/Special/Elections/AllCandidate.aspx?order=1

בס"ד

לא כפי שמפורסם באתר שלהם...

מה שכן מפורסם שם זה שעד עכשיו, שעה וחצי מהפתיחה, אחוז אחד מכל המתפקדים הצביע

http://www.go2vote.co.il/

וכל הציבור בגדול הזה כולל אלה שהלכו עם שטבון ועדיין חברים במפלגה, כמוני למשל, תומכים בו באופן טבעי

והמשמיצים כאן לא מזיזים לו כהוא זה מפני שגם כך אינם פקודים בבית היהודי.

הרב בן דהן אדם מוערך, הגון וישר דרך

אהוד מאוד על הציבור בייחוד בזכות העמדתו לאמון אותו ציבור בפריימריס

ולכן האחרים אוהבים אותו.

הם יודעים שהוא לא משלהם אבל יעזור להם להגשים את המטרה.

שיריון מרכז לא יכול לזוז מהמקום העשירי, שריון אישה לא יכול לזוז מהמקום שלה אלא אם כן היא עקפה אותו.

בוא נתקן את הרשימה המשולבת, טוב?

1. יו"ר-בנט

2. תקומה - אריאל

3. שיריון יו"ר.

4. איילת שקד

5. הרב בן דהן

6. אורי אורבך

7. שריון יו"ר

8. שולי מועלם

9. תקומה - סמוטריץ'

10. חבר מרכז

11. ניסן סלומינסקי

12. יהודית שילת

13. משוריין יו"ר

14. תקומה - סטרוק

15. אביחי רונצקי

16. רונן שובל

17. סופיה רון מוריה

18. תקומה - כלפא

19. משוריין יו"ר

20. אביחי בוארון.

הטעות שלהם היא ככל הנראה שהם משכללים את תקומה רק בסוף - וזה לא נכון תקומה לא משוכללים בסוף כי אז זה מזיז נשים וחברי מרכז שאם שורינו, לא יכולים לזוז, זה קבוע בחוקה. ככה ששריוני תקומה קבועים מראש ועל בסיסם קובעים את שאר השריונים, וההזזות.

אלא אם כן החוקה השתנתה או שלחלוטין לא כתובה נכון ומובן, או שהיה סיכום מסוים עם תקומה שמשנה באמת את מבנה הרשימה.

ובכל מקרה השכלול שלהם מוזר כי איך שהוא השריון הרביעי נעלם ואפילו רון מוריה עוקפת אותו - נשמע לא רציני ושלא סגורים שם לגמרי איך עובדת החוקה ואיך עובד האיחוד בין המפלגות והקדימויות.

בכל מקרה זה לא כזה קריטי ככה או ככה.

ולדעתי הרשימה לא תראה ככה.

שתי נקודות:

חני לוז

ענת רוט

רונן שובל

נקודה אחת:

משה סלומון

אלי בן דהן

אבי וורצמן

אביחי בוארון

ראש המפלגה: שמעון אור

הכנסת ברשימה 3 מועמדים גברים חדשים ו2 נשים חדשות - לדעתך יש סיכוי כלשהו ל3 מועמדים גברים חדשים להיכנס לרשימת ה4-5 גברים ראשונים, ול2 נשים חדשות להכנס ל3 הנשים הריאליות?

לדעתי זה לא הכי חכם פוליטית ולמעשה פוגע במתמודד החדש שהכי חשוב לך שיתקבל, כי זה מחלק את הנקודות ונותן יותר אפשרות גם לאחרים.

לי יש רעיונות אחרים איך להרכיב את הרשימה.

אבל זאת הדמוקרטיה כל אחד מצביע איך שהלב שלו אומר לו אז כל הכבוד!

אבל אז אמרתי לעצמי שאם לא אני אצביע לאנשים שלי, אף אחד אחר לא יצביע להם.

אנחנו (3 אנשים) מצביעים לו 2 נקודות

http://goo.gl/forms/PwZedsyqSw

ככה יהיה אפשר מעט לחשב כבר בסוף הפריימריז מגמות.

אבל בבקשה רק מי שבאמת התפקד ומצביע, שיצביע - סתם להתחכם זה חשש גנבת דעת. תודה רבה

בחרה זמן פנטסטי להוולד בו - בדיוק ביום הבחירות ממש היום ככה שאם אבא שלה גם יכנס מחר למקום ריאלי ברשימה היא אשכרה תהיה תינוקת המזל של הפריימריז.

מזל טוב לרונן, בלי קשר לזה שלא הצבעתי לו.

