ קדושה שבסדום ודו"ק.

לפי הרמב"ם תיאור החובות שאותן אין השביעית משמטת מובילה לשאלה למה בכלל היה צריך הלל לתקן את הפרוזבול.

ולגבי המלווה והלווה שיהיו שניהם יהודים, האם במדינת הלכה תוכל להפלות אנשים שאינם יהודים ולקבוע שחובותיהם לא ישמטו הרי כתוב דין אחד יהיה לכם ולגר הגר בתוככם.

ולגבי חברה בע"ם ומדינה הרמב"ם לא מתייחס אליהם בכלל.

הלל היה צריך לתקן פרוזבול כי הלוואות נשמטות, והוא ראה שאנשים נמענים מלהלוות.

הגר המדובר בפסוק הוא גר צדק, כפי שמסביר הרמב"ם בשלוש מקומות.

אכן, הרמב"ם לא התייחס לחברה בע"מ. אמנם הוא כן כתב שכל דבר הוא מותר אלא אם כן הוא נאסר. בכל מקרה, בסוגיא ל חברה בע"מ דנו האחרונים, כמו הרב קפאח, האגרות משה, יבדל לחיים טובים ר' אשר וייס, ועוד.

אם הלוואות אכן נשמטו הרי יש הלוואות שבאופן מוגדר כולן נשמטות בשנת השמיטה. אם לגר ההלוואות לא ישמטו מן הסתם היהודים ילוו לגרים ולא ליהודים וכך לא ינתנו הלוואות ליהודים.

ולגבי חברה בע"ם כאשר תוחל המצווה ויבוטל הפרוזבול תידרש מחשבה האם לשמוט חובות של חברה כזאת.

אנשים רוצים להלוות סכום X בכל זמן נתון, ואם ההלוואות ליהודים ישמטו הם יעדיפו להלוות את הסכום X לגויים (גרי תושב)??

ובכן, לא נראה לי.

להזכירך, לא מדובר על מוצר שכיר עם שוק של ביקוש והיצע. מדובר על הלוואות ללא ריבית. גמילות חסדים.

לגבי חברה בע"מ - אין צורך לחכות עד אז. זו סוגיא נושקת לסוגיא האקטואלית בעניין ריבית.

יש כאלה החושבים שכוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה אבל טוענים יגיע כפך כי תאכל אשריך וטוב לך.

ולגבי חברה בע"מ שלמה המלך כתב בספר משלי פרק א' "גורלך תפיל בתוכנו כיס אחד יהיה לכולנו" כלומר תשקיע אצלנו בחברה בע"מ אם באג"ח ואם במניות, ונהיה שותפים. ושלמה המלך מזהיר כי "רגליהם לרע ירוצו וימהרו לשפוך דם". לא רק שאסור לקבל ריבית מחברה בע"מ אלא שהמשקיע בחברה כזאת כשופך דמים.

יש הרבה דרישות ותביעות מבעל ממון. התורה מדברת על זה הרבה. ברור שהוא צריך שדעת שה' מוריש ומעשיר, ולתת מכספו לנזקקים. אבל הכסף שייך לו, ומכאן מתחיל הדיון. אין אמירה שעצם העובדה שהוא עשיר - זה לא בסדר.

זה עיקר ההבדל בין הסוציאליזם לקפיטליזם של התורה.

גם מהעני יש דרישות, ואין דרישה ושאיפה להשוות את מעמדו לזה של העשיר.

נחמד שאתה לומד הלכות מדרשות פסוקים מקוריות. לך בכוחך זה, ותרד לבורות בלי לעלות.

אבל על דרך הדרש, הפסוק אומר בדיוק הפוך: "כיס אחד יהיה לכולנו" - זהו בדיוק הקומוניזם.

כאשר חברת תרופות קובעת מחיר מונופוליסטי לתרופה מצילת חיים למרות שהעלות השולית שלה היא כמה אגורות. היא מונעת הצלת חיים מאלפי חולים ובכך גוזרת את דינם. צריך לשאול האם זאת האלטרנטיבה היחידה להשקעה בפיתוח תרופות . וזאת רק דוגמא על קצה המזלג על השקעה בחברות בע"מ.

עלות הפיתוח של תרופה זה מליארדים דולרים. עלות התרופה השולית היא כמה אגורות אבל אם לא יגבו עליה מחיר "רצחני", לא יהיה מי שיפתח תרופות בהמשך.

יש לזה פיתרון פשוט: להוריד את כמויות הפיקוח והבדיקות על תרופות.

זה אומר שיותר אנשים יהנו מיותר תרופות בזול (פחות שנות פיתוח ופחות בירוקרטיה = תרופה יותר זולה), אבל בלי שבדקו אותן כמו שצריך - כלומר העלאת הסיכון להיפגע מתרופה חדשה שלא נוסתה כמו שצריך.

יש פה יחס עלות/תועלת מאוד בעייתי שיכול להועיל או להזיק - שאלה קשה..

כי חברת התרופות צריכה להרוויח בפחות זמן.

אפשר  אולי להאריך את חוקי הפטנט עם מגבלות כלשהם - כלומר לאפשר לחברה לפרוש את הרווח על תרופות ליותר שנים.

זה נושא מורכב-  הקפיטליזם עובד והביא אותנו לפיתוח של תרופות נחוצות ומיותרות גם יחד. אם לא יהיה ים של סף בתחום הזה.

