של כל הענין - אבל דבר דחוף: אתם חייבים למנוע אפשרות של מילוי מים באמבטיה כשהוא לבד שם, קל וחומר עם האחות הקטנה. חס ושלום אם היא תיכנס לבפנים הוא ימלא מים עם פקק בפנים, זה עלול חלילה להסתיים באסון. דאגו שלא יהיה שם פקק בלילה ובכלל במקום שיכול להגיע, וגם תבהירו שאף פעם לא פותחים את הברז באמבטיה כשמישהו מההורים לא נמצא.

וזה דוחה כל התאוריות חינוך 

תעשי הכל שהוא לא יעשה את זה בשום פנים ואופן
ילד בן 3 יכול גם לסגור דלת מבפנים ולא תמיד את תוכלי לבוא במיוחד שזה נכנס להרגל

ההורה חייב להפיק את התגובה הכי מבוהלת ואפילו לצאת מהגבולות הרגילים.

בהלה אמיתית של ההורה ותגובה חריגה מאוד - תבהיר לו מה הגבול בין שובבות רגילה כמו להכנס למיטה של האחות ולהציק לה - לבין סכנת נפשות.

אבל מכה נתת?? בלי להסביר . פשוט לצעוק סכנה אסור ולהכות??

זה המקרים שבהם מכות הן דבר חשוב...

עדיף שהוא יבכה עכשיו מאשר שאת תבכי אחר כך חס ושלום.

א. צריך לומר לו, בנחת, שבשביל הקטנה זה מסוכן. כי היא יכולה להחליק על המים ולקבל מכה חזקה (זה המקסימום שהוא יכול להבין).

ב. תגידי לו שאת לא מרשה לבד לפתוח את האמבטיה, אבל את מסכימה לשחק ביחד איתו במים. תפתחו ביחד את הברז שם, שישתעשע.. ואח"כ תגידי שכשירצה שוב יקרא לך. אח"כ תווסתי את ה"מינון" של זמני המשחק. תגידי שאם הוא רוצה שגם הקטנה תשתתף - אתם תשתפו אותה ביחד בזהירות.. 

אוהב לשחק במים - למה לא..

אפשר למשל למלא שם גיגית ביחד ולתת לו להשיט משהו מידי פעם.

הקיצור: במקום שזה יהיה "מקום עימות" - זה יהיה מקום שיתוף פעולה. דווקא בגלל שהוא אוהב את זה. השת"פ הזה, גם יגרום ליותר "תקשורת" מעבר לכך בעז"ה..

[אבל תדעי, שאם תתני לו למלא שם, בלי להיכנס לאמבטיה, גיגית עם קצת מים ולהשיט בה "אוניה" יכול להיות שתצאי ב"זול". אפשר קצת להפשיל לו שרוולים. לא התכוונתי שהוא עצמו ייכנס כל פעם..]

אני אמרתי לבן ה 4.5 שלי (אחרי אינסוף תיחקורים, שאלות ותהיות ממנו למה המים מסוכנים) שילדים עלולים להכנס למים ולפעמים הם לא מצליחים לצאת לבד, אז צריך שאמא תשמור עליהם ותעזור להם לצאת.

עכשיו אני קולטת כמה זה נשמע מפחיד...

מצד שני, אני מעירה שה עדיף על סכנת טביעה ח"ו.

באמבטיה יש סכנות:

טביעה

כוויה

נעילה

(אולי גם יש לך תרופות או חומרי ניקוי באמבטיה?)

לדעתי יש 2 אפשרויות:

1. לנעול את חדר האמטייה. אם אין לכם שירותים נוסף תצטרכי לפתוח לו, כשהוא צריך להתפנות.

2. לפני שאת הולכת לישון לסגור את המים בברז הראשי.

באפשרות זו את צריכה גם לבטל את אפשרות הנעילה (אפשר לסובב את לשונית המנעול, שתישאר בחוץ), וכן לדאוג שבאמבטיה לא יהיו חומרים מסוכנים.

אם אין כאן בעיית סכנה, אז באמת צריך לדבר על גבולות.

לי אין כל כך ניסיון בתחום.

הילדים הבריאים שלי היו יותר רגועים מהילד שלך.

אני מנוסה בבלאגן של ילדה אוטיסטית, וזה עולם אחר לגמרי.

הבלאגן של הילד שלך קטן עליה!!

אם מנחם אותך בלאגן של אחרים, אני אספר מה היא עושה!......

להתחיל לסגור את הדלת

על הארון לשים מנעול או להעביר למקום סגור

לשים משהו על המתג כדי שלא יוכל לפתוח

אולי בשלב כלשהוא בלילה להעביר את המיטה שלה אליכם ולסגור את הדלת

זה נשמע שהוא מנסה להשיג צומי, רק בדרכים קצת שליליות שחבל שיפגע מהן כי באמת זה זמני.

.

יש לך שובב מתוק.