1. דף הפייסבוק 'פריימריז בבית היהודי - כל העדכונים'

2. אתר בבא קמא

3. אתר סרוגים

כל המכהנים דורגו בראש, והיחיד שאולי הצליח להתברג למקום ריאלי כולל שיריוני תקומה, זה הרב רונצקי (שהפתיע. באמת הוא לקח את המקום הראשון מבין הרביעייה שנתתי הימורים עליהם, ואחריו שובל, ואז בוארון. חבל, אבל לא נורא, הרשימה לא נראית בעייתית במיוחד)

כעת נראה משהו משעשע - אם בנט רוצה את הרב רונצקי ברשימה, ולאור מה שהרב רונצקי אומר שהוא אישית מתנגד לשיריונים ולא רוצה הקפצות - כדי לשמור את הרב רונצקי במקום ריאלי, בנט חייב לוותר על 2 שריונים מתוך 3! נראה אם בנט מוכן להקריב את זה לטובת חברו הרב רונצקי...

מי שבאמת הפתיע היה משה סלומון שהצליח לעקוף אפילו את דני דיין. רק צר לי שאם בנט לא ישתמש בשום שריון מלבד מגל, כדי שהרב רונצקי יהיה ריאלי, אז אפילו הסיכוי הקטן שאולי היה משריין את סלומון כדי שיהיה מועמד ריאלי אתיופי - נגוז.

בין איילת שקד+הרב בן דהן, לבאים בתור סלומיאנסקי והשאר. פער שנראה מעל 10-15 אלף נקודות בין מקום 2 ל3. זה מראה שיש להם פופולריות ממש גדולה ובאמת הרגשתי את זה כבר אתמול.

סחטיין לרב בן דהן.

אבל מי תהיה האישה השלישית - אם לא גמרו עדיין סופית את הרשימה אז אולי עדיין יש מאבק קצת בין יהודית שילת לבין שרה אליאש, אבל נראה ששילת תנצח במקרה הזה (לוז איכזבה אותי אם הייתי יודע שתקבל כזאת קצת לעומת אליאש הייתי מצביע לאליאש. התלבטתי ביניהן).

אפשר רק לחכות ולראות מה יהיה

1.נפתלי  בנט - יו"ר

2.אורי אריאל - תקומה

3.איילת שקד

4.הרב אלי בן דהן

5.ניסן סלומינסקי

6.אורי אורבך

7.ינון מגל - משוריין יו"ר

8.שולי מועלם - משודרגת (לשריון אישה)

9.בצלאל סמוטריץ' - תקומה

10.מוטי יוגב

11.אבי וורצמן

12.ניר אורבך - שריון מרכז

13.הרב אביחי רונצקי

14.אורית סטרוק - תקומה

15.יהודית שילת - שריון אישה

16.רונן שובל

17.שרה אליאש - שריון אישה

18.זבולון כלפא - תקומה

19.אביחי בוארון

20.משה סלומון

21.דני דיין

שוב, צריך לזכור שבנט יכול להשתמש בעוד 2 שריונים שיש לו, ואז חלק מהרשימה תזוז מקום או שניים בהתאם...

מוכיחות כל אחת במפלגתה שמושג השריון לנשים זקוק לעיון וניסוח מחודש.

http://www.go2vote.co.il/

בחברים שלו - ולמעשה, ככה הוא ידפוק 2 נשים - אם בנט יציב בשריון השני או השלישי אישה, הרי שזה אוטומטית יגרום ליהודית שילת לזוז רק לשריון הרביעי, ולאליאש לשריון החמישי.

וככה הוא גם לא יפגע ברב רונצקי וברונן שובל כי זה לא ישפיע על מיקומם, וגם יזיז מהדרך אישה שבנט לא הכי מת עליה.

השאלה היא אם הוא יעשה את זה האם זה יהיה בדרך של שדרוג אישה אחרת, כמו רוט או לא עלינו חסכאייה (לא רואה סיבה), או שהוא יכניס אישה שלא התמודדה שתתפוס את מקומה של שילת.

כמובן שהוא יכול לא להשתמש בשריון ואז שילת נמצאת במקום ריאלי.

אלוף במיל' יפתח רון טל.

לא ינון מגל.

בנט רוצה לשריין אותו במקום השלישי,

אבל כמו שנאמר כאן הוא חפץ ביקרו של רונן שובל, והצעד הזה יגרום לו לדחוק אותו עוד יותר מהמקום הגבולי גם ככה של שובל (מקום 16). זו בהחלט דילמה קשה... (:

מה שיכריע את הכף יהיה שיקול של בנט - מי יביא יותר קולות - שובל או רון טל.

זה לא שהוא לא משוריין...

לא ישתמש בשלושת השריונים שהוא יכול ב15 הראשונים אלא כנראה רק באחד שכבר הבטיח כנראה למגל (אלא אם כן לא באמת הבטיח לו וישריין את זה למישהו אחר אבל לא נראה לי זה יראה לא יפה אחרי כל הסרטון).

גם אם הוא יקפיץ "רק" את שובל - בעצם רק את הרב רונצקי זה ידחוק למקום ה16 הפחות ריאלי.

עדיף להשאיר ככה ולהתמקד בהרמת המורל ושכנוע האנשים להצביע לבית ככה שיהיה לנו 16 מנדטים ואפילו יותר וככה גם שובל יהיה בפנים.

