הייתי הולכת קודם כל לרופא לבדוק את תחום הגסטרו.

אם הכול תקין, לבדוק את הנושא הרגשי.

אם זה אכן רגשי לא להתייחס כ"צומי".

להיפך, יתכן שהילד במצוקה.

שמעתי פעם סיפור על ילד שחווה אירוע טראומתי ללא ידיעת הוריו.

הוא לא סיפר דבר, אבל התחיל לעשות את צרכיו בבגדים. ההורים ניסו הכול בטוב וברע, ומאום לא עזר.

לאחר שהגיעו לגורם מקצועי, שעזר לילד לחשוף את הטראומה שעבר, מיד נראה שיפור,

עד שהבעיה חלפה כליל.

הוא לא עושה את צרכיו ממש בתחתונים, רק יוצא לו התחלה.

וכבר אין לי כוח לנקות אני זורקת את התחתונים.

ניסינו הכל.

יש לציין שכעשינו לו נקודות זה ממש השתפר, עד שזה כבר לא.

לאחרונה,

אנחנו רק מדגישים לו ממש ללכת לשירותים ולא להתאפק!

לפעמים זה עוזר ולפעמים לא.

אבל זה בתדירות יותר נמוכה.

אצלנו  זה היה אחרי הלידה הרביעית, השלישית עשתה קקי בתחתונים בכוונה וגם אמרה שהיא לא אוהבת את אחותה כי היא מפריעה לה להיות תינוקת.

זה עבר אחרי כמה חודשים ,מה שעזר היה לא לעשות מזה אישו ותוכנית חיזוקים(פרסים).

חפשי בגוגל, יעלו לך כמה כיוונים - תראי מה נראה לך הכי מתאים.

קראתי על זה. אני באמת לא יודעת מה כדאי. ללכת לרופא קודם? התפתחות הילד? מה?

מבחינתי זה דווקא מרגיע לגות שיש לתופעה שם, שהיא מוכרת, שהיא אפילו לא עד כדי כך נדירה... מכניס אותי לפוקוס.

אני לא יודעת אם הבהלה שלך היא בעקבות קישור אחד מסוים - אני ראיתי שיש מגוון גישות ודרכים. אני מציעה לקרוא בכמה מקומות שונים, ואז לנסות לפענח איזה אחד מהם מדבר*עליכם*, קשור לחיים שלכם, מעורר בך הזדהות, נראה לך ישים אצלכם - ולנסות.

שוב הרבה הצלחה!

ייתכן שקופ"ח משתתפת בטיפול פסיכולוגי, תבדקי מולם. גם אם לא אולי הם יוכלו לתת לך מענה מי כן.

גם בשביל התפתחות הילד את צריכה לעבור קודם בקופ"ח.

הוא עדיין קטן יחסית, בעז"ה מענה מתאים יעזור לו.

מאז שסיפרתי לנסיכה הראשונה הפרטית שלי , 3.5, שאחרי פורים כשהיא תתחפש לפיה

ותהיה לה שמלה  וכתר, אז אמא תלד תינוקת קטנה ותהיה לה אחות כמו לכל החברים בגן עבר חודש.

(לא קשור אבל חייבת לקטר על זה , ביישוב פה 90% נכנסות להריון כל פעם שהן מפסיקות להניק, כמעט כל הגן שלה, גן 3, עם אחים קטנים לא כל כך קטנים ומשהו בדרך, מאז שהילדה בת שנתיים הסתכלו עלי במבט של מסכנה לא הולך לה, וסקרו לי את הבטן , 

3 וחצי שנים הבדל זה ממש , אבל ממש לא הבדל גדול! התחתנתי בגיל 20! אין לי שום סיבה לרוץ . )

הילדה חכמה ממש, מביעה באופן ברור את רגשותיה ודעותיה בנושא (דעותיה ורגשותיה בעניין חלוקים מאוד... ), ויצא לה פעמיים לעשות קקי במכנסיים.

היא לא עשתה קקי במכנסיים מעל שנה, מאז שהיא נגמלה עד עכשיו. 

זה רגשי לגמרי, ואני מניחה שתהיה התגברות אחרי הלידה... 

אני לא רוצה לדמיין מה יהיה כשהתינוקת תצטרף.

