נניח- אם מדובר על נסיעה מדי פעם להורים וכד'- האם יש אצלכם רכב גמ"ח גדול, או מקום קרוב שאפשר להשכיר בו?

האם יש אפשרות שאחד מכם יסע עם הגדול בטרמפים או אוטובוס?

אם מדובר על נסיעות מדי פעם- אפשר להסתדר. יש הרבה משפחות עם יותר מ3 ילדים שאין להם רכב גדול. לא כולם יכולים להחזיק כזה רכב.

אם מדובר על צורך קבוע- יש רכב שיש בו 6 מקומות- פיאט כלשהיא, נראית כמו צפרדע כזאת, וזה יכול להיות פתרון ביניים- לפחות עד שיגיע הילד החמישי בע"ה...

והבעיה שרק לבעלי יש רישיון ככה שאין מצב שהוא נוסע עם הקטנים לבד ואני באוטובוס.

ולגבי שבתות או נסיעות, אנחנו לא נוסעים הרבה אבל פעם בחודש לפחות יוצא שכן. ואז זה באמת קשה.

יש לו 2 מקומות בנוסף לנהג מקדימה, נכון?

אם כן, זה תופס הרבה מקום.

מנסיון (לנו ברכב יש 4 חגורות מאחור), אפשר להכניס בכיף 4 ילדים או 4 מבוגרים רזים חגורים כמו שצריך. זה לא הכי נוח אבל אפשרי לנסיעות קצרות יחסית.

3 מבוגרים רזים וסלקל גם כןנכנסו אצלנו בעבר. נוח זה לא היה אבל זה נסע וזה עבד.

מצד שני - מי שמכיר אותי מחוץ למקלדת יודע שאנחנו משפחה רזה, אז אולי זה לא מייצג.

בנוסף --

שווה לכם לשקול לבטל את כריות האוויר ולשים את הסלקל (או אחד מהם) מקדימה. זה לבד יעזור לווסת את העומס מאחור.

אבל כולם עם כיסאות או בוסטרים.

מאיזה גיל אפשר לשבת בלי בוסטר?

(שזה הגיל שהייתי נוסע באוטובוסים לבד...)

עוד אפשרות  - לחפש כיסאות קטנים יותר.  אולי אפילו להגיע לחנות עם סרגל ופשוט למדוד.

בזמנו לא חשבתי על זה כ"כ אבל בדיעבד ראיתי שיש סלקלים קטנים משמעותית מזה שהיה לנו, ואכן הכיסא של הבן שלי  היום קטן משמעותית (ברוחב) מכיסאות דומים לו.

ברשיון הרכב כתוב 8 נוסעים, מתוכם אחד לצד הנהג.

בין לבין הייתה בעבר לאקונה בחוק שאיפשרה "דחיסת " 4 נוסעים רזים מאחורה כשהרביעי לא חגור, הלאקונה הזו נסגרה בשנה הלועזית שעברה והיום חייבים חגורה לכל נוסע.

זה תלוי בסוג הרכב?

אשמח אם תספר, האפשרות הזו מעניינת אותנו.

תודה

ההורים שלכם גרים במקום עם תחבורה ציבורית? אפשר להתפצל- שני ילדים עם אבא באוטובוס

שני ילדים עם אמא ברכב

במידה ורוצים לצאת לטיול למקום שאין אליו גישה לתחבורה ציבורית, משכירים רכב... וזה משהו חד"פ

חבל לקנות רכב שההוצאות עליו גדולות

בכל זאת...הם יונקים וכל מה שמסביב...

אבל נראה שלהשכיר רכב פעם ב נשמע פיתרון...אלא אם כן זה יהיה פעם בחודש קבוע.

או שנפסיק לגמרי לנסוע שבתות או חגים וזהו...

כבר פגשתי פעם בטרמפיאדה נהג שמסתבר שעשה 2-3 נגלות של משפחה (ולכן חזר ריק והיה לו מקום באוטו).

המשפחה שלי מאוד קרובה.