צפיתי שאנשי בנט יתברגו במקומות יותר גבוהים (ושביום הבחירות זה יפגע בו) אבל מסתבר שהמפד"ל חיה וקיימת.. 

אם כל זה שאין נציגות ממש לחרד"לים עדיין יהיו הרבה שיצביעו לבית היהודי (למפד"ל [כי זה מה שהם מכירים..] ולא ל"משהו חדש מתחיל") וזה מעמיד את אלי ישי ומיכאל בן ארי במקום שונה.. 

אז מצד אחד זה משפיע על המנדטים אבל זה ממש לא מצביע על שינוי כיוון המפלגה כי המפלגה עדיין של בנט.

הבית היהודי. זאת רשימה שלא נותנת יותר מדי למתנגדים להראות למה לא כדאי להצביע לה יותר מפעם - היא בנויה  כמעט בדיוק כמו פעם.

ככה שברוך ה' זה יגרום שכמעט אף אחד מאלו שהצביעו בעבר לא יפרוש מהמפלגה ולעומת זאת יצטרפו עוד לא מעט מנדטים בעזרת ה' וזאת תהיה מפלגה גדולה ומשפיעה בקואליציה הבאה!!!

ואולי אתה לא חושב שהוא חרד"ל אבל אני מניח שרוב מוחלט מהחרד"לים בבית היהודי הצביעו לרב בן דהן. אז להמון הוא נחשב מעולה ונציג טבעי של החרד"לים גם אם יש כאלו שלא מצביעים לרב ולא לבית שלא חושבים ככה - לא משנה מה הם חושבים משנה מה הבוחרים חושבים.

ויש הרבה חזקים שהצביעו לסלומינסקי ככה שמעתי כי הוא באמת עוזר לישיבות ויודע איך לעבוד בכנסת ובועדת הכספים - הוא טוב הוא!

חבל שלא יותר אנשים הצביעו נגד בנט, שלא יחשוב שהוא חזק כל כך.

ולדעתי זו בכלל לא בעיה - בלי בנט המפד"ל הייתה נשארת עם 3-4 מנדטים.

חוץ מזה, אני מתפלא בכלל שרק 90%. הייתי מצפה להרבה יותר. וזה אומר שהרב שמעון אור קיבל 10% מהקולות! זה די יפה לו...

ולו בשל המסר שזה מעביר לבנט.

מסר של התנגדות שקטה ומחאה ע"י בחירה במועמד שאף לדעת בוחריו ודאי לא היה זוכה, אותם אלה שאף לא טרחו להכניסו לרשימה עצמה

אם כל אלו שהצביעו לשמעון אור היו מצביעים לו אם היו יודעים שיש לו סיכוי ממשי להדיח את בנט?

השאלה שלי היא כמה האנשים שהצביעו נגד בנט באמת רוצים שהוא יעוף?

בכל זאת הבן אדם הפך 2 מפלגות מסוכסכות ומפולגות ששוות 7 מנדטים בקושי(אפילו 5 אם נוריד את אלדד ובן ארי)

למפלגה השלישית בגודלה במדינה(בסקרים של לפני האיחוד של המחנה "הציוני" המפלגה השנייה בגודלה)

שרחוקה מנדטים בודדים מהנהגת גוש הימין.

האם האנשים האלו באמת רוצים להעיף אותו ולחזור לימי מספר המנדטים החד ספרתי?

נקווה שיכנסו עם אלי ישי והחרדים, יכולה להיות ממשלה ימנית ותורנית !!

וחייבם להודות, נפתלי בנט הוא גאון בגימיקים..

בלי צבא שמגן, ההתיישבות לא תצליח להגן על עצמה

הפוך יכול לקרות, הצבא יכול לתפוס שטח ולהגן עליו בלי התיישבות

שאלתי ג'מיני AI:

בצפון השומרון הייתה התנתקות, באחרונה היא בוטלה. עד לביטולה של ההתנתקות איך זה היה מבחינת אירגוני טרור והמאבק בהם בצפון השומרון בהשוואה לשאר שטחי יו"ש?

וזה מה שהוא ענה:

מבחינת התפתחות התשתיות של ארגוני הטרור ואופן המאבק בהם, צפון השומרון (גזרת ג'נין וטולכרם) הפך במהלך השנים שלאחר התנתקות 2005 לאחד האזורים המורכבים והמתוחים ביותר ביהודה ושומרון, והציג מאפיינים שונים מחלקים אחרים באזור (כמו יהודה או דרום השומרון).

