זו הזדמנות של הילדים לראות איך מכבדים הורים-

אמא תמיד מרשה /לא מרשה אבל עכשיו אנחנו אצל סבתא ואמא מכבדת את סבתא 

ולכן בגלל שסבתא אמרה ככה אז בבית שלה אנחנו נעשה ככה

ולמדתי שזה הרבה יותר חינוכי מאשר להתווכח עם ההורים מה שבדרך כלל גם לא עוזר 

בס"ד

כי מקשיבים לאימא,

ואימא זו שהחליטה שאם סבתא אמרה משהו צריך להקשיב לה.

אני עם אימא שלי עושה כך תמיד,
ובכלל יש דברים שעושים לכבוד סבתא כשהיא מגיעה וכ',

"כי לסבתא חשוב שיהיה ככה, ואני מכבדת את אימא שלי"

אני חושבת שזה תורם המון.

וב"ה הסמכות שלי היא מאד ברורה בבית.

והייתי עושה כך גם עם חמותי כשהייתה לי... 

(תתפלאי) הילדים שלנו לא טיפשים והם יודעים בדיוק מה העקרונות שלך, גם כשאתם אצל סבתא הם לא לוקים ב"שכחה זמנית".  ולכן זו הזדמנות מדהימה ללמד אותם כיבוד הורים מהו. (לא אמרתי מילה על זה שזו גם החובה שלך מול החמות).

ויותר מזה. כשאת "מתנגשת" עם חמותך, את מעמידה למבחן את הסמכות שלך. אם היא מנצחת בסוף, היא קירקסה את הסמכות שלך. בעוד שאם את "נותנת" לה את הכבוד ואת הסמכות להחליט על מה שקורה אצלה בבית, גם הסמכות שלך עומדת.

פעם שמעתי דוגמא יפה. מי אמר לשמור שבת? ה'.

אבל יש הרבה אנשים שלא שומרים שבת ולא עושים מה שהוא אומר!

האם זה פוגע בסמכות שלו? באלוקות שלו?

ברור שלא!

הסמכות שלנו כהורים (וגם כמורים...) לא תלויה בציות של הילדים או התלמידים. היא קיימת בכל מקרה.

העירעור עליה קיים בד"כ בתוכינו, וכשאנחנו לא בטוחים בעצמנו, ברור שגם הילדים לא בטוחים שבאמת צריך לעשות מה שאמרנו.

בהצלחה

וכשהיא שואלת אותי אם משהו זה בסדר אני אומרת לה את הסבתא את מחליטה.

אני לא יודעת אם זה מתאים בכל מערכת יחסים.

לפעמים מוטב לשתוק ולהבליג

לפעמים מוטב לקבל את מרות הסבתא

לפעמים אפשר "לעקוף" באלגנטיות

ולפעמים כדאי לעמוד על שלך בצורה נעימה עד כמה שאפשר.

כשזו אמא שך ואת מכירה את התגובות תוכלי לשוחח איתה ולהסביר אבל אצל החמות צריך לשמור על קשר בלי לפגוע ולהזהר בכבודה ולכן הייתי אומרת להקשיב לה ואם זה כל הזמן קורה לא צריך לבוא כל שני וחמישי , העיקר זה לא לשרוף קשרים.

שהיינו אצל חמותי בשבת,  חמותי לא כ"כ אהבה את החצאית שהבת שלי לבשה והבת שלי החליפה לג'ינס שהיא באה איתו מיום שישי, כל זמן שהיינו אצלה בבית החרשתי אבל אז... רצינו לצאת לטיול ובקשתי מהבת שלי להחליף לחצאית של שבת וחמותי התערבה ואמרה לבת שלי להישאר עם הג'ינס. עם כל הכבוד... לא יכולתי לראות את הבת שלי מטיילת עם ג'ינס בשבת אז הסברתי בעדינות שאצל סבתא אפשר ללכת עם שיער פזור ולא חייבים לגרוב גרביים וכו' אבל בגדי שבת גם אצל סבתא הם חובה.... המזל שחמותי קלטה את הטעות שלה והשתתקה מהר

