מהו מקרה מוצדק?

1-כל מקרה שהוא חד פעמי.

2-איחור בעקבות טיפול פרא-רפואי קבוע.

אבל כמו שכתבה בדילמה, אם אין מקרה חריג, חשוב מאוד שהילד יגיע לגן בזמן. לטובתו!!!

צוללת צהובה! בגן של משרד החינוך, לגננת אסור לא לקבל ילד לגן בגלל איחור חד פעמי.

אנחנו עובדות שכירות ולא עצמאיות.

גננת- ואם זה לא חד פעמי?

קורה בערך פעם בשבוע-שבועיים?

אבל לא לקבל ילד - אסור לי!!

כמובן שמחובתי להסביר להורים שוב ושוב, כמה חשוב להקפיד על הזמן.

תודה רבה!

ואני אשתדל לעמוד בבקשה (קשההה)

(אצלינו זאת הסייעת שמבקשת שוב ושוב...

כשהיא פותחת את השער מאוחר)

עד שבתי עברה למעון יום שיקומי, ויצאה כל יום עם ההסעה ב 6:45!!!

אז אם ילדה אחת יוצאת מוקדם, כבר כל הבית מתעורר מוקדם....

או של הגננות?

לצערי עם הגדולים אחרתי על בסיס כמעט יומי, אם היינו מגיעים ב8 וחצי זה היה מוקדם

הילד היה נכנס ישר לתפילה/מפגש או מגיע כשכולם מסדרים והוא בכלל לא שחק

גם כשהגיע לזמן משחק הגיע למצב שהכל תפוס והוא צריך להשתלב לא לכל ילד זה קל

הגעה מוקדם זה עולם אחר, הילד נכנס והולך לאן שהוא רוצה, יש זמן לשחק

לא הבנתי את זה היה נראה לי שהעקר שמגיע לתפילה/מפגש

באחרונים המצב ב"ה אחר עדין יש אחורים לפעמים אבל רב הבקרים מגיעים באזור 8 ורבע

הגדולים שהולכים לבית ספרמכניסים אותנו ללוז שפוי יותר

יש הבדל...

ואגב, אפשר להבין את הביקורת על האיחורים, אבל גם ההורים של המאחרת בכיתה שלך יכולים לחנך... לא להגזים... יש עוד דברים בחיים.

זה עניין של אופי. פעם הייתי ממש כזו והיום הרבה פחות (בזכות בעלי).

אם לא הייתי מתחתנת עם בעלי הייתי נשארת כזו עד עצם היום הזה.

את לא כזו ולכן את לא יכולה להבין את המקום הזה. כמו שאדם שמוכשר בציור לא יכול לשפוט מי שאינו מוכשר.

שהסייעת אומרת שהיא תעביר למנהלת מחלקת גנים בעיריה את זה שאנחנו מאחרים?

היא אומרת שהמנהלת אמרה לה לרשום את האיחורים ולהעביר לה

ואם היא תעביר את זה אז מה?? היא גם תעיר לנו ואז מה? לא מבינה מה העניין להעיר ולהעיר

כל הזמן, בסה"כ אנחנו יודעים שזה חשוב ואם אנחנו מאחרים למרות זאת זאת בחירה שלנו

תגידי לה בחיוך שקשה לך עם ההתארגנות בבוקר, את יודעת שחשוב להגיע בזמן, ולאט לאט את לומדת ובע"ה בסוף תגיעי בזמן.

ובינינו - אם להגיע בזמן דורש מחירים - לפעמים עושים שיקולים של רווח והפסד. האם שווה לבוא בזמן אך ההתארגנות בבית בלחץ וצעקות למשל?

שהסייעת תעביר. מה יעשו? מקסימום זה עוד מידע (נכון) על הילד שלך. אני משערת שיש הרבה ילדים כמוכם.

בדרך לגן עד שנפל לי האסימון שעדיף שהם יגיעו כמה דקות יותר מאוחר אבל בנחת

אני יודעת שהגננות אוהבות להסביר כמה טוב לילד שלך להגיע בזמן.

 יש אימהות שחושבות אחרת, וזו זכותן.