1. התחזקות ארגוני הטרור והקמת "גדודי הטרור"

* ואקום אזרחי וביטחוני: הפינוי של ארבעת היישובים (חומש, שא-נור, גנים וכדים) ויציאת הנוכחות האזרחית הישראלית מהאזור יצרו רצף טריטוריאלי פלסטיני נרחב. אף שצה"ל והשב"כ שמרו על חופש פעולה מבצעי ולא נסוגו מבחינה צבאית כפי שקרה ברצועת עזה, היעדר התיישבות וצירי תנועה אזרחיים ישראליים יומיים צמצם את הנוכחות הקבועה של כוחות אבטחה בשטח.

* התבססות תשתיות מקומיות: בגזרה זו, בפרט במחנה הפליטים ג'נין ובטולכרם, קמו להתארגנויות טרור מקומיות ("גדודי ג'נין", גדודי חללי אל-אקצא וג'יהאד איסלאמי) יכולות עצמאיות גבוהות יותר בהשוואה לאזורים כמו חברון או גוש עציון. הארגונים הצליחו לגייס פעילים רבים, לאגור אמצעי לחימה, לייצר מטעני חבלה רבי-עוצמה ולהקים מערכי תצפית.

2. אופי הלחימה והמאבק בטרור

* מעוזי לחימה ומטענים: בשונה מאזורים אחרים ביו"ש שבהם הטרור התבטא בעיקר בפיגועי יחידים (דקירה, דריסה) או חוליות ירי נקודתיות על צירים, בצפון השומרון התפתחה דפוס לחימה מורכב המזכיר לעיתים לחימה בשטח בנוי מאתגר. צה"ל נתקל בשימוש נרחב במטעני גחון שהוטמנו מתחת לכבישים, ירי מסיבי לעבר כוחות נכנסים ושימוש בבתים ממולכדים.

* ניסיונות ייצור רקטי: צפון השומרון היה האזור היחיד ביהודה ושומרון שבו נרשמו ניסיונות חוזרים ונשנים (בעיקר בשנים 2023–2024) לייצר ולשגר רקטות פרימיטיביות לעבר יישובים ישראליים בגלבוע ובאזור התעשייה שח"ק.

3. משוואת חופש הפעולה המבצעי

* הסלמה באמצעים הצבאיים: ככל שגברה התנגדות החמושים בכניסות לכפרים ולמחנות הפליטים בצפון השומרון, נדרש צה"ל להפעיל אמצעים שלא היו בשימוש יומי בשאר שטחי יהודה ושומרון. זה כלל שימוש נרחב בדחפורי D9 לפתיחת צירים וממולכדים, סיכולים ממוקדים מהאוויר באמצעות כטב"מים ומסוקי קרב, ומבצעים חטיבתיים ממושכים הנמשכים מספר ימים (כדוגמת מבצע "בית וגן" ב-2023 ומבצעים נרחבים לאחר מכן).

* היחלשות הרשות הפלסטינית: מנגנוני הביטחון של הרשות הפלסטינית איבדו כמעט לחלוטין את אחיזתם באזור ג'נין וטולכרם בהשוואה לערים כמו שכם, רמאללה או חברון, מה שהותיר חלל שנכנסו אליו חמאס והג'יהאד האיסלאמי במימון איראני.

השוואה לשאר שטחי יהודה ושומרון

| מאפיין | צפון השומרון (עד ביטול החוק) | שאר שטחי יהודה ושומרון |

|---|---|---|

| רצף טריטוריאלי פלסטיני | נרחב מאוד, ללא נקודות התיישבות ישראלית במרחב ג'נין. | מקוטע, משולב בנוכחות אזרחית וצירי תנועה ישראליים יומיים. |

| דפוס איום מרכזי | מטעני חבלה כבדים, ירי מאורגן, ניסיונות רקטיים. | פיגועי ירי בצירים, פיגועי דקירה/דריסה וחוליות מקומיות. |

| משמעת ומשלח של הרש"פ | אובדן שליטה קמעונאי של מנגנוני הביטחון. | שליטה יחסית גבוהה יותר של מנגנוני הרשות. |

| שימוש באמצעים אוויריים וצמ"ה | תדיר ויומיומי במבצעים מיוחדים. | ממוקד ונדיר יחסית, בהתאם לאירועים נקודתיים. |

לאחר ביטול צו איסור השהייה והסרת מגבלות ההתנתקות בצפון השומרון, החל צה"ל בשינוי התפיסה המבצעית במרחב במטרה להדק את האחיזה הביטחונית ולסכל את תשתיות הטרור שהתבססו באזור לאורך השנים.

ביטול צו איסור השהייה בצפון השומרון

הסרטון מציג את הדיווח על ביטול צו איסור השהייה בצפון השומרון על ידי אלוף פיקוד המרכז, המהווה את השלב המבצעי הסופי בביטול חוק ההתנתקות באזור.

עד לביטול ההתנתקות בצפון השומרון (תיקון החוק ב-2023 ויישומו המלא ב-2024–2026) האזור הזה היה שונה משאר יהודה ושומרון בעיקר בגלל הוואקום שנוצר בנקודות הספציפיות שפונו, לא בגלל נסיגה מלאה כמו בעזה.