אני הייתי מבטל את חוקי הFDA למינהם, לא את חוקי הפטנט. זה היה מאפשר לקצץ בעלויות הפיתוח במקביל לעליה ברמת הסיכון ומקרי המוות בתרופות.

סוג של עלות/תועלת.

עלות הפיתוח אכן יקרה. עם זאת רווחי חברות התרופות גבוהים בכל קנה מידה. ראה את טבע שבזכות הקומפקסון הרוויחה עשרות מונים מעלות פיתוח התרופה. (כמובן שהחברה מממנת גם נסיונות פיתוח שלא צלחו). עם זאת לא צריך לדאוג לרווחי חברות התרופות. לגבי תוקף הפטנט כל עוד החברה היא מונופול היא תנסה להרוויח על התרופה את מקסימום הרווח שהיא יכולה. יתר על כן החברות מנסות ע"י עו"ד בהליכים משפטיים להאריך את משך זמן הפטנט וזאת למרות שעלות פיתוח התרופה כבר שוקללה. בנוסף חברות התרופות מנסות באמצעות שתדלנים פוליטיים להאריך את חוקי תוקף הפטנטים וזאת בגלל שלחברות התרופות יש כסף רב.

לגבי חברה בעם , חברה כזאת בניגוד לשותפות אינה מחויבת בתרי"ג מצוות ואפילו לא בשבע מצוות בני נח. החברה מחוייבת רק לרווחיה ולחוקי תאגידים בכל מדינה על פי חוקיה. נוצר מצב שבני אדם משרתים את התאגידים במקום שהתאגידים ישרתו את האנשים. למעשה למנהלי החברות יש רק מטרה שהיא שורת הרווח וזאת בניגוד לבעל מפעל פרטי למשל  המחוייב כפי שיזהר ציין ב"שיח חובות או שיח זכויות"

"יש הרבה דרישות ותביעות מבעל ממון. התורה מדברת על זה הרבה. ברור שהוא צריך שדעת שה' מוריש ומעשיר, ולתת מכספו לנזקקים. אבל הכסף שייך לו, ומכאן מתחיל הדיון. אין אמירה שעצם העובדה שהוא עשיר - זה לא בסדר."

לחברה בעם אין את החובות שנתבעים מבעל ממון פרטי.

הבעלות על רוב החברות האלה מחולקות בד"כ בין גרעיני שליטה ובין מליוני אזרחים שמחזיקים מניה-שתיים בתור חסכונות.

הבעלים של החברות האלה יכולים (תאורטית) להיות מרוויחי שכר מינימום שקנו מניות דרך קרן הפנסיה שלהם.

החברה אינה מחוייבת לא בתרי"ג מצוות ולא בשבע מצוות בני נח. כמו כן גרעיני השליטה הם בד"כ אנשים אמידים.

אם יש בעל שליטה עוד אפשר לבוא אליו בדרישות. אם יש גרעיני שליטה המנכ"ל והדירקטוריון פועלים רק למען שורת הרווח אחרת ייתבעו ע"י בעלי המניות.

שורת הרווח היא אלמנט אחד. מטרת השולטים בחברה היא להשיא את ערכה לבעליה, וזה נעשה ע"י מגוון דרכים, ביניהם שמירה על איתנות ויציבות פיננסית, יחסי נזילות תקינים, וגם השאת הרווחים.

בכל מקרה, האמירה ש"החברה אינה מחוייבת לא בתרי"ג מצוות ולא בשבע מצוות בני נח" היא סילוף והוצאת דברים מהקשרם. מנהלי החברה וכל אנשיה מחוייבים במצוות, ויש להם אחריות מלאה למעשיהם. אין שליח לדבר עבירה. הגדרת עסק כחברה בע"מ או כעוסק מורשה - לא קשורה כלל לעניין. הנפ"מ היחידה היא להלכות שתלויות בבעלות, כמו ריבית והחזקת חמץ בפסח.

החברה עצמה לא מחוייבת לתת צדקה מרווחיה, אבל כל בעל מניות צריך לתת מעשר כספים מהדיבידנדים שהוא מקבל, ומרווחי עליית ערך המניות, כאשר הוא מוכר אותן.

זה מבחינת ההלכה. מבחינת החוק והרשויות, על חברה בע"מ חלים תנאים הרבה יותר מחמירים מאשר על עוסק מורשה, בכל הנוגע לאינטרסים של הציבור, ובחברה ציבורית - על אחת כמה וכמה.

כאשר אתה מדבר עם נציג בחברת תקשורת האם אתה חש שהוא נושא ונותן באמונה?

האם כל האינטסטלטורים ומתקני המזגנים נושאים ונותנים באמונה? האם כל בעלי החנויות הקטנות נושאים ונותנים באמונה?

כאשר אינסטלטור אינו נושא ונותן באמונה הוא עומד ברשות עצמו . כאשר עובד בחברת תקשורת עושה כן הוא מייצג את כל בעלי המניות.

ל"ייצוג" הזה אין שום משמעות.

אם מדובר על אחריות - הרי שכל ישראל ערבים זה לזה, והאחריות של בעל המניות, כמו של כל אדם אחר - תלויה ברמה יכולתו להשפיע ולשנות את המציאות המקולקלת. אם מדובר בבעל שליטה בחברה - אכן מחובתו להפעיל את כובד משקלו ולהשפיע על מדיניות החברה, כך שלא יהיו בה איסורי הונאה, חילול שבת וכו'.