אבל מבחינת מצפון, נראה לי שיש כאן גזל  זמן, כלפי שאר ילדי הגן.

אחראית להגיע לבית לבדוק שהכל בסדר.

איחורים ואי הגעה בזמן לרוב מעידים על קושי ועל משהו לא תקין לכן יש חוק כזה שאם הילד לא מגיע בזמן הגננת\מורה רשאית להזמין קב"ס לביקור..

יש לי תלמיד שמגיע מתי שבא לו. (שעות לא שעות) איחורים בכל גיל הם לא בריאים.

ואני ממש אשמח לשמוע אם זה באמת רק בגן חובה

הקטע עם הקבס קצת הלחיץ אותי..

מנסיוני - הקב"סים שראיתי לא ממהרים לנקוט צעדים. יש להם שכל ישר לראות אם הכל בסדר במשפחה או לא.

אין מה לעשות, ממש ממש קשה לי בבוקר!!!

ב"ה יש חמישה בבית, 2 בבית הספר שהולכים בהסעה ולכן מגיעים בזמן ואת ה3 האחרים במעון ובגן אני מצליחה להביא רק אחרי 8:30 והשבוע הגדלתי לעשות והבאתי גם ב 9 ואחרי...

בהתחלה קיבלתי "הערות בונות" והמלצות, אבל כשהסברתי שפשוט קשה כי לרוב אני לבד כבר הפסיקו להעיר, פשוט אין מה לעשות.

אני קמה ב 6:30 וממש מגרדת את עצמי מהמיטה ובכל זאת יוצאת רק ב 8:30 מהבית...

בהצלחה לכל המאחרות ושהקב"ה ייתן לנו הרבה כח לגדל את הפשושים שלנו!

שלוקח להן מלא זמן להתארגן

וכיף לך שהפסיקו להעיר לך...

מי שלביה"ס הולך בעצמו בזמן להסעה, ומי שלגן מגיע מאוחר. היוםהסייעת אמרה, שעדיף להגיע אחרי תשע ולא בין שמונה וחצי לתשע, שאז הם פותחים רק כל רבע שעה.

נשמע לי יותר הגיוני שעדיף לילד להגיע ולהשתלב בזמן שיש משחקים על השולחנות וברצפה

מאשר להשתלב באמצע מפגש או משהו כזה שאז זה פחות חופשי

אני עונה כגננת, זכותך להביא את הילד באיזה שעה שאת רוצה ההמלצה היא עד 8:30 לטובת הילד בלבד. גן זה לא בייבי סיטר יש לוח זמנים וסדר יום ,יש מפגש בוקר ומשחקים כמובן תפילה. ילד שנכנס באיחור לדוגמא באמצע התפילה מפריע לילדי הגן ולגננת אבל בעיקר פוגע בעצמו הוא הפסיד את הכניסה לגן ברוגע  בכיף .הוא נכנס באמצע הוא מובך כולם מסתכלים עליו.. אם זה חד פעמי לא נורא אבל אם זה קורה כל הזמן צריך לבדוק בעיית התארגנות בבוקר חבל שהילד יפסיד בביה"ס צריך להיות ב-8:00 והמאחרים ננזפים חבל, תנסו לעבוד על זה בגן לטובת הילד ולטובתכם. בהצלחה.

יכול להיות יצירה קלילה, סתם ערב שכל אחת מביאה משהו טעים, אוכלים ומדברים.

זה נקרא סיורי טבע עירוני. מגלים צמחים ובעלי חיים.

פיתות על הטאבון ביער..

זה עולה מעט כי זה רק תשלום למדריך.

החלטתי בשלב מסויים להגיע לסעודה מתוך גישה פנימית: אין לי ציפיות מאף אחד. אני לא אחראי על אף אחד. אני מתחיל שלום עליכם אחרי הודעה מספקת, מי שלא רוצה שלא יהיה. אני מקדש - מי שלא נמצא שיקדש לעצמו או שלא יקדש בכלל. אחרי כל כך הרבה סעודות שבהן ניסיתי להחזיק בכוח, לשלוט בסיטואציה, להשליט ''צורה של שולחן שבת'' - חלאס, זה לא שווה את הכעס.