בס"ד

יישר כוח, רואים כאן חכמה נשים

אהבתי שאמרת לילדה ולא לסבתא

לא נראה שצריך היה לומר "אצל סבתא מקילים בגרביים ושיער פזור". נכון שאלו לא מעיקר הדין, אבל מכיוון שבחרתם לחנך את הילדות שלכם שלא לנהוג כך, אז אין מקום שאצל סבתא יהיה אחרת.

אני מריח מהויכוח שתיארת שההורים אולי לא מרוצים מכך שאתם פניתם לכיוון קצת יותר דוסי מהם - וזה טבעי.

אבל - זה יהיה ממש לא נכון לאפשר להם להשפיע על הילדים אחרת מהחינוך שאתם בחרתם לתת להם.

צריך למצוא הזדמנות לשיחה - לא בשעת מעשה - ולדבר על כך שאתם מאוד מעריכים את החינוך וכו', ואין לכם שום טענה על מי שהולכת בלי גרביים ועם ג'ינס בשבת - אבל זה מהדברים שבחרתם כן להקפיד בהם, וחשוב לכם שלא יהיה קונפליקט ביניכם לבין בית סבא וסבתא. ובקיצור - לבקש התחשבות.

ומאידך הילדים בחושיהם הבריאים יודעים שיש רמות שונות של הקפדה על כל מיני דברים, ויכול להיות דבר כזה שסבתא הולכת בלי גרביים אבל לאמא זה כן חשוב. ואם אצלכם, ההורים שלהם, זה מתקבל בכבוד, אז גם הם יתייחסו כך בדיוק.

בגיל מסוים אפשר גם להציף את זה מול הילדים, ולתאר שיש דעות שונות בין אנשים על כל מיני דברים, ואנחנו דרכנו כך וכך...

אגב באותה מידה הפוך - אם מישהו פנה לכיוון פחות דוסי מהוריו, ולמשל מלבישים לילדה מכנסיים - אין מקום להתחפש בחצאית רק בשביל הסבתא, ואם זה לא מתקבל בהבנה אז יש לעורר שיחה נינוחה על כך ולהגיע לכבוד הדדי.

בנוסף,

אין דבר כזה כבוד הדדי בין הורים לילדיהם.

הורים לא חייבים בכבוד ילדיהם.

ולא מנהלים שיחה "נעימה" עם ההורים על הדברים שהחלטתם.  עושים את מה שהחלטתם ומעגלים פינות איפה שאפשר מפני כיבוד הורים.

וזה שאצל סבתא אפשר בלי גרביים ושיער פזור לא יגרום להן ללכת כך בגיל 20.

אחת מהסיבות הנפוצות - בעטיין חיי נישואין נכשלים - הינה התערבות חיצונית של בני משפחה.

אם זה מצב קבוע - אז את נשואה לחמותך ולא לאיש שלך. וכנראה שהאישיות שלו לא מספיק חזקה להתמודד עם המצב.

גבר שנותן לאמא שלו לשלוט בביתו שלו - הוא לא בן זכר אלא בן נקבה. אל תיבהלי - הכוונה מבחינה רוחנית - וכנראה שגם בבית את הבוס, והוא ממשיך להיות מקבל מאמא- ומתקשה להשפיע, ולכן הוא מתחמק ובורח מאחריות על ילדיו, משאיר אותך מול אמו -  ועלול להוביל את הבית שלו - לפירוק. 

התיקון צריך להתחיל ממך - תני לו להרגיש כמו גבר. ותפסיקי להיות הבוס בבית.

לגבי חמותך הטרחנית -

הרב סטבסקי שליט"א - קורא לזה נחש, ויהי מי שיהיה. אבא אמא חם או חמות, גיסים, אחים וכד'.

