של כל הענין - אבל דבר דחוף: אתם חייבים למנוע אפשרות של מילוי מים באמבטיה כשהוא לבד שם, קל וחומר עם האחות הקטנה. חס ושלום אם היא תיכנס לבפנים הוא ימלא מים עם פקק בפנים, זה עלול חלילה להסתיים באסון. דאגו שלא יהיה שם פקק בלילה ובכלל במקום שיכול להגיע, וגם תבהירו שאף פעם לא פותחים את הברז באמבטיה כשמישהו מההורים לא נמצא.

וזה דוחה כל התאוריות חינוך 

תעשי הכל שהוא לא יעשה את זה בשום פנים ואופן
ילד בן 3 יכול גם לסגור דלת מבפנים ולא תמיד את תוכלי לבוא במיוחד שזה נכנס להרגל

ההורה חייב להפיק את התגובה הכי מבוהלת ואפילו לצאת מהגבולות הרגילים.

בהלה אמיתית של ההורה ותגובה חריגה מאוד - תבהיר לו מה הגבול בין שובבות רגילה כמו להכנס למיטה של האחות ולהציק לה - לבין סכנת נפשות.

אבל מכה נתת?? בלי להסביר . פשוט לצעוק סכנה אסור ולהכות??

זה המקרים שבהם מכות הן דבר חשוב...

עדיף שהוא יבכה עכשיו מאשר שאת תבכי אחר כך חס ושלום.

א. צריך לומר לו, בנחת, שבשביל הקטנה זה מסוכן. כי היא יכולה להחליק על המים ולקבל מכה חזקה (זה המקסימום שהוא יכול להבין).

ב. תגידי לו שאת לא מרשה לבד לפתוח את האמבטיה, אבל את מסכימה לשחק ביחד איתו במים. תפתחו ביחד את הברז שם, שישתעשע.. ואח"כ תגידי שכשירצה שוב יקרא לך. אח"כ תווסתי את ה"מינון" של זמני המשחק. תגידי שאם הוא רוצה שגם הקטנה תשתתף - אתם תשתפו אותה ביחד בזהירות.. 

אוהב לשחק במים - למה לא..

אפשר למשל למלא שם גיגית ביחד ולתת לו להשיט משהו מידי פעם.

הקיצור: במקום שזה יהיה "מקום עימות" - זה יהיה מקום שיתוף פעולה. דווקא בגלל שהוא אוהב את זה. השת"פ הזה, גם יגרום ליותר "תקשורת" מעבר לכך בעז"ה..

[אבל תדעי, שאם תתני לו למלא שם, בלי להיכנס לאמבטיה, גיגית עם קצת מים ולהשיט בה "אוניה" יכול להיות שתצאי ב"זול". אפשר קצת להפשיל לו שרוולים. לא התכוונתי שהוא עצמו ייכנס כל פעם..]

אני אמרתי לבן ה 4.5 שלי (אחרי אינסוף תיחקורים, שאלות ותהיות ממנו למה המים מסוכנים) שילדים עלולים להכנס למים ולפעמים הם לא מצליחים לצאת לבד, אז צריך שאמא תשמור עליהם ותעזור להם לצאת.

עכשיו אני קולטת כמה זה נשמע מפחיד...

מצד שני, אני מעירה שה עדיף על סכנת טביעה ח"ו.

באמבטיה יש סכנות:

טביעה

כוויה

נעילה

(אולי גם יש לך תרופות או חומרי ניקוי באמבטיה?)

לדעתי יש 2 אפשרויות:

1. לנעול את חדר האמטייה. אם אין לכם שירותים נוסף תצטרכי לפתוח לו, כשהוא צריך להתפנות.

2. לפני שאת הולכת לישון לסגור את המים בברז הראשי.

באפשרות זו את צריכה גם לבטל את אפשרות הנעילה (אפשר לסובב את לשונית המנעול, שתישאר בחוץ), וכן לדאוג שבאמבטיה לא יהיו חומרים מסוכנים.

אם אין כאן בעיית סכנה, אז באמת צריך לדבר על גבולות.

לי אין כל כך ניסיון בתחום.

הילדים הבריאים שלי היו יותר רגועים מהילד שלך.

אני מנוסה בבלאגן של ילדה אוטיסטית, וזה עולם אחר לגמרי.

הבלאגן של הילד שלך קטן עליה!!

אם מנחם אותך בלאגן של אחרים, אני אספר מה היא עושה!......

להתחיל לסגור את הדלת

על הארון לשים מנעול או להעביר למקום סגור

לשים משהו על המתג כדי שלא יוכל לפתוח

אולי בשלב כלשהוא בלילה להעביר את המיטה שלה אליכם ולסגור את הדלת

זה נשמע שהוא מנסה להשיג צומי, רק בדרכים קצת שליליות שחבל שיפגע מהן כי באמת זה זמני.

"הכל סובב את האשכנזים". 

לרעיונות היצירתיים...

אפשר להבהיר שלא שופכים תבלינים

ולהבטיח שתסמיני אותו לבשל איתך...