ב-2005 פונו ארבעת היישובים חומש, שא-נור, גנים וכדים, וכן בסיסים צבאיים (בהם מחנה סנור/גבע, שפונה סופית ב-2006). החוק אסר על שהיית ישראלים אזרחים באזורים האלה. צה"ל לא יצא מכל צפון השומרון – הוא המשיך לפעול בכל יו"ש, כולל פשיטות לשטחי A כמו ג'נין – אבל בנקודות שפונו לא הייתה נוכחות אזרחית יהודית קבועה ולא היו בסיסים קבועים כמו קודם. ניסיון להקים מחדש את מחנה סנור ב-2006 נחסם מסיבות משפטיות כי זה סתר את החלטת ההתנתקות.

מה קרה בפועל מבחינת טרור

ג'נין והסביבה (מחנה הפליטים, טולכרם והמשולש שכם–ג'נין–טולכרם) הפכו למוקד הטרור הבולט ביותר ביו"ש בשנים שלאחר מכן, במיוחד משנות ה-2010 המאוחרות ועד אחרי 7 באוקטובר.

הג'יהאד האסלאמי ("גדוד ג'נין"), חמאס וקבוצות מקומיות בנו שם תשתיות מאורגנות יותר: חמושים שפועלים בגלוי, ייצור מטענים ומטעני צד, ניסיונות רקטות, ושיתופי פעולה בין ארגונים. הרשות הפלסטינית איבדה שליטה מעשית באזורים האלה.

ג'נין הוגדרה לא פעם כ"מייצאת הטרור מספר אחת" – עשרות פיגועי ירי שיצאו מהמרחב, ומחבלים שיצאו משם לפיגועים בתוך ישראל (בני ברק, תל אביב, אלעד ועוד). גם ישיבת חומש, שפעלה באופן לא רשמי במקום שפונה, הייתה יעד לפיגועים (למשל רצח יהודה דימנטמן ב-2021).

אבי דיכטר, שהיה ראש השב"כ ערב ההתנתקות, התריע מראש שנסיגה מצפון השומרון עלולה להפוך את האזור ל"עזה" מבחינת טרור. מקורות ביטחוניים ופרשנים תיארו את האזור כ"ארץ הג'יהאד" או "חור שחור" יחסית.

חשוב לציין שג'נין הייתה מוקד טרור גם לפני 2005 (פיגוע מלון פארק בנתניה ב-2002 יצא משם). ההתנתקות לא יצרה את הבעיה מאפס, אבל הוואקום בנקודות שפונו הקל על התבססות תשתיות ועל חופש תנועה יחסי לחמושים באזור ספציפי שקרוב לקו התפר ולערים ישראליות (עפולה, חדרה, נתניה).

השוואה לשאר יו"ש

בשאר יהודה ושומרון (שכם, חברון, רמאללה, גוש עציון וכו') גם היה טרור משמעותי – שכם היא מוקד מרכזי נוסף – אבל בצפון השומרון בלט יותר חופש הפעולה של החמושים ופחות נוכחות ישראלית קבועה "על הקרקע" באותן גבעות שפונו.

באזורים עם התיישבות יהודית צפופה יותר יש בדרך כלל:

יותר מוצבים וכוחות קבועים סביב היישובים והכבישים.

יותר מודיעין מתושבים וחיכוך יומיומי שמחייב נוכחות.

פחות "שטח מת" שבו ארגונים יכולים להתארגן בגלוי יחסית.

המאבק עצמו נמשך בכל יו"ש באותם כלים: פשיטות, מעצרים, הריסת בתי מחבלים וסיכולים. ההבדל היה שצפון השומרון דרש מבצעים גדולים וממושכים יותר (כמו "בית וגן" ב-2023 ומבצעים מאוחרים יותר) כי התשתיות שם התבססו חזק יותר. אחרי 7 באוקטובר החשש מ"אוקטובר 7 מצפון" או "מיני-עזה" באזור הזה גבר בגלל הקרבה הגיאוגרפית.

בקצרה: עד הביטול האזור לא היה "מנותק" כמו עזה, אבל הנקודות שפונו יצרו חלל שארגוני הטרור ניצלו, והפכו את צפון השומרון למוקד הבעייתי ביותר ביו"ש בשנים האחרונות שלפני החזרה. הביטול והחזרת יישובים ובסיסים נועדו בין היתר לסגור את החלל הזה.

רוב הטרור שהוא מדבר עליו זה לפני ההתנתקות

ואופן אבסורדי ההתנתקות הורידה את הטרור בג'נין.

אחרי ההתנתקות,

שכם וחברון היו הרבה יותר בעיתיות מאשר ג'נין

"מודל ג'נין" עם התיאטרון של של זביידי וכו'

וגם, שחזר הטרור לג'נין, כמות הצבא שהוקצה לטובת המקום היה קטן משמעותית מאשר מה שהיה קיים סביב ערים אחרות

יחד עם החברים שלו בבג"ץ

הרבה דורשים לעצמם כעת בקמפיין כי הם חושבים שהקהל שלהם רוצה שינוי לכיוון שלהם עם ההתנהלות בביטחון.

