אין נסיבות מיוחדות

50 ₪ ל- ???

ומודגש לו שזה סמלי, ולפי הצרכים יקבל גם יותר.

מטרת דמי הכיס (היו פה כמה ששאלו) כדי שנער בוגר לא יהיה תלוי בצואר של ההורים בשביל כל פיפס כמו פלאפל או חוברת שמציעים למכירה בישיבה.

וכמובן אם יעבוד בחופש וכדומה יהיה לו הרבה יותר.

(אני אב לכמה בנים ובנות בוגרים)

(עדיין אין לי ילדים בגיל, אבל מהזיכרון של עצמי כבת שש עשרה זו נראית לי דרך מצוינת)

עבדתי פה ושם, ובחופשים,

והייתי קונה לעצמי לבד בגדים, ממתקים, יוצאת עם חברות..

למה שההורים ישלמו?? 

מימנתי לעצמי קורסים שונים.

כשביקשתי מההורים אם לא היה לי מספיק כסף תמיד קיבלתי. אבל ידעתי מה זה לעבוד והשתדלתי לא לבקש כסף מההורים.

הם מצידם השתדלו לתת אם ידעו שיש משהו שאני צריכה.

כשלהורים יש כסף לתת והמצב טוב , ילד בן 16 צריך כן לעבוד בחופשים כדי לדעת מה זו עבודה

ושכסף לא נופל על העצים, 

אבל אין שום סיבה שהוא יממן לעצמו את כל מה שהוא לא נסיעות באוטובוס /טיולים של בי"ס או בנ"ע / 

ובגדים שהם הכרח. 

אני עבדתי בחופש בגיל 16, ורציתי לעשות בייביסיטר במשך הלימודים יותר ממה שמצאתי ( כל השכנים היו מבוגרים עם ילדים גדולים ואין לי קרובי משפחה קטנים ממני שגרים במרחק הליכה או מרחק נסיעה קצר) .

ועדיין, קיבלתי מההורים כל מה שהייתי צריכה, מצבם טוב ואין סיבה שאם יש אז הילדים יחיו במשטר צנע. 

ותשובה לשאלה,

אני לא קיבלתי דמי כיס קבועים, כשהייתי צריכה קיבלתי כמה שהייתי צריכה.

לדעתי אפשר לתת משהו לסימליות, נניח 15 או 10 ש"ח בשבוע,

משהו שמספיק למנה פלאפל ... 

ושקניות כמו בגדים ונעליים /נסיעות באוטובוס/ בילוי של אחת ל... אם יש אפשרות,

יהיו על חשבון ההורים.

בנוסף שיעבוד הרבה בחופש וקצת בזמן הלימודים, לפי היכולת. יש ילדים שעדיף שישקיעו בלימודים,

מאשר שישטפו חדרי מדרגות ויקבלו 70 במבחן בגלל זה. 

הרי אף אחד לא מתכנן לילד קריירה של שוטף מדרגות מקצועי, והבגרויות שבעזרתן הוא יתקבל לאונ'/מכללה הן עכשיו, לא אחר כך.  

להשלים או לעשות מכינה עולה יותר...

לא כולל דברים שאני רוצה לקנות וההורים שלי לא מרמת אביב או משהו כזה

כסף את גרה בבית. ההורים עובדים מספיק קשה כדי לפרנס את הבית.

ואני חושבת שהורה נותן לילד שלו מה שהוא צריך. אם הילד יבקש משהוא בטוח שהם יתנו לו בשמחה גם יותר. העניין הוא שצריך גבולות!!! וזה שאת כותבת " אני בת 13 עוזרת בבית ומקבלת ...." בעני זה לא יפה מצידך. שאת מסתכלת על זה שצריכים לתת לך כי את עזרת. כאל מחויבות.

לא משהו קבוע, 

מעולם לא קיבלתי דמי כיס בחיי בתור ילדה ולא הרגשתי מסכנה בגלל זה וגם לא נותנת לילדים שלי.

אם הם צריכים משהו, הם מבקשים כמה שהם  צריכים. מעבר לצורך אמיתי- הם קונים לעצמם בכסף שלהם שעבורו הם עבדו. (במה ילדים יכולים לעבוד זה דיון אחר...)

יכול להיות שאם מצבנו הכלכלי היה טוב יותר הייתי נותנת להם משהו, אבל סימלי. כמה שקלים בחודש. ילדים צריכים ללמוד ערך לכסף, כשזה בא בקלות מידי יכול גם ללכת בקלות מידי.

