אין נסיבות מיוחדות

50 ₪ ל- ???

ומודגש לו שזה סמלי, ולפי הצרכים יקבל גם יותר.

מטרת דמי הכיס (היו פה כמה ששאלו) כדי שנער בוגר לא יהיה תלוי בצואר של ההורים בשביל כל פיפס כמו פלאפל או חוברת שמציעים למכירה בישיבה.

וכמובן אם יעבוד בחופש וכדומה יהיה לו הרבה יותר.

(אני אב לכמה בנים ובנות בוגרים)

(עדיין אין לי ילדים בגיל, אבל מהזיכרון של עצמי כבת שש עשרה זו נראית לי דרך מצוינת)

עבדתי פה ושם, ובחופשים,

והייתי קונה לעצמי לבד בגדים, ממתקים, יוצאת עם חברות..

למה שההורים ישלמו?? 

מימנתי לעצמי קורסים שונים.

כשביקשתי מההורים אם לא היה לי מספיק כסף תמיד קיבלתי. אבל ידעתי מה זה לעבוד והשתדלתי לא לבקש כסף מההורים.

הם מצידם השתדלו לתת אם ידעו שיש משהו שאני צריכה.

כשלהורים יש כסף לתת והמצב טוב , ילד בן 16 צריך כן לעבוד בחופשים כדי לדעת מה זו עבודה

ושכסף לא נופל על העצים, 

אבל אין שום סיבה שהוא יממן לעצמו את כל מה שהוא לא נסיעות באוטובוס /טיולים של בי"ס או בנ"ע / 

ובגדים שהם הכרח. 

אני עבדתי בחופש בגיל 16, ורציתי לעשות בייביסיטר במשך הלימודים יותר ממה שמצאתי ( כל השכנים היו מבוגרים עם ילדים גדולים ואין לי קרובי משפחה קטנים ממני שגרים במרחק הליכה או מרחק נסיעה קצר) .

ועדיין, קיבלתי מההורים כל מה שהייתי צריכה, מצבם טוב ואין סיבה שאם יש אז הילדים יחיו במשטר צנע. 

ותשובה לשאלה,

אני לא קיבלתי דמי כיס קבועים, כשהייתי צריכה קיבלתי כמה שהייתי צריכה.

לדעתי אפשר לתת משהו לסימליות, נניח 15 או 10 ש"ח בשבוע,

משהו שמספיק למנה פלאפל ... 

ושקניות כמו בגדים ונעליים /נסיעות באוטובוס/ בילוי של אחת ל... אם יש אפשרות,

יהיו על חשבון ההורים.

בנוסף שיעבוד הרבה בחופש וקצת בזמן הלימודים, לפי היכולת. יש ילדים שעדיף שישקיעו בלימודים,

מאשר שישטפו חדרי מדרגות ויקבלו 70 במבחן בגלל זה. 

הרי אף אחד לא מתכנן לילד קריירה של שוטף מדרגות מקצועי, והבגרויות שבעזרתן הוא יתקבל לאונ'/מכללה הן עכשיו, לא אחר כך.  

להשלים או לעשות מכינה עולה יותר...

לא כולל דברים שאני רוצה לקנות וההורים שלי לא מרמת אביב או משהו כזה

כסף את גרה בבית. ההורים עובדים מספיק קשה כדי לפרנס את הבית.

ואני חושבת שהורה נותן לילד שלו מה שהוא צריך. אם הילד יבקש משהוא בטוח שהם יתנו לו בשמחה גם יותר. העניין הוא שצריך גבולות!!! וזה שאת כותבת " אני בת 13 עוזרת בבית ומקבלת ...." בעני זה לא יפה מצידך. שאת מסתכלת על זה שצריכים לתת לך כי את עזרת. כאל מחויבות.

לא משהו קבוע, 

מעולם לא קיבלתי דמי כיס בחיי בתור ילדה ולא הרגשתי מסכנה בגלל זה וגם לא נותנת לילדים שלי.

אם הם צריכים משהו, הם מבקשים כמה שהם  צריכים. מעבר לצורך אמיתי- הם קונים לעצמם בכסף שלהם שעבורו הם עבדו. (במה ילדים יכולים לעבוד זה דיון אחר...)

יכול להיות שאם מצבנו הכלכלי היה טוב יותר הייתי נותנת להם משהו, אבל סימלי. כמה שקלים בחודש. ילדים צריכים ללמוד ערך לכסף, כשזה בא בקלות מידי יכול גם ללכת בקלות מידי.

בעקרון אם היה לי כסף לתת להם הייתי שמה בתוכנית חיסכון שיהיה להם לחתונה, לאוניברסיטה, לדירה, לרופא שיניים...

ילד בפנימיה זה סיפור אחר- כי אין לו את האוכל והנישנושים של הבית אז כדאי לצייד אותו בקצת כסף.

ולעניין שאמרו מקודם האם החברה יוצאים לשוורמה- זה הזכיר לי שאחי בגיל העשרה היה עושה עם חברים פעם בשבוע על האש. וכל פעם היה בא לאמא שלי: "אני צריך כ2 קג' כנפיים, אני צריך קבבים, אני צריך 20 ש' השתתפות..." כך כל שבוע.

אמא שלי אמרה לו עד כאן. יפה שהחבר'ה רוצים לעשות כל שבוע על האש, אתה רוצה להשתתף? שלם מכספך.

מכיוון שהיא לא היתה האמא היחידה שאמרה כך העניין הזה הופסק בסופו של דבר.

להתייעץ איתו ?

זה גורם מזמן לשיחה בוגרת על התנהלות כלכלית נכונה.

בכללי, כל ילד והצרכים שלו, כל משפחה וההתנהלות שלה,

יש משפחות שיש רק דמי כיס ויש שאין דמי כיס אבל הארנק פתוח

("קונה הכל וזוכר חסדי אבות") ויש משפחות שמשלבות,

כך שקשה לייעץ ללא הכרת הנתונים.

אם נער בן 16 רוצה לצאת לשווארמה\ לקנות בקיוסק כמה סוכריות שיעשה את זה מהכסף שלו הפרטי שמין הסתם יש לו

כמה ג'ובות בארנק.

לא חינוכי לתת להם ככה בלי סיבה. לנסיעות-כן, מותרות כאלה- שיוציא מעצמו! זה מחנך לעצמאות ולתשומת לב כמה אני

מוציא ולמה.

בהצלחה בהחלטה!

לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.

ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.

אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.

שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.

אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.

באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו. 

זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול

ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל

שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?

אולי פשוט לדבר איתו על זה

בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.

אחר כך אפשר לאזן מחדש.

היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/

הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה

אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו

ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.

בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...

אבלאם אפשר בכל זאת מספר...

את ד''ר ליעד רוטשטיין

ד''ר מאיה אליעזר

במרכז, פרטיות