אם תצליחי מצד אחד להעמיד גבולות ברורים לגבי עניינים של סכנת נפשות מצד אחד, 

ומצד שני ליטול את העוקץ ממעשי השובבות - כמו שמציע ד. הוא ילך וישתפר ב"ה.

לענין התבלינים למשל - את זה את לא מרשה. אבל במקום, אפשר להציע לו לעשות יצירה עם חול ודבק, או כל רעיון אחר שכולל לשפוך אבקה או גרגירים באופן שאת מרשה.

אני למשל מרשה לפורר קלקר לתוך מייבש החסה ולסובב את הידית בכיף.

אפשר לתת נייר עיתון לקרוע לפיסות קטנטנות, לאסוף לתוך שקית מרשרשת של סופר, לנפח, לקשור בחוט ולרוץ עם זה בבית או בחוץ. וכן הלאה.

זה מצריך השקעה של זמן ומחשבה אבל משתלם לטווח הרחוק - הילד לומד שיש דברים שאסור בשום אופן. אבל גם שבאים לקראתו ומספקים את הצורך שלו בגריה חושית (ונכון - גם בתשומת לב - אין פסול בזה).

לרעיונות היצירתיים...

אפשר להבהיר שלא שופכים תבלינים

ולהבטיח שתסמיני אותו לבשל איתך...

ואז, לתת לו לשים את התבלינים שפחות חשוב לך

 שלא ישפכו כמויות

וגם אפשר ללמד איך מחזיקים כדי שלא

ישפךיותר מדי כדי שהיה לנו טעים..

ולעשות מזה קצת טררם...

להקשר לסבתא ולספר שהמתוק עזר

לאמא לבשל

ובזמן הארוחה להחמיא לו וכו....

בקשר לאחות. לנו הייתה בעיה דוקא ביום שבת השנתיים לא נותנת מרחב מחיה לקטנה

 אף לא לרגע...

אז ארגנו לה מקום משלה.

אם יש לול באלון או לפרוס שמיכה או מזרונים צעצועים של קטנים

ולומר שזו האופציה.

בהצלחה!

והרבה תפילות! שכל החיים הוא ישתמש באנרגיות לכבוד ה׳!

בגדול- גבולות! הילד שלכם לא בעל הבית. בהתחלה זה יהיה קשה- כי הילד יצטרך להבין שמשהו בכללי המשחק משתנה פאום, הוא יצטרך לקלוט היטב שהוא לא יכול לעשת מה שבא לו, אך עם הזמן (עם הרבה עקביות!!!) תשכילו ותצליחו!

מה עושים בפועל? מדברים עם הילד. במיטה לפני השינה. שם הוא כבר יותר רגוע, יותר פתוח להקשיב. בשחה עם הילד תשאלו אותו: "חמוד, למה עשית ..(את מה שעשה)?"  הגיוני מאוד שהוא יספר לכם (לפעמים מגלים דברים מדהימים שהילד חווה בלי שנשים לב, כמו חרדה או פחד ממשהו). אחר כך תסבירו לו מה לא בסדר במה שעשה, ואחר כך תסבירו לו מה הוא היה צריך לעשות במקום. תמיד לשים לב לדבר על שני תחומים: מה לא עושים ומה עושים במקום.

כיוון נוסף שאפשרי:

עם זאת- שימו לב: לפעמים ההורים לא נותנים לילד מספיק יחס חם עבורו, הוא מתוסכל ומנסה לקבל יותר אהבה. בדקו גם את האפשרות הזו.

אם אתם רוצים יותר בהרחבה- אפשר לשאול בשמחה ונשתדל לענות. בהצלחה!

בס"ד

באמת רעיונות נפלאים.אני עדיין לא נשוי ובכל זאת חשבתי אולי להוסיף משהוא שאולי יעזור:

לדבר עם הילד בגובה העיניים -כמובן שנפשית אבל התכוונתי פיזית , ככה הילד מבין בצורה ברורה יותר שמתכוונים למה שאומרים לו.

וקודם כל תפילה לה' שנזכה להצליח בחינוכנו .

בברכת

"חנך לנער על פי דרכו גם כי יזקין לא יסור ממנה"

באמת כל הכבוד ויישר כח!

בשורות טובות!

בעבודתי עם ילדים נוכחתי שזה אחד הדברים שילדים נזקקים לו ביותר ושיפיק מהם תגובה חיובית.

תפני לעורך דין.

לחוק לא אכפת מרגשות ומי מסכסך.

אם מגיע להם, מגיע להם, מה ששלך יהיה שלך בעזרת עורך דין טוב שישיג לך אותם.

אנחנו צריכים עוד 20 תשובות מאנשים שיש להם לקויות למידה המתבטאות בדיסלקציה, בדיסגרפיה או בדיסקלקוליה!

תעזרו לנו לסיים בהצלחה את תואר ראשון.

תודה רבה. יום טוב.

לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.

ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.

אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.