הפתרון למצב - הוא שיחה עם האיש שלך - וגיבוש עמדה משותפת נגד ההתערבות שלה.

אם הוא משתפן, כמו שעולה מבין השורות - תדברי איתה אחת על אחת, ותגידי לה שהמצב הקיים לא מקובל עלייך, ואת לא מוכנה להמשך המצב הזה. 

אם זה לא יעזור - תעברו למקום מרוחק שבו לא תהיה לחמותך אפשרות לנהל את חיי המשפחה שלך.

וכמובן - תתני לאיש שלך יותר מקום בבית. ותהיי אישה, ולא חצי גבר בבית.

היא בסה"כ מתארת סיטואציה חד פעמית בה החמות סתרה את דבריה מול ילדיה ושאלה כיצד כדאי לנהוג.

מכן ועד להסיק מסקנות על הקשר שלה העם בן זוגה על הקשר של בן הזוג עם אימו הדרך עוד רחוקה...

או בכלל מלייעץ לאנשים.

יש לך מושג כמה נזק תגובה כזו יכולה לגרום?!

מלבד היותה בלתי נכונה לחלוטין.

תוכלי לשוחח איתו על הנושא ולהביע את דעתך על ההשלכות של ההשתלטות של אימו על חינוך הילדים.

(כמובן לא בניסוח הזה, את מכירה אותו ויודעת איך לומר..)

ברגע שהוא מסכים אז הבעיה נפתרה, נשאר רק לטכס עצה איך להעביר את המסר לסבתא מבלי לפגוע יותר מדי.

בקשר לבחור הנ"ל, אני לא דואג לך, אני דואג לאנשים חסרי נסיון או קלים לשכנוע.

להם הוא יכול להסב נזק לא קטן.

בכל אופן בהצלחה רבה לך!

אבל את צריכה לשאול את עצמך מה עדיף שיראו אותך מתווכחת עם חמתך/ שבעלך יעשה זאת,

או שתשדרי לילדים שכך זה אצל החמה אבל בביתכם- אתם נוהגים שונה.

וכן- בשלב מסוים הם מבינים שבבית מתנהגים אחרת, וכך צריך להיות..

אם יש מתחמים אפורים שאת רואה שאת מצליחה לקבוע את קביעתך- מה טוב..

אני מאמינה שהבית הוא המקום שממנו יונקים הכי הרבה. ובסופו של דבר הם חוזרים לשגרה הזו שהם מורגלים בה,

אז אני לא בטוחה ששווה ליצור חיכוכים סביב הנושא הזה

מעבר לזה- כמים הפנים לפנים כן לב האדם לאדם. נקודה למחשבה..

לכולם יהיה יותר קל לקבל דברים כי יש הגיון מאחורי הדברים ואפילו לך ולחמות. פעם ההגיון אצלך ופעם אצלה. דברי תשכנעי. תסבירי לכולם ועכשיו הילדים קובעים מה הם מפנימים סמכות לא תעזור מה שיעזור הוא חיבה ואהבה. 

אבל יש דברים שגם מבחינת האמת (ולא רק מצד כבוד הורים) אפשר להקל נהלים כשאתם לא בבית. בעיני מתי לשחק יכול להיות כזה.

ובכל אופן אם זו תופעה חוזרת, ואז זה בוודאי נוגע לפעמים גם בדברים חשובים  - כדאי לחשוב על שיחה בנחת שלא הזמן האירוע, שבה תסבירי שזה היה לך חשוב שכך וכך וכו'. לא חייבים להציף את התנגשות הסמכויות אבל אפשר לרמוז לזה.

ולקחת בחשבון שיש אנשים שלא מתאימים לשיחה כזאת, ואז צריך להבליג וזהו (וחלילה לא לשרוף קשרים, אבל כן להתאים את מינון הביקורים למחיר שמשלמים בעבורם).

