עייני בבקשה פה:

|מכתב גלוי לאחותי הצדיקה והטהורה| - נוער וגיל ההתבגרות

תודה רבה לכם/ן על התגובות הנפלאות

למה לשיר כל דבר שאתה חושב? ועוד אחרי שנייה שיר על אותו העיקרון לבת אחרת.. אני לא יודעת.. זה חסר תוכן לגמריי!!

כל דבר שהוא אומנות הוא יצירה של האומן שנפח ביצירתו "נשמה" (כמשל) מביא לידי ביטוי את רגשותיו את רצונותיו ואת כל תשוקתיו. בתוך כל יצירת אומנות האומן הטביע את חותמו חלק ממהותו בתוך היצירה. 

כשאדם אחר צורך את האומנות הוא "שואף לקרבו" (בדרך כלל זה בתת-מודע, לפעמים כשזה עוצמתי ביותר זה גם במודע הגלוי כשאדם מתרגש משיר, בוכה מסצנה עוצמתית מסרט, ילד מרגיש שהוא גק'י צ'אן אחרי סרט וכד'...) את מה שהאומן רצה לבטא. דבר זה מגיע גם מהצד של הקדושה וגם מהצד של הטומאה, לכן כ"כ חשוב להשתדל כמה שיותר לשמוע "מנגן כשר" להיזהר כמה שיותר להיות נקיים מתרבות שבאה מהצד של הטומאה.

מהבחינה הלכתית ה"יבשה" ישנם דעות שטוענות שאין בעיה לשמוע שירים של גויים כל עוד אין בדבר עבירות אחרות (כמו זימה, לשון הרע, מינות, כפירה וכו'). 

כל זה עוד בכלל לפני הדיון האם מותר לשמוע מוסיקה מאז שחרב בית המקדש, דיון הלכתי שלם.

זמר חילוני וגם דתי בגלל שה תאווה (כמעט תמיד - כל זמר) ושירים טובים שחילוני שר מותר לשמוע

אבל יש מהדרים שלא שומעים - (כי אולי כוונותיו לא טהורות או לא טובות)

יכולה בלעדיהם.... אחרי כמה זמן כבר לא כל כך תוהבי את אחד השירים ותעיפי אותו, ככה עדשתימחכי את הכל...

(הכל מנסיון.... זה אפשרי... )

אבל יש שירים כ"כ יפים

ב"ה אני לא במקום הזה יותר של מה שאת מתארת, אבל יש לי בעיה שחברה שלי שמה בשעון מעורר שלה בפנמייה שיר עם מילים ממש ממש לא צנועות שמתאר מצב ממש בזוי וגס, ואחרי הפעם הראשונה נתתי לה רמז בעובי של פיל להחליף שיר, ואחרי הפעם השניה אמרתי לה ישירות שאם בא לה שתשמע את השיר הזה באוזניות וזה ממש לא מה שאני צריכה להתעורר איתו בבוקר.

הבעיה היא שהשיר נתקע לי בראש!אבל ממש כי המנגינה שלו קליטה רצח! מצאת את עצמי מזמזמת אותו! הייתי מזועזעת מעצמי!!!!! מה עושים?!?!?!

דקות לפניה....

חייב משהו קדוש, אפשר סתאם שתויות.........בהצלחה )

זה ניסיון בכלל לא פשוט.

ישנם הרבה עצות להתחזק במחשבות קדושות, 

אפשר כל פעם שהשיר עולה בראש לחשוב על סיפורי צדיקים או על דמות של צדיק שאת מחוברת עליו, אפשר להרהר בדברי תורה, אולי לנסות להסיח את הדעת בכוח על ידי שינוי המציאות הפעילה (לדבר עם חברה, ללכת להתקלח/לישון וכו'...)...

כל העצות האלה הם חשבות מאוד מאוד! 

הכי חשוב אבל זה להפנים שאם לא "מיבשים את הביצה" הזבובים ישארו כל הזמן. אפשר לנסות להרוג כל זבוב בנפרד, אבל זה לא יפתור את הבעיה השורשית. הבעיה השורשית היא להכניס את עצמי לתוך מציאות של קדושה! להמליך את ה' עלי, להתחזק באמונה, לעסוק כל הזמן בקודשה (אם יש דברים אחרים שצריכים שיפור כמו סרטים, שירים, וכו' ללכת רק לדברים שהם בקדושה כמה שאפשר). כשאדם עסוק בטוב, ברצון ה', בהמלכת ה' עליו ממילא הדברים השפלים פחות מעסיקים אותו.

נכון זה עבודה קשה, 

אני בעצמי צריך בזה חיזוק, אבל צריך להפנים את זה ולהיכנס לתהליך של עבודה.

ככל שבן אדם נהיה יותר טהור ונטהר מכל הטומאה שסובבת אותנו הנשמה שלו יותר שמחה, הוא מרגיש שמח בלי כבלים שעוטפים אותו מכל כיוון. 

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....