איך אפשר להיות בשמחה עם כל הבדידות הזאת?
אני ממש משתדלת להיות בשמחה ,לשמח ולעודד אחרים ולהיות תמיד עם חיוך
אני גם מאמינה שהכל מה' יתברך והכל לטובה,
אבל התחיל להיות לי ממש קשה לאחרונהה..וזה לא מתאים לי![]()
איך אפשר להיות בשמחה עם כל הבדידות הזאת?
אני ממש משתדלת להיות בשמחה ,לשמח ולעודד אחרים ולהיות תמיד עם חיוך
אני גם מאמינה שהכל מה' יתברך והכל לטובה,
אבל התחיל להיות לי ממש קשה לאחרונהה..וזה לא מתאים לי![]()
הכי מזדהה שבעולם!
באמת...
אם ראית לפני כמה ימים את השרשור שלי...
אני בוכה סתם ככה משיר שאני שומעת.... ואני ממש מרגישה את החוסר. ממש!
את מוזמנת לאישי... נפרוק ביחד..
ואז משתדלים כמה שאפשר ומצליחים מה שהולך ...
![]()
לא מתאפקת... חשוב מאוד!!!!!!!
מניסיוני האישי בכל תקופה בחיים (שידוכים, אירוסין, המתנה לילד, לידה, הריון , או כל לחץ אחר)
חשוב לשים לב שלפעמים אנחנו מאשימים רק את השידוכים שלא הולכים או כל דבר אחר
ובעצם במקביל יש גם B12 נמוך שאם נעלה אותו ייקל עלינו להתמודד עם החיים
לכן - להקפיד על B12 של 350 ומעלה , המוגלובין ו D תקינים (D של 20 ומעלה)
B12 של 200 יכול בהחלט לגרום למצב רוח ירוד ובפרט הוא נוטרה לרדת בתקופות של לחץ
ו D נמוך יכול לגרום לדכאון
וחוץ מזה תמיד טוב להוסיף לחיים עוד איזה חצי שעה של הליכה יומית באור יום
זה מעלה את הסרוטנין ומשמח את הנפש
אחותי היקרה,
אני מזדהה איתך לחלוטין רק רוצה לספר לך ששמחה אמיתית לא תלויה בדברים חיצוניים
אני זוכרת שבתקופת הדייטים היה לי מאוד קשה אבל לכל תקופה יש את הקושי שלה, תמיד יש סיבה מספיק טובה להיות עצובה ועוד הרבה סיבות אחרות להיות שמחה (להיות כלה זה לא קל, תחילת הנישואין זו גם תקופה מורכבת, הציפייה להיריון, ההיריון עצמו ואח"כ תינוק... תמיד יש נסיונות ונהתמודדויות, בשביל זה באנו לכאן, נכון?)
אני היום עם בעל מדהים וילדה מתוקה וזה הכי שמח בעולם אבל תתפלאי לשמוע שגם במצב הזה קל מאוד ליפול לעצבות מכל מיני סיבות ונסיונות (שאת לא מכירה ולא מעלה על דעתך בכלל בתור רווקה)
נצלי את התקופה הזאת להתפתחות אישית, לכי לשיעורים, תשירי, תרקדי, תציירי או מה שעושה לך טוב (אח"כ אין כבר זמן לדברים כאלו...)
וכך האחד והיחיד שלך יקבל אותך ואת אותו ברמה הרבה יותר גבוהה ושמחה ועמוקה, בקרוב ממש
הצלחה
נכון שברגע ש"עולים שלב" אנו שמחות, ואז בתוך השלב קשה לנו, במיוחד כש"כולם" הגיעו לשלב זה לפנינו.
בזמן האזעקות בקיץ, היה מי שהציע לומר בשעת אזעקה או כל צרה שלא תבוא - "אין עוד מלבדו".
המצב אינו משתנה. מה שמשתנה הוא היחס שלנו אל המצב.
שמעתי מאנשים רבים שאמירת מילים אלו מרגיעה. אפשר לנסות, מקסימום, באמת תהיי רגועה יותר ;)
לגבי ויטמין D -
המספר המינימלי מבחינת המעבדה הוא 30 (ולא 20). אבל מחקרים הראו שטווח הטעות של בדיקת D יכולה להתפרש על פני 20 יחידות. זאת אומרת, שאותה דגימת דם יכולה לצאת 10 במעבדה אחת ו- 30 במעבדה אחרת, וכל תוצאת ביניים אפשרית!
ה- D חיוני לחיזוק המערכת החיסונית ומגן עלינו, בין השאר, מפני סרטן. לכן, המינימום שצריך להיות לנו בבדיקת דם של D הוא 55 לנשים ו- 50 לגברים (אנו זקוקות להגנה גדולה יותר...).
