לאותיות: ג' ח' ט' ך' ש'

כאשר הירך נמשכת מקצה ימין של הראש ומתעגלת אל האמצע.

פ כאשר היוד תלויה לא מהקצה ממש אלא מעט פנימה (וכן ף)

יוד ימני של ה צ כמו האמצעי של ה ש בצורת ז (ראש עובר לשני הכיוונים)

כמו"כ האם גם הפרשה סתומה היא לפי המסורת העתיקה? ואם כן יש ראיות לכך?

יישר כח

מסכים עם שלום שיש כאן כמה פיספוסים

האווירה הכללית של הכתב לא עתיקה

פרשיה סתומה זה ע"פ הרמב"ם, לא ראיתי מזוזה ישנה שנהגו בזה 

כתב יפהפה  

בכל מקרה לא הייתי שם,

כי אני אוהב שהמזוזות שלי כתובות על גוויל או קלף עפיץ. 

בכוונא לא עשיתי את כל זה מ. שלום כדי שלא יראה יותר מידי שים לב שגם היוד עם קוץ ר"ת מה שלא היו עושים אבל עשיתי זאת בגלל הגמ' בנמחות כט' אפי' קוצו של יוד מעכב בהם וזה קצת חמור יותר מהכל לכן עשיתי

ולגבי הפרשה הסתומה א. זו פרשה סתומה ב' לרמב"ם 

ב. היה מנהג מפורש כזה אני יעלה בהמשך

ג. ככה אתה כותה את השדי כנגד והיה ממש וזה נראה לבחוץ

ד. אתה מקיים את השו"ע בהלכות מזוזה שצריך ששמע יהיה כנגד הפתח והדרך היחידה זה רק ככה

ה. זה מפורש בב"י סימן רע"ה

ו. מפורש במחזור ויטרי שיטה מקובצת ועוד

בע"ה אעלה תשובה מפורטת ומלאה בהמשך

ואות תודה על הפירגון...

לא היית צריך. אני יודע שכך זו פרשה סתומה לרמב"ם, רק עניין אותי האם יש מנהג מפורש לעשות כך במזוזה כלומר : 9 אותיות בסוף שמע וללא 9 אותיות בתחילת והיה.

אני הדל כותב מזוזה עם 9 אותיות כאן וכאן כאשר בצירוף יש לי ג"פ אשר. עשיתי זאת מסברה שלי ומהכרות עם מזוזות ישנות שכך נהוג בהם, עד שראיתי שכך כותב לעשות הרב רצאבי.

לגבי קוצו של י מאותה סיבה שכתבת לא הערתי...

לא כ"כ מבין את הסברא ההפוכה.

א. אני אשכנזי... (אבל גם לספרדי לא הייתי ממליץ לקבוע מזוזה כזו).

ב. ך' - לחלק גדול מהפוסקים פסול לגמרי - למה לשים כזה? למה לכתוב כזה? 

ג. ח' - לא סתם לא עושים את זה. לא סתם גדולי הפוסקים לא הכריעו ככה. המסורת לא מגיעה באקראי.

כמובן שאי אפשר להתעלם מהכתב היפה, תיוג טוב, ללא כניסות לחללים. 

אבל.

א. זה באמת בעיה שאין עליה פתרון  

ב. עיין בקונטרס זה, תנסה להרחיב אופקים אפילו שזה קשה בגלל סעיף א'  https://app.box.com/s/ux3203fynk6e8kdkd0fm

ג. חי"ת הזה אין מי שיפסול אותה נגד רש"י ורמב"ם ואילו חי"ת שלך רש"י ורמב"ם יפסלוה כי אין צורתה עליה. 

אא"כ תעשה החטוטרת קטנטנה ואז יהיה רעותא קלה. 

הוא עשה עבודת מחקר יפה מאד, אולם הוא מגיע עם נקודת מוצא שהיא גם צריכה להיות המסקנה.

זוהי מחלוקת ישנה שלנו מהו מקומה של פסיקת ההלכה של האחרונים מן מרן ועד היום.

וכן, מהו מקומה של המסורת הנהוגה עד היום.

אני גם חושב שצריך ללכת בדרך המלך כמו שרוב ככל עם ישראל נוהג

אבל אפשר להיפתח ללמוד גם שיטות אחרות,

ואם יהודי כל שהוא נמשך מכל סיבה שהיא לכל מיני מנהגים עתיקים

או חקר ולמד והגיע למסקנה שכך צריך לעשות, לא הייתי מזלזל בזה .