ואז, לתת לו לשים את התבלינים שפחות חשוב לך

 שלא ישפכו כמויות

וגם אפשר ללמד איך מחזיקים כדי שלא

ישפךיותר מדי כדי שהיה לנו טעים..

ולעשות מזה קצת טררם...

להקשר לסבתא ולספר שהמתוק עזר

לאמא לבשל

ובזמן הארוחה להחמיא לו וכו....

בקשר לאחות. לנו הייתה בעיה דוקא ביום שבת השנתיים לא נותנת מרחב מחיה לקטנה

 אף לא לרגע...

אז ארגנו לה מקום משלה.

אם יש לול באלון או לפרוס שמיכה או מזרונים צעצועים של קטנים

ולומר שזו האופציה.

בהצלחה!

והרבה תפילות! שכל החיים הוא ישתמש באנרגיות לכבוד ה׳!

בגדול- גבולות! הילד שלכם לא בעל הבית. בהתחלה זה יהיה קשה- כי הילד יצטרך להבין שמשהו בכללי המשחק משתנה פאום, הוא יצטרך לקלוט היטב שהוא לא יכול לעשת מה שבא לו, אך עם הזמן (עם הרבה עקביות!!!) תשכילו ותצליחו!

מה עושים בפועל? מדברים עם הילד. במיטה לפני השינה. שם הוא כבר יותר רגוע, יותר פתוח להקשיב. בשחה עם הילד תשאלו אותו: "חמוד, למה עשית ..(את מה שעשה)?"  הגיוני מאוד שהוא יספר לכם (לפעמים מגלים דברים מדהימים שהילד חווה בלי שנשים לב, כמו חרדה או פחד ממשהו). אחר כך תסבירו לו מה לא בסדר במה שעשה, ואחר כך תסבירו לו מה הוא היה צריך לעשות במקום. תמיד לשים לב לדבר על שני תחומים: מה לא עושים ומה עושים במקום.

כיוון נוסף שאפשרי:

עם זאת- שימו לב: לפעמים ההורים לא נותנים לילד מספיק יחס חם עבורו, הוא מתוסכל ומנסה לקבל יותר אהבה. בדקו גם את האפשרות הזו.

אם אתם רוצים יותר בהרחבה- אפשר לשאול בשמחה ונשתדל לענות. בהצלחה!

בס"ד

באמת רעיונות נפלאים.אני עדיין לא נשוי ובכל זאת חשבתי אולי להוסיף משהוא שאולי יעזור:

לדבר עם הילד בגובה העיניים -כמובן שנפשית אבל התכוונתי פיזית , ככה הילד מבין בצורה ברורה יותר שמתכוונים למה שאומרים לו.

וקודם כל תפילה לה' שנזכה להצליח בחינוכנו .

בברכת

"חנך לנער על פי דרכו גם כי יזקין לא יסור ממנה"

באמת כל הכבוד ויישר כח!

בשורות טובות!

בעבודתי עם ילדים נוכחתי שזה אחד הדברים שילדים נזקקים לו ביותר ושיפיק מהם תגובה חיובית.

תקראי קצת את פורום "אנשים רגישים מאוד" פה באתר, ותראי אם את רואה הקבלות לסיטואציה שלה. זה לא אומר שהיא בקטגוריה כי קטונתי מלאבחן. רק שזה שווה בדיקה.

לא בטוח שמעבר למסגרת אחרת יפתור את הבעיה.

כתבת שהיא בכיתת לקויות למידה. היא עברה אבחונים מקיפים? האם יש לכם הדרכת הורים?

לצערי אין לי המלצה ספציפית על מקום לימודים, אבל כדאי קודם לבדוק לעומק מה היא צריכה.

בהצלחה!

על ידי @מתואמת .

כתבת שהיא בדיכאון, אם כן האם פגשה פסיכיאטר? האם מטופלת על ידי פסיכולוגית ובמידת הצורך בטיפול תרופתי?

זה לפני מחשבה על מסגרת, וגם כתבת שהיא בכיתות ל''ל, האם היא באמת ל''ל או שזה היה המענה היחיד שהיה ואולי כדאי לעבור למסגרת סל אישי בקוד 57 (במידה ויש אבחון פסיכיאטרי) ולקבל מענה מותאם עבורה

בס"ד

אתם נשמעים הורים מדהימים. שה' יאיר לכם הכי בקרוב שיש!

לפעמים זה שלב כזה שהן עוברות. מתבגרות זה סופר מאתגר בעולם של היום. תלכו לפסיכיאטר, עדיף פרטי. תאבחנו (אל תמהרו עם כדורים. אפשר אולי להתחיל עם כדורים קלים כמו פריזמה, זה מה שאנחנו עושים) ותעשו הערכת מסוכנות, תשקלו אולי אפילו אשפוז במוסד מאזן (ככה אני קורא לזה למרות שהם האמיתי זה מוסד פסיכיאטרי) לתקופה קצרה אם הפסיכיאטר ימליץ על זה והכי חשוב, אל תפלו לדיעות קדומות. זה רק יכול להזיק.

