עבר עריכה על ידי קעלעברימבאר בתאריך ט' בכסלו תשפ"ז 18:34
סושי זה הגדרה שרירותית: לקחו דבר שקבעו שרירותי שעונה על כמה תנאים וקבעו שרק מה שעונה על התנאים יקרא בשם "סושי".
בניגוד לזה, עם זה לא הגדרתה שרירותית שהומצאה בידי מילונאים, אלא מצב נתון באנושות, כמו אהבה, שמחה, רליגיוזיות, כבוד, מחקר, אחווה, זוגיות, משפחה, נרטיב, מורשת, צחוק, קנאה, וכדומה.
בכל אלו הדבר קיים ונחווה עוד לפני שמגדירים אותו, ורק אחר כך ככלי עזר החוקר מנסה למצוא לדבר הגדרות. אך כולנו אוהבים עוד לפני שהגדרנו אהבה.
ב. שפה, טריטוריה והיסטוריה הם לא ההגדרה של עם, אלא הסימפטומים.
עם זה קבוצה בעלת רגש קולקטיבי מובהק ויציב באופן מספיק.
אז במילא הדברים שהכי נותנים רגש קולקטיבי מובהק זה קודם כל: ארץ ושפה. כי האדם מורכב בראשונה מגוף ומחשבה.
אז בגוף, הדבר שהכי ייצור קשר עם אנשים אחרים זה אם הם שכנים שלי שקשורים בקרבה גיאוגרפית סביב חבל ארץ קרוב.
במחשבה - לכאורה התרבות והמנטליות. אך יש דבר שמקשר רגשית יותר מתרבות,והוא השפה. מאחר שגם שני אנשים עם אותה תרבות , אם ידברו בשפת אם שונה, ראשית לא בטוח שיבינו אחד את השני,שנית גם אם יבינו , עצם שזה מועבר דרך שפה שונה יוצר תחושת זרות.
ההיסטוריה נצרכת כדי לאגד בקשר רגשי מספר דורות, כדי לייצר מובהקות. מאחר שקבוצה בעלת רגש של דור אחד אולי זה חמולה או מועדון או חבורה, אך עדיין לא עם, כי אין מספיק רגש קולקטיבי מקיף ומובהק לדור אחד.
כך שכל אלו סימפטומים אך לא מחייבים בהגדרה (וכמובן יש עוד כלי דיבוק לא הכרחיים - מוצא אתני, שושלת משותפת, מראה גזעי, תרבות, מנטליות, אופי משותף, מדינה או שאיפה למדינה ועוד).
למשל עם שיש לו הרבה דבק רגשי מאחד לא מחייב שפה ייחודית -למשל האירים בם עם נבדל מהאנגלים למרות היותם דוברי אנגלית. והסינים הם אותו עם (ואפילו אתנית) למרות שעד לפני 100 שנה הסיני בדרום והסיני בצפון שניהם בני האן(ואפילו לעיתים השתייכו לאותה חמולת אב מקורית) ולא הבינו אחד את השני בגלל פיצול הניבים.
כלומר ברגע שיש מסה קריטית של מאפיינים שיגרמו לרגש קולקטיבי מובהק - יש עם.
מה גם שצריך אתוס. שהרי ללא אתוס אין מה שייחד. שהרי ללא אתוס הצכית והסלובקית הם אותם ניבים של אותה שפה, וההבדל ביניהם קטן יותר מניבים שונים של גרמנית. כנל ארץ - מה מגדיר חבל ארץ כארץ? למה אירופה לא נחשבת ארץ אחת?
מה שכן, אין שבט (כלומר שלב בוסרי של עם) שאין לו שפה משותפת וייחודית, ואין עם (שלב בשל) שאין לו ארץ מולדת. אלו הם שני בסיסים שתמיד יהיו לכל אחד בהתאמה.
ג. לגבי היסטוריה מפוצלת לעמים. אתה יכול לומר את זה על כל עם. הרי לכל עיר יש היסטוריה משלה ומאורעות ייחודיים משלה. ולכל חלק בכל עם עברו עליו לעיתים חוויות שונות,ממלחמות כיבושים עד אסונות טבע.
ברגע שיש נרטיב מכונן וזכרון היסטורי מכונן, אין בעיה שיהיה היסטוריות מחולקות לחלקים שונים בכל עם (לדוגמא פולין התחלקה בין 3 כיבושים במשך 200 שנה).
ד. אובייקטיבית היהודים הם עם. לא כי כך הם חושבים. אם הגינגים או הפלסטינים יחשבו מחר שהם עם זה לא ייצור עם, כי אין רגש קולקטיבי מובהק אלא אידאולוגיה שאינה רגש, בטח לא מובהק. רגש מובהק אי אפשר ליצור בבת אחת אלא הוא תוצר של מאות שנים של גיבוש אמיתי.
היהודים הם עם כי בבחינה אובייקטיבית של הרגש הקולקטיבי שלהם - הם עם.
אגב כל העמים האחרים גם ראו ביהודים עם במשך כל ההיסטוריה)