כמובן כל עוד שהוא לא פוסל את מה נוהג כל עמ"י 

לגבי כ"ף פשוטה, שמעתי מסופר אצלנו בישוב ששאל את הרב מרדכי אליהו זי"ע ואמר לו לעשות עגולות.  

ללמוד סוגיא ודעות אחרות בהלכה - זה כן. יום יום.

אולם לפסוק בניגוד למרן, ולמה שמקובל זו בעיה רצינית ביותר.

כלומר אם הפסיקה המקובלת פוסלת משהו - אי אפשר לומר הפוך.

שמעתי עכשיו טענה חדשה - יש ראשונים שמרן לא ראה, ואפשר ללכת על פיהם. (זה מופיע בעיקר בהלכות סת"ם, כי לכאורה כל מגיה פוסק בזה בלי ידיעה רחבה בשס ופוסקים)

שאול שאלתי אחד מגדולי הדור - ואמר שהפסיקה בעמ"י היא אלוקית, יש רוה"ק על הפוסקים. 

השו"ע לא נכתב בטעות ולא התקבל על כל עמ"י בטעות.

התומים כובת שאי אפשר לחלוק על השו"ע כי היה לו השראת שכינה.

אה, אז גם אתה לא היית קובע כזו בבית..

האם מרן השו"ע היה פוסל את המזוזה? 

הרי בימי מרן השו"ע כתבו כ"פים מרובעים שמ"ב היה פוסל אותם. 

בי"תים עגולים למעלה שפרי מגדים פוסל אותם 

כתבו מ"ם סופית עגולה למטה, ודל"יתם עם יציאה עגולה  ומ"מ היה פוסל אותם 

אבל מרן השו"ע לא היה פוסל את הסת"ם שהיה בדורו. 

להורות נגד מרן זה בעיה אבל לא קשור לכאן כלל....

הייתי קובע את המזוזה ללא שום בעיה אבל אני אוהב מזוזות על גוויל

ה בעיה להורות נגד מרן או לא?

אם כן - אז למה לא לקבוע מזוזה טובה בלי שום בעיה?

יכול להיות שמרן לא היה פוסל, אבל זה לכתחילה ולא חסר פוסקים שפוסלים. 

וכן החתותרת - שאני לא מכיר פוסקים שאומרים לעשות של רש"י... (זו לא ראיה, אבל עדיין.) 

וזה שיש מספר דעות בראשונים זה לא כ"כ משנה לפסיקת ההלכה היום.

אתה לא רוצה אל תשים

אתה תכתוב לפי כל המצאות המאוחרות ותקפיד בכל החומרות שהמציאו בבני ברק 

אני גם עושה את זה, תאמין לי שאני בקיא בכל השטויות,  אבל לא בגלל שזו האמת

לעצמי אני יכותב לפי מה שאני רוצה, וזה מהודר פי אלף מההמצאות 

וסיפורי רוח הקודש של מרן השו"ע לא מרגשים אותי, כי הוא פסק לפי הבית יוסף ע"פ הכללים שהוא קבע בניתוח שכלי והתקבלו דבריו בזכות חכמתו העצומה ובזכות הדור המיוחד שהוא חי בה ולא בגלל שהמגיד התגלה אליו ואומר לו מה לפסוק.   

כתבת שצריך ללכת בדרך המלך, מצד שני אתה לא מתייחס כ"כ לפסיקת מרן וכתוספת אתה מכריז על המשנ"ב כהמצאה. (אני לא מזכיר את ההכרזה שפסקים של גדולי ישראל הם שטויות...)

אני לא הזכרתי את המגיד של מרן.

אני הזכרתי עיקרון אחר שעל פיו עמ"י מקבל עליו הלכות.

של אמת במה שכתבת 

רק ציטטתי...

נשמע סיזיפי וגם מתאים לזאבים בודדים..

 נראה לי שגוי לחלוטין.