ב"ה מטופלים ומלווים ע"י אנשי מקצוע טובים

ועם תרופות .

הרגשנו שהיא צריכה ביהס יותר טיפולי בשבילה

אחרי התייעצויות

אבל במחשבה שניה אנחנו עוצרים את המירוץ לחיפוש אחרי מוסד והעברת דירה בתוך כדי שנת לימודים

גם בגלל שזה כיתה ח

וזה אמצע שנה .

זה יהיה מאתגררר ובאמת כמו שכתבו פה לא בטוח שיעזור במשהו. .אנחנו בכיון של לשלם לה סייעת בכיתה הקטנה

אם לא נצליח להשיג סייעת לכיתה קטנה.

ולצערי לא הצלחנו לקבל קצבה מהביטוח לאומי

הגשנו לבד ועשינו ערעור עם עורך דין ולא זכינו.

וזה ממש מבאס כי אנחנו מוציאים עליה אלפים אלפים

אבל העיקר שכל ההשקעה תעזור לה ותצמיח אותה. מתפללים על זה מאוד במקרה שלנו.

ואגב, מכירה מתמודדים שעלו על דרך המלך והיום כל כך רגישים לאחר, שהם מטפלים או עוסקים בנתינה ברמות מדהימות ובכלל אנשים עם עוצמות.

בהצלחה לכם משפחה יקרה.

לאיזה סוג מסגרת ממליצים?

קודם כול, מחזק אתכם על כך שאתם מוכנים לעשות שינוי משמעותי בשביל הבת שלכם. ❤️ הייתי ממליץ לפנות לפסיכולוגית חינוכית או לפסיכיאטרית ילדים ונוער, ולבדוק מסגרת שמשלבת כיתה קטנה עם מענה רגשי וטיפולי לאורך היום, ולא רק התאמות לימודיות. כדאי גם לפנות לשירות הפסיכולוגי־חינוכי ולמחלקת החינוך ברשות המקומית כדי לברר אילו מסגרות מתאימות לה. אל תמהרו לעבור דירה לפני שבודקים שיש מסגרת מתאימה בפועל. מאחל לכם שתמצאו מקום שבו היא תרגיש בטוחה, מובנת ושייכת, ושתוכל להתחיל לפרוח בקצב שלה. 🙏

בית ספר לבנות עם קשיים נפשיים. מקום נדיר מהיכרות אישית עם אחת הבנות. ויש את הפנימיה בדולב . פוסט אישפוזית. מקום טוב.

הלב יוצא אליכם. ❤️ אולי כדאי לפנות לעמותות ולארגונים שמתמחים בנוער בסיכון ובבריאות הנפש, ולבקש הכוונה למסגרת חינוכית טיפולית לבנות דתיות, עם כיתה רגשית וליווי מקצועי צמוד. הייתי מתחיל גם דרך פסיכולוגית חינוכית והרשות המקומית, כדי לבדוק מסגרות מתאימות בכל הארץ. חשוב שהבת שלכם תהיה שותפה לתהליך, בלי לחץ, ושתרגיש שמחפשים מקום שבו יראו אותה ויבינו אותה — לא רק את הקשיים שלה. מאחל לכם מכל הלב שתמצאו את המקום שבו היא תוכל להרגיש בטוחה, להתחבר ולפרוח. 🙏

הפורום הזה לא פעיל

(יש נטיה ידועה בפורומים של ערוץ 7 לא להיצמד לכותרת הפורום ולא לנהל שרשורים ודיונים בנושא שלשמו נועד הפורום)

תקראי קצת פה: יש לה עולם שלם של אתגרים שהקריאה היא רק חלק ממנו.

פורום אנשים רגישים מאוד | ערוץ 7

(סיכוי טוב מאוד שגם את בקטגוריה או האבא של הילדה, זה עובר בתורשה הדבר הזה).

הוא יותר פעיל.

בהצלחה!!

אם מישהו מרגיש שהייעוץ הזה אינו מדבר גם אליו - אפשר לחפש מישהו אחר.

יתכן שאחרי ששמע בתחילה את אשתך, הבין כאילו הבעיה נמצאת רק בהרגשה שלה - ולא גם בהרגשה שלך.

כמובן, לאידך, שייעוץ טוב אינו אמור להיות זירת טענות הדדיות. זה לא לחפש "מי אשם", אלא איך בונים בטוב יותר את ההדדיות.

אז עצות של הפתעות קטנות, עזרות, התעניינות בשלום השני - הן טובות מאד. אבל זה לא מספיק, כשהן מופנות באופן בולט רק לכיוון אחד.

לגבי להקשיב מה מפריע לך, בחיים, בעבודה וכו' - זה דבר חשוב מאד. אלא שמישהו כזה, לפעמים יתמקד במה שבין בני הזוג, ופחות במה שמעבר לכך.

אני יכול לשלוח לך בפרטי, שם של מישהו (קרוב משפחה) מנוסה מאד, חביב וישר, מייעץ בהירות ובפשטות - ותוכל להתקשר אליו, להסביר מה הבעיה שמצאת בייעוץ הנוכחי - ולשאול אם יש לו רעיון...