הולך לקצה השני של הסקלה, ולאט לאט זה מתאזן

אדם גאוותן למשל, יבטל את עצמו מאוד ויהיה עניו. דוגמה

אני למדתי שמידות הן באות מהמילה 'מידה'- כמות. ז"א- כל דבר צריך אותו- אבל במידה.

למשל: מידת הגאוה- יש את הגאוה שמוציאה את האדם מן העולם ויש את הגאוה היהודית- זאת שבזכותה אנו שורדים בין המוני גויים ולא נטמאים בתוכם.

יש את מידת הרחמנות- כ' שמי שמרחם על אכזרים סופו להתאכזר לרחמנים- אדם שמרחם על אנשים שהם אכזרים ופוגעים בבריות, אנשים שלא צריך לרחם עליהם, בסוף הוא יתאכז אל אנשים שבאמת מגיע לרחם עליהם. (עניים וכו') ויש את הרחמים על העניים וכו'- שעל זה מתבסס עולם החסד.

יש את מידת התאוה- התאוה לדברי תורה היא שנותנת את החשק ללמוד תורה, (=לקיים את העולם). ותאוה שמכוונת להסיג רק דברים גשמיים, עליה נאמר מוציא את האדם מן העולם.

מידת הכבוד- יש פן של לכבד ת"ח וכו' - ריבוי כבוד שמיים ומביא קידוש ה' לעולם. ויש כבוד שהאדם מכבד את עצמו ודורש את זה רק לעצמו- ועל זה נאמר מוציא את האדם מן העולם.

כל מידה- יש לה פן חיובי ויש בה פן שלילי- תלוי איך משתמשים בה. לעבוד על המידות זה לא לשנות את הטבע של האדם- זה לכוון אותו לדברים טובים.

אין אדם רע יש אדם שרע לו- זה לא נכתב סתם. אדם מטבעו הוא לא רע (אפילו עשיו נולד בדיוק כמו יעקב, תאומים ממש - אבל הוא בחר ברע..) אדם יכול לבחור להשתמש בכילים שיש בידו לטוב או לרע.

אדם שהוא גאוותן- (הבאת את הדוגמה)- הוא אדם שקודם כל צריך לדעת למה מגיע לו להיות בעל גאוה- כי הוא בן של מלך, זה המקור לגאוה יהודית, אחרי שהאדם יודע מהו המקור התורני למידה, אח"כ- יכוון אותה לטוב. אדם שיש לו נטיה לגאווה וכבוד, הוא או יכבד אנשים- או ידאג שיכבדו אותו, אז הוא יכול לדאוג לכבד את הבריות...

זה רק דוגמה, אבל מה שלימדו אותי- זה ללכת לשורש המידה- לברר מה היא, ואז לכוון אותה לטוב.

אנשים שמשתנים- זה כל הזמן. לא חסר תנאים וכו' ששינו את כל חייהם בפניה אחת, מי שאמר יש הקונה את עולמו בשעה אחת (אחד השומרים שהיו אחראיים לראות שעשרת הרוגי מלכות נהרגים, קפץ לאש איתם וזכה לתשובה). תמיד אפשר להשתנות. זה רק דורש כוח רצון והמון המון מוטיבציה וכוח.

זה ממש בפינצטה- אם את/ה מעוניין/ת בהרחבה אשמח לענות.

בהצלחה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

שאלתי האם אתם מכירים באופן אישי מישהו כזה...

אני מתכוון, שכל הזמן מדברים על זה שזה אפשרי וכו׳ כמו התגובות (היפות אגב) שכתבתם, אבל האם באמת אתם מכירים מישהו אחד?... כי זה קצת מוזר לי שכל הזמן מדברים על זה אבל בפועל..

ככה היא אומרת.. שהיא הייתה שונה לגמריי והיא עבדה עלזה הרבה זמן..זה היה קשה ממש והיא נשברה כמה פעמים אבל היו אנשים שעזרו לה מסביבה.. ככה היא אומרת

אבל זה בכל דבר, כל התנהגות כמעט

מניסיון אישי- זה קורה אחרי עבודה קשה. זה ממש לא קל. זה גם דורש שימת לב- מה לא בסדר וכו'...

אבל אני חושבת שלכל מידה ספיציפית יש דרך אחרת לשנות. בפועל- זה עבודה שאתה חצי יוצא מובס, אבל 'תוצרת הגמר' היא לגמרי שווה את המאמץ.

שלחתי לך באישי...

בעזרת ה' יתברך

כמובן שרוב הדברים שאדם עובד עליהם הם פניימים ודברים שאחרים לא יודעים עליהם, אבל אפשר לראות שהבן אדם עובד על עצמו.

ברוך ה' יש לנו סדר "תיקון המידות" (התבוננות) עם הדרכה מסודרת, מי שצריך יש מדריכים מבית הספר לייעוץ תורני.
רואים בזה ברכה גדולה ברוך ה'

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...