ואם מדובר על הנאה ממעשה שבת ושאר עבירות - זו סוגיא נפרדת, שגורם משמעותי בה זה הרמה בה המעשים הבעייתיים של עובדי החברה מתורגמים לרווח ישיר לבעל המניות.

מטרת החברה היא להשיא ערך לבעליה. אם היא אינה עושה זאת בשל מניעים דתיים כל בעל מניות יכול לתבוע את הדירקטוריון על שלא עשה זאת . ולא משנה כמה קטנה הבעלות שלו בחברה.

(מחוק החברות בויקיטקסט)

"תכלית חברה היא לפעול על פי שיקולים עסקיים להשאת רווחיה, וניתן להביא בחשבון במסגרת שיקולים אלה, בין היתר, את עניניהם של נושיה, עובדיה ואת ענינו של הציבור; כמו כן רשאית חברה לתרום סכום סביר למטרה ראויה, אף אם התרומה אינה במסגרת שיקולים עסקיים כאמור, אם נקבעה לכך הוראה בתקנון."

אם אני מבין נכון את החוק, אי אפשר ע"פ החוק להאשים מישהו שהעדיף לשאת ולתת באמונה על פני רווחים לא ישרים.

על כל פנים גם אם האדם התחייב לחברה משהו שנוגד את ההלכה, אסור לו לבצע אותו, גם אם החוק מחייב לבצע.

האם כאשר אתה משקיע בבורסה או בכל כלי השקעה אחר (קרנות פנסיה, קרנות נאמנות וכיוצא בזה) אתה בודק שהיא מחויבת להשקיע ולבצע את פעילותה כהלכה?

בעשרה אחוז? בפרומיל? בכמה מותר?

אם יש בעלות של ממש, זה יהיה קצת יותר מורכב....

על כל מה שכתבתי כאן בשבוע האחרון לגבי חברות בעם חשבתי רק בשבוע האחרון. אין לי שום הכשרה רבנית ויתר על כן גם אני מושקע בקרן פנסיה. אם מישהו חושב שיש דברים הצריכים ליבון שישאל רב שהוא סומך עליו.

באתי והצגתי דעה הלכתית לגבי חברה בע"מ. זה לא שהוא המציא את זה. כבר קדמוהו גדולי הפוסקים.

לא נוח לך? חבל.

כל בעל מניות קטן יכול לתבוע את הדירקטוריון על אי השאת ערך לבעליה. אין בעל מניות שהוא קטן מכדי להשפיע.

ודרך אגב מתי פסח?

חוץ מזה, דיברת על מציאות: "בעידן התביעות הייצוגיות". ופתאום לא צריך תקדים?

כבר בהודעה הראשונה ניצנצה קראותך. אחרי זה טענת שיש לך רב. ועכשיו אתה שוב מגלה את אפיקורסותך ברבים.

הדיון תם מבחינתי.

שמעשן ואוכל ביום כיפור. אבל חושב שכל פסקי ההלכה המתירים השקעה בחברות בעם יתבטלו מהעולם.

ודרך אגב אם תקרא את מזמור שיר ליום ראשון אחד לאחד אני כזה.

http://asif.co.il/?wpfb_dl=2165

www.rambish.org.il/journals/e/emunat_itecha/emunat_itecha_100.pdf (עמ' 98, המאמר של הרב אישון).

תשאל אותו

חברה אינה מחוייבת במצוות! 

בסיפא אתה מדבר על ממשל תאגידי שמחייב חברות ציבוריות בלבד.

אתיקה - יש בלי סוף, כל אחד לפי הרגשתו/הגישה האתית שבה הוא מאמין.

משה פיינשטיין לא מחוייבת במצוות התורה.  

עיין באגרות משה שם, שם.

האם כנציג שירות של חברה כזו מותר לי לשקר ללקוחות ולסחוט מהם כספים?

האם מותר לי כאחראי פרסום לש החברה לפרסם תמונות לא צנועות?

האם מותר למנהלי החברה להעסיק עובדים בשבת?

ממש לא.

ריבית היא תשלום על הלוואה. איסור ריבית בהלוואה מיהודי ליהודי היא סוג של חסד המחוייב מן הדין.

בעוד שגזל אסור בכל דרך שהיא, ואף גזל הגוי אסור - ריבית בדרך מסחר אסורה רק מדרבנן, ומותרת לגוי (ויש אומרים אף מצווה).

את היצור הזה שנקרא "חברה בע"מ" בני אדם המציאו, ולא יותר מדי מזמן. מי אמר שמבחינה הלכתית בכלל קיימת ישות כזאת שהנכסים שייכים לה?

וזה אומר שמתייחסים לבעלי המניות כאל החברה.

אך פסיקתו של הר' משה פיינשטיין חדשנית וכן מכירה ביישות נפרדת.

גם ללא דיני השבת אבידה - אין היתר לגזול. סוף סוף לא החברה גוזלת אלא אנשיה.

איזה מקור?

אף שאינו מחוייב במצוות.

אם אני עובד של חברה, אסור לי לעשות פעולות שאסורות ע"פ ההלכה לצורך החברה, כמו שאסור לי לעשות אותם לצורך חתול רחוב.

