הייתי עושה ככה-
בבוקר אחרי התארגנות, מתפללת איתו, אוכלים ואז יוצאים החוצה לפחות לשעה
כשחוזרים מספרים סיפורים (הייתי מושיבה בובות על כיסאות קטנים והוא יושב ביניהם, וכולםםםם שומעים סיפור..)
אח"כ היינו משחקים במשחקי חשיבה/הרכבה/מוטוריקה, אח"כ עושים יצירה ואח"כ שרים שירי אצבעות/מחקים חיות/
משחקים בבובות/חישוקים/ כדור וכד', דברים בסגנון הזה, ואח"כ הוא יכול לשחק לבד במכוניות/משחקים שלא צריך יותר מדי לחשוב ולדעת איך לשחק, אפשר גם לשים ברקע שירי ילדים, אח"כ היינו אוכלים צהריים ואז הוא היה הולך לישון
(בערב היה ישן מאוחר בגלל זה אבל זה היה שווה לי)
כשקם יוצאים לגינה, ואז א.ערב, מקלחת, ומשחק לבד עד שהולך לישון
לא חייבים ממש לעשות איתו הכל, אבל כדאי שיהיה סדר קבוע
אם לומר את האמת אז עם בן השנתיים הנוכחי שלי כבר אין לי סבלנות ממש לשבת איתו הרבה אבל אנחנו כן יוצאים
קבוע בבוקר והזמנים של המשחק/ אוכל/שינה פחות או יותר קבועים והוא יודע מה בא אחרי מה
מקווה שעזרתי ואם תרצי אפשר גם באישי
אנחנו קמים מאוחר יחסית ב9
מתפללים ואוכלים ארוחת בוקר
יושבים לצייר ואחר כך לשחק
אחר כך מכינים ארוחת צהריים "יחד"
תוך כדי מסדרים בקטנה את הבית (הוא אוהב להחזיק את היעה
)
אוכלים
אחר כך הוא משחק בשקט עם המכוניות שלו
אחר כך הגדול חוזר מהחיידר ויוצאים לגינה
כמובן שזה בגדול, וגם יש לנו עוד תינוק בן חצי שנה בבית ככה שאני משלבת אותו בטיפול בתינוק.
ועוד משהו- גם אני חשבתי שאני לא אישה של בית אבל אני ממש נהנית מכל רגע וממש עצוב לי ששנה הבאה אצטרך לעבוד.
לא לכל אחת זה מתאים, אבל לי העצה הזאת עזרה מאוד, אז אם את כמוני...
לא להתקבע על סדר יום, ובכלל שהמיקוד לא יהיה מה לעשות *איתו* - אלא מה לעשות עם עצמך. קודם כול לחשוב על כל הדברים שמתחשק לך לעשות, אחר כך לראות איך את יכולה לשלב אליהם את הילדים. אפשר שיהיו לך בראש כל מיני רעיונות לדברים לעשות, ותבחרי מביניהם כל פעם אחת שמתאימה לפי הנסיבות. למשל - בוא נמציא - את יודעת שהיום את רוצה להכין מרק ירקות, למיין כביסה, לנגן בחליל ולכתוב מכתב - אז כשאת רואה שהוא במצברוח של ניהול שיחה את יכולה לחתוך ירקות למרק תוך כדי שיחה איתו, וכשאת רואה שהוא משועמם את יכולה למיין כביסה ולשלוח אותו לכאן ולשם לסדר את הבגדים במקום, וכשאת רואה שהוא מצא לעצמו עיסוק ושקע בו את יכולה לכתוב מכתב, וכשאת משכיבה אותם לישון את יכולה לחלל להם.
הדוגמאות אולי מופרכות, אבל אני מקווה שהרעיון הכללי מובן.
אני חושבת שמאד כדאי שתהיה שגרה וסדר יום קבוע. זה גם ישפיע על שנת הצהריים/לילה שלו.
וגם- מאוד ממליצה לך לעשות דברים בשביל עצמך. להחליט שיום אחד בשבוע, לכמה שעות את עושה משהו עבור עצמך. במסגרת הבית או מחוצה לו..
אפשר לעשות (תבחרי את הסדר הרצוי לך): תפילה, יצירה, משחק, יציאה לגינה/ לספרייה, א. בוקר, א. צהריים, מקלחת, הזמנת חבר הביתה וכו' וכו'...
אל דאגה, לאט לאט אתם תמצאו את סדר היום המתאים לכם בהצלחה...
עבודה עם בצק אמיתי/בר בצק
מדבקות
גואש רחיץ/צבעי ידיים
טושים ודף
צבעים
טושי נשיפה (צריך להסביר לו ולהיות איתו ברוב היצירות)
משחקים - כל משחקי ההרכבה - צינורות, סברס, פטריות, משושים, פאזלים של תבניות שמכניסים, פאזלים עד 12 חלקים
להכניס דברים לתוך חור קטן (מקלות ארטיק לתוך "מטרנה", אני גם הייתי נותנת מטבעות לקופת צדקה - אבל זה צריך השגחה מרובה, כדור, בובה עם עגלה, בובות של חיות מפלסטיק, כלי מטבח
הבעיה שבגיל כזה - לרוב כל רגע רוצים משחק חדש, אי אפשר לצפות מהם להיות עם אותו משחק ולשחק עם עצמם יותר מכמה דקות...