מעורר מחשבה אודות התפיסה הציבורית אודות ההצלחה הביטחונית בממשלת הימין על מלא...

פעם הנושא הכלכלי היה במרכז הבחירות, עכשיו זה הביטחון

ברור שהמלחמה השפיע על הציפיות שלנו מההתנהלות הביטחונית,

אבל לא ראיתי את הליכוד מבטיח שכץ יהיה שר הביטחון הבא.

ואני בטוח שעוד מעט נתניהו יכריז שתיק הבטחון ישאר בליכוד

זו או אחרת את שר הביטחון.

אתה יודע מה?

ההצעה שלך תלמד קצת יותר את ההבנה של הפוליטיקאים בתפיסות הציבור, בוא נראה, אם הליכוד יגיד שהם רוצים שכץ ימשיך כשר ביטחון, כנראה הם חושבים שהציבור תומך בהתנהלות הביטחונית.

אם הם לא יגידו מילה על היכן שר הביטחון יהיה, כנראה שהם חושבים שהציבור נגד ההתנהלות כעת.

אם הם יגידו באופן כללי שהם רוצים את השר אצלם, אז פחות וודאי אבל נוטה להבנה של תמיכה.

אבל אם המועמדות האחרות לקואליציה ידרשו את כל העולם ואשתו, כמו בסיבוב הקודם, הוא יאלץ למסור את המשרד הזה לאיזנקוט כדי להקים ממשלה, לא ממשלת חלומות, ולא ימין מלא.

לא ראיתי אפילו אמירה כזו הפעם

בדגש על בן גביר, הוא חבר לטלי גוטליב כדי ליצור מכפיל כח, אבל הציבור לא קונה, ואפילו בורח ממנו. בסקר עדכני הוא עומד על 6 מנדטים, וזה אומר שהיא מבריחה 2 מנדטים לפחות.

אם בן גביר חפץ חיים פוליטיים הוא צריך לחזור להיות שחקן קבוצתי בתוך גוש הימין, אחרת הוא ימחק.

אבל לא ראיתי הבטחה כשלעצמה

הוא אומר בעת ובעונה אחת דבר והיפוכו. מצד אחד לדבריו גודל הגוש קובע, והמטרה להגיע יחד ל- 61 מנדטים לפחות, ומצד שני הוא נוטל לעצמו את עור הדוב למפרע, כאילו ה- 61 מנדטים העתידיים הם כולם שלו.

בס"ד

איתמר הבין שנתניהו בדרך להקים ממשלה עם אייזנקוט. הוא שומע את התדרוכים, ולא מאמין להכחשות. לכן הוא בא ומתחיל להכין את הקרקע לרגע שהתניהו יזרוק אותו.

אם זה יקרה, בכנסת הבאה הוא יהיה אופוזיציה לוחמנית לממשלת אייזנקוט-נתניהו, והתוכניות אותן הוא הציג אתמול יהיו הבסיס לכל זה.

גם הוא יכול, למעשה כל אחד יכול. לכן הוא מכין את המשבר הפוליטי הראשון עוד לפני הבחירות. זה האירוע.

לגבי ממשלה עם איזנקוט, לפי כל הסקרים הם מביאים במצטבר, 50 מנדטים פלוס מינוס, ומשכך, הם זקוקים לעוד 11 מנדטים לפחות כדי להקים ממשלה, וזה לא ריאלי.

לגבי אופוזיציה בכנסת, היא טובה בקריאות ביניים. הרפורמה המשפטית נבלמה בגלל הפגנות רחוב, ומיליארדים שנשפכו על זה בכל מקום.

בכל הכבוד לבן גביר, מיליארדים אין לו.

נראה בעיני שבמקום להערך לממשלת חלומות ימנית, ללא קלקולים, הוא נערך להטריל את הכנסת הבאה. אין לי אלא לאחל לו הצלחה.

נראה שבן גביר מכוון לנהל את ענייני המדינה, והיריב שלו הוא נתניהו, ולא השמאל.

יריבים נוספים שלו הם כל שותפיו הקואליציניים בממשלה היוצאת: דרעי, סמוטריץ', גולדקנופף, וגפני.

אף אחד מהם לא יצטער אם את הכנסת הבאה הוא יטריל מספסלי האופוזיציה.

אם היה רוצה, היה פועל לעשות את זה

אחרי 7/10 היתה לו הזדמנות פז

גב של רוב העם (גם השמאל תמך בלהעיף את העזתים מכאן)

לגיטמציה בין לאומית

אבל הוא בחר במלחמה אבודה מראש (לך תוציא חמאסניקים מתוך אוכלוסיה. מחט בערימת שחת)

בשביל לרצות את ה"ימין על מלא"

והם התרצו (טעות גדולה שלהם)

מערכות חינוך מעולות, ליד שירותי תרבות, רפואה ברמה גבוהה.