כבר לא יהיה

אוף....זה מסובך

רק שרכבים גדולים לא תמיד זמינים במלאי.

כבר מתחילים לחשוב מה יהיה באמת כשיהיה בע"ה עוד אחד... (לא שזה קרוב, הקטנה בת חודשיים).

בכל אופן: גם לי אין רישיון, ונראה לי שהטוב ביותר הוא לנסוע באוטובוס עם התינוק הקטן במנשא, כשכל השאר נוסעים עם אבא. אפשר למנות את הילדים הגדולים לאחראים (אצלנו כבר עכשיו הבכורה בת השבע אחראית על התינוקת, שיושבת לידה מאחור, וגם על בן שנתיים וחצי אחד).

בשבילי זה כיף גדול לבד עם התינוק באוטובוס, ובעלי מסתדר בגבורה עם האחרים

תקראי קצת את פורום "אנשים רגישים מאוד" פה באתר, ותראי אם את רואה הקבלות לסיטואציה שלה. זה לא אומר שהיא בקטגוריה כי קטונתי מלאבחן. רק שזה שווה בדיקה.

לא בטוח שמעבר למסגרת אחרת יפתור את הבעיה.

כתבת שהיא בכיתת לקויות למידה. היא עברה אבחונים מקיפים? האם יש לכם הדרכת הורים?

לצערי אין לי המלצה ספציפית על מקום לימודים, אבל כדאי קודם לבדוק לעומק מה היא צריכה.

בהצלחה!

על ידי @מתואמת .

כתבת שהיא בדיכאון, אם כן האם פגשה פסיכיאטר? האם מטופלת על ידי פסיכולוגית ובמידת הצורך בטיפול תרופתי?

זה לפני מחשבה על מסגרת, וגם כתבת שהיא בכיתות ל''ל, האם היא באמת ל''ל או שזה היה המענה היחיד שהיה ואולי כדאי לעבור למסגרת סל אישי בקוד 57 (במידה ויש אבחון פסיכיאטרי) ולקבל מענה מותאם עבורה

בס"ד

אתם נשמעים הורים מדהימים. שה' יאיר לכם הכי בקרוב שיש!

לפעמים זה שלב כזה שהן עוברות. מתבגרות זה סופר מאתגר בעולם של היום. תלכו לפסיכיאטר, עדיף פרטי. תאבחנו (אל תמהרו עם כדורים. אפשר אולי להתחיל עם כדורים קלים כמו פריזמה, זה מה שאנחנו עושים) ותעשו הערכת מסוכנות, תשקלו אולי אפילו אשפוז במוסד מאזן (ככה אני קורא לזה למרות שהם האמיתי זה מוסד פסיכיאטרי) לתקופה קצרה אם הפסיכיאטר ימליץ על זה והכי חשוב, אל תפלו לדיעות קדומות. זה רק יכול להזיק.

ב"ה מטופלים ומלווים ע"י אנשי מקצוע טובים

ועם תרופות .

הרגשנו שהיא צריכה ביהס יותר טיפולי בשבילה

אחרי התייעצויות

אבל במחשבה שניה אנחנו עוצרים את המירוץ לחיפוש אחרי מוסד והעברת דירה בתוך כדי שנת לימודים

גם בגלל שזה כיתה ח

וזה אמצע שנה .

זה יהיה מאתגררר ובאמת כמו שכתבו פה לא בטוח שיעזור במשהו. .אנחנו בכיון של לשלם לה סייעת בכיתה הקטנה

אם לא נצליח להשיג סייעת לכיתה קטנה.

ולצערי לא הצלחנו לקבל קצבה מהביטוח לאומי

הגשנו לבד ועשינו ערעור עם עורך דין ולא זכינו.

וזה ממש מבאס כי אנחנו מוציאים עליה אלפים אלפים

אבל העיקר שכל ההשקעה תעזור לה ותצמיח אותה. מתפללים על זה מאוד במקרה שלנו.