נראה לי שיזהר הגדיר נכון את העניין [אם כי לא בדקתי את התשובות ההלכתיות בנושא].-

"בכל מקרה, האמירה ש"החברה אינה מחוייבת לא בתרי"ג מצוות ולא בשבע מצוות בני נח" היא סילוף והוצאת דברים מהקשרם. מנהלי החברה וכל אנשיה מחוייבים במצוות, ויש להם אחריות מלאה למעשיהם. אין שליח לדבר עבירה. הגדרת עסק כחברה בע"מ או כעוסק מורשה - לא קשורה כלל לעניין. הנפ"מ היחידה היא להלכות שתלויות בבעלות, כמו ריבית והחזקת חמץ בפסח.

החברה עצמה לא מחוייבת לתת צדקה מרווחיה, אבל כל בעל מניות צריך לתת מעשר כספים מהדיבידנדים שהוא מקבל, ומרווחי עליית ערך המניות, כאשר הוא מוכר אותן."

אם כי נדמה שיש גם דיעה אחרת, שבעלי המניות הם הבעלים, ולשיטה זו יהיה גם איסור חמץ בפסח וכדו'

מה שאסור לך - אסור לך.

שוב - זה פסק מפורש של הרב פיינשטיין וקצת מגוחך להתחכם עליו.

ריבית זו ה-דוגמה: לחברה מותר לקבל ריבית/לקחת דרך חשבונות הבנק שלה.

ואתה צודק שיש דיעות אחרות מפסיקתו.

נראה לי מתאים לדוגמא שנתתי - וזה לשאת ולתת באמונה.

יש כאן גם אמירות כלליות שנאמרו כאן, והבנתי אותם בצורה כזו, [אבל אולי זו לא הייתה הכוונה].

ולגבי ריבית, יזהר התייחס במפורש, ואני ציטטתי אותו.

אסביר יותר-

כל פעולה שחברה מבצעת נעשית בפועל ע"י בני אדם [באופן ישיר או עקיף], ולכן אם יש בפעולה עבירה, בני האדם שבצעו את הפעולה עוברים את העבירה.

מה שיכול להיות להיות חריג בכלל זה, אלו עבירות שאינן על מי שביצע את הפעולה, אלא על הבעלים, כמו חמץ בפסח וריבית.

המלצה - לא להעביר - הונאה ביומטרית המבוססת על בינה מלאכותית | לא רלוונטי

(זה אתר שבודק הודעות מהסוג הזה, וכותב האם הן אמיתיות וכדאי להפיץ אותן הלאה. במקרה הזה לא)

בקישור לסרטון שצירפתי יש מישהו שמספר שהתחזו אליו בשיחת וידיאו לבת שלו. שזה אשכרה היה המראה והקול שלו... זה מטורף

א. מי רוצה לגנוב את הביומטריה שלך, יכול לעשות את זה בצורה "נסתרת" יותר ורחוקה יותר מאשר לפנות אלייך.

ואם הוא לא מספיק מתוחכם כדי לפרוץ לך למכשיר מרחוק ולהשתלט על המידע שלך, אז פנייה אלייך ברחוב תועיל לו עוד פחות.

ב. לכל דבר חשוב היום יש אימות דו-שלבי והגנות פנימיות של הארגונים. אף אחד לא יוכל להכניס אותך לחובות גדולים כי הבנק/אשראי יזהה תנועה חריגה ויחסום את זה. וכן על זה הדרך.

ג. התיחכום היחיד פה הוא שימוש במושגים שנשמעים מתוחכמים עבור האדם הרגיל: ביומטריה.. שיבוט.. בוו...

ד. בכל מקרה טוב שאת עירנית, וגם מודעת לספאם שיש בנושא. הכי טוב ומומלץ זה לעקוב אחרי הפרסומים של מערך הסייבר הלאומי (אני עוקב דרך הפייסבוק) כדי לקבל מידע אמין ואקטואלי.

אני מחפשת! 

מקום חף מכל רמאות, התיפיפות, פוליטיקה, בינות מלאכותיות וכאלה שאינן, מקום פשוט 

של חיים פשוטים, של ללכת לישון עייפים לא בגלל שגלשו רוב היום באינטרנט...

בלי אינטרנט!

הכי פשוט שאפשר.

וגם בלי דובים או קרוקודילים ובלי כרישים בים, ואני לא יודעת עוד בלי מה...

פעם חשבתי על איי פולקנד; מספיק רחוק, שדות ירוקים, המון כבשים... אבל

לא נראה לי שאסתדר כל כך טוב עם המנטליות הבריטית. יש לי נימוס ישראלי.....

כיהודיה, אני מודעת לכך שאני נורא מוגבלת;

היכן ואיך אעשה את החגים? למי אשלח משלוח מנות

ויותר חשוב -  מי ישלח לי?...

וסופגניות ונרות חנוכה ומיץ ענבים ויין כשר וצפירת השבת.....

קשה. 

אם למישהו כאן יש רעיון, אשמח לשמוע. (אבל לא מקום קר מדי

ולא חם מדי, וגם, שכחתי להוסיף, בלי נחשים בכלל! וגם תולעים אינני אוהבת...)

תודה!

גם אוגרים סיבריים, תוכונים, תוכים בינוניים על כל סוגיהם, תוכים גדולים, מדברים וגם אם לא,

וכל שאר חיות השדה - הלא מפחידות.

גם לטאות בסדר. במיוחד כשהן עדיין גורים. יש להם עיניים מלאות תום. באמת.

