ב"ה יש לנו 3 ילדים ובעז"ה ה-4 בדרך.
יש לנו אוטו משפחתי רגיל עם 5 מקומות.
וכבר עכשיו זה כל כך חנוק וקשה מאוד לחגור את הילדים מרוב שאין מקום.
השאלה מה עושים עם 4 ילדים? איך מסתדרים? צריך לעבור לאוטו של 7 מקומות? שההוצאות עליו גדולות בהרבה?
התווך גילים של הילדים הוא בין חצי שנה - 6 שנים. ככה שאם אנחנו נוסעים כל המשפחה אין מצב לומר לגדול להצטרף באוטובוס...
זה כל כך מסובך...
נניח- אם מדובר על נסיעה מדי פעם להורים וכד'- האם יש אצלכם רכב גמ"ח גדול, או מקום קרוב שאפשר להשכיר בו?
האם יש אפשרות שאחד מכם יסע עם הגדול בטרמפים או אוטובוס?
אם מדובר על נסיעות מדי פעם- אפשר להסתדר. יש הרבה משפחות עם יותר מ3 ילדים שאין להם רכב גדול. לא כולם יכולים להחזיק כזה רכב.
אם מדובר על צורך קבוע- יש רכב שיש בו 6 מקומות- פיאט כלשהיא, נראית כמו צפרדע כזאת, וזה יכול להיות פתרון ביניים- לפחות עד שיגיע הילד החמישי בע"ה...
והבעיה שרק לבעלי יש רישיון ככה שאין מצב שהוא נוסע עם הקטנים לבד ואני באוטובוס.
ולגבי שבתות או נסיעות, אנחנו לא נוסעים הרבה אבל פעם בחודש לפחות יוצא שכן. ואז זה באמת קשה.
יש לו 2 מקומות בנוסף לנהג מקדימה, נכון?
אם כן, זה תופס הרבה מקום.
מנסיון (לנו ברכב יש 4 חגורות מאחור), אפשר להכניס בכיף 4 ילדים או 4 מבוגרים רזים חגורים כמו שצריך. זה לא הכי נוח אבל אפשרי לנסיעות קצרות יחסית.
3 מבוגרים רזים וסלקל גם כןנכנסו אצלנו בעבר. נוח זה לא היה אבל זה נסע וזה עבד.
מצד שני - מי שמכיר אותי מחוץ למקלדת יודע שאנחנו משפחה רזה, אז אולי זה לא מייצג.
בנוסף --
שווה לכם לשקול לבטל את כריות האוויר ולשים את הסלקל (או אחד מהם) מקדימה. זה לבד יעזור לווסת את העומס מאחור.
אבל כולם עם כיסאות או בוסטרים.
מאיזה גיל אפשר לשבת בלי בוסטר?
(שזה הגיל שהייתי נוסע באוטובוסים לבד...)
עוד אפשרות - לחפש כיסאות קטנים יותר. אולי אפילו להגיע לחנות עם סרגל ופשוט למדוד.
בזמנו לא חשבתי על זה כ"כ אבל בדיעבד ראיתי שיש סלקלים קטנים משמעותית מזה שהיה לנו, ואכן הכיסא של הבן שלי היום קטן משמעותית (ברוחב) מכיסאות דומים לו.
ברשיון הרכב כתוב 8 נוסעים, מתוכם אחד לצד הנהג.
בין לבין הייתה בעבר לאקונה בחוק שאיפשרה "דחיסת " 4 נוסעים רזים מאחורה כשהרביעי לא חגור, הלאקונה הזו נסגרה בשנה הלועזית שעברה והיום חייבים חגורה לכל נוסע.
זה תלוי בסוג הרכב?
אשמח אם תספר, האפשרות הזו מעניינת אותנו.
תודה
ההורים שלכם גרים במקום עם תחבורה ציבורית? אפשר להתפצל- שני ילדים עם אבא באוטובוס
שני ילדים עם אמא ברכב
במידה ורוצים לצאת לטיול למקום שאין אליו גישה לתחבורה ציבורית, משכירים רכב... וזה משהו חד"פ
חבל לקנות רכב שההוצאות עליו גדולות
~א.לבכל זאת...הם יונקים וכל מה שמסביב...
אבל נראה שלהשכיר רכב פעם ב נשמע פיתרון...אלא אם כן זה יהיה פעם בחודש קבוע.
או שנפסיק לגמרי לנסוע שבתות או חגים וזהו...
