היי כולם!
לפני כמה חודשים עשיתי דיאטת רצח- ממש אבל לא אכלתי כלום. החברות וההורים אמרו לי כל הזמן להפסיק אבל אני הייתי נחושה להמשיך את זה עד שהגעתי למצב שידעתי שיש לי איזו שהיא הפרעת אכילה- בגלל זה גם לא הסכמתי ללכת לשום דיאטנית או תזונאית, פחדתי שיאבחנו אותי עם בעיה או משהו...[מטרת הדיאטה הייתה זמנית- זה היה עיניין של כמה חודשים, וסמכתי על עצמי שאדע איך לצאת מזה.]. יום אחד סתם הייתי עצבנית [אם או בלי קשר לדיאטה] ואז החברה הכי טובה שלי קראה לי לצד ואמרה לי שיש לה משהו לספר לי.
היא סיפרה לי שהיא אנורקסית.
לפני שנה אבחנו אותה עם הפרעות אכילה ומאז היא כל יום ראשון הולכת לפסיכולוגים, דיאטניות וכו'. [את ההעדרויות שלה כל יום ראשון מהלימודים היא הייתה מתרצת כל הזמן...]. בקיצור, היא אמרה לי שהיא ממש דואגת לי כי כל הסימפטומים של הפרעות אכילה נמצאים אצלי והיא ממש דואגת שזה בגללה וזה..
אני יצאתי מזה, ברוך ה' השגתי את היעד שלי [כמו שאמרתי לעי'ל] ועכשיו אני שומרת על משקל תקין [עדיין לא הכל תקין אצלי במערכות בגוף אבל אני מקווה שזה יסתדר בקרוב] אבל אני ממש מודאגת לגבי חברה שלי..
אמנם ההורים שלה יודעים מהכל והיא מטופלת וזה אבל כבר שלחו טפסים לבתי חולים לאשפז אותה, אני לא יודעת מה לעשות! כמה אני מדברת איתה, מסבירה לה שהחיים יפים וחבל להסתגף- היא מסכימה איתי אבל לא מוכנה לאכול. היא מרעיבה את עצמה, חיה מנוזלים בלבד (!!!) ואני לא יכולה להפסיק לחשוב על זה. חוץ ממני יד רק עוד מישהי אחת שיודעת אבל אני לא יכולה לדבר איתה על זה כי היא לא יודעת בדיוק את הפרטים כמוני... אני מפחדת נורא, עוד חודש אם המצב לא משתפר היא תתאשפז ואני לא אסלח לעצמי שלא עשיתי משהו!
הילדה יפה, באמת שהיא יפה. רזה, חיוך כובש, למה?? היא אומרת שאת כל הצרות שלה היא מפילה על השומן. רבה עם ההורים- אז כשהיא תהיה רזה הכל יהיה יפה יותר. לא מצליחה במבחנים- כשהיא תהיה רזה היא תצליח..
אמנם לוגית היא יודעת שזה לא נכון אבל גם אם היא אוכלת, אחרי זה יש לה נקיפות מצפון והיא מרעיבה את עצמה.....
זה ארוך, אבל שפכתי את הלב. עצות תתקבלנה בברכה