וכמובן, זיקיות - כל כך מעניינות.

ואפשר גם תיקנים (ג'וקים בלעז), אבל לא מדי הרבה. וגם חלזונות ושבלולים וזחלים נחמדים עם המון רגליים

ההופכים לפרפרים...

וואי הלוואי... 

אבל בתכלס זו בריחה מהתמודדות, כי אם ככה ה' רצה שמשהו יופיע בעולם אז יש לזה סיבה... צריך להתמודד עם זה, להכחיש ולהתעלם זו לא אפשרות 

אולי בני אדם קבעו שזה ככה? 

גם ממחנות ריכוז ניסו לברוח, ושם, באמת הקב"ה הוא ששם אותם שם....

אל תזדעזעי. סתם מצב רוח של: אוף. לא  יכולה יותר!

 זה קשה, אני מזדהה עם התחושות האלה של באלי שקטט

חיים פשוטים, אבל חיים ולא טרפת

אבל יש לזה יתרונות ובסוף נתחשל ונמצא פתרונות, ואז נעריך את החיים שלנו אפילו יותר מלפני זה... 

הזמן עובר וכמה אפשר לחלום על מקום כזה ולא להגשים?

הלוואי והיה לי אי קטן משלי. ממשי. עם בקתת אבן פשוטה על צוק גבוה

למעלה למעלה מהים. ולמטה, במקום שאף אחד לא יראה ולא ידע,

תנדנד לה סירה קטנה על פני המים, קשורה לזיז נסתר.

לא אכפת לי שיהיו אי אילו אנשים על האי שלי, אבל רחוק

לא מרחק של הליכה רגלית. הם יוכלו לבקר לפעמים,

כשאזמין, ואם ארגיש בודדה, אלך אליהם, לפעמים.

גם עיזה תהיה לי. מאוד חשוב. וגן קטן עם ירקות

ועצים שאשתול. המון ספרים בחדר ספון עץ

פשוט, ספה נוחה ומהוהה (לא מעור או פלסטיק

חס ושלום), שטיח קטן, מהוה וקצת דהוי

ונעלי בית וזהו.

* קראתי ספרים רבים בימי חלדי, ואת התוצאה -

   אתם רואים.....

לחיים!

ארץ ישראל? 

זה בדיוק העניין. עד כמה שהיא אהובה ויקרה, היא כל כך ...לא פשוטה.

כל כך מבלבלת. כל כך לא נינוחה. כל כך לא (לפעמים והרבה פעמים)

מס

יודעת שהכל מהשם, בגללנו, ובכל זאת....

מכירים את "שי ארץ" של נתן יונתן?

בדיוק מכאן אני רוצה לברוח. הרי לא אמרתי שאני חולמת על צפת,

נכון?

רוצה קצת שקט מכל הבאלאגן הזה. מרגישה כמו ספר היסטוריה

מהלך, שבכל שני עמודים, תיאור של מלחמה/התשה/תקריות/

הפוגה קלה וחוזר חלילה. וכשלא, אז מתכוננים למשהו כזה...

אני כמהה לשקט. בלי התרעות, ללא אזעקות, ללא ריבים,

ללא הפגנות, ללא יסורי מצפון בלתי נלאים שלא תמיד

מצליחה להיות ראויה. 

מקום בלי יומרות של קדושה. לא טומאה חס וחלילה - סתם

מקום פשוט כזה, עובד בשדה כזה, חקלאי כזה, ניטרלי.

ונא לא לכתוב לי שאם אין קדושה, אז יש טומאה.

אדמת העמים . אני יודעת.

שבת, אין בעיה לשמור, יהיה לי לוח שנה גדול.

מעניין שאתה מזכיר גידול ילדים, כי דווקא אז החלום על

האי שלי, היה מוחשי ועז צבעים יותר מהרגיל.....

לגבי יום כיפור - מה הבעיה לצום?

ולגבי הוידוי - יהיו לי הרבה פחות יסורי מצפון;ת

כמה עבירות כבר אפשר לעשות כשבן אדם לבד?

את מי אשנא? עם מי אריב? ממי אעלב?

על מי ועם מי אדבר לשון הרע?

להיפך, ליבי יהיה מלא ידידות ואהבה לכולם...

רבותי. אל תתרגשו ותזדעזעו ממני, אתם עדיין

צעירים, רעננים, וכל החיים לפניכם. אני,

איך אומרים, כבר הרבה זמן על כדור הארץ

הזה;

נחליאלים בסתיו? מקסים!

הסביונים הצנועים הצהובים האלה? איזה יופי

הגשם המתדפק על שמשת החלון בחורף, וואו!

הנכד המחבק (לא תמיד...) ואומר: סבתולה, את מצחיקה

(כשאני לא חופרת לו ומטיפה) - מרגש...

לא באמת. יש המון על מה להודות. אבל

לפעמים, כמו היום, איך לאמר - ובכן, רוצה את

האי שלי.

מקווה שהקב"ה לא משתתף בפורום הזה ולא קורא את זה. נכון?

4000 שבועות. אוליבר ברקמן - איך לחיות את החיים במקום לנהל את הזמן.

האיים הקריביים - מוכנים לחופשה בגן עדן? אנחנו כן! | אל על

לפעמים צריך חופש מהשגרה השוחקת, מהעומס הנפשי של החיים ובפרט במדינה שבעת מלחמות כמו שלנו.