אלה ילדים גם של הקב''ה ומנקודה מסויימת שייקח אחריות... או כמו שרבי נחמן אומר: ''וכן כשמגיע שבת או יום טוב, אזי אני מוסר כל ההתנהגות וכל הענינים והתנועות של אותו השבת או היום טוב להשם יתברך, שיהיה הכל כרצונו יתברך. ואזי איך שמתנהג באותו השבת ויום טוב שוב אינו חושב וחושש כלל שמא לא יצא ידי חובה בהנהגת קדושת אותו היום, מאחר שכבר מסר הכל להשם יתברך וסמך עליו יתברך לבד''

בקיצור, לשחרר וזהו. לאורך זמן השחרור הזה מביא לשיפור במצב. 

שיחות משפחתיות, צחוקים ודאחקות.

אולי התוכן מועבר בצורה מעיקה?

זה נשמע מאד מעיק.

למה לא פשוט לאכול ביחד, לפטפט ולספר חוויות מהשבוע שחלף?

אני מבינה את האידיאל שאתה רואה לנגד עיניך אבל נשמע שזה עושה יותר נזק מתועלת

מאוד מאוד מבינה אותך💔

מאוד כבר אמרתי?

אבל הכי חשוב שתהיה להם חוויה טובה משולחן שבת.

אל תכביד עליהם

תקליל

שישמחו בשולחן שבת, שיהיה כיף, קולות של צחוק, טעם מתוק וזכרונות טובים

צריך שילד יזכור חוויה חיובית משבת , שולחנו, וכלליותו .

תשחרר

שיעור כללי תעביר במקום אחר

בנוסף שים לב יש לך טווח גדול של גילאים

יש דרך!! בגישת "שפר" להורות תוכל למצוא דרך לשפר את סעודת השבת, לשפר את מערכת היחסים בתוך הבית, להבין את הדינמיקה שבין הורים וילדים ומכאן, השמים הם הגבול. חבל לסבול כשאפשר ליהנות מגידול הילדים. גישת שפר, המפתח להורות אחרת. 

אם כי ידיעה זאת, לא עוזרת במיוחד...

קח ממנו כמה טיפים. מנסיון.

1) תעלה נושא עם אמוציות לדיון, והם המדברים. ולא הקהל. אתה מנהל הדיון. 

2) תציב דרישה וציפייה, שאין שלילי בסעודה. רק חיובי !

3) תגרום לחוויה בשולחן, שירה חידונים וכו'

4) תעשה קואליציה עם שניים מהילדים בשירה או בדיון, השאר יצטרפו בהמשך.

5) תעשה קידוש מיד, אנשים רעבים הם אנשים עצבנים.... גם אתה.

6) תהיה אתה רק בחיובי ולא בשלילי.

8) תנמיך ציפייה, ותוציא מראש את כל התמונות והסירטונים והתיאורים מהידברות וכו' ששולחן שבת יש אוירה מדהימה ומשפחתית... לרוב זה לא כך, כל מה שבא ברוך הבא.

9) מסתבר שרוב הריבים הם על אותם דברים פחות או יותר כל שבוע, אוכל, מקום, וכו', תשב עם עצמך או אשתך ותפתור את הבעיות לפני שבת. [כגון חלוקת מקומות שונה]

10) בד"כ יש ילד אחד או שניים שהם עושים את הבלגן - תבודד אותם... בעדינות כמובן. ובלי לפגוע.

11) אם יש לך ילד עם הפרעת קשב ריכוז שייקח ריטלין גם בשבת.

12) אם יש לך הפרעה קח ריטלין לפני הסעודה ..... זה עובד. [וגם אם אין לך הפרעה.... זה עושה את העבודה...]

אם תרצה עוד, פנה אלי באישי.

לגבי ההקנטות- האם הן ממש מעליבות? האם ילדים יוצאים פגועים? אם כן זה (ורק זה) מצריך ומצדיק מלחמת חורמה. אם כולם בסבבה, תזרום.

לגבי זה שהילדים קמים- אנחנו מאוד קיצרנו את הסעודה תמורת זה שהם לא קמים.