אני צריכה לזכור להחביא את המזלגות והמספריים בארון הגבוה,

(אמא שלי שכחה לעשות את זה כשהיא ילדה אותי, בסוף שרדתי את ה"תקיפה"

של אחותי האחת והיחידה, שהיתה אז גם בת 3) 

מצד שני, מי שאין לו אחים הוא יותר מסכן מאח שקינא בתינוק עד שעבר לו.

השכנה שלי שגידלה הרבה ילדים, אמרה שאצל כולם זה היה ככה, האחרון ברשימה חזר לפספס בסוף ההריון ואחרי לידת התינוק. 

כדאי לבדוק,

אבל תדעי שבעיקר אם הוא היה עד עכשיו הקטן בבית וגם אם לא, זה  נורמלי 

שיהיה לו קושי רגשי אחרי הלידה. 

בכל מקרה, כדאי להשתדל לתת לו כמה שיותר צומי, 

אפילו אם זה כרוך בלתת למישהו אחר לטפל בתינוק שעה בבית או לטייל איתו, 

ולהיות שעה נטו אחד על אחד עם הילד, לשבת איתו לגמרי ולקרוא לו ספר / לשחק איתו,

מה שהוא מעדיף... ושזה יקרה לפחות פעם בשבוע. 

בהצלחה.

תקראי קצת את פורום "אנשים רגישים מאוד" פה באתר, ותראי אם את רואה הקבלות לסיטואציה שלה. זה לא אומר שהיא בקטגוריה כי קטונתי מלאבחן. רק שזה שווה בדיקה.

לא בטוח שמעבר למסגרת אחרת יפתור את הבעיה.

כתבת שהיא בכיתת לקויות למידה. היא עברה אבחונים מקיפים? האם יש לכם הדרכת הורים?

לצערי אין לי המלצה ספציפית על מקום לימודים, אבל כדאי קודם לבדוק לעומק מה היא צריכה.

בהצלחה!

על ידי @מתואמת .

כתבת שהיא בדיכאון, אם כן האם פגשה פסיכיאטר? האם מטופלת על ידי פסיכולוגית ובמידת הצורך בטיפול תרופתי?

זה לפני מחשבה על מסגרת, וגם כתבת שהיא בכיתות ל''ל, האם היא באמת ל''ל או שזה היה המענה היחיד שהיה ואולי כדאי לעבור למסגרת סל אישי בקוד 57 (במידה ויש אבחון פסיכיאטרי) ולקבל מענה מותאם עבורה

בס"ד

אתם נשמעים הורים מדהימים. שה' יאיר לכם הכי בקרוב שיש!

לפעמים זה שלב כזה שהן עוברות. מתבגרות זה סופר מאתגר בעולם של היום. תלכו לפסיכיאטר, עדיף פרטי. תאבחנו (אל תמהרו עם כדורים. אפשר אולי להתחיל עם כדורים קלים כמו פריזמה, זה מה שאנחנו עושים) ותעשו הערכת מסוכנות, תשקלו אולי אפילו אשפוז במוסד מאזן (ככה אני קורא לזה למרות שהם האמיתי זה מוסד פסיכיאטרי) לתקופה קצרה אם הפסיכיאטר ימליץ על זה והכי חשוב, אל תפלו לדיעות קדומות. זה רק יכול להזיק.

ב"ה מטופלים ומלווים ע"י אנשי מקצוע טובים

ועם תרופות .

הרגשנו שהיא צריכה ביהס יותר טיפולי בשבילה

אחרי התייעצויות

אבל במחשבה שניה אנחנו עוצרים את המירוץ לחיפוש אחרי מוסד והעברת דירה בתוך כדי שנת לימודים

גם בגלל שזה כיתה ח

וזה אמצע שנה .

זה יהיה מאתגררר ובאמת כמו שכתבו פה לא בטוח שיעזור במשהו. .אנחנו בכיון של לשלם לה סייעת בכיתה הקטנה

אם לא נצליח להשיג סייעת לכיתה קטנה.

ולצערי לא הצלחנו לקבל קצבה מהביטוח לאומי

הגשנו לבד ועשינו ערעור עם עורך דין ולא זכינו.

