בת שירות בגרעין כל יום יש הרבה מה לעשות או שזה תלוי בזמנים ובתקופות ותמיד יש מה לעשות אבל ברמה נורמלית ולא בעומס?
יש זמן לחיים מעבר ברמה שפויה?
אם התקן בוקר הוא לפעמים גם עד מאוחר (18) נגיד, ובנות אחרות גמרו ב16 וחצי נגיד, נשמו ואז הלכו לארגן משו, ב18 אני צכה לטוס כי "אני באיחור" או שיש התחשבות בתובענות של תקני בוקר?
לימודי היהדות/ אורייתות/בית מדרש - כמה זה באמת מחייב לבוא כל פעם להכל?
בבדר"כ, אני בוחרת משפחות מאמצות או בוחרים לי בתחילת שנה ואם לא התאים אז אבוד/ אפשר לבקש להחליף וליצור מצב מביך עם המשפחה?
אם יש שבת גרעין אבל אני רוצה קצת חופש/יש איזה שבת שחשוב לי ללכת אליה איפושו קשוחים על זה?
אם אני לא היצירתית באדם ועם 2 ידיים שמאליות אבל יש דברים אחרים שאני טובה בהם אני אמצא תצמי?
יש קשר בדר"כ לרב כלשהו? (רב גרעין אם יש כזה...או משו בסגנון...)
הבהרה: אני ממש לא מהאלה שמחפשות סיבות לברוח. להפך ממש. יש לי מוסר עבודה גבוה מאד ב"ה.
כן חשוב לי שכשכן אני צריכה דברים אחרים ברמה שאני אפילו מבקשת אותם ולא מתבשלת עם זה בתוך עצמי, לא יעשו לי סרטים אלא יכבדו את זה שגם לבנות שירות שבאות להתנדב וכו' כו' יש חיים וצרכים. לא צריך לנצל את זה בעודף אבל הצורך קיים לפעמים.
תודה מראש.
אור עולם

