זה מסוכן!!!!!!!!!!!

ואני אמשיך לומר את זה שוב ושוב ושוב, למרות שאני משתדלת לכבד דעות אחרות

כאן זה מבחינתי לא תעמוד על דם רעך...

סליחה שזאת התגובה הראשונה שאת רואה

אבל למיטב זכרוני - לא ממלפפונים...

ואין טעם לתת דוגמה ממקרה חריג, כי מקרים חריגים, לא עלינו, יכולים להיות גם עם בן עשרים שאוכל לחמניה. לא נמנע בגלל זה לחמניות מכולם...

ספציפית על מלפפונים? או שאת סומכת על זה שיגידו מעצמם?

וגם אם הם לא אומרים- ההיגיון אומר

רק שהיא לא אמרה שהיא נותנת אותם 

מלפפונים פשוט היו כלולים במאכלים שהיא אמרה שהיא נותנת

כנל ענבים, בננה, נקניקיה, וכל אוכל עגול

חלילה היא לא ישר תקיא?!?!

ואם פעם אחת היא תשתה מבקבוק ולא תצליח לווסת את הזרם? אז לא ניתן בקבוקים?

בשביל לקבוע שמשהו מסוכן צריך ביסוס. אי אפשר להסתמך על "ואם".

אגב, גם בשיעול אין כל רע. זו הדרך לדחות מזון לא רצוי. תינוק שלא מקיא אלא משתעל זה גם בסדר גמור.

כמו שעושים בהחייאה להוציא גוף זר (שכחתי איך קוראים לזה....)

טכניקה פשוטה מאוד.

אפשר להיות במידת הביטחון שאם נוקטים כל מאמץ צביר כדי לשמור על בטיחות הילד-

אפשר גם לסמוך על האינסטינקטים שלו

אם למשל יש אמא (טיפשה, מחילה) שכועסת על התינוק שלה שפולט\ יורק\ מקיא מה שהוא לא מסוגל לאכול-

אז היא כבל לא יכולה לסמוך על האינסטינקט הבריא שלו, שהיא קילקלה.

ולכן היא באמת צריכה לחיות בפרנויה (לתת לו מלפפון מבושל טחון אולי? P)

זה לא מאמץ סביר

ואני אשמור עכשיו על שתיקה, כי אין עניין להמשיך לדון בזה

אני את שלי אמרתי, אתם את שלכם אמרתם, וחסל

למרבה הצער בכל שנה יש כמה טרגדיות של חנק מבקבוק.

ההשתדלות היא לרוב לא במרקם המזון (חוץ מכמה יוצאי דופן כמו אגוזים, שיש בהם צירוף של כמה נסיבות בעייתיות) אלא בדרכים אחרות - למשל אכילה זקופה תמיד (גם בבקבוק!), לאפשר לתינוק לשלוט ולווסת את הכמויות בכל גיל, כמו שנכתב פה לתת לו לגיטימציה להוציא מהפה - כך לא יחובל האינסטינקט שלו לשמור על עצמו. ועוד דרכים.

לביבות ירק

בכללי אני מאד אוהבת את האתר של ניקי ב יש שם מלא מתכונים קלים ומגוונים

חלבה

שקדיה עם דיסה

לביבה אפויה עם תפוח"א מרוסק+גזר מרוסק...איך שאצלי אוהבים את זה.

דיסה - אני מכינה מאינסטנט בלי חלב (גם רגישה) עם סוכר וקינמון לפעמים מוסיפה קצת חלב/מטרנה צמחית

לחם מטוגן לפני שלב ההשחמה האמצע מקבל מרקם רך  ונחמד

סנדויץ של אבוקדו/חומוס/ממרח חלווה/ממרח בוטנים 

קווקר מבושל במים עם פירות שונים (אם לא אוהבת מרוסק - אז לחתוך לחתיכות קטנות). - זה מאוד משביע, מעולה לפני השינה.