ואגב, מכירה מתמודדים שעלו על דרך המלך והיום כל כך רגישים לאחר, שהם מטפלים או עוסקים בנתינה ברמות מדהימות ובכלל אנשים עם עוצמות.

בהצלחה לכם משפחה יקרה.

לאיזה סוג מסגרת ממליצים?

קודם כול, מחזק אתכם על כך שאתם מוכנים לעשות שינוי משמעותי בשביל הבת שלכם. ❤️ הייתי ממליץ לפנות לפסיכולוגית חינוכית או לפסיכיאטרית ילדים ונוער, ולבדוק מסגרת שמשלבת כיתה קטנה עם מענה רגשי וטיפולי לאורך היום, ולא רק התאמות לימודיות. כדאי גם לפנות לשירות הפסיכולוגי־חינוכי ולמחלקת החינוך ברשות המקומית כדי לברר אילו מסגרות מתאימות לה. אל תמהרו לעבור דירה לפני שבודקים שיש מסגרת מתאימה בפועל. מאחל לכם שתמצאו מקום שבו היא תרגיש בטוחה, מובנת ושייכת, ושתוכל להתחיל לפרוח בקצב שלה. 🙏

בית ספר לבנות עם קשיים נפשיים. מקום נדיר מהיכרות אישית עם אחת הבנות. ויש את הפנימיה בדולב . פוסט אישפוזית. מקום טוב.

הלב יוצא אליכם. ❤️ אולי כדאי לפנות לעמותות ולארגונים שמתמחים בנוער בסיכון ובבריאות הנפש, ולבקש הכוונה למסגרת חינוכית טיפולית לבנות דתיות, עם כיתה רגשית וליווי מקצועי צמוד. הייתי מתחיל גם דרך פסיכולוגית חינוכית והרשות המקומית, כדי לבדוק מסגרות מתאימות בכל הארץ. חשוב שהבת שלכם תהיה שותפה לתהליך, בלי לחץ, ושתרגיש שמחפשים מקום שבו יראו אותה ויבינו אותה — לא רק את הקשיים שלה. מאחל לכם מכל הלב שתמצאו את המקום שבו היא תוכל להרגיש בטוחה, להתחבר ולפרוח. 🙏

הפורום הזה לא פעיל

(יש נטיה ידועה בפורומים של ערוץ 7 לא להיצמד לכותרת הפורום ולא לנהל שרשורים ודיונים בנושא שלשמו נועד הפורום)

תקראי קצת פה: יש לה עולם שלם של אתגרים שהקריאה היא רק חלק ממנו.

פורום אנשים רגישים מאוד | ערוץ 7

(סיכוי טוב מאוד שגם את בקטגוריה או האבא של הילדה, זה עובר בתורשה הדבר הזה).

הוא יותר פעיל.

בהצלחה!!

אם מישהו מרגיש שהייעוץ הזה אינו מדבר גם אליו - אפשר לחפש מישהו אחר.

יתכן שאחרי ששמע בתחילה את אשתך, הבין כאילו הבעיה נמצאת רק בהרגשה שלה - ולא גם בהרגשה שלך.

כמובן, לאידך, שייעוץ טוב אינו אמור להיות זירת טענות הדדיות. זה לא לחפש "מי אשם", אלא איך בונים בטוב יותר את ההדדיות.

אז עצות של הפתעות קטנות, עזרות, התעניינות בשלום השני - הן טובות מאד. אבל זה לא מספיק, כשהן מופנות באופן בולט רק לכיוון אחד.

לגבי להקשיב מה מפריע לך, בחיים, בעבודה וכו' - זה דבר חשוב מאד. אלא שמישהו כזה, לפעמים יתמקד במה שבין בני הזוג, ופחות במה שמעבר לכך.

אני יכול לשלוח לך בפרטי, שם של מישהו (קרוב משפחה) מנוסה מאד, חביב וישר, מייעץ בהירות ובפשטות - ותוכל להתקשר אליו, להסביר מה הבעיה שמצאת בייעוץ הנוכחי - ולשאול אם יש לו רעיון...