זו הסיבה לצפיפות המטורפת באזור המרכז - והסיבה המרכזית מדוע הפריפריה לא מושכת אליה מספיק אנשים ומשפחות.

כי בדרום אין את האפשרויות הרבות שיש במרכז.

אפילו אנשי צבא הקבע של יחידות המודיעין והתקשוב, שהבסיסים שלהם במרכז, לא מוכנים לעבור לדרום. ופינוי הבסיסים מתעכב מזה שנים.

ביטוח לאומי הוא ענף של המדינה. והוא בעיקרו חברת ביטוח לנושאים שאף חברת ביטוח פרטית שפועלת על בסיס עסקי, למקסם רווחים, לא היתה מבטחת. נכים, סיעודיים, מובטלים …

חלקו ממומן ממיסים ישירים וחלקו האחר ממומן ע"י המדינה, מחלק קצבאות מכספים של המדינה, מכובה ומבוטח אקטוארית מול תקציב המדינה.

המדינה מזרימה לביטוח הלאומי מימון גמלאות לא-ביטוחיות: קצבאות שהמדינה החליטה להעניק לפי מדיניות סוציאלית, כגון השלמת הכנסה, קצבת ניידות, קצבאות מזונות וקצבאות ילדים.

כאשר הממשלה מחליטה להקל על מעסיקים או עובדים ולהפחית את שיעורי דמי הביטוח, היא משפה את הביטוח הלאומי על אובדן ההכנסה הזה.

להפוך את הביטוח הלאומי לחברת ביטוח פרטית - משמעותו שרבים מאוד מהזקוקים לביטוח, הנכים, הסיעודיים, כל מי שלא יכול לממן את עצמו, לחברת הביטוח הפרטית לא יהיה משתלם לבטח אותו.

הסיפא, הכשרה מקצועית - זו באמת רפורמה שמאוד נחוצה. לפתוח מחדש את בתי הספר המקצועיים שהיו בישראל עד שנות ה-80 של המאה הקודמת.

שהפיצול בין מס הכנסה לביטוח לאומי לא הגיוני

את הביטוח הלאומי.

לא לייעל ולאחד את המנגנונים עם מס הכנסה.

ישראל באמת בין המדינות היחידות בעולם עם הפיצול.

לא שזה פסול. יש הגיון רב להשאיר אותו.

ולעומת הבעיות הקשות בעבר בגלל הפיצול, כיום שהכל ממוחשב ונגיש דרך האינטרנט- הרבה הרבה יותר פשוט להתנהל ולקבל את השירות.

אגב, ישראל גם בין הבודדות בעולם, במבנה שירותי הבריאות - קופות חולים.

וזה מודל מצויין.

לא כל דבר במערכת הציבורית בישראל הוא מודל גרוע….

המודל אומץ מגרמניה, ע"י העולים מגרמניה שעלו לכאן לפני השואה בעקבות עליית הנאצים.

מעניין שהמודל הזה קיים במדינות בודדות בעולם - גרמניה, הולנד, בלגיה, שוויץ, אוסטריה וצ'כיה.

הם רק קיימים כדי לדפוק את הימין ובמקרה את בן גביר?

בס"ד

גם את הודעות המעקב אחרי מספר ההרוגים הם החלו עוד לפני כניסתו לתפקיד.

הקמפיין שלהם בעד הערבים בהרבה מישורים התחיל הרבה לפני. ספציפית פה הם עשו קמפיין נגד בן גביר (קצת בצדק) במקום למשל קמפיין לעודד את האנשים שלהם לא לשטוף את הרצפה ולשרוף את המצלמות לפני שבאה משטרה.

מתי השבכ נכנס לתמונה?

השבכ

בס"ד

ההודעות אלו יוצאות בכל פעם שיש רצח בחברה הערבית. מי שעקב אחרי ההודעות האלו שיוצאות לתקשורת ראה לאט לאט את האחוזים עולים לעומת אותו יום אשתקד, מה שהצביע על עלייה בהיקף התופעה. אלא שפתאום לאחרונה יש היפוך במגמה ואנחנו פתאום רואים בהודעות האלו ירידה בהשוואה לשנה שעברה. כשמנסים לשים אצבע איפה מונח השינוי, אז זה מקביל לכניסת השב"כ לנושא.

אם כי בסך הכל לטענתך יש פה חודשיים וחצי, כדאי לראות קצת יותר זמן, מה עוד שמניח שההשפעה של הכנסת השבכ לוקחת יותר מיום כך שצריך להפחית מתוך החודשיים וחצי זמן מה.

(לא המדברת)

זה פשוט להפעיל לחץ חיצוני כדי שהמלחמה תיפסק. BIDEN HELP US סטייל. ועכשיו כשיש ממשל אחר באמריקה הם מנסים להפעיל לחץ מכיוון ארופאי, כל עוד היבשת הזו קיימת ולא נחרבה על ידי החברים שלהם.