וזה ממש מבאס כי אנחנו מוציאים עליה אלפים אלפים

אבל העיקר שכל ההשקעה תעזור לה ותצמיח אותה. מתפללים על זה מאוד במקרה שלנו.

ואגב, מכירה מתמודדים שעלו על דרך המלך והיום כל כך רגישים לאחר, שהם מטפלים או עוסקים בנתינה ברמות מדהימות ובכלל אנשים עם עוצמות.

בהצלחה לכם משפחה יקרה.

לאיזה סוג מסגרת ממליצים?

קודם כול, מחזק אתכם על כך שאתם מוכנים לעשות שינוי משמעותי בשביל הבת שלכם. ❤️ הייתי ממליץ לפנות לפסיכולוגית חינוכית או לפסיכיאטרית ילדים ונוער, ולבדוק מסגרת שמשלבת כיתה קטנה עם מענה רגשי וטיפולי לאורך היום, ולא רק התאמות לימודיות. כדאי גם לפנות לשירות הפסיכולוגי־חינוכי ולמחלקת החינוך ברשות המקומית כדי לברר אילו מסגרות מתאימות לה. אל תמהרו לעבור דירה לפני שבודקים שיש מסגרת מתאימה בפועל. מאחל לכם שתמצאו מקום שבו היא תרגיש בטוחה, מובנת ושייכת, ושתוכל להתחיל לפרוח בקצב שלה. 🙏

בית ספר לבנות עם קשיים נפשיים. מקום נדיר מהיכרות אישית עם אחת הבנות. ויש את הפנימיה בדולב . פוסט אישפוזית. מקום טוב.

הלב יוצא אליכם. ❤️ אולי כדאי לפנות לעמותות ולארגונים שמתמחים בנוער בסיכון ובבריאות הנפש, ולבקש הכוונה למסגרת חינוכית טיפולית לבנות דתיות, עם כיתה רגשית וליווי מקצועי צמוד. הייתי מתחיל גם דרך פסיכולוגית חינוכית והרשות המקומית, כדי לבדוק מסגרות מתאימות בכל הארץ. חשוב שהבת שלכם תהיה שותפה לתהליך, בלי לחץ, ושתרגיש שמחפשים מקום שבו יראו אותה ויבינו אותה — לא רק את הקשיים שלה. מאחל לכם מכל הלב שתמצאו את המקום שבו היא תוכל להרגיש בטוחה, להתחבר ולפרוח. 🙏

הפורום הזה לא פעיל

(יש נטיה ידועה בפורומים של ערוץ 7 לא להיצמד לכותרת הפורום ולא לנהל שרשורים ודיונים בנושא שלשמו נועד הפורום)

תקראי קצת פה: יש לה עולם שלם של אתגרים שהקריאה היא רק חלק ממנו.

פורום אנשים רגישים מאוד | ערוץ 7

(סיכוי טוב מאוד שגם את בקטגוריה או האבא של הילדה, זה עובר בתורשה הדבר הזה).

הוא יותר פעיל.

בהצלחה!!

אם מישהו מרגיש שהייעוץ הזה אינו מדבר גם אליו - אפשר לחפש מישהו אחר.

יתכן שאחרי ששמע בתחילה את אשתך, הבין כאילו הבעיה נמצאת רק בהרגשה שלה - ולא גם בהרגשה שלך.

כמובן, לאידך, שייעוץ טוב אינו אמור להיות זירת טענות הדדיות. זה לא לחפש "מי אשם", אלא איך בונים בטוב יותר את ההדדיות.

אז עצות של הפתעות קטנות, עזרות, התעניינות בשלום השני - הן טובות מאד. אבל זה לא מספיק, כשהן מופנות באופן בולט רק לכיוון אחד.

לגבי להקשיב מה מפריע לך, בחיים, בעבודה וכו' - זה דבר חשוב מאד. אלא שמישהו כזה, לפעמים יתמקד במה שבין בני הזוג, ופחות במה שמעבר לכך.

אני יכול לשלוח לך בפרטי, שם של מישהו (קרוב משפחה) מנוסה מאד, חביב וישר, מייעץ בהירות ובפשטות - ותוכל להתקשר אליו, להסביר מה הבעיה שמצאת בייעוץ הנוכחי - ולשאול אם יש לו רעיון...