יש לך אחריות על דברים מסויימים, ולילדים יש אחריות על דברים מסויימים (כמו כל דבר בחיים).

נראה שאתה עושה את מה שלדעתך מוטל עליך.

אתה לא יכול לשלוט על אחרים (קדרא דבי שותפי..)

תזרום עם הדברים הטובים שאתה עושה ואל תפנה למקומות שבהם אין לך ממילא שליטה

1. תדאג שלך ולאשתך יהיה כיף וטוב בשולחן. תיהנו, תאכלו טוב, תפטפטו בכיף, תספרו דברי תורה.

אנשים רוצים לבוא למקום שטוב בו, ושולחן שבת צריך להיות עונג, לא מטלה.

תנסי לשכול מכל שאר ההגדרות ופשוט לדאוג שיהיה לכם כיף, וכל השאר מפסידים...

2. אפשר להוסיף דברים שכיפיים לבני הבית, ואפילי לשאול מה אוהבים..

סבב של מה היה טוב השבוע, שירה ב2 קולות/סולו של שירים כיפיים והווי משפחתי.

3. לגבי הגדול שמקניט, זה בדרך כלל ככה או רק בסעודה? התנהגויות של הצקות או מריבות על מקום בשולחן זה מגיע מחיפוש מקום במשפחה, מתחושת מצוקה מול המקום שלי וכו.

כן כדאי לנתב אותו למקום שירגיש משמעותי, ושיש לו מקום ומשמעות במשפחה. אפשר לבקש ממנו להכין דבר תורה, לשיר איתך איזה שיר, לעזור בהגשה, או סתם לפרגן לו על משהו.

בכללי לשים לב שהוא בטוב, ומה קורה לו.

ילד שמציק זה ילד שמשהו מציק לו.

4. כמובן תפילות!!

לק"י

אמהות

הריון ולידה

ועוד

יש שם פסיכולוגים גברים מצוינים, אבל לא דתיים אם זה חשוב

אף פעם לא נהיה המעצמה הכלכלית של העולם כי אנחנו עם קטן.

לכן הנביאים אומרים שבעתיד הגויים יסייעו לנו כלכלית כמו שהאומן והמניקה עוזרים לתינוק קטן "והיו מלכים אמנייך ושרותיהם מניקותייך"

היא המדינה המערבית היחידה שהאוכלוסיה שלה מתרבה בעוד שאוכלוסיית המדינות המערביות האחרות צונחת.

ישראל היא מדינה שיש סיכוי לדור שלנו להזדקן בה בכבוד כי יש לה צעירים שישלמו מיסים למחלקת הרווחה.

כבר היום ישראל יכולה לקיים את התעשייה שלה ללא מהגרים (ברוב ענפי התעשיה, יש עבודות בבניין ובמוסכים ובסיעוד שזה יותר קשוח).

ישראל צפויה להגיע ל24 מליון נפש עד שנת 2100 ויש הערכות שזה יקרה עוד לפני כן.

בקיצור הבאת ילדים לעולם זה ברכה לישראל.

לא נראה לי שיום אחד נהיה מליארד כמו הסינים.

ואם מתישהוא נמנה מליארד, אז הסינים ימנו 500 מליארד (ויגורו בכוכבים אחרים או לא יודע מה יהיה. ובכלל השאלה אם ארץ ישראל יכולה הלכתית להתפשט על כל העולם, או שהטבעים ישתנו בעתיד או הטכנולוגיה בעתיד הרחוק תאפשר לנפח את כדור הארץ או לא יודע מה יהיה). בכל מקרה תמיד נהיה עם שמהווה אחוז קטן כמותית מהאנושות, ואף פעם לא נהיה המעצמה הכלכלית של העולם

אנחנו נכנסנו לגור בקראוון כשהיו לנו שני ילדים, ועברנו ממנו עם שלשה ילדים, והיה סביר.

לא זוכר כמה מ"ר הוא היה, אבל היו בו שני חדרי שינה - אחד לנו ואחד לילדים, שהיה בו מקום להשכיב את שלשת הילדים במרווח.

והיתה חצר גדולה שהילדים שוטטו בה בכל זמן שמזג האוויר איפשר את זה....