ליוגורט ביו היא גם רגישה? (הוא יותר קל לעיכול). אם לא -  אפשר עם סנדוויץ' וירקות, או לחילופין עם פירות חתוכים

ביצה קשה מעוכה עם אבוקדו,

ביצה רכה - לא צריך למעוך כמעט.

ומה לעשות - בגיל הזה האוכל פחות מגוון...

אם את רוצה להשקיע - אז לפשטידות עם ירקות מגוררים אין מרקם טחון, אלא די מוצק (וזה עדיין רך). את יכולה לתת לה בחתיכות קטנות, כמו לחם.

מרק עם ירקות מגוררים (שלא תצטרכי לטחון)- אם היא לא אוכלת כבר בארוחת צהריים.

תקראי קצת את פורום "אנשים רגישים מאוד" פה באתר, ותראי אם את רואה הקבלות לסיטואציה שלה. זה לא אומר שהיא בקטגוריה כי קטונתי מלאבחן. רק שזה שווה בדיקה.

לא בטוח שמעבר למסגרת אחרת יפתור את הבעיה.

כתבת שהיא בכיתת לקויות למידה. היא עברה אבחונים מקיפים? האם יש לכם הדרכת הורים?

לצערי אין לי המלצה ספציפית על מקום לימודים, אבל כדאי קודם לבדוק לעומק מה היא צריכה.

בהצלחה!

על ידי @מתואמת .

כתבת שהיא בדיכאון, אם כן האם פגשה פסיכיאטר? האם מטופלת על ידי פסיכולוגית ובמידת הצורך בטיפול תרופתי?

זה לפני מחשבה על מסגרת, וגם כתבת שהיא בכיתות ל''ל, האם היא באמת ל''ל או שזה היה המענה היחיד שהיה ואולי כדאי לעבור למסגרת סל אישי בקוד 57 (במידה ויש אבחון פסיכיאטרי) ולקבל מענה מותאם עבורה

בס"ד

אתם נשמעים הורים מדהימים. שה' יאיר לכם הכי בקרוב שיש!

לפעמים זה שלב כזה שהן עוברות. מתבגרות זה סופר מאתגר בעולם של היום. תלכו לפסיכיאטר, עדיף פרטי. תאבחנו (אל תמהרו עם כדורים. אפשר אולי להתחיל עם כדורים קלים כמו פריזמה, זה מה שאנחנו עושים) ותעשו הערכת מסוכנות, תשקלו אולי אפילו אשפוז במוסד מאזן (ככה אני קורא לזה למרות שהם האמיתי זה מוסד פסיכיאטרי) לתקופה קצרה אם הפסיכיאטר ימליץ על זה והכי חשוב, אל תפלו לדיעות קדומות. זה רק יכול להזיק.

ב"ה מטופלים ומלווים ע"י אנשי מקצוע טובים

ועם תרופות .

הרגשנו שהיא צריכה ביהס יותר טיפולי בשבילה

אחרי התייעצויות

אבל במחשבה שניה אנחנו עוצרים את המירוץ לחיפוש אחרי מוסד והעברת דירה בתוך כדי שנת לימודים

גם בגלל שזה כיתה ח

וזה אמצע שנה .

זה יהיה מאתגררר ובאמת כמו שכתבו פה לא בטוח שיעזור במשהו. .אנחנו בכיון של לשלם לה סייעת בכיתה הקטנה

אם לא נצליח להשיג סייעת לכיתה קטנה.

ולצערי לא הצלחנו לקבל קצבה מהביטוח לאומי

הגשנו לבד ועשינו ערעור עם עורך דין ולא זכינו.

וזה ממש מבאס כי אנחנו מוציאים עליה אלפים אלפים

אבל העיקר שכל ההשקעה תעזור לה ותצמיח אותה. מתפללים על זה מאוד במקרה שלנו.

ואגב, מכירה מתמודדים שעלו על דרך המלך והיום כל כך רגישים לאחר, שהם מטפלים או עוסקים בנתינה ברמות מדהימות ובכלל אנשים עם עוצמות.