כבר פגשתי פעם בטרמפיאדה נהג שמסתבר שעשה 2-3 נגלות של משפחה (ולכן חזר ריק והיה לו מקום באוטו).
המשפחה שלי מאוד קרובה.
כבר לא יהיה 
אוף....זה מסובך
רק שרכבים גדולים לא תמיד זמינים במלאי.
כבר מתחילים לחשוב מה יהיה באמת כשיהיה בע"ה עוד אחד... (לא שזה קרוב, הקטנה בת חודשיים).
בכל אופן: גם לי אין רישיון, ונראה לי שהטוב ביותר הוא לנסוע באוטובוס עם התינוק הקטן במנשא, כשכל השאר נוסעים עם אבא. אפשר למנות את הילדים הגדולים לאחראים (אצלנו כבר עכשיו הבכורה בת השבע אחראית על התינוקת, שיושבת לידה מאחור, וגם על בן שנתיים וחצי אחד).
בשבילי זה כיף גדול לבד עם התינוק באוטובוס, ובעלי מסתדר בגבורה עם האחרים
מי שיש לו רעיון למי הכלבים שייכים שיפנה אלי בבקשה באישי
עד היום לבש ארוך בקיץ,
מסכן שכל החברים בגן עם קצר מרענן - הוא חם לו עם ארוך.
אבל כשהוא עם קצר בשרוול/במכנס הוא מתחיל לגרד כי זה נגיש…
עם השנים למדנו יותר להתנהל עם האטופיק ועכשיו ההתפרצות במצב סבבה
מפחדת לקנות לו מלאי של קצר ולהתבאס (מה שקרה קיץ אחד שפשוט מלא כסף הלך לחולצות שלא השתמש…)
לא יודעת להגיד כי כל החורף סתיו לבש ארוך
בקיצור, באיזה גיל כבר יכלתם לשים להם קצר בקיץ? אם בכלל…
לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.
ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.
אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.
אני מרגיש, שאת הילדים מטרידה בעיקר ההפסקה הפתאומית (מבחינתם) של פעילות מסגרות החינוך, כשבינינו אף אחד לא יודע מתי יחזרו.
לכל השאר הם יחסית מתרגלים ומסתגלים...
,למישהו יש טיפים איך לתת להם בטחון בנושא זה (יש לילדה אחת לדוגמה עוד חודשיים יום הלדת בגן, וכבר עכשיו מוטרדת האם יתקיים או לא...)?
שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.
אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.
באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו.
בעקבות המלצה פה של @פשוט אני קניתי סיר בישול איטי.
שמתי בבוקר חלקי עוף ותפוחי אדמה, הוספתי תבלינים והדלקתי על החום הנמוך (יש שתי דרגות חום- נמוך וגבוה, ועוד אפשרות של שמירה על חום)
לאחר חמש שעות בדקתי וראיתי שהעוף לא מתחיל אפילו להיות עשוי, בעוד שעל החום הנמוך ההמלצה היא 6-8 שעות.
בהתייעצות עם גי פי טי הוספתי כוס מים והגברתי לחום הגבוה, חיכיתי עוד שעתיים, וכעת העוף מוכן בקושי, רחוק מאד מלהיות רך ועסיסי כמו
שתארו לי. התפוחי אדמה מוכנים אבל מעט קשים. בקיצור, ממש לא מה שדמיינתי.
אשמח שתאירו את עיני איפה טעיתי, כי תוצאה כזאת יכולתי להשיג גם אם הייתי מניחה סיר עם עופות על האינדוקציה לכמה שעות (ואז החום היה הרבה יותר גבוה והבישול יותר טוב)
בנוסף, הנוזלים בתבשיל בקושי מבעבעים, זה נראה כאילו החום כל כך חלש!
זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול
ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל
בימים הראשונים האיש שלי עבד מהבית, ועכשיו נוסע לעבודה.
מה אתן עושות כדי לגרום לאיש שלכן להבין שיחד עם העבודה, יהיה קשוב לצרכים שלכן ושל הילדים?
שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?
אולי פשוט לדבר איתו על זה
בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.
אחר כך אפשר לאזן מחדש.
היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/
הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה
אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו
או הסביבה, ירושלים, או כל מקום אחר.
לא דרך הקופה
מישהו פרטי שאני יכולה להתקשר אליו לפלאפון באופן אישי.
אשמח לטלפון בפרטי
ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.
בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...
אבלאם אפשר בכל זאת מספר...
את ד''ר ליעד רוטשטיין
ד''ר מאיה אליעזר
במרכז, פרטיות