(למדתי סופרות-סת"ם)

כך השיבוני. ועדיין אין הדברים מתיישבים היטב בלשון המחבר:
 

אסביר את הענין ומקווה שלזה התכוון בספר שציינת,

אכן כל אות צריכה להיות ע"י מעשה כתיבה כצורתה ולא ע"י חקיקה או אמצעי אחר שאינו מעשה כתיבה (כמו נפלה טיפת דיו ונעשה אות או חצי אות,

חק תוכות הגדרתו חוקק תוך האות או סביבתה וע"י זה נוצר האות, אמנם נחלקו האחרונים (ב"י ורמ"א באה"ע עם הרד"ך) אם חקק חצי אות והשלימה ע"י כתיבה או שנפלה טיפת דיו ונעשה חצי אות כגון גג וא"ו או יו"ד והשלים את האות (עשה לה ירך) ע"י כתיבה אם אזלינן בתר הסוף, שסיים האות ע"י מעשה כתיבה או שכיון שחלק נעשה בפסול ולא כל האות נוצרה ע"י כתיבה הכל פסול (ע משנ"ב סי ל"ב סע י"ז ס"ק ס"ז).

אבל ישנו עוד דין שמובא באחרונים שנקרא ח"ת ע"י כתיבה כלומר שגרם לאות לעמוד בצורתה והכשירה ע"י כתיבה אע"פ שבאמת זה לא ע"י חקיקה מ"מ קרי ליה חק תוכות ע"י כתיבה, כיון שגם היא לא נוצרה ע"י מעשה בגוף האות עצמה, אחת הדוגמאות לזה היא: כתב כ"ף כפופה מתחת לכ"ף פשוטה וצד ימין של הגג נגע בירך הכ"ף שלמעלה באותו רגע הכ"ף פשוטה נעשתה לכ"ף כפופה גדולה ופסולה, אלא שאם ממשיך בכתיבה אחת את צורת הכ"ף כפופה כבר ניכר שלמעלה זו כ"ף פשוטה ולמטה זו כ"ף כפופה רק שנוגעת קצת והרי להלכה אפשר להפריד אותיות שנדבקו אם ניכרת צורתן, רק כאן נעשה שינוי צורה לרגע אחד והסכימו רוב ככל האחרונים (מלבד היריעות שלמה) שהסת"ם פסול כיון שנעשה ח"ת ע"י כתיבה ואסור להפריד ובתו"מ אין תקנה ובס"ת צריך לגרור הכ"ף שלמעלה ולכותבה מחדש. (מיהו גם הרב מועלם מסכים לעצם הדין של השינוי צורה רק שאם זה היה ע"י מעשה כתיבה אחד בלי שהגביה ידו כיון שהיה שינוי צורה לרגע אחד ובאותו מעשה נכשר שרי לתקן). וישנם הרבה דוגמאות לזה ולכן צריך זהירות.

אבל לשון הרב הנזכר שצטטת לכאורה מורה שכל שעשה אות שאינה שלימה ואחר"כ הוסיף עליה הוי ח"ת ובפשטות זה אינו נכון מדין חק תוכות אלא מדין כסדרן בתו"מ אם המשיך לכתוב.

אלא אם כן כוונתו שהאות הראשונה היתה לא לשמה או לא ע"י מעשה כתיבה שאז באנו למחלוקת שהזכרתי למעלה בין הרד"ך לב"י והרמ"א.

בעל החנות זאב גפני יהודי מיוחד שמבין בקלף, מוכר דברים טובים. 

נראה לי שבהכשר של הרב מועלם

אפילו לא כתבת איזה כתב אתה כותב

אבל בכל מקרה אני לא מבין גדול בעולם הסוחרים

יש את הדברים החשובים בכל תפילין, שזה כתב הלכתי, ללא דיבוקים עם תגים שחורים וברורים וכו וכו

תוספות חשובות לפצפונים:

1. קלף של תפילין של ראש, צריך להיות דק מאוד (במיוחד קדש ו והיה אם)

2. כדאי שהפרשיות הנל שיהיו גם קצרות כמה שאפשר.

3. לגבי גודל הבתים רש"י ורת ביחד לא יהיו יותר מ 8ס"מ ביחד עם תיתורא ומעברתא. כדאי שרשי יהיה מעט גדול יותר מר"ת

באתר יש רשימה מפורטת של 60 או 70 הידורים וזה רק בפרשיות התפילין. אולי יש שם גם רשימת הידורים בבתי תפילין צריך לחפש..

אני ממליץ ללמוד באופן פרטי או בקבוצה קטנטנה

אם תרצה תפנה אלי בפרטי ואוכל לתת לך מספרים של מלמדים בכתב אשכנזי.