נכון, הרופא\ה אמר\ה שמספיק 20. אבל במקרה הזה הרופא\ה טועה. איך מעלים את המספר? עם נטילת תוסף. הבעיה היא שבישראל התוסף הגדול ביותר שניתן לרכוש הוא 1000 יחב"ל. בחו"ל, ניתן לרכוש גם 5.000 ואפילו 50,000 יחב"ל בגלולונת אחת קטנה. ומנסיון של המשפחה שלי, נטילת התוסף באמת משנה את תוצאת הבדיקה.
עוד דבר שיכול להועיל לשיפור מצב הרוח , אם כל הויטמינים והמינרלים תקינים הוא שינה מספקת. נכון, נראה לנו שאין דרך לישון מספיק שעות.
ובכל זאת, צריך לשים את השינה המספקת בראש סדר העדיפויות. ולכן אלך לישון עכשיו 
חיבוק וחיזוק,
ואם מישהו רוצה עוד מידע לגבי D, אפשר לפנות באישי 
כן זה זמן לא משהו..... אבל תאמיני בכל לב שזה יעבור ותחשבי שזה יבוא וזה באמת יבוא ותדעי בזמן הזה לגמור את כל מה שאת חושבת שחשוב לחיים שלך העתידיים והופ היה חלום והנה המציאות היפה
אם את רוצה לקיים את סוף האימרה- תלכי להתחלה: מצווה.
מצוות הם הדבר היחיד מהם ניתן לשאוב סיפוק ושמחה אמיתי ונצחי.
החג היחיד בו ישנו ציווי מפורש על מצוות השמחה (חוץ מכל יום) הוא בחג הסוכות: "ושמחת בחגך"- ושם מפורש כיצד ואיך ניתן לשמוח, עם כל הבעיות שיכולים לצוץ ולהצר על השמחה. ילדים קטנים- ממתקים, מבוגרים- מוזיקה, קניות, טיולים וכו'. אבל ברור שלימוד תורה וקיום מצוות מביאים את השמחה האמיתית-הפנימית.
על בסיס המשפט: "התחיל להיות לי ממש קשה לאחרונה "
הכי חשוב: לדעת שזה קורה.
קורה שאנשים מרגישים קצת יותר עצבות ובדידות, למרות שיום לפני הם הלכו לישון ולא הרגישו את אותה הרגשה. זה קורה לכולם. לי ולך ולכל אחד שמתהלך ברחוב עובר תקופה/ות כאלה/ו בחיים, זה הדבר הכי נורמאלי והכי טבעי שיש. אבל- זה עובר, באיזשהו שלב את כבר לא מרגישה את אותה בדידות, חוסר חשק ועצבות. זה עובר, כמעט מעליו. תסתכלי על זה כמו תקופה קצת יותר קשה שאת צריכה לעבור, (הרי הכל גזרת שמים) ואז את תרגישי יותר טוב. אדרבה- קחי את התקופה הזאת ונצלי אותה: לגדול, להתרומם, להבין יותר... . (ימי אהבה וימי שנאה- פרוט באישי
)
והעיקר- לדעת שזו תקופה, לא אישיות, את כמו שאת שמחה עם חיוך, מאמינה וכו'- זה רק התקופה- לא את!!! התקופה תחלוף ואת תחזרי להיות אותה אחת שמחה כמו שהכרת את עצמך מאז ומתמיד.
שיהיה לך בהצלחה!!!
אני מסכימה עם ההרגשה שלך, אבל בתור נשואה אני מציינת שיש התמודדיות אחרות לא פשוטות בכל שלב בחיים כמו שהאחרים העידו כאן. אני מציעה לך לנצל את הזמן הפנוי שיש לך בתור רווקה לפתח את האישיות, ולעשות דברים שאת אוהבת לצייר, לאפות, להתעמל, ללמוד, לטייל ועוד ועוד.. אחרי הנישואים יש מחוייבויות שלא מאפשרות לתת את הזמן לזה או במינימום מצמצמות לך כמעט לאפס את שעות הפנאי.
חוצמיזה...
אחרי כל שלב קשה מסתכלים אחורה וצוחקים איך זה ייאש אותנו, ולמה אני אומרת את זה כי ככל שאנחנו גדלים, הקשיים והמורכבות בחיים בדר"כ גם גדלים איתנו, לכן אל תוקסמי כשאת רואה זוגות נשואים באושר ואוווושר-המאמץ להיות שמח הוא תמידי!
גם בדייטים שלפני, גם בחיי הנישואין, וגם בגידול הילדים וגם... בחיפוש האני עצמי שלי..
בהצלחה!!

סימן שעובר עליך משהו , את רק צומחת מזה.
מול משבריות בליתי-פתירה מגלים אנשים תגובות שונות כל אחד לפני עניינו.
בסופו של דבר נדרשת הסתגלות,אנטרציה. יש מצב חדש ( שאת כבר לא מצליחה להתמודד מול הבדידות שלך) וצריך לחיות עמו ( מאחל לך לא הרבה זמן
) אבל עד החתן שלך את צריכה להתרגל.