גם אני כילדה ראיתי את אמא שלי מכבדת מאד את סבתא שלי-חמותה, והקשר בינהן היה מרגש ממש. אני משתדלת גם להיות ככה עם חמותי ואנחנו מדברים על זה עם הילדים-שאנחנו מחוייבים בכבוד סבא וסבתא. כשהילדים שלך יגדלו בע"ה תראי שזה הופך להיות משימה משותפת שלכם וזה הופך להיות מצחיק וכיף. לדוגמא אצלנו, כשסבתא מודיעה שהיא בדרך נכנסים ל,"כוננות סבתא" כולם כולל הקטנים מארגנים מהר מהר את הבית, מחליפים לבגד שהיא תאהב, מכינים עוגה שהיא תאהב וכל הביקור משתדלים לעשות לה נחת. את צריכה לא לדאוג בכלל מ "מי הקובע", ברור לגמרי שזו את ועם השנים את תראי שאין פה בכלל תחרות. היי שלווה ושקטה ובטוחה בהורות שלך ונסי לכבד אותה. בעיני זו מצווה ענקית. בהצלחה!

ומשדרות מאבק וחוסר אחדות במשפחה. אסרטיביות - רק כשבאמת באמת אין ברירה ולא בסיטואציה של זמן משחק או לא.

אין לי ספק שלא זה מה שיפגום בסמכותך מול הילדים. 

בעבר היתה סייעת בגן ילדים. תמיד יש לה נטייה להתערב לדעתי היא לא שולטת בזה וזה מרתיח אותי!!

אם זה משו עקרוני לך, של גידול הילדים- 

תרתמי את חמותך לזה

תלחשי לה בשקט כמה דק קודם- שזה המהלך שאת הולכת לעשות עם הילדים, ואת תשמחי לעזרתה

ואז כשתעשי- היא תהיה איתך, בצד שלך- ילדים צריך לעשות מה שאמא אומרת.

אן לחלופין- הוא תתווכח איתך בלחישות לפני שהדבר הזה קורה מול הילדים... חוסך אי נעימות חינוכית מהם 

הוא יותר פעיל.

בהצלחה!!

אם מישהו מרגיש שהייעוץ הזה אינו מדבר גם אליו - אפשר לחפש מישהו אחר.

יתכן שאחרי ששמע בתחילה את אשתך, הבין כאילו הבעיה נמצאת רק בהרגשה שלה - ולא גם בהרגשה שלך.

כמובן, לאידך, שייעוץ טוב אינו אמור להיות זירת טענות הדדיות. זה לא לחפש "מי אשם", אלא איך בונים בטוב יותר את ההדדיות.

אז עצות של הפתעות קטנות, עזרות, התעניינות בשלום השני - הן טובות מאד. אבל זה לא מספיק, כשהן מופנות באופן בולט רק לכיוון אחד.

לגבי להקשיב מה מפריע לך, בחיים, בעבודה וכו' - זה דבר חשוב מאד. אלא שמישהו כזה, לפעמים יתמקד במה שבין בני הזוג, ופחות במה שמעבר לכך.

אני יכול לשלוח לך בפרטי, שם של מישהו (קרוב משפחה) מנוסה מאד, חביב וישר, מייעץ בהירות ובפשטות - ותוכל להתקשר אליו, להסביר מה הבעיה שמצאת בייעוץ הנוכחי - ולשאול אם יש לו רעיון...

תפני לעורך דין.

לחוק לא אכפת מרגשות ומי מסכסך.

אם מגיע להם, מגיע להם, מה ששלך יהיה שלך בעזרת עורך דין טוב שישיג לך אותם.

אנחנו צריכים עוד 20 תשובות מאנשים שיש להם לקויות למידה המתבטאות בדיסלקציה, בדיסגרפיה או בדיסקלקוליה!

תעזרו לנו לסיים בהצלחה את תואר ראשון.

תודה רבה. יום טוב.

לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.

ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.

אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.