וכל היתר פחות מצליחים בו אבל זה לא אומר עליהם שום דבר

אגב, ההכנסות אחר כך לא קשורות בשום אופן לאיך הצלחת בבית הספר 

מביזנס וסתם יצירתיות

בבית ספר אתה לומד להשקיע

בבית ספר אתה לומד להסתדר עם אנשים

בבית ספר אתה לומד הררכיה

בבית ספר אתה לומד משמעת

בבית ספר אתה מקבל השקפה יהודית ושומע שיחות מרבנים

בבית ספר אתה יכול גם לפעמים להנות משיעור בהסטוריה או בחומר אחר שאתה אוהב...

אל תחשבי בכלל על הציון בסוף תנסי למצוא איזה מקצוע את כן אוהבת ופשוט להנות מהחומר שאת לומדת:

אולי זה נביאים? אולי הסטוריה? אולי מדעים?!

לקבל ציון טוב במבחן זה משהו נחמד אבל לא רק בזה נמדדת ההצלחה שלך בבית הספר

ובוודאי לא ההצלחה שלך בחיים 

אני נגד לימודי חובה. בדיוק בגלל מה שאת אומרת כאן. אני מפחדת להרוס לך עוד יותר אז לא אגיד את הפיתרון שלי, אבל בעיקרון (והאמת? זו בדיוק מה שמלמדת אותנו השמיטה)- תרפי. אל תעשי חמש יחידות בהכול, מותר גם לעשות שלוש. לא צריך ללמוד למבחנים קשה, אפשר להבריז קצת, אם נותנים הרבה שיעורים- אפשר לעשות שתי שאלות מכל נושא. להרפות. להירגע. להשלים בגרויות תמיד אפשר.

רק מה את עושה במקום?לא שווה להגיד 'די, נמאס, אני לא עושה' ובמקום זה לשבת בבית משועממת... וזה לא קל, ואני גם חושבת על זה בזמן האחרון וקשה מאוווווד ליישם.. אבל זה עקרון טוב, שאיפה, שמה שאני מחליטה לעשות זה לא מתוך פשרה או כדי לא לעשות משהו אחר, אני בוחרת והולכת עם זה עד הסוף....

וזה נראה יפה וברור, אבל זה קשה!!!!!!!!!!!! מאודדדד קשה!!!!!!!!!!!! אבל נכון לדעתי. סוף פריקה.

אני אדם שלא זקוק להרבה בשביל להעסיק את עצמו

אבל כל אחד ומה שהוא אוהב.

אפשר לקרוא ולכתוב ולצייר ולבשל ולטייל ולעשות קנות ולסדר את הבית ולצאת להתנדבות קבועה או לא קבועה ולבקר אנשים שזה משמח אותם.

אדם שלא לומד כי זה לא עושה לו טוב אבל כן רוצה לחיות את החיים במלואם כבר ימצא מה לעשות

מתסכל.

לזקור במה את כן חזקה

מזדהה+++++

בחור מוכשר ומדהים שאני מכירה צריך להדפק כי לא הולך לו בחברה? כל אחד ובעיותיו.

החיים שלנו מורכבים מהמון תחומים, בחלקם אנחנו טובים יותר ובחלקם פחות, וצריך לדעת לקחת את הדברים ברצינות אבל לא קשה מידי.

יש אנשים שכל החיים יצליחו בלימודים, ויש כאלה שכל החיים לא. יש כאלה שתמיד יצליחו חברתית, וכאלה שתמיד יהיו בצד.

כמעט כל דבר אפשר ללמוד רק בסוף הלימודים. בקורסים או בעצמך. מי שרוצה ללמוד עדיף שילמד בבית ספר אבל מי שלא רוצה יוכל להשלים אחר כך

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...