בהצלחה לכם משפחה יקרה.

לאיזה סוג מסגרת ממליצים?

קודם כול, מחזק אתכם על כך שאתם מוכנים לעשות שינוי משמעותי בשביל הבת שלכם. ❤️ הייתי ממליץ לפנות לפסיכולוגית חינוכית או לפסיכיאטרית ילדים ונוער, ולבדוק מסגרת שמשלבת כיתה קטנה עם מענה רגשי וטיפולי לאורך היום, ולא רק התאמות לימודיות. כדאי גם לפנות לשירות הפסיכולוגי־חינוכי ולמחלקת החינוך ברשות המקומית כדי לברר אילו מסגרות מתאימות לה. אל תמהרו לעבור דירה לפני שבודקים שיש מסגרת מתאימה בפועל. מאחל לכם שתמצאו מקום שבו היא תרגיש בטוחה, מובנת ושייכת, ושתוכל להתחיל לפרוח בקצב שלה. 🙏

בית ספר לבנות עם קשיים נפשיים. מקום נדיר מהיכרות אישית עם אחת הבנות. ויש את הפנימיה בדולב . פוסט אישפוזית. מקום טוב.

הלב יוצא אליכם. ❤️ אולי כדאי לפנות לעמותות ולארגונים שמתמחים בנוער בסיכון ובבריאות הנפש, ולבקש הכוונה למסגרת חינוכית טיפולית לבנות דתיות, עם כיתה רגשית וליווי מקצועי צמוד. הייתי מתחיל גם דרך פסיכולוגית חינוכית והרשות המקומית, כדי לבדוק מסגרות מתאימות בכל הארץ. חשוב שהבת שלכם תהיה שותפה לתהליך, בלי לחץ, ושתרגיש שמחפשים מקום שבו יראו אותה ויבינו אותה — לא רק את הקשיים שלה. מאחל לכם מכל הלב שתמצאו את המקום שבו היא תוכל להרגיש בטוחה, להתחבר ולפרוח. 🙏

הפורום הזה לא פעיל

(יש נטיה ידועה בפורומים של ערוץ 7 לא להיצמד לכותרת הפורום ולא לנהל שרשורים ודיונים בנושא שלשמו נועד הפורום)

תקראי קצת פה: יש לה עולם שלם של אתגרים שהקריאה היא רק חלק ממנו.

פורום אנשים רגישים מאוד | ערוץ 7

(סיכוי טוב מאוד שגם את בקטגוריה או האבא של הילדה, זה עובר בתורשה הדבר הזה).

הוא יותר פעיל.

בהצלחה!!

אם מישהו מרגיש שהייעוץ הזה אינו מדבר גם אליו - אפשר לחפש מישהו אחר.

יתכן שאחרי ששמע בתחילה את אשתך, הבין כאילו הבעיה נמצאת רק בהרגשה שלה - ולא גם בהרגשה שלך.

כמובן, לאידך, שייעוץ טוב אינו אמור להיות זירת טענות הדדיות. זה לא לחפש "מי אשם", אלא איך בונים בטוב יותר את ההדדיות.

אז עצות של הפתעות קטנות, עזרות, התעניינות בשלום השני - הן טובות מאד. אבל זה לא מספיק, כשהן מופנות באופן בולט רק לכיוון אחד.

לגבי להקשיב מה מפריע לך, בחיים, בעבודה וכו' - זה דבר חשוב מאד. אלא שמישהו כזה, לפעמים יתמקד במה שבין בני הזוג, ופחות במה שמעבר לכך.

אני יכול לשלוח לך בפרטי, שם של מישהו (קרוב משפחה) מנוסה מאד, חביב וישר, מייעץ בהירות ובפשטות - ותוכל להתקשר אליו, להסביר מה הבעיה שמצאת בייעוץ הנוכחי - ולשאול אם יש לו רעיון...