בעקרון אם היה לי כסף לתת להם הייתי שמה בתוכנית חיסכון שיהיה להם לחתונה, לאוניברסיטה, לדירה, לרופא שיניים...

ילד בפנימיה זה סיפור אחר- כי אין לו את האוכל והנישנושים של הבית אז כדאי לצייד אותו בקצת כסף.

ולעניין שאמרו מקודם האם החברה יוצאים לשוורמה- זה הזכיר לי שאחי בגיל העשרה היה עושה עם חברים פעם בשבוע על האש. וכל פעם היה בא לאמא שלי: "אני צריך כ2 קג' כנפיים, אני צריך קבבים, אני צריך 20 ש' השתתפות..." כך כל שבוע.

אמא שלי אמרה לו עד כאן. יפה שהחבר'ה רוצים לעשות כל שבוע על האש, אתה רוצה להשתתף? שלם מכספך.

מכיוון שהיא לא היתה האמא היחידה שאמרה כך העניין הזה הופסק בסופו של דבר.

להתייעץ איתו ?

זה גורם מזמן לשיחה בוגרת על התנהלות כלכלית נכונה.

בכללי, כל ילד והצרכים שלו, כל משפחה וההתנהלות שלה,

יש משפחות שיש רק דמי כיס ויש שאין דמי כיס אבל הארנק פתוח

("קונה הכל וזוכר חסדי אבות") ויש משפחות שמשלבות,

כך שקשה לייעץ ללא הכרת הנתונים.

אם נער בן 16 רוצה לצאת לשווארמה\ לקנות בקיוסק כמה סוכריות שיעשה את זה מהכסף שלו הפרטי שמין הסתם יש לו

כמה ג'ובות בארנק.

לא חינוכי לתת להם ככה בלי סיבה. לנסיעות-כן, מותרות כאלה- שיוציא מעצמו! זה מחנך לעצמאות ולתשומת לב כמה אני

מוציא ולמה.

בהצלחה בהחלטה!

תקראי קצת את פורום "אנשים רגישים מאוד" פה באתר, ותראי אם את רואה הקבלות לסיטואציה שלה. זה לא אומר שהיא בקטגוריה כי קטונתי מלאבחן. רק שזה שווה בדיקה.

לא בטוח שמעבר למסגרת אחרת יפתור את הבעיה.

כתבת שהיא בכיתת לקויות למידה. היא עברה אבחונים מקיפים? האם יש לכם הדרכת הורים?

לצערי אין לי המלצה ספציפית על מקום לימודים, אבל כדאי קודם לבדוק לעומק מה היא צריכה.

בהצלחה!

על ידי @מתואמת .

כתבת שהיא בדיכאון, אם כן האם פגשה פסיכיאטר? האם מטופלת על ידי פסיכולוגית ובמידת הצורך בטיפול תרופתי?

זה לפני מחשבה על מסגרת, וגם כתבת שהיא בכיתות ל''ל, האם היא באמת ל''ל או שזה היה המענה היחיד שהיה ואולי כדאי לעבור למסגרת סל אישי בקוד 57 (במידה ויש אבחון פסיכיאטרי) ולקבל מענה מותאם עבורה

בס"ד

אתם נשמעים הורים מדהימים. שה' יאיר לכם הכי בקרוב שיש!

לפעמים זה שלב כזה שהן עוברות. מתבגרות זה סופר מאתגר בעולם של היום. תלכו לפסיכיאטר, עדיף פרטי. תאבחנו (אל תמהרו עם כדורים. אפשר אולי להתחיל עם כדורים קלים כמו פריזמה, זה מה שאנחנו עושים) ותעשו הערכת מסוכנות, תשקלו אולי אפילו אשפוז במוסד מאזן (ככה אני קורא לזה למרות שהם האמיתי זה מוסד פסיכיאטרי) לתקופה קצרה אם הפסיכיאטר ימליץ על זה והכי חשוב, אל תפלו לדיעות קדומות. זה רק יכול להזיק.

ב"ה מטופלים ומלווים ע"י אנשי מקצוע טובים

ועם תרופות .

הרגשנו שהיא צריכה ביהס יותר טיפולי בשבילה

אחרי התייעצויות

אבל במחשבה שניה אנחנו עוצרים את המירוץ לחיפוש אחרי מוסד והעברת דירה בתוך כדי שנת לימודים

גם בגלל שזה כיתה ח

וזה אמצע שנה .

זה יהיה מאתגררר ובאמת כמו שכתבו פה לא בטוח שיעזור במשהו. .אנחנו בכיון של לשלם לה סייעת בכיתה הקטנה

אם לא נצליח להשיג סייעת לכיתה קטנה.

