הייתי רוצה להכיר אותה,
מצד שני,
זה מפחיד אותי.
או שזה סתם דמיון,
תירוץ.
כמו חיי,
הבל וריק.
אמרתי שאתייעץ
אדבר איתו
אבל זאת סתם דחיה
הרי זה לא יהיה כמו פעם
וזה ברור לי
אז למה האשליה הזאת?!
רצון לעבר?
געגועים?
אולי יש לזה סיכוי,
אולי לא.
מי יודע?!
מישהו אחר אולי.
יש בה משהו אחר.
אבל לא אותו אחד מקודם.
אבל, הכאב הזה מפחיד אותי
יש בו הרבה טוב
זה כן
(עד כמה שזה מוזר)
אבל
כמו כל דבר בחיים
יש שם הרבה פחד.
יש מיסתורין שצריך לחשוף
בעצמי, בעצמה
ובעיקר בעוצמה.
מצד שני
רכות,
מלטפת ולעיתים מסחררת
עד אובדן עשתונות
ושיכרון כוח.
צריך לדעת לעשות את ההבדל
להציב את קו הגבול
בין המותר לאסור
בין הפיתוי לעיתוי
בין החיים והמוות
בין הצל לאלמוות.