בהצלחה!! (בגיל שנתיים וחצי-שלוש לרוב הם כבר יודעים יותר להתיישב ולהעסיק את עצמם זמן ממושך יותר)
- צבעי ידיים: שיורדים במים וגם מהבגדים, ולצבוע על בריסטול
- לקחת גלילי נייר טואלט ולקשט אותם- ליצור פרפר, חיפושית, משקפת..
- לקחת מעדן ריק, להוסיף לו ידית ממגזרת נייר פשוט, וליצור טנא לטו בשבט
- הכנת עוגיות, כדורי שוקולד
- להדפיס כמה דפי צביעה נחמדים, ולתת להם לצבוע
- ליצור תמונה עם דבק ולפזר חול..
לצייר לו עיגול/קו ולומר לו להדביק מדבקות על הקו/עיגול או
לצבוע רק בתוך העיגול
הבן שלי בן שנתיים וחודשיים עושה את זה כבר כמה זמן,
וזה לא שהוא מוכשר באופן יוצא דופן
(בזכות בעלי שתמיד נותן להם לנסות כל מיני דברים ומאמין שהם יכולים גיליתי
שילדים יודעים ומבינים הרבה יותר ממה שנראה לנו, בכל התחומים, זה בסוגריים..)
מי שיש לו רעיון למי הכלבים שייכים שיפנה אלי בבקשה באישי
עד היום לבש ארוך בקיץ,
מסכן שכל החברים בגן עם קצר מרענן - הוא חם לו עם ארוך.
אבל כשהוא עם קצר בשרוול/במכנס הוא מתחיל לגרד כי זה נגיש…
עם השנים למדנו יותר להתנהל עם האטופיק ועכשיו ההתפרצות במצב סבבה
מפחדת לקנות לו מלאי של קצר ולהתבאס (מה שקרה קיץ אחד שפשוט מלא כסף הלך לחולצות שלא השתמש…)
לא יודעת להגיד כי כל החורף סתיו לבש ארוך
בקיצור, באיזה גיל כבר יכלתם לשים להם קצר בקיץ? אם בכלל…
לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.
ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.
אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.
אני מרגיש, שאת הילדים מטרידה בעיקר ההפסקה הפתאומית (מבחינתם) של פעילות מסגרות החינוך, כשבינינו אף אחד לא יודע מתי יחזרו.
לכל השאר הם יחסית מתרגלים ומסתגלים...
,למישהו יש טיפים איך לתת להם בטחון בנושא זה (יש לילדה אחת לדוגמה עוד חודשיים יום הלדת בגן, וכבר עכשיו מוטרדת האם יתקיים או לא...)?
שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.
אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.
באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו.
בעקבות המלצה פה של @פשוט אני קניתי סיר בישול איטי.
שמתי בבוקר חלקי עוף ותפוחי אדמה, הוספתי תבלינים והדלקתי על החום הנמוך (יש שתי דרגות חום- נמוך וגבוה, ועוד אפשרות של שמירה על חום)
לאחר חמש שעות בדקתי וראיתי שהעוף לא מתחיל אפילו להיות עשוי, בעוד שעל החום הנמוך ההמלצה היא 6-8 שעות.
בהתייעצות עם גי פי טי הוספתי כוס מים והגברתי לחום הגבוה, חיכיתי עוד שעתיים, וכעת העוף מוכן בקושי, רחוק מאד מלהיות רך ועסיסי כמו
שתארו לי. התפוחי אדמה מוכנים אבל מעט קשים. בקיצור, ממש לא מה שדמיינתי.
אשמח שתאירו את עיני איפה טעיתי, כי תוצאה כזאת יכולתי להשיג גם אם הייתי מניחה סיר עם עופות על האינדוקציה לכמה שעות (ואז החום היה הרבה יותר גבוה והבישול יותר טוב)
בנוסף, הנוזלים בתבשיל בקושי מבעבעים, זה נראה כאילו החום כל כך חלש!
זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול
ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל
בימים הראשונים האיש שלי עבד מהבית, ועכשיו נוסע לעבודה.
מה אתן עושות כדי לגרום לאיש שלכן להבין שיחד עם העבודה, יהיה קשוב לצרכים שלכן ושל הילדים?
שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?
אולי פשוט לדבר איתו על זה
בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.
אחר כך אפשר לאזן מחדש.
היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/
הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה
אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו
או הסביבה, ירושלים, או כל מקום אחר.
לא דרך הקופה
מישהו פרטי שאני יכולה להתקשר אליו לפלאפון באופן אישי.
אשמח לטלפון בפרטי
ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.
בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...
אבלאם אפשר בכל זאת מספר...
את ד''ר ליעד רוטשטיין
ד''ר מאיה אליעזר
במרכז, פרטיות