ולצערי לא הצלחנו לקבל קצבה מהביטוח לאומי

הגשנו לבד ועשינו ערעור עם עורך דין ולא זכינו.

וזה ממש מבאס כי אנחנו מוציאים עליה אלפים אלפים

אבל העיקר שכל ההשקעה תעזור לה ותצמיח אותה. מתפללים על זה מאוד במקרה שלנו.

ואגב, מכירה מתמודדים שעלו על דרך המלך והיום כל כך רגישים לאחר, שהם מטפלים או עוסקים בנתינה ברמות מדהימות ובכלל אנשים עם עוצמות.

בהצלחה לכם משפחה יקרה.

לאיזה סוג מסגרת ממליצים?

קודם כול, מחזק אתכם על כך שאתם מוכנים לעשות שינוי משמעותי בשביל הבת שלכם. ❤️ הייתי ממליץ לפנות לפסיכולוגית חינוכית או לפסיכיאטרית ילדים ונוער, ולבדוק מסגרת שמשלבת כיתה קטנה עם מענה רגשי וטיפולי לאורך היום, ולא רק התאמות לימודיות. כדאי גם לפנות לשירות הפסיכולוגי־חינוכי ולמחלקת החינוך ברשות המקומית כדי לברר אילו מסגרות מתאימות לה. אל תמהרו לעבור דירה לפני שבודקים שיש מסגרת מתאימה בפועל. מאחל לכם שתמצאו מקום שבו היא תרגיש בטוחה, מובנת ושייכת, ושתוכל להתחיל לפרוח בקצב שלה. 🙏

בית ספר לבנות עם קשיים נפשיים. מקום נדיר מהיכרות אישית עם אחת הבנות. ויש את הפנימיה בדולב . פוסט אישפוזית. מקום טוב.

הלב יוצא אליכם. ❤️ אולי כדאי לפנות לעמותות ולארגונים שמתמחים בנוער בסיכון ובבריאות הנפש, ולבקש הכוונה למסגרת חינוכית טיפולית לבנות דתיות, עם כיתה רגשית וליווי מקצועי צמוד. הייתי מתחיל גם דרך פסיכולוגית חינוכית והרשות המקומית, כדי לבדוק מסגרות מתאימות בכל הארץ. חשוב שהבת שלכם תהיה שותפה לתהליך, בלי לחץ, ושתרגיש שמחפשים מקום שבו יראו אותה ויבינו אותה — לא רק את הקשיים שלה. מאחל לכם מכל הלב שתמצאו את המקום שבו היא תוכל להרגיש בטוחה, להתחבר ולפרוח. 🙏

הפורום הזה לא פעיל

(יש נטיה ידועה בפורומים של ערוץ 7 לא להיצמד לכותרת הפורום ולא לנהל שרשורים ודיונים בנושא שלשמו נועד הפורום)

תקראי קצת פה: יש לה עולם שלם של אתגרים שהקריאה היא רק חלק ממנו.

פורום אנשים רגישים מאוד | ערוץ 7

(סיכוי טוב מאוד שגם את בקטגוריה או האבא של הילדה, זה עובר בתורשה הדבר הזה).

הוא יותר פעיל.

בהצלחה!!

אם מישהו מרגיש שהייעוץ הזה אינו מדבר גם אליו - אפשר לחפש מישהו אחר.

יתכן שאחרי ששמע בתחילה את אשתך, הבין כאילו הבעיה נמצאת רק בהרגשה שלה - ולא גם בהרגשה שלך.

כמובן, לאידך, שייעוץ טוב אינו אמור להיות זירת טענות הדדיות. זה לא לחפש "מי אשם", אלא איך בונים בטוב יותר את ההדדיות.

אז עצות של הפתעות קטנות, עזרות, התעניינות בשלום השני - הן טובות מאד. אבל זה לא מספיק, כשהן מופנות באופן בולט רק לכיוון אחד.

לגבי להקשיב מה מפריע לך, בחיים, בעבודה וכו' - זה דבר חשוב מאד. אלא שמישהו כזה, לפעמים יתמקד במה שבין בני הזוג, ופחות במה שמעבר לכך.

אני יכול לשלוח לך בפרטי, שם של מישהו (קרוב משפחה) מנוסה מאד, חביב וישר, מייעץ בהירות ובפשטות - ותוכל להתקשר אליו, להסביר מה הבעיה שמצאת בייעוץ הנוכחי - ולשאול אם יש לו רעיון...