חייבת לשתף..
מוזמנים גםם...
קמתי בבוקר מאווחר.. מאווחר יחסית לשעה שאני צריכה להיות באולפנא.. ואבא ואמאא התעצבנו ~בצדק ~ כי זו ממש לא פעם ראשונה, וכבר העיפוו אותי על זה כמה פעמים.. ואז היה ממש מבאס.. אבל ממש..
אקיצוור הגעתי לאולפנא אחרי שעה בטרמפיאדה , בלי כוחות ובלי מצברווח לשומדבר..
במהלך היום התאווששתי כמוובן.. והחלטתי סופית (היו הרבה התלבטויות..) לנסוע לסיבוב שערים..
נסעתי אחריי האולפנא ועלה לי מלאא כסף משוום מה..
והגעתי.. (פוואנטה)
קודם כל - ערב ראש חודש. עיר הקודש - זה עושה לך משו אחר בנשמה.. ברווך השם אני זווכה כמעט כל חוודש..
היה שמחח ומלא אנשיםם (והייתי סדרנית;)) ופגשתיי מלא חבר'ה שאני מכירה..
משמה - להתוועדות/הופעה של ביני לנדאו.
אין. אין. פשווט אין דברים כאלה. מדהים. חבר'ה כלכך מיווחדים - והרבה - רווקדים בחצר פיצית. היתה שם שמחה. שמחה אמיתית. שמחה בעוצמות. עוצמות של קדושה.. משוו אחרר.. מה שהדהים אוותי שלא היתה שםם טיפת אלכוהול (נראליי).. וזו היתה פשווט שמחה לשם שמיים..וחזרתיי בעווצמוות.. ושומדברר לא הצליח לקלקל אתזה.. האווטובוס שאיחר.. הנהג שבלם.. כשנפלתי.. כשקמתי.. וכשהגעתי מאווחר.. וכשקמתי מווקדם..
פשווט יוום שמח!! אבל בעווצמוות!!
תוודה על ההקשבה(;

הסיבה שכמעט ריק בחצי מהפורומים פה זה כי הייתי בתקופת הקורונה שפשוט היה פה מפוצץ ועכשיו זה רגיל? 

כעעען כען