הצללים של ה-7 באוקטובר: השאלות הקשות שחייבות להישאל על תפקוד יחידות העילית

תחקור אירועי ה-7 באוקטובר אינו יכול לפסוח על שרשרת קבלת ההחלטות בזמן אמת בדרגים הטכנולוגיים והמבצעיים של אגף המודיעין. עולה תהייה קשה הדורשת מענה: האם כוחות מיומנים מיחידות כגון 8200, שהיו אמורים לקחת חלק פעיל במענה הראשוני בשטח, חוו כשל תפקודי, סירוב פקודה או קבלת פקודות הפוכות שאינן עולות בקנה אחד עם צורכי השעה?

חמורה מכך היא האפשרות המדאיגה, לפיה ננקטו לכאורה מהלכים מודעים ומשלימים שנועדו לטשטש את מחדל אי-ההתייצבות או המענה המאוחר. בהקשר זה, קיימת סבירות כי אותם פרסומים והפקות מדיה שהטיחו האשמות קשות והכפישו את לוחמי וחיילי צה"ל, לא נולדו מקריות – אלא הוכוונו ונוהלו כמהלך תודעתי מתוכנן, שנועד להסיט את האש, לייצר מסך עשן ולכפות על אותה סרבנות פנימית.

ללא חקירה אובייקטיבית ובלתי תלויה של היקף הפקודות, התגובות בתוך היחידות הללו, והקשר המסתמן בין כשלי השטח לבין מהלכי ההסברה והמדיה שליוו אותם, לא ניתן יהיה לרדת לשורש האמת ולתקן את הדרוש תיקון.

שועלים מחבלים בכרם המולדת: חובת השעה

השבר של השביעי באוקטובר מעניק משמעות מצמררת למילים: "אֶחֱזוּ לָנוּ שׁוּעָלִים... מְחַבְּלִים כְּרָמִים". האסון הלאומי הוא תולדה של שילוב קטלני בין אויב אכזרי מבחוץ לכרסום הרסני מבפנים:

• ערעור הלכידות: פועלם של גופים כגון "כוח קפלן" ו"אחים לנשק" עודד סרבנות, פגע בחוסן המנטלי והקרין חולשה החוצה. כדברי חז"ל על עקבות משיחא – "הָאֱמֶת נֶעְדֶּרֶת".

• עלילות האנרכיסטים: תאים קיצוניים מפיצים עלילות כזב המאשימות את לוחמי צה"ל בהרג אזרחים, ובכך משרתים ישירות את תעמולת האויב.

• ניצול הפירוד: חמאס זיהה במדויק את נקודת השבר הפנימית והלם בעוצמה, כמימוש האזהרה: "כְּשֻׁעָלִים בַּחֳרָבוֹת, נְבִיאֶיךָ יִשְׂרָאֵל הָיוּ".

•  הניצחון מחייב את הרחקת השועלים מבית.

הקביעה המקראית "מַהֵרְסַיִךְ וּמַחֲרִיבַיִךְ מִמֵּךְ יֵצֵאוּ" מבהירה כי הסכנה הגדולה ביותר צומחת מתוכנו. כדי לקום מהחורבן, חובה עלינו להוקיע, לנטרל ולהיפטר לחלוטין מכוחות הפירוד וההרס העצמי. רק ניקוי יסודי של כרם המולדת מאותם שועלים, לצד אמונת ברזל, ימוטט את אויבינו מבחוץ ויוביל לגאולה: "וְנַהֲפוֹךְ הוּא, אֲשֶׁר יִשְׁלְטוּ הַיְּהוּדִים הֵמָּה בְּשֹׂנְאֵיהֶם".

ערב הסעודית חתמה על ברית הגנה עם שתי אויבות ישראל מובהקות. שתפנה אליהם בבקשת עזרה.

יכולים לנשום לרווחה...

והברית הזו לא תעבוד תכל'ס...

ע"מ לייצר ביטחון אזורי?

כדי שנדע במה מדובר.

ניסינו להתקדם עם הלבנונים, וכלום לא יצא מזה.

אולי בעוד 50 שנים יקום אצלם מנהיג אמיץ שישנה את המשוואה.

אחרי החיסולים המהדהדים בצמרת שלהם.

ולכן הם מפחדים לתקוף אותנו ולא מטילים מצור ימי על ספינות שנוסעות לישראל.

כך שנראה לי שטות להתערב בסכסוך פנים ערבי רחוק אלפי קילומטרים ממנו.

אם יש מידע ביטחוני לא ידוע על סיכונים סיכויים וכו' כמובן יש לשקול בהתאם

אנחנו צריכים את איראן קיימת.

יבקשו טובה. ואחרי זה יהיו כפויי טובה. אין להם שום בעיה עם זה.