אפשר להסתגל לכל דבר , להסתגל פירושו: לקבל את המציאות, להתאים עצמו נפשית ומעשית למצב החדש ולבנות לעצמו שיווי משקל נפשי חדש למולו.
עם ישראל ניחן בכושר גבוה. קשה לתאר את החורבנות הגלויות, השמדות וההריגות שעברו עלינו-תמיד הסתגלנו.
ותמיד תמיד תמיד תמיד הסתגלנו. בדיחה אנטישמית מתארת: ספינה טובעת מטילים את המטען התפוזים לים, ועדיין היא שוקעת. מטילים כושי לים ולאחריו מטילים יהודי כדי להקל מעל הספינה. לאחר כמה ימים צדים דג גדול,ובבטנו נמצא היהודי יושב ומוכר תפוזים לכושי. והכותרת: לוי ממשיך... הגויים ברשעותם חשו בכוח ההישרדות של עם ישראל. ותמיד, תמיד אנו ממשכים, בכל מצב.
למה אני מספר לך את כל זה ?
לעם ישראל יש כוח , כוח עמידה לעמוד בכל מצב למרות הקושי, ואני בטוח שקשה לך ולא מעט אבל יש לך גם המון כוחות.
זה שקשה רק בא להראות לך כמה כוחות יש לך כדי להתמודד עם הקושי.
סורי אם לא יצאתי ברור , וסליחה על השגיאות ...
אבל בקיצור מה המסר שלי הוא שאני בטוח שאת תתצליחי להתמודד אני בטוח , ומתוך העבדה הזו את תזכי לאיש טוב ולחיים של חגיגה תמידית.
מקווה לשמוע בקרוב בשורות טובות עבורך!!!
בהצלחה.
אהבתי את התגובות של כל אחד ואחד מכם
אשרייכם שימחתם אותי מאד!תבורכו!![]()
תפרגנו על מעשה טוב ואז ממנו תדברו על התכונה שאתם אוהבים בה/ו באישיות.
דוגמא -
תודה שאתה מפרגן לי כל הזמן, ממש אני רואה בזה את העין הטובה שלך 
הוא @חתול זמני.
פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום
עם שטויות
פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃
זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"
ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"
אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)
את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.
אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה.
והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".
רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.
יש עוד מחקרים דומים.
הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?
ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.
זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים.
המטרה באמת היא למצוא את האישיות שמאחורי המעשה,
ולכן להגיד לילד "כל הכבוד שהתאמצת", זה לראות אותו, לראות את המאמץ שהוא עשה.
לכן לצורך העניין, פחות משנה מה המקרה בדיוק, השאלה אם מאירים חלק טוב ומהותי באישיות או שאנחנו מתמקדים בעניין חיצוני במחמאה.
הוא כמובן לא קשור לכאן
באמת פחות התכוונתי לעניין שהוא לא אישי, אבל זה נשמע גם טוב מאוד
אבל בעיקרון היא צודקת, לא?
הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה..
פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות
הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)
אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל
את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,
הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת.
ולא הוסיף יותר.
אני בעד,
לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:
1. היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.
2. זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.
3 הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!
ותודה לכל מי שידע כבר ולא סיפר
בקרוב אצל כולם בע"ה!
איזה מרגש
שתבנו בית קדוש ושמח ביחד
ארץ השוקולדמזל טוב,
שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות
איזה יופי!
שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!
המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!
איזו בשורה משמחת ומרגשת
בשעה טובה ומבורכת ממש
שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳
שלום
האם קיים קבוצת ווצאפ עם הצעות של בחורים דתי לאומי תורני או חרדלניקים בגיליי 20-29?
היי לכולם,
בעז"ה אנחנו נתחתן בחודש אב, ובאזור חנוכה שאחרי אני מתחיל תפקיד ג'וב בתור קצין פרוייקט דרך עתודה (עדיין אין שיבוץ לאיפה נהיה בארץ)
כל הזמן מדברים איתנו על קורס קצינים וואלה בא לי לצאת כי אי אפשר להתקדם בצהל בפיקודי אם אתה לא קצין
הקטע זה שאם נגיד אצא בתחילת התפקיד כלומר 3 חודש אחרי שנתחתן, אז זה אומר שכשאהיה בבהד אחד 3 חודש אחזור רק לשישי-שבת
ודיברתי איתה על זה והיא מוכנה ודוחפת אותי שאני אצא כדי שדלתות בצבא יפתחו.
אבל לאחרונה גיליתי שגם ההכשרה החילית היא שבועיות ואז זה יוצא חצי שנה של רק שישי-שבת, זה לא יותר מידי?
מה שאר החיילים הנשואים עושים?
הראשונים.
לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.
מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.
רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....
חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.
נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?