ולפעמים גם שינה טובה כוס קפה והליכה בטיילת מספיקים(:

שולחת לך הרבה כוחות, שתהני מכל היופי והשפע שה' נתן לך💝

אי אפשר. באי שלי אסור שיהיו כרישים בים שמסביב. ובאיים הקריבים, יש. בשפע.

מלבד זאת, נורא חם שם ואני לא אוהבת שמש חזקה.

מלבד זאת, אני אוהבת עצים עבותים עם המון עלווה, ירוקים, סבוכים, שמנים כאלה

ולפי מיטב ידיעתי, הרוב שם זה עצי דקל כאלה. חוץ מלסכך בסוכות, הם לא במיוחד

לרוחי..

אבל תודה רבה רבה.

עוד בעיה קטנטנה: נורא יקר להגיע לשם...

יש עוד משהו שהייתי רוצה (אם ארצה אחת להרבה זמן לצאת מהאי שלי):

לראות לוויתנים במקום הטבעי שלהם. צפון קנדה נדמה לי, או דרום

ארגנטינה, משהו כזה.

יש להם זנבות אדירים. מאפילים בלי ספק על השמש (שאיננה....)

תבורכי!

אבל אז תמצאי עוד כמה בעיות חדשות.

אז אולי יותר פשוט שתיצרי לבד את האי הקסום?

תזמיני אותנו לביקור כשתרצי לראות קצת אנשים נחמדים בנוף

יצירת אי מלאכותי היא פרויקט הנדסי מורכב ועצום, המשלב טכנולוגיות ימיות מתקדמות, גיאו-טכניקה והגנת סביבה. השיטות העיקריות כוללות ייבוש ים, הקמת מבנים צפים, או הרחבת שוניות קיימות. 

Wikipedia

להלן השלבים והשיטות העיקריות ליצירת אי מלאכותי:

1. תכנון ובדיקת היתכנות

• סקרים ימיים: בדיקת עומק המים, זרמים, סוג הקרקעית ותנאי מזג האוויר.
• הגנת סביבה: הערכת ההשפעה על המערכת האקולוגית הימית (שוניות אלמוגים, דגים).
• הגנה מחיכוך: תכנון שוברי גלים ושוניות מלאכותיות מסביב לאי, כדי להגן עליו מפני שחיקה עקב זרמי הים. 

2. שיטות בנייה עיקריות

• ייבוש ים (Land Reclamation): השיטה הנפוצה ביותר. ספינות מיוחדות ("מחפרות") שואבות חול וחומרים אחרים מקרקעית הים ומתיזות אותם באזור המיועד ליצירת האי.
• "ריינבואינג" (Rainbowing): טכניקה שבה חול נורה בלחץ גבוה דרך זרנוק מיוחד מספינה, ויוצר צורה של קשת, כדי לפזר את החומר בצורה אחידה.
• שימוש בבטון וסלעים: הקמת "קירות" או יסודות מבטון וסלעים ענקיים ליצירת מסגרת האי, ולאחר מכן מילוי הפנים בחול או אדמה.
• איים צפים: במקום למלא את הים, בונים מבנים צפים ענקיים המעוגנים לקרקעית הים. טכנולוגיה זו נחשבת פתרון עתידי לעליית מפלס הים. 

3. התעצמות ובנייה על האי

• ייצוב הקרקע: לאחר מילוי החול, יש לייצב את הקרקע כדי למנוע שקיעה, תהליך שיכול לקחת זמן רב.
• תשתית: בניית כבישים, תשתיות מים, חשמל, ביוב, ולבסוף מבנים. 

דוגמאות בולטות

• איי התמרים בדובאי: איי מלאכותיים ענקיים בצורת דקל שנבנו על ידי ייבוש ים.
• פרויקטים בישראל: נבחנו הצעות להקמת איים מלאכותיים מול חופי ישראל לצורכי תשתיות, כמו שדות תעופה או תחנות כוח. 

בניית איים מלאכותיים דורשת השקעה כספית אדירה ומשמשת לרוב למגורים, תיירות, או צרכים אסטרטגיים. 

משהו שבטח חשבו אותו אלף פעם אלף אנשים לפניי עדיין זה היה עצוב. מכירים את הגלופה של "חברים לא מתים הם רק מתחתנים"? כמה תמימות הייתה לנו לפני המלחמה... חברים מתים.

למה זה נהיה שגרה?

למה זה מרגיש שאנשים גם לא מבינים כמה הם נותנים וכמה יש משפחה ועוד מעגלי אובדן

זה ממש חורבן

בשידור חי.

היא דיברה על הבחורים המתים. כדאי להקשיב לאיך שהיא מציגה את הדברים.

היא היתה קשורה לר' אושר, זצוק"ל. כדאי להקשיב לה.

לא פשוט בהתחלה, לוקח זמן להבין, אבל כדאי.

כמה מהחברות הכי חכמות, רגישות, אמיתיות ורוחניות

שלי - דובקות בה. בדרך של ר' אושר, למרות שהיו לגמרי

בסגנון אחר.

את מכירה את הרבנית שולמית שחור?

אי אפשר להכיל את זה

כל יום זיכרון אני חושב על זה, שאח של סבא שלי נהרג במלחמת השחרור, והיה בחור צעיר שהחיים לפניו.

