היי לכולם,
אני יוצאת כבר חצי שנה עם מישהו. (כן אני יודעת שזה הרבה זמן, ואני דוסית ושומרת נגיעה. הייתי שמחה להיות מהאלה שיוצאים חודשיים ומחליטים, אבל זה לא עובד ככה אצלי, פשוט לוקח לי זמן לי להפתח בקשר, ומקרה הספציפי גם לבחור לוקח זמן- הוא יותר סגור ממני).
בשיחה על הקשר לפני כמה שבועות, היתה שיחה טובה, כל אחד אמר מה טוב לו ומה מפריע לו בקשר, סיימנו את השיחה בהרגשה טובה ובקביעת דד ליין שעוד שבועיים אנחנו כבר מחליטים כי אי אפשר למרוח את זה לנצח.
אתמול נפגשנו לשיחת יחסינו לאן, אני כבר הייתי בטוחה שהוא הולך להציע לי נישואים, הוא אמר לי שהוא אפילו כבר הסתכל באינטרנט על טבעות אבל הוא מרגיש שהוא לא מספיק שלם עם זה ולא מסוגל לעשות את הצעד הזה, הוא גם אמר שהוא חושב שאולי ניקח הפסקה אבל הוא לא רוצה למרוח אותי עוד כי הוא לא בטוח שההפסקה תעזור בכלל.
יצאתי מהשיחה הזאת שבורה לגמרי, אני יודעת שאסור לבכות בשבת אבל זה בערך מה שעשיתי כל השבת.
איך לא ראיתי את זה קורה?
איך האמנתי בו ובקשר כל כך?
אני חייבת להוסיף שזאת פעם שלישית שאני יוצאת עם בחור כמה חודשים ובסוף זה נגמר כי הוא לא מעוניין.
ואני לא מבינה, למה זה קורה לי כל פעם?
מה אני עושה לא בסדר שזה כל פעם קורה?
חשוב לי להוסיף שאני לא סובלת מדימוי עצמי נמוך, אני בחורה איכותית מבחינת האופי, אני דוסית ואני נראית טוב.
אז איך זה קורה שבכל הקשרים הארוכים (פרט לאחד) תמיד הבחור לא רוצה אותי, אני באמת לא מצליחה להבין מה הסיפור?
)