האחים שלו חיו והקימו משפחות ענקיות. כמה מצער לחשוב שיכל להיות עוד ענף בגוגל בגודל הזה, והכל נגמר בגלל איזה טיל או רימון קטן שבדיוק נזרק על אדם שמסר את נפשו בשבילנו...

פשוט לא יאומן.

חוץ מנושאים פוליטיים

אחזקת בית אני שואל בטמבוריה

חדשות אני בודק מכמה אתרי חדשות בעולם (אני אוהב את החדשות הגרמניות) + מקורות מקומיים

בדברים סתמיים אני שואל את ג'פטו

(בעיניי ai לא טוב להשגת מידע. הוא טוב להנחיות שאפשר לבצע ולבדוק האם הן עובדות - איך לתקן תקלה במחשב, איך להשתמש בתוכנה כלשהי וכד')

אבל הרבה הרבה עם הצ'אט ופשוט מבקשת ממנו קישורים להוכיח את הדברים שלו.

בזכות השרשור תגלי דרכים טובות לבדוק איזה מהדברים שאת שומעת נכון 🥳

מניח שהתכוונת לשאול: מדוע שרשורים חדשים מהיום לא מופיעים מייד בתחילת התצוגה של הפורום?

"שרשור" הוא רצף התגובות לפוסט (להודעה) שנכתבה.   יש שרשורים עם מעט תגובות ויש שרשורים שיכולים להגיע למאות תגובות (שרשורפלצת)

האם סימנת ובחרת לך פורומים מועדפים?

או שאת נכנסת לתפריט הראשי ורק אז מגיעה לפורומים השונים?

אם בחרת פורומים מועדפים- העדכונים החדשים של שרשורים בפורום מועדף, תמיד יופיעו בכניסה לאפשרות "עדכני" בתפריט הפורומים.  'עדכני' מציג את העדכונים בפורומים שמסומנים אצלך כפורומים מועדפים.

אם את מגיעה לקריאה בפורומים דרך שם הפורום, למשל בוחרת בתפריט הפורומים את פורום "צעירים מעל עשרים", השרשור הראשון שיוצג הוא זה שהתעדכן לאחרונה.

אבל ייתכן שהשרשור זה החל לרוץ לפני כמה שבועות וממשיך לקבל תגובות והתייחסויות.  

וכן הלאה. שרשורים מעודכנים יופיעו בזה אחר זה, לפי תאריך העדכון של התגובה האחרונה בהם.  

וזה מביא לכך ששרשור חדש, שההודעה הראשונה בו נכתבה רק היום, יופיע עמוק למטה, אחרי שרשורים שנפתחו קודם לכן אבל קיבלו תגובה לפני זמן קצר יותר, ושרשור שנפתח היום הוא עם תגובה אחרונה ישנה יותר מבחינת הזמנים.   

איך ראית אם לא פתחת?

האלגוריתם פה אמור להיות מתוחכם? כמה באמת מושקע פה? בלי לזלזל סתם מתעניין

ואתה חושב שהאלגוריתם עושה ניטור ברמה כזאת שרושם בנפרד (לא רק מה לא פתחת אלא גם) מה ראית ולא פתחת וזה כדי להקפיץ לך את השרשור ב"עדכני"?

כי לא מעניינים אותי. ורק אם אני פותח אני מצליח להעלים אותם מה -"עדכני"  

סתם שרשורים שלא פתחת? איך הבנת שאלו שראית ולא פתחת מוקפצים באופן שונה מסתם לא פתחת?

אבל איך מסמנים את הפורום המועדף?

אצלי כשאני פותחת את גוגול, מופיע למשל: צעירים מעל 20

                                                                 אנשים רגישים מאוד

  וכו'.

מניחה שב"סימון" הכוונה היא למשהו אחר, נכון?

גם מתוכננים לנשיא ארגנטינה פגישות גם עם גדולי הדור הליטאים, הרב דב לנדו והרב משה הלל הירש.

למיטב ידיעתי, הציונות הדתית אינה חזקה בארגנטינה.

ייתכן שהוא נחשף יותר ליהדות החרדית, כמו שרבים חוזרים בתשובה נמשכים ליהדות החרדים מכל־מיני סיבות.

ההתבדלות החרדית היא לא רק מהמדינה באופן ספציפי, אלא קו כללי.

ייתכן שלעיני הגוי, אוסטיודן מעניינים יותר מאשר בחורים בפולו.

שהיו הולכים במעילים ארוכים ושטריימלים

בניגוד ליהדות מערב אירופה שנראתה יותר מודרנית

פולו זה סוג של חולצה לא?

קצת כמו לראות ציורים של ציירים לא יהודים..

אתה רואה שכולם מבינים שיש סוג של מראה יהודי נצחי עם זקן ופאות...

לא אומר שחייב, זה סוג של אותנתיות.

תכל'ס, אין על נערי גבעות בעולם!!!

איך בדיוק נשיא ארגנטינאי שמתעניין ביהדות אמור להיחשף לנערי גבעות?

אני מניח לעצמי שמה שהוא חשוף אליו הוא:

– הקהילה בארגנטינה (שאינם נערי גבעות למיטב ידיעתי)

– שיעורי תורה בספרדית

– שיעורי תורה באנגלית

מכירני כמה גרים (וגויים מארצות שונות שמתעניינים או התעניינו ביהדות)

באופן גורף הם חשופים או לחב"ד (כי הם בכל מקום), או לנישה של אותה שפה (למשל: רוסים וחב"ד/יהדות בוכרה, גרמנים לרבנים בגרמניה)

ובאופן כללי, גרים נוטים להיות מאוד אינדיבידואליסטיים

מה שפחות מתחבר לכל ה"כלל ישראל"

(מזכיר שיש הלכה שגרים פסולים לדיינות ולמשרות ציבוריות)

זאת פשוט תוצאה סבירה של הנסיבות.

וגם "לדון לכף זכות" שביקר בישיבה חרדית ולא בישיבה דתית־לאומית... יש ביותר מתנשא

מה אתה מתכוון לשאול בשאלה?

אתה מציף תאים רדומים...

ומה הנפק"מ העצומה.

באמת סרק מבחינתי, והיה טוב אילו התעלמתי מזה מלכתחילה

אם הוא הלך לישיבה "לא ציונית" אלא ליטאית קלאסית - זה מראה לי שהוא מעריך את התורה נטו!

לק"י

ולא בטוח שציונות מעניינת אותו פחות או יותר מהתורה.

מן הסתם הלך לאן שלקחו אותו.

(והציונות היא חלק מהתורה....).

זה נשמע שנקודת ההנחה שלך היא שזה "רע" שהוא הלך לשם. "לו הוא יודע" הוא לא היה הולך. אבל - לו הוא היה יודע... מה בדיוק?

(שהתורה בלבד חשובה לו).

אלא למה הוא כן שם לב!

הוא שם לב למקום שמחשיב תורה! למקום שהיא אוהלה של תורה!

לק"י

את התורה או מחשיבים פחות?

אם ככה, את טועה...

(ובכל מקרה, קשה לי להאמין שהוא מבין את ההבדלים בין ישיבות).

כי הוא באמת לא ממש מבין בהבדלים ובמה שלנו כל כך חשוב.

זה בעברית, וזה תורה. 

את זה היא מעריכה.

שהוא הלך למקום של תורה.

ואת זה גם את מעריכה.

עוד לפני שבודקים אם זה תורה שמשלבת ציונות או לא... מבינה?

ישיבת חברון פשוט מאוד גדולה, הרבה תלמידים, מקום מרשים, אז לקחו לשם. 

הוא הרי לא מבדיל ביניהם.

פשוט הגבתי ל"פרצוף העקום" שעשו פה בשירשור הזה, כאילו יש משהו פסול בלבוא ל"חברון"

זהו.

מיליי מתלהב מיהודים ומיהדות, מי שטפסו טרמפ ראשונים, זכו בביקור.

פשוט חילוני חוגג כמו שצריך בצורה אותנטית ודתי מלמל מילים ומשחק אותה שמח

כה "רענן" כה כן כה אמיתי?

החילוניות שאני מכיר אינה נוגעת אלה בקצה השטחי ביותר של הדברים

וכל נגיעה שלה במשהו עמוק מכך נובעת מנטייה דתית, גם אם לא ממש מפורשת.

אצלנו הכל מודרך ברחל בתך הקטנה.

כל אחד מחליט יפה מאוד מה לעשות לכל אדם ניתנה הבחירה במלוא מובן המילה.

אחריי אף־אחד לא רודף אני מחליט בדיוק איך להתייחש לכל סוגיה ועניין

צר לי אמנם שאיני מתחבר לאווירת המנגל ולהתעטף בדגלים

אבל זה לא מוריד מהאותנטיות של הלל בכוונה למי שאומרו בכוונה

או מהחיוך של הרב החרדי־ספרדי שלי בדברו על מעלת ארץ ישראל ביום העצמאות

או מהפסים הכחולים של הטלית שלי.

וגם לא יודע איזו קדושה מיוחדת יש בעמית לעבודה החילוני שבחר להכין פלאפל שני צבעים ביום העצמאות הזה. שכוייח, בטח טעים נורא. קדוש? אולי. לא מרגיש רגשות נחיתות ביחס לזה.

אני לא מתפלל כי אני חייב אני מתפלל כי אני רוצה.

לגבי תפילות החובה הרש"ר הירש כבר דן בשאלה הזאת בכמה מקומות והמסקנה הברורה היא שמטרת תפילות החובה אינה ביטוי רגשות אישיים (לשם כך צריך להתאסף במניין, לומר את אותה תפילה, בזמנים קבועים ביום?) אלא למקד אותנו סביב הרעיונות החשובים של החיים.

אותנטי זה לא רק מה שפרוע וחסר רסן.

ללבוש חולצה עם משבצות זה גם אותנטי.

מעולם לא הרגשתי איזו קדושה ביום העצמאות. אולי אתם מתכוונים לריגוש?

@כְּקֶדֶם 

https://www.inn.co.il/news/695303

המשתתפים בחידון התנך כבר שנים רבות דתיים לאומיים בלבד, החילוני האחרון למיטב ידיעתי שהשתתף בחידון התנך היה אבנר נתניהו.

עוד משהו שפיספסתי?

בדיוק כמו החילונים שעליהם אתה מדבר

אחרת היית יודע - שמראש עולים לחידון שניים מהחינוך הדתי ושניים מהחינוך הממלכתי. ממש ככה הוא מוגדר

אני לא מצליח לזהות חילונים.

זה מובנה בחידון שעולים שניים מהממלכתי ושניים מהממד

כמובן בדכ מכבדים ומגיעים עם כיפה. היה אגב גם חילוני שזכה במקום הראשון